Peace Moves between Israel and Egypt following the Six Day War (Hebrew)

‫© יוחנן כץ ‪3122‬‬

‫מהלכי שלום בין ישראל ומצרים בעקבות מלחמת ששת הימים‬ ‫מבוא מתודולוגי‬ ‫שאלת השגת השלום במזרח התיכון לאחר מלחמת ששת הימים והקשר בינה לבין‬ ‫שאלת עתיד השטחים שנוצרה בעקבות המלחמה היתה נושא למחקרים רבים‪ .‬שאלת השגת‬ ‫השלום בחזית המצרית מהווה חלק חשוב בדיון זה‪ .‬התקופה בין יוני לנובמבר ‪ 2:78‬היתה‬ ‫בעלת חשיבות מרכזית להבנת הסכסוך הערבי‪-‬ישראלי בהקשר המכונה "בעיית השטחים"‪,‬‬ ‫שעניינה גורל השטחים עליהם השתלט צה"ל במהלך מלחמת ששת הימים‪ .‬למשטרים‬ ‫הערביים אצה הדרך להחזיר לעצמם את אותם שטחים עקב הפגיעה הכלכלית שנגרמה‬ ‫להם כתוצאה מאובדנם ומחשש שהתמשכות הישיבה הישראלית בהם תקשה על השבתם‬ ‫במועד מאוחר יותר‪ .‬ממשלת ישראל מצאה עצמה יושבת בשטחים לגביהם לא גיבשה‬ ‫תכניות מוקדמות‪ ,‬והיתה מוטרדת בעיקר מן השאלה כיצד להשיג הכרה דיפלומטית‬ ‫מהמדינות הערביות‪ ,‬בעיה שהטרידה אותה מעת הקמת המדינה ב‪ .2:59-‬ממשלות ארצות‬ ‫הברית וברית המועצות היו בעלות השפעה מכרעת במערכת הבין‪-‬לאומית‪ ,‬ושתיהן חששו‬ ‫שהמשך הישיבה הישראלית בשטחים תגביר את המתיחות במזרח התיכון‪ ,‬ומשום כך‬ ‫שאפו להסדיר את עניין השטחים ומעמדה של מדינת ישראל באיזור‪ .‬שתיהן היו גם‬ ‫טרודות במלחמה עקיפה בוייטנאם‪ ,‬בה תמכה וושינגטון בוייטנאם הדרומית ומוסקבה‬ ‫תמכה בוייטנאם הצפונית‪ ,‬ויכולתן לפתור את בעיות המזרח התיכון הושפעו באופן ניכר על‬ ‫ידי מעורבות זו‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫עניינו של מאמר זה הוא נסיונות להשגת הסדר בערוץ הישראלי‪-‬מצרי מייד לאחר‬ ‫מלחמת ששת הימים‪ .‬במצרים שלט אז הנשיא הקולונל גמאל עבדל נאסר שניהל משטר חד‬ ‫מפלגתי בראשות מפלגת האיחוד הסוציאליסטי הערבי‪ .‬נאסר היה ממנהיגי המהפכה‬ ‫הצבאית של ‪ 2:63‬ותמך במדיניות של סוציאליזם ערבי שהיה כרוך גם בשיתוף פעולה עם‬ ‫מדינות העולם השלישי והתנגדות למדיניות האמריקנית בעולם השלישי שגרסה טיפוח‬ ‫משטרים שהיו ידידותיים לוושינגטון‪ ,‬שהוגדרה כאימפריאליזם כלכלי‪ .‬כחלק ממדיניות זו‪,‬‬ ‫ראה נאסר במדינת ישראל גורם שלילי הן עקב בעיית הפליטים הפלשתינאיים שנוצרה עם‬ ‫הקמתה והן עקב ראייתה כשלוחה של האימפריאליזם האמריקני השואף לפגוע בעצמאותן‬ ‫הכלכלית של מדינות העולם השלישי‪ ,‬ביניהן מצרים‪ .‬אובדן חצי האי סיני נתפס בעיני‬ ‫נאסר וההנהגה המצרית כהמשך לאותה מדיניות אימפריאליסטית‪ .‬במדינת ישראל שלטה‬ ‫מפלגת מפא"י מיסודו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון‪ ,‬והיתה המפלגה‬ ‫הדומינאנטית במדינה מעת הקמתה‪ .‬ממשלת מצרים נתפסה בעיני הממשלה והציבור‬ ‫בישראל כעוינת לישראל ושואפת לחיסולה מתוך אי השלמה עם קיומה של מדינה בעלת‬ ‫רוב יהודי במרחב ערבי‪ ,‬והתקשורת בישראל הציגה את נאסר כאנטישמי השואף להביא‬ ‫על היהודים בישראל שואה‪ ,‬דבר שעורר זכרונות קשים מימי מלחמת העולם ה‪ .3-‬קו‬ ‫ההסברה הרשמי בישראל גרס כי המשטרים הערביים מתאפיינים בחוסר בגרות נפשית‬ ‫ביחסם כלפי מדינת ישראל ועלתה הטענה כי רק כאשר תיעלם גישה זו ניתן יהיה להשיג‬ ‫שלום במזרח התיכון‪ .‬ההשתלטות על סיני במלחמת ששת הימים הוגדרה על ידי ממשלת‬ ‫ישראל כצעד שנועד למנוע מצבא מצרים לפתוח במלחמת השמדה נגד הציבור היהודי‬ ‫במדינת ישראל‪ .‬אך למרות תדמיות שליליות אלה שרווחו בשני הצדדים‪ ,‬היו במהלך‬ ‫‪ 2:78‬מספר יוזמות להשגת שלום או התקרבות חלקית בין הצדדים‪ ,‬יוזמות שהגיעו‬ ‫מירושלים‪ ,‬קאהיר ומדינות אחרות ברחבי העולם‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫השאלה המרכזית הנידונה במאמר זה היא מדוע לא הושג הסדר במהלך ‪ 2:78‬בין‬ ‫ממשלות ישראל ומצרים בשאלת שלום‪ ,‬הכרה דיפלומטית ועתיד חצי האי סיני‪ .‬בעניין זה‬ ‫קיימות מספר גישות‪ .‬גישה אחת גורסת שממשלת ישראל היתה תמיד מוכנה להיכנס‬ ‫לשיחות שלום עם ממשלת מצרים‪ ,‬אך ממשלת מצרים סירבה לחתום על הסכם שלום‬ ‫למרות ששאפה להחזיר לעצמה את סיני‪ .‬חסידי גישה זו גורסים שהאינטרס העליון של‬ ‫ממשלת מצרים היה להיראות בעיני העולם הערבי כמי שמסוגלת להתנגד לדרישות‬ ‫אמריקניות וישראליות כאחד‪ 1.‬גישה אחרת גורסת כי ממשלת מצרים היתה מוכנה להיכנס‬ ‫לשיחות שלום‪ ,‬אך דרשה לעשות את הדבר בצורה מדורגת ובשלב ראשון אף דיסקרטית‪,‬‬ ‫אך ממשלת ישראל לא היתה מוכנה לכך משום שגיבשה מדיניות של הישארות בסיני בכל‬ ‫מחיר‪ .‬חסיד גישה זו טוענים כי הדבר נבע מיחסם של חוגים שונים בחברה הישראלית‬ ‫לראות בשטחים שנוספו למדינה במלחמת ששת הימים נכס למדינת ישראל שאין לוותר‬ ‫עליו‪ .‬גישה אחרת טוענת כי למעשה אין כל חשיבות לעמדות ממשלות מצרים וישראל‪ ,‬וכי‬ ‫ממשלת ארה"ב היתה זו שמשכה בחוטים באופן נסתר כדי למנוע כל הסדר ישראלי‪-‬מצרי‬ ‫עקב שאיפתה להחליש את ההשפעה הסובייטית במזרח התיכון‪ ,‬מאחר שממשלת מצרים‬ ‫קנתה נשק ממוסקבה‪ ,‬או ששאפה למשוך מצב זה של מתיחות על מנת להמשיך להזרים‬ ‫נשק לאיזור ובכך לטפח את תעשיית הנשק בארה"ב‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫המקור העיקרי למאמר זה הוא מסמכים דיפלומטיים של ממשלת ארה"ב‪ ,‬שפורסמו‬ ‫בכרך מיוחד על מדיניות החוץ האמריקנית מתוך הסדרה "יחסי החוץ של ארצות הברית"‬ ‫(‪ ,Foreign Relations of the United States‬או בקיצור ‪ .)FRUS‬מקורות אחרים‬

‫‪ 1‬דוגמה למחקר כזה; ‪Noa Schonmann, Tactics of Peace: the Role of Peace Overtures in Nasser's Postwar‬‬ ‫‪Foreign Policy Making, MA Thesis, Tel-Aviv University, 2005‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לדוגמה; ‪Candace Karp, US Policy Towards Jerusalem and the Occupied Arab Territories 1948 and‬‬ ‫)‪1967 (Jerusalem, 2001‬‬

‫‪3‬‬

‫ששימשו אותי הם זכרונות של אישים מהתקופה ומחקרים שנכתבו‪ ,‬אך הם משמשים‬ ‫כמקור משני בלבד ונעשה בהם שימוש רק על מנת להסביר התפתחויות הנזכרות במסמכים‬ ‫הדיפלומטיים‪.‬‬

‫המצב החדש במזרח התיכון בעקבות מלחמת ששת הימים‬ ‫לפני מלחמת ששת הימים ב‪ 2:78-‬לא נעשו במסגרת הסכסוך הערבי‪-‬ישראלי‬ ‫מאמצים משמעותיים להביא להסכם שלום כלשהו‪ .‬המלחמה הערבית‪-‬ישראלית הראשונה‬ ‫הסתיימה ב‪ 2:5:-‬בהסכמי שביתת נשק אשר סיימו את המלחמה‪ ,‬אך לא הביאו לשלום‪.‬‬ ‫למרות שהגבול היה במצב של שקט יחסי‪ ,‬עדיין היו ישראל ושכנותיה במצב של מדינות‬ ‫אויב על פי ההגדרה המשפטית‪ ,‬ויחסים דיפלומטיים או יחסי מסחר לא עמדו על הפרק‪.‬‬ ‫ההידברות העיקרית בין ממשלת ישראל וממשלות מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬סוריה ולבנון היתה‬ ‫במסגרת ארבע ועדות משותפות שהוקמו ב‪ 2:5:-‬ופעלו בשיתוף פעולה עם האו"ם‪ .‬מטרת‬ ‫הועדות היתה לשמור על השקט בגבולות‪ ,‬והן התכנסו מפעם לפעם על פי דרישת הצדדים‬ ‫על מנת לדון בהפרות של הסכמי שביתת הנשק שנבעו ממעשי חבלה והסתננות או מקרים‬ ‫של ירי אקראי על ידי צד זה או אחר‪ .‬אך מעבר לשיתוף פעולה זה במסגרת ועדות שביתת‬ ‫הנשק‪ ,‬לא היה שיתוף פעולה בין הצדדים‪ .‬מצב זה נתפס כקבוע‪ ,‬ולא נעשו מאמצים‬ ‫מיוחדים לשנותו‪ 3.‬דרישה לשינוי המצב באה רק לאחר מלחמה נוספת ב‪.2:78-‬‬ ‫ביוני ‪ 2:78‬פרצה מלחמה חדשה בין ישראל ושכנותיה עקב המדיניות המצרית של‬ ‫הוצאת כוחות האו"ם מסיני וסגירת מיצרי טיראן‪ .‬במלחמה‪ ,‬שנמשכה ששה ימים בלבד‪,‬‬ ‫הצליח צה"ל להשתלט על מרחבי חצי האי סיני‪ ,‬הגדה המערבית של ממלכת ירדן‪ ,‬רצועת‬ ‫‪3‬‬

‫‪William Quandt, Peace Process: American Diplomacy and the Arab-Israeli Conflict since 1967‬‬ ‫‪(Washington, DC, 1993) pp. 1-3‬‬

‫‪4‬‬

‫עזה ורמת הגולן הסורית‪ .‬במהלך המלחמה‪ ,‬לא היו לממשלת ישראל תכניות להגדלת‬ ‫שטחה‪ ,‬וכבר ביום הראשון ללחימה דאגה שגרירות ישראל בארה"ב להעביר מסר ברור‬ ‫לממשל בוושינגטון כי הסוגיה היחידה העומדת על הפרק היא חופש השייט הישראלי בים‬ ‫האדום‪ 4.‬כבר במהלך המלחמה הקים צה"ל מערכת של ממשל צבאי בגדה‪ ,‬ברצועה‬ ‫ובסיני‪ 5.‬בימים הראשונים לאחר המלחמה לא היתה לממשלת ישראל עמדה מגובשת כיצד‬ ‫לנהוג לגבי השטחים‪ ,‬והיתה נכונות לסגת מהם בתמורה להסכמי שלום עם המדינות מהן‬ ‫נלקחו במלחמה‪ .‬אך הנסיון להגיע לשלום מיידי הוחמץ‪ ,‬ובמקביל קמו בישראל מיד לאחר‬ ‫המלחמה קבוצות אידיאולוגיות ודתיות אשר קראו לממשלה להישאר באותם שטחים על‬ ‫מנת לבנות בהם ישובים יהודיים‪ .‬דרישה זו הוצדקה בטיעונים של אמונה בהבטחה אלוהית‬ ‫על ארץ ישראל‪ 6,‬של חזרה לשטח היסטורי של עם ישראל‪ 7,‬וכן בטיעונים של תרומת‬ ‫השטחים החדשים לבטחונה של מדינת ישראל‪ 8.‬עד מהרה‪ ,‬החלה ממשלת ישראל לבנות‬ ‫בשטחים ישובים‪ ,‬שחלקם הוקם ביוזמת אותם חוגים דתיים ואושר על ידי הממשלה לאחר‬ ‫מעשה‪ .‬כבר עם סיומה של המלחמה נוצרו עמדות מוצקות בקרב הציבור היהודי בישראל‬ ‫בדבר השאיפה להישאר בשטחים‪ .‬כתוצאה מלחצם של אותם חוגים דתיים ולאומיים‪,‬‬ ‫החלה ממשלת ישראל לבנות יישובים יהודיים בשטחים‪ ,‬שזכו לכינוי התנחלויות‪ .‬בקרב‬ ‫חלקים מהציבור התפתחה ההשקפה שניתן יהיה לקיים שלטון צבאי ישראלי על אוכלוסיית‬ ‫השטחים וגם להמשיך לקיים את החיים במדינת ישראל ללא הפרעה‪ 9.‬פרשנים כלכליים‬

‫‪ 4‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 6 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 161 .2:78‬‬ ‫‪5‬‬ ‫"מונו מושלים לגדה המערבית‪ ,‬לעזה וסיני" מעריב‪ 9 ,‬ביוני ‪.2:78‬‬ ‫‪6‬‬ ‫אליעזר ליבנה‪" ,‬מדינה חדשה‪ ,‬אופקים חדשים" מעריב‪ 33 ,‬ביוני ‪.2:78‬‬ ‫‪7‬‬ ‫נתן אלתרמן‪" ,‬הגדה המערבית‪ ,‬ארץ בעילום שם" מעריב‪ 34 ,‬ביוני ‪.2:78‬‬ ‫‪ 8‬לדוגמה; יובל נאמן‪" ,‬כיצד נשמור על הישגי מלחמת התעוזה" מעריב‪ 29 ,‬ביוני ‪.2:78‬‬ ‫‪9‬‬ ‫דוגמה לגישה כזו; שמואל שניצר‪" ,‬מה לעשות במיליון ערבים" מעריב‪ 23 ,‬ביוני ‪.2:78‬‬

‫‪5‬‬

‫העריכו שהשליטה הישראלית בשטחים תשפר את הכלכלה הישראלית‪,‬‬

‫‪10‬‬

‫ובשנים‬

‫הראשונות לאחר המלחמה לא היה דבר שהיה בכוחו לערער הערכות אלה‪.‬‬

‫התפתחויות עד למלחמת ששת הימים‬ ‫בעת מלחמת ששת הימים‪ ,‬נטה הממשל האמריקני בראשותו של הנשיא לינדון‬ ‫ג'ונסון (‪ )Lyndon B. Johnson‬לתמוך בממשלת ישראל‪ ,‬ומשום כך נמנע מריסונה בעת‬ ‫המלחמה‪ .‬היחסים עם ממשלת ישראל היו במגמת שיפור מאז ‪ .2:69‬היחסים עם ממשלת‬ ‫מצרים היו טובים בראשית ממשל הנשיא דווייט אייזהאור (‪)Dwight D. Eisenhower‬‬ ‫בשנות ה‪ ,61-‬וקאהיר היתה בין אלה שיצאו נשכרים מחוק סיוע החוץ האמריקני שנקרא‬ ‫"חוק המזון תמורת שלום"‪ ,‬או חוק מס' ‪ .591‬גישתה של ממשלת ישראל כלפי ממשלת‬ ‫מצרים היתה שונה מזו של וושינגטון‪ ,‬והיתה כרוכה בחשדנות ואף חשש שנסיגת הכוחות‬ ‫הבריטיים ממצרים יביא ליצירת שכנה עוינת שתנצל את ההזדמנות לתקוף את ישראל‬ ‫בהזדמנות הראשונה‪ 11.‬ממשלת ישראל אף טרחה לשכנע את ממשל אייזהאור לקצץ בסיוע‬ ‫הכלכלי למצרים‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫החל משנות ה‪ 61-‬המאוחרות‪ ,‬החלה הידרדרות ביחסי וושינגטון‪-‬‬

‫קאהיר עקב מדיניותה של ממשלת מצרים בגוש המדינות הבלתי מזדהות והשתלטותה על‬ ‫סוריה בין ‪ 2:69-2:72‬במסגרת הרפובליקה הערבית המאוחדת‪ .‬מדיניות האכזבה של‬ ‫וושינגטון מקאהיר בשלהי ממשל דווייט אייזהאור באה לידי ביטוי כאשר השווה מזכיר‬ ‫המדינה ג'ון פוסטר דאלס ( ‪ )John Foster Dulles‬את נשיא מצרים גמאל עבדל נאסר‬

‫‪ 10‬יובל אליצור‪" ,‬אופקים חדשים – גם למשק" מעריב‪ 24 ,‬ביוני ‪.2:78‬‬ ‫‪ 11‬אליהו אילת (שגריר ישראל בבריטניה) אל אנתוני אידן (שר החוץ הבריטי)‪ 33 ,‬בספטמבר ‪ .2:65‬תעודות למדיניות החוץ‬ ‫של מדינת ישראל ‪ ,4591‬מסמך ‪.487‬‬ ‫‪12‬‬ ‫אבא אבן אל גולדה מאיר ויעקב הרצוג‪ 31 ,‬ביולי ‪ .2:67‬תעודות למדיניות החוץ של מדינת ישראל‪ ,‬ינואר‪-‬אוקטובר ‪,4591‬‬ ‫מסמך ‪.456‬‬

‫‪6‬‬

‫להיטלר בטענה שהוא מפתח מיתוס של פולחן אישיות אותו יש להחליש‪ 13.‬הוא גם המליץ‬ ‫על מדיניות של תמיכה בממשלת ישראל כאמצעי לסכל את מדיניותו הפאן‪-‬ערבית של‬ ‫נאסר‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫כחלק מאותה מגמה בשלהי ממשל אייזהאור‪ ,‬המליצו פקידים בכירים במועצה‬

‫לביטחון לאומי – הגוף המייעץ לנשיא ארה"ב בענייני מדיניות – על מדיניות של תמיכה‬ ‫בעמדות הישראליות בשאלות הקשורות בעימות הערבי‪-‬ישראלי מתוך הערכה שהדבר‬ ‫יביא לסיום מהיר של המתיחות ויחליש את חדירת ההשפעה הסובייטית לאיזור‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫עקב‬

‫התמיכה האמריקנית בישראל‪ ,‬הפכה השגת השלום באיזור לבעלת עדיפות משנית עבור‬ ‫וושינגטון‪ .‬הצהרת מדיניות רשמית על המזרח התיכון שגובשה במועצה לביטחון לאומי‬ ‫הגדירה את השגת השלום בין ישראל לשכנותיה כמטרה משנית שיש לשאוף אליה רק כל‬ ‫עוד אינה מכשילה את החלשת ההשפעה הסובייטית באיזור ואת הבטחת אספקת הנפט‬ ‫הסדירה לארה"ב‪ .‬בעניין השגת שלום ערבי‪-‬ישראלי‪ ,‬קבעה ההצהרה שעל ממשלת ארה"ב‬ ‫להיות מוכנה לקבל – אם הדבר הכרחי – הסדר חיובי שאינו מגיע לכדי הסכם‬ ‫שלום פורמאלי‪ ,‬המטפל רק בחלק מהבעיות ויושג רק עם חלק מהמדינות‬ ‫הערביות‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫התמיכה האמריקנית בישראל התחזקה במהלך ממשל הנשיא ג'ון קנדי ( ‪John F.‬‬ ‫‪ ,)Kennedy‬עם ראשיתה של מכירת נשק לממשלת ישראל‪ .‬פקידים במחלקת המדינה‬ ‫העריכו שמכירת נשק לישראל היא חיונית לשמירה על בטחונה‪ ,‬אך חששו שפעולה‬ ‫משמעותית בכיוון זה תחמיר את מצב הקונפליקט במזרח התיכון‪ ,‬ולכן המליצו על מה‬

‫‪13‬‬

‫תרשומת ישיבת המועצה לביטחון לאומי‪ 42 ,‬ביולי ‪FRUS 1958-1960, vol. 12, Doc. 36 .2:69‬‬ ‫‪14‬‬ ‫נייר עמדה של ג'ון פוסטר דאלס‪ 34 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1958-1960, vol. 12, Doc. 44 .2:69‬‬ ‫‪ 15‬נייר עמדה של המועצה לביטחון לאומי‪ 2: ,‬באוגוסט ‪FRUS 1958-1960, vol. 12, Doc. 42 .2:69‬‬ ‫‪16‬‬ ‫הצהרת מדיניות מטעם המועצה לביטחון לאומי‪ 5 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1958-1960, vol. 12, Doc. 51 .2:69‬‬

‫‪7‬‬

‫שהגדירו "מכירת נשק אקראית" לישראל‪ 17.‬בהמשך הצליחה ממשלת ישראל אף לשכנע‬ ‫את ממשל קנדי למכור לה טילי הוק‪ ,‬שהיוו את שיא הפיתוח האסטרטגי אותו זמן‪ .‬פקידים‬ ‫במחלקת ההגנה העריכו שאספקת טילי הוק לישראל תיצור איזון למכירת הנשק הסובייטי‬ ‫למצרים ותסייע לממשלת ישראל לשמור על בטחונה נגד התקפות מצריות‪,‬‬

‫‪18‬‬

‫ומגמה זו‬

‫הגיעה לשיאה כאשר המליץ מזכיר המדינה דין ראסק (‪ )Dean Rusk‬לנשיא קנדי לפתוח‬ ‫במכירת טילי הוק לממשלת ישראל עקב התחמשותה של ממשלת מצרים בנשק סובייטי‪,‬‬ ‫ובהסכמת קנדי להמלצה זו‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫‪19‬‬

‫בנוסף‪ ,‬פיתח ממשל קנדי אכזבה מממשלת מצרים עקב‬

‫מעורבותה במלחמת האזרחים שפרצה בתימן ב‪ 2:73-‬לצד הכוחות הרפובליקניים ונגד‬ ‫הכוחות המונרכיסטיים שנתמכו על ידי ממשלת ערב הסעודית‪ ,‬מעורבות שהוגדרה על ידי‬ ‫ממשלת ארה"ב כמסכנת את היציבות באיזור‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫עם ההתנקשות בקנדי והשבעת ממשל‬

‫לינדון ג'ונסון בנובמבר ‪ ,2:74‬נמשכו מגמות אלה ביחסי וושינגטון במזרח התיכון‪ .‬הנשיא‬ ‫ג'ונסון המשיך את מדיניות קודמו בדבר נכונות למכירת נשק לממשלת ישראל‪ ,‬ובמארס‬ ‫‪ 2:77‬נחתמה עסקה למכירת מטוסים לישראל‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫גם ההידרדרות ביחסי וושינגטון עם‬

‫קאהיר נמשכה‪ ,‬והמגעים בין שתי הממשלות נוהלו באמצעות שליחים לא רשמיים במקביל‬ ‫לדיפלומטים הרשמיים‪ .‬פקידים במחלקת המדינה העריכו שאין בכוונתו של נאסר להוציא‬ ‫את הכוחות המצריים מתימן‪ ,‬והדבר עורר את זעמו של הממשל בוושינגטון‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫‪23‬‬

‫בנוסף‪,‬‬

‫פיליפס טאלבוט (עוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח התיכון ודרום אסיה) אל דין ראסק (מזכיר המדינה)‪ 2 ,‬במאי ‪.2:72‬‬ ‫‪FRUS 1961-1963, vol. 17, Doc. 39‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ויליאם באנדי (עוזר שר ההגנה לענייני ביטחון בין‪-‬לאומי) אל ג'יימס גראנט (עוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח התיכון‬ ‫ודרום אסיה)‪ 27 ,‬ביולי ‪FRUS 1961-1963, vol. 18, Doc. 3 .2:73‬‬ ‫‪19‬‬ ‫דין ראסק אל ג'ון קנדי‪ 8 ,‬באוגוסט ‪ .FRUS 1961-1963, vol. 18, Doc. 14 .2:73‬ראה גם מאייר פלדמן (סגן יועץ‬ ‫מיוחד לנשיא) אל ג'ון קנדי‪ 21 ,‬באוגוסט ‪Ibid, Doc. 18 .2:73‬‬ ‫‪ 20‬דין ראסק אל השגרירות במצרים‪ 32 ,‬באוגוסט ‪ .FRUS 1961-1963, vol. 18, Doc. 26 .2:73‬תרשומת שיחה בין מק‪-‬‬ ‫ג'ורג' באנדי‪ ,‬מאייר פלדמן ואחרים‪ 35 ,‬באוגוסט ‪Ibid, Doc. 30 .2:73‬‬ ‫‪ 21‬ג'ון באדיאו (שגריר ארה"ב במצרים) אל מחלקת המדינה‪ 35 ,‬בינואר ‪FRUS 1961-1963, vol. 18, Doc. 141 .2:74‬‬ ‫‪ 22‬ג'ון מקנאוטון (עוזר שר ההגנה לענייני ביטחון בין‪-‬לאומי) אל רוברט מקנמארה (שר ההגנה)‪ 42 ,‬במארס ‪FRUS .2:77‬‬ ‫‪1964-1968, vol. 18, Doc. 283‬‬ ‫‪23‬‬ ‫פארקר הארט (שגריר ארה"ב בערב הסעודית) אל מחלקת המדינה‪ 41 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1961-1963, vol. 18, .2:74‬‬ ‫‪Doc. 372‬‬

‫‪8‬‬

‫החלה להישמע ביקורת מצד חלק מחברי הקונגרס על מדיניות הסיוע הכלכלי למצרים‪,‬‬ ‫וג' ונסון החליט לנקוט משנה זהירות על מנת שלא להגיע לכדי עימות עם הקונגרס בעניין‬ ‫זה‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫בקונגרס קמה דרישה להפסקת הסיוע למצרים‪ ,‬וביוני ‪ 2:77‬החליטה ממשלת‬

