© יוחנן כץ 1021
מהלכי שלום בין ישראל ומצרים בשנה האחרונה לממשל ג'ונסון
מבוא מתודולוגי השנה האחרונה לממשל נשיא...
33 downloads
402 Views
998KB Size
Report
This content was uploaded by our users and we assume good faith they have the permission to share this book. If you own the copyright to this book and it is wrongfully on our website, we offer a simple DMCA procedure to remove your content from our site. Start by pressing the button below!
Report copyright / DMCA form
© יוחנן כץ 1021
מהלכי שלום בין ישראל ומצרים בשנה האחרונה לממשל ג'ונסון
מבוא מתודולוגי השנה האחרונה לממשל נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון ( Lyndon B. )Johnsonהיתה גם השנה הראשונה לאחר קבלת החלטת מועצת הביטחון ,141אשר הציבה פרמטרים להשגת שלום בסכסוך הערבי-ישראלי בליווי נסיגה ישראלית משטחים שנתפסו בעת מלחמת ששת הימים .ממשלת ישראל עדיין שלטה על כל אותם שטחים, כאשר בשטח כבר החלה פעילות של הקמת יישובים ישראליים באותם שטחים מתוך מחשבה שלא כל השטחים יוחזרו למדינות מהן נלקחו .ממשלות מצרים וירדן היו טרודות בשאלה כיצד יוכלו להביא לנסיגה ישראלית מאותם שטחים ,כאשר היה ברור להן שלא תהיה להן אופציה צבאית על מנת להביא לתוצאות אלה .שיחות עקיפות החלו בחסות שליח רשמי מטעם מזכ"ל האו"ם ,אשר דילג בין ישראל ,מצרים וירדן במגמה להביא להסכם שלום .ממשלת ארה"ב החלה במדיניות של מכירת נשק סדירה לממשלת ישראל, מדיניות שזכתה לתמיכה רחבה בקונגרס .מדיניות זו גם היתה בהתאם למדיניות הצוננת שניהלה וושינגטון כלפי קאהיר עקב קשריה עם מוסקבה ומעורבותה במלחמת האזרחים בתימן שפרצה ב .2691-בנוסף ,עמד ממשל ג'ונסון בפני בחירות נשיאותיות ,שעמדו להיערך בנובמבר ,2691גורם שהקשה על גיבוש מדיניות מרחיקת לכת. השאלה המרכזית העולה מכאן היא מדוע לא הושג הסכם שלום או הסכם ראשוני כלשהו במהלך .2691כאשר עולה שאלה זו בהקשר של החודשים הראשונים לאחר מלחמת ששת הימים ,מקובל לטעון כי באותה תקופה עדיין לא נקבעו פרמטרים ברורים 1
להשגת שלום בין הצדדים .אך טיעון זה אינו תקף לגבי ,2691שכן החלטה 141קבעה פרמטרים כאלה ושליח האו"ם גונאר יארינג ( )Gunnar Jarringהיה מקובל על כל הצדדים הנוגעים בדבר. עניינו של מאמר זה הוא מדוע לא הושג הסכם בין ממשלות ישראל ומצרים במהלך .2691ממשלת ישראל שלטה אז על כל חצי האי סיני עד לתעלת סואץ ,ויחידות הצבא המצרי ישבו מצדה השני של התעלה .התעלה היתה סגורה מאז ,2691וממשלת מצרים סירבה לפתוח אותה כל עוד יושבות יחידות של צה"ל מצדה השני .יארינג ניסה להביא להסכם בין הצדדים ולפתיחת התעלה ,אך בשני הדברים העלה חרס .בעניין זה ,ישנן מספר תיאוריות הבאות להסביר את הגורמים לכשלונו .גישה אחת גורסת שהגורם לכך היה סירובה של ממשלת ישראל לדון בנסיגה מסיני ,עקב יחס של ראייתו כנכס בטחוני או נחלת אבות .גישה אחרת גורסת שממשלת מצרים לא היתה מוכנה לחתום על הסכם שלום בתמורה לנסיגה ,וזאת משום אמונתה כי עדיין לא הגיע הזמן להסכם כזה או התעקשותה על נסיגה בכל הגזרות ולא רק בסיני .גישה שלישית גורסת שממשלת ארצות הברית היתה הגורם המכריע ,והיא לא רצתה להביא לשלום בשלב זה מתוך חוסר נכונות לחזק את מעמדה של ממשלת מצרים או מתוך רצון להמשיך בסחר הנשק לאיזור או שהיתה חלשה עקב שנה של הכנה לבחירות לנשיאות .גישה רביעית גורסת כי הכישלון נובע מחולשה או הססנות מצד השליח יארינג ,ומנסה להסביר את הדבר בטענה שלא קיבל סמכויות נרחבות להפעלת לחץ על הצדדים עקב חוסר ההסכמה בין חברות מועצת הביטחון או שניהל את השיחות באופן שלא הניב תוצאות .ישנה גם גישה המשלבת את כל הגישות לעיל וגורסת שממשלת ישראל סירבה לשקול נכונות לנסיגה ,ממשלת מצרים סירבה לקבל נוסחאות לנסיגה חלקית והסכם שלום עם ישראל ,ממשלת ארה"ב לא הפעילה לחץ מספיק על
2
הצדדים ויארינג ניהל את שליחותו באופן שהקשה על ממשלת ארה"ב להיות שותפה אמיתית למאמציו.
1
המקור העיקרי למאמר זה הוא מסמכים דיפלומטיים של ממשלת ארה"ב ,שפורסמו בכרך מיוחד על מדיניות החוץ האמריקנית מתוך הסדרה "יחסי החוץ של ארצות הברית" ( ,Foreign Relations of the United Statesאו בקיצור ,)FRUSבעיקר כרך 10 המתייחס לתקופה ,2694-2691בתוספת מסמכים מהספרייה הנשיאותית של לינדון ג'ונסון ,הערכות מודיעיניות של ה CIA-מאותה תקופה ומסמכים ארכיוניים מהארכיון הלאומי של בריטניה .מקורות נוספים ששימשו אותי הם זכרונות של אישים מהתקופה ומחקרים שנכתבו ,אך הם משמשים כמקור משני בלבד ונעשה בהם שימוש רק על מנת להסביר התפתחויות הנזכרות במסמכים הדיפלומטיים ,במקרים המחייבים הבהרות.
המצב בעקבות החלטה 242 החלטה 141של מועצת הביטחון של האו"ם הציבה לראשונה כללי משחק חדשים לניהול הסכסוך הערבי-ישראלי .לראשונה מאז ,2641הועלתה דרישה רשמית להשגת הסכמי שלום בתוספת לנוסחה מעורפלת חלקית להשגת הדבר .ההחלטה כללה התייחסות ברורה לשאלת השטחים בתוספת דרישה לנסיגה ישראלית בהיקף לא ברור ,דרישה לפתרון בעיית הפליטים וניהול שיחות באמצעות שליח מיוחד שמינה לצורך זה מזכ"ל האו"ם או תאנט ( .)U Thantאך יישום ההחלטה נתקל במספר מכשולים .ממשלת ישראל החלה לגבש מדיניות של ראיית השטחים כחיוניים לתכנון המדיניות הישראלית בשאלות של כלכלה וביטחון ,ולא בנקל היתה מוכנה לשקול שינוי במצב זה .אחת השותפות בממשלה ,גח"ל ,אף דיברה על הגדה המערבית במפורש כעל נחלת אבות ממנה אסור 1
לדוגמהHulda Kjeang Mørk, The Jarring Mission: A Study of the UN Peace Effort in the Middle East, : )1967-1971, MA Thesis in History, University of Oslo (Spring 2007
3
לסגת 2.במקביל החלה בישראל מדיניות של שימוש בשטחים כאילו היו חלק ממדינת ישראל – מדיניות שהביאה לבניית ישובים ישראליים שנקראו התנחלויות .מדיניות זו קיבלה חיזוק ב 00-באוקטובר ,2691כאשר העבירה ממשלת ישראל הצהרה בכנסת כי ממשלת ישראל תפעל בשטחים כבתוך שלה מאחר שאין סיכוי להשגת שלום בקרוב. ממשלת ארה"ב התנגדה לבניית ההתנחלויות והגדירה אותה כמנוגדות לאמנת ז'נבה הרביעית העוסקת בהגנה על אוכלוסיות אזרחיות בעת מלחמה 3.אך למרות המחאה הרשמית שהשמיעה וושינגטון בשאלת ההתנחלויות ,המשיכה במדיניות של תמיכה בעמדות הישראליות .ממשלת ארה"ב היתה באותו זמן מסוכסכת עם ממשלת מצרים עקב תמיכתה בכוחות המהפכניים במלחמת האזרחים בתימן שפרצה ב 2691-וכן עקב ההאשמות שהשמיעה קאהיר מאז מלחמת ששת הימים כי ממשלת ארה"ב סייעה לממשלת ישראל צבאית .בנוסף ,האשים ממשל ג'ונסון את ממשלת מצרים בהתערבות בענייניהן הפנימיים של מדינות ערביות אחרות על מנת לקדם מפלגות שתמכו באידיאולוגיה של סוציאליזם ערבי 4.כתוצאה מהמתיחות עם ממשלת מצרים ,ניהלה ממשלת ארה"ב מדיניות של מכירת נשק לישראל החל מסוף ,2691והמכירות הלכו וגדלו בהיקפן .בנוסף ,שררה מחלוקת בין הצדדים בדבר הפרשנות שיש לתת להחלטת מועצת הביטחון .ממשלות ישראל וארה"ב טענו שכל נסיגה ישראלית חייבת להיות חלקית בלבד ,בעוד שממשלת מצרים דרשה נסיגה מלאה לגבול שקדם למלחמת ששת הימים .ממשלת ישראל עמדה על דרישה לקיום שיחות ישירות בין נציגים מטעמה לנציגים של ממשלות ערביות ,אך דרישה זו לא נענתה על ידי המנהיגים הערביים ,שהיו שרויים במצב בו חשו שאין ביכולתם
2אברהם רותם" ,בגין :מבחינה היסטורית – היינו בשכם ובחברון עוד לפני שקמה פאריס" מעריב 1 ,בינואר .2691 3דין ראסק (מזכיר המדינה של ארה"ב) אל השגרירות בישראל 1 ,באפריל FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. .2691 137 4האשמה זו עלתה בהקשר של הבחירות לפרלמנט הלבנוני במארס-אפריל .2691דווייט פורטר (שגריר ארה"ב בלבנון) אל מחלקת המדינה 21 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 108 .2691
4
להשתתף בועידה כזו ,הן מחשש שחלקים בדעת הקהל של ארצותיהם וממשלות ערביות אחרות לא יקבלו את הדבר והן מחשש שהדבר לא יביא לתוצאה הרצויה .בדעת הקהל בארה"ב החלה להתגבש תמיכה בעמדות הישראליות ,והיא קיבלה רוח גבית מפוליטיקאים אשר הצהירו על תמיכה בישראל ומטיפים נוצרים אוונגליסטים ,אשר הגדירו כל דרישה לנסיגה ישראלית כבגידה בעמו הנבחר של האל 5.גורם מרכזי במדיניות הישראלית היה ניצול גל ההערצה למדינת ישראל ,אשר בא לידי ביטוי בהחלטה למנות את יצחק רבין, הרמטכ"ל בעת מלחמת ששת הימים ,לשגריר הבא בארה"ב החל מפברואר .2691רבין עצמו העריך שממשל ג'ונסון שרוי בחולשה פנימית עקב הביקורת הציבורית על מלחמת וייטנאם ולכן לא יוכל לנהל מדיניות חוץ עקבית מבלי לעבור ביקורת נוקבת בקונגרס.
6
כבר בעת ההכנות לקראת מינויו לשגריר ,העריך רבין שעד לבחירות לנשיאות בנובמבר 2691תיהנה ממשלת ישראל מתמיכה גורפת עקב חולשתו הפנימית של ממשל ג'ונסון.
7
במהלך כהונתו כשגריר ,ניצל רבין את המחלוקות הפנימיות בחברה האמריקנית ונעזר בסנאטורים שהיו ידועים בביקורת על הנשיא ג'ונסון ובתמיכה בממשלת ישראל 8.מצב עניינים זה המשיך לאפיין את המדיניות הישראלית גם לאחר ממשל ג'ונסון. במקביל להצלחה הישראלית בדעת הקהל העולמית ,חל גם תהליך של הידרדרות עבור מצרים ,שהיתה שרויה במצוקה עקב אובדן סיני במלחמת ששת הימים .שדות הנפט של סיני היו עתה בידיים ישראליות ,ותעלת סואץ היתה סגורה לתנועת אניות .על מנת להפעיל לחץ על ממשלת ישראל לגלות נכונות לויתורים בסיני ,ניהל צבא מצרים לחימה זעירה נגד חיל הים הישראלי באיזור תעלת סואץ – לחימה שהביאה להטבעת המשחתת "אילת" באוקטובר .2691הלחימה נמשכה גם במהלך ,2691ובהמשך החל צה"ל להסב " 5המטיף בילי גראהם בעד מו"מ ישיר במזה"ת" מעריב 14 ,בדצמבר .2691 6רבין ,פנקס שירות ,עמ' .129 7תרשומת ישיבת מטכ"ל 21 ,בדצמבר .2691יצחק רבין ראש ממשלת ישראל ,מסמך מס' .100 8רבין ,פנקס שירות ,עמ' .140-141
5
אבידות לאוכלוסיה במצרים 9.אך בניגוד לתכניות ממשלת מצרים ,לא הביאה הלחימה באיזור התעלה להתגמשות ישראלית ,וממשלת ישראל ניצלה את הדבר על מנת להציג את ממשלת מצרים באור שלילי. אך למרות עוצמתה של העמדה הישראלית ,חלה במהלך 2691גם התחזקות מסוימת במעמדה של ממשלת מצרים .הנכונות המצרית להוצאת הכוחות מתימן הביאה לשיפור מסוים ביחסיה עם המערב .בנובמבר 2691חודשו היחסים הדיפלומטיים בין ממשלות מצרים ובריטניה ,יחסים שנותקו בדצמבר 2691עקב מחלוקות על המצב בתימן. שאננותה של ממשלת ישראל עקב נצחונה במלחמת ששת הימים הביאה גם למצבים של מחלוקות עם ממשלות זרות ,ובקיץ 2691אף ניסתה ממשלת ישראל למנוע קידוחי נפט במפרץ סואץ סמוך לחופי סיני שבוצעו על ידי חברות אמריקניות פרטיות שעבדו עם ממשלת מצרים בטענה שהדבר מצריך אישור מירושלים ,עמדה שהמחלקה המשפטית של מחלקת המדינה בוושינגטון דחתה בתוקף 10.גורם נוסף שתרם היה התפתחות מאסיבית של אמצעי התקשורת במדינות המזרח התיכון לאחר מלחמת ששת הימים .מנהיגים ערביים שונים החלו להופיע יותר ויותר בראיונות עיתונאיים וטלויזיוניים בכלי תקשורת ערביים ומערביים על מנת להסביר את עמדתם והצליחו לגרוף אהדה מסוימת לעמדותיהם על ידי שימת הדגש על מדיניות ההיצמדות לשטחים מצד ממשלת ישראל ,ודוגמה לכך ניתן לראות מן העובדה כי בשיחה בספטמבר ,2691הצהיר לוציוס באטל בפני השגריר הישראלי יצחק רבין כי המשטרים הערביים "מוצלחים יותר (מממשלת ישראל) בקרב על התעמולה" 11.ממשלת ישראל נאלצה להכיר גם היא כי לתקשורת מעמד מרכזי בניהול 06" 9מצרים נהרגו אתמול בהפגזת סואץ" מעריב 6 ,ביולי .2691 10וולט רוסטאו אל ג'ים ג'ונס (יועץ לנשיא ארה"ב) 21 ,באוגוסט FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 235 .2691 11דין ראסק אל השגרירות בישראל 24 ,בספטמבר .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 252 .2691באטל טען שהגורם העיקרי לכך הוא שממשלת ישראל לא הצליחה לשכנע את הקהיליה הבין-לאומית בדבר נכונותה לסגת במסגרת הסכם שלום. ניתוח דומה לכך הציג איש התקשורת המצרי עבדל קאדר חאתם ,ששימש תקופה מסוימת כשר התקשורת של מצריםAbdel- . Kader Hatem, Information and the Arab Cause, pp. 230-233
6
הדיפלומטיה ,והדבר עולה מן העובדה כי בשיחה עם מזכיר המדינה דין ראסק ( Dean )Ruskבנובמבר ,2691הצהיר אבא אבן כי על ממשלת ישראל להקפיד שלא להיראות כמי שמחבלת בסיכויים להשגת שלום באיזור ולשאוף למצב בו תיראה ממשלת מצרים כאשמה בכך.
12
בנאומים רשמיים ,שיבח נשיא מצרים גמאל עבדל נאסר ( Gamal Abdel )Nasserאת רוח הלחימה של הצבא המצרי ,ובנאום שנשא בפרלמנט המצרי ב10- בנובמבר 2691הצהיר שהחזרת סיני תושג רק בכוח צבאי 13.ממשלת ישראל הגדירה את ההצהרות שהגיעו מקאהיר כהוכחה לחוסר נכונות מצד נאסר בהשגת שלום ,ובשיחה שניהל ראש ממשלת ישראל לוי אשכול עם השגריר האמריקני בישראל וואלוורת בארבור ,הגדיר את הנאום מה 10-בנובמבר כ"סכין בגב השלום" 14.שונה מכך היתה הערכתם של פקידים במועצה לביטחון לאומי .היועץ הנשיאותי וולט רוסטאו העריך כי למשטרים הערביים אין תכנית ברורה להשגת השטחים בחזרה ,ולכן העריך כי השגת תכנית שלום שתביא לשיפור כלכלת המדינות הערביות תביא לסיום את האידיאולוגיה לנקמה נגד ישראל 15.הארולד סאונדרס העריך שלמרות הרטוריקה של הנאום ,יוכל נאסר לקבל הסדר עם ממשלת ישראל כל עוד אינו מוגדר כהסכם שלום 16.ממשלת ארה"ב היתה מחויבת לפעול להצלחת שליחותו של יארינג ,אך הנשיא לינדון ג'ונסון נקט במדיניות מעשית של תמיכה בעמדות הישראליות ונמנע מהפעלת לחץ על ממשלת ישראל לבצע נסיגה או צעדים אחרים לקראת הידברות עם ממשלת מצרים .מזכיר המדינה דין ראסק
12ג'יימס וויגינס (שגריר ארה"ב באו"ם) אל מחלקת המדינה 0 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 302 .2691 13שמואל שגב" ,נאצר :לא שלום ,לא מו"מ ,לא שייט" מעריב 14 ,בנובמבר .2691 14וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה 11 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 3 .2691 15וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 9 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 8 .2691 16הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 4 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 7 .2691
7
העריך שממשלת מצרים לא תהיה מוכנה לכל שינוי מעשי לקראת השגת שלום בזמן הקרוב ,ולכן יש להמשיך לתמוך בעמדה הישראלית של סירוב לכל נסיגה.