‫ארה"ב על הפסקת מכירת החיטה לממשלת מצרים במסגרת חוק ‪ .591‬דיפלומטים‬ ‫אמריקניים העריכו שמגמה זו תדחוף את קאהיר עוד יותר לזרועותיה של מוסקבה‬ ‫ולתמיכה במאבקים אלימים נגד משטרים שמרניים במזרח התיכון‪ ,‬ביניהם ממשלת ערב‬ ‫הסעודית ומלחמת גרילה נגד השלטון הבריטי בעדן‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫ממשלת מצרים היתה מוטרדת‬

‫מהפסקת מכירת החיטה מוושינגטון והחלה לחפש דרכים לשיפור היחסים עם ממשלת‬ ‫ארה"ב‪ .‬ב‪ 23-‬באוגוסט ‪ 2:77‬נפגש השגריר המצרי בוושינגטון מוסטאפה כמאל עם‬ ‫הנשיא ג'ונסון עצמו והציע נכונות להסדר מהיר של פרשת המעורבות בתימן והימנעות‬ ‫מתמיכה גורפת במוסקבה בתמורה לחידוש הסיוע הכלכלי מצד ממשלת ארה"ב‪ ,‬אך הנשיא‬ ‫ג'ונסון לא היה נלהב לדון בהצעות אלה ומיהר לסיים את הפגישה ללא החלטות מעשיות‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫תשובתה של ממשלת ארה"ב להצעה המצרית נמסרה ב‪ 7-‬בספטמבר ‪ 2:77‬בפגישה שערך‬ ‫השליח מטעם הנשיא ג'ונסון רוברט אנדרסון (‪ )Robert Anderson‬עם סגן ראש ממשלת‬ ‫מצרים עבדל מונעים קייסוני‪ ,‬בה הסביר שאין ביכולתו של הנשיא ג'ונסון לחדש את הסיוע‬ ‫הכלכלי למצרים‪ ,‬כי ההחלטה על הפסקתו נעשתה בקונגרס‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫פקידים במועצה לביטחון‬

‫לאומי ניסו לשכנע את ג'ונסון לחדש את מכירת החיטה למצרים גם אם לא יפגין נאסר‬

‫‪ 24‬דו"ח המועצה לביטחון לאומי ‪ 31 ,NSAM-319‬בנובמבר ‪ .2:75‬מתוך הספרייה הנשיאותית של לינדון ג'ונסון;‬ ‫‪http://www.lbjlib.utexas.edu/johnson/archives.hom/NSAMs/nsam319.asp‬‬ ‫‪ 25‬דייויד נס (השגרירות במצרים) אל רוג'ר דייויס ( סגן עוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח התיכון ודרום אסיה)‪ 39 ,‬ביולי‬ ‫‪FRUS 1964-1968, vol. 18, Doc. 313 .2:77‬‬ ‫‪26‬‬ ‫תרשומת שיחה בין מוסטאפה קמאל ולינדון ג'ונסון‪ 23 ,‬באוגוסט ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 18, Doc. 315 .2:77‬יומן‬ ‫הפגישות של לינדון ג'ונסון‪ 23 ,‬באוגוסט ‪ .2:77‬הספרייה הנשיאותית של ג'ונסון‪,‬‬ ‫‪ .http://www.lbjlibrary.org/assets/lbj_tools/daily_diary/pdf/1966/19660812.pdf‬בשלב מסוים אף ניסה נאסר‬ ‫להכניס למגעים עם ממשלת ארה"ב כאשר שלח לפגישה עם הנשיא ג'ונסון את בתו ובעלה מרוואן אשראף‪ ,‬שהיו זוג טרי‬ ‫באותו זמן‪ ,‬ביקור שהוגדר על ידי ג'ונסון כ"ביקור חברתי"‪ .‬יומן הפגישות של לינדון ג'ונסון‪ 24 ,‬בספטמבר ‪,2:77‬‬ ‫‪http://www.lbjlibrary.org/assets/lbj_tools/daily_diary/pdf/1966/19660913.pdf‬‬ ‫‪27‬‬ ‫דייויד נס אל מחלקת המדינה‪ 8 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 18, Doc. 320 .2:77‬‬

‫‪9‬‬

‫עמדות הנוחות לוושינגטון‪ ,‬וזאת מחשש שהידרדרות במצרים תהיה מסוכנת אף יותר‪,‬‬ ‫ולעמדה זו הצטרפו גם פקידים במחלקת המדינה‪,‬‬

‫‪29‬‬

‫‪28‬‬

‫במחלקת ההגנה ואף בזרועות הצבא‬

‫והמודיעין‪ 30.‬לעמדה זו התנגד היועץ הנשיאותי וולט רוסטאו (‪ ,)Walt Rostow‬אשר טען‬ ‫כי חידוש הסיוע למצרים לא יוכל לבטל את גלישתה לעבר מוסקבה‪ ,‬וכן שהדבר יביא‬ ‫לניכור בין הנשיא והקונגרס ולניכור עם משטרים ידידותיים במזרח התיכון דוגמת ישראל‪,‬‬ ‫ירדן וסעודיה‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫הנשיא ג'ונסון נטה להעדיף את עמדת רוסטאו על פני שאר העמדות‪,‬‬

‫ובפגישה שנערכה ב‪ 23-‬בינואר ‪ 2:78‬בין דין ראסק לשגריר המצרי בארה"ב מוסטאפה‬ ‫כמאל‪ ,‬הודיע ראסק על כוונת הממשל להפסיק את הסיוע לחלוטין ותלה את הדבר בקשרי‬ ‫המסחר שניהלה קאהיר עם ממשלות קובה ווייטנאם הצפונית‪ ,‬איתה נמצאה ממשלת‬ ‫ארה"ב במלחמה‪ .‬השגריר המצרי ניסה לשכנע את ראסק לשנות את החלטת הממשל‬ ‫בטענה כי רק חברה מצרית שבעה תוכל להביא להוצאת הכוחות המצריים מתימן ולעשות‬ ‫שלום עם ישראל‪ ,‬אך דבריו לא שינו את עמדת מזכיר המדינה‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫בשלב זה העדיפה‬

‫ממשלת ארה"ב לתמוך בישראל ולא במצרים‪ ,‬והדבר עולה ממחקר שחיברה סוכנות הביון‬ ‫של ארה"ב – ה‪ – CIA-‬בדבר יכולותיהן הצבאיות של ישראל והמדינות הערביות‪.‬‬ ‫המחקר קבע בעניין זה;‬ ‫לישראל עליונות איכותית על הצירופים השונים של המדינות הערביות איתן‬ ‫היא עלולה להיות במלחמה ישירה‪ .‬בנוסף‪ ,‬לישראל היכולת התעשייתית‬ ‫לשפר ולהסב כלי רכב משוריינים ולשקם מטוסים‪]- - -[ .‬‬

‫‪28‬‬

‫הווארד ריגינס והארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 2 ,‬בדצמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 18, Doc. 354 .2:77‬‬ ‫‪29‬‬ ‫לוציוס באטל (שגריר ארה"ב במצרים) אל מחלקת המדינה‪ : ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 18, Doc. 376 .2:78‬‬ ‫‪30‬‬ ‫ויליאם הנדלי (עוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח התיכון ודרום אסיה) אל דין ראסק (מזכיר המדינה)‪ 37 ,‬בינואר ‪.2:78‬‬ ‫‪FRUS 1964-1968, vol. 18, Doc. 384‬‬ ‫‪ 31‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 25 ,‬בפברואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 18, Doc. 390 .2:78‬‬ ‫‪32‬‬ ‫תרשומת שיחה בין דין ראסק ומוסטאפה כמאל‪ 23 ,‬בינואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 18, Doc. 378 .2:78‬‬

‫‪11‬‬

‫תהא איכותו הטכנית של המטוס אשר תהיה‪ ,‬לישראלים שיטות אימונים טובות‬ ‫יותר‪ ,‬נחישות גדולה יותר ותחזוקה טובה יותר הנותנים להם סיכויים טובים‬ ‫של עמידה באיום הערבי‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫בשורות ממשל ג'ונסון החלה להתפתח גישה אוהדת לממשלת ישראל באופן גורף‪ .‬היועץ‬ ‫לנשיא וולט רוסטאו הביע הבנה למדיניות ההתקפות הצבאיות שביצעה ממשלת ישראל על‬ ‫אזרחים במדינות ערביות סמוכות‪ ,‬בעיקר בממלכת ירדן‪ ,‬וכונו "פעולות תגמול"‪ ,‬אותן גינה‬ ‫הממשל באופן רשמי‪ .‬טענתו של רוסטאו בעניין זה היתה;‬ ‫אני יכול להבין את טענת הישראלים כי אינם יכולים להתעלם מהתקפות‬ ‫הולכות וגוברות מעבר לגבול מצד טרוריסטים ערביים‪ ,‬אשר יוצרות לחצים‬ ‫כבדים על ממשלת ישראל להגן על אזרחיה הסמוכים לגבול‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫עמדה זו היתה בניגוד לעמדת פקידים במחלקת המדינה‪ ,‬אשר התנגדו לתקיפות הישראליות‬ ‫בירדן‪ .‬סגן עוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח התיכון ודרום אסיה רוג'ר דייויס ( ‪Rodger‬‬ ‫‪ )P. Davis‬טען;‬ ‫התקיפות מח זקות את הטרוריסטים במטרתם לגרור את ישראל למלחמה עם‬ ‫שכנותיה‪ .‬באופן בסיסי‪ ,‬איננו מאמינים שישראל יכולה להשיג ביטחון מוחלט‬ ‫כל עוד אין שלום בינה לבין שכנותיה הערביות או שתוכל להגיע אל השלום‬ ‫ביריות‪ .‬אנו סבורים שפעולות תגמול צבאיות אינן יעילות‪ ,‬הן חסרות אחריות‬

‫‪ 33‬מחקר מטעם ה‪ 2 ,CIA-‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 18, Doc. 319 .2:77‬‬ ‫‪34‬‬ ‫וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 26 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 18, Doc. 333 .2:77‬‬

‫‪11‬‬

‫ועלולות בהמשך לחזק את הטרור הפלשתינאי אשר למרות מספר הצלחות‬ ‫טראגיות שנחל‪ ,‬עדיין נמצא בחיתוליו והוא יחסית אינו מאורגן‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫התמיכה הגורפת בממשלת ישראל באה לידי ביטוי בהחלטת הממשל שלא להפסיק את‬ ‫מכירת הנשק לישראל גם לאחר פעולות צבאיות נגד אוכלוסיה אזרחית בירדן‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫בקרב‬

‫צבא ארה"ב התפתחה אי שביעות רצון ממדיניות זו‪ ,‬והרמטכ"ל הגנרל ארל ווילר ( ‪Earle‬‬ ‫‪ )G. Wheeler‬עצמו כתב לנשיא ג'ונסון בתחילת ‪;2:78‬‬ ‫ראשי המטות המשולבים אינם חושבים שמתן סיוע צבאי לישראל ניתן‬ ‫להצדקה עקב איום פנימי או חיצוני‪]- - -[ .‬‬ ‫הצבא הישראלי במתכונתו הנוכחית מסוגל להתגונן מפני כל התקפה של‬ ‫מדינה ערבית יחידה או התקפה ערבית קולקטיבית‪ .‬תכניות למשלוחי נשק‬ ‫לירדן או למדינות ערביות אחרות אינן משפיעות על יכולת זו באופן מהותי‪.‬‬ ‫יכולות ההתקפה וההתגוננות של ישראל ישתפרו לאחר רכישה של ‪311‬‬ ‫נגמ"שים מודרניים‪ ,‬אך שיפור זה אינו נדרש כעת או בשלוש עד חמש השנים‬ ‫הבאות על מנת להבטיח את בטחון ישראל‪]- - -[ .‬‬ ‫הסכמה מצד ארה"ב למכירת ציוד צבאי נוסף לישראל אינה מומלצת כי היא;‬ ‫א‪ .‬תבטל את השפעת האזהרה האמריקנית לישראל בעקבות התקפתה‬ ‫האחרונה על ירדן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תחמיר את המצב הפנימי הבלתי יציב בירדן‪.‬‬

‫‪ 35‬רוג'ר דייויס אל דין ראסק‪ 9 ,‬בפברואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 18, Doc. 388 .2:78‬‬ ‫‪36‬‬ ‫מחלקת המדינה אל נציגויות שונות‪ 33 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 18, Doc. 344 .2:77‬‬

‫‪12‬‬

‫ג‪ .‬תחזק את המגמה של הנצחת ארה"ב כספקית נשק לישראל‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תעורר תגובות שליליות בעולם הערבי‪.‬‬ ‫ה‪ .‬תגביר את מירוץ החימוש הערבי‪-‬ישראלי כאשר ארה"ב מוכרת נשק לשני‬ ‫הצדדים‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫מסקנת הגורמים הצבאיים קיבלה חיזוק מהמלצת ועדת מומחים במחלקת המדינה‬ ‫שהמליצה על הפחתה משמעותית של מכירת נשק לכל המדינות במזרח התיכון על מנת‬ ‫למנוע הידרדרות למלחמה‪ .‬הועדה הוסיפה גם המלצה נקודתית לגבי ישראל שקראה‬ ‫לממשל לסרב לבקשות מטעם ממשלת ישראל למכירת נשק באשראי גמיש מחשש שהדבר‬ ‫ייצור תקדים מסוכן של קו אספקה סדיר של נשק לישראל‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫לאחר שיקולים בעניין‪,‬‬

‫החליט הנשיא ג'ונסון ב‪ 34-‬במאי ‪ 2:78‬לאשר את בקשות ממשלת ישראל בתחום מכירת‬ ‫הנשק‪ .‬נראה היה כי היסודות ליחסים המיוחדים בין ירושלים ווושינגטון הונחו‪.‬‬ ‫היחסים המיוחדים באו לידי ביטוי גם במלחמת ששת הימים‪ .‬במאי ‪ 2:78‬פרץ‬ ‫המשבר שהביא למלחמה‪ ,‬כאשר החליטה ממשלת מצרים על הוצאת כוחות האו"ם מסיני‬ ‫ועל חסימת מיצרי טיראן‪ .‬ממשלת ארה"ב חיפשה דרכים להפגת המתיחות בגבולות בין‬ ‫ישראל‪ ,‬מצרים וסוריה על מנת למנוע תקיפה ישראלית‪ 39,‬ועמדתה הרשמית שללה מלחמה‬ ‫מכל צד כפיתרון למשבר שנוצר‪ 40.‬מזכיר המדינה ראסק היה בעד הפעלת לחץ על ממשלת‬ ‫ישראל על מנת למנוע ממנה לתקוף בחזית הסורית או המצרית‪ ,‬אך היועץ הנשיאותי‬ ‫רוסטאו ניסה לשכנע את הנשיא ג'ונסון שלא לפעול לריסונה של ממשלת ישראל במקרה‬

‫‪37‬‬

‫ארל ווילר אל רוברט מקנמארה (שר ההגנה)‪ 3 ,‬בפברואר ‪FRUS 1964-1968, vol. 18, Doc. 387 .2:78‬‬ ‫‪38‬‬ ‫דו"ח ועדת מומחים במחלקת המדינה‪ 39 ,‬במארס ‪FRUS 1964-1968, vol. 18, Doc. 400 .2:78‬‬ ‫‪ 39‬מחלקת המדינה אל נציגויות שונות‪ 26 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 3 .2:78‬‬ ‫‪40‬‬ ‫דייויד נס (ממונה על השגרירות במצרים) אל מחלקת המדינה‪ 27 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 5 .2:78‬‬

‫‪13‬‬

‫של כוונה מצדה לתקוף‪ ,‬וזאת על מנת שלא להיראות בעיני חוגים פרו‪-‬ישראליים כמי‬ ‫שפגע במה שהגדיר כזכותה של ישראל להגנה עצמית‪ 41.‬ממשלת ארה"ב ניסתה להפעיל‬ ‫את השפעתה על ממשלת ישראל להימנע מפעולה צבאית ולפעול ליישוב המשבר בדרכי‬ ‫שלום‪ .‬ב‪ 28-‬במאי ‪ 2:78‬שלח ג'ונסון מסר לראש ממשלת ישראל לוי אשכול להימנע‬ ‫מפעולה צבאית מצדו‪ ,‬והזהיר שממשלת ארה"ב לא תתמוך בפעולה שתיעשה ללא‬ ‫התייעצות איתה‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫ב‪ 29-‬במאי נפגש השגריר האמריקני בישראל וואלוורת בארבור‬

‫(‪ )Walworth Barbour‬עם שר החוץ הישראלי אבא אבן‪ ,‬ובמהלך השיחה רמז אבן‬ ‫שממשלת ישראל שוקלת פעולה עצמאית משלה במתיחות שהתפתחה בגבול עם מצרים‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫מסר דומה העביר השגריר הישראלי בארה"ב אברהם בשיחותיו עם פקידים בוושינגטון‬ ‫באותו יום‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫בנוסף‪ ,‬הבטיח הממשל בוושינגטון לממשלת ישראל עזרה פיזית באמצעות‬

‫אניות הצי ה‪ 7-‬במקרה שתחליט ממשלת מצרים לחסום את מיצרי טיראן או כל חלק של‬ ‫מפרץ אילת לתנועת אניות ישראליות‪ 45.‬נסיון נוסף להרגעת המתיחות נעשה על ידי מזכ"ל‬ ‫האו"ם או תאנט (‪ ,)U Thant‬שהגיע למצרים ב‪ 34-‬במאי ‪ 2:78‬לשיחות עם צמרת‬ ‫הממשל המצרית‪ .‬בשיחותיו עם הנשיא נאסר ושר החוץ המצרי מאחמוד ריאד‪ ,‬מסרו לו‬ ‫שאין לממשלת מצרים כוונה לתקוף את ישראל‪ ,‬אלא רק כדי ללחוץ על ממשלת ישראל‬ ‫לקיים סעיפים בהסכם שביתת הנשק מ‪ .2:5:-‬מסקנתו של מזכ"ל האו"ם היתה שהן‬ ‫ממשלות ישראל ומצרים נוהגות בחוסר אחריות‪ ,‬והערכתו היתה שהדרך הטובה ביותר‬ ‫למנוע מלחמה היא על ידי ריסון מצד שני הצדדים והמתנה לפיתרון המשבר בדיוני מועצת‬

‫‪ 41‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 26 ,‬במאי ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 4 .2:78‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪,‬‬ ‫‪ 28‬במאי ‪Ibid, Doc. 7 .2:78‬‬ ‫‪42‬‬ ‫דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 28 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 8 .2:78‬‬ ‫‪43‬‬ ‫וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה‪ 29 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 14 .2:78‬‬ ‫‪44‬‬ ‫דין ראסק אל נציגויות שונות‪ 29 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 15 .2:78‬‬ ‫‪45‬‬ ‫יוג'ין רוסטאו (תת מזכיר המדינה לעניינים פוליטיים) אל אברהם הרמן‪ 33 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, .2:78‬‬ ‫‪Doc. 36‬‬

‫‪14‬‬

‫הביטחון של האו"ם‪ 46.‬אך ממשלת ישראל לא בטחה בפתרונות שהציעו מזכ"ל האו"ם או‬ ‫ממשלת ארה"ב‪ ,‬והיא החליטה לשלוח את שר החוץ אבן לארה"ב על מנת לנסות לשנות‬ ‫את עמדת הממשל כך שיתמוך בפעולה ישראלית עצמאית‪ .‬ב‪ 37-‬במאי ‪ 2:78‬נפגש אבן‬ ‫עם פקידי ממשל בוושינגטון וביקש את רשותה של וושינגטון לפעולה עצמאית מצד‬ ‫ממשלת ישראל להסרת המצור הימי במיצרי טיראן‪ ,‬אך נציגי הממשל האמריקני הזהירו‬ ‫מפני השלכותיה של פעולה מסוג זה‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫פקידים במחלקת המדינה‪ ,‬ובראשם ראסק עצמו‪,‬‬

‫חששו שהממשל לא יוכל להקצות כוחות ימיים לסייע בהסרת המצור במפרץ אילת עקב‬ ‫התנגדות בקונגרס לצעד זה‪ ,‬שנבעה מהטענה שמעורבות זו פוגעת ביכולת הלחימה‬ ‫בוייטנאם‪ .‬במגמה למנוע פעולה ישראלית עצמאית‪ ,‬המליץ ראסק לנשיא ללחוץ על‬ ‫ממשלת ישראל לקבל פיתרון של פשרה בדמות כוח ימי רב‪-‬לאומי שיסייר במפרץ אילת‬ ‫ויאלץ את ממשלת מצרים לפתוח אותו לתנועה חופשית של אניות מכל המדינות‪ ,‬תכנית‬ ‫עליה דנו אותו זמן ממשלות ארה"ב ובריטניה‪ 48.‬גם הרמטכ"ל ווילר תמך בפיתרון זה‪ .‬שר‬ ‫ההגנה מקנמארה תמך בהעברת מסר תקיף לממשלת ישראל כי פעולה עצמאית מצדה‬ ‫תיתקל בהתנגדות הממשל‪ .‬היועץ הנשיאותי קלארק קליפורד (‪)Clark M. Clifford‬‬ ‫העריך שמדיניות סגירת המיצרים על ידי ממשלת מצרים לא תארך זמן רב כתוצאה מלחץ‬ ‫בין‪-‬לאומי ותמך במתן התחייבות אמריקנית לממשלת ישראל על מנת למנוע התקפה‬ ‫מצדה‪ .‬בנוסף‪ ,‬העריכו אותם פקידים שאין בכוונתה של ממשלת מצרים לתקוף את ישראל‬ ‫צבאית‪ 49.‬בערב אותו יום נערכה פגישה רשמית בין אבן לנשיא ג'ונסון‪ ,‬שנועדה לתת את‬ ‫התשובה הסופית לבקשה הישראלית‪ .‬ממשלת ישראל היתה אמורה להתכנס יומיים מאוחר‬

‫‪46‬‬

‫דו"ח מזכ"ל האו"ם‪ 37 ,‬במאי ‪ .2:78‬מסמך האו"ם ‪.S/7906‬‬ ‫‪47‬‬ ‫תרשומת שיחה בין אבא אבן ופקידים ממחלקת המדינה ומשרד ההגנה האמריקניים‪ 37 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, .2:78‬‬ ‫‪vol. 19, Doc. 69‬‬ ‫‪ 48‬דין ראסק אל לינדון ג'ונסון‪ 37 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 71 .2:78‬‬ ‫‪49‬‬ ‫תרשומת שיחה בין הנשיא ג'ונסון ופקידים שונים‪ 37 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 72 .2:78‬‬

‫‪15‬‬

‫יותר על מנת לקבל החלטה כיצד לנהוג במשבר‪ ,‬ולכל אורך הפגישה טען אבן שהחלטת‬ ‫הממשלה בישראל תהיה מבוססת על התשובה שיביא איתו מוושינגטון‪ .‬אבן טען‬ ‫שלממשלת ישראל הזכות לפעול באופן עצמאי על מנת לאלץ את ממשלת מצרים לפתוח‬ ‫את המיצרים וגם הסיכוי להצליח בפעולה מסוג זה‪ .‬הוא טען שממשלת מצרים הראתה‬ ‫בפעולותיה נחישות לפעול לחורבנה של ישראל‪ .‬בקשתו של אבן היתה לפעולה צבאית‬ ‫ישראלית‪-‬אמריקנית משותפת‪ .‬תשובתו של ג'ונסון היתה שלא יהיה ביכולתו לגייס את‬ ‫צבא ארה"ב לעזרת העמדה הישראלית ללא אישור מהקונגרס‪ ,‬והעריך שלדבר זה לא יהיה‬ ‫סיכוי גבוה עקב מעורבותה של ארצו במלחמה בוייטנאם‪ .‬עם זאת‪ ,‬הסכים ג'ונסון עם אבן‬ ‫שמדיניות חסימת המיצרים מנוגדת למשפט הבין‪-‬לאומי‪ .‬תשובת הנשיא לאבן הכילה‬ ‫משפט אחד‪ ,‬שסלל את הדרך לפעולה הישראלית שננקטה לאחר מכן; "לגבי ישיבת‬ ‫הממשלה ביום א'‪ ,‬על ממשלת ישראל לקבל החלטה ללא פקודה מאיתנו"‪ .‬בשארית הזמן‬ ‫שנותר לסיום הפגישה‪ ,‬ניסה ג'ונסון בכל זאת לשכנע את אבן להמתין לתוצאות הדיון‬ ‫במועצת הביטחון של האו"ם וכן הבטיח שממשלת ארה"ב תפעל בדרכה על מנת לאלץ את‬ ‫ממשלת מצרים לפתוח את המיצרים‪ .‬הנשיא גם הזהיר את אבן שפעולה ישראלית עלולה‬ ‫לחזק את מעמדו הפוליטי של הנשיא נאסר‪ .‬בנוסף‪ ,‬נזף ג'ונסון באבן על טענות ממשלת‬ ‫ישראל בדבר סכנת התקפה מצרית על ישראל והשמיע בפניו את הערכות הממשל‪ ,‬שחלקו‬ ‫על טענה זו‪ .‬בהמשך הפגישה סתר ג'ונסון את דברי עצמו כאשר טען שממשלת ישראל‬ ‫תגרום לעצמה להיראות אשמה במידה ותחליט על פעולה עצמאית נגד מצרים‪ .‬שארית‬ ‫השיחה נסובה על הערכות מודיעיניות לגבי האפשרות של התקפה מצרית והאפשרות של‬ ‫ארגון כוח ימי רב‪-‬לאומי שיסייר במפרץ אילת‪ .‬למרות שהשיחה נמשכה כשעה וחצי‪ ,‬לא‬ ‫חזר אף אחד מהנוכחים לדון במשפט הקצר של ג'ונסון בדבר מתן חופש פעולה לממשלת‬

‫‪16‬‬

‫ישראל מול מצרים‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫למרות שהמסר הועבר במשפט אחד קצר‪ ,‬היה במשפט זה משום‬

‫"אור ירוק" לממשלת ישראל לפעול‪ ,‬וזאת בניגוד לעמדת רוב פקידי הממשל בוושינגטון‪.‬‬ ‫ממשלת ארה"ב שמרה את עובדת מתן האור הירוק בסודיות‪ ,‬ובשיחה שנערכה בין תת‬ ‫מזכיר המדינה יוג'ין רוסטאו (‪ )Eugene Rostow‬והשגריר הבריטי בארה"ב פטריק דין‬ ‫(‪ )Patrick Dean‬מיד לאחר השיחה עם אבן‪ ,‬טען רוסטאו שבמהלך השיחה עם אבן עשה‬ ‫הנשיא ג' ונסון כל שהיה ביכולתו להעביר לאבן מסר תקיף נגד כל פעולה ישראלית חד‬ ‫צדדית ואף טען שאבן לא ביקש כל רשות לפעולה ישראלית עצמאית‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫טענה זו השמיע‬

‫גם מזכיר המדינה ראסק למחרת היום בפגישתו עם שגרירי לבנון‪ ,‬כוויית ולוב‪ 52,‬וברוח זו‬ ‫היה מנוסח גם מכתב מטעם ג'ונסון לראש ממשלת ברה"מ אלכסיי קוסיגין ( ‪Alexei‬‬ ‫‪ 53.)Kosygin‬גם במסרים נוספים לממשלת ישראל‪ ,‬לא הזכירה ממשלת ארה"ב את עניין‬ ‫הרשות לפעולה עצמאית‪ ,‬ואף במכתבו האישי של ג'ונסון ללוי אשכול מיד לאחר השיחה‬ ‫עם אבן‪ ,‬היתה חזרה על הדרישה לנקוט ריסון צבאי‪.‬‬

‫‪54‬‬

‫סודיות "האור הירוק" היתה כה‬

‫גדולה‪ ,‬עד שפקידים בכירים בוושינגטון לא היו מודעים לכך וטענו כי מעולם לא ניתן‬ ‫לממשלת ישראל חופש פעולה‪ 55.‬יתכן שכאשר החליט ג'ונסון לתת לממשלת ישראל אור‬ ‫ירוק לפעול בעצמה‪ ,‬הושפע מהערכה אסטרטגית של שרמאן קנט (‪,)Sherman Kent‬‬ ‫איש ‪ CIA‬ותיק ששימש איש מודיעין כבר בעת מלחמת העולם השנייה‪ .‬קנט העריך‬ ‫שאמנם אין בכוונתה של ממשלת מצרים לתקוף את ישראל וכן שממשלת ישראל מודעת‬ ‫לכך‪ ,‬אך במקביל העריך שממשלת ישראל רואה בחוסר פעולה מצדה סכנה לעתיד‬

‫‪50‬‬

‫תרשומת שיחה בין לינדון ג'ונסון‪ ,‬אבא אבן ופקידים שונים‪ 37 ,‬במאי ‪.FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 77 .2:78‬‬ ‫בזיכרונותיו נמנע ג'ונסון מלהתייחס למתן "אור ירוק" לממשלת ישראל לפעול ורק טען כי עשה כל שביכולתו על מנת להעביר‬ ‫מסר של ריסון‪Johnson, The Vantage Point, pp. 293-294 .‬‬ ‫‪51‬‬ ‫דין ראסק אל השגרירות בבריטניה‪ 38 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 80 .2:78‬‬ ‫‪52‬‬ ‫דין ראסק אל השגרירות בירדן‪ 38 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 83 .2:78‬‬ ‫‪53‬‬ ‫דין ראסק אל השגרירות בברה"מ‪ 39 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 88 .2:78‬‬ ‫‪ 54‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 38 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 86 .2:78‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪Richard Parker, The Politics of Miscalculation in the Middle East (Bloomington, IN, 1993) p. 115‬‬

‫‪17‬‬

‫שתיצור תקדים לפעול נגדה בעתיד‪ .‬הוא גם העריך שלמרות שממשלת ברה"מ לא תהיה‬ ‫שבעת רצון מפעולה ישראלית במשבר‪ ,‬לא נשקפת סכנה של פלישה סובייטית למזרח‬ ‫התיכון גם אם תפעל ממשלת ישראל באופן חד‪-‬צדדי‪ 56.‬אך למרות ההיתר הסודי לפעולה‪,‬‬ ‫החליטה ממשלת ישראל ב‪ 39-‬במאי ‪ 2:78‬נגד פעולה כזו‪ ,‬ובעד המשך המאמצים‬ ‫הדיפלומטיים להסרת הסגר הימי במיצרי טיראן‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫אך למרות החלטת ממשלת ישראל‬

‫לנקוט איפוק‪ ,‬חלה הידרדרות מהירה במצב‪ .‬ב‪ 41-‬במאי ‪ 2:78‬נחתם הסכם לשיתוף‬ ‫פעולה צבאי בין ממשלות מצרים וירדן‪ ,‬ובאותו יום כתב לוי אשכול לנשיא ג'ונסון‬ ‫שסבלנותה של ממשלת ישראל פוקעת והצהיר שאם לא ייכנס כוח ימי בין‪-‬לאומי למיצרי‬ ‫טיראן תוך שבוע‪ ,‬תפעל ממשלת ישראל על דעת עצמה‪ 58.‬פקידי ממשל בוושינגטון חששו‬ ‫מאוד מפעולה ישראלית קרובה‪ ,‬וראסק ומקנמארה המליצו בפני הנשיא ג'ונסון להאיץ את‬ ‫גיבוש תכנית הפעולה במיצרי טיראן עם ממשלות נוספות על מנת לסיים את הדבר תוך‬ ‫שבוע‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫בדעה שונה מזו החזיק הארולד סאונדרס ( ‪ )Harold B. Saunders‬מהמועצה‬

‫לביטחון לאומי‪ ,‬אשר המליץ להפסיק את הפעילות הדיפלומטית להגנה על האינטרסים‬ ‫הישראליים ולתת לממשלת ישראל חופש פעולה לצאת למלחמה בעצמה‪ .‬ההערכה שעמדה‬ ‫מאחורי המלצתו היתה כי ממשלת ארה"ב הזיקה לאינטרסים של עצמה כאשר החליטה‬ ‫לתמוך בממשלת ישראל נגד כל המשטרים הערביים‪ ,‬והוא גרס כי על הממשל לאפשר‬ ‫לממשלת ישראל להתמודד עם סיכונים בעצמה ולשאת בתוצאות ללא מעורבות‬ ‫אמריקנית‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫חיזוק מסוים לעמדותיו של סאונדרס הגיע משרמאן קנט‪ ,‬אשר העריך‬

‫שפעולה אמריקנית לסייע לשייט ישראלי במפרץ אילת תביא להגברת האהדה לממשלת‬

‫‪56‬‬

‫שרמאן קנט (‪ )CIA‬אל ריצ'ארד הלמס (ראש ה‪ 37 ,)CIA-‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 79 .2:78‬‬ ‫‪57‬‬ ‫נאום רדיו של לוי אשכול‪ 39 ,‬במאי ‪Israel's Foreign Relations: Selected Documents, vol. 1-2 .2:78‬‬ ‫‪58‬‬ ‫אברהם הרמן אל דין ראסק‪ 41 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 102 .2:78‬‬ ‫‪ 59‬דין ראסק ורוברט מקנמארה אל לינדון ג'ונסון‪ 41 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 103 .2:78‬‬ ‫‪60‬‬ ‫הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 42 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 114 .2:78‬‬

‫‪18‬‬

‫מצרים בעולם הערבי ולהשלכות שליליות עבור חברות הנפט האמריקניות במזרח‬ ‫התיכון‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫במקביל להידרדרות הצבאית‪ ,‬חלה גם הסלמה בהתבטאויותיהם של פקידים‬

‫בממשלת מצרים‪ ,‬שבשיחותיהם עם פקידים אמריקניים האשימו את ממשלת ארה"ב‬ ‫בתמיכה במה שהגדירו כתוקפנות ישראלית נגד מצרים וסוריה‪ .‬פקידים במחלקת המדינה‬ ‫הסיקו מכך שנאסר מנסה להשיג ניצחון תדמיתי בעיני ממשלות ערביות וארגוני גרילה‬ ‫פלשתינאים באמצעות איומים לצאת למלחמה כאשר למעשה אין בכוונתו לעשות כן‪ 62.‬אך‬ ‫ממשל ג'ונסון המשיך במדיניות של אי עשייה באופן רשמי‪ ,‬וב‪ 5-‬ביוני ‪ 2:78‬החליטה‬ ‫ממשלת ישראל על יציאה למלחמה‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫מאחר שהיחסים עם ממשלת ארה"ב הגיעו לשפל המדרגה‪ ,‬העבירה ממשלת‬ ‫מצרים לממשל ג'ונסון מסרים באמצעות אנשי עסקים פרטיים מארה"ב שביקרו במצרים‪.‬‬ ‫ב‪ 35-‬במאי ‪ 2:78‬נפגש הנשיא נאסר עם איש העסקים האמריקני ג'יימס בירדסאל‬ ‫(‪ )James E. Birdsall‬והעביר לו מסר לנשיא ג'ונסון כי אין בכוונתו לתקוף את ישראל‪,‬‬ ‫וכי ההסלמה במיצרי טיראן נועדה להעביר מסר של התרסה לממשלות ירדן וערב הסעודית‬ ‫כי ממשלת מצרים רואה אותן כגורמים חלשים במזרח התיכון וחסרות אומץ מול ישראל‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫דומה לכך היתה הערכה של ה‪ CIA-‬כי ההסלמה נועדה ליצור רושם על מדינות ערביות‪,‬‬ ‫אך אין בה משום הכנה לתקוף את ישראל‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫הערכות המתנגדים למעורבות אמריקנית‬

‫פעילה במשבר השפיעו את השפעתן‪ ,‬ובימים הראשונים של יוני ‪ 2:78‬נראה היה שממשל‬ ‫ג'ונסון ויתר על כל תקווה לרסן את ממשלת ישראל להימנע מפעולה עצמאית‪ ,‬ודיפלומטים‬ ‫‪61‬‬

‫שרמאן קנט אל ריצ'ארד הלמס‪ 2 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 126 .2:78‬‬ ‫‪ 62‬דייויד נס אל מחלקת המדינה‪ 32 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 28 .2:78‬‬ ‫‪63‬‬ ‫על פי עדותו של איש המוסד מאיר עמית‪ ,‬התקבלה החלטת הממשלה לאחר "אור ירוק" לפתוח במלחמה משיחות שניהל‬ ‫בוושינגטון עם מקנמארה‪ .‬עמית מכחיש שניתן היתר ליציאה למלחמה בשיחות שניהל אבן עם הנשיא‪ ,‬אך יש להניח שהדבר‬ ‫נובע מרצונו להגדיל בחשיבות שליחותו שלו על פני זו של אבן‪ .‬מאיר עמית‪" ,‬השליחות שהכריעה" מבט מל"מ‪ ,‬גיליון ‪ ,5:‬יוני‬ ‫‪ .3118‬מחקר שיצא לאחרונה בעניין זה הוא אורנה כץ‪-‬אתר‪" ,‬משבר מאי‪-‬יוני ‪ ;2:78‬המרדף הישראלי אחר 'אור ירוק'‬ ‫מארצות הברית" קתדרה‪ ,‬מס' ‪ ,247‬עמ' ‪.262-293‬‬ ‫‪ 64‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 37 ,‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 78 .2:78‬‬ ‫‪65‬‬ ‫שרמאן קנט (‪ )CIA‬אל ריצ'ארד הלמס (ראש ה‪ 37 ,)CIA-‬במאי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 79 .2:78‬‬

‫‪19‬‬

‫אמריקניים במזרח התיכון הונחו להתכונן גם לאפשרות זו‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫הדיונים במועצת הביטחון‬

‫נמשכו כרגיל‪ ,‬למרות שהיה ברור שלא יצליחו למנוע את המלחמה הקרבה‪.‬‬ ‫ההתקפה הישראלית על כוחות מצרים בסיני בבוקר ה‪ 6-‬ביוני ‪ 2:78‬היתה‬ ‫הפתעה מוחלטת עבור ממשלת ארה"ב‪ ,‬וכבר בשעות הראשונות ללחימה דרשה מנציגי‬ ‫ממשלות ישראל ומצרים לקבל הפסקת אש‪ 67,‬ואף ניסתה לכפות הפסקת אש בין ממשלות‬ ‫ישראל וירדן‪ 68.‬היועץ וולט רוסטאו חלק על מדיניות הנשיא בנקודה זו והמליץ על גיבוש‬ ‫מיידי של פרמטרים להסדר דיפלומטי מעבר להפסקת אש בסיסית‪ .‬טענתו המרכזית היתה;‬ ‫הפסקת אש לא תפתור את הבעיות היסודיות במחשבותיהם של הישראלים עד‬ ‫אשר יתפסו נדל" ן וישמידו מטוסים וטנקים מצריים במידה כזו שיהיו בטוחים‬ ‫שהשיגו לעצמם עמדת מיקוח‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫ב‪ 8-‬ביוני ‪ 2:78‬אף העריך רוסטאו שתוך זמן קצר תשתלט ממשלת ישראל על כל הגדה‬ ‫המערבית‪ ,‬רצועת עזה וסיני ואף העריך שישנה אפשרות לפלישה ישראלית למצרים‬ ‫מערבית לתעלת סואץ‪ .‬מתוך הערכה לכוחה הצבאי של ממשלת ישראל‪ ,‬החל רוסטאו‬ ‫לגבש אסטרטגיה מסוג חדש‪ ,‬שהפכה לגישתה המרכזית של וושינגטון לסכסוך במזרח‬ ‫התיכון‪ .‬הוא המליץ על מדיניות של הימנעות מהפעלת לחץ על ממשלת ישראל לחזור‬ ‫לגבולות שנקבעו בהסכמי שביתת הנשק ב‪ 2:5:-‬ופתיחה בתהליך של לחצים על‬ ‫המשטרים הערביים להפסיק את עוינותם למדינת ישראל בטרם יתחיל כל תהליך של‬ ‫הידברות על החזרת שטחים‪ ,‬אפילו חלקית‪ .‬הוא גם המליץ על פתיחה בשיתוף פעולה‬

‫‪66‬‬

‫דין ראסק אל שגרירויות שונות במזרח התיכון‪ 4 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 141 .2:78‬‬ ‫‪67‬‬ ‫דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 6 ,‬ביוני ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 161 .2:78‬דין ראסק אל כל‬ ‫השגרירויות‪ 6 ,‬ביוני ‪Ibid, Doc. 162 .2:78‬‬ ‫‪ 68‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 7 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Docs. 174, 185 .2:78‬‬ ‫‪69‬‬ ‫וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 6 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 166 .2:78‬‬

‫‪21‬‬

‫דיסקרטי בין ממשלת ישראל וממשלות ערביות אותן הגדיר מתונות‪ ,‬שהיו ביחסים טובים‬ ‫עם וושינגטון‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫באותו יום עצמו החל שינוי לחול בהערכות הממשל את כוונותיה של‬

‫ממשלת ישראל לגבי גורל השטחים שנתפסו במלחמה‪ .‬השגריר האמריקני בישראל‬ ‫וואלוורת בארבור החל להעריך שממשלת ישראל לא תהיה מוכנה להחזיר את רצועת‬ ‫החוף שבין אילת ושארם אל שייח‪ ,‬וזאת על מנת למנוע מממשלת מצרים לחסום את מפרץ‬ ‫אילת בעתיד‪ .‬דין ראסק החל לתמוך במדיניות של תמיכה בעמדות ישראליות על מנת‬ ‫לפצות על אובדן התמיכה מצד חלק מהמדינות הערביות‪ .‬הרמטכ"ל ארל ווילר התרשם‬ ‫מאוד מעוצמתה הצבאית של ישראל והמליץ גם הוא על מדיניות של תמיכה בעמדות‬ ‫הישראליות‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫הנשיא ג'ונסון עצמו לא היה בעל עמדות מגובשות לגבי הפיתרון הרצוי‬

‫להשגת שלום‪ ,‬ובמכתב שכתב לסנאטור מייק מאנספילד (‪ )Mike Mansfield‬שלושה‬ ‫ימים לאחר פרוץ המלחמה‪ ,‬עדיין נמנע הנשיא מהבעת עמדות ברורות בדבר היחס שיש‬ ‫לנקוט כלפי ההתקדמות הצבאית הישראלית והסתפק בדרישה כללית להפסקת אש‪ 72.‬הוא‬ ‫היה שרוי בדילמה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬חש אכזבה מתפקודה של ממשלת ישראל בימים שקדמו‬ ‫למלחמה ובמהלכה‪,‬‬

‫‪73‬‬

‫אך מצד שני חש גם אכזבה הולכת וגדלה מממשלת מצרים על‬

‫שפנתה לקבלת סיוע ממוסקבה והסלימה את המצב במיצרי טיראן‪ 74.‬בהשפעת יועציו‪ ,‬החל‬ ‫במדי ניות של תמיכה בעמדות ממשלת ישראל על מנת שלא ליצור ניכור כלפיה‪ .‬מדיניות זו‬ ‫קיבלה גם את תמיכתם של ארגונים יהודיים בארה"ב‪ ,‬דוגמת הליגה נגד השמצה‪.‬‬

‫‪75‬‬

‫אך‬

‫למרות התמיכה האמריקנית בישראל‪ ,‬התפתח במהלך המלחמה משבר ביחסי וושינגטון‪-‬‬

‫‪70‬‬

‫וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 8 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 189 .2:78‬‬ ‫‪ 71‬תרשומת ישיבת המועצה לביטחון לאומי‪ 8 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 194 .2:78‬‬ ‫‪72‬‬ ‫לינדון ג'ונסון אל מייק מאנספילד‪ 9 ,‬ביוני ‪ ,2:78‬פרויקט הנשיאות של אוניברסיטת סנטה ברברה‪,‬‬ ‫‪http://www.presidency.ucsb.edu/ws/index.php?pid=28291&st=&st1=#axzz1ayWKSJq7‬‬ ‫‪73‬‬ ‫דברים שנאמרו בפגישה עם לארי לוינסון (סגל הבית הלבן)‪ ,‬יומן הפגישות של לינדון ג'ונסון‪ 8 ,‬ביוני ‪,2:78‬‬ ‫‪http://www.lbjlibrary.org/assets/lbj_tools/daily_diary/pdf/1967/19670607.pdf‬‬ ‫‪ 74‬תרשומת ישיבת המועצה לביטחון לאומי‪ 8 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 194 .2:78‬‬ ‫‪75‬‬ ‫לארי לוינסון ובן וואטנברג (סגל הבית הלבן) אל לינדון ג'ונסון‪ 8 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 198 .2:78‬‬

‫‪21‬‬

‫ירושלים כאשר הטביע חיל הים הישראלי ב‪ 9-‬ביוני ‪ 2:78‬את האניה האמריקנית‬ ‫"ליברטי"‪ ,‬פעולה שעוררה מחאה חריפה מצד וושינגטון‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫ממשלת ישראל מיהרה‬

‫להתנצל בו ביום על הטעות שנעשתה על ידה‪ 77.‬מאוחר יותר הסבירה את הטעות בטענה כי‬ ‫ה"ליברטי" נראתה דומה לאניה מצרית‪ 78.‬אך גם מחלוקת ה"ליברטי" לא פגעה בהתקרבות‬ ‫שחלה בין עמדות וושינגטון וירושלים לאחר מלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫שונות מכך היו עמדותיה של מוסקבה במהלך מלחמת ששת הימים‪ .‬הכיוון הכללי‬ ‫במדיניות החוץ הסובייטית היה מבוסס על המלצות שהגיש שר החוץ אנדריי גרומיקו‬ ‫(‪ )Andrei Gromyko‬לפוליטביורו ב‪ 24-‬בינואר ‪ ,2:78‬שהיוו המשכיות למדיניות‬ ‫השלום שנקטה ממשלת ברה"מ בועידת טאשקנט בינואר ‪ ,2:77‬אשר הביאה לסיומה של‬ ‫מלחמה בין הודו ופקיסטאן‪ .‬המלצותיו של גרומיקו קראו להרפיית המתיחות בעולם‬ ‫באמצעות הסדרים עם וושינגטון על מנת להביא לשיפור המצב הכלכלי במדינות הגוש‬ ‫הקומוניסטי‪ .‬לגבי המזרח התיכון‪ ,‬המליץ גרומיקו ללחוץ על המשטרים הערביים לזנוח‬ ‫תכניות למלחמה נגד ישראל‪ 79.‬במהלך מלחמת ששת הימים‪ ,‬דרשה ממשלת ברה"מ בדיוני‬ ‫מועצת הביטחון של האו"ם הפסקת אש ונסיגה ישראלית לקוי שביתת הנשק‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫ממשלת‬

‫ארה"ב הסכימה עם הדרישה הסובייטית להפסקת אש‪ ,‬אך לא עם הדרישה שממשלת‬ ‫ישראל תיסוג לחלוטין מכל השטחים שכבר נכבשו בעת המלחמה‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫אי ההסכמה בין‬

‫וושינגטון ומוסקבה סיכלה כל אפשרות להסדר באותו רגע‪ ,‬והמתקפה הישראלית בסיני‬ ‫נמשכה‪ ,‬ומאוחר יותר הורחבה גם לגדה המערבית בתגובה על ירי מרגמות ממזרח‬ ‫ירושלים על ידי הצבא הירדני‪ .‬על מנת לעצור את ההתקפה הישראלית‪ ,‬פנתה ממשלת‬ ‫‪ 76‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 9 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 215 .2:78‬‬ ‫‪77‬‬ ‫דו"ח מאת בריגדיר‪-‬גנרל צ'ארלס גטיס‪ 9 ,‬ביוני ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 219 .2:78‬וואלוורת בארבור אל‬ ‫מחלקת המדינה‪ : ,‬ביוני ‪Ibid, Doc. 229 .2:78‬‬ ‫‪78‬‬ ‫הנספח הצבאי בישראל אל הבית הלבן‪ : ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 233 .2:78‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪Dobrynin, In Confidence, pp. 640-642‬‬ ‫‪ 80‬תרשומת ישיבת מועצת הביטחון של האו"ם‪ 7 ,‬ביוני ‪ .2:78‬מסמך האו"ם ‪S/PV.1348‬‬ ‫‪81‬‬ ‫נתנאל דייויס (המועצה לביטחון לאומי) אל וולט רוסטאו‪ 7 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 181 .2:78‬‬

‫‪22‬‬

‫מצרים לאו"ם בדרישה להפסקת אש בפיקוח האו"ם‪ ,‬בעוד שממשלת ישראל סירבה לשתף‬ ‫פעולה עם מאמצי האו"ם בעניין והצדיקה את פעולותיה הצבאיות בטענה של הגנה‬ ‫עצמית‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫היחסים בין קאהיר ווושינגטון היו במצב של הידרדרות מהירה‪ ,‬והדבר היה‬

‫נראה לעין‪ .‬ממשלת מצרים האשימה את ממשלת ארה"ב בסיוע אווירי שניתן כביכול‬ ‫לצה"ל על ידי הצי ה‪ 7-‬בים התיכון‪ ,‬טענות שממשלת ארה"ב דחתה‪.‬‬

‫‪83‬‬

‫בנוסף‪ ,‬עיכבה‬

‫וושינגטון במהלך המלחמה את ביצוען של עסקאות מכירת נשק לממשלת ישראל על מנת‬ ‫שלא לעורר זעם בעולם הערבי‪ 84.‬אך גם הצטדקויותיה של וושינגטון לא שינו את המגמה‬ ‫במדיניות המצרית‪ .‬בערב ה‪ 7-‬ביוני ‪ 2:78‬שוחח השגריר האמריקני במצרים ריצ'ארד‬ ‫נולטה (‪ )Richard H. Nolte‬עם שר החוץ המצרי מחמוד ריאד בטלפון‪ ,‬ושר החוץ‬ ‫המצרי הודיע לו שממשלתו החליטה לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם וושינגטון‪ ,‬תוך‬ ‫מתן רשות לייצוג אמריקני במצרים בדרג נמוך יותר‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫בזאת הסתיימה הקריירה הקצרה‬

‫של נולטה כשגריר במצרים‪ ,‬שליחות שהחלה עם הגעתו במארס אותה שנה והסתיימה עוד‬ ‫בטרם הספיק להגיש את כתב האמנתו לנשיא מצרים‪ .‬ממשלת ארה"ב הגיבה על ניתוק‬ ‫היחסים באיסור מוחלט על עסקאות נשק עם ממשלות שניתקו את היחסים הדיפלומטיים‬ ‫איתה במהלך המלחמה‪ 86.‬בנוסף‪ ,‬החלו פקידים במחלקת המדינה לאבד עניין באפשרות של‬ ‫חידוש היחסים עם ממשלת מצרים‪ ,‬וזאת משום שהעריכו שמעמדו של נאסר בעולם הערבי‬ ‫נפגע וסיכויי הישרדות שלטונו נמוכים‪.‬‬

‫‪87‬‬

‫עם סגירת השגרירות האמריקנית‪ ,‬נשארה‬

‫וושינגטון ללא ייצוג דיפלומטי בקאהיר‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫תרשומת ישיבת מועצת הביטחון של האו"ם‪ 6 ,‬ביוני ‪ .2:78‬מסמך האו"ם ‪S/PV.1347‬‬ ‫‪ 83‬דין ראסק אל המשלחת לאו"ם‪ 7 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 171 .2:78‬‬ ‫‪84‬‬ ‫דין ראסק אל השגרירות בצרפת‪ 7 ,‬ביוני ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 184 .2:78‬רוברט מקנמארה אל‬ ‫מקג'ורג' באנדי (המועצה לביטחון לאומי)‪ 9 ,‬ביוני ‪Ibid, Doc. 225 .2:78‬‬ ‫‪85‬‬ ‫ריצ'ארד נולטה אל מחלקת המדינה‪ 7 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 178 .2:78‬‬ ‫‪86‬‬ ‫רוברט מקנמארה אל מקג'ורג' באנדי‪ 9 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, Vol. 19, Doc. 225 .2:78‬‬ ‫‪87‬‬ ‫טאונסנד הופס (סגן עוזר שר ההגנה לענייני ביטחון בין‪-‬לאומי) אל רוברט מקנמארה‪ 9 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, .2:78‬‬ ‫‪vol. 19, Doc. 226‬‬

‫‪23‬‬

‫ממשלות ארה"ב וברה"מ בין ישראל ומצרים לאחר המלחמה‬ ‫כבר במהלך המלחמה החל הדיון בשאלת עתידם של השטחים עליהם השתלט‬ ‫צה"ל‪ ,‬למרות שקו החזית עדיין לא התייצב‪ .‬כבר ב‪ 8-‬ביוני ‪ 2:78‬העריך השגריר בארבור‬ ‫שממשלת ישראל תשאף לספח את רצועת שארם אל שייח על מנת למנוע מממשלת מצרים‬ ‫לחסום את מפרץ אילת לשייט ישראלי‪ 88.‬שאיפה זו נזכרה גם בדברי שר החוץ אבא אבן‬ ‫בשיחתו עם השגריר האמריקני באו"ם ארתור גולדברג (‪ )Arthur J. Goldberg‬למחרת‬ ‫היום כעמדת ממשלת ישראל במלחמה הנוכחית‪ 89.‬במקביל לעמדות בקרב ממשלת ישראל‪,‬‬ ‫החל גם הציבור בישראל לגבש עמדות משלו לגבי השטחים שנתפסו במלחמה‪ .‬על כך ניתן‬ ‫ללמוד מדיווחו של היועץ הנשיאותי הארי מקפרסון (‪ ,)Harry C. McPherson‬שנחת‬ ‫בישראל ביום פרוץ המלחמה בדרכו לארה"ב מוייטנאם הדרומית‪ ,‬ושהה בה במשך ארבעה‬ ‫ימים‪ .‬בדו" ח שכתב הציג את אמונת החברה הישראלית בצדקת הלחימה כניגוד למחלוקות‬ ‫שאפיינו את החברה האמריקנית אותו זמן סביב מלחמת וייטנאם‪ .‬לגבי עמדות הציבור‬ ‫הישראלי לגבי השטחים‪ ,‬כתב;‬ ‫כל ישראלי שדיברתי איתו אמר שאף ממשלה לא תוכל לשרוד אם תוותר על‬ ‫העיר העתיקה (בירושלים) או על השליטה בשארם אל שייח ובמיצרי טיראן‪.‬‬ ‫שחרור העיר העתיקה הוא אירוע של משמעות שלא ניתן לדמיין עבור‬ ‫הישראלים‪ .‬אפילו האינטלקטואלים שאינם דתיים חשים כך‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬מצא מקפרסון בחברה הישראלית גם נכונות לויתורים‪ .‬הוא הבחין שרוב‬ ‫הישראלים מוכנים לנסיגה מרוב סיני בתמורה לשמירה על חופש השייט ולנסיגה מרוב‬