17
בעיה נוספת היתה היעדר יחסים דיפלומטיים בין ממשלות ארה"ב ומצרים .יחסים אלה נותקו ביוני 2691ביוזמת ממשלת מצרים במחאה על התמיכה האמריקנית בישראל, אך מגעים בין וושינגטון וקאהיר התנהלו באמצעות ראש מחלקת האינטרסים בקאהיר דונאלד ברגוס ,באמצעות המשלחות במטה האו"ם בניו יורק ובאמצעות אזרחיים אמריקניים פרטיים שביקרו באופן קבוע בקאהיר ,דוגמת אנשי העסקים רוברט אנדרסון וג'יימס בירדסאל .אחת מנקודות המחלוקת בין וושינגטון וקאהיר היתה דרישה מצד הממשל בוושינגטון להפסקת ההאשמות שהשמיעו דוברים רשמיים של ממשלת מצרים כי ממשלת ארה"ב סייעה לצה"ל במלחמת ששת הימים .בתחילת נובמבר 2691הנחתה מחלקת המדינה את אנדרסון בפירוש שלא להגיע לביקורים אצל נאסר במצרים ,והדבר שמט את הקרקע תחת מאמציו הדיפלומטיים .בנובמבר 2691נפגש אנדרסון בניו יורק עם שר החוץ המצרי מאחמוד ריאד ( )Mahmoud Riadוהיועץ לנשיא מצרים סאברי אל חולי ודנו איתו על אפשרות של חידוש היחסים הדיפלומטיים .הנציגים המצריים ניסו לשכנע את אנדרסון שהדרך הטובה ביותר לכך תהיה על ידי הזמנה רשמית מוושינגטון לשליח מצרי רשמי לבקר בוושינגטון .תשובתו של אנדרסון על ההצעה היתה צוננת והסביר לבני שיחו שלא יבקר יותר בקאהיר .יתכן שהעריך כי לא יוכל לשכנע את הממשל בוושינגטון ללכת לקראת קאהיר בנושאים אלה ,אך לגבי אפשרות השינוי מן הצד המצרי היו הערכותיו חיוביות יותר ובדיווח שמסר על השיחה ליועץ הנשיאותי וולט רוסטאו העריך שממשלת מצרים כבר אינה מאשימה את ממשלת ארה"ב במעורבות במלחמת ששת הימים לצד ישראל וכן העריך שעם יחודשו היחסים הדיפלומטיים ,ניתן יהיה לדון על 17דין ראסק אל השגרירות בישראל 11 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 2 .2691
8
תשלום פיצויים לעסקים אמריקניים במצרים שנפגעו עקב ניתוק היחסים 18.הימנעותו של אנדרסון מנסיעות למצרים הביאו לחיזוק ההידברות באמצעות בירדסאל. ממשלת מצרים היתה נחושה להיעזר בשירותיו של ג'יימס בירדסאל על מנת להעביר מסרים לוושינגטון .בירדסאל עצמו היה עו"ד שנסע רבות למצרים במסגרת עבודתו עבור חברות אמריקניות ,וניצל את הדבר לפגישות עם נאסר .בדצמבר 2691 העביר נאסר מכתב אישי לג'ונסון באמצעות בירדסאל ,וביקש לחדש את היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות 19.בשיחה ביניהם ,טען נאסר שאף שר החוץ שלו מאחמוד ריאד אינו מודע למסר זה ,דבר המעיד על הרצינות שהוא מייחס לדבר .במהלך השיחה, טען נאסר שהרצון לחידוש היחסים עם וושינגטון נובע מחשש שהסיוע הסובייטי למצרים יביא להשתלטות הדרגתית של מוסקבה על המדיניות המצרית .בנוסף ,התנצל נאסר על שהאשים את ממשלת ארה"ב בעזרה לממשלת ישראל במלחמת ששת הימים .נאסר גם העלה הצעה חדשה לגבי הסדר עם ממשלת ישראל ,שכללה נכונות להסכם שלום וחילופי שגרירים בתמורה לנסיגה ישראלית מכל השטחים שנתפסו במלחמה .הוא גם הביע נכונות לוותר על הדרישה המסורתית להחזרת כל פליטי '41לתוך מדינת ישראל ולהסתפק בתשלום פיצויים לפליטים .ברגוס התרשם לחיוב מיוזמת נאסר והמליץ לארגן לבירדסאל פגישה אישית עם הנשיא ג'ונסון עצמו על מנת לדון ביוזמה זו 20.אך לא כולם חלקו את ההתלהבות של ברגוס מיוזמה זו .הארולד סאונדרס היה ספקן לגבי כנותו של נאסר בהעלאת היוזמה .הוא ראה טעם לפגם בכך שהדבר נעשה מאחורי גבו של שר החוץ המצרי וראה בכך תחבולה שנועדה ליצור רושם של יוזמה מבלי לחייב את כל צמרת השלטון במצרים .הוא גם ראה בעצם ההצעה ליחסים דיפלומטיים עם ממשלת ישראל
18וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 11 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 4 .2691 19גמאל עבדל נאסר אל לינדון ג'ונסון 6 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 12 .2691 20דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה 20 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 13 .2691
9
תפנית לא צפויה המעידה על ציפיות לא מציאותיות מממשלה אשר עד לאחרונה טענה שלא תוכל לשרוד מגעים ישירים עם ממשלת ישראל עקב התנגדות מצד דעת קהל פנימית או ממשלות ערביות אחרות 21.על חוסר האמון מצד מחלקת המדינה כלפי הצעותיו של נאסר ניתן לראות מן העובדה כי בתחילה סירבו פקידי מחלקת המדינה לאשר לבירדסאל פגישה עם הנשיא וביקשו שימסור את המכתב לפקידי מחלקת המדינה ,אך בירדסאל עמד על כך שהפגישה עם ג'ונסון תתקיים ,וב 21-בדצמבר זכה לפגוש את הנשיא ולדווח לו על הצעת נאסר .תגובתו של ג'ונסון היתה צוננת ,והוא הבטיח לשקול את ההצעה במועד מאוחר יותר 22.לאחר הפגישה בבית הלבן ,טענו פקידים במחלקת המדינה בפני בירדסאל כי אין אפשרות לחדש יחסים דיפלומטיים באופן מיידי ,והדבר מצריך משא ומתן ממושך, וכן שהדבר לא יתבצע בדרג הנשיאותי כפי שביקש נאסר .
23
אנדרסון ,שמאמציו
להתקרבות עם קאהיר כבר נדחו על ידי הממשל ,ניסה לשכנע את פקידי מחלקת המדינה לקבל את הצעת נאסר וללחוץ על ממשלת ישראל לבצע נסיגה בטענה שהמשך המצב הקיים יגביר את ההשפעה הסובייטית במזרח התיכון ואף הביע חשש ממלחמה חדשה באיזור .הוא טען שיש להתעלם מכך שההצעה לא הועברה בצינורות המקובלים ,וטען שדרישה לפעול בדרג נשיאותי היא עניין של כבוד בעולם הערבי .רוסטאו חלק על גישתו של אנדרסון והמליץ לנשיא להתעלם מכל פנייה של ממשלת מצרים על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה של שליחות יארינג ,שהחלה באותו זמן 24.מזכיר המדינה ראסק אף נטה לחשוד שבירדסאל הוסיף דרישות משלו למה שאמור להיות הצעה של נאסר ,ובתחילת ינואר 2691הינחה את ברגוס בקאהיר למסור לנאסר תשובה שלילית בטענה שכל משא 21הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 22 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 14 .2691 22תרשומת שיחה בין לינדון ג'ונסון ,ג'יימס בירדסאל ווולט רוסטאו 21 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, .2691 Doc. 21 23תרשומת שיחת ט לפון בין לוציוס באטל (עוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח התיכון ודרום אסיה) וג'יימס בירדסאל10 , בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 23 .2691 24וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 16 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 28 .2691
11
ומתן עם ממשלת ישראל צריך להתנהל דרך יארינג 25.ב 9-בינואר 2691נפגש ברגוס עם נאסר ומסר לו את תשובת ראסק .במהלך הפגישה ,התנהג נאסר בצורה מוזרה ובלתי צפויה כאשר טען שמעולם לא ביקש מבירדסאל לשמש כשליח בין מצרים וארה"ב ואינו מצפה לחידוש היחסים בין המדינות בקרוב .עם זאת ,חזר נאסר על טענה שכבר השמיע שאינו מאשים את ממשלת ארה"ב בהשתתפות במלחמת ששת הימים לצד ישראל .לגבי אפשרות של שלום עם ממשלת ישראל ,טען נאסר שהוא מוכן לסיום העוינות כלפי ישראל בתמורה לנסיגה ,אך גם המלחמה לשחרור השטחים נשארה כאלטרנטיבה לגיטימית .הוא הביע הסכמה לאפשר תנועת אניות ישראליות בתעלת סואץ בתמורה לפיתרון לגבי בעיית הפליטים הפלשתינאיים .באופן כללי ,הביע נאסר אכזבה ממדיניותה של ממשלת ישראל כפי שראה אותה ,ובמהלך הפגישה לא הפגין אופטימיות בדבר 26.לא ברור הגורם לשינוי הקיצוני ביחסו של נאסר כלפי היוזמה אותה העלה רק חודש לפני כן .יתכן שלאור תשובתו של ברגו ס בתחילת השיחה ,לא ראה תועלת בפנייה לממשלת ארה"ב בשלב זה ולכן ניסה להציג את עצמו כשליט חזק שאינו זקוק לעזרת וושינגטון .מכל מקום ,לאחר דחיית יוזמת נאסר לשלום נשארו שיחות יארינג הערוץ היחיד להידברות. היבט מרכזי ביחסי ממשלות ישראל וארה"ב לאחר מלחמת ששת הימים היה מכירות נשק לישראל .כבר באוקטובר 2691הושגה הסכמה עקרונית על מכירת 41 מטוסי דאגלאס סקייהוק לישראל 27,והעברתם לישראל החלה בדצמבר אותה שנה 28.אך הדרישה הישראלית לנשק אמריקני לא נעצרה בזאת .פקידים ישראליים בשיחותיהם עם פקידים אמריקניים טענו שמכירת מטוסים נוספים לישראל חיונית עקב התחמשות ערבית בנשק סובייטי וביקשו גם מכירה של 11מטוסי סקייהוק נוספים וכן אספקה של מטוסי 25דין ראסק אל דונאלד ברגוס 0 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 31 .2691 26דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה 9 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 34 .2691 27דין ראסק אל השגרירות בישראל 11 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 2 .2691 28וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 21 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 20 .2691
11
פאנטום ,F-4מסוג שעדיין לא נמכר לממשלת ישראל 29.תת מזכיר המדינה ניקולאס קאצנבך העריך שלאחר סוף ,2691תאבד ממשלת ישראל את היתרון על המדינות הערביות בכוחה האוירי והמליץ על מדיניות של אספקה סדירה של מטוסי דאגלאס סקייהוק ,ואף המליץ על דחיית ביצוע חוזי אספקה אחרים על מנת שלא לפגר אחר הביקוש הישראלי 30.היועץ הנשיאותי רוסטאו הסכים עם קאצנבך והמליץ לפעול לשכנוע הקונגרס לאשר את מכירת מטוסי הסקייהוק לישראל 31.עם זאת ,שררה מחלוקת ביניהם לגבי מועד האספקה הרצוי .קאצנבך תמך בדחייה מסוימת של מכירה נוספת של מטוסים על מנת ללחוץ על ממשלת ישראל לשתף פעולה עם יארינג ,אך רוסטאו התנגד לכל דחייה ותמך באישור עסקאות נוספות ללא התניה כזו 32.סגן שר ההגנה פול ניטצה המליץ על דחייה במכירת מטוסים נוספים לישראל עד ינואר ,2610וזאת בטענה שאספקה מהירה של מטוסים תפגע בתמרונים צבאיים שמבצע צבא ארה"ב וכן שהדבר יאיץ את מירוץ החימוש במזרח התיכון 33.עניין מכירת המטוסים המשיך להוות סוגיה מרכזית עד לסיומו של ממשל ג'ונסון. היבט מרכזי איתו נאלץ ממשל ג'ונסון להתמודד היה התקרבותן של בחירות לנשיאות בנובמבר ,2691ומקובל במצבים כאלה שלא לעסוק בתכנון לטווח ארוך בענייני מדיניות מרכזיים .שונה מכך היתה עמדתו של הארולד סאונדרס ,אשר העריך כי התחמקות מוחלטת מצד ממשלת ארה"ב מעיסוק בענייני המזרח התיכון תזיק לאינטרסים של וושינגטון באיזור ,ולכן המליץ על המשך הפעילות בערוץ זה יחד עם הזהירות
29דין ראסק אל השגרירות בישראל 6 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 11 .2691 30ניקולאס קאצנבך אל לינדון ג'ונסון 22 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 15 .2691 31וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 20 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 19 .2691 32וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 21 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 20 .2691 33פול ניטצה אל ניקולאס קאצנבך 26 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 22 .2691
12
המתבקשת בשנת בחירות 34.חוסר הוודאות לגבי שאלת התמודדותו העתידית של ג'ונסון נמשכה עד למארס .2691 בעיה מרכזית באיזור היתה בעיית ההסתננות לישראל מירדן ,שנעשתה על ידי בודדים או ארגונים פלשתינאיים .חדירות אלה הסתיימו בחלק מהמקרים באבדות ברכוש ובנפש ,וממשלת ישראל הגיבה עליהן בפלישה לשטחי ירדן ופגיעה במחנות פליטים שהיו בשטחה ,שעל פי החשד מתוכם יצאו המסתננים .יועצים משפטיים במחלקת המדינה הגדירו את פעולות התגמול הישראליות כמנוגדות לאמנת ז'נבה ,ופקידים במחלקת המדינה ניסו לשכנע פקידים ישראליים לאמץ מדיניות של הסתמכות על האו"ם ופעולה משותפת עם ממשלת ירדן בטיפול בהסתננות .הפקידים הישראליים דחו את הבקשה בטענה שאין לסמוך על האו"ם או ממשלת ירדן 35.עמדה זו של ממשלת ישראל עתידה היתה להחריף את המצב הצבאי במזרח התיכון במהלך השנה שנותרה עד לסיום ממשל ג'ונסון. בעיה נוספת היתה המדיניות הישראלית של שינוי המציאות הדמוגרפית בשטחים שתפס צה"ל במלחמת ששת הימים .שכונות יהודיות חדשות נבנו במזרח ירושלים ,תוך פינוי כפוי של משפחות ירדניות מן המקומות שיועדו לאותן שכונות .הממשל בוושינגטון מחה על מדיניות זו בפני ממשלת ישראל כמנוגדת להחלטה 141וכמסכנת את סיכויי ההצלחה של שליחות יארינג 36.בעיה נוספת היתה בעיית ההסתננויות לתוך ישראל משטחה של ירדן .ההסתננויות נעשו על ידי ארגוני גרילה פלשתינאיים והביאו למעשי אלימות נגד אזרחים .ממשלת ישראל הגיבה על מעשי הסתננות אלה בפגיעה באוכלוסיות
34הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 4 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 7 .2691 35ניקולאס קאצנבך אל השגרירות בישראל 21 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 17 .2691 36ניקולאס קאצנבך אל השגרירות בישראל 21 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 44 .2691
13
בשטח ירדן .מזכיר המדינה ראסק חשש שפעולות התגמול הישראליות יפגעו בסיכויי הצלחתו של יארינג ,אך לא הצליח לשכנע את ממשלת ישראל לנהוג איפוק בדבר.
37
היבט מרכזי של החלטה 141היה שליח האו"ם גונאר יארינג ,שמונה על ידי מזכ"ל האו"ם או תאנט לנהל שיחות עם ממשלות ישראל ,מצרים וירדן על שאלות של יישום החלטת האו"ם .יארינג עצמו היה מומחה לעמים תורכיים במרכז אסיה ,ושימש בתפקידים שונים במשרד החוץ הנורבגי .לא היתה זו הפעם הראשונה בה מונה לשליח מיוחד מטעם מזכ"ל האו"ם על מנת להשכין שלום .כבר ב 2611-הועלתה באו"ם יוזמה למנות את יארינג כשליח בין ממשלות הודו ופקיסטאן על מנת לגבש פשרה טריטוריאלית בשאלת קאשמיר ,אך ההצעה לא אושרה עקב התנגדות סובייטית .ממשלת ארה"ב תמכה בפומבי בהצעה למנות את יארינג כשליח ,אך מאחורי הקלעים הביע מזכיר המדינה ג'ון פוסטר דאלס זלזול בכל רעיון שיעלה יארינג ותמך בממשלת פקיסטאן נגד ממשלת הודו בעניין זה 38.כעת היה על יארינג לנהל שליחות שלום באיזור אחר .כבר ב 19-בנובמבר ,2691שלושה ימים לאחר שמונה לשליח מיוחד ,הגיע יארינג למטה האו"ם בניו יורק למפגש ראשוני עם נציגי ישראל ,מצרים ,ירדן ולבנון 39.בדצמבר 2691הקים יארינג את מטה שליח האו"ם בקפריסין ,ומשם יצא לשיחות בישראל ,מצרים ,ירדן ולבנון ובאמצעות מסע דילוגים בין הצדדים ניסה להעביר מסרים ביניהם ולהגיע להסדר .ממשלת סוריה סירבה לנהל שיחות באמצעותו ,ומשום כך לא נכללה במאמצי השלום שניהל .את מסע הדילוגים ניהל יארינג בסגנון שלא עלה בקנה אחד עם מנהגים של דיפלומטים במצבים דומים .הוא הגיע לכל ביקור באמצעות מטוס קטן בעל עשרה מושבים שהועמד לרשותו
37דין ראסק אל השגרירות בירדן 10 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 56 .2691 38רישום חלקי של שיחה בין ג'ון פוסטר דאלס ואמג'אד עלי (שר האוצר הפקיסטאני) 22 ,במארס FRUS 1955- .2611 1957, vol. 8, Doc. 53 39דו"ח מזכ"ל האו"ם על פי החלטת מועצת הביטחון 21 ,002במאי .2610מסמך האו"ם S/10929
14
ובו טסו יארינג ומספר מצומצם של אנשי צוות שסייעו לו ,והיה מלווה במאבטח אישי אחד בלבד 40.סגנונו של יארינג התאפיין בחוסר נכונות לנצל את התקשורת למטרותיו ומשום כך נמנע ממתן ראיונות בתקשורת או בהדלפות מתוך השיחות שניהל מתוך מגמה להפעיל לחץ על הממשלות הנוגעות בדבר ,כפי שמקובל לעשות לפעמים .משום כך התפתחה סביב שליחותו בדיחה המספרת שבאחת הפעמים שניסו כתבים לראיין אותו על מידת ההתקדמות בשיחות ,היתה תשובתו" :אין תגובה" .כאשר דיווחו על תשובה זו לסגן מזכ"ל האו"ם ראלף באנץ ,טען באנץ ,כי לא יתכן שיארינג השיב כך ,כי אינו נוטה לדבר כל כך הרבה.
41
על פי עדותו של סוורקר אסטרום ( ,)Sverker Åströmמי ששימש שגריר שבדיה לאו"ם בעת שליחות יארינג ,נמנע יארינג אף מדיון פרטני על רעיונותיו עם דיפלומטים שבדיים בני ארצו ושמר את כל רעיונותיו לעצמו ,למעט ברגעים בהם העלה אותם במהלך השיחות עם הצדדים 42.מנכ"ל משרד החוץ הישראלי גדעון רפאל איפיין את סגנונו של יארינג כדלקמן: כיוון שלא היה שחקן מעולה ,לא נשתרכה אחריו פמליה של כתבים]- - -[ . יארינג לא הירבה בדיבורים והתמיד בניסיון עקשני אך מאכזב לצמצם את הפער שבין הצדדים.
43
צורת עבודה זו של יארינג הוכחה כלא מוצלחת בעולם התקשורתי והיצרי בו פעל. עמדתה הרשמית של ממשלת ארה"ב היתה תמיכה במאמציו של יארינג תוך הימנעות מהתערבות בהצעות המעשיות שיעלה בשיחותיו באיזור 44.גם יארינג עצמו לא היה נלהב לשתף פעולה עם ממשלת ארה"ב ,וזאת משום שהקפיד מאוד על הנוהל הרשמי 40רפאל ,בסוד לאומים ,עמ' .216 Dennis McLellan, Obituary: Gunnar V. Jarring, 94; UN Diplomat for the Mideast Los Angeles Times, 41 June 1, 2002, articles.latimes.com/2002/jun/01/local/me-jarring1 42ראיון עם סוורקר אסטרום 22 ,בנובמבר .2660ספריית דאג האמרשלד ,מטה האו"ם ,ניו יורק. 43רפאל ,בסוד לאומים ,עמ' .216 44דין ראסק אל נציגויות שונות 1 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 10 .2691
15
של הגשת כל הצעה רק לצדדים הנוגעים לדבר .ב 11-בדצמבר 2691נפגש יארינג לראשונה עם שר החוץ אבן ,אשר מסר לו את דרישותיה של ממשלת ישראל לשלום: .2סיום משטר שביתת הנשק בין ישראל ושכנותיה והתקדמות להסכמי שלום. .1קביעת גבולות מוסכמים וסידורי ביטחון לאותם גבולות. .0חופש השייט לאניות ישראליות בתעלת סואץ ומיצרי טיראן. .4סיום החרם הכלכלי על סחורות ישראליות מצד חבר המדינות הערביות ובניית שיתוף פעולה כלכלי. ב 00-בדצמבר 2691נפגש יארינג עם ריאד ,אשר מסר לו שנסיגה ישראלית מכל השטחים שנתפסו במלחמת ששת הימים היא תנאי בל יעבור להשגת שלום .כבר משיחתו הראשונה עם נציגי ישראל ומצרים ,הבין יארינג כי לא תהיה זו משימה קלה להביא להבנות בין הצדדים ,והוא החליט להשיג משני הצדדים התחייבות פורמאלית לקבלת סעיפי החלטה ,מתוך הערכה שמכאן יהיה קל יותר להתקדם 45.הצלחה מסוימת נחל יארינג בנושא מוגבל יותר כאשר הצליח להביא לשכנע את ממשלת ישראל לשחרר 1,000 שבויים מצריים שהיו ברשותה בתמורה לשחרור 26חיילי צה"ל שנפלו בשבי במלחמת ששת הימים וחמישה יהודים אזרחי מצרים אשר ריגלו עבור ממשלת ישראל עוד בשנות ה ,10-שעתה שוחררו והועברו לישראל .ממשלת מצרים התנגדה לשחרורם עד אז בטענה שאין לדון על שחרור אזרחים מצריים עם ממשלה זרה .משום כך ,דרשה ממשלת מצרים כתנאי לשחרורם שדבר השחרור יישמר בסודיות ,תנאי שהתקבל על יארינג וממשלת ישראל 46.בממשל התגבשו הערכות לגבי שליחות יארינג .סאונדרס העריך שיהיה על
45דו"ח מזכ"ל האו"ם על פי החלטת מועצת הביטחון 21 ,002במאי .2610מסמך האו"ם S/10929 46רפאל ,בסוד לאומים ,עמ' .211שמוא ל שגב" ,קבוצה של שבויים מצריים הוחזרה דרך התעלה – לישראל הוחזר שבוי אחד" מעריב 24 ,בינואר .2691
16
הממשל לסייע להצלחת שליחות יארינג 47,אך בהמשך העריך כי ישנם סיכויים לכאן ולכאן והמליץ על מדיניות של הימנעות מהתערבות במהלך שליחות יארינג על מנת לתת לו זמן להצליח וכן על מנת להימנע מהתבזות במקרה של כישלון 48.פקידים בממשל ניסו בשיחותיהם עם פקידים ישראליים לשכנע את בני שיחם לגלות יותר גמישות בשיחות עם יארינג ,אך הנציגים הישראליים חזרו על הדרישה המסורתית בדבר משא ומתן ישיר.
49
בינואר 2691ביקר ראש הממשלה אשכול בארה"ב ,ביקורו הראשון מאז יוני .2694היועץ הנשיאותי רוסטאו העריך שעניין השגת השלום יהיה הנושא המרכזי בפגישה והמליץ לנשיא ללחוץ על אשכול "ללכת יותר מחצי הדרך" לקראת המדינות הערביות .הוא העריך שבמהלך הפגישה ,יעלה אשכול את הטיעון שאין לה לממשלת ישראל על מה להסתמך אלא על כוחה הצבאי וטען שגישה זו מהווה מכשול להשגת שלום. בעניין מכירת נשק לישראל ,המליץ רוסטאו על המשך מכירת הנשק על מנת להמשיך בבניית הקשרים עם ממשלת ישראל ,אך גם על עיכוב במכירת מטוסי פאנטום חדישים עד שתושג התקדמות בשיחות יארינג 50.הוא העריך שבעקבות הפסקת מכירת הנשק על ידי ממשלת צרפת לישראל בעקבות מלחמת ששת הימים ,יפתח אשכול תלות בלעדית בממשלת ארה"ב בעניין זה .לגבי המעורבות הסובייטית במזרח התיכון ,העריך רוסטאו שאשכול ינסה לשכנע את ג'ונסון בביקורו שמכירת נשק לישראל היא המחסום העיקרי בפני התרחבות ההשפעה הסובייטית במזרח התיכון ,אך הוא עצמו הביע חשש שהדבר הינו יותר בבחינת תעמולה ישראלית 51.מזכיר המדינה ראסק ,שר ההגנה מקנמארה והיועץ רוסטאו הגיעו להבנות כלליות שיש להמשיך את מכירת הנשק לישראל ,אך לעכב את
47הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 1 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 30 .2691 48הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 19 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 61 .2691 49וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה 14 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 59 .2691 50וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 1 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 33 .2691 51וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 9 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 35 .2691
17
מכירת הפאנטומים שביקשה ממשלת ישראל עד להשגת התקדמות בשיחות יארינג .הנחת היסוד שלהם היתה כי התקדמות לקראת שלום הינה קו ההגנה הטוב ביותר בפני חדירה סובייטית למזרח התיכון 52.מקנמארה אף חשש שמכירת מטוסי פאנטום לישראל תסכן את השגת השלום באיזור משום שהעריך שהיא תחזק את התנגדותה של ממשלת ישראל לכל ויתורים טריטוריאליים ,ולכן המליץ נגד מכירתם 53.ב 1-בינואר 2691נערכה פגישתם של ג'ונסון ואשכול בחוותו הפרטית של ג'ונסון בטקסס ,מחווה מיוחדת של הזמנת אשכול לביתו הפרטי של הנשיא ולא למעונו הרשמי .כבר בראשית הפגישה ,הגיש אשכול לג'ונסון בקשה ל 10-מטוסי פאנטום בטענה שחיל האויר המצרי עומד לחדש את העוצמה שהיתה לו לפני מלחמת ששת הימים כתוצאה ממכירת נשק סובייטי .הוא גם הציג את המעורבות הצבאית של ממשלת מצרים בתימן כהוכחה למדיניות תוקפנית מצדה גם כלפי ישראל .הוא סירב לשקול הצבת כוח או"ם בסיני בתמורה לנסיגה ישראלית ,וזאת בטענה שכוח האו"ם שהוקם ב 2619-לא היה חזק דיו כדי למנוע את פרוץ מלחמת ששת הימים.
54
עניין מכירת הנשק מילא תפקיד חשוב בשיחת אשכול וג'ונסון ,ואשכול הסכים כויתור מצדו להסיר את התנגדותה של ממשלת ישראל למכירת נשק אמריקני לירדן בתמורה לקבלת המטוסים אותם ביקשה .ג'ונסון הביע תיסכול מכך שהנושא העיקרי אותו העלה אשכול היה מטוסים ,סימן ברור שהעדיף לדבר על הסדר שלום .בעניין השגת השלום ,חזר אשכול על העמדה המקובלת שרק הסכם שלום ברור ומפורש יביא לנכונות לנסיגה ולא תהיה הסתפקות בכוח או"ם או סידורי ביטחון אחרים כתחליף לכך 55.פגישת ג'ונסון- אשכול הסתיימה בהסכמה חלקית לגבי עתיד מכירת הנשק .הוסכם על מכירת 11מטוסי סקייהוק נוספים לממשלת ישראל ,כאשר ההחלטה בדבר מכירת הפאנטומים נדחתה למועד 52דין ראסק אל לינדון ג'ונסון 9 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 36 .2691 53וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 1 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 38 .2691 54תרשומת שיחה בין לינדון ג'ונסון ולוי אשכול 1 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 39 .2691 55תרשומת שיחה בין לינדון ג'ונסון ולוי אשכול 1 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 40 .2691
18
מאוחר יותר .ההודעה הרשמית על הפגישה לא פירטה לגבי ההבנות שהושגו ,משום שהוחלט להשאירן בסוד ,אך ציינה בקצרה: הנשיא הסכים לבחון באהדה את יכולותיה ההגנתיות של ישראל לאור כל הגורמים הנוגעים לדבר ,ביניהם משלוחי נשק לאיזור על ידי אחרים. משפט זה הוכנס להודעה המסכמת ביוזמתו של הנשיא ג'ונסון עצמו .בסיומה של הפגישה העיר הנשיא ג'ונסון בפני אורחו הישראלי כי עתה מרגיש נאסר את עצמו מושפל וכנראה יפעל לחידוש היחסים הדיפלומטיים עם וושינגטון 56.ההבנות שהושגו בפגישה זו שיקפו את הסתירה הפנימית במדיניותו של הנשיא ג'ונסון .מצד אחד ,הוא היה מעוניין להוציא מממשלת ישראל ויתורים למען השלום על מנת לייצב את המזרח התיכון ולמנוע הידרדרות למלחמה נוספת או התחזקות ההשפעה הסובייטית ,אך מצד שני היה מעוניין להמשיך במכירת נשק לממשלת ישראל וממשלות פרו-אמריקניות באיזור וכן להמשיך במדיניות של השפלת ממשלת מצרים על שניתקה יחסים דיפלומטיים עם וושינגטון. מדיניות זו מנעה מממשל ג'ונסון אימוץ מדיניות ברורה ועקבית. איתותי שלום מצד ממשלת מצרים לא פסקו גם לאחר ביקורו של אשכול בארה"ב. בוושינגטון החזיקה ממשלת מצרים משרד אינטרסים בחסות השגרירות ההודית .בינואר 2691מינתה קאהיר נציג דיפלומטי חדש בראש משרד האינטרסים – אשראף רורבאל. רורבאל היה בעל נסיון בכל הקשור לענייני ארה"ב .הוא למד באוניברסיטת הארווארד ושימש יועץ למשלחת המצרית באו"ם בין .2691-2694מיד עם הגעתו לוושינגטון ,הציג רורבאל לפקידי מחלקת המדינה בקשה לחידוש היחסים הדיפלומטיים והביע נכונות להגיע לפיתרון של שלום .פקידי מחלקת המדינה טענו בשיחתם עם רורבאל כי אין ביכולתה של
56תרשומת שיחה בין לינדון ג'ונסון ולוי אשכול 1 ,בינואר .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 41 .2691הודעה משותפת של לינדון ג'ונסון ולוי אשכול 1 ,בינואר .2691פרויקט הנשיאות של אוניברסיטת סנטה ברברה בקליפורניה, www.presidency.ucsb.edu/ws/index.php?pid=29389&st=&st1=#axzz1db3qw8eh
19
ממשלת ארה"ב לכפות כל פיתרון על הצדדים .הם גם טענו כי מסוכן יהיה שממשלת ארה"ב תציג הצעות משלה ,משום שלרעיונות המזוהים עם ממשלת ארה"ב לא יהיה סיכוי להצליח .הם גם טענו שהגבולות העתידיים צריכים להיות מבוססים על הגבול שהתקיים לפני מלחמת ששת הימים ,אך נמנעו משרטוט גבולות ברורים .הם גם טענו שיש להשיג התקדמות בשיחות יארינג ולא בערוצים אחרים 57.עניין חידוש היחסים בין וושינגטון וקאהיר נידון גם על ידי דונאלד ברגוס במצרים .ב 21-בינואר 2691נפגש ברגוס עם יועץ משרד החוץ המצרי מוחמד ריאד ודן איתו על אפשרות של חידוש היחסים .בשיחה הושגו הבנות עקרוניות על תשלום פיצויים מצד ממשלת מצרים על רכוש אמריקני שהוחרם בעקבות ניתוק היחסים הדיפלומטיים .רוסטאו התייחס למגעים אלה בספקנות שהעריך שאין פניה של ממשלת מצרים לפעול לחידוש היחסים ,אלא ליצירת מצב בו תצליח לשכנע את ממשלת ארה"ב לעשות מחווה לחידוש היחסים ואז תציג את הדבר כאילו ממשלת ארה"ב מתחננת לחידוש היחסים ורצה אחרי קאהיר 58.כתוצאה מהערכה זו ,לא מיהרה וושינגטון לפעול לחידוש היחסים הדיפלומטיים ,אלא פעלה בעצלתיים .ראסק הגיב על הפניות לברגוס כאשר הנחה אותו להודיע בחיוב על הצעות קאהיר ,אך סייג את הדבר שבשלב ראשון יהיו היחסים ללא שגרירים מכהנים אלא רק באמצעות ממלאי מקום זמניים 59.בשלב זה החל ממשל ג'ונסון להפעיל בקאהיר יועץ של הנשיא בשם יוג'ין בלאק. במסגרת תפקידו ,ערך בלאק ביקור מהיר בישראל ,מצרים ,ירדן ,כווית וערב הסעודית .ב- 4בפברואר 2691נפגש בלאק עם נאסר בקאהיר ודן איתו על חידוש היחסים .הפעם נוצר עיכוב מן הצד המצרי כאשר הצהיר נאסר שיידרש לו זמן נוסף לכך על מנת לקבל את
57ניקולאס קאצנבך אל דונאלד ברגוס 20 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 45 .2691 58וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 10 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 55 .2691 59דין ראסק אל דונאלד ברגוס 11 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 62 .2691
21
אישורן של ממשלות ערביות נוספות 60.בנוסף ,שוחח בלאק בעת ביקורו בקאהיר גם עם יארינג ,ומשיחה זו התרשם שיארינג מתוסכל לגבי סיכויי ההצלחה של שליחותו עקב חוסר תזוזה בעמדות הצדדים .בלאק עצמו היה מתוסכל מחוסר המעורבות שהפגין ממשל ג'ונסון בשאלת השגת השלום ,והעריך שמדיניות זו תחזק את המשטרים האנטי אמריקניים ואת ההשפעה הסובייטית במזרח התיכון .המלצותיו העיקריות של בלאק לנשיא ג'ונסון נסבו בשאלת הפגנת יחס אוהד יותר כלפי המדינות הערביות ,והוא המליץ למנות שליח דיפלומטי קבוע מטעם ממשלת ארה"ב שיבקר במדינות הערביות וייפגש עם מנהיגיהן באופן קבוע על מנת לשמור על קשר שיטתי עם האיזור 61.אך הערכותיו של בלאק עמדו בניגוד לעמדה הכללית של ממשל ג'ונסון .ג'ונסון עצמו נמנע מהבעת עמדה ברורה בעד או נגד חידוש היחסים ,אך התיר לפקידי מחלקת המדינה להמשיך לבחון את הדבר .סגן הנשיא יוברט האמפרי העריך שלא ניתן להגיע להבנות בשלב זה עם נאסר ואף טען בישיבה של המועצה לביטחון לאומי כי "נאסר אינו מחבב אותנו" .בנוסף ,הוא התנגד לחידוש היחסים עם ממשלת מצרים ואף הביע תמיכה בפעולה להפלת הנשיא נאסר.
62
היועץ הנשיאותי רוסטאו גם הוא חלק על בלאק והעריך שמדיניות של שמירת קשר עם המשטרים הערביים על מנת להפגין דאגה למצבם לא תשפר את מצבה של ארה"ב במזרח התיכון ,והעריך שממשלות ערביות יעריכו יותר את וושינגטון רק אם תלחץ על ממשלת ישראל לבצע נסיגה 63.ממשל ג'ונסון לא שינה את מדיניותו באופן יסודי ,אך החל לערוך שינויים נקודתיים על מנת לקדם במעט את שיחות יארינג. עניין מכירות הנשק למזרח התיכון היווה גורם לא רק ביחסיה של וושינגטון עם מדינות האיזור ,אלא גם ביחסיה עם מוסקבה .במחלקת המדינה שררה שאיפה להגיע 60וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 1 ,בפברואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 74 .2691 61יוג'ין בלאק אל לינדון ג'ונסון 24 ,בפברואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 80 .2691 62תרשומת ישיבת המועצה לביטחון לאומי 12 ,בפברואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 91 .2691 63וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 10 ,בפברואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 88 .2691
21
להסכם עם מוסקבה על הגבלת מכירות הנשק לאיזור על מנת למנוע הסלמה עתידית. היועץ הנשיאותי רוסטאו המליץ לנשיא ג'ונסון על העברת מסר למוסקבה ולממשלות ערביות כי מכירת המטוסים לישראל תתחזק ככל שיימשכו מכירות נשק סובייטי למשטרים ערביים .
64
הערכת מודיעין של ה CIA-גרסה שכתוצאה ממכירת הנשק
הסובייטי לממשלות ערביות ביניהן מצרים ,יביא הדבר בטווח הקרוב להתקרבות בין קאהיר ומוסקבה וכן להתקרבות בין משטרים ערביים פרו-מערביים ואנטי מערביים, וכתוצאה מכך יקטן הסיכוי להשגת שלום בשלב זה 65.במקביל ,ניסה הממשל בוושינגטון לפתוח במשא ומתן עם מוסקבה על הגבלת מכירות הנשק לאיזור 66.ראש ממשלת ברה"מ אלכסיי קוסיגין החליט לקשור בין עניין אספקת הנשק להשגת השלום ,ובינואר 2691 הציג בפני ממשלת ארה"ב יוזמה לגיבוש תכנית שלום אמריקנית-סובייטית שתביא לנסיגה ישראלית מכל השטחים ,תוך טיפול בנושאים כמו חתימת הסכמי שלום והגבלת מכירות הנשק 67.ימים ספורים לאחר ביקורו של אשכול ,אישר הנשיא ג'ונסון החלטה להתחיל בהעברה של פאנטומים לישראל החל מינואר 68.2610בישיבת המועצה לביטחון לאומי מה 12-בפברואר ,2691החליט הנשיא ג'ונסון על מדיניות כפולה של המשך המגעים עם ממשלת ברה"מ על מנת לנסות לגבש נוסחה מוסכמת בעניין מכירות הנשק ובמקביל המשך גיבוש עסקאות נשק נוספות עם ממשלת ישראל 69.כתוצאה ממדיניות זו ,שלח ב 6-במארס 2691מזכיר המדינה ראסק מכתב אישי לשר החוץ הסובייטי אנדריי גרומיקו ( Andrei ,)Gromykoובו טען שיש לעשות הפרדה בין מכירות הנשק ושאלת הנסיגה הישראלית.