‫‪ 88‬תרשומת ישיבת המועצה לביטחון לאומי‪ 8 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 194 .2:78‬‬ ‫‪89‬‬ ‫ארתור גולדברג אל מחלקת המדינה‪ : ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 227 .2:78‬‬

‫‪24‬‬

‫הגדה המערבית על מנת להימנע מצירוף אוכלוסייה ערבית גדולה למדינת ישראל‪.‬‬

‫‪90‬‬

‫עם‬

‫התקרבות מלחמת ששת הימים לסיומה‪ ,‬החלו להתפתח בממשל העמדות שהפכו לעמדות‬ ‫הישראליות שלאחר המלחמה‪ .‬במהלך המלחמה‪ ,‬עסק היועץ הנשיאותי מקג'ורג' באנדי‬ ‫בניתוח השפעת המלחמה על מדיניות הממשל וגיבש המלצות בעניין‪ .‬המלצותיו היו לפתוח‬ ‫במדיניות של הקשחת עמדות כלפי הממשלות הערביות שניתקו יחסים עם וושינגטון‬ ‫במהלך המלחמה‪ ,‬ובראשן ממשלת מצרים‪ .‬הוא גם המליץ להציג דרישה להשגת הסכמי‬ ‫שלום ולא רק חזרה לסידורי הביטחון שהתקיימו לפני המלחמה‪ .‬בנוסף‪ ,‬המליץ שלא‬ ‫ללחוץ על ממשלת ישראל לסגת משטחים אלא להשאיר את הדבר לשיחות בין הצדדים‪.‬‬

‫‪91‬‬

‫ממשל ג'ונסון אימץ מדיניות מעשית של תמיכה בעמדות הישראליות‪ ,‬והדבר בא לידי‬ ‫ביטוי בהדלפות לא רשמיות מארה"ב שממשל ג'ונסון יתמוך בהשארת השטחים בידיים‬ ‫ישראליות‪ 92.‬במקביל לעמדה אוהדת מצד הממשל‪ ,‬החלה להתפתח גם אהדה בקרב חברי‬ ‫הקונגרס בוושינגטון למדינת ישראל‪ .‬הסנאטורים רוברט קנדי (‪,)Robert F. Kennedy‬‬ ‫אחיו של הנשיא קנדי שנרצח ב‪ ,2:74-‬ויעקב יעבץ (‪ )Jacob K. Javitz‬קראו מייד לאחר‬ ‫מלחמת ששת הימים שלא ללחוץ על ממשלת ישראל לבצע נסיגה ללא הסכם שלום‪.‬‬

‫‪93‬‬

‫מקור נוסף של תמיכה בישראל בא מקרב מומחים צבאיים מארה"ב ומדינות מערביות‬ ‫נוספות‪ ,‬אשר הציגו את נצחון צה"ל במלחמת ששת הימים כדוגמה ומופת לגאוניות‬ ‫צבאית‪ ,‬וחלקו שבחים לממסד הבטחוני בישראל‪.‬‬

‫‪94‬‬

‫דוגמה למגמה זו ניתן לראות‬

‫בהיסטוריון ואיש הצבא האמריקני ס‪.‬ל‪.‬א‪ .‬מארשאל (‪ ,)S.L.A. Marshall‬אשר כינה את‬ ‫מלחמת ששת הימים בשם "מלחמת שלוש השעות" מתוך הדגשה על השמדת חיל האוויר‬

‫‪90‬‬

‫הארי מקפרסון אל לינדון ג'ונסון‪ 22 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 263 .2:78‬‬ ‫‪91‬‬ ‫מקג'ורג' באנדי אל לינדון ג'ונסון‪ : ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 235 .2:78‬‬ ‫‪92‬‬ ‫פיליפ בן‪" ,‬ג' ונסון נוטה להכיר בזכות ישראל להחזיק בשטחים הנחוצים לבטחונה" מעריב‪ 22 ,‬ביוני ‪.2:78‬‬ ‫‪ 93‬פיליפ בן‪" ,‬סנטור קנדי בעצרת בניו יורק; הערבים חייבים להכיר בישראל ללא כל תנאים" מעריב‪ 23 ,‬ביוני ‪.2:78‬‬ ‫‪94‬‬ ‫ס‪.‬ל‪.‬א‪ .‬מארשאל‪" ,‬בעוצמה – במקום המתאים ביותר" מעריב‪ 24 ,‬ביוני ‪.2:78‬‬

‫‪25‬‬

‫המצרי בשעות הראשונות של המלחמה‪.‬‬

‫‪95‬‬

‫תומך נוסף למדיניות הישראלית היה סגן נשיא‬

‫ארה"ב לשעבר ריצ'ארד ניקסון (‪ ,)Richard M. Nixon‬אשר התכונן לרוץ לבחירות‬ ‫לנשיאות ב‪ ,2:79-‬ביקר מייד לאחר מלחמת ששת הימים בישראל והיה לאזרח האמריקני‬ ‫הראשון שביקר באופן פומבי במזרח ירושלים ובגדה המערבית ורמת הגולן‪ .‬בהופעותיו‬ ‫הפומביות בעת ביקורו בישראל תמך ניקסון בעמדה הישראלית בדבר הישארות בשטחים‬ ‫בהיעדר הסכם שלום‪ ,‬וטען שבזכות עמדה זו יסכימו המשטרים הערביים לשיחות שלום‬ ‫תוך ששה חודשים לכל היותר‪ 96.‬בכך הונחו היסודות לתמיכה המסורתית בישראל בקרב‬ ‫הממסד הפוליטי והבטחוני בארה"ב‪.‬‬ ‫עם כניסת הפסקת האש לתוקפה‪ ,‬שלט צה"ל על כל שטחי סיני‪ ,‬הגדה המערבית‪,‬‬ ‫רצועת עזה וכן שלט על חלק מרמת הגולן הסורית‪ .‬בעיית השגת השלום וגורל השטחים‬ ‫עלו עתה על סדר יומה של ממשלת ישראל‪ .‬בנאומו הראשון בכנסת לאחר מלחמת ששת‬ ‫הימים‪ ,‬התייחס ראש הממשלה אשכול לשאלת השלום כאשר הצהיר שפניה של ממשלת‬ ‫ישראל להסכמי שלום ולא לחידוש משטר הסכמי שביתת הנשק‪ ,‬אך נמנע מכל התייחסות‬ ‫לשאלת גורל השטחים‪ 97.‬מצב עניינים זה של חוסר החלטה לא ארך זמן רב‪ ,‬וב‪ 29-‬וב‪2:-‬‬ ‫ביוני ‪ 2:78‬נערכה ישיבת ממשלה שהוקדשה לנושא זה‪ .‬האישיות הדומינאנטית בישיבה‬ ‫זו היתה שר הביטחון משה דיין‪ ,‬והצעותיו הן אלה שהתקבלו‪ .‬החלטת הממשלה באותה‬ ‫ישיבה היתה להציע לממשלת מצרים נסיגה מכל סיני בתמורה לפירוזו והבטחת חופש‬ ‫התנועה לאוניות ישראליות במיצרי טיראן‪ .‬לגבי סוריה הוחלט להציע נסיגה מכל רמת‬ ‫הגולן בתמורה להסכם שלום ופירוז השטח‪ .‬כמו כן הוחלט שרצועת עזה תישאר חלק‬

‫‪95‬‬

‫"השם למערכה; מלחמת ‪ 4‬השעות" מעריב‪ 33 ,‬ביוני ‪.2:78‬‬ ‫‪96‬‬ ‫שאול בן‪-‬חיים‪" ,‬ריצ'ארד ניכסון; תוך ‪ 5-7‬חודשים יסכימו הערבים לשיחות עם ישראל" מעריב‪ 36 ,‬ביוני ‪ .2:78‬יש לציין‬ ‫שתחזיתו בדבר שיחות שלום תוך ‪ 7‬חודשים לא התגשמה‪.‬‬ ‫‪97‬‬ ‫הודעת לוי אשכול בכנסת‪ 23 ,‬ביוני ‪ .2:78‬דברי הכנסת‪ ,‬כנסת ששית‪ ,‬מושב שני‪ ,‬עמ' ‪.3438-3442‬‬

‫‪26‬‬

‫מישראל בכל הסדר‪ ,‬וההכרעה בדבר גורל הגדה המערבית נדחתה למועד מאוחר יותר‪.‬‬

‫‪98‬‬

‫במהלך החודשים הראשונים לאחר אותה ישיבת ממשלה‪ ,‬נשמרה ההחלטה בסוד‪ ,‬ובדיון‬ ‫שנער ך בכנסת מיד לאחר מכן סירב אשכול לפרט בדבר תכניות קונקרטיות לשלום בטענה‬ ‫שהמכשול העיקרי לכך הוא חוסר נכונותם של המשטרים הערביים להכיר בישראל‪.‬‬

‫‪99‬‬

‫עיקרי ההחלטה הועברו לממשל האמריקני בפגישה שנערכה בבניין האו"ם בניו יורק ב‪32-‬‬ ‫ביוני ‪ 2:78‬בין שר החוץ הישראלי אבא אבן‪ ,‬דין ראסק וארתור גולדברג‪ .‬בפגישה זו‪,‬‬ ‫מסר אבן לראסק וגולדברג לראשונה על החלטת ממשלת ישראל מה‪ 2:-‬ביוני בדבר‬ ‫תנאיה להשגת שלום‪ ,‬שכללה נסיגה מסיני בתמורה להסכם שלום‪ .‬כמו כן הביע אבן נכונות‬ ‫לנסיגה מרמת הגולן בתמורה לפירוז מסוים ולנסיגה בגדה המערבית עם תיקוני גבול‬ ‫מסוימים‪.‬‬

‫‪100‬‬

‫עקב המתיחות ששררה בין וושינגטון וקאהיר‪ ,‬לא טרחה ממשלת ארה"ב‬

‫למסור על כך לממשלת מצרים או לממשלות זרות אחרות‪.‬‬

‫‪101‬‬

‫עדות לכך ניתן לראות כי‬

‫בשיחה שניהל גולדברג עם שר החוץ הסובייטי אנדריי גרומיקו למחרת פגישתו עם אבן‪,‬‬ ‫רמז גולדברג לשיחה זו כאשר הצהיר שאין לממשלת ישראל שאיפות לספח שטחים‬ ‫ממצרים וסוריה‪ ,‬אך לא דיבר מעבר לכך‪ 102.‬בהמשך‪ ,‬נשחקה בהדרגה הנכונות הישראלית‬ ‫לדון בנסיגה בתמורה להסכם שלום‪ ,‬וב‪ 41-‬באוקטובר ‪ 2:78‬הצהיר אשכול מעל בימת‬ ‫הכנסת שאין לצפות לשיחות שלום בקרוב‪ ,‬ולכן שומרת ממשלת ישראל לעצמה את הזכות‬ ‫לעשות בתוך השטחים כבתוך שלה עד שיחלו שיחות שלום‪.‬‬

‫‪103‬‬

‫בכך הונחו היסודות‬

‫למדיניות הישראלית בשטחים בשנים שלאחר מכן‪.‬‬

‫‪98‬‬

‫משה דיין‪ ,‬אבני דרך (תל אביב‪ )2:87 ,‬עמ' ‪ .5:1-5:2‬ההחלטה נשמרה בסודיות אפילו מצמרת צה"ל‪ ,‬ויש להניח שהדבר‬ ‫נבע מחשש מהתנגדות מצד בעלי עמדות ניציות‪ .‬רבין‪ ,‬פנקס שירות‪ ,‬עמ' ‪.338‬‬ ‫‪99‬‬ ‫הודעת לוי אשכול בכנסת‪ 32 ,‬ביוני ‪ .2:78‬דברי הכנסת‪ ,‬כנסת ששית‪ ,‬מושב שני‪ ,‬עמ' ‪.3493-3493‬‬ ‫‪100‬‬ ‫דין ראסק אל מחלקת המדינה‪ 33 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 314 .2:78‬‬ ‫‪101‬‬ ‫בכרך המסמכים מטעם מחלקת המדינה אין כל התייחסות למסר זה בהמשך‪ ,‬ומכאן ניתן להסיק שלא הועבר לממשלת‬ ‫מצרים או ממשלות אחרות‪ .‬הצעה זו גם אינה נזכרת בשום מסמך דיפלומטי מאוחר יותר‪ ,‬ומכאן שלא הועברה‪.‬‬ ‫‪ 102‬ארתור גולדברג אל מחלקת המדינה‪ 33 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 315 .2:78‬‬ ‫‪103‬‬ ‫הודעת לוי אשכול בכנסת‪ 41 ,‬באוקטובר ‪ .2:78‬דברי הכנסת‪ ,‬כנסת ששית‪ ,‬מושב שלישי‪ ,‬עמ' ‪.2-7‬‬

‫‪27‬‬

‫שליטת צה" ל בחצי האי סיני יצרה מציאות חדשה בה ישבו צבאות ישראל ומצרים‬ ‫על שתי גדות תעלת סואץ זה מול זה‪ .‬ההשתלטות המהירה על שטחים אלה השפיעה על‬ ‫כלכלתן של מצרים וירדן‪ .‬בסיני היו למצרים מספר שדות נפט‪ .‬הגדה המערבית‪ ,‬למרות‬ ‫שהיוותה רק כ‪ 7-‬אחוזים משטחה של ממלכת ירדן לפני מלחמת ששת הימים‪ ,‬תרמה בין‬ ‫‪ 46-51‬אחוזים מהתל"ג של הממלכה עקב ריכוז האוכלוסיה המשכילה שבה‪ ,‬תוצאה של‬ ‫מדיניות הפיתוח שהונהגה בעת המנדט הבריטי‪.‬‬

‫‪104‬‬

‫נושא מרכזי שעלה על סדר יומן של‬

‫ממשלות מצרים‪ ,‬ירדן וסוריה היה כיצד לפעול על מנת להחזיר להן את השטחים שאיבדו‬ ‫במלחמה‪ .‬בימים הראשונים לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬התקבלה ההחלטה בקרב‬ ‫המנהיגים הערביים לפעול בערוץ הדיפלומטי על מנת למצוא דרך ללחוץ על ממשלת‬ ‫ישראל לסגת‪ .‬ב‪ 33-‬ביוני ‪ 2:78‬שלח נשיא מצרים נאסר לחוסיין מלך ירדן מכתב גלוי‬ ‫ובו הבטיח שיתוף פעולה מצדו בהתמודדות עם כל היבטי המשבר שנוצר‪ 105.‬כצעד להשגת‬ ‫הסכמה רחבה יותר לצעד זה‪ ,‬נערכה ב‪ 27-‬ביולי ‪ 2:78‬בקאהיר ועידה בהשתתפות הנשיא‬ ‫נאסר‪ ,‬נשיא אלג'יריה הווארי בומדייאן‪ ,‬נשיא סוריה נור אדין אטאסי‪ ,‬נשיא עיראק עבדל‬ ‫רחמן עארף ונשיא סודאן איסמעיל אל אזהארי‪ .‬הועידה הסתיימה בהחלטה משותפת לפעול‬ ‫לכינוס ועידת פסגה של ראשי המדינות הערביות על מנת להחליט על דרכי התמודדות עם‬ ‫מה שכינו "תוצאות התוקפנות הישראלית"‪.‬‬

‫‪106‬‬

‫הועידה עליה הוחלט התכנסה בחארטום‬

‫בירת סודאן באוגוסט אותה שנה‪.‬‬ ‫ממשלת מצרים לא קיבלה את תבוסתה במלחמה‪ ,‬ומיד פתחה בלחימה ימית זעירה‬ ‫נגד אניות ישראליות מול חופי סיני‪ .‬כתגובה לתקיפות המצריות‪ ,‬שקלה ממשלת ישראל‬ ‫‪Mutawi, Jordan in the 1967 War, p. 169 104‬‬ ‫‪ 105‬נוסח המכתב‪ .International Documents on Palestine 1967, pp. 611-612 ,‬שר החוץ ריאד טען בזיכרונותיו כי‬ ‫למעשה‪ ,‬נתן נאסר למלך חוסיין תמיכה לפתוח במשא ומתן עם ממשלת ארה"ב על מנת שתפעיל לחץ על ממשלת ישראל‪ .‬הוא‬ ‫גם טוען שנאסר ייחס חשיבות גדולה יותר להחזרת הגדה המערבית לירדן מאשר להחזרת סיני‪Riad, The Struggle for .‬‬ ‫‪.Peace in the Middle East, p. 48‬‬ ‫‪106‬‬ ‫נוסח ההחלטה‪International Documents on Palestine 1967, p. 617 ,‬‬

‫‪28‬‬

‫להתקדם מערבה לתוך מצרים ולשלוט על שתי גדות התעלה‪ ,‬אך ביולי ‪ 2:78‬העבירה לה‬ ‫ממשלת ברה"מ מסר באמצעות ממשלת שבדיה כי כל חדירה ישראלית לעומק מצרים‬ ‫תביא למעורבות סובייטית צבאית באיזור‪ ,‬והדבר הרתיע את ממשלת ישראל‪.‬‬

‫‪107‬‬

‫במצב‬

‫עניינים זה‪ ,‬החליטה ממשלת מצרים על סגירת תעלת סואץ לכל שייט בטענה שהנוכחות‬ ‫הצבאית הישראלית יוצרת מציאות לא בטוחה עבור השייט בתעלה‪ .‬בימים הראשונים‬ ‫לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬נמנעה ממשלת ארה"ב מהפעלת לחץ על ממשלת מצרים‬ ‫לפתיחת התעלה מחשש שדרישה זו תעורר את ממשלת מצרים לדרוש נסיגה ישראלית‬ ‫מסיני‪ ,‬נושא שממשלת ארה"ב שאפה לדחות למועד מאוחר יותר‪.‬‬

‫‪108‬‬

‫גורמים ב‪CIA-‬‬

‫העריכו שממשלת מצרים נמנעת מפתיחת התעלה כצעד של התרסה נגד ישראל‪ ,‬ולכן אין‬ ‫סיכוי לשנות את דעתה בעניין‪.‬‬

‫‪109‬‬

‫שונה מכך היתה עמדתה של ממשלת בריטניה‪ ,‬אשר‬

‫עקב חשיבותה הכלכלית של תעלת סואץ‪ ,‬החזיקה בעמדה כי אין להמתין להסדר כללי על‬ ‫מנת לפתוח מחדש את תעלת סואץ‪,‬‬

‫‪110‬‬

‫וניסתה לשכנע את ממשלת מצרים לפתוח את‬

‫התעלה לתנועת אניות‪ 111.‬כתוצאה מחוסר פעילותה של וושינגטון בעניין זה‪ ,‬נשארה תעלת‬ ‫סואץ סגורה לכל שייט עד ‪.2:86‬‬

‫‪107‬‬

‫העדות על המסר הסובייטי ניתנה על ידי שר החוץ אבא אבן בשיחה שקיים עם נשיא ארה"ב‪ .‬ארתור גולדברג אל מחלקת‬ ‫המדינה‪ 37 ,‬באוקטובר ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 491 .2:78‬לאור פעילותה של מוסקבה במזרח התיכון באותה‬ ‫תקופה‪ ,‬יש לראות את עדות אבן כנאמנה‪ .‬מעניין לציין שבנאום שנשא ברז'נייב בפני הועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית‬ ‫של ברה"מ טען שסיומה של מלחמת ששת הימים הושג עקב איום סובייטי להיכנס למלחמה אם לא תיעצר ההתקדמות‬ ‫הישראלית לאלתר‪ .‬נאום קוסיגין מופיע בפרויקט המלחמה הקרה במרכז וודרו וילסון‪,‬‬ ‫=‪http://legacy.wilsoncenter.org/va2/index.cfm?topic_id=1409&fuseaction=home.document&identifier‬‬ ‫‪5034B96B-96B6-175C‬‬‫עדות‬ ‫‪.954757E45E982DD6&sort=collection&item=Cold%20War%20in%20the%20Middle%20East‬‬ ‫נוספת לתכנון ישראלי להשתלט על שטחים מערבית לתעלה אנו מוצאים בזיכרונותיו של הרמטכ"ל הישראלי מאותה תקופה‬ ‫יצחק רבין‪ ,‬שטען כי היה תכנון כזה מצדו ומצד אלוף פיקוד דרום ישעיהו גביש‪ ,‬אך הדבר נתקל בהתנגדות מצד שר הביטחון‬ ‫משה דיין‪ .‬יצחק רבין‪ ,‬פנקס שירות (תל אביב‪ )2:8: ,‬עמ' ‪ .31:-321‬למרות שאין רבין מסביר את נימוקיו של דיין לכך‪ ,‬יתכן‬ ‫שהתנגדותו נבעה מחשש למימוש האיום הסובייטי‪.‬‬ ‫‪108‬‬ ‫ניקולאס קאצנבך אל השגרירות בלוקסמבורג‪ 23 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 271 .2:78‬‬ ‫‪109‬‬ ‫שרמאן קנט אל ריצ'ארד הלמס‪ 26 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 299 .2:78‬‬ ‫‪110‬‬ ‫הודעת הלורד שאקלטון (שר במשרד ההגנה לענייני האויריה) בפרלמנט הבריטי‪ 24 ,‬ביולי ‪Hansard, Lords, .2:78‬‬ ‫‪series 5, vol. 284, c. 1255‬‬ ‫‪111‬‬ ‫ג'ורג' תומסון (משרד החוץ הבריטי) בפרלמנט‪ 24 ,‬ביוני ‪Hansard, Commons, series 5, vol. 748, c. 316 .2:78‬‬

‫‪29‬‬

‫ממשלת מצרים פנתה לאוריינטאציה פרו‪-‬סובייטית‪ ,‬שהיתה בהתאם לעמדותיו‬ ‫הקודמות של נשיא מצרים גמאל עבדל נאסר‪ ,‬שקיבל סיוע ממוסקבה עוד בשנות ה‪.61-‬‬ ‫הנשיא נאסר עצמו נטה לראות בניצחון הישראלי תוצאה של מזימה שנרקמה בשיתוף עם‬ ‫ממשלת ארה"ב וחלק ממזימה מערבית כללית נגד מדינות העולם השלישי‪ .‬בשיחות עם‬ ‫פקידי ממשל ממדינות קומוניסטיות‪ ,‬טען נאסר שהמדיניות של הסתמכות על העולם‬ ‫השלישי נכשלה‪ ,‬וכעת יהיה צורך להסתמך על שיתוף פעולה עם הגוש הקומוניסטי‪ .‬הוא‬ ‫גם האשים את המשטרים הערביים בחוסר שיתוף פעולה ביניהם במאבק נגד מה שהגדיר‬ ‫ככוחות אימפריאליסטיים‪.‬‬

‫‪112‬‬

‫מצרים בעקבות מלחמת ששת הימים היתה מדינה מרוששת‬

‫מבחינה כלכלית‪ .‬ההשתלטות הישראלית על חצי האי סיני פגעה קשות בכלכלה המצרית‪,‬‬ ‫הן עקב חסימת תעלת סואץ בפני אניות מצריות ואחרות‪ ,‬הן עקב אובדן שדות הנפט בסיני‬ ‫והן עקב הפסקת התיירות המערבית למצרים‪ .‬הסיוע ממדינות הגוש הקומוניסטי כלל נשק‬ ‫לשיקום הצבא המצרי לאחר התבוסה‪.‬‬ ‫ממשלת ארה"ב המשיכה גם לאחר המלחמה במדיניות הפרו‪-‬ישראלית‪ ,‬שנוסחה‬ ‫עם סיום המלחמה‪ .‬כתוצאה ממדיניות זו‪ ,‬נמנע הממשל האמריקני ממדיניות ברורה בשאלת‬ ‫עתיד השטחים בימים הראשונים לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬ובמסיבת העיתונאים‬ ‫הראשונה לאחר המלחמה שנערכה ב‪ 24-‬ביוני ‪ ,2:78‬נמנע הנשיא ג'ונסון מהבעת עמדה‬ ‫ברורה לגבי הפיתרון הרצוי הן בשאלת הנסיגה והן בשאלת דרך השגת השלום בעתיד‪,‬‬ ‫והסתפק באמירה כי הוא מחכה להתפתחויות עתידיות‪.‬‬

‫‪113‬‬

‫ההצהרה שיקפה גם מדיניות‬

‫‪ 112‬תרשומת שיחה בין גמאל עבדל נאסר ושליח המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה ולדימיר קאוצקי‪ 39 ,‬ביוני ‪.2:78‬‬ ‫מתוך ארכיון פרויקט המלחמה הקרה של מרכז וודרו וילסון‪,‬‬ ‫=‪http://legacy.wilsoncenter.org/va2/index.cfm?topic_id=1409&fuseaction=home.document&identifier‬‬ ‫‪52E2D4B2-0342-8690‬‬‫‪596C6A263BCA6B2A&sort=Collection&item=The%20Cold%20War%20in%20the%20Middle%20E‬‬ ‫‪ .ast‬כך גם תיאר את הדבר מאחמוד ריאד בזיכרונותיו‪Riad, The Struggle for Peace in the Middle East, pp. 42- .‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪113‬‬ ‫מסיבת עיתונאים של לינדון ג'ונסון‪ 24 ,‬ביוני ‪ ,2:78‬פרויקט נשיאות ארה"ב באוניברסיטת סנטה ברברה קליפורניה‪,‬‬

‫‪31‬‬

‫מעשית של הימנעות מהפעלת לחץ על ממשלת ישראל וממשלות מצרים‪ ,‬ירדן וסוריה‬ ‫להגיע להסדר על השטחים מחשש שהפעלת הלחץ לא תביא לתוצאות בשלב זה‪.‬‬

‫‪114‬‬

‫בשיחות עם דיפלומטים ישראליים‪ ,‬הביעו פקידי מחלקת המדינה את חששותיהם מכל‬ ‫מדיניות ישראלית ממשלתית שנועדה לחזק את השליטה בשטחים‪ ,‬אך גם הצהירו שלא‬ ‫ילחצו על ממשלת ישראל להיכנס למשא ומתן לשלום וזאת בטענה שהמשטרים הערביים‬ ‫אינם בשלים לשלום עם ישראל‪.‬‬

‫‪115‬‬

‫טענתם של פקידי מחלקת המדינה עמדה בסתירה‬

‫למ סר סודי שהעבירו לממשל בוושינגטון שרי חוץ של מספר מדינות ערביות – ביניהם גם‬ ‫מצרים – בדבר נכונות להכרה בישראל בתמורה לנסיגה מכל השטחים‪ ,‬בתוספת נכונות‬ ‫לפירוז סיני‪.‬‬

‫‪116‬‬

‫בשיחותיהם עם נציגי ממשלות זרות‪ ,‬טענו פקידי מחלקת המדינה כי אין‬

‫באפשרותה של ממשלת ארה"ב להפעיל לחץ על הצדדים להיכנס למשא ומתן‪.‬‬

‫‪117‬‬

‫בתוך‬

‫הממשל בוושינגטון התנהלה מחלוקת כיצד להתייחס למצב החדש שנוצר‪ ,‬ומזכיר המדינה‬ ‫ראסק העריך שיש להמתין בטרם תוצג יוזמת שלום רשמית משום שהעריך שהמשטרים‬ ‫הערביים זקוקים לזמן נוסף על מנת להירגע מן האוירה המיידית שלאחר התבוסה במלחמת‬ ‫ששת הימים‪.‬‬

‫‪118‬‬

‫היועץ באנדי המליץ על מדיניות של תמיכה בהשגת הסכמי שלום ובאי‬

‫חזרה לגבולות הקודמים‪.‬‬

‫‪119‬‬

‫שונה במעט היתה עמדתו של הווארד ריגינס‪ ,‬אשר העריך‬

‫שאי חזרה לגבולות קודמים תגביר את המעורבות הסובייטית באיזור ותחליש את ממשלת‬ ‫ארה"ב‪ ,‬והציע נוסחה של חזרה לגבולות קודמים‪ ,‬למעט תיקוני גבול בגדה המערבית כדי‬ ‫להרחיב במעט את פרוזדור ירושלים‪ ,‬נוכחות צבאית ישראלית באיזור שארם אל שייח‬ ‫"וושינגטון‬

‫‪.http://www.presidency.ucsb.edu/ws/index.php?pid=28299&st=&st1=#axzz1a1LoMTLJ‬‬ ‫מסרבת לומר דעתה בשאלת הגבולות" מעריב‪ 24 ,‬ביוני ‪.2:78‬‬ ‫‪ 114‬דו"ח מאת מקג'ורג' באנדי‪ 23 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 270 .2:78‬‬ ‫‪115‬‬ ‫דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 27 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 303 .2:78‬‬ ‫‪116‬‬ ‫תרשומת שיחת טלפון בין דין ראסק לוולט רוסטאו‪ 28 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 306 .2:78‬‬ ‫‪117‬‬ ‫תרשומת שיחה בין דין ראסק‪ ,‬אנאטולי דוברינין ולוואלין תומפסון‪ 27 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, .2:78‬‬ ‫‪ .Doc. 301‬לינדון ג'ונסון אל הארולד וילסון (ראש ממשלת בריטניה)‪ 27 ,‬ביוני ‪Ibid, Doc. 302 .2:78‬‬ ‫‪ 118‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 27 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 303 .2:78‬‬ ‫‪119‬‬ ‫ברומלי סמית (המועצה לביטחון לאומי) אל לינדון ג'ונסון‪ 22 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 264 .2:78‬‬

‫‪31‬‬

‫ואיזור מפורז ברמת הגולן‪.‬‬

‫‪120‬‬

‫השגריר בישראל בארבור תמך במדיניות של הימנעות‬

‫מגיבוש תכנית ברורה והמשך ההמתנה במצב שנוצר מתוך הערכה שהדבר ייצור קשיים‬ ‫בין‪-‬לאומיים עבור ממשלת ישראל ויאלץ אותה להיות נוחה יותר לוושינגטון בהמשך‪.‬‬

‫‪121‬‬

‫בדעה שונה החזיק השגריר האמריקני בירדן פינדלי ברנס‪ ,‬אשר העריך שהימנעות מגיבוש‬ ‫תכנית פעולה מוגדרת תחזק את המשטרים האנטי‪-‬אמריקניים במזרח התיכון והמליץ על‬ ‫תכנית פעולה של דרישה לנסיגה ישראלית בחזרה לגבולות הקודמים עם שמירה על‬ ‫סידורי ביטחון במסגרת האו"ם‪.‬‬

‫‪122‬‬

‫איש ה‪ CIA-‬שרמאן קנט העריך שאין סיכוי בזמן‬

‫הקרוב לנכונות מצד נאסר להיכנס למשא ומתן עם ממשלת ישראל משום שהדבר יסתור‬ ‫את מאמציו לחזק את תדמיתו כמנהיג פאן‪-‬ערבי‪.‬‬

‫‪123‬‬

‫במסגרת המאמצים לגיבוש עמדה‬

‫שיטתית ועקבית‪ ,‬הפעילה ממשלת ארה"ב על ממשלת ישראל לחצים להבהרת עמדתה‬ ‫לגבי עתיד השטחים ושאלת השלום בהודעה רשמית על מנת שניתן יהיה לגבש עמדה‬ ‫אמריקנית רשמית‪ ,‬אך ממשלת ישראל לא מיהרה להציג רעיונות משלה בטענה שהדבר‬ ‫מצריך זמן רב יותר‪.‬‬

‫‪124‬‬

‫בהשפעת העמדות השונות בממשל‪ ,‬הציג הנשיא ג'ונסון בנאום‬

‫שנשא ב‪ 2:-‬ביוני ‪ ,2:78‬בועידה שנערכה בחסות מחלקת המדינה‪ ,‬תכנית רשמית להשגת‬ ‫שלום בין ישראל ושכנותיה‪ .‬תכניתו של ג'ונסון הכילה חמישה סעיפים;‬ ‫‪ .2‬לכל מדינה באיזור הזכות להתקיים בשלום‪.‬‬ ‫‪ .3‬פיתרון צודק לבעיית הפליטים‪.‬‬ ‫‪ .4‬חופש השייט בימים‪.‬‬ ‫‪ .5‬ריסון מירוץ החימוש במזרח התיכון‪.‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪122‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪124‬‬

‫הווארד ריגינס אל וולט רוסטאו‪ 23 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 268 .2:78‬‬ ‫וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה‪ 26 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 290 .2:78‬‬ ‫פינדלי ברנס אל מחלקת המדינה‪ 27 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 300 .2:78‬‬ ‫שרמאן קנט אל ריצ'ארד הלמס‪ 26 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 299 .2:78‬‬ ‫ניקולאס קאצנבך אל השגרירות בישראל‪ 23 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 273 .2:78‬‬

‫‪32‬‬

‫‪ .6‬הסכמי שלום בתמורה לגבולות בטוחים‪ ,‬אך מבלי לחזור לגבולות שלפני המלחמה‪.‬‬ ‫התכנית נמנעה מאמירה ברורה לגבי הדרך בה יושג השלום – משא ומתן ישיר‪ ,‬בתיווך‬ ‫האו"ם או באמצעות ממשלות נוספות כמתווכות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמנע ג'ונסון מקביעת לוחות זמנים‬ ‫ליישום עקרונות התכנית‪.‬‬

‫‪125‬‬

‫עקרונות התכנית שיקפו את הלך הרוחות בממשל ג'ונסון‪,‬‬

‫בכך שלא קבעו גבולות ברורים שיש לשאוף אליהם‪ .‬אי קביעת לוחות זמנים נבעה מרצון‬ ‫למנוע מהמשטרים הערביים תחושה של הישג קרוב לאחר שחלקם ניתקו את יחסיהם‬ ‫הדיפלומטיים עם וושינגטון ולתת לממשלת ישראל זמן להשיג את תמיכתם של חוגים פרו‪-‬‬ ‫ישראליים בדעת הקהל האמריקנית‪.‬‬ ‫היחסים בין ממשלות מצרים וארה"ב נותקו במהלך המלחמה ביוזמת ממשלת‬ ‫מצרים‪ ,‬אך ב‪ 26-‬ביוני ‪ 2:78‬פנו דיפלומטים מצריים במשלחת המצרית לאו"ם בניו יורק‬ ‫למקביליהם האמריקניים בבקשה לשמור על ערוץ של הידברות‪ 126.‬לממשל בוושינגטון לא‬ ‫היתה מוטיבציה גבוהה לשמירה על ערוץ תקשורת עם ממשלת מצרים‪ ,‬שכן איש המודיעין‬ ‫שרמאן קנט העריך שלאחר התבוסה והמציאות הכלכלית הקשה השוררת במצרים‪ ,‬מידת‬ ‫שליטתו של נאסר בחלקים של החברה המצרית נחלשה עקב המשבר וכעת יהיה תלוי יותר‬ ‫בתמיכת הצבא‪ .‬קנט גם העריך שהישרדותו הפוליטית של נאסר לאורך זמן מוטלת בספק‬ ‫ותיתכן אפשרות של הפיכה צבאית‪ ,‬ולכן העריך שנאסר יחפש שוק לקניית נשק נוסף‬ ‫לחיזוק צבאו על מנת למנוע הפרות סדר בתוך מצרים‪.‬‬

‫‪127‬‬

‫אך למרות הנתק ביחסים‬

‫והערכת המודיעין הבלתי מעודדת‪ ,‬המשיך ממשל ג'ונסון לקיים מגעים לא רשמיים עם‬

‫‪ 125‬נאום במחלקת המדינה‪ 2: ,‬ביוני ‪ ,2:78‬פרויקט נשיאות ארה"ב באוניברסיטת סנטה ברברה קליפורניה‪,‬‬ ‫‪ .http://www.presidency.ucsb.edu/ws/index.php?pid=28308&st=&st1=#axzz1b7zCSlyI‬תרגום עברי של‬ ‫הנאום; מעריב‪ 31 ,‬ביוני ‪.2:78‬‬ ‫‪ 126‬ארתור גולדברג אל מחלקת המדינה‪ 26 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 292 .2:78‬‬ ‫‪127‬‬ ‫שרמאן קנט אל ריצ'ארד הלמס‪ 26 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 299 .2:78‬‬

‫‪33‬‬

‫ממשלת מצרים באמצעות מפגשים בין נציגים דיפלומטיים במטה האו"ם בניו יורק‪.‬‬

‫‪128‬‬

‫ביולי ‪ 2:78‬החליטה ממשלת ארה"ב למנות את דונאלד ברגוס ( ‪)Donald C. Bergus‬‬ ‫לנציג אמריקני בקאהיר‪ ,‬ונקבע שמקום מושבו יהיה במשרד אינטרסים שהוקם לצורך‬ ‫העניין בחסות השגרירות הספרדית במצרים‪.‬‬

‫‪129‬‬

‫בכך שוקמו באופן חלקי היחסים בין‬

‫קאהיר לוושינגטון לאחר ניתוקם‪.‬‬ ‫במקביל לדיון בעתיד השטחים‪ ,‬החל גם הדיון בשאלת המדיניות בשטחים בפועל‪.‬‬ ‫הגיעו דיווחים בדבר בריחת תושבים מהגדה המערבית עקב התקדמות צה"ל במהלך‬ ‫המלחמה‪ ,‬וכן על מדיניות מכוונת מצד צה"ל באיום על חיי התושבים הירדניים בגדה על‬ ‫ידי השמעת איומים במגאפונים על מנת לאלץ אותם לברוח מזרחה‪ 130.‬דיווחים על מעשי‬ ‫גירוש ובריחה הגיעו גם מהחזית המצרית‪ .‬ב‪ 32-‬ביוני ‪ 2:78‬גירשו כוחות צה"ל ‪516‬‬ ‫פלשתינאים מרצועת עזה למצרים מעבר לקוי הפסקת האש באיזור קנטארה‪.‬‬

‫‪131‬‬

‫ב‪25-‬‬

‫ביוני ‪ 2:78‬קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה ‪ ,348‬אשר קראה לממשלת‬ ‫ישראל לאפשר חזרת תושבים לגדה‪ .‬ממשלת ארה"ב לחצה גם היא על ממשלת ישראל‬ ‫לאפשר את חזרת התושבים גם תחת שליטת צה"ל‪.‬‬

‫‪132‬‬

‫ממשלת ישראל טענה להגנתה כי‬

‫אין כל מדיניות של גירוש תושבים מצדה‪ ,‬וכי היא פועלת להחזרת תושבים לבתיהם‬ ‫ולחידוש החיים הנורמאליים בכל השטחים שבשליטתה‪.‬‬

‫‪133‬‬

‫כתוצאה מן הדיונים בנושא‬

‫בעצרת הכללית של האו"ם‪ ,‬החלה ממשלת ישראל לאפשר חזרת תושבים לגדה וב‪7-‬‬ ‫באוגוסט ‪ 2:78‬נחתם הסכם ישראלי‪-‬ירדני לניהול ענייני האוכלוסיה המקומית בגדה‬

‫‪ 128‬תרשומת שיחה בין אוורל הארימן‪ ,‬דונלד ברגוס (ראש הדסק המצרי במחלקת המדינה)‪ ,‬מאחמוד ריאד ואחרים‪ 32 ,‬ביוני‬ ‫‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 312 .2:78‬‬ ‫‪129‬‬ ‫ארתור גולדברג אל מחלקת המדינה‪ 32 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 379 .2:78‬‬ ‫‪130‬‬ ‫מוחמד אל פארה (שגריר ירדן באו"ם) אל או תאנט‪ 23 ,‬ביוני ‪ .2:78‬מסמך האו"ם ‪S/7975‬‬ ‫‪131‬‬ ‫מחמוד ריאד אל או תאנט‪ 32 ,‬ביוני ‪ .2:78‬מסמך האו"ם ‪S/8007‬‬ ‫‪ 132‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 22 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 265 .2:78‬‬ ‫‪133‬‬ ‫או תאנט אל מועצת הביטחון‪ 3: ,‬ביוני ‪ .2:78‬מסמך האו"ם ‪S/8021‬‬

‫‪34‬‬

‫המערבית‪ 134.‬מקום אחד בו לא חזרו החיים למסלולם היה באיזור לאטרון‪ ,‬בו מחק צה"ל‬ ‫שלושה כפרים פלשתינאיים ותושביהם נאלצו לחפש מקלט באיזורים אחרים בגדה‪ ,‬עניין‬ ‫שנשמר בסודיות‪ .‬מזכיר המדינה ראסק היה מודאג מן המדיניות הישראלית בשטחים בשלב‬ ‫זה‪ .‬הוא חשש שעניין הכפרים באיזור לאטרון יתפרסם בעתיד ויזיק לאפשרות של עשיית‬ ‫שלום בעתיד‪ .‬במסר דיפלומטי כתב ראסק;‬ ‫המעשה עצמו והדרך בה בוצע ככל הנראה יישארו לזמן רב בזיכרונותיו של‬ ‫הציבור הערבי כפי שהדבר נכון לגבי מספר מקרים של אלימות ישראלית‬ ‫והרס כפרים במלחמת ‪.2:59-5:‬‬

‫‪135‬‬

‫עניין מרכזי בקשר לשטחים היתה ראשית בניית ההתנחלויות על ידי ממשלת ישראל‪,‬‬ ‫שבשלב זה התרכזה ברמת הגולן ובאיזור גוש עציון‪ .‬ממשלת ישראל נימקה התנחלויות‬ ‫בפני ממשלת ארה"ב אלה בטיעונים של ביטחון‪.‬‬

‫‪136‬‬

‫עניין הסכסוך הערבי‪-‬ישראלי קיבל את ביטויו גם ביחסיה של וושינגטון עם‬ ‫מוסקבה‪ .‬כבר במהלך המלחמה ניתקו כל המדינות הקומוניסטיות במזרח אירופה‪ ,‬למעט‬ ‫ממשלת רומניה‪ ,‬את היחסים הדיפלומטיים עם ממשלת ישראל במחאה על מה שהגדירו‬ ‫כתוקפנות ישראלית‪.‬‬

‫‪137‬‬

‫ממשלת ברה"מ שאפה לפעול במסגרת האו"ם‪ ,‬ומאחר שנכשלה‬

‫בנסיונה להביא להחלטה במועצת הביטחון במהלך המלחמה‪ ,‬פעלה מיד לאחר מכן לכינוס‬ ‫ישיבה מיוחדת בעצרת הכללית של האו"ם‪ .‬ב‪ 2:-‬ביוני ‪ 2:78‬הציג קוסיגין בנאומו‬ ‫בעצרת הכללית את רעיונותיה של מוסקבה להסדר‪ .‬בנאומו‪ ,‬האשים את ממשלת ישראל‬ ‫בתוקפנות נגד שכניה ואת ממשלת ארה"ב בתוקפנות בוייטנאם‪ .‬הוא דרש נסיגה אמריקנית‬

‫‪134‬‬

‫דו"ח מטעם נציג מזכ"ל האו"ם נילס גוראן גוסינג‪ 29 ,‬באוגוסט ‪ .2:78‬מסמך האו"ם ‪A/8124‬‬ ‫‪135‬‬ ‫דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 23 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1967, vol. 19, Doc. 416 .2:78‬‬ ‫‪136‬‬ ‫דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 8 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 458 .2:78‬‬ ‫‪137‬‬ ‫‪ .Dobrynin, In Confidence, p. 160‬על פי עדותו של השגריר הסובייטי בוושינגטון דוברינין‪ ,‬הוא עצמו התנגד לצעד‬ ‫זה מתוך הערכה שכעת לא תהיה למוסקבה כל דרך ללחוץ על ממשלת ישראל‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫מוחלטת מוייטנאם וטען שהמלחמה בוייטנאם יוצרת איום של התנגשות צבאית בין שתי‬ ‫המעצמות הגדולות‪ .‬נאומו של קוסיגין הכיל התיחסות לגבי הצעדים שיש לנקוט על מנת‬ ‫להשיג שלום בין ישראל ושכנותיה;‬ ‫אם יש לישראל טענות נגד שכנותיה‪ ,‬היה עליה להגיע לאו"ם ולהגיע כאן‬ ‫להסדר בדרכי שלום‪ ,‬כפי שקובעת מגילת האו"ם‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬ישראל טוענת‬ ‫שיש לה את הזכויות הנלוות לחברות באו"ם‪ ,‬אך זכויות אינן יכולות להתקיים‬ ‫ללא חובות‪.‬‬ ‫בהמשך נאומו הסביר;‬ ‫ברה"מ איננה נגד ישראל‪ ,‬אלא נגד המדיניות התוקפנית המבוצעת על ידי‬ ‫החוגים השולטים במדינה זו‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬טען קוסיגין בנאומו שרק נסיגה ישראלית מכל השטחים תסייע לפתור בעיות‬ ‫אחרות במזרח התיכון‪ .‬הוא גם הזהיר שחוסר פעולה מצד האו"ם נגד השליטה הישראלית‬ ‫בשטחים תעודד פלישות דומות באיזורים אחרים של העולם‪.‬‬

‫‪138‬‬

‫קבלת ישראל כמדינה‬

‫לגיטימית נזכרה גם בנאומו של מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של ברה"מ ברז'נייב בפני‬ ‫מליאת הועד המרכזי של המפלגה למחרת נאומו של קוסיגין‪ ,‬בו האשים את המשטרים‬ ‫הערביים במה שהגדיר כרטוריקה הקוראת להשמיד את ישראל והתחייב לפעול לשינוי‬ ‫עמדה זו‪ 139.‬ההדגשה בנאום כי ממשלת ברה"מ אינה מתנגדת לקיומה של ישראל חזרה גם‬

‫‪138‬‬

‫תרשומת ישיבת העצרת הכללית של האו"ם‪ 2: ,‬ביוני ‪ .2:78‬מסמך האו"ם ‪A/PV.1526‬‬ ‫‪139‬‬ ‫נאום ברז'נייב לפני הועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית‪ 31 ,‬ביוני ‪ .2:78‬מתוך ארכיון פרויקט המלחמה הקרה במרכז‬ ‫וודרו וילסון‪,‬‬ ‫=‪http://legacy.wilsoncenter.org/va2/index.cfm?topic_id=1409&fuseaction=home.document&identifier‬‬ ‫‪5034B96B-96B6-175C‬‬‫‪954757E45E982DD6&sort=collection&item=Cold%20War%20in%20the%20Middle%20East‬‬

‫‪36‬‬

‫בשיחתו של שר החוץ הסובייטי גרומיקו עם גולדברג מיד לאחר הנאום‪.‬‬

‫‪140‬‬

‫התבטאויות‬

‫אלה היוו מגמה חדשה במדיניות החוץ הסובייטית שמטרתה ללחוץ על המשטרים הערביים‬ ‫לפתוח בהידברות עם ממשלת ישראל‪.‬‬

‫‪141‬‬

‫נאומו של קוסיגין‪ ,‬למרות שלא היה מקובל על‬

‫קובעי המדיניות בוושינגטון‪ ,‬התקבל בנימה חיובית באופן חלקי‪ .‬פקידים במועצה לביטחון‬ ‫לאומי העריכו שמטרת האזכור החיובי של ישראל בנאומו של קוסיגין נועדה לשכנע את‬ ‫המשטרים הערביים להכיר בישראל‪ 142.‬בשיחות עם דיפלומטים סובייטיים‪ ,‬שיבחו פקידים‬ ‫במחלקת המדינה את הנאום על שהכיר בזכות קיומה של מדינת ישראל וכן משום שנתן‬ ‫מקום של חשיבות להבנות סובייטיות‪-‬אמריקניות להשגת שלום בין הצדדים‪ 143.‬אך בניגוד‬ ‫להערכות אלה‪ ,‬סירבה ממשלת ישראל לקבל את נאום קוסיגין כבסיס ליוזמת שלום‪,‬‬ ‫ובנאום במליאת הכנסת הציג ראש הממשלה אשכול את הנאום כפגיעה במדינת ישראל‬ ‫וכפגיעה בזכר מיליוני היהודים שניספו בשואה‪.‬‬

‫‪144‬‬

‫אך למרות מגמת השינוי שראו פקידי‬

‫הממשל בוושינגטון בנאומו של קוסיגין‪ ,‬לא השתנתה מדיניותה המעשית של וושינגטון‬ ‫כלפי המשטרים הערביים‪.‬‬ ‫זמן קצר לאחר נאומו של קוסיגין בעצרת הכללית‪ ,‬נערכה פגישה מאולתרת בינו‬ ‫לבין הנשיא ג'ונסון בגלאסבורו בניו ג'רזי‪ ,‬שעניינה הפגת המתיחות סביב מלחמת וייטנאם‬ ‫והמצב במזרח התיכון‪ .‬בעת ההכנות לועידה‪ ,‬המליצו פקידים במחלקת התכנון במחלקת‬ ‫המדינה על מדיניות של פיוס כלפי קוסיגין וכן הגעה להבנות בענייני וייטנאם והמזרח‬ ‫התיכון‪.‬‬

‫‪145‬‬

‫מתוך שאיפה להגיע להסדר בשאלות אלה‪ ,‬החליט ממשל ג'ונסון להזמין את‬

‫‪140‬‬

‫ארתור גולדברג מחלקת המדינה‪ 33 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 315 .2:78‬‬ ‫‪Dobrynin, In Confidence, p. 161 141‬‬ ‫‪142‬‬ ‫מקג'ורג' באנדי אל לינדון ג'ונסון‪ 33 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 14, Doc. 225 .2:78‬‬ ‫‪ 143‬תרשומת שיחה בין יוג'ין רוסטאו ויורי צ'רניאקוב (ציר בשגרירות הסובייטית)‪ 31 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, .2:78‬‬ ‫‪vol. 19, Doc. 309‬‬ ‫‪144‬‬ ‫ח‪ .‬יער‪" ,‬לוי אשכול מגיב על נאומו של ראש ממשלת ברית המועצות; קוסיגין חילל זכר המליונים שנטבחו על ידי הגרמנים‬ ‫במלחמה" מעריב‪ 33 ,‬ביוני ‪.2:78‬‬ ‫‪145‬‬ ‫נייר עמדה מאת זבינייב בז'ז'ינסקי‪ 27 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 14, Doc. 219 .2:78‬‬

‫‪37‬‬

‫קוסיגין לפגישה עם הנשיא ג'ונסון בסמוך לביקורו במטה האו"ם בניו יורק‪ .‬היועץ‬ ‫הנשיאותי וולט רוסטאו העריך שפגישה כזו עשויה להניב הבנות על השגת שלום במזרח‬ ‫התיכון‪.‬‬

‫‪146‬‬

‫היועץ הנשיאותי באנדי לא התנגד לקיום הפגישה‪ ,‬אך העריך שלא יושגו בה‬

‫הבנות מרחיקות לכת‪,‬‬

‫‪147‬‬

‫מתוך הערכה שיקשה על ממשלת ברה"מ לזנוח את קשריה‬

‫המיוחדים עם ממשלת מצרים‪.‬‬

‫‪148‬‬

‫שונה מכך היתה עמדת שר ההגנה מקנמארה‪ ,‬אשר‬

‫העריך כי פגישה כזו עשויה להביא לריסון מירוץ החימוש במזרח התיכון‪ 149,‬ודומה לכך‬ ‫היתה הערכת ארתור גולדברג‪.‬‬

‫‪150‬‬

‫ב‪ 27-‬ביוני ‪ 2:78‬העבירה ממשלת ארה"ב לשגריר‬

‫הסובייטי בוושינגטון אנאטולי דוברינין (‪ )Anatoly Dobrynin‬הזמנה עבור קוסיגין‬ ‫למפגש עם ג'ונסון שייערך בוושינגטון או בבסיס הצבאי קמפ דייויד במארילנד‪ ,‬ששימש‬ ‫גם כמרכז ועידות‪.‬‬

‫‪151‬‬

‫תשובתו הרשמית של קוסיגין היתה כי לא יוכל להגיע לוושינגטון‪,‬‬

‫אך יהיה מוכן לשקול פגישה עם ג'ונסון באיזור ניו יורק‪ .‬הממשל בוושינגטון קיבל הצעה‬ ‫זו‪.‬‬

‫‪152‬‬

‫אך ההסכמה על מקום המפגש לא הושגה בקלות‪ ,‬וגם לאחר שסיים קוסיגין את‬

‫הופעתו בעצרת האו"ם‪ ,‬סירב להזמנת ג'ונסון להיפגש בקמפ דייויד בטענה של התנגדות‬ ‫לסמל שמעורר בסיס צבאי אמריקני‪ ,‬אך הציע שהמפגש ייערך בחווה חקלאית‪ ,‬כסמל‬ ‫לאידיאלים של ברה"מ‪.‬‬

‫‪153‬‬

‫המיקום עליו הוסכם לבסוף היה מכללה ממלכתית בעיר‬

‫גלאסבורו‪ ,‬ניו ג'רזי‪ ,‬שם נפגשו שני המנהיגים ב‪ 34-‬ביוני ‪ .2:78‬הנשיא ג'ונסון הציע‬ ‫שיטה של מעקב ורישום של מכירות הנשק למזרח התיכון על מנת לרסן את התחמשות‬ ‫המדינות באיזור‪ ,‬אך קוסיגין דחה את ההצעה בטענה שאינה מעשית‪ .‬בעניין הסכסוך‬ ‫‪146‬‬