70
64וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 21 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 48 .2691 65הערכת מצב לאומית של ה 21 ,CIA-בינואר .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 52 .2691נוסח מלא יותר נמצא באתר האינטרנט של ה,CIA- www.foia.cia.gov/docs/DOC_0000272972/DOC_0000272972.pdf 66דין ראסק אל השגרירות במוסקבה 10 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 57 .2691 67וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 11 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 58 .2691 68וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 21 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 51 .2691 69תרשומת ישיבת המועצה לביטחון לאומי 12 ,בפברואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 91 .2691 70דין ראסק אל לוואלין תומפסון 6 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 105 .2691
22
בשלב זה עדיין נמנע הממשל מנקיטת עמדה ברורה על מנת להשאיר את כל האפשרויות פתוחות בפניו. במקביל למכירת הנשק ,התפתח שיתוף פעולה אסטרטגי בין ממשלות ארה"ב וישראל .היסודות לכך הונחו כבר בספטמבר ,2691בעת ביקורו של ראש אג"ם עזר וייצמן בוושינגטון ,ובעת ביקורו של אשכול נערך מפגש בין מפקד חיל האוויר הישראלי האלוף מרדכי הוד ורמטכ"ל ארה"ב הגנרל ארל ווילר .ב 21-בינואר 2691נפגש היועץ הנשיאותי רוסטאו עם הציר בשגרירות הישראלית אפרים עברון ,והעלה בפניו הצעה לקיום התייעצויות קבועות בין ווילר והוד בענייני מודיעין 71.עם זאת ,היו לרוסטאו ספקות משלו לגבי ידיעות מודיעיניות שהעבירה ממשלת ישראל לממשלת ארה"ב ,וביחוד לגבי הטענות בדבר אימון טייסים סובייטיים במצרים.
72
בינואר 2691נעשה נסיון ראשון במסגרת שליחות יארינג להביא להישג ממשי בשטח .מאז מלחמת ששת הימים ישבו כוחות צה"ל על הגדה המזרחית של תעלת סואץ, כאשר כוחות מצריים יושבים מולם על הגדה המערבית .תעלת סואץ נסגרה לתנועת אניות בהחלטת ממשלת מצרים .יארינג ניסה לשכנע את הצדדים להביא לפתיחת התעלה באופן נסיוני על מנת להביא לחילוצן של 21אוניות שנשארו תקועות בתעלה בעקבות מלחמת ששת הימים .ממשלת מצרים דרשה שהדבר ייעשה ללא תיאום עם ממשלת ישראל ,אך ממשלת ישראל התנגדה לכך 73.בנוסף ,התנגדה ממשלת ישראל לפתיחת הקצה הצפוני של תעלת סואץ כל עוד לא חלה התקדמות בסוגיות האחרות 74.בהמשך התגמשה ממשלת מצרים לגבי דרישתה להימנע מכל הודעה מוקדמת לממשלת ישראל והסכימה למסור
71תרשומת שיחה בין וולט רוסטאו ואפרים עברון 21 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 53 .2691 72וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 16 ,בפברואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 94 .2691 73שמואל שגב" ,נאצר מנסה לעקוף ישראל ואוד בול באמצעות יארינג" מעריב 4 ,בינואר .2691 Odd Bull, War and Peace in the Middle East, p. 150 74
23
הודעה של 41שעות מראש למפקד כוח המשקיפים אונטס"ו הגנרל אוד בול 75.בסוף ינואר 2691נעשה נסיון מצרי לפתוח את החלק הצפוני של התעלה לתנועת אניות ,אך כוחות צה"ל פתחו באש על מנת למנוע את הדבר ,והמהלך הופסק .היה כאן צחצוח חרבות תקשורתי מצד ממשלות ישראל ומצרים כאחד והתנגשות בין עמדות הדרג הצבאי והדרג הדיפלומטי בישראל ,כפי שתיאר את הדבר מנכ"ל משרד החוץ הישראלי גדעון רפאל: היה ברור שישראל ומצרים גם יחד אינן להוטות לפתור את הבעיה .ככל שחזרו על נכונות לעשות כמבוקש ,כן הירבו לעלות תירוצים ,כנים או בדויים, כדי למנוע את חיסול הפרשה .לא היתה כאן אפילו מלחמת מוחות – סתם עקשנות .בשלב מסוים ,כשאזלו לכאורה כל הנימוקים האחרים ,טענו אנשי צה"ל שפתיחת המוצא הצפוני ,שהוא גם המבוא הצפוני ,עלולה לשמש פיתוי לצי הסובייטי לחדור לתעלה ולהתפרס מול עמדותינו .כשאנו הדיפלומטים נטולי הדימיון שאלנו לתומנו מה היה הצי הסובייטי אמור לעשות שם ,וגם רמזנו שאותן ספינות תותחים נועזות תהיינה חשופות בשעת חירום לפגיעה מיידית ויציאתן מן התעלה תהיה פחות מובטחת מכניסתן – שלחו בנו האסטרטגים מבט של בוז ורחמנות.
76
הדיפלומטים הישראלים לא היו היחידים שתהו לגבי השיקולים מאחורי ההתנגדות של ממשלת ישראל למהלך המצרי .היועץ הנשיאותי רוסטאו העריך שההתנגדות הישראלית לפתיחת התעלה נועדה להפעיל לחץ על ממשלת מצרים לנתק את קשריה עם מוסקבה.
77
שונה מכך היתה ההערכה בשורות ממשלת בריטניה .שר החוץ הבריטי ג'ורג' בראון העריך שההתנגדות הישראלית נועדה לאלץ את ממשלת מצרים לאפשר חופש תנועה גם לאניות
" 75קאהיר נסוגה :פעולות חילוץ האוניות ייעשו בתיאום עם הגנראל אוד בול" מעריב 1 ,בינואר .2691 76רפאל ,בסוד לאומים ,עמ' .211 77וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 00 ,בינואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 64 .2691
24
ישראליות בתעלה ,וכן העריך שכתוצאה מהמחלוקת תישאר תעלת סואץ סגורה עוד זמן רב 78.ממשלת ארה"ב לא התערבה במהלך הכושל לפתיחת התעלה ,אך הממשל החל לחשוש מן ההשלכות שבדבר. במהלך פברואר 2691החלה ממשלת ארה"ב לגלות מעורבות בשליחות יארינג על מנת לקדם את דרישתו לקבלת החלטה 141על ידי שני הצדדים .ממשלת ישראל יצאה בעניין זה בשורה של הצהרות מעורפלות וב 21-בפברואר 2691הודיעה ליארינג רשמית על קבלת הדרישה להגעה להסכם שלום שנכללה בהחלטה 79. 141הכרזה זו עוררה ספקות ,משום שלא כללה התיחסות מפורשת לשאר סעיפי ההחלטה ,ביניהם שאלת הנסיגה ,וממשלת ארה"ב החלה לדרוש הצהרה ישראלית רשמית על קבלת כל מרכיבי החלטה 141כבסיס לשיחות עם יארינג על מנת לאפשר התקדמות בשיחות 80.ב20- בפברואר 2691אף העביר ראסק מכתב אישי לשר החוץ אבן בדרישה לקבל את החלטה 141על מנת לאפשר התקדמות בשיחות .במכתבו ,הביע ראסק חשש שאי קבלת ההחלטה תביא לסיום שליחות יארינג בכישלון ותחזיר את הדיון על המזרח התיכון למועצת הביטחון של האו"ם .הוא גם רמז שמכירת הנשק לישראל עלולה להיפגע מכך 81.באותו יום נפגש השגריר האמריקני בישראל וואלוורת בארבור עם שר החוץ אבן והעביר לו את המסר שניסח ראסק ,אך אבן דחה את רוב הטענות שהועלו בשיחתם .הוא טען כי ממשלת מצרים היא זו שמערימה קשיים על יארינג במילוי שליחותו עקב סירובה לשיחות ישירות עם נציגים ישראליים ,והעריך שאין סכנה לחידוש הדיונים במועצת הביטחון במקרה של חוסר התקדמות .הוא הביע נכונות לפעול לכינוסה של ועידה ישראלית-מצרית בחסות
78תרשומת ישיבות ממשלת בריטניה 2 ,בפברואר ו 21-בפברואר .2691מתוך הארכיון הלאומי של בריטניה, filestore.nationalarchives.gov.uk/pdfs/large/cab -128-43.pdf 79דו"ח מזכ"ל האו"ם על פעילותו הדיפלומטית של יארינג 4 ,בינואר .2612מסמך האו"ם S/10070 80הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 21 ,בפברואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 78 .2691 81דין ראסק אל השגרירות בישראל 20 ,בפברואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 79 .2691
25
יארינג .בארבור היה שבע רצון משיחתו עם אבן והעריך שהדבר יביא להתקדמות.
82
נראה
שגם ראש הממשלה אשכול לא היה בטוח אם אכן ניתן לקבוע שממשלת ישראל קיבלה את החלטה ,141וחודשיים מאוחר יותר ביקש בעניין זה את עמדתו המלומדת של שר החוץ אבן.
83
במקביל ,פעלה ממשלת ארה"ב להפעיל לחץ דומה גם על ממשלת מצרים .ב21- בפברואר נפגש ברגוס בקאהיר עם יועץ משרד החוץ מוחמד ריאד והגיש שאלה רשמית האם מקבלת ממשלת מצרים את החלטה 141כבסיס להשגת שלום .ריאד נמנע ממתן תשובה ברורה וטען שעליו להתייעץ בעניין עם שר החוץ ,ששמו היה גם ריאד .ברגוס העריך שממשלת מצרים מנסה להתחמק ממתן תשובה ברורה בעניין 84.ב 26-בפברואר 2691חזר ריאד לברגוס עם תשובה מפורטת יותר ,והודיע לו שממשלת מצרים מקבלת את החלטת האו"ם באופן רשמי .בנוסף ,טען ריאד שסירובה של ממשלת מצרים לשיחות ישירות עם ממשלת ישראל אינה מנוגדת לסעיפי ההחלטה ,שאינה מזכירה שיחות ישירות, והאשים את ממשלת ישראל בהכשלת השיחות .ברגוס העריך שממשלת מצרים מגלה שאננות מתוך הערכה שיארינג יהיה לצדה והשיחות יתפתחו לפי האינטרסים שלה.
85
היועץ הנשיאותי רוסטאו העריך שלא צפוי בקרוב שינוי בעמדות ממשלות ישראל ומצרים, ולכן המליץ לנשיא ג'ונסון שלא להתערב במהלך השיחות בשלב זה 86.ב 26-בפברואר 2691מסר אבן ליארינג הצעה לעריכת ועידת שלום בחסותו .למחרת הביע שר החוץ ריאד את הסכמת ממשלת מצרים לועידה ,אך התנה שלא ייערכו בה מפגשים ישירים בין נציגי ישראל ומצרים ,והצדדים יעבירו ביניהם הצעות באמצעות יארינג 87.הצעה זו זכתה 82וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה 24 ,בפברואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 81 .2691 83רפאל ,בסוד לאומים ,עמ' .212 84דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה 21 ,בפברואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 86 .2691 85דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה 26 ,בפברואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 87 .2691 86וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 10 ,בפברואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 88 .2691 87דו"ח מאת גונאר יארינג על פעילותו הדיפלומטית 4 ,בינואר .2612מסמך האו"ם S/10070
26
לתמיכת הממשל בוושינגטון .הנשיא ג'ונסון לא ראה סיכויים גדולים להצלחת שליחות יארינג ,אך החליט להפעיל מאמצים מסוימים על מנת להביא לכינוסה של ועידה ישראלית- מצרית .מזכיר המדינה ראסק ראה בועידה מתכון ליציאה מהקיפאון והליכה לקראת שלום והעריך שממשלת מצרים תוכל להשתתף בועידה כזו אם תיערך באותה מתכונת בה נערכה ועידת רודוס ב .2646-מדיניות זו נתמכה גם על ידי הערכת קאצנבך ,אשר העריך שהצלחה של שליחות יארינג תחזק את השפעת ממשלת ארה"ב במזרח התיכון ותחליש את מוסקבה באיזור 88.ממשלת ברה"מ תמכה גם היא בכינוס ועידה בחסות יארינג 89,וכמוה גם ממשלת בריטניה 90.השגריר הישראלי החדש בארה"ב יצחק רבין תמך בועידה לפי יוזמת יארינג .הוא עצמו היה חבר במשלחת הישראלית בועידה שהביאה להסכם שביתת הנשק ברודוס ב ,2646-ובשיחה שניהל עם רוסטאו טען שחזרה על מתכונת ועידה זו תהיה מתכון להצלחה 91.תמיכת רבין בועידה נבעה מעמדותיו בעניין השלום הרצוי ,שהיו קרובות לאלה של הממשלה .הוא התנגד לנסיגה שלא במסגרת הסכם שלום .הוא התנגד לכל נסיגה בגדה המערבית או רמת הגולן ,אך היה מוכן לשקול נסיגה מרוב סיני מלבד רצועת שארם א-שייח 92.עניין נוסף שעלה בהקשר לועידה היה המדיניות הישראלית במזרח ירושלים .מזכיר המדינה ראסק העביר לממשלת ישראל בקשה להפסקת הבנייה במזרח ירושלים לתקופת הועידה ,בטענה שהמשך הבנייה יחזק את ההתנגדות בעולם הערבי לשיחות שלום עם ממשלת ישראל 93.אך בעניין זה לא נחלה ממשלת ארה"ב הצלחה ,ותשובתה הרשמית של ממשלת ישראל היתה כי עבורה מזרח ירושלים היא חלק
88דין ראסק אל דונאלד ברגוס 12 ,בפברואר .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 90 .2691תרשומת ישיבת המועצה לביטחון לאומי 12 ,בפברואר Ibid, Doc. 91 .2691 89דין ראסק אל דונאלד ברגוס 1 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 98 .2691 90תרשומת ישיבת ממשלת אנגליה 1 ,במאי .2691מתוך הארכיון הלאומי של בריטניה, filestore.nationalarchives.gov.uk/pdfs/large/cab -128-43.pdf 91דין ראסק אל השגרירות בישראל 14 ,בפברואר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 92 .2691 92תרשומת ישיבת מטכ"ל 11 ,בדצמבר .2691יצחק רבין ראש ממשלת ישראל ,מסמך מס' .102 93דין ראסק אל וואלוורת בארבור 1 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 97 .2691
27
מישראל ואינה עומדת למשא ומתן 94.בשלב זה החל יארינג לרכז את מאמציו בהכנת הועידה ,והוא חזר לניו יורק להתיעצויות נוספות עם מזכ"ל האו"ם 95.נראה היה שלראשונה מאז מלחמת ששת הימים הושגו הבנות לועידת שלום ראשונה. בתחילת מארס 2691חלה נקודת מפנה במאמציה של קאהיר לחידוש היחסים עם וושינגטון ,כאשר התראיין הנשיא נאסר לכתב העת האמריקני Lookובראיון הצהיר במפורש שלא היתה מעורבות אמריקנית לצד ישראל במלחמת ששת הימים ,וכן כי כל ההאשמות נגד ממשלת ארה"ב נבעו מהערכת מודיעין שגויה .סאונדרס העריך שלמרות הראיון ,לא חל שינוי מהותי במדיניותו של נאסר וחידוש היחסים לא יהיה יעיל בקידום השלום עם ישראל או קידום האינטרסים האמריקניים במצרים 96.עמדת הממשל כלפי קאהיר היתה זהירה .ב 1-במארס 2691הינחה הבית הלבן את ברגוס בקאהיר לפתוח במשא ומתן על שאלת חידוש היחסים וניסוח הודעה מצרית-אמריקנית משותפת על כך, תוך הקפדה שהיוזמה לחידוש היחסים תיראה בעיני העולם כבאה מקאהיר וכי אין ממשלת ארה"ב רצה אחרי ממשלת מצרים בעניין זה 97.אך היוזמה לחידוש היחסים הוכשלה מיד לאחר פירסום הראיון עם נאסר ,כאשר הודיעה ממשלת מצרים באופן בלתי צפוי שחידוש היחסים עם ממשלת ארה"ב אינו נמצע בראש מעייניה .סאונדרס ראה בכך הוכחה להערכתו כי אין שאיפה אמיתית מצד קאהיר לחידוש היחסים ,אך עם זאת העריך שהראיון שנתן נאסר ל Look-ישפר את מעמדה של ממשלת ארה"ב בעולם הערבי ,וכעת יקשה על הגורמים הערבים הרדיקליים להאשים את וושינגטון בתמיכה בישראל.
98
94דין ראסק אל השגרירות בישראל 1 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 103 .2691 95דו"ח מזכ"ל האו"ם על פי החלטת מועצת הביטחון 21 ,002במאי .2610מסמך האו"ם S/10929 96הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 4 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 101 .2691 97הבית הלבן אל דונאלד ברגוס 1 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 102 .2691 98הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 1 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 104 .2691
28
מאמצי יארינג לכינוס הועידה המתוכננת נמשכו ללא ליאות .ב 1-במארס 2691 הציג יארינג בפני שר החוץ המצרי מאחמוד ריאד הזמנה רשמית לועידה ישראלית-מצרית בניקוסיה ,שם הוקם מטה השליח המיוחד ,על בסיס החלטה .141ריאד הביע ספקות בדבר סיכויי ההצלחה של ועידה כזו עקב מדיניות ממשלת ישראל בשטחים ודחה את ההצעה.
99
ב 20-במארס הציג יארינג את ההזמנה בפני שר החוץ הישראלי אבן ,והוא קיבל אותה מייד.