‫וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 32 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 14, Doc. 223 .2:78‬‬ ‫‪147‬‬ ‫מקג'ורג' באנדי אל לינדון ג'ונסון‪ 32 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 14, Doc. 222 .2:78‬‬ ‫‪148‬‬ ‫מקג'ורג' באנדי אל לינדון ג'ונסון‪ 33 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 14, Doc. 225 .2:78‬‬ ‫‪ 149‬רוברט מקנמארה אל לינדון ג'ונסון‪ 32 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 14, Doc. 221 .2:78‬‬ ‫‪150‬‬ ‫ארתור גולדברג אל מחלקת המדינה‪ 33 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 14, Doc. 226 .2:78‬‬ ‫‪ 151‬תרשומת שיחה בין אנאטולי דוברינין ולוואלין תומפסון‪ 27 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 14, Doc. 218 .2:78‬‬ ‫‪ 152‬דין ראסק אל לינדון ג'ונסון‪ 28 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 14, Doc. 220 .2:78‬‬ ‫‪153‬‬ ‫תרשומת שיחה בין אלכסיי קוסיגין‪ ,‬אנדריי גרומיקו‪ ,‬דין ראסק ואחרים‪ 33 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 14, .2:78‬‬ ‫‪ .Doc. 227‬יתכן שבחירה של מקום שאיננו בסיס צבאי נעשתה על פי המלצות המדיניות של גרומיקו מינואר ‪ ,2:78‬אשר‬ ‫קראו לחיזוק הקשרים עם השמאל הליברלי בארה"ב‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫הערבי‪-‬ישראלי‪ ,‬הציע ג'ונסון לקיים התייעצות קבועה בעניין בין וושינגטון ומוסקבה ללא‬ ‫החלטה על פיתרון מיידי‪ ,‬אך קוסיגין טען שיש לתת קדימות לפתרון בעיות מעשיות‬ ‫והעריך שנוכחות צה"ל בסיני תצית מלחמה לאורך תעלת סואץ ודרש נסיגה ישראלית‬ ‫לגבולות שלפני המלחמה‪ .‬ג'ונסון סירב להיענות לדרישה זו בטענה שאין ביכולתו ללחוץ‬ ‫על ממשלת ישראל‪ 154.‬פיסגת גלאסבורו הסתיימה ללא הסכמה בנושאי וייטנאם או המזרח‬ ‫התיכון‪.‬‬

‫‪155‬‬

‫אי ההסכמה בועידת גלאסבורו השפיעה גם על מדיניות מוסקבה במזרח התיכון‪.‬‬ ‫התבוסה במלחמת ששת הימים הביאה את ממשלת מצרים לנתק את יחסיה עם וושינגטון‬ ‫ולחזק את יחסיה עם מוסקבה‪ .‬ממשלת ברה"מ היתה נחושה לנצל את תבוסת מלחמת ששת‬ ‫הימים על מנת להדק את שיתוף הפעולה עם המשטרים הערביים‪.‬‬

‫‪156‬‬

‫כבר בימים‬

‫הראשונים לאחר מלחמת ששת הימים יצא ואלדימיר קאוצקי (‪,)Valdimir Koucki‬‬ ‫שליח מטעם נשיא צ'כוסלובקיה‪ ,‬לביקור ממלכתי במצרים על מנת לגבש את המדיניות‬ ‫כלפיה‪ .‬למרות שהיה קאוצקי נציג של ממשלת צ'כוסלובקיה בלבד‪ ,‬נועדה שליחותו לסייע‬ ‫לכל המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה‪ .‬בעקבות ביקורו במצרים‪ ,‬גיבש קאוצקי‬ ‫שלוש המלצות מדיניות עיקריות עבור ממשלת ברה"מ ושאר המשטרים הקומוניסטיים;‬ ‫‪ .2‬הוא העריך שבעקבות התבוסה‪ ,‬תפעל ממשלת מצרים לטיהור שורות הצבא המצרי‬ ‫מחוגים שאינם מקורבים למפלגת השלטון במצרים – האיחוד הסוציאליסטי הערבי –‬

‫‪154‬‬

‫תרשומת שיחה בין לינדון ג'ונסון ואלכסיי קוסיגין‪ 34 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 14, Doc. 229 .2:78‬‬ ‫‪155‬‬ ‫נאום ג'ונסון בבית הלבן‪ 36 ,‬ביוני ‪ .2:78‬מתוך פרויקט נשיאות ארה"ב באוניברסיטת סנטה ברברה‪,‬‬ ‫‪http://www.presidency.ucsb.edu/ws/index.php?pid=28320&st=&st1=#axzz1cIWgC7yJ‬‬ ‫‪ 156‬תרשומת שיחה בין מזכיר המפלגה הקומוניסטית של ברה"מ ליאוניד ברז'נייב וחבר הפוליטביורו הפולני זנון קלישקו‪35 ,‬‬ ‫ביוני ‪ .2:78‬מתוך ארכיון פרויקט המלחמה הקרה במרכז וודרו וילסון‪,‬‬ ‫=‪http://legacy.wilsoncenter.org/va2/index.cfm?topic_id=1409&fuseaction=home.document&identifier‬‬ ‫‪CB6C3033-06E7-E48E-018F6FC22914CB4B‬‬

‫‪39‬‬

‫וטען שיש לסייע לממשלת מצרים לבנות מחדש את צבאה‪ ,‬הן במישור של ציודו‬ ‫מחדש והן במישור של טיהורו מחוגים אנטי‪-‬קומוניסטיים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הוא העריך שהתבוסה הביאה את השלטון במצרים לשקול מחדש את מדיניות האי‪-‬‬ ‫הזדהות ולפנות לשיתוף פעולה עם מוסקבה‪ ,‬וטען שיש לנצל מגמה זו כדי לפתוח בדף‬ ‫חדש ביחסים עם קאהיר‪ ,‬בטרם תשתנה המגמה‪.‬‬ ‫‪ .4‬הוא העריך שדווקא המשבר הכלכלי בעקבות התבוסה עלול להביא את הקהיליה‬ ‫העסקית במצרים לפנות לכלכלה קפיטליסטית מערבית על מנת לשקם את הקשרים עם‬ ‫המערב‪ ,‬וטען שעל ממשלת ברה"מ לטרוח על בניית קשרים הדוקים עם ממשלת‬ ‫מצרים על מנת לסכל מגמה זו‪.‬‬

‫‪157‬‬

‫כמנהיגת הגוש הקומוניסטי‪ ,‬אימצה ממשלת ברה"מ מדיניות של תמיכה זהירה בממשלת‬ ‫מצרים‪ ,‬שהיתה קרובה למדיניות עליה המליץ קאוצקי‪ .‬מדיניות זו היתה גם בהתאם‬ ‫להערכת ה‪ CIA-‬שגרסה שממשלת ברה"מ תתמוך בדרישות המצריות למכירת מזון ונשק‪,‬‬ ‫אך לא תתמוך בפתיחה במלחמה חדשה נגד ישראל‪.‬‬

‫‪158‬‬

‫בעיה מרכזית ביחסי ישראל‪-‬ארה"ב שעלתה מחדש לאחר מלחמת ששת הימים‬ ‫היתה שאלת מכירת הנשק לישראל‪ .‬מיד לאחר המלחמה‪ ,‬הגישה ממשלת ישראל לממשלת‬ ‫ארה"ב בקשה למכירת ‪ 59‬מטוסי דאגלאס סקייהוק א‪ ,5-‬שהיה אז המטוס המשוכלל ביותר‬ ‫ששימש את צבא ארה"ב בוייטנאם‪ 159.‬ממשלת ארה"ב החליטה לדחות את הבקשה‪ ,‬כחלק‬

‫‪157‬‬

‫דו"ח של ואלדימיר קאוצקי על ביקורו במצרים‪ 39 ,‬ביוני ‪ .2:78‬מתוך הארכיון של פרויקט המלחמה הקרה של מרכז‬ ‫וודרו וילסון‪,‬‬ ‫=‪http://legacy.wilsoncenter.org/va2/index.cfm?topic_id=1409&fuseaction=home.document&identifier‬‬ ‫‪52E2D4B2-0342-8690‬‬‫‪596C6A263BCA6B2A&sort=Collection&item=The%20Cold%20War%20in%20the%20Middle%20E‬‬ ‫‪ast‬‬ ‫‪ 158‬שרמאן קנט אל ריצ'ארד הלמס‪ 26 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 299 .2:78‬‬ ‫‪159‬‬ ‫דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 25 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 286 .2:78‬‬

‫‪41‬‬

‫ממדיניות כללית שלא לאשר עסקאות נשק חדשות למזרח התיכון‪.‬‬

‫‪160‬‬

‫במקביל‪ ,‬ניהלה‬

‫ממשלת ארה"ב בזירה הבין‪-‬לאומית מדיניות מוצהרת של פעולה לריסון מכירת הנשק מצד‬ ‫מדינות אחרות לכל המדינות במזרח התיכון מחשש למירוץ חימוש בלתי מרוסן‪.‬‬

‫‪161‬‬

‫אך‬

‫מדיניות זו נזנחה עד מהרה עם השיפור ביחסים עם ממשלת ישראל והתגברות העוינות‬ ‫כלפי ממשלת מצרים‪.‬‬ ‫נאומו של הנשיא ג'ונסון לא שינה באורח משמעותי את המצב במזרח התיכון‪.‬‬ ‫היועץ הנשיאותי באנדי המליץ בפני ג'ונסון שלא לחדש את מכירת המזון למצרים כפי‬ ‫שהתקיימה לפני יוני ‪ ,2:77‬וזאת כאמצעי לחץ על קאהיר לשנות את מדיניותה האנטי‬ ‫אמריקנית‪.‬‬

‫‪162‬‬

‫ממשלת מצרים ניסתה להתניע שיחות שלום עם ממשלת ישראל בחסותה‬

‫של ממשלת ארה"ב‪ ,‬אך קיבלה תגובות צוננות‪ 163.‬איתות נוסף הגיע מממשלת מרוקו‪ .‬שר‬ ‫החוץ המרוקני אחמד לאראקי ניסה לשכנע את השגריר האמריקני הנרי טאסקה כי המשך‬ ‫השליטה הישראלית בשטחים יחליש את מעמדן של ממשלות פרו‪-‬אמריקניות באיזור‬ ‫דוגמת ממשלת מרוקו ויחזק את הכוחות הרדיקליים‪ ,‬הערכה שטאסקה עצמו קיבל‪.‬‬

‫‪164‬‬

‫בנוסף‪ ,‬העבירה ממשלת מצרים שתי הצעות באמצעות ממשלות צרפת ואיטליה‪ .‬ב‪31-‬‬ ‫ביוני ‪ 2:78‬העבירה ממשלת צרפת לוושינגטון הצעה מצרית לשיחות שלום עם ממשלת‬ ‫ישראל באמצעות נציגים אישיים מטעם הנשיא ג'ונסון ונשיא צרפת שארל דה גול‪ .‬נוסח‬ ‫ההצעה כלל התיחסות מפורשת לנכונות להכרה בישראל והבטחת חופש השייט במיצרי‬ ‫טיראן‪ .‬ב‪ 35-‬ביוני ‪ 2:78‬העביר שר החוץ האיטלקי אמינטורה פאנפאני ( ‪Amintore‬‬ ‫‪ )Fanfani‬הצעה שקיבל מראש המודיעין המצרי סלאח נאסר‪ ,‬בעת שביקר ברומא‪,‬‬ ‫‪160‬‬

‫דו"ח מאת מקג'ורג' באנדי‪ 25 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 288 .2:78‬‬ ‫‪161‬‬ ‫דו"ח ועדה מיוחדת של המועצה לביטחון לאומי‪ 26 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 293 .2:78‬‬ ‫‪162‬‬ ‫מקג'ורג' באנדי אל לינדון ג'ונסון‪ 32 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 311 .2:78‬‬ ‫‪163‬‬ ‫תרשומת שיחה בין אוורל הארימן‪ ,‬דונלד ברגוס (ראש הדסק המצרי במחלקת המדינה)‪ ,‬מאחמוד ריאד ואחרים‪ 32 ,‬ביוני‬ ‫‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 312 .2:78‬‬ ‫‪164‬‬ ‫הנרי טאסקה אל מחלקת המדינה‪ 32 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 316 .2:78‬‬

‫‪41‬‬

‫לעריכת שיחות סודיות באיטליה‪ .‬פקידים במחלקת המדינה העריכו שכל עוד נאסר שולט‬ ‫במצרים‪ ,‬אין ממש בהצעות שבאות מטעמו‪ 165.‬בפגישה שנערכה בניו יורק זמן קצר לאחר‬ ‫מכן בין ראסק ליועץ נשיא מצרים מאחמוד פאוזי‪ ,‬ביקש ראסק שממשלת מצרים תצא‬ ‫בהכרזה פומבית שאיננה מאשימה יותר את ממשלת ארה"ב בסיוע לישראל במהלך מלחמת‬ ‫ששת הימים‪ ,‬אך פאוזי טען שהכרזה כזו לא תוכל להתבצע בטרם הושגה התקדמות‬ ‫בנושאים אחרים‪ .‬פאוזי הביע הסכמה מסוימת לפתיחת מיצרי טיראן לשייט ישראלי‬ ‫בתמורה להחזרת סיני למצרים‪ ,‬אך רצה שדבר השייט הישראלי יישמר בסוד על מנת שלא‬ ‫להביך את ממשלת מצרים בעולם הערבי‪ ,‬דרישה שראסק דחה בטענה שכל מעבר של‬ ‫אניה הוא אקט פומבי שאינו יכול להישמר בסוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬הביע פאוזי נכונות לקבל נסיגה‬ ‫ישראלית מסיני ללא דרישה לגינוי של ישראל באו"ם או לפיצויים מצדה‪ ,‬אך דחה את‬ ‫הדרישה להסכם שלום‪ .‬ראסק טען שאל לה לממשלת מצרים לחשוש מדעת קהל שלילית‬ ‫בעולם הערבי‪ ,‬משום שטען שביכולתה לשנות דעת קהל זו לטובתה‪ .‬במהלך שיחתם‪,‬‬ ‫הבטיח פאוזי שממשלתו תפתח בהליכים להכרה פומבית במדינת ישראל לאחר שתושג‬ ‫החלטה במועצת הביטחון לנסיגה ישראלית מלאה‪ ,‬אך ראסק דחה טענה זו‪ .‬הערכת ראסק‬ ‫בתום שיחתו עם פאוזי היתה כי עדיין לא בשלו התנאים להכרה מצרית בישראל‪.‬‬

‫‪166‬‬

‫תמיכתה של וושינגטון בעמדות הישראליות באה לידי ביטוי גם בערוץ הירדני‪ .‬ב‪ 39-‬ביוני‬ ‫‪ 2:78‬ביקר המלך חוסיין בוושינגטון והביע נכונות להגיע להסכם שלום עם ממשלת‬ ‫ישראל בתמורה לנסיגה נרחבת בגדה המערבית‪ ,‬וכן ולהפעיל את השפעתו על מנהיגים‬ ‫ערביים אחרים להיכנס למשא ומתן עם ממשלת ישראל‪ ,‬אך יועצי הנשיא ג'ונסון טענו כי‬

‫‪165‬‬

‫תומאס יוז (ראש אגף מודיעין במחלקת המדינה) אל דין ראסק‪ 4 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. .2:78‬‬ ‫‪339‬‬ ‫‪166‬‬ ‫דין ראסק אל מחלקת המדינה‪ 38 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 327 .2:78‬‬

‫‪42‬‬

‫אין לממשל השפעה על ממשלת ישראל בעניינים אלה‪ 167.‬אך למרות טענה זו‪ ,‬ניתן לראות‬ ‫כי למעשה התנגד הממשל להיכנס לתהליך של שלום על בסיס הצעותיו של חוסיין‪ ,‬ואת‬ ‫זאת ניתן לראות מן העובדה כי למחרת ביקורו של חוסיין נפגש תת‪-‬מזכיר המדינה יוג'ין‬ ‫רוסטאו עם השגריר הישראלי הרמן‪ ,‬ובפגישתם הגדיר את עמדות המלך כנובעות ממצוקה‬ ‫פנימית של ממשלת ירדן‪ ,‬הגדיר אותן כבלתי מתקבלות על הדעת עבור ממשלת ישראל‬ ‫והבטיח להפעיל לחץ על חוסיין על מנת לרכך את עמדותיו‪.‬‬

‫‪168‬‬

‫עמדה זו הכתיבה את‬

‫מדיניות ממשל ג'ונסון גם בהמשך‪.‬‬ ‫התמיכה האמריקנית בישראל היתה מלווה גם בחידוש מכירות הנשק לאחר מלחמת‬ ‫ששת הימים‪ .‬במהלך המלחמה הפסיקה ממשלת ארה"ב כל מכירת נשק למזרח התיכון‪,‬‬ ‫והמצב נשאר כך גם בימים הראשונים לאחר המלחמה‪ .‬כחודש לאחר המלחמה המליץ‬ ‫באנדי לנשיא ג' ונסון לחדש את מכירת הנשק לממשלת ישראל ולממשלות ערביות שלא‬ ‫ניתקו את יחסיהן עם וושינגטון‪ ,‬דוגמת ירדן‪ ,‬מרוקו וערב הסעודית‪ .‬טענתו העיקרית של‬ ‫באנדי היתה שהדבר יסייע לשמור על רמה מסוימת של שליטה על ממשלת ישראל וכן‬ ‫ימנע חדירה סובייטית למדינות פרו‪-‬אמריקניות באיזור‪ .‬הוא המליץ לנשיא להגיע להבנות‬ ‫במסגרת האו"ם על צמצום משלוחי הנשק במטרה מוצהרת למנוע מירוץ חימוש‪ ,‬אך לאחר‬ ‫מכן להתעלם מההסכם שיושג מתוך הערכה שממילא לא יקוים על ידי אף אחד‬ ‫מהצדדים‪.‬‬

‫‪169‬‬

‫בסוף יולי ‪ 2:78‬הושגו הבנות בין ממשלות ישראל וארה"ב על ביצוע‬

‫עסקאות נשק עליהן הוסכם לפני מלחמת ששת הימים וביצוען הוקפא במהלך המלחמה‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬הוחלט שלא לחתום על עסקאות חדשות עד שיישקל מחדש עניין מכירת הנשק‬

‫‪167‬‬

‫תרשומת שיחה בין המלך חוסיין ולינדון ג'ונסון‪ 39 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 331 .2:78‬‬ ‫‪ 168‬מחלקת המדינה אל השגרירות בישראל‪ 41 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 333 .2:78‬‬ ‫‪169‬‬ ‫מקג'ורג' באנדי אל לינדון ג'ונסון‪ 22 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 350 .2:78‬‬

‫‪43‬‬

‫למזרח התיכון‪ 170.‬באמצע אוגוסט ‪ 2:78‬המליצו ראסק ומקנמארה לחזור בהדרגה למכירת‬ ‫נשק סדירה לממשלת ישראל ולממשלות ערביות שלא ניתקו את יחסיהן הדיפלומטיים עם‬ ‫וושינגטון‪.‬‬

‫‪171‬‬

‫היועץ הנשיאותי וולט רוסטאו תמך גם הוא בחידוש מכירת הנשק לישראל‬

‫על מנת שלא ליצור ניכור מצד ממשלת ישראל‪ 172.‬הארולד סאונדרס תמך בהמלצה זו ואף‬ ‫המליץ להתנות מכירת נשק בשיתוף פעולה אסטרטגי עם ממשלת ארה"ב כאמצעי ליצירת‬ ‫קירבה בין שתי הממשלות‪.‬‬

‫‪173‬‬

‫ב‪ 23-‬באוקטובר ‪ 2:78‬הושגו הבנות בין אבא ואבן ושר‬

‫ההגנה מקנמארה בדבר מכירת מטוסי הסקייהוק עליהם הוסכם כבר ב‪ 2:77-‬ומכירתם‬ ‫התעכבה עקב מלחמת ששת הימים‪ .‬הוסכם ביניהם שהעברת ‪ 59‬מטוסי סקייהוק לישראל‬ ‫תתבצע בדצמבר‪ ,‬ובתמורה תחדל ממשלת ישראל מנסיונותיה לשכנע את הקונגרס להתנגד‬ ‫למכירת נשק למשטרים הערביים שלא ניתקו את יחסיהם עם ממשלת ארה"ב‪ ,‬אותם הגדיר‬ ‫הממשל כ"ערבים מתונים"‪.‬‬

‫‪174‬‬

‫ההבנות ביטאו גם את הערכות מזכיר המדינה ראסק ושר‬

‫ההגנה מקנמארה‪ ,‬אשר תמכו בעסקה זו בהיקף של כ‪ 41-‬מיליון דולר הן משום חשיבותה‬ ‫עבור תעשיית הנשק בארה"ב‪ ,‬והן משום שחששו שהמשך מדיניות האמברגו תעודד‬ ‫משטרים ערביים פרו‪-‬אמריקניים לפנות לעסקאות נשק עם מוסקבה‪.‬‬

‫‪175‬‬

‫הבנות אלה בין‬

‫אבן ומקנמארה היוו נדבך נוסף ביחסים המיוחדים בין ממשלות ישראל וארה"ב‪.‬‬ ‫אך למרות חוסר נכונותה של ממשלת ארה"ב ללחוץ על ממשלת ישראל לבצע‬ ‫צעדים מיידיים‪ ,‬ניסו פקידים במחלקת המדינה בכל זאת להגיע להבנות לא רשמיות עם‬ ‫דיפלומטים ישראליים בדבר אפשרות של נכונות לביצוע נסיגות בהמשך‪ ,‬דבר שנבע‬ ‫מקולות ביקורתיים בתוך הממשל על המדיניות הפאסיבית כלפי שאלת השגת השלום‪ .‬תת‬ ‫‪ 170‬דו"ח מאת טאונסנד הופס‪ 2 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 403 .2:78‬‬ ‫‪171‬‬ ‫דין ראסק ורוברט מקנמארה אל לינדון ג'ונסון‪ 26 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 419 .2:78‬‬ ‫‪172‬‬ ‫וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 33 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 445 .2:78‬‬ ‫‪173‬‬ ‫דו"ח מאת הארולד סאונדרס‪ 23 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 437 .2:78‬‬ ‫‪ 174‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 23 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 468 .2:78‬‬ ‫‪175‬‬ ‫דין ראסק ורוברט מקנמארה אל לינדון ג'ונסון‪ 24 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 472 .2:78‬‬

‫‪44‬‬

‫מזכיר המדינה לעניינים פוליטיים יוג'ין רוסטאו העריך שניתן להשיג הסכם שלום הכולל‬ ‫נסיגה ישראלית נרחבת עקב נכונות לנסיגה כזו מצד ממשלת ישראל וטען שיש לנצל את‬ ‫ההזדמנות בטרם תשתנה העמדה הישראלית‪.‬‬

‫‪176‬‬

‫ניקולאס קאצנבך העריך שיש לשים את‬

‫הדגש על הגעה להסדר ישראלי‪-‬ירדני לגבי הגדה המערבית עם תיקוני גבול קלים‬ ‫וסידורים מיוחדים עבור ירושלים‪ ,‬וחשש שללא הסדר כזה תתחזק ראיית הציבור בישראל‬ ‫את הגדה כנחלת אבות ולא ניתן יהיה להתניע את אותו תהליך‪ 177.‬ב‪ 6-‬ביולי ‪ 2:78‬נפגש‬ ‫היועץ באנדי עם אבא אבן וניסה לשכנע אותו לשקול אפשרות של נסיגה חלקית בסיני על‬ ‫מנת להקל על ממשלת מצרים לפתוח מחדש את תעלת סואץ‪ .‬בנוסף‪ ,‬הציג באנדי בפני אבן‬ ‫תכנית שלום בשלושה שלבים;‬ ‫‪ .2‬שיחות סודיות בין נציגים ישראליים וערביים‪.‬‬ ‫‪ .3‬נסיגה ישראלית על פי ההבנות שיושגו בשיחות‪.‬‬ ‫‪ .4‬הסכם שלום פומבי‪.‬‬ ‫אבן נמנע מכל תשובה מחייבת להצעות באנדי‪ 178,‬ובפגישה עם השגריר האמריקני בארבור‬ ‫חודש לאחר מכן אף הצהיר כי לא אצה הדרך לממשלתו לגבש עקרונות לתהליך של שלום‬ ‫עם המשטרים הערביים בטענה שיידרש זמן נוסף עבורם על מנת להיות מוכנים לעשיית‬ ‫שלום‪ 179.‬בשלב כלשהו אף הציג אבן בפני ממשלת ארה"ב את עמדת ממשלת ישראל שלא‬ ‫לשאת ולתת עם כל ממשלה מצרית בראשותו של נאסר‪ ,‬וזאת משום שראה בו נשיא שימיו‬

‫‪176‬‬

‫תרשומת שיחה בין יוג'ין רוסטאו‪ ,‬פטריק דין ואחרים‪ 34 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 322 .2:78‬‬ ‫‪177‬‬ ‫ניקולאס קאצנבך אל לינדון ג'ונסון‪ 38 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 329 .2:78‬‬ ‫‪ 178‬תרשומת שיחה בין מקג'ורג' באנדי ואבא אבן‪ 6 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 343 .2:78‬‬ ‫‪179‬‬ ‫וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה‪ 8 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 409 .2:78‬‬

‫‪45‬‬

‫בשלטון ספורים‪.‬‬

‫‪180‬‬

‫עמדותיו של באנדי נותרו בגדר עמדה לא מחייבת‪ ,‬והממשל נמנע‬

‫מלקדם אותם באופן מעשי‪.‬‬ ‫גו רם מרכזי במדיניותה של וושינגטון לגבי ישראל ושכנותיה היה ראשיתו של‬ ‫שינוי מבני שחל במחלקת המדינה‪ .‬היועץ הנשיאותי באנדי העריך שרוב המומחים‬ ‫במחלקת המדינה הם בעלי גישות פרו‪-‬ערביות והאמין שעל הממשל לארגן מחדש את‬ ‫מחלקת המדינה על בסיס פרו‪-‬ישראלי כצורך מן המצב החדש שנוצר‪ ,‬תוך החלשת‬ ‫השפעתו של ראסק‪.‬‬

‫‪181‬‬

‫בנוסף‪ ,‬המליץ באנדי לנשיא לחדש את מכירת הנשק לישראל‪,‬‬

‫שהופסקה במהלך מלחמת ששת הימים‪.‬‬

‫‪182‬‬

‫גורם נוסף שהשפיע על מדיניות הממשל היה‬

‫בקשתה של ממשלת ישראל לקיים דיאלוג אסטרטגי עם הממשל בוושינגטון על מנת לתאם‬ ‫את פעולות שתי הממשלות בזירה הבין‪-‬לאומית‪.‬‬

‫‪183‬‬

‫ראסק תמך בדיאלוג אסטרטגי עם‬

‫ממשלת ישראל כחלק ממדיניות כללית של החלשת ההשפעה הסובייטית במזרח התיכון‪,‬‬ ‫וכן משום שהעריך שממשלות מצרים או סוריה עלולות להגביר את לוחמת הגרילה נגד‬ ‫ישראל‪.‬‬

‫‪184‬‬

‫פקידים בצבא ארה"ב ובמשרד ההגנה התנגדו לבקשה הישראלית‪ ,‬אך עד‬

‫מהרה ויתרו נוכח לחץ מצד מחלקת המדינה‪.‬‬

‫‪185‬‬

‫מתוך היענות לבקשה הישראלית‪ ,‬קיבלה‬

‫ממשלת ארה"ב בספטמבר ‪ 2:78‬את ראש אג"ם בצה"ל תת‪-‬אלוף עזר וייצמן‪.‬‬

‫‪186‬‬

‫ביקור‬

‫זה היווה את תחילתו של שיתוף הפעולה האסטרטגי בין ירושלים לוושינגטון‪.‬‬ ‫גורם נוסף במצב היה האו"ם‪ .‬ממשלת ישראל נקטה כבר במהלך מלחמת ששת‬ ‫הימים קו הסברתי אשר הציג את האו"ם כגוף חלש אשר אין לסמוך עליו במציאת‬ ‫‪ 180‬הארי מקפרסון אל וולט רוסטאו‪ 21 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 464 .2:78‬‬ ‫‪ 181‬מקג'ורג' באנדי אל לינדון ג'ונסון‪ 37 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 325 .2:78‬‬ ‫‪182‬‬ ‫מקג'ורג' באנדי אל לינדון ג'ונסון‪ 38 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 330 .2:78‬‬ ‫‪183‬‬ ‫דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 32 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 381 .2:78‬‬ ‫‪184‬‬ ‫דין ראסק אל רוברט מקנמארה‪ 33 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 387 .2:78‬‬ ‫‪ 185‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 4 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 406 .2:78‬‬ ‫‪186‬‬ ‫וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 23 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 436 .2:78‬‬