100
העמדה הישראלית שהוצגה בפני יארינג גובשה עם ממשלת ארה"ב .במהלך
היממה שקדמה לפגישת יארינג עם אבן ,העריכו פקידים במחלקת המדינה שהועידה המתוכננת תיכשל עקב חוסר שיתוף פעולה מצד ממשלת מצרים ,אך בכל זאת המליצו בפני פקידים ישראליים לקבל את הצעת יארינג על מנת להציג את ממשלת מצרים באור שלילי ועל מנת למנוע את החזרת הדיון למועצת הביטחון 101.עם זאת ,לא הצליחו פקידי מחלקת המדינה לשכנע את ממשלת ישראל להתחייב רשמית ליישם כל החלטה שתתקבל בועידה בחסות יארינג 102.בנוסף ,ניסתה ממשלת ארה"ב לשכנע גם את ממשלת מצרים לקבל את יוזמת יארינג לועידת שלום בניקוסיה .טענת מחלקת המדינה לממשלת מצרים היתה כי אם תיכשל שליחות יארינג עקב סירוב מצרי ,אין סבירות גבוהה שמועצת הביטחון של האו"ם תרצה לתמוך בעמדות המצריות ולכן מצבה של מצרים יהיה קשה אף יותר 103.ב 24-במארס 2691טען יועץ משרד החוץ מוחמד ריאד בשיחה עם ברגוס כי אין טעם ללכת לועידה אם אין התחייבות ישראלית ברורה ליישום כל סעיפי החלטה ,141 משום שהדבר יהיה בזבוז זמן וממשלת ישראל תנצל את הדבר על מנת לחזק את 99על פי דיווח ישראלי מאוחר יותר ,נעשה באותו זמן נסיון מצד נאסר לעקוף את שר החוץ ריאד ולהציע מפגש ישיר מצדו עם נציגים ישראליים בקפריסין ,אך ההצעה בוטלה מחשש לתגובה שלילית מצד הציבור המצרי כתוצאה מהמצוקה הכלכלית ששררה במדינה" .השר גלילי במגדל העמק :נאצר הסכים לפגישה בקפריסין" מעריב 1 ,באפריל .2691הדבר נראה סביר לאור הערכות בדבר מחלוקות ששררו בין נאסר וריאד.לדוגמה :דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה 1 ,במאי FRUS .2691 1964-1968, vol. 20, Doc. 168 100דו"ח מאת גונאר יארינג על פעילותו הדיפלומטית 4 ,בינואר .2612מסמך האו"ם S/10070 101דין ראסק אל וואלוורת בארבור 20 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 106 .2691 102דין ראסק אל השגרירות בישראל 29 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 115 .2691 103דין ראסק אל דונאלד ברגוס 20 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 110 .2691
29
עמדותיה 104.ממשלת ארה"ב היתה מונעת במדיניותה מהערכת פקידים במחלקת המדינה שפניה של ממשלת מצרים לחיזוק הכוחות הרדיקליים במדינות הערביות ,והערכה זו התחזקה אז עקב תלונה שהועברה לממשל מממשלת לבנון בצל ההכנות לבחירות לפרלמנט 105.בנוסף ,שררה במחלקת המדינה הערכה שממשלת ישראל גם היא מקשה על סיכויי הצלחתה של שליחות יארינג במדיניות הריסת בתיהם של תושבים ירדניים בגדה המערבית ומזרח ירושלים וכן בהתקפות שביצע צה"ל על מרכזי אוכלוסיה בירדן כפעולות תגמול על מעשי טרור מהשטחים שבשליטת ישראל .השגריר בירדן האריסון סימס אף נטה להמליץ על מדיניות של אי התערבות בשיחות יארינג על מנת שלא להתבזות עקב הכישלון הצפוי באותן שיחות .עם זאת ,שררה ההערכה שממשלות ירדן ולבנון ,אשר השתתפו גם הן בשיחות עם יארינג ,לא יוכלו להגיע להסכם עם ממשלת ישראל ולשרוד ללא מהפכה פנימית ללא תמיכה מצרית במהלך זה ,וזאת עקב חולשתן הכלכלית ומעמדה המוביל של קאהיר בעולם הערבי.
106
אך עד מהרה התפתח משבר חדש .ב 21-במארס 2691התרחש פיצוץ באוטובוס ישראלי ליד אילת כתוצאה ממוקש מאולתר שהונח על ידי חוליה שחדרה משטח ירדן, ושני ישראלים נהרגו .ממשלת ישראל האשימה את ממשלת ירדן באי מניעת הסתננות לתוך ישראל והחליטה על פעולה צבאית בשטח ירדן .החלטה זו עוררה דאגה גדולה בוושינגטון .מזכיר המדינה ראסק התנגד לפעולות תגמול וחשש שהדבר יערער את סיכויי ההצלחה של שליחות יארינג 107.היועץ הנשיאותי רוסטאו אף חשש שממשלת ישראל תנסה במהלך פלישה לירדן להשתלט על שטחים ממזרח לנהר הירדן 108.ב 12-במארס
104דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה 24 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 113 .2691 105דווייט פורטר (שגריר ארה"ב בלבנון) אל מחלקת המדינה 21 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 108 .2691 106האריסון סימס (שגריר ארה"ב בירדן) אל מחלקת המדינה 21 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 109 .2691 107דין ראסק אל השגרירות בישראל 10 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 117 .2691 108וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 10 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 118 .2691
31
פלש צה"ל לבסיס פת"ח ליד העיירה כראמה בירדן ,ובמקום התפתח קרב שהביא לכ00- הרוגים ישראליים ולמעלה מ 200-הרוגים מקרב כוחות פת"ח .כתוצאה מהקרב נסוגו כוחות פת"ח מזרחה והתרחקו עוד יותר מן הגבול עם הגדה המערבית .במהלך הקרב, קראה ממשלת ירדן לישיבה דחופה של מועצת הביטחון של האו"ם ,דיון שהביא לקבלת החלטה 141שגינתה את ממשלת ישראל .בעת הדיון ,טען הנציג הירדני פארה כי אין לממשלתו אחריות על פעולות המבוצעות מן השטחים שבשליטה ישראלית ,אותם הגדיר כנמצאים תחת כיבוש ,וכן שהאלימות נובעת כתוצאה מהידרדרות במצבם של תושבי השטחים תחת השליטה הישראלית .הוא גם הגדיר את הקרב בכראמה כ"חמור מפעולות התגמול הרגילות" .הוא האשים את ממשלת ישראל במדיניות מכוונת שנועדה לגרום לתושבי האיזור לברוח מבתיהם וטען שהדבר מחליש את סיכויי ההצלחה של שליחות יארינג .הנציג הישראלי יוסף תקוע ,שהיתה זו הופעתו הראשונה במועצת הביטחון, האשים את ממשלת ירדן בסיוע למעשי טרור נגד ישראלים .הוא הצהיר שממשלת ישראל תמשיך לשלוט רק עד קווי הפסקת האש שנקבעו לאחר מלחמת ששת הימים ,טענה שנועדה ללא ספק להפריך האשמות בדבר תכניות להשתלטות על שטחים נוספים 109.ראש הממשלה אשכול ,במסר לנשיא ג'ונסון ,הצדיק את הפעולה בטענה שממשלת ירדן מטפחת בשטחה כוחות צבאיים מחתרתיים אשר אינם סרים למרותה באופן רשמי ולכן אינם חשים מחויבים לכבד את הפסקת האש ,וכן טען כי הפעולה נגד פת"ח תסייע לממשלת ירדן לשלוט במדינתה באופן יעיל יותר ותקדם את שליחות יארינג.
110
אך לא כך ראתה
וושינגטון את הדברים .כבר ביום בו התרחש הקרב ,גינתה ממשלת ארה"ב בהודעה רשמית את הפעולה הישראלית והגדירה אותה כ"מזיקה לשלום" .בנאומו במועצת הביטחון באותו יום ,טען הנציג האמריקני גולדברג: 109תרשומת ישיבת מועצת הביטחון של האו"ם 12 ,במארס .2691מסמך האו"ם S/PV.1401 110דין ראסק אל השגרירות בישראל 10 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 124 .2691
31
מה שעלינו לנסות לעשות הוא לגייס את המאמצים של המנגנון של האו"ם לשמירה על השלום עד להצלחת מאמצי השלום של מר יארינג.
111
אך במקביל לגינוי שהשמיעה ממשלת ארה"ב להתקפה הישראלית ,ניסו פקידים בוושינגטון להחליש את השפעת הגינוי .היועץ הנשיאותי רוסטאו המליץ על מדיניות של ריכוז מאמצים גדולים יותר בהצלחת שליחות יארינג על מנת להסית את תשומת הלב הבין-לאומית מקרב כראמה 112.בנוסף ,גילה מזכיר המדינה ראסק הבנה מסוימת לפעולות התגמול הישראליות והעריך שלא ניתן יהיה למנוע אותן לחלוטין כל עוד לא תצליח ממשלת ירדן למנוע את פעולות ההסתננות .הוא תמך במדיניות של גיבוש תכנית ישראלית-ירדנית לתיאום בטחוני על מנת לטפל בשתי הבעיות ,אך עם זאת גרס שאל לה לממשלת ארה"ב להפעיל לחץ על הצדדים לגבש תכנית כזו ,אלא להשאיר את הדבר לצדדים עצמם .בנוסף ,הביע ראסק תמיכה מרומזת בעמדות הישראליות כאשר הנחה את השגריר בירדן לנסות לשכנע את רבת עמון לקבל נוכחות של כוחות או"ם בגבול הפסקת האש ,צעד שמשמעותו השלמה ירדנית במידה מסוימת עם השליטה הישראלית בגדה המערבית 113.מקור נוסף של תמיכה בעמדה הישראלית הגיע מלונדון .שר החוץ הבריטי מייקל סטיוארט העריך שהפעולה הישראלית בכראמה היתה אירוע בודד שאינו מייצג מגמה ולכן העריך שהדבר לא יפגע בהמשך שליחות יארינג ,ומשום כך החליט על מדיניות של גינוי לשני הצדדים במידה וייערך דיון על כך במועצת הביטחון.
114
גורם נוסף שהחל להשפיע על מדיניות וושינגטון במזרח התיכון היה התחזקות במעמדו של אש"ף – ארגון הגג של הארגונים הפלשתינאיים שהוקם כבר ב .2694-לאחר 111תרשומת ישיבת מועצת הביטחון של האו"ם 12 ,במארס .2691מסמך האו"ם S/PV.1402 112וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 11 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 123 .2691 113דין ראסק אל השגרירות בירדן 11 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 126 .2691 114תרשומת ישיבת ממשלת בריטניה 12 ,במארס .2691מתוך הארכיון הלאומי של בריטניה, .filestore.nationalarchives.gov.uk/pdfs/large/cab -128-43.pdfתרשומת ישיבת מועצת הביטחון של האו"ם14 , במארס .2691מסמך האו"ם S/PV.1407
32
מלחמת ששת הימים חלה היחלשות במנהיגותו של יו"ר אש"ף אחמד שוקיירי ,והחלה התחזקות בהשפעתם של ארגוני גרילה שדגלו במאבק מזוין נגד ישראל ,דוגמת פת"ח בראשותו של יאסר ערפאת ,ובדצמבר 2691אף אולץ שוקיירי להתפטר מראשות אש"ף ואת מקומו תפס עורך דין לא ידוע בשם יחיא חמודה .כתוצאה מכך ,החלו קולות במועצה לביטחון לאומי לקרוא לשילוב אש"ף במשא ומתן .במארס 2691העריך סאונדרס ששילוב אש"ף בשיחות עם ממשלת ישראל לצד ממשלת ירדן יחזק את מעמדו של המלך חוסיין ויתן למהלך זה לגיטימציה מצד העולם הערבי ויחליש את השפעתה של ממשלת מצרים 115.בעקבות קרב כראמה קיבל אש"ף חיזוק נוסף ,כאשר העלה הנציג הסעודי באו"ם ג'אמיל בארודי את הסוגיה הפלשתינאית כאשר טען שלא יהיה פיתרון של שלום במזרח התיכון ללא ייצוג פלשתינאי הולם 116.יתכן שהדבר נתן השראה לממשלת ישראל, שכן בשיחה שנערכה בוושינגטון ב 16-במארס 2691בין הארולד סאונדרס והציר בשגרירות ישראל אפרים עברון ,העלה זה האחרון את הרעיון של הקמת ישות פלשתינאית בגדה המערבית בטענה שממשלת ירדן חלשה מכדי שניתן יהיה לנהל איתה משא ומתן. הצעת עברון לא היתה מפורטת וכללה הצעה כללית בדבר שילוב הכלכלה הפלשתינאית בשוק הישראלי בטענה שכך יחול שיפור כלכלי בשטחים ותפחת האלימות אף ללא נסיגה טריטוריאלית .סאונדרס לא הגיב להצעה .
117
הממשל בוושינגטון לא ייחס חשיבות
לאופצייה הפלשתינאית בשלב זה ,וצמרת ה CIA-העריכה שכל יוזמה של פנייה לאוכלוסיה הפלשתינאית לא תיענה עקב הסתמכותה של זו האחרונה על ממשלת ירדן והחשש מפני תגובה שלילית מצד רבת עמון 118.ארגון פת"ח בראשותו של ערפאת המשיך 115ג'ון פוסטר והארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 24 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 114 .2691 116תרשומת ישיבת מועצת הביטחון של האו"ם 10 ,במארס .2691מסמך האו"ם S/PV.1406 117תרשומת שיחה בין הארולד סאונדרס ואפרים עברון 16 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 128 .2691 118הערכת מצב לאומית של ה 22 ,CIA-באפריל .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 144 .2691נוסח מלא יותר ניתן למצוא באתר האינטרנט של ה,CIA- www.foia.cia.gov/docs/DOC_0000022168/DOC_0000022168.pdf
33
להתחזק ,וצמרת ה CIA-העריכה שהארגון מהווה תחרות קשה לאש"ף .בעניין פעילות המסתננים ,שקיבלו את הכינוי "פידאיין" ,גרסה הערכת המצב: סביר להניח שיילחמו על מטרותיהם בהתלהבות וביכולות הולכות וגוברות, למרות שכעת אינם מנוסים דיים.
119
הערכה זו הוכיחה את עצמה גם בהמשך עם התחזקות פעילות פת"ח. גם לאחר קרב כראמה ,נמשכה שליחות יארינג ואיתה ההכנות לועידה ישראלית- מצרית .מזכיר המדינה ראסק העריך שעם יתחזקו מעשי הטרור נגד אזרחים ישראליים, יפחת הסיכוי להצלחת שליחות יארינג 120.סאונדרס העריך כעת שדווקא סכנת ההידרדרות באיזור מחייבת הפעלת לחץ כבד יותר על ממשלת ישראל להתקדם בשיחות עם יארינג על מנת להרגיע את הרוחות במדינות הערביות .הוא גם העריך שחוסר ההתקדמות נובע מקשיים קואליציוניים בממשלת אשכול ,והציע לשלוח את מקג'ורג' באנדי כשליח נשיאותי מיוחד לשיחות בירושלים על מנת לשכנע את ממשלת ישראל לפעול בדחיפות ,מתוך הערכה שהדבר ייתפס בירושלים באורח רציני יותר ממכתב נשיאותי רגיל 121.ממשלת ישראל עדיין לא יצאה בהצהרה רשמית לגבי העקרונות בהם תמכה להשגת שלום, ופקידים בממשל ניסו לשכנע את ממשלת ישראל לצאת בהצהרה מסוג זה ,אך פקידים ישראליים טענו כי לא יהיה זה נכון להציג עמדות ברורות עוד בטרם החל המשא ומתן ,אך הבטיחו שעמדות כאלה יוצגו ברגע שתיערך ועידה עם נציגי כל מדינה ערבית שהיא.
122
ב 02-במארס 2691הכריז הנשיא ג'ונסון בנאום מהבית הלבן כי לא יציג את מועמדותו לקדנציה נוספת לנשיאות ,ונתן כסיבה לכך את רצונו להשתחרר ממחלוקות בין מפלגתיות בחודשים שנותרו עד לבחירות כדי להיות יעיל יותר במאמצים לסיים את 119הערכת מצב לאומית של ה 21 ,CIA-באפריל FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 148 .2691 120דין ראסק אל השגרירות בירדן 11 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 126 .2691 121הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 16 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 127 .2691 122תרשומת שיחה בין הארולד סאונדרס ואפרים עברון 16 ,במארס FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 128 .2691
34
מלחמת וייטנאם 123.הודעת הנשיא השפיעה גם על הדיון בענייני המזרח התיכון .היועץ הנשיאותי רוסטאו תמך במינוי שליח מיוחד מטעם הנשיא ג'ונסון לניהול שיחות בין הצדדים והעריך שזהו הסיכוי הטוב ביותר לתרום להצלחת שליחות יארינג 124.סאונדרס העריך שכעת יוכל הממשל להגביר את הלחצים על ממשלת ישראל להתקדם לקראת שלום .הוא גם העריך כי חוסר הוודאות לגבי זהות המועמד הבא לנשיאות ישחק גם הוא לטובת השלום ,משום שג'ונסון לא יוכל להתחייב לתמיכה בעמדות הישראליות מעבר לתאריך השבעת הנשיא הבא בינואר 2696והדבר יאלץ את ממשלת ישראל למהר להגיע להסכם מחשש שהממשל הבא יהיה נוקשה יותר .הוא המליץ על מדיניות של הפעלת לחץ על ממשלת ישראל תוך שימור המדיניות הרשמית של מחויבות לבטחונה .הוא גם המליץ על מדיניות של משא ומתן בשלבים והתנגד לדרישתה של ממשלת ישראל להשגת שלום בכל החזיתות בו זמנית .המלצתו היתה למנות נציג מיוחד מטעם נשיא ארה"ב על מנת לנהל שיחות עם הצדדים ,שליח אשר ייצג באישיותו את יחסו הידידותי של ג'ונסון כלפי ממשלת ישראל וכך יסתתמו טענותיה של ירושלים בדבר קיומן של גישות עוינות כלפיה בשורות הממשל 125.הוא גם העריך שהידידות שהפגינה ממשלת ארה"ב כלפי ממשלת ישראל רק חיזקה את הסרבנות הישראלית ,והאשים את ממשלת ישראל בהסתרת עמדותיה האמיתיות מוושינגטון מתוך חוסר נכונות לתאם איתה את עמדותיה 126.הצעתו של סאונדרס עלתה בקנה אחד גם עם עמדות במחלקת המדינה ,ותת מזכיר המדינה ניקולאס קאצנבך אף המליץ לשלוח את השליח המיוחד תוך שבוע ,מחמת הבהילות שראה בדבר 127.ממשל ג'ונסון היה במצב שהקשה עליו להפעיל לחץ על ממשלת ישראל .המפלגה 123נאום לאומה 02 ,במארס .2691מתוך פרויקט נשיאות ארה"ב של אוניברסיטת סנטה ברברה, www.presidency.ucsb.edu/ws/index.php?pid=28772&st=&st1=#axzz1ee6TmgzD 124וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 1 ,באפריל FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 132 .2691 125הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 2 ,באפריל FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 129 .2691 126הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 6 ,באפריל FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 141 .2691 127ניקולאס קאצנבך אל לינדון ג'ונסון 4 ,באפריל FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 131 .2691
35
הרפובליקנית החלה לאמץ בהדרגה עמדות פרו-ישראליות ,וכעת החלה ללחוץ על הממשל שלא להתנות את מכירת הנשק לממשלת ישראל בהתקדמות לשלום 128.הנשיא ג'ונסון לא קיבל את ההמלצה למנות שליח מיוחד ,והסתפק במכתב נשיאותי אל ראש הממשלה אשכול ,ובו טען" :זו עשויה להיות ההזדמנות האחרונה עבור שליחות יארינג ועבור השלום" 129.מכתבו של ג'ונסון הביא לפריצת דרך בעלת ערך סמלי. התפתחות שנראתה מעודדת אירעה ב 9-באפריל ,2691כאשר הגיע המלך חוסיין לביקור ממלכתי בקאהיר ופגש את נאסר .במהלך הביקור ,הצהיר נאסר שלא יסכים להסכם שלום עם ממשלת ישראל בתמורה לנסיגה בחזית המצרית בלבד ,אלא רק לאחר נסיגה מכל סיני ,רמת הגולן ,הגדה המערבית ורצועת עזה 130.פקידים במחלקת המדינה העריכו שמטרתו של חוסיין בביקור זה היתה לשכנע את נאסר לגלות גמישות בשיחותיו עם יארינג ולקבל את ההצעה לועידה עם נציגים ישראליים 131.הערכה זו התחזקה בעקבות דיווחים שמסר המלך חוסיין לשגרירות האמריקנית ברבת עמון כי במהלך הפגישה דיבר נאסר נגד כל אפשרות של השגת שלום וראה את הפיתרון רק בפעולה צבאית נגד ישראל. בנוסף ,טען חוסיין שנאסר דיבר נגד רעיון חידוש היחסים עם ממשלת ארה"ב .הוא טען עוד כי עניין קבלת יוזמת יארינג לועידה עדיין נמצא בדיונים בין שתי הממשלות ,וכי שר החוץ הירדני עבדל מונעים ריפעי נשאר בקאהיר למטרה זו .עם זאת ,טען חוסיין כי למרות התנגדותו לועידה בקפריסין עקב חשש למהפכה פנימית במצרים במקרה כזה ,שוקל נאסר לתת הסכמתו לועידה שתיערך בבניין האו"ם בניו יורק 132.לאחר שחזר שר החוץ ריפעי מקאהיר ,מיהר לדווח לשגריר האמריקני סימס על השגת הבנה מצרית-ירדנית להליכה "128ראשי המפלגה הרפובליקנית בארה"ב קוראים לספק מטוסים לישראל" מעריב 1 ,באפריל .2691 129ניקולאס קאצנבך אל השגרירות בישראל 9 ,באפריל FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 134 .2691 Riad, The Struggle for Peace in the Middle East, p. 81 130 131ניקולאס קאצנבך אל השגרירות בירדן ואל דונאלד ברגוס 1 ,באפריל FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 135 .2691 132שר החוץ המצרי ריאד טען בזכרונותיו שהיוזמה לשינוי מקום הועידה היתה מקובלת על יארינגRiad, The Struggle . for Peace in the Middle East, p. 79
36
משותפת לועידה במטה האו"ם בניו יורק לאחר שתצהיר ממשלת ישראל על התחייבות ליישם את החלטה .141על מנת לקדם את הועידה ,ביקשה ממשלת ירדן מממשלת ארה"ב התחייבות ללחוץ על ממשלת ישראל להתחייב ליישם את החלטה ,141אך ממשלת ארה"ב סירבה בטענה שממשלת ישראל כבר ממילא מחויבת לכך .העמדה האמריקנית התבססה על הערכות פסימיות בדבר האפשרות להשיג שלום .השגריר האמריקני בירדן האריסון סימס העריך כי סיכויי הצלחתו של יארינג יהיו נמוכים עקב דרישתה של ממשלת מצרים לשינוי מקום המפגש וכן עקב מה שהגדיר "גישה פחות מאקטיביסטית (פעלתנית)" מצד יארינג ,אותו העריך כמי שנדחף לפעולה על ידי מזכ"ל האו"ם ולא מתוך תכנית פעולה ברורה משל עצמו .עם זאת ,המליץ סימס להמתין ולראות כיצד יתקדמו שיחות יארינג 133.צמרת ה CIA-העריכה כי בשלב זה לא צפויה התקדמות לקראת שלום .את הגורמים לכך תלתה במספר מישורים .במישור הכלכלי ,גרסה הערכת ה CIA-כי הצמיחה הכלכלית שפקדה את החברה הישראלית בעקבות מלחמת ששת הימים היא גורם המעודד את החברה בישראל להתנגד לכל ויתור על השטחים שנתפסו באותה מלחמה .במישור הפסיכולוגי ,גרסה אותה הערכה כי הצמרת הפוליטית בישראל נשלטת על ידי פוליטיקאים ממזרח אירופה ,אשר רצונם בבניית תרבות בעלת אופי אירופי תגרום להם להמשיך בעוינות כלפי כל דבר המתקשר לתרבות ערבית ,וכן לא יוכלו לוותר על השקפתם המסורתית בדבר סכנה הנשקפת ליהודים בכל מקרה של נסיגה ,מנטאליות שמוצאה באירופה .בתחום הביטחון ,מנתה ההערכה את הדרישות הישראליות כדלקמן: .2
עמידה על הדרישה למשא ומתן ישיר והשגת הסכם שלום פורמאלי מתוך הנחה שכך תובטח הלגיטימיות המשפטית של מדינת ישראל בעולם הערבי.