‫‪46‬‬

‫פתרונות‪ ,‬וכי רק הממשלה בירושלים חייבת להיות אדון לגורלה‪ .‬מדיניות זו קיבלה חיזוק‬ ‫מיד לאחר המלחמה כאשר תפסה ממשלת ישראל תיקי מסמכים של ועדת שביתת הנשק‬ ‫של האו"ם אשר ישבה בארמון הנציב במזרח ירושלים‪ ,‬ומומחים מטעמה החלו לעבור על‬ ‫המסמכים על מנת להציג את האו"ם כארגון המשרת את האינטרסים של המשטרים‬ ‫הערביים‪ 187.‬מדיניות זו שימשה את ממשלת ישראל גם בהמשך‪ .‬בעצרת הכללית ובמועצת‬ ‫הביטחון התנהלו דיונים קדחתניים בשאלת הנסיגה הישראלית‪ ,‬ונציגי מדינות עולם שלישי‬ ‫ומדינות קומוניסטיות הגישו לעצרת הכללית הצעות החלטה שקראו לממשלת ישראל‬ ‫לסגת מהשטחים‪ .‬ממשלת ארה"ב התנגדה להצעות אלה והגישה הצעת החלטה משלה‬ ‫הקוראת לממשלות הערביות להגיע לשלום עם ישראל‪ ,‬אך מבלי להזכיר נסיגה‪ 188.‬פקידים‬ ‫בממשל האמריקני העריכו שעקב כישלון הנסיונות להביא להחלטה ברורה‪ ,‬יפעל האו"ם‬ ‫למנות מתאם שיחות מטעמו על מנת להביא לשיחות שלום בין ממשלת ישראל‬ ‫ושכנותיה‪.‬‬

‫‪189‬‬

‫בקרב הממשל החלה להתגבש ההערכה שמתווך מטעם האו"ם עשוי לסייע‬

‫להתנעת תהליך של שיחות בין ישראל ושכנותיה ובכך להסיר את הנושא מסדר יומו של‬ ‫האו"ם‪ ,‬והחלה להתגבש תמיכה ברעיון זה‪.‬‬

‫‪190‬‬

‫בתחילת יולי ‪ 2:78‬אף הציע גולדברג‬

‫בשיחה עם דוברינין להעלות הצעה משותפת למינוי שליח מיוחד מטעם מזכ"ל האום‪,‬‬ ‫והביע את דעתו שמן הראוי שיהיה אזרח של שווייץ‪ 191.‬בשיחה שניהל גולדברג עם מזכ"ל‬ ‫האו"ם או תאנט‪ ,‬הוזכר שמו של השגריר השבדי בברה"מ גונאר יארינג ( ‪Gunnar‬‬

‫‪" 187‬עיון בתיקי האו"ם בארמון הנציב מגלה; אנשי האו"ם בוועדות שביתת הנשק קיבלו החלטות לפי שיקול פוליטי" מעריב‪,‬‬ ‫‪ 29‬ביוני ‪ .2:78‬בלחצו של שר החוץ אבן הוחלט על החזרת ארמון הנציב לידי האו"ם‪ .‬אבא אבן‪ ,‬פרקי חיים (תל אביב‪,‬‬ ‫‪ )2:89‬עמ' ‪.543‬‬ ‫‪188‬‬ ‫הצעת החלטה של ממשלת ארה"ב‪ 31 ,‬ביוני ‪ .2:78‬מסמך האו"ם ‪A/L.520‬‬ ‫‪189‬‬ ‫נתנאל דייויס אל וולט רוסטאו‪ 3: ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 332 .2:78‬‬ ‫‪ 190‬ארתור גולדברג אל מחלקת המדינה‪ 41 ,‬ביוני ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 335 .2:78‬‬ ‫‪191‬‬ ‫ארתור גולדברג אל מחלקת המדינה‪ 6 ,‬ביולי ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 342 .2:78‬‬

‫‪47‬‬

‫‪ )Jarring‬בהקשר לתפקיד‪.‬‬

‫‪192‬‬

‫שמו של יארינג קיבל חשיבות גדולה יותר ככל שהתקדמו‬

‫השיחות‪ ,‬ובאוקטובר ‪ 2:78‬כבר הושגו הסכמות בקרב פקידי מחלקת המדינה כי יארינג‬ ‫הוא האיש הרצוי לתפקיד‪.‬‬

‫‪193‬‬

‫ממשלת מצרים הביעה בפני ממשלת ארה"ב את הסכמתה‬

‫העקרונית לכל שליח שייבחר מטעם האו"ם‪,‬‬ ‫הסכמתה‪.‬‬

‫‪195‬‬

‫‪194‬‬

‫וגם ממשלת ישראל נתנה לכך את‬

‫עניין שליח האו"ם הפך לגורם מרכזי בהמשך‪ ,‬ויארינג עתיד היה להיות‬

‫בתפקיד זה‪.‬‬ ‫גורם נוסף שהשפיע על הדיונים באו"ם היה עמדתה של ממשלת בריטניה‪ .‬בתחילת‬ ‫אוגוסט ‪ 2:78‬הודיעו פקידי ממשל בריטיים לממשל בוושינגטון שעקב הפגיעה הכלכלית‬ ‫של חסימת תעלת סואץ בכלכלת האיים הבריטיים‪ ,‬תפעל לונדון במועצת הביטחון לקבלת‬ ‫החלטה המחייבת נסיגה ישראלית בסיני על מנת להביא לפתיחת התעלה‪ .‬ראסק חשש‬ ‫מצעד זה משום שהתנגד לפתיחת התעלה לשייט כל עוד לא ניתנה התחייבות מצרית‬ ‫לחופש כזה עבור אניות ישראליות‪ 196.‬ההססנות מצד ממשלת ארה"ב היתה בעוכריה של‬ ‫לונדון‪ ,‬ובספטמבר ‪ 2:78‬החלה ממשלת בריטניה לאיים על וושינגטון באפשרות של‬ ‫פעולה עצמאית מצדה אם לא תתקבל החלטה על המתיחות במזרח התיכון שתהיה מקובלת‬ ‫על וושינגטון ומוסקבה‪.‬‬

‫‪197‬‬

‫ב‪ 36-‬בספטמבר ‪ 2:78‬ביקר שר החוץ הבריטי ג'ורג' בראון‬

‫בוושינגטון‪ ,‬וניסה לשכנע את הממשל להסכים לפתיחת תעלת סואץ לתנועת אניות‪ ,‬גם אם‬ ‫לא יכלול הדבר אניות ישראליות‪ ,‬אך הממשל דחה הצעה זו‪ 198.‬כתוצאה מחוסר ההסכמה‬ ‫בין וושינגטון ולונדון בעניין‪ ,‬הודיעה ממשלת בריטניה על כוונתה לפעול במועצת הביטחון‬ ‫‪192‬‬

‫ארתור גולדברג אל מחלקת המדינה‪ : ,‬ביולי ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 348 .2:78‬בדו"ח שכתב גולדברג‬ ‫על פגישתו עם או תאנט‪ ,‬לא זכר מי מביניהם העלה את שמו של יארינג‪.‬‬ ‫‪ 193‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 24 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 471 .2:78‬‬ ‫‪194‬‬ ‫ארתור גולדברג אל מחלקת המדינה‪ 28 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 474 .2:78‬‬ ‫‪195‬‬ ‫ארתור גולדברג אל מחלקת המדינה‪ 37 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 491 .2:78‬‬ ‫‪196‬‬ ‫דין ראסק אל השגרירות בבריטניה‪ 2 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 395 .2:78‬‬ ‫‪ 197‬יוג'ין רוסטאו אל דין ראסק‪ 29 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 441 .2:78‬‬ ‫‪198‬‬ ‫תרשומת שיחה בין ג'ורג' בראון‪ ,‬דין ראסק ואחרים‪ 36 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 446 .2:78‬‬

‫‪48‬‬

‫על מנת להעביר החלטה שתחייב את פתיחת התעלה‪ 199.‬במקביל‪ ,‬פעל הממשל בוושינגטון‬ ‫יחד עם ממשלת ברה"מ על ניסוח החלטה במועצת הביטחון אשר תקשור בין נסיגה‬ ‫ישראלית לעשיית שלום במזרח התיכון‪ 200.‬גם בשיחות אלה‪ ,‬היה עניין פתיחת תעלת סואץ‬ ‫במסגרת הסדר לאחד הנושאים המרכזיים‪ ,‬ואף היה נסיון לדרוש את הדבר עוד בטרם‬ ‫יוסכם על היקף הנסיגה הכללית‪ 201.‬כתוצאה מכך‪ ,‬הפך עניין פתיחת התעלה לנושא מרכזי‬ ‫בדיוני מועצת הביטחון‪.‬‬ ‫פתיחת הנציגות האמריקנית בקאהיר בראשותו של דונאלד ברגוס באוגוסט ‪2:78‬‬ ‫סיפקה ערוץ תקשורת נוסף בין ממשלות מצרים וארה"ב‪ .‬כבר בימים הראשונים לאחר‬ ‫הגעת ברגוס לתפקידו‪ ,‬הושגו הבנות בינו לבין יועצו של נשיא מצרים חסאן סאברי אל‬ ‫חולי לקיים את כל ההידברות העיקרית בין ממשלות ארה"ב ומצרים דרך משרדו של‬ ‫ברגוס‪ 202.‬פקידים מצריים פנו לברגוס גם בשאלות של הסכסוך עם ממשלת ישראל‪ ,‬וכבר‬ ‫בימים הראשונים לאחר הגעתו העביר לו יועץ משרד החוץ המצרי מוחמד ריאד הצעה‬ ‫חדשה להתנעת תהליך שלום הדרגתי עם ממשלת ישראל‪ .‬הצעת ריאד כללה פתיחה של‬ ‫מיצרי טיראן לאניות ישראליות‪ ,‬תוך השארת תעלת סואץ סגורה בפניהן כצעד ראשון‪,‬‬ ‫ולאחריו יחל משא ומתן על נסיגה ישראלית והכרה מצרית בישראל‪ .‬טענת ריאד היתה‬ ‫שפתיחת תעלת סואץ לאניות ישראליות תהיה חייבת להידחות עד לאחר הסכם על נסיגה‬ ‫עקב לחצים על ממשלת מצרים מצד גורמים בעולם הערבי‪.‬‬

‫‪199‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪201‬‬ ‫‪202‬‬ ‫‪203‬‬

‫‪203‬‬

‫הממשל בוושינגטון דחה‬

‫וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 4 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 455 .2:78‬‬ ‫וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 4 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 455 .2:78‬‬ ‫וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 23 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 467 .2:78‬‬ ‫דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה‪ 21 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 412 .2:78‬‬ ‫דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה‪ 8 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 408 .2:78‬‬

‫‪49‬‬

‫הצעה זו וטען שכל הסדר בדבר חופש מעבר ימי עבור אניות ישראליות חייב לכלול גם את‬ ‫תעלת סואץ‪.‬‬

‫‪204‬‬

‫אי רוע משמעותי נוסף היה ועידת חבר המדינות הערביות בחארטום בסוף אוגוסט‬ ‫ותחילת ספטמבר ‪ .2:78‬בועידה נידונו ענייני מלחמת האזרחים בתימן ותוצאות מלחמת‬ ‫ששת הימים‪ .‬בעניין השטחים עליהם השתלטה ממשלת ישראל במהלך המלחמה‪ ,‬קבעו‬ ‫החלטות הועידה שכל המשטרים הערביים יימנעו מכל הסכם שלום עם ממשלת ישראל‪ ,‬כל‬ ‫הכרה בישראל או כל משא ומתן איתה עד לנסיגה מוחלטת מכל השטחים‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיבלה‬ ‫הועידה החלטות על הקמת קרן סיוע כלכלית למדינות שכלכלתן נפגעה במלחמה ועל‬ ‫הוצאת הכוחות המצריים והסעודיים מתימן‪ 205.‬במהלך הועידה‪ ,‬התגלעה מחלוקת קשה בין‬ ‫רוב המנהיגים הערביים ויו"ר אש"ף אחמד שוקיירי‪ .‬בעוד שנציגי המדינות הערביות תמכו‬ ‫בהפעלת לחץ דיפלומטי על ממשלת ישראל על מנת להביא לנסיגה‪ ,‬ניסה שוקיירי להעביר‬ ‫החלטה בעד מאבק מזוין מצד האוכלוסיה הפלשתינאית בגדה המערבית על מנת לאלץ את‬ ‫ממשלת ישראל גם לקבל פליטים לשטחה‪ ,‬אך הצעתו לא התקבלה והוא עזב את הועידה‬ ‫בבושת פנים‪.‬‬

‫‪206‬‬

‫הנושא הפלשתינאי נחל מפלה עקב העדיפות שייחסו המנהיגים הערביים‬

‫להחזרת השטחים‪.‬‬ ‫החלטות ועידת חארטום השפיעו גם על הערכות הממשל לגבי המשטרים הערביים‪.‬‬ ‫היועץ הנשיאותי רוסטאו ראה בהחלטות ועידת חארטום סימן להתמתנות מהותית מצד‬ ‫המשטרים הערביים והעריך שויתרו לחלוטין על כל תכנית להבסת ישראל בשדה הקרב‬ ‫ופניהם להסדר דיפלומטי עם ממשלת ישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬העריך שרוב המשטרים הערביים‬

‫‪ 204‬דין ראסק אל דונאלד ברגוס‪ 37 ,‬באוגוסט ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 429 .2:78‬‬ ‫‪ 205‬הודעה מסכמת של ועידת הפיסגה הערבית בחארטום‪ 2 ,‬בספטמבר ‪International Documents on Palestine .2:78‬‬ ‫‪1967, pp. 656-657‬‬ ‫‪206‬‬ ‫אחמד שוקיירי‪" ,‬זכרונות מועידת הפיסגה בחארטום" יהושפט הרכבי (עורך)‪ ,‬ערב וישראל‪ ,‬מס' ‪( 2‬תל אביב‪ )2:85 ,‬עמ'‬ ‫‪.:4-218‬‬

‫‪51‬‬

‫ינסו להימנע מכל הסכם ישיר עם ממשלת ישראל ולכן הסמיכו את ממשלות מצרים וירדן‬ ‫לעשות זאת עבורם‪.‬‬

‫‪207‬‬

‫גם אחיו במחלקת המדינה גיבש הערכה דומה והעריך כי פני‬

‫המשטרים הערביים להסדר דיפלומטי‪ ,‬אך הסכם ישיר עם ממשלת ישראל מהווה מכשול‬ ‫עבורם‪.‬‬

‫‪208‬‬

‫במדינת ישראל היו חוגים שראו בועידת חארטום דרך להשגת הסדר‪ ,‬ועיתון‬

‫דבר דיווח מפי מקורות שהיו מקורבים לועידה כי "לא נעלה הוועידה את הדלת בפני‬ ‫פיתרון מדיני" וציין בסיפוק את העובדה כי ממשלת מצרים ואש"ף בראשותו של אחמד‬ ‫שוקיירי לא היו מרוצים מהחלטות הועידה‪ ,‬משום שתמכו בהמשך המאבק המזוין נגד‬ ‫ישראל‪ 209.‬שונה מכך היתה תגובתה הרשמית של ממשלת ישראל‪ ,‬אשר המשיכה בעמדתה‬ ‫הקודמת ובהודעה הרשמית שהוציאה בישיבת הממשלה הראשונה שנערכה לאחר נעילת‬ ‫ועידת חארטום הצהירה כדלקמן;‬ ‫והנה נועדו ראשי מדינות ערב לועידתם בחארטום‪ ,‬שם החליטו והודיעו כי לא‬ ‫יכרתו שלום עם ישראל‪ ,‬לא יכירו בעובדת קיומה ולא יבואו עימה במשא‬ ‫ומתן‪ .‬החלטה נטולת אחריות זו מתנכרת לאינטרס האמיתי של עמי האיזור‬ ‫ועומדת בניגוד לעקרונות מגילת האומות המאוחדות‪.‬‬

‫‪210‬‬

‫ממשל ג'ונסון נטה לתמוך במדיניות הישראלית‪ ,‬ונמנע מהבעת עמדה אוהדת כלפי החלטות‬ ‫ועידת חארטום בפומבי‪ ,‬וזאת בניגוד להערכות שהושמעו בחדרי חדרים‪ .‬במסיבת‬ ‫עיתונאים שקיים הנשיא ג'ונסון מיד לאחר סיום הועידה‪ ,‬התייחס להחלטות בחארטום‬ ‫באומרו; " אינני יכול לדווח לכם על כל התקדמות מסוימת"‪.‬‬

‫‪211‬‬

‫ממשל ג'ונסון המשיך‬

‫בעמדה של תמיכה בממשלת ישראל‪.‬‬ ‫‪207‬‬

‫וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 4 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 455 .2:78‬‬ ‫‪208‬‬ ‫יוג'ין רוסטאו אל דין ראסק‪ 29 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 441 .2:78‬‬ ‫‪209‬‬ ‫" פסגת חארטום ננעלה בהחלטה לחדש את הספקת הנפט למערב" דבר‪ 4 ,‬בספטמבר ‪.2:78‬‬ ‫‪210‬‬ ‫"תגובה רשמית על החלטות חארטום; עמדת ראשי מדינות ערב מחזקת עמדת ישראל לא לשוב למצב הקודם" מעריב‪5 ,‬‬ ‫בספטמבר ‪.2:78‬‬ ‫‪211‬‬ ‫מסיבת עיתונאים‪ 2 ,‬בספטמבר ‪ .2:78‬פרויקט הנשיאות של אוניברסיטת סנטה ברברה‪,‬‬

‫‪51‬‬

‫בעקבות ועידת חארטום ניסו מנהיגים ערביים שונים לשכנע את ממשלת ארה"ב‬ ‫כי ועידת חארטום מהווה ניצחון לכוחות המתונים על הכוחות המהפכניים בעולם הערבי‪,‬‬ ‫ויש לנצל ניצחון זה לעשיית שלום בטרם יתחזקו הכוחות המתנגדים להנהגות הנוכחיות‪.‬‬ ‫פייסל מלך ערב הסעודית ניסה לשכנע את ממשלת ארה"ב לסייע להגשמת החלטות ועידת‬ ‫חארטום במכתב אישי לנשיא ג'ונסון‪ ,‬בו הצהיר שהיחס כלפי מדינת ישראל עליו הוחלט‬ ‫בחארטום נובע מתוך הצורך להגן על זכויות העם הפלשתינאי למולדת משלו‪.‬‬

‫‪212‬‬

‫גם‬

‫השגריר העיראקי באו"ם עדנאן פצ'אצ'י ניסה לשכנע פקידים במחלקת המדינה כי הזמן‬ ‫אוזל עבור המשטרים המתונים במזרח התיכון‪ ,‬ויש ללחוץ על ממשלת ישראל לבצע נסיגה‬ ‫על בסיס החלטות ועידת חארטום בטרם תחול הידרדרות מהפכנית באיזור שתקשה על‬ ‫השגת שלום‪.‬‬

‫‪213‬‬

‫אך ממשלת ארה"ב המשיכה בתמיכתה בעמדות הישראליות‪ ,‬ובמכתב‬

‫למלך הסעודי‪ ,‬טען ג'ונסון כי למרות שהחלטות הוועידה מהוות הכרה לא רשמית בזכותה‬ ‫של ישראל להתקיים‪ ,‬הן אינן מספקות עקב הסירוב לכרוך נסיגה ישראלית עם תמורה‬ ‫עבור ממשלת ישראל‪ 214.‬פקידים אמריקניים ניסו לשכנע את בני שיחם הישראלים לראות‬ ‫בועידת חארטום התמתנות שחלה ביחסו של העולם הערבי כלפי ישראל‪ ,‬אך פקידי משרד‬ ‫החוץ הישראלי דבקו בעמדה כי לא חל כל שינוי מהותי בעמדה הערבית כלפי ישראל‪.‬‬

‫‪215‬‬

‫במהלך סתיו ‪ 2:78‬החלה עמדתה הרשמית של ממשלת מצרים כלפי ארה"ב‬ ‫להתרכך במעט‪ .‬ב‪ 4-‬באוקטובר ‪ 2:78‬נפגש דין ראסק עם שר החוץ המצרי מאחמוד ריאד‬ ‫בניו יורק‪ ,‬ובשיחתם הודה ריאד שממשלת מצרים ביצעה שגיאות רבות במהלך מלחמת‬

‫‪http://www.presidency.ucsb.edu/ws/index.php?pid=28422&st=&st1=#axzz1c0qdBIFh‬‬ ‫‪ 212‬הרמאן אילטס (שגריר ארה"ב בערב הסעודית) אל מחלקת המדינה‪ 8 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 21, .2:78‬‬ ‫‪Doc. 301‬‬ ‫‪ 213‬תרשומת שיחה בין לוציוס באטל ועדנאן פצ'אצ'י‪ 36 ,‬בספטמבר ‪.FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 448 .2:78‬‬ ‫מעניין לציין בהקשר זה כי פחות משנה לאחר מכן‪ ,‬ביולי ‪ ,2:79‬פרצה מהפכה בעיראק‪.‬‬ ‫‪214‬‬ ‫לינדון ג'ונסון אל המלך פייסל‪ 36 ,‬בספטמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 447 .2:78‬‬ ‫‪215‬‬ ‫דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 8 ,‬באוקטובר ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 458 .2:78‬תרשומת שיחה בין‬ ‫וולט רוסטאו‪ ,‬אבא אבן ואחרים‪ 34 ,‬באוקטובר ‪Ibid, Doc. 482 .2:78‬‬

‫‪52‬‬

‫ששת הימים כאשר השמיעה תעמולה עוינת כלפי ארה"ב וישראל‪ .‬בעניין ההכרה בישראל‪,‬‬ ‫טען ריאד שממשלת מצרים הכירה בישראל כבר ב‪ 2:5:-‬עם חתימת הסכם שביתת הנשק‪.‬‬ ‫הוא הביע נכונות לסיום העוינות נגד ישראל בתמורה לנסיגה‪ ,‬אך טען שעניין המעבר‬ ‫בתעלת סואץ יידחה למועד מאוחר יותר מאחר שזהו עניין של כבוד בין ממשלות מצרים‬ ‫וישראל‪ .‬אך למרות כל טענות ריאד‪ ,‬חזר ראסק וטען כי אין לממשלת ארה"ב כל השפעה‬ ‫על ממשלת ישראל‪.‬‬

‫‪216‬‬

‫התייחסות לעניין שייט ישראלי בתעלת סואץ הגיע ממקור בלתי‬

‫צפוי‪ .‬ממשלות מצרים וירדן היו מתואמות בעניין זה מאז סיומה של מלחמת ששת הימים‪,‬‬ ‫ובאותו יום בו נפגש ראסק עם ריאד‪ ,‬נפגש המלך חוסיין עם השגריר האמריקני פינדלי‬ ‫ברנס והודיע לו שניתן יהיה להתיר שייט ישראלי בתעלת סואץ בהסדר שיכלול פיתרון‬ ‫לבעיית פליטי ‪ – 2:59‬עמדה שהובעה בתיאום מוחלט עם ממשלת מצרים‪.‬‬

‫‪217‬‬

‫מחווה‬

‫נוספת מצד ממשלת מצרים כלפי וושינגטון הגיעה בפגישה בין לוציוס באטל ומאחמוד‬ ‫ריאד שנערכה ב‪ 21-‬באוקטובר ‪ ,2:78‬כאשר טען ריאד שניתוק היחסים עם ממשלת‬ ‫ארה"ב היה טעות מצערת שנעשתה עקב הבלבול ששרר במהלך המלחמה‪ .‬הוא גם הביע‬ ‫צער על תעמולה ערבית רשמית שלא הכירה במדינת ישראל‪ .‬את העמדות שהביע ריאד‬ ‫במהלך שיחתם‪ ,‬הגדיר באטל כ"דבר הקרוב ביותר להתנצלות שניתן לקבל"‪.‬‬

‫‪218‬‬

‫שינוי‬

‫מסוים החל לחול גם בשורות הממשל בוושינגטון‪ .‬בסוף אוקטובר ‪ 2:78‬המליץ היועץ‬ ‫רוסטאו בפני הנשיא לפעול לחידוש היחסים הדיפלומטיים עם קאהיר על מנת לספק‬ ‫לממשלת מצרים קשרים עם המערב‪ .‬הוא גם המליץ להתנות את הדבר בכך שהיוזמה‬ ‫הרשמית לחידוש היחסים תבוא מצד קאהיר‪ ,‬שישולמו פיצויים על רכוש אמריקני שנפגע‬

‫‪ 216‬דין ראסק אל מחלקת המדינה‪ 4 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 454 .2:78‬‬ ‫‪ 217‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ : ,‬באוקטובר ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 462 .2:78‬התיאום בין ממשלות‬ ‫מצרים וירדן עולה מן העובדה כי גמאל עבדל נאסר חזר על אותם תנאים מספר ימים לאחר מכן‪ .‬וולט רוסטאו אל לינדון‬ ‫ג'ונסון‪ 42 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 495 .2:78‬‬ ‫‪218‬‬ ‫דין ראסק אל דונאלד ברגוס‪ 23 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 466 .2:78‬‬

‫‪53‬‬

‫או הוחרם לאחר מלחמת ששת הימים וכן התנצלות על ההאשמות נגד וושינגטון בתמיכה‬ ‫גורפת בישראל במהלך המלחמה‪.‬‬

‫‪219‬‬

‫חלק מהדרישות שהציב רוסטאו התקבלו על ידי‬

‫ממשלת מצרים‪ .‬בשיחה שערך הנשיא נאסר עם השליח האמריקני הבלתי פורמאלי רוברט‬ ‫אנדרסון‪ ,‬הביעו נאסר ופקידים בכירים בממשלת מצרים חרטה על ההאשמות שהושמעו‬ ‫נגד וושינגטון בעת המלחמה על סיוע לממשלת ישראל‪ ,‬אך לא הושגו כל הבנות על חידוש‬ ‫היחסים שכן נאסר נתן קדימות לעניין הנסיגה הישראלית ודרש קיום שיחות עקיפות עם‬ ‫ממשלת ישראל על מנת להגיע לדבר‪.‬‬

‫‪220‬‬

‫ההצעה לחידוש היחסים הדיפלומטיים הועברה‬

‫לשר החוץ ריאד בשיחה שקיים עם גולדברג ב‪ 2-‬בנובמבר ‪ 2:78‬בניו יורק‪ ,‬אך ריאד טען‬ ‫כי אין מקום לשקול את הדבר כל עוד אין ממשלת ארה"ב פועלת להשגת נסיגה‬ ‫ישראלית‪.‬‬