.1
מעבר חופשי לאניות בתעלת סואץ ומיצרי טיראן. 133האריסון סימס אל מחלקת המדינה 1 ,באפריל .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 136 .2691האריסון סימס אל מחלקת המדינה 20 ,באפריל Ibid, Doc. 142 .2691
37
.0
גבולות חדשים שישאירו בידי ישראל חלק מהשטחים שנתפסו במלחמה ופירוז של לפחות חלק מהשטחים שיוחזרו.
.4
שמירת מזרח ירושלים בידיים ישראליות עקב ערכה ההיסטורי. ההערכה גם גרסה כי המשטרים הערביים יסרבו בשלב זה להיכנס לשיחות ישירות עם ממשלת ישראל ,וזאת מתוך הערכה שהתמשכות המצב הקיים תביא להפעלת לחץ אמריקני עליה ולויתורים גדולים יותר מצדה .בנוסף ,העריכה צמרת ה CIA-שממשלת ישראל לא תיתן אמון באו"ם ובמוסדותיו להביא לשלום ,גם אם תקבל אותו כאמצעי להעברת מסרים בין הצדדים .ההערכה גם גרסה שככל שתתמשך השליטה הישראלית בשטחים ,יהיה קשה יותר לסגת מהם עקב בניית ההתנחלויות בגדה המערבית וההכנסות מתיירות בסיני. הערכת ה CIA-לגבי השלב המיידי לא היתה מעודדת ,וגרסה שיגברו פעולות הטרור נגד אוכלוסיה ישראלית ופעולות התגמול של צה"ל ,ובהמשך אף צפתה מלחמה חדשה מצד המשטרים הערביים להחזרת השטחים שנלקחו מהם.
134
נראה שמכתבו של ג'ונסון לאשכול הביא את אבן להגביר את לחציו על אשכול לגלות גמישות גדולה יותר .בתחילת אפריל 2691קיבלה שגרירות ארה"ב בירדן דיווח על מסר סודי מטעם שר החוץ הישראלי אבן לנאסר וחוסיין בדבר נכונות להיכנס לשיחות ישירות תוך התחייבות לדון גם על שאלות של גבולות ונסיגה .המסר הביע חשש שאי השגת הסכם תביא להמשך ההידרדרות שתסכל כל אפשרות לשלום בהמשך .פקידים במועצה לביטחון לאומי העריכו שהמסר משקף מחלוקת פנימית בתוך ממשלת ישראל בין שר החוץ אבן ושר הביטחון דיין ,המתנגד לכל פשרה טריטוריאלית ,ומשום כך אין לייחס
134הערכת מצב לאומית של ה 22 ,CIA-באפריל .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 144 .2691נוסח מלא יותר ניתן למצוא באתר האינטרנט של ה,CIA- www.foia.cia.gov/docs/DOC_0000022168/DOC_0000022168.pdf
38
לו חשיבות מהותית 135.עמדה שונה במעט ביטא מזכיר המדינה ראסק ,אשר ראה במסר פוטנציאל להתקדמות להשגת שלום .
136
במקביל ,לחץ אבן על אשכול לבטא הכרה
בסעיפים נוספים של החלטה ,141ואף הצליח לשכנע אותו לפעול בעניין זה מאחורי גבה של שאר הממשלה 137.כתוצאה מכך ,הודיע ב 2-במאי 2691השגריר הישראלי באו"ם יוסף תקוע למזכ"ל האו"ם: ממשלתי ציינה כי היא מקבלת את החלטת מועצת הביטחון לקידום הסכם צודק ומתמשך .הוסמכתי גם לחזור ולהודיע על נכונות מצדנו לפעול להשגת הסכם עם כל מדינה ערבית על כל הנושאים שנכללים בהחלטה. הממשלות הערביות לא היו שבעות רצון מהצהרה זו ,משום ששמה את הדגש על השגת הסכם שלום ולא הביעה כל התחייבות ליישם סעיפים מאותה החלטה ,ביניהם סעיף הנסיגה ,אלא רק לדון על הסעיפים 138.בתוך ממשלת ישראל גרמה הודעת תקוע למשבר קואליציוני ,והשרים מנחם בגין ומשה דיין איימו לפרוש מהממשלה ,אך הדבר נמנע לאחר שרוב השרים תמכו בעמדת אשכול שהחלטה 141עולה בקנה אחד עם עמדת הממשלה.
139
אך למרות ההצהרה החדשה ,לא הושגה התקדמות בשיחות יארינג. במקביל למגעים עם ממשלת ירדן ,לא נפסקו המגעים העקיפים עם ממשלת מצרים .זמן קצר לאחר ביקורו של חוסיין במצרים ,ביקר בקאהיר ג'ון מקקלוי ,יו"ר המועצה ליחסי חוץ ( ,)Council on Foreign Relationsצווח חשיבה בנושאי מדיניות חוץ ,ששימש גם כיועץ לא רשמי לנשיא ג'ונסון .במהלך ביקורו בקאהיר נפגש מקקלוי עם הנשיא נאסר ויועצו מוחמד פאוזי ,ונאסר הגיש הצעה חדשה להסדר עם ממשלת ישראל
135ג'ון פוסטר והארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 6 ,באפריל FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 139 .2691 136דין ראסק אל השגרירות בירדן 22 ,באפריל FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 143 .2691 137רפאל ,בסוד לאומים ,עמ' .210-212 138דו"ח על פעילות השליח המיוחד 4 ,בינואר .2612מסמך האו"ם S/10070 139רפאל ,בסוד לאומים ,עמ' .212-211
39
שכללה נסיגה לגבולות שיוסכמו בין הצדדים ,וזאת מבלי להזכיר במפורש את קוי .'91 בנוסף ,כללה ההצעה פירוז שטחים שיוחזרו וביטול העוינות כלפי ישראל .מקקלוי הציע לנאסר להתקדם בהדרגה באמצעות פתיחת תעלת סואץ בחסות הבנק הבין-לאומי לשיקום ופיתוח ( ,)International Bank for Reconstruction and Developmentאיתו היה מקקלוי בקשרי שיתוף פעולה .נאסר דחה הצעה זו בטענה כי המצב הפוליטי בתוך מצרים אינו מאפשר זאת .התרשמותו של מקקלוי מנאסר היתה שכעת יוכל לגלות אף פחות גמישות מבעבר בענייני שלום עם ישראל וחידוש היחסים הדיפלומטיים עם ממשלת ארה"ב 140.מספר ימים לאחר הפגישה בין מקקלוי לנאסר ,נפגש הנציג המצרי בוושינגטון רורבאל עם פקיד עלום שם במחלקת המדינה ומסר לו את סירובה של ממשלת מצרים לכל מפגש ישיר עם נציגים ישראליים בחסות יארינג או בלעדיו וטען שרק לחץ אמריקני על ממשלת ישראל לביצוע נסיגה יתקבל על ידי קאהיר בשילוב עם שיחות עקיפות עם נציגים ישראליים בחסות יארינג 141.ב 2-במאי 2691שלח נאסר מכתב אישי לג'ונסון ובו ביקש שיפעיל לחץ על ממשלת ישראל להסכים לנסיגה 142.ב 1-במאי 2691נפגש ברגוס עם הנשיא נאסר ונשיא מצרים הביע עניין בחידוש היחסים הדיפלומטיים עם וושינגטון ,אך טען שדעת הקהל במצרים תתנגד לצעד כזה אם לא יהיה מלווה בהפעלת לחץ על ממשלת ישראל להסכים לנסיגה .הוא הביע נכונות לפתיחת תעלת סואץ לאניות ישראליות ,אך דרש שהדבר ייעשה בשלבים .בנוסף ,ניסה נאסר לשכנע את ברגוס כי זוהי ההזדמנות האחרונה לעשיית שלום כאשר הצהיר כי ממשלת מצרים הנוכחית מתנגדת למלחמה חדשה עם ישראל ,אך הביע חשש כי התמשכות המצב עלולה להביא לנפילתו ולהרכבת ממשלה שתהיה אף פחות נוחה לישראל ולארה"ב .הוא גם טען כי השפעת דעת הקהל במצרים על
140דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה 21 ,באפריל FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 145 .2691 141דין ראסק אל דונאלד ברגוס 14 ,באפריל FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 151 .2691 142גמאל עבדל נאסר אל לינדון ג'ונסון 2 ,במאי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 161 .2691
41
המדיניות הולכת ומתחזקת ,וחשש שמגמה זו תקשה על השגת שלום בעתיד .לגבי שיחות יארינג ,הביע נאסר התנגדות מוחלטת למפגש ישיר עם נציגים ישראליים ,אך הסכים לשיחות באמצעות מסע הדילוגים של יארינג 143.חוסר ההתקדמות בשיחות יארינג הביא לאווירה של יאוש בשורות הממשל ,ובתחילת מאי 2691העריך היועץ הנשיאותי רוסטאו שללא התערבות אמריקנית פעילה ,תיכשל שליחות יארינג תוך זמן קצר 144.ברגוס העריך שהכישלון נובע ממה שהגדיר כהתנהגות נוירוטית מצד שר החוץ המצרי מאחמוד ריאד, אותו האשים בחוסר אמון מוחלט כלפי כל מה שתעשה וושינגטון .בנוסף ,העריך ברגוס שממשלת מצרים תפגין בזמן הקרוב מצבי רוח משתנים בדרישות שתציב לקראת ועידת השלום המתוכננת 145.לאחר מתח והמתנה מרובים לתשובתה הסופית של ממשלת מצרים ליוזמה לועידה ,הודיע שר החוץ ריאד ליארינג ב 6-במאי 2691על הסכמה לועידה בניו יורק שתהיה מלווה בהתחייבות ישראלית לקבוע לוח זמנים ליישום מה שיוסכם 146.מאחר שממשלת ישראל הביעה את הסכמתה לועידה בקפריסין ולא בניו יורק ,היה צורך לגשר על הפער בין עמדות הצדדים על מנת לאפשר את קיום הועידה. התשובה המצרית עוררה תקוות לשלום בקרב הממשל בוושינגטון .מזכיר המדינה ראסק ראה בכך סיכוי אמיתי להשגת שלום והמליץ בפני הנשיא ג'ונסון לכתוב מכתבי תמיכה לממשלת ישראל ולמנהיגי המדינות הערביות .היועץ הנשיאותי רוסטאו ראה בתשובה המצרית גורם מעודד להצלחת שליחות יארינג והמליץ בפני ג'ונסון לאמץ באופן מוצהר עמדות של פשרה בין עמדות הצדדים ולא לתמוך באופן גורף בעמדות הישראליות. הוא העריך שלא ניתן יהיה למשוך את ממשלת מצרים לצד וושינגטון בשלב זה ,אך המליץ 143דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה 9 ,במאי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 167 .2691 144וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 4 ,במאי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 166 .2691 145דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה 1 ,במאי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 168 .2691 . Riad, The Struggle for Peace in the Middle East, p. 84 146על פי טענת ריאד ,הרעיון לדרוש לוח זמנים מפורט הוצע לו בשיחה עם שר החוץ האיטלקי אמינטורה פאנפאני ,שגילה עניין בשלום ישראלי-מצרי כבר בימים הראשונים לאחר מלחמת ששת הימים.
41
לרכז את המאמצים בהשגת שלום למרות זאת 147.ברגוס היה גם הוא שבע רצון מהתשובה החיובית ,אך לא ראה בעין יפה את הדרישה ללוח זמנים ,והעריך שזוהי טקטיקה רגעית מצד נאסר וריאד שאינה משקפת את עמדת רוב צמרת השלטון במצרים 148.לשר החוץ הבריטי סטיוארט היו גם חששות משלו ,והוא העריך כי יהיה צורך לחייב את ממשלת ישראל לצאת בהצהרה רשמית כי אין לה כוונות סיפוח בשטחים שהחזיקה עוד בטרם תתחיל הועידה ,וכן העריך שיש להימנע מאיזכור בעיית ירושלים במהלך הועידה מחשש שהדבר יכשיל התקדמות אפשרית בכל ערוץ אחר .
149
על מנת לקדם את הועידה
המתוכננת ,שלח ג'ונסון ב 20-במאי 2691לנאסר מכתב אישי שהביע תמיכה בהליכה לועידה עם ממשלת ישראל .המכתב לא נכנס לפרטים בדבר התוצאות הרצויות ,ולא הביע עמדה בשאלת הדרישה ללוח זמנים 150.בתוך הממשל נוצרה מחלוקת לגבי שאלת לוח הזמנים .פקידים במחלקת המדינה ניסו לשכנע נציגים של ממשלות זרות להתנגד לדרישה המצרית לגיבוש לוח זמנים .ברגוס ,למרות אי שביעות רצונו מהדרישה להצבת לוח זמנים, ניסה לשכנע את מזכיר המדינה ראסק לדחות את הדיון בשאלת לוחות הזמנים עד שישמיע יארינג תשובה רשמית בעניין .ברגוס עצמו גם חשש שהגורם האמיתי להתנגדות מצד וושינגטון הוא הבנות סודיות עם ממשלת ישראל ותמיכה גורפת במדיניותה 151.ראסק טען בפני ברגוס כי תמיכה בדרישה לגיבוש לוחות זמנים תזיק לכל נסיון להשיג שלום משום שהדבר יוביל להתמקדות בביצוע הנסיגה ולא בהשגת הסכם השלום ובהמשך אף יקל על מנהיגים ערביים שונים להתנער מכל מחויבות לביטחון ישראל בטענה שמה שהושג במשא ומתן עקיף אינו מחייב אותם .בנוסף ,העריך ראסק שאימוץ לוח זמנים כפוי יעלה בקנה 147וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 20 ,במאי .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 169 .2691וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 20 ,במאי Ibid, Doc. 170 .2691 148דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה 24 ,במאי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 173 .2691 149תרשומת ישיבת ממשלת בריטניה 29 ,במאי .2691מתוך הארכיון הלאומי של בריטניה, filestore.nationalarchives.gov.uk/pdfs/large/cab -128-43.pdf 150דין ראסק אל דונאלד ברגוס 20 ,במאי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 171 .2691 151דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה 21 ,במאי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 175 .2691
42
אחד עם עמדותיהן של ממשלות ברה"מ וצרפת ,איתן היתה וושינגטון בקונפליקט על ענייני המזרח התיכון .ראסק גם העריך שכל נסיון לכפות על ממשלת ישראל תכנית לגיבוש לוחות זמנים תביא מייד לזיהוי מצד ממשלת ישראל של התכנית עם רעיונות ערביים ותביא לדחייתה .בעניין החשדות להבנות סודיות ,הכחיש ראסק את הדבר באופן מוחלט 152.אך למרות התנגדותו של ראסק בשאלת לוחות הזמנים ,ניסה היועץ הנשיאותי רוסטאו לשכנע נציגים של ממשלת ישראל לוותר על חלק מדרישותיהם בעניין השגת השלום .בשיחה שקיים עם השגריר הישראלי רבין ,ניסה לשכנע את בן שיחו לקבל את הסכמת נאסר לועידה בניו יורק ללא מפגש ישיר של נציגים ישראליים ומצריים ,ואף האשים את ממשלת ישראל על הקפדתה המוחלטת על הדרישה למפגש ישיר בין נציגי הצדדים וטען שגם ממשלת ארה"ב במאמציה להידבר עם ממשלת וייטנאם הצפונית על סיום מלחמת וייטנאם ניהלה פעמים רבות שיחות דרך צד שלישי 153.בשיחה שניהל עם השר ללא תיק מנחם בגין ,ניסה רוסטאו לשכנע את בן שיחו לקבל נוהל של השגת שלום ללא הסכם שלום חתום 154.אך כל נסיונות השכנוע מצד רוסטאו לא הביאו לשינוי בעמדה הישראלית. לחצים מסוימים להתקדם בתהליך הופעלו על וושינגטון מגורמים נוספים .פקידי השגרירות הסובייטית בוושינגטון ביקשו שוושינגטון תנצל את מה שראו כחלון הזדמנויות שהושג במסגרת שליחות יארינג וילחצו על ממשלת ישראל להסכים לבצע נסיגה 155.גורם נוסף של לחץ הגיע מהמזרח התיכון עצמו .באמצע מאי 2691ביקר בוושינגטון נשיא תוניסיה חביב בורגיבה ,שכבר ב 2691-קרא למנהיגים הערביים לעשות שלום עם ממשלת
152דין ראסק אל דונאלד ברגוס 12 ,במאי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 178 .2691 153תרשומת שיחה בין וולט רוסטאו ויצחק רבין 21 ,במאי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 177 .2691 154תרשומת שיחה בין וולט רוסטאו ומנחם בגין 21 ,ביוני FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 194 .2691 155תרשומת שיחה בין דין ראסק וסגן שר החוץ הסובייטי ואסילי קוזנצוב 21 ,במאי FRUS 1964-1968, vol. 20, .2691 Doc. 176
43
ישראל .במהלך ביקורו בוושינגטון ,התייחס בורגיבה בנאום הפרידה שלו לשלום במזרח התיכון באריכות ,ושם דגש על חשיבות הסדרת עניין השטחים לאחר מלחמת ששת הימים 156.ממשלת אנגליה אף פנתה לממשלת ארה"ב בבקשה לגבש תכנית פעולה בעניין בטרם תחול הידרדרות חדשה באיזור 157.צמרת ה CIA-העריכה בשלב זה שההשפעה הסובייטית על המשטרים הערביים בים התיכון נמצאת בעלייה ,וקישרה את הדבר עם הערכתה בדבר חשדנות מצד אותם משטרים ערביים בקיומה של מזימה ישראלית- אמריקנית למנוע השגת שלום קרוב באיזור 158.נראה שהלחצים השפיעו במעט על מזכיר המדינה ראסק ,אשר מיהר להחיות רעיון שהועלה קודם לכן בדבר מינוי שליח דיפלומטי מטעמה של ממשלת ארה"ב לניהול שיחות עם הצדדים .הפעם המליץ ראסק למנות שני שליחים – אחד לשיחות על ממשלת ישראל והשני לשיחות עם הממשלות הערביות. לשיחות עם ממשלת ישראל המליץ ראסק למנות את ארתור גולדברג ,שעמד לפרוש מתפקידו כשגריר באו"ם ,ולשיחות עם הצד הערבי המליץ למנות את רוברט אנדרסון, שהיה בעל נסיון בניהול עסקים במדינות ערביות 159.במועצה לביטחון לאומי התגבש שתי הערכות סותרות בעניין השגת השלום .ראש המועצה לביטחון לאומי רוסטאו העריך שהשגת שלום עם ממשלת מצרים צריך לעמוד במרכז מאמציה של ממשלת ארה"ב וראה בדבר הזדמנות היסטורית עבור וושינגטון בחיזוק מעמדה הבין-לאומי.
160
סאונדרס העריך
כי משא ומתן ישראלי-מצרי אינו ניתן להשגה בשלב זה ,ויש להתמקד במשא ומתן ישראלי-ירדני באמצעות מינוי שני שליחים מטעם ממשלת ארה"ב .
161
החשש בקרב
156נאום של חאביב בורגיבה בטקס הפרידה מלינדון ג'ונסון 21 ,במאי .2691מתוך אתר פרויקט הנשיאות באוניברסיטת סנטה ברברה, www.presidency.ucsb.edu/ws/index.php?pid=28861&st=&st1=#axzz1feEbieId 157מייקל סטיוארט (משרד החוץ הבריטי) אל דין ראסק 20 ,ביוני FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 190 .2691 158הערכת מצב לאומית של ה 29 ,CIA-במאי .2691מתוך אתר האינטרנט של ה,CIA- www.foia.cia.gov/docs/DOC_0000278481/DOC_0000278481.pdf 159דין ראסק אל לינדון ג'ונסון 10 ,במאי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 180 .2691 160וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 29 ,ביוני FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 193 .2691 161הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 24 ,ביוני FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 191 .2691
44
הקהילייה הבין-לאומית מהשלכות של כישלון הביאו להגברת המעורבות הבריטית בגיבוש פתרונות. עניין נוסף שהמשיך לעלות על סדר היום היה עסקת מטוסי הפאנטום שביקשה ממשלת ישראל ,והדיון בה לא הוכרע עדיין .ב 10-במארס ,2691יום אחד לפני קרב כראמה ,ביקש רבין בשיחה עם וולט רוסטאו להאיץ את הטיפול בבקשה .בקרב הממשל שררה מחלוקת אם להתנות את מכירת המטוסים בהתקדמות לקראת שלום באיזור, והממשל לא מיהר להכריע בשאלה משום הערכת שר ההגנה מקנמארה שניתן לדחות את ההחלטה עד לסיום ממשלת ג'ונסון בדצמבר .2691ממשלת ישראל המשיכה להציג לממשלת בקשות למכירת המטוסים .בשיחה שניהל הציר בשגרירות הישראלית אפרים עברון ב 11-באפריל 2691עם היועץ הנשיאותי רוסטאו ,ניסה עברון לשכנע את בן שיחו הישראלי לקדם את ביצוע העסקה בטענה שדווקא מכירת הפאנטומים לישראל תקדם את השלום משום שהיא תשכנע את ממשלות ירדן ומצרים כי אין סיכוי לפיתרון צבאי 162.ב- 00באפריל 2691כתב לוי אשכול מכתב אישי לנשיא ג'ונסון ובו האשים את ממשלת מצרים בתוקפנות וניסה לשכנע את הנשיא לקבל החלטה בעד העסקה מיד ולספק את המטוסים כבר באמצע 2696ולא בינואר ,2610כפי שסוכם באופן לא רשמי קודם לכן 163.הבקשה הישראלית עוררה מחדש את הדיון בשאלת מכירת הפאנטומים ושאלת הצבת ההתניות בהתקדמות לקראת שלום .היועץ הנשיאותי רוסטאו העריך שלא ניתן יהיה להתנות את מכירת 10מטוסי הסקייהוק לממשלת ישראל בביצוע של נסיגה ,אלא לכל היותר בהמשך שיחות יארינג 164.הרמטכ"ל האמריקני ארל ווילר העריך כי העליונות
162תרשומת שיחה בין וולט רוסטאו ואפרים עברון 19 ,באפריל FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 152 .2691 163 יצחק רבין אל דין ראסק 00 ,באפריל FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 157 .2691 164וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 10 ,באפריל FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 150 .2691
45
הצבאית של ישראל אינה בסכנה ולכן אין הכרח להיחפז במכירת הפאנטומים 165.סאונדרס הסכים עם הערכה זו ,אך העריך כי לאחר סוף 2696עלולה עליונות זו להישחק עקב מכירות נשק סובייטיות וצרפתיות ,ומשום כך המליץ על החלטה מהירה לטובת מכירת הפאנטומים 166.שונות מכך היו ההערכות בקרב פקידי מחלקת המדינה .סגן מזכיר המדינה לענייני המזרח התיכון ודרום אסיה לוציוס באטל העריך שמכירת המטוסים לישראל תפר את המאזן הצבאי באיזור ותחזק את התנגדותה של ממשלת ישראל לויתורים הנדרשים לכך והמליץ שלא לבצע את העסקה 167.בהערכה זו של באטל תמך גם מזכיר המועצה לביטחון לאומי ברומלי סמית ,שהעריך ששום עסקת מטוסים לא תצליח לשכנע את ממשלת ישראל לבצע ויתורים טריטוריאליים 168.שונות מכך היו העמדות בקרב משרד ההגנה ,שהיה כעת תחת הנהגה שונה מזו שהיתה בעת שהחל הדיון במטוסי הפאנטום. מקנמארה התפטר מתפקידו כשר הגנה במארס 2691עקב מחלוקות על ניהול מלחמת וייטנאם ,והנשיא מינה במקומו את קלארק קליפורד .קליפורד עצמו היה בעל עבר של תמיכה בהקמת מדינת ישראל ב ,2641-כאשר שימש יועץ נשיאותי .עם זאת ,היה קליפורד ב 2691-ביקורתי יותר כלפי ממשלת ישראל מכפי שהיה 10שנה קודם לכן ,ועל פי עדותו של רבין ,גרמה גישה ביקורתית זו לסירוב מצדו לפגוש נציגים ישראליים במספר הזדמנויות 169.עם זאת ,לא חלו שינויים מבניים משמעותיים במשרד ההגנה ,ורוב פקידי המשרד נשארו בתפקידיהם .עוזר שר ההגנה לענייני ביטחון בין-לאומי פול ווארנקה ראה בעסקת הפאנטומים יתרונות וחסרונות .הוא העריך שמצבה האסטרטגי של ממשלת ישראל אינו כה קשה כדי להצדיק את מכירת המטוסים וחשש שמכירתם רק יחזק את
165ארל ווילר אל לינדון ג'ונסון 0 ,במאי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 164 .2691 166הארולד סאונדרס אל לוציוס באטל 12 ,במאי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 179 .2691 167לוציוס באטל אל דין ראסק 10 ,ביוני FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 196 .2691 168ברומלי סמית (המועצה לביטחון לאומי) אל לינדון ג'ונסון 4 ,ביולי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 208 .2691 169רבין ,פנקס שירות ,עמ' .101
46
ממשלת ישראל בנחישותה לפעול צבאית ויחליש כל נכונות להתקדם בשיחות יארינג ,אך עם זאת העריך שאישור העיסקה יחזק את מעמדה של וושינגטון מול מוסקבה והמנהיגים הפרו-סובייטיים במזרח התיכון .הדרך עליה המליץ היתה להמתין עם ההחלטה עד אוקטובר ,סמוך לסיום ממשל ג'ונסון ,בתקווה להתפתחויות בהשגת הבנות עם ממשלת ברה"מ ולהתקדמות בשיחות יארינג 170.אך למרות נטיית פקידים בממשל שלא להחליט מייד בנושא ,החל לחץ בעניין זה לבוא מכיוון הקונגרס .ביוני 2691החל הסנאטור סטיוארט סימינגטון להפעיל את השפעתו כמחוקק על מנת לאלץ את הממשל למכור את הפאנטומים לישראל ,דבר שנבע בין היתר מקרבתו העסקית לתעשיית המטוסים בארה"ב 171.הלחץ מצד הקונגרס הפך בהמשך לגורם מרכזי בקביעת מדיניות הממשל כלפי ישראל. החשש בלונדון מפני אפשרות של כישלון הביא את ממשלת בריטניה לגלות מעורבות גדולה יותר בשיחות יארינג .חשש זה היה מלווה גם בחשש מהתגברות הנוכחות הצבאית הסובייטית בים התיכון ,אשר נידון בועידת שרי החוץ של נאט"ו ברייקיאוויק שנערכה ביוני ,2691ובה הוחלט על הגברת המעקב אחר פעילות זו מצד המדינות החברות בנאט"ו ,למעט ממשלת צרפת אשר פרשה מפעילות צבאית בנאט"ו כבר ב 172.2699-היועץ לביטחון לאומי רוסטאו היה שותף לחששות אלה והעריך שעיכובים בהשגת שלום ישחקו לידי ממשלת ברה"מ במאמציה לבודד את ממשלת ארה"ב בעולם הערבי וחשש כי הדבר גם יגביר את הטרור נגד מטרות ישראליות ,והדבר יביא לסיום שליחותו של יארינג ולהחזרת הדיון למועצת הביטחון של האו"ם ולגיבוש החלטה חדשה
170פול ווארנקה אל קלארק קליפורד 9 ,ביולי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 210 .2691 Mitchell G. Bard, The 1968 Sale of Phantom Jets to Israel, 171 www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/US-Israel/phantom.html 172הודעה מסכמת של ועידת שרי החוץ של נאט"ו ברייקיאוויק 14-11 ,ביוני .2691מתוך אתר האינטרנט של נאט"ו, www.nato.int/cps/en/natolive/official_texts_26740.htm
47
שתהיה אף פחות נוחה לישראל.
173
מייקל סטיוארט ,שר החוץ הבריטי החדש לאחר
התפטרותו של ג'ורג' בראון במארס אותה שנה ,ניצל את הכינוס ברייקיאוויק על מנת לשוחח על הדבר עם ראסק .סטיוארט הביע את החשש כי כל פיגוע שיקרה יחשק מיד את ממשלת ישראל בהתנגדותה להיכנס לכל סוג של שיחות שלום .הוא הביע תמיכה ברעיון לקבוע לוח זמנים להתקדמות בתהליך .ראסק הביע הסכמה עם החשש מהידרדרות עקב פיגוע ,אך בו בזמן הביע התנגדות לרעיון לוח הזמנים בטענה שהדבר ממילא ישרת אינטרסים סובייטיים של תמיכה בממשלת מצרים .בנוסף ,הביע ראסק אכזבה מפעילות יארינג ומזכ"ל האו"ם או תאנט בטענה שאינם יודעים ללחוץ על הצדדים לבצע הבנות שיושגו ,ואף העז לטעון שהם רכים כמו ספגטי .הוא גם טען שהמצב הפנימי בישראל אינו מאפשר לראש הממשלה אשכול לאמץ מדיניות פייסנית יותר .ראסק דחה את הצעת סטיוארט לגיבוש תכנית בריטית-אמריקנית להפעלת לחץ על ממשלת ישראל וטען שרק תכנית שתתקבל בשיחות יארינג תהיה מקובלת על ממשלת ארה"ב וניתן יהיה ללחוץ על ממשלת ישראל לקבל אותה .עם זאת ,דחה ראסק את הצעת סטיוארט להציג רעיונות ישירות ליארינג בטענה שאינו נוהג לדון על שליחותו עם גורמים שאינם קשורים אליה במישרין .הפגישה בין ראסק וסטיוארט הסתיימה ללא תוצאות 174.למרות שהדבר לא נאמר במפורש ,ניתן לראות מן הסתירה הפנימית בדברי ראסק את חוסר נכונותו של ממשל ג'ונסון להגיע לתכנית שלום בשלב זה .בדבריו ביטא ראסק חוסר אמון ביארינג ובו בזמן אמונה שרק באמצעותו יימצא הפיתרון ,איתות ברור לחוסר רצון לאמץ דרכי פעולה אחרות .חוסר אמון ואף זלזול ביכולותיו של יארינג לא היו עמדותיו של ראסק בלבד ,וגם
173וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 12 ,ביוני FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 197 .2691 174תרשומת שיחה בין דין ראסק ומייקל סטיוארט 10 ,ביוני FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 198 .2691
48
הנשיא ג'ונסון החזיק בעמדות אלה 175.אך למרות הזלזול המופגן כלפי יארינג ,החליט ראסק בכל זאת להגביר את מעורבות הממשל בהפעלת לחץ על הצדדים להתקדם איתו. תכנית הפעולה עליה חשב ראסק היתה התקדמות בצעדים הדרגתיים ,וזאת משום שהעריך שלחץ להתקדם במהירות יביא למשבר פנימי בממשלת ישראל ולהתחזקות מיידית של הניצים שבתוכה.
176
גישה שונה מכך הפגין ארתור גולדברג ,שסיים את תפקידו כשגריר
באו"ם ,והמליץ על מדיניות של הפעלת לחץ על שני הצדדים על מנת להגיע להסדר תוך הצגת תכנית פעולה ברורה .לגבי דרך ניסוח ההסדר ,הציע גולדברג ללחוץ על ממשלת ישראל להתפשר על דרישתה להסכם שלום חתום על ידי שני הצדדים ולהסתפק בהצהרות זהות שיימסרו בו זמנית על ידי נציגי שני הצדדים .כאמצעי להמריץ את ממשלת ישראל לקבל דרישה זו ,הציע גולדברג לאשר את עסקת הפאנטומים שביקשה ממשלת ישראל. עוזר מזכיר המדינה לענייני אירגון בין-לאומי ג'וזף סיסקו הציע דרך ביניים שכללה הפעלת לחץ על שני הצדדים להתקדמות מסוימת ,אך לא לנסות להגיע לפיתרון מלא בזמן הקרוב אלא להסתפק בהתקדמות כלשהי ולכרוך את הדבר עם שיחות יארינג 177.השגריר בישראל וואלוורת בארבור העריך שהנסיון לגיבוש נוסחה בריטית-אמריקנית לא יצליח לבלום את שיתוף הפעולה בין המשטרים הערביים וממשלת ברה"מ ,וכן שכל נסיון ללחוץ על ממשלת ישראל להציג רעיונות להתקדמות יעלה חרס עקב אילוצים קואליציוניים של ממשלת אשכול ,ולכן יהיה הדבר הטוב ביותר לתת הזדמנות נוספת לשליחות יארינג או להחזיר את הדיון למועצת הביטחון .הערכה זו של בארבור זכתה לתמיכה גם מצד פקידים במועצה לביטחון לאומי.
178
175תרשומת שיחה בין לינדון ג'ונסון ופקידים בכירים ממחלקת המדינה ,משרד ההגנה ,ה CIA-והמועצה לביטחון לאומי11 , ביוני FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 199 .2691 176דין ראסק אל השגרירות בישראל 11 ,ביוני FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 202 .2691 177ג'וזף סיסקו אל דין ראסק 11 ,ביוני FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 203 .2691 178ברומלי סמית (המועצה לביטחון לאומי) אל לינדון ג'ונסון 4 ,ביולי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 208 .2691
49
בתחילת יולי 2691ביקר נאסר במוסקבה ודן עם ההנהגה הסובייטית בהתפתחויות במזרח התיכון .ביקור לא הביא להבנות בין מוסקבה וקאהיר בעניין השגת השלום 179.עם זאת ,נחתמו במהלך הביקור עסקאות נשק חדשות 180.ערב הביקור ,פתחו ממשלות ארה"ב וברה"מ בהתייעצויות באמצעות מפגשים שנערכו בוושינגטון בין השגריר הסובייטי אנאטולי דוברינין ( )Anatoly Dobryninוהיועץ רוסטאו על מנת לגבש נוסחה מוסכמת להתקדמות בשיחות יארינג .דוברינין הביע תמיכה בדרישה המצרית לקביעת לוח זמנים, אך רוסטאו ניסה לשכנע אותו להתמקד בדרישה הישראלית להגעה להסכם חתום ,והביע נכונות להתפשר על אופי ההסכם ולהסתפק בהסכם שלא יישב את כל המחלוקות אך יביא לסיום ההגדרה המשפטית של הצדדים כמדינות אויב .הוא הביע נכונות גם להתפשר על הדרישה הישראלית למפגש ישיר 181.מקג'ורג' באנדי אף יצא לביקור בקאהיר על מנת ללמוד את עמדות ממשלת מצרים ,וב 0-ביולי 2691נפגש עם נאסר .במהלך הפגישה ,חזר נאסר על הצעה שהעלה לחופש לאוניות ישראליות בתמורה לפתרון בעיית הפליטים הפלשתינאיים שיכלול פיצויים או שיבה לישראל .באנדי טען שכל אפשרות של שיבה לישראל אינה מעשית בשלב זה .נאסר טען כי אינו יכול לאפשר מעבר אוניות ישראליות בגלוי ללא פיתרון לבעיה הפלשתינאית ,אך הסכים לאפשר מעבר אוניות הנושאות סחורות לישראל בתנאי שדגל ישראל לא יוצג עליהן בגלוי .בנוסף ,טען נאסר שאם לא תושג הסכמה אמריקנית-סובייטית לגבי הדרך להשגת שלום ,תתחדש הלחימה בין מצרים וישראל .הוא גם טען שלאחר הצטיידות בנשק סובייטי נוסף ,יהיה הצבא המצרי במצב טוב יותר להילחם בצבא הישראלי .לפגישה היה גם מימד הומוריסטי מסוים כאשר טען נאסר שאינו מאשים את ממשלת ארה"ב בתמיכה בישראל ב 200-אחוזים ,אלא רק ב.11-
" 179נאצר והמנהיגים הרוסיים לא הגיעו לכלל הסכם" מעריב 1 ,ביולי .2691 Heikal, The Road to Ramadan, p. 65 180 181דין ראסק אל השגרירות בברה"מ 4 ,ביולי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 207 .2691
51
התרשמותו של באנדי מהפגישה היתה שאין פניו של נאסר בשלב זה למשא ומתן עם ממשלת ישראל ,והוא מנסה ליצור רושם שביכולתו לחכות עד אשר יצבור כוח להכרעה צבאית.