‫‪221‬‬

‫תכנית מצרית להסדר הוגשה לרוברט אנדרסון בפגישה נוספת שקיים עם‬

‫נאסר בתחילת נובמבר ‪ .2:78‬נאסר טען אז כי אף מנהיג של מדינה ערבית לא יוכל‬ ‫לשרוד את דעת הקהל של ארצו אם ייכנס למשא ומתן ישיר עם ממשלת ישראל‪ ,‬אך טען‬ ‫שישנה דרך אחרת להגיע לתוצאות‪ .‬הצעת נאסר היתה לפעול בשלבים כדלקמן;‬ ‫‪ .2‬העברת החלטה במועצת הביטחון שתקבל את חמשת העקרונות מנאומו של ג'ונסון מה‪-‬‬ ‫‪ 2:‬ביוני כבסיס לתהליך‪ ,‬כאשר ייקבע שנסיגה משטחים תהיה עד לגבול שקדם‬ ‫למלחמה‪.‬‬ ‫‪ .3‬מינוי נציג מטעם האו"ם שייפגש עם נציגי ישראל והמדינות הערביות הנוגעות לדבר‪,‬‬ ‫ויחד יגבשו מסמך שיפרט את אופן ביצוע החלטת מועצת הביטחון ויאושר מחדש‬ ‫כמסמך רשמי בהחלטת מועצת הביטחון‪.‬‬

‫‪219‬‬

‫וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 38 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 493 .2:78‬‬ ‫‪ 220‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 42 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 495 .2:78‬‬ ‫‪221‬‬ ‫ארתור גולדברג אל מחלקת המדינה‪ 5 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 497 .2:78‬‬

‫‪54‬‬

‫התרשמותו של אנדרסון היתה שבן שיחו המצרי אכן נחוש להגיע להבנות עם ממשלת‬ ‫ישראל‪ ,‬אך חושש מאפשרות של הככם במסמך אחד המכיל את חתימות שני הצדדים‬ ‫ומעדיף להגיע להבנות שיגובשו במסמכים נפרדים‪ .‬הוא העריך שנאסר אכן מתכוון למלא‬ ‫הבנות כאלה בנאמנות‪ .‬לגבי אפשרות של מעבר אניות ישראליות בתעלת סואץ‪ ,‬טען נאסר‬ ‫שניתן יהיה לאפשר את הדבר עם תעבור כל אניה ישראלית תחת דגל של האו"ם ובצמוד‬ ‫להסכם על בעיית הפליטים‪ .‬גם בעניין בעיית הפליטים הפגין נאסר גמישות כאשר הביע‬ ‫נכונות לוותר על הדרישה להחזרת כל פליטי ‪ '59‬לשטחי מדינת ישראל ולדון בתשלום‬ ‫פיצויים ליישובם במדינות אחרות‪ .‬בעניין השטחים שיפונו‪ ,‬הביע נאסר נכונות לדון בפירוז‬ ‫ודילול כוחות על מנת להבטיח ביטחון לישראלים‪ ,‬ובמסגרת זו אף הסכים על פירוז חלקי‬ ‫בסיני‪ .‬אנדרסון ראה בפגישה מספר גורמים מעודדים גם עבור ממשלת ארה"ב‪ .‬נאסר‬ ‫הבטיח בפניו כי פינוי של הכוחות המצריים מתימן יתבצע בקרוב על פי סיכומים שהושגו‬ ‫עם ממשלת סעודיה‪ ,‬וסגן נשיא מצרים זכאריה מוחיאדין הביע בפניו את השאיפה לחידוש‬ ‫היחסים הדיפלומטיים בין וושינגטון וקאהיר בהמשך‪.‬‬

‫‪222‬‬

‫ממשלת ארה"ב מסרה הצעות‬

‫אלה לשגריר הישראלי בארה"ב‪ ,‬אך הוא דחה אותם בטענה שרק במשא ומתן ישיר ניתן‬ ‫להגיע לשלום‪ 223.‬פקידים במחלקת המדינה העריכו כי העמדה הישראלית בדבר משא ומתן‬ ‫ישיר אינה אלא תירוץ שנועד למנוע שיחות שלום מתוך הבנה שהמשטרים הערביים‬ ‫נמצאים במצוקה המונעת מהם את הדבר בשלב זה‪.‬‬

‫‪224‬‬

‫אך למרות הערכות אלה‪ ,‬נמנעה‬

‫ממשלת ארה"ב מהפעלת לחץ על ממשלת ישראל לקבלת ההצעות המצריות‪ ,‬ויתכן שהדבר‬ ‫הושפע גם מן המחלוקת שנוצרה בין וושינגטון וקאהיר בשאלת ניסוח החלטה במועצת‬

‫‪ 222‬מברק אל הבית הלבן‪ 4 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 500 .2:78‬‬ ‫‪ 223‬דין ראסק אל השגרירות בישראל‪ 6 ,‬בנובמבר ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 505 .2:78‬לא ברור מתוך תיאור‬ ‫השיחה שניהל וולט רוסטאו עם השגריר הרמן באיזו רמת פירוט דווח לו על הצעות נאסר‪ ,‬אך מתגובת הרמן יש להניח שרעיון‬ ‫המשא ומתן העקיף הוזכר בשיחה‪.‬‬ ‫‪224‬‬ ‫לוציוס באטל אל דין ראסק‪ 28 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 530 .2:78‬‬

‫‪55‬‬

‫הביטחון בדבר השגת השלום‪ ,‬עליה טרחה ממשלת ארה"ב‪ .‬פקידים במועצה לביטחון‬ ‫לאומי ובמחלקת המדינה העריכו שממשלת מצרים תשתף פעולה עם ממשלת ברה"מ‬ ‫בהכשלת ההחלטה האמריקנית‪ 225.‬במקביל להצגת הדרישה לכינוס מועצת הביטחון‪ ,‬ביקש‬ ‫נאסר מממשלת ארה"ב שתשלח אליו את רוברט אנדרסון לשיחות נוספות‪ .‬פקידים‬ ‫במחלקת המדינה ובמועצה לביטחון העריכו שהמשך שליחותו של אנדרסון בקאהיר יסייע‬ ‫להשגת שלום בטווח ארוך וישפר את היחסים עם ממשלת ירדן בטווח הקצר יותר‪ ,‬אך‬ ‫מזכיר המדינה ראסק העריך שהמשך שליחותו של אנדרסון בעת קיומה של מחלוקת עם‬ ‫קאהיר ייתן לממשלת מצרים את הרושם כי הממשל בוושינגטון מפולג ואינו מנהל מדיניות‬ ‫אחידה‪ 226.‬כתוצאה מכך‪ ,‬הונחה א נדרסון שלא לשוב לקאהיר בטענה שיש לחכות לשיגור‬ ‫שליח של האו"ם‪ 227.‬כתוצאה מסיום שליחותו של אנדרסון‪ ,‬עברה זירת המאבק העיקרית‬ ‫למועצת הביטחון של האו"ם‪.‬‬ ‫תהליך ניסוח ההחלטה במועצת הביטחון היה גם הוא כרוך במאבק בין ממשלות‬ ‫ארה"ב וברה"מ‪ .‬הצהרת הנשיא ג'ונסון מן ה‪ 2:-‬ביוני בדבר נסיגה ישראלית לגבולות‬ ‫חדשים שיהיו תוצאה של הסכם שלום לא היתה ברורה לגבי הגבול אליו יש לשאוף‪,‬‬ ‫ובמועצה לביטחון לאומי קמו קולות שקראו לממשל לגבש עמדה ברורה בנושא זה מתוך‬ ‫הערכה שאי גיבושה של עמדה ברורה יזיק לאינטרסים האמריקניים במזרח התיכון‪.‬‬

‫‪228‬‬

‫ממשלת ברה"מ דרשה מממשלת ארה"ב לקבל עמדה של חזרה לגבולות שלפני המלחמה‬

‫‪ 225‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 7 ,‬בנובמבר ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 510 .2:78‬דווייט פורטר (שגריר‬ ‫ארה"ב בלבנון) אל מחלקת המדינה‪ 21 ,‬בנובמבר ‪Ibid, Doc. 519 .2:78‬‬ ‫‪ 226‬ניקולאס קאצנבך אל דין ראסק‪ 22 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 520 .2:78‬‬ ‫‪ 227‬דין ראסק אל השגרירות בלבנון‪ 23 ,‬בנובמבר ‪ .FRUS 1964-1967, vol. 19, Doc. 521 .2:78‬הפסקת שליחותו של‬ ‫אנדרסון נעשתה בניגוד לעמדת היועץ הנשיאותי רוסטאו‪ .‬וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 24 ,‬בנובמבר ‪Ibid, Doc. .2:78‬‬ ‫‪523‬‬ ‫‪228‬‬ ‫הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 28 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 476 .2:78‬‬

‫‪56‬‬

‫בדיוני מועצת הביטחון‪,‬‬

‫‪229‬‬

‫ודרשה קביעת תאריך יעד לביצוע הנסיגה‪.‬‬

‫‪230‬‬

‫גורם נוסף‬

‫שהשפיע על שיקולי הממשל בוושינגטון היה הלחימה הזעירה בין צבאות ישראל ומצרים‬ ‫שנמשכה לאחר מלחמת ששת הימים‪ .‬ב‪ 32-‬באוקטובר ‪ 2:78‬הטביע חיל הים המצרי את‬ ‫המשחתת הישראלית "אילת"‪ ,‬ופקידים בוושינגטון החלו לחשוש שהדבר יביא לגל נוסף‬ ‫של פעולות תגמול ישראליות שיקשו מאוד על השגת שלום בהמשך‪.‬‬

‫‪231‬‬

‫בנוסף‪ ,‬התגבשה‬

‫במועצה לביטחון לאומי ההערכה שפיגועים נגד ישראלים מצד ארגוני גרילה פלשתינאיים‬ ‫נמצאים בעלייה‪ ,‬והדבר עלול להגביר את ההתנגדות להסדר מצד החברה הישראלית‪.‬‬

‫‪232‬‬

‫בשלב זה החל הנשיא ג'ונסון עצמו לחשוש שהשלום הולך ומתרחק‪ ,‬ובשיחה עם אבן טען‬ ‫שככל שממשלת ישראל מתרחקת מקווי הגבול של ה‪ 6-‬ביוני‪ ,‬כך היא מתרחקת‬ ‫מהשלום‪.‬‬

‫‪233‬‬

‫ממשל ג'ונסון החליט שלא לגבש המלצות ברורות יותר לגבי הפרמטרים‬

‫להשגת שלום‪ ,‬והמשיך לגבש טיוטת החלטה ברוח זו בשיתוף עם הנציג הבריטי באו"ם‬ ‫הלורד קאראדון‪ .‬בשיחות שנערכו בין גולדברג וקאראדון בניו יורק‪ ,‬הוחלט שההחלטה‬ ‫שיגישו תקרא לנסיגה ישראלית במסגרת הסכם שלום לגבולות בטוחים מבלי לפרטם‬ ‫באופן מהותי וכן תימנע מהאשמת ממשלת ישראל בתוקפנות במלחמת ששת הימים‪ 234.‬על‬ ‫מנת לשכנע את המשטרים הערביים שלא להתנגד באו"ם לקבלת החלטה בעלת טון פשרני‬ ‫זה‪ ,‬טענו דיפלומטים אמריקניים בפני מלך ירדן כי זוהי ההחלטה האוהדת ביותר למאבק‬ ‫הערבי שביכולתה של ממשלתם להעביר‪ ,‬וכן כי דחיית הצעה זו והמשך הדיונים עלולים‬ ‫להביא למצב בו תגבר התמיכה בישראל בחוגי הממשל‪ ,‬ואז לא ניתן יהיה להעביר כל‬

‫‪ 229‬אלכסיי קוסיגין אל לינדון ג'ונסון‪ 31 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 480 .2:78‬‬ ‫‪230‬‬ ‫ארתור גולדברג אל מחלקת המדינה‪ 35 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 481 .2:78‬‬ ‫‪231‬‬ ‫וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון‪ 35 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 487 .2:78‬‬ ‫‪232‬‬ ‫ג'ון פוסטר והארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו‪ 22 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 518 .2:78‬‬ ‫‪ 233‬תרשומת שיחה בין לינדון ג'ונסון ואבא אבן‪ 35 ,‬באוקטובר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 488 .2:78‬‬ ‫‪234‬‬ ‫ארתור גולדברג אל מחלקת המדינה‪ 5 ,‬בנובמבר ‪FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 503 .2:78‬‬

‫‪57‬‬

‫החלטה הקוראת לנסיגה ישראלית‪.‬‬

‫‪235‬‬

‫ב‪ 26-‬בנובמבר ‪ 2:78‬נפתחה ישיבת מועצת‬

‫הביטחון שדנה בשאלת השגת השלום בין ישראל ושכנותיה‪ .‬הלורד קאראדון הגיש הצעת‬ ‫החלטה עליה סוכם עם ממשלת ארה"ב‪ ,‬אשר דרשה מממשלת ישראל נסיגה משטחים‬ ‫שנתפסו במהלך מלחמת ששת הימים‪ ,‬אך מבלי לציין אם מדובר על כל השטחים או‬ ‫חלקם‪.‬‬

‫‪236‬‬

‫ההצעה הבריטית אושרה במועצת הביטחון ב‪ 33-‬בנובמבר ‪ 2:78‬כהחלטה‬

‫‪ .353‬היא הכילה ארבעה סעיפים אופרטיביים‪ ,‬שהראשון שבהם קבע שיש לשאוף להשגת‬ ‫שלום בין כל מדינות האיזור ולנסיגת הכוחות הישראליים משטחים שנכבשו במלחמה‬ ‫האחרונה – התייחסות ברורה למלחמת ששת הימים‪ .‬הסעיף השני קרא באופן כללי לחופש‬ ‫השייט‪ ,‬פיתרון צודק לבעיית הפליטים ופירוז שטחים במסגרת סידורי ביטחון‪ .‬שני‬ ‫הסעיפים האחרונים התייחסו לאחריות מזכ"ל האו"ם‪ ,‬כאשר השלישי קרא לו למנות שליח‬ ‫מיוחד מטעם האו"ם לניהול שיחות בין הצדדים והסעיף הרביעי דרש דיווח תקופתי‬ ‫למועצת הביטחון על כל התקדמות שתושג‪ .‬למחרת קבלת ההחלטה‪ ,‬מינה או תאנט את‬ ‫הדיפלומט השבדי גונאר יארינג כשליח מיוחד מטעמו לניהול שיחות באיזור‪.‬‬

‫‪237‬‬

‫ההחלטה‬

‫הפכה לבסיס רשמי לשיחות שלום גם בשנים שלאחר מכן‪ ,‬והעובדה שלא פירטה את גודל‬ ‫הנסיגה הנדרשת הפכה לסלע מחלוקת גם לאחר מכן‪.‬‬

‫‪ 235‬הצהרה רשמית של ממשלת ארה"ב‪ 7 ,‬בנובמבר ‪ .2:78‬מצוטטת במברק של דין ראסק אל השגרירות בישראל‪41 ,‬‬ ‫בנובמבר ‪ .FRUS 1964-1968, vol. 19, Doc. 506 .2:79‬לממשלת ירדן היתה השפעה על ניסוח החלטת האו"ם‪ ,‬משום‬ ‫שהמלך חוסיין הצליח לשכנע את הנשיא ג' ונסון לציין בנוסח במפורש כי מדובר בנסיגה ישראלית ולא נסיגה מצד ממשלות‬ ‫ערביות‪ .‬תרשומת שיחה בין הנשיא ג'ונסון והמלך חוסיין‪ 9 ,‬בנובמבר ‪ .Ibid, Doc. 515 .2:78‬מאחמוד ריאד מספר‬ ‫בזיכרונותיו שהמלך חוסיין גם קיבל הבטחה מהממשל בוושינגטון שיביא לנסיגה ישראלית מלאה אם תתמוך ממשלת ירדן‬ ‫בהחלטה‪ .Riad, The Struggle for Peace in the Middle East, p. 64 .‬טענה זו מוצאת סימוכין בתיאור שיחה שניהל‬ ‫גולדברג עם המלך בתחילת נובמבר ‪ 2:78‬והבטיח לו שאם תתמוך ממשלת ירדן בעיקרון הפורמאלי של אי חזרה לגבולות‬ ‫הקודמים ותוותר על החזרת איזור לאטרון‪ ,‬תוכל לקבל בחזרה את הגדה המערבית עם תיקוני גבול לא משמעותיים‪ .‬ארתור‬ ‫גולדברג אל מחלקת המדינה‪ 5 ,‬בנובמבר ‪Ibid, Doc. 501 .2:78‬‬ ‫‪ 236‬מסמך האו"ם ‪S/8247‬‬ ‫‪237‬‬ ‫מכתב רשמי מאת או תאנט‪ 34 ,‬בנובמבר ‪ .2:78‬מסמך האו"ם ‪S/8259‬‬

‫‪58‬‬

‫סיכום‬ ‫במהלך מספר חודשים שבין מלחמת ששת הימים וסוף ‪ 2:78‬התגבשה בהדרגה‬ ‫מדיניות ההיצמדות לשטחים‪ ,‬שהיתה מלווה בבניית התנחלויות ובסיסים צבאיים והשפיעה‬ ‫על הדיפלומטיה הישראלית בכך שהביאה את ממשלת ישראל לעמדה של דחיית יוזמות‬ ‫שלום כל עוד היה הדבר כרוך בנסיגה טריטוריאלית‪ .‬היחס לשטחים כאל אדמת הלאום‬ ‫היה חזק ביותר בנוגע לגדה המערבית ומזרח ירושלים ורצועת עזה‪ .‬מעט שונה הדבר לגבי‬ ‫חצי האי סיני‪ ,‬בו היתה המדיניות בראשיתה מבוססת על דרישות להבטחת תנועה חופשית‬ ‫בתעלת סואץ ומיצרי טיראן‪ .‬במצב עניינים זה‪ ,‬ניתן היה לצפות לפתיחתן של שיחות שלום‬ ‫בין ירושלים וקאהיר‪ ,‬אך מספר גורמים מנעו את הדבר‪ .‬גורם אחד היה דרישתה הבלתי‬ ‫מתפשרת של ממשלת ישראל להסכם שלום בתמורה לכל נסיגה וסירובה המוחלט לכל‬ ‫נסיגה בתמורה לשמירה על סידורי הביטחון בלבד או במסגרת שיחות לא ישירות‬ ‫באמצעות צד שלישי‪ .‬סירוב זה נבע במידה בתחילה מחשש שכל הסדר שיושג שלא יהיה‬ ‫מגובה בהכרה מפורשת של ממשלה ערבית בישראל‪ ,‬לא יחזיק מעמד לטווח ארוך‪ ,‬אך‬ ‫בהמשך התחלף שיקול זה ברצון להישאר בשטחים בכל מחיר‪ ,‬כפי שעולה מן העובדה‬ ‫שכבר באוקטובר אימצה הממשלה הנחת יסוד שלא ניתן לצפות לשיחות שלום והחליטה‬ ‫על שימוש בשטחים לפי האינטרסים שלה‪ .‬תמונת ראי לסירוב הישראלי היה סירובן של‬ ‫ממשלות מצרים וירדן להיכנס לשיחות ישירות עם ממשלת ישראל‪ .‬את העמדה המצרית‬ ‫קשה יותר לנתח ולהבין עקב המחסור בתיעוד מצרי זמין‪ ,‬אך יש להניח שנבע מחוסר‬ ‫יכולת לבצע שינויים מייד יים עקב העמדה המסורתית האנטי ישראלית והחשש ששיחות‬ ‫שלום עם ישראל ינוצלו על ידי אופוזיציות פנימיות או ממשלות ערביות אחרות כדי‬ ‫להאשים את נאסר בזניחת המאבק הפלשתינאי למען האינטרסים הצרים שלו‪ ,‬כפי שמעידה‬

‫‪59‬‬

‫התנהגותם של ממשלת סוריה ואש"ף בעת ועידת חארטום‪ .‬אך עם זאת‪ ,‬הצליחה ממשלת‬ ‫מצרים להתקדם באופן ניכר מעבר לחשדנות המסורתית כלפי מדינת ישראל כאשר היתה‬ ‫מוכנה לדון בסידורי ביטחון בסיני ובויתור על הדרישה לחזרת כל הפליטים הפלשתינאיים‬ ‫לישראל בשיחות נאסר‪-‬אנדרסון בנובמבר‪ .‬גם ממשלת ברה"מ עשתה כברת דרך‬ ‫בעמדותיה כאשר פעלה להתנעת תהליך של שלום החל מנאומו של קוסיגין בעצרת‬ ‫הכללית ביוני‪ ,‬שכלל פנייה לממשלת ישראל ולא רק האשמות‪ .‬הדבר נבע בחלקו גם מן‬ ‫המומנטום שהושג במדיניות הסובייטית בכיוון של עשיית שלום בעקבות ועידת טאשקנט‬ ‫של ינואר ‪.2:77‬‬ ‫גורם מרכזי היה התנהגותה של ממשלת ארה"ב‪ ,‬אשר עוד לפני מלחמת ששת‬ ‫הימים פתחה במדיניות של תמיכה הולכת ומתחזקת בעמדות הישראליות ופיתחה התרחקות‬ ‫הולכת וגוברת מהעמדות המצריות‪ .‬הרצון להעניש את ממשלת מצרים לאחר מלחמת ששת‬ ‫הימים גרם לנשיא ג'ונסון לדחות את ביצוע הדרישה לנסיגה למועד בלתי ידוע‪ ,‬למרות‬ ‫שלא שלל אותה לחלוטין‪ .‬עמדה זו היתה בניגוד להמלצות רוב יועציו‪ ,‬ויתכן כי ג'ונסון‬ ‫עצמו חשב כי יוכל להפוך מדיניות זו כל אימת שירצה ולכן לא מיהר ללכת בעקבות‬ ‫המלצותיהם‪ .‬מדיניות זו של ג'ונסון נבעו גם מהרצון להגדיל את היקף מכירות הנשק של‬ ‫וושינגטון לישראל‪ ,‬והדבר נראה בבירור מן העובדה שג'ונסון נמנע מלפעול ברצינות‬ ‫להקמת מנגנון מטעם האו"ם שיגביל מכירות אלה‪ ,‬ורק העלה את הדבר כמס שפתיים‪.‬‬ ‫אך בניגוד להערכות שהושמעו מיד לאחר המלחמה‪ ,‬הפכה ההישארות בשטחים‬ ‫לגורם מרכזי במדיניות הישראלית‪ .‬רק לאחר מלחמת יום כיפור ב‪ 2:84-‬חל שינוי מסוים‬ ‫שאפשר תהליך שלום במתכונת שונה‪ .‬ממשלת ישראל ויתרה על דרישתה שכל נסיגה‬ ‫תהיה מלווה בהסכם שלום‪ ,‬והחלה לגלות נכונות לנסיגה חלקית בתמורה לסידורי ביטחון‬ ‫‪61‬‬

‫בלבד‪ .‬הממשל האמריקני גילה נכונות לתמוך בגישה זו רק לאחר שההלם של מלחמת יום‬ ‫כיפור חיזק את החשש להידרדרות צבאית באיזור ולאחר הפגת המתיחות בין וושינגטון‬ ‫ומוסקבה עקב סיומה של מלחמת וייטנאם בתחילת ‪ .2:84‬המדיניות ההדרגתית שלאחר‬ ‫מלחמת יום כיפור סללה את הדרך להסכם שלום ישראלי‪-‬מצרי ב‪.2:8:-‬‬

‫יוחנן כץ‪3122 ,‬‬

‫‪61‬‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫מסמכים ארכיוניים‬ ‫דברי הכנסת‬ ‫גנזך המדינה‪ ,‬תעודות למדיניות החוץ של מדינת ישראל‬ ‫‪Institute for Palestine Studies, International Documents on Palestine‬‬ ‫)‪1967 (Beirut, 1970‬‬ ‫‪US Department of State, Foreign Relations of the United States‬‬ ‫)‪(abbreviated as FRUS‬‬

‫זכרונות‬ ‫אבן‪ ,‬אבא‪ ,‬פרקי חיים (תל אביב‪)2:89 ,‬‬ ‫דיין‪ ,‬משה‪ ,‬אבני דרך (תל אביב‪)2:87 ,‬‬ ‫עמית‪ ,‬מאיר‪" ,‬השליחות שהכריעה" מבט מל"מ‪ ,‬גיליון ‪ ,5:‬יוני ‪3118‬‬ ‫רבין‪ ,‬יצחק‪ ,‬פנקס שירות (תל אביב‪)2:8: ,‬‬ ‫שוקיירי‪ ,‬אחמד‪" ,‬זכרונות מועידת הפיסגה בחארטום" יהושפט הרכבי (עורך)‪ ,‬ערב‬ ‫וישראל‪ ,‬מס' ‪( 2‬תל אביב‪ )2:85 ,‬עמ' ‪.:4-218‬‬ ‫‪Dobrynin, Anatoly, In Confidence: Moscow's Ambassador to America's‬‬ ‫)‪Six Cold War Presidents (New York, 1995‬‬ ‫‪62‬‬

Johnson, Lyndon, The Vantage Point: Perspectives of the Presidency (London, 1971) Riad, Mahmoud, The Struggle for Peace in the Middle East (London, 1981)

‫מחקרים‬ ‫; המרדף הישראלי אחר 'אור ירוק' מארצות‬2:78 ‫יוני‬-‫ "משבר מאי‬,‫ אורנה‬,‫אתר‬-‫כץ‬ 262-293 '‫ עמ‬,247 '‫ מס‬,‫הברית" קתדרה‬ Karp, Candace, US Policy Towards Jerusalem and the Occupied Arab Territories, 1948 and 1967 (Jerusalem, 2001) Mutawi, Samir, Jordan in the 1967 War (Cambridge, 1987) Parker, Richard, The Politics of Miscalculation in the Middle East (Bloomington, IN, 1993) Quandt, William, Peace Process: American Diplomacy and the ArabIsraeli Conflict since 1967 (Washington, DC, 1993) Schonmann, Noa, Tactics of Peace: the Role of Peace Overtures in Nasser's Postwar Foreign Policy Making, MA Thesis, Tel-Aviv University, 2005

63

‫מפות ותצלומים‬ ‫הערה; כל המפות והתצלומים לקוחים מוויקיפידה‪ ,‬אלא אם צוין אחרת‬

‫השתלטות צה"ל על סיני במהלך מלחמת ששת הימים‬

‫‪64‬‬

‫השטחים עליהם השתלט צה"ל במלחמת ששת הימים‪ .‬העיגול למטה מדגיש את מיצרי טיראן‬

‫‪65‬‬

‫תעלת סואץ‬

‫‪66‬‬

‫נשיא מצרים גמאל עבדל נאסר‬

‫‪67‬‬

‫ראש ממשלת ישראל לוי אשכול‬

‫‪68‬‬

‫נשיא ארה"ב לינדון ג'ונסון‬

‫‪69‬‬

‫ראש ממשלת ברה"מ אלכסיי קוסיגין‪ ,‬תמונה שצולמה בועידת גלאסבורו‬

‫‪71‬‬

‫© ‪ 3122‬כל הזכויות שמורות למחבר יוחנן כץ‪ .‬מותר להשתמש במאמר למטרות אישיות‪,‬‬ ‫הכוללות קריאה לשם השכלה אישית והפצתו ללא תמורה כספית כלשהי‪ .‬כל שימוש‬ ‫מסחרי במאמר אסור בהחלט‪.‬‬

‫‪71‬‬