182
את חוסר אמונה של ממשלת ארה"ב ביוזמות של נאסר ניתן גם לראות מן
העובדה שכבר ביקורו במוסקבה ,אישרה וושינגטון מכירה נוספת של טילי הוק לממשלת ישראל.
183
מספר ימים לאחר ביקורו של נאסר במוסקבה ,יצא השגריר האמריקני החדש באו"ם ג'ורג' בול לסיור במדינות המזרח התיכון על מנת ללמוד על המצב באיזור .בסיורו כלל את ישראל ,ירדן ולבנון והמנדט המוצהר של בול היה להשיג התקדמות בשיחות יארינג על פי עקרונות נאומו של הנשיא ג'ונסון מה 26-ביוני 2691והחלטת מועצת הביטחון .141במכתבו לאשכול ,שהודיע על שליחות בול ,הזהיר ג'ונסון: חוששני שהמצב מידרדר וימשיך להידרדר באיזור ובמועצת הביטחון ,אלא אם תושג התקדמות לקראת הסדר.
184
בפגישה שערך בול עם אבן ,הציג בול לבן שיחו הישראלי את עמדת הממשל בדבר הסדר ישראלי-מצרי: תמיכה בעמדה הישראלית שכל הסדר יעוגן בהסכם חתום שיהווה ראיה משפטית לקיומו של הסדר ,אך גם נכונות לחתום על הסכם שלא יוגדר כהסכם שלום ,וזאת מתוך גמישות כלפי הגורמים בעולם הערבי המתנגדים להסכם כזה. דרישה מממשלת ישראל להציג עמדה ברורה שאינה שואפת לרווחים טריטוריאליים כתוצאה ממלחמת ששת הימים. המשך שיחות יארינג על מנת למנוע את החזרת הדיון למועצת הביטחון. 182 183 184
ברומלי סמית אל לינדון ג'ונסון 4 ,ביולי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 209 .2691 י .גואל" ,ארה"ב תספק עוד טילי 'הוק' לישראל" מעריב 1 ,ביולי .2691 דין ראסק אל השגרירות בישראל 20 ,ביולי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 212 .2691
51
דרישה מממשלת ישראל לגלות נכונות להתקדמות להסדר באמצעות ויתורים ,על מנת לשפר את תדמיתה בדעת הקהל העולמית. בול הסביר שיקשה על ממשלת ארה"ב לתמוך בעמדה הישראלית במקרה של החזרת הדיון למועצת הביטחון .הוא גם טען כי לא ניתן לדעת אם הגמישות שמגלה ממשלת מצרים היא אמיתית או טקטית בלבד ,אך טען שהפגנת גמישות דומה מצד ממשלת ישראל תסייע לה לשפר את מצבה .אבן חזר על הדרישה הישראלית לשיחות ישירות ,אך הביע נכונות להמשך שיחות יארינג גם בטרם החלו שיחות ישירות והביע נכונות להסכם עם ממשלת מצרים שלא יוגדר כהסכם שלום ,וטען שנכונותה של ממשלת מצרים לקבל את קיומה של ישראל היא חסרת משמעות אם לא תהיה מעוגנת בהסכם משפטי .אבן גם התייחס באופן מפורט יותר לשליטה הישראלית בסיני כאשר טען שלא ניתן להבטיח את חופש התנועה לאניות ישראליות במיצרי טיראן ללא שליטה ישראלית ברצועת החוף של שארם אל שייח .בדבריו ,התייחס אבן גם לבעיה הפלשתינאית כאשר טען כי הקשרים החברתיים הנוצרים בין החברה הישראלית לתושבי הגדה המערבית ורצועת עזה יוצרים מצב נורמאלי ובלתי הפיך במהותו שלא ניתן לבטל באמצעות נסיגה .הוא טען כי רוב מוחלט בקרב תושבי השטחים אינו תומך בפת"ח ,ואין סיכוי לדבר זה להשתנות בקרוב .בנוסף, העריך אבן בשיחה כי הסיכויים להחזרת הדיון למועצת הביטחון נמוכים וזאת משום שכל הצדדים מבינים כי לא תהיה מכך תועלת .אבן הביע שאננות מוחלטת לגבי המצב הבטחוני וטען כי אין סכנה של מלחמה חדשה ושבעיית הטרור וההסתננות אינה גורם משמעותי בקביעת המדיניות בישראל .בעניין הגעה להסכם ,שם אבן את הדגש בערוץ הירדני בטענה שהוא מכיל בחובו את ההיבטים ההומניטאריים החשובים ביותר – רמז ברור לכך כי השליטה הישראלית בגדה המערבית לא היתה בעיניו נטולת בעיות כפי שהצהיר קודם לכן. הוא גם טען כי בשטחים הולכת ומתפתחת לה לאומיות מסוג חדש – הלאומיות 52
הפלשתינאית – ודבר זה מצריך הסכם מיידי עם ממשלת ירדן 185.הסתירות שעלו בדברי אבן לגבי העניין הפלשתינאי ביטאו תחילתה של נכונות חדשה להגעה להסדר מתוך הערכה שהמשך המצב הקיים אינו תורם ליציבות באיזור .ראש הממשלה אשכול אף היה פחות דיפלומטי משר החוץ שלו בשיחותיו עם בול ,ובדבריו השווה את הצהרות המנהיגים הערביים לנאומי היטלר ערב מלחמת העולם השנייה וטען שאין כל תועלת במערכת הערבויות של האו"ם .הוא גם טען שכל נסיון מצדו להתקדם לקראת שלום יביא לפירוק הממשלה ולהתנגדות בכנסת 186.אך למרות התנגדותם לויתורים לממשלת מצרים ,הציגו אשכול ואבן בפני בול רעיונות לויתורים לממשלת ירדן .הם הביעו את הסכמתם להחזרת חלקים מהגדה המערבית לשליטת ירדן יחד עם האוכלוסיה שבה ,אך מבלי לחזור לגבולות .'91בנוסף ,הם הבטיחו לאפשר לממשלת ירדן גישה לסחר בים התיכון באמצעות נמל ישראלי כלשהו שיוסכם עליו .הם סירבו לחלוקת ירושלים ,אך הסכימו לשקול לתת לממשלת ירדן מעמד כלשהו במקומות הקדושים בעיר .אשכול ואבן הביעו תקווה שהצעותיהם יאפשרו לחוסיין להתקדם לקראת שלום מבלי לחכות ל"אור ירוק" מנאסר בעניין זה 187.הצעות אלה הועברו לממשלת ירדן על ידי ג'וזף סיסקו ,אשר העביר אותן באופן אישי למלך חוסיין ברבת עמון ,בתוספת ההערה שלממשל ג'ונסון אין עמדה בעד או נגד ההצעות הישראליות .בנוסף ,הסביר סיסקו לחוסיין שממשלת ישראל מייחסת בשלב זה עדיפות גבוהה יותר לערוץ הירדני ולכן המליץ לחוסיין לנצל את פתיחת העצרת הכללית של האו"ם באוקטובר על מנת לדון עם נציגים של ממשלת ישראל בניו יורק. סיסקו הוסיף גם פרשנות משלו כאשר טען שאין לראות בהצעה הישראלית דבר סופי ומוחלט ,אלא רק עמדות פתיחה לקראת משא ומתן .חוסיין לא הגיב על ההצעות באופן
185 186 187
וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה 21 ,ביולי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 213 .2691 וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה 21 ,ביולי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 214 .2691 האריסון סימס אל מחלקת המדינה 21 ,ביולי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 217 .2691
53
מפורט ,אך טען שיש בהן משום נקודת התחלה טובה למשא ומתן והצהיר בפני סיסקו שיהיה ביכולתו לפעול גם ללא אישור מנאסר 188.ג'ורג' בול העלה את ההצעה הישראלית בפגישה עם חברי ממשלת ירדן ,אך כאן חיכתה לו הפתעה בלתי צפויה .ראש ממשלת ירדן באהג'את תאלהוני הודיע לבול שאבן הבטיח להעביר לו דרך יארינג מפה המפרטת את רעיונותיו להסדר ,דבר שלא היה ידוע לו קודם לכן ,ומשום כך ברצונו להמתין להגשת המפה בטרם יחליט על הצעד הבא 189.במקביל לפעילותו הרשמית של בול ,הועלו גם הצעות בלתי רשמיות בפני המלך חוסיין .מיד לאחר השיחה עם ג'ורג' בול ,הגיע מקג'ורג' באנדי לשיחה עם המלך חוסיין .באנדי טען בפני חוסיין שממשלת ארה"ב לא תוכל לסייע לו במשא ומתן עם ממשלת ישראל עקב הבחירות הקרבות לנשיאות והציע לו לפתוח בערוץ הידברות סודי עם שר הביטחון הישראלי משה דיין ,מתוך הערכה שהוא האישיות החזקה ביותר פוליטית בממשלת אשכול .הצעה זו של באנדי נעשתה ללא אישור מוושינגטון ,ומזכיר המדינה ראסק חשש שהדבר יפגע ביכולתה של ממשלת ישראל לנהל משא ומתן יעיל ,ומיד הועבר מסר לחוסיין שבאנדי אינו משקף את עמדת הממשל.
190
הערכת אבן שהשמיע בשיחתו עם ג'ורג' בול בדבר התגברות חוסר היציבות באיזור היתה בהתאם להתפתחויות של התקופה .ביולי 2691פרצה מהפכה צבאית בעיראק ,שהביאה לשלטון את מפלגת הבעת ,שהיתה מחויבת לעקרונות של סוציאליזם ערבי והתנגדות לממשלת ארה"ב .המהפכה בעיראק הטרידה גם את קובעי המדיניות בוושינגטון ,אשר חששו בין היתר שהמשטר החדש בבגדאד יפסיק את תמיכתו הצבאית בממלכת ירדן עקב היותה בעלת ברית של וושינגטון 191.בשורות המועצה לביטחון לאומי התפתחה ההערכה שהתמיכה האמריקנית בישראל תורמת להתחזקותם של גורמים 188 189 190 191
דווייט פורטר אל מחלקת המדינה 21 ,ביולי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 218 .2691 דווייט פורטר אל מחלקת המדינה 21 ,ביולי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 219 .2691 האריסון סימס אל מחלקת המדינה 10 ,ביולי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 221 .2691 ג'ון פוסטר אל וולט רוסטאו 21 ,ביולי FRUS 1964-1968, vol. 21, Doc. 199 .2691
54
מהפכניים באיזור עקב השאיפה להביא לנסיגה ישראלית בכל מחיר ,והדבר מסכן גם את יציבות הממשלה בסוריה ובירדן 192.בתוך אש"ף גברה השפעת הגורמים שקראו למאבק מזוין נגד ישראל .ממשלת מצרים תמכה באש"ף באופן מוגבל עקב חוסר ההתקדמות לקראת שלום ,הן בתקווה שפעילותו תגרום לממשלת ישראל לשנות את עמדתה ,והן עקב חוסר היכולת למנוע את התחזקות הארגון עקב המצב השורר בשטחים .כבר בעת ביקורו של נאסר במוסקבה ,הוא הביא איתו את יו"ר פת"ח יאסר ערפאת וכך נוצר שיתוף פעולה בין פת"ח ומוסקבה 193.מספר ימים לאחר מכן הביא שיתוף הפעולה בין אש"ף וממשלת מצרים לכינוס ועידה פלשתינאית לאומית בקאהיר לצורך ניסוח חוקה חדשה לאירגון.
194
בנוסף ,הביא מצב היעדר השלום במזרח התיכון גם לגיבוש עמדה כללית בקרב מדינות העולם השלישי .בספטמבר 2691התכנסה ועידת של ראשי מדינות הארגון לאחדות אפריקה ,גוף איזורי שהוקם ב ,2690-וקיבלה החלטה שקראה לנסיגה ישראלית מכל שטח שנכבש לאחר ה 1-ביוני ,2691והגדירה נסיגה כזו כפרשנות הנדרשת להחלטה .141
195
היתה זו הפעם הראשונה שארגון איזורי קרא לנסיגה ישראלית מכל השטחים שנתפסו במלחמת ששת הימים ,והדבר החליש את מעמדה של ממשלת ישראל באפריקה. ההידרדרות במזרח התיכון השפיעה גם על החיים בישראל .ב 10-ביולי נחטף מטוס אל על שהיה בדרכו מרומא לישראל על ידי פעילי החזית העממית לשחרור פלשתין בהנהגתו של ג'ורג' חבש .החוטפים הנחיתו את המטוס באלג'יריה ,ונוסעיו הישראלים שוחררו בתמורה לשחרור 14אסירים בטחוניים על ידי ממשלת ישראל .היה זה המקרה הראשון של חטיפת מטוס במסגרת הסכסוך הערבי-ישראלי ,והדבר היכה את הקהיליה 192ג'ון פוסטר אל וולט רוסטאו 29 ,באוגוסט FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 238 .2691 Heikal, The Road to Ramadan, p. 65 193 " 194המועצה הפלשתינאית :לא שלום – בכל מחיר" מעריב 22 ,ביולי .2691 195החלטה מס' 10של מליאת עצרת הארגון לאחדות אפריקה 29 ,בספטמבר .2691מתוך אתר האינטרנט של האיחוד האפריקני, www.au.int/en/sites/default/files/ASSEMBLY_EN_13_16_SEPTEMBER_1968_ASSEMBLY_HEAD S_STATE_GOVERNMENT_FIFTH_ORDINARY_SESSION.pdf
55
הבין-לאומית בתדהמה .במהלך המשבר שהתפתח סביב החטיפה ,הבטיחה ממשלת ישראל לממשלת ארה"ב לנהוג ריסון ולפעול לשחרור המטוס החטוף בדרכי משא ומתן עם ממשלת אלג'יריה ,ששיתפה פעולה עם החטיפה ,ולא לפעול לשחרור החטופים בכוח. ממשלת ארה"ב מצדה התחייבה לפעול לשחרור החטופים באמצעות פנייה לממשלות צרפת ואיטליה על מנת שיפעילו לחץ על ממשלת אלג'יריה ,אך נמנעה מפנייה ישירה לממשלת אלג'יריה שכן ראסק העריך שממשלת אלג'יריה לא תשוש לשתף פעולה בגלוי עם ממשלת ארה"ב 196.עם זאת ,דאגה ממשלת ארה"ב להעביר מסר לממשלת אלג'יריה, בו טענה כי לא תוכל למנוע מממשלת ישראל לפעול בכוח ואף סירבה לתמוך בהצעת ממשלת איטליה לבקש שחרור אסירים בטחוניים בתמורה לשחרור חטופי המטוס.
197
פרשת חטיפת המטוס הישראלי המחישה מספר דברים .היא הראתה שהתמשכות השליטה הישראלית על השטחים ללא התקדמות לשלום מחזקת את האלימות במזרח התיכון ,וכן שהשפעתה של ממשלת ארה"ב בירידה עקב ראייתה על ידי המשטרים הערביים כתומכת באופן גורף בממשלת ישראל .הפיתרון של המשבר באמצעות משא ומתן לשחרור שבויים היווה גם מכה מסוימת לאמונה כי לא ניתן לנהל משא ומתן עם גורמים ערביים ללא הפעלת כוח צבאי נגדם .עניין חטיפות המטוסים המשיך להטריד את החברה הישראלית גם בהמשך. עם סיום שליחותו הקצרה של ג'ורג' בול למזרח התיכון ,עמד הממשל בוושינגטון לפני פרשת דרכים .למרות ששליחות בול לא כללה את מצרים ,נעשתה גם פנייה לקאהיר על מנת לגרום לה לשתף פעולה עם מטרות השליחות .בסוף יולי ותחילת אוגוסט 2691 ניסו פקידים אמריקניים לשכנע את ממשלות מצרים וירדן להיכנס לשיחות עם ממשלת
196דין ראסק אל השגרירות בצרפת 14 ,ביולי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 223 .2691 197דין ראסק אל פרדריק פלוט (נציגות ארה"ב למוסדות האו"ם בז'נבה) 4 ,באוגוסט FRUS 1964-1968, vol. 20, .2691 Doc. 228
56
ישראל בתקווה להגיע להבנות כלשהן עוד לפני כינוס העצרת הכללית באוקטובר ,ואף הבטיחו לפעול אצל ממשלת ישראל לרכך את עמדותיה לטובתם במהלך המשא ומתן. ממשלות מצרים וירדן גילו גמישות נוספת בשיחות אלה כאשר הצהירו על נכונות לקבל את הנוסחה הישראלית כי לא תהיה חזרה לגבולות ,'91אך דרשו שממשלת ישראל תפרט קודם לכן את היקף השינויים הטריטוריאליים שבכוונתה לדרוש .
198
פקידים במועצה
לביטחון לאומי היו מעודדים מההצעה הישראלית שהועברה לממשלת ירדן .סאונדרס ראה בדבר התגמשות נוספת בעמדה הישראלית והעריך שהדבר הוא הצלחה נוספת של שליחותו של ג'ורג' בול 199.גם השגריר סימס בירדן ראה כך את הדברים והעריך שהושגה פריצת דרך בערוץ הירדני 200.אך עד מהרה התנפצו התקוות לשיחות שלום קרובות. שמחת ההישג של פקידי ממשל ג'ונסון על ההתקדמות לאחר שליחות בול לא האריכה ימים .ב 0-באוגוסט עלה ג'יפ צבאי ישראלי בנגב על מוקש נגד רכב שהונח על ידי חוליית מסתננים מירדן ,ו 4-חיילים נפצעו .תגובה צבאית לא איחרה לבוא ,ולמחרת תקף חיל האויר הישראלי בסיס של פת"ח ליד העיר סאלט בירדן ו 01-אנשי פת"ח נהרגו.
201
ממשלת ירדן החליטה לפנות למועצת הביטחון על מנת לגנות את ממשלת ישראל על ההתקפה וכן העבירה מסר לממשלת ארה"ב כי ההתקפה על סאלט מעמידה בספק את הנכונות הישראלית להתקדם לקראת שלום .ממשלת ארה"ב גינתה את ההתקפה במסר שהועבר לממשלת ישראל .אך למרות מסר הגינוי ,החלה ממשלת ארה"ב לפעול להגנה על העמדה הישראלית .ג'ורג' בול כבר מילא בשלב זה את תפקידו כשגריר באו"ם ,ומחלקת המדינה הנחתה אותו לפעול יחד עם המשלחת הישראלית באו"ם למניעת החלטה לגינוי
198דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה 16 ,ביולי .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 225 .2691האריסון סימס אל מחלקת המדינה 0 ,באוגוסט Ibid, Doc. 227 .2691 199הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 11 ,ביולי FRUS 1964-1968, vol. 20, 222 .2691 200האריסון סימס אל מחלקת המדינה 0 ,באוגוסט FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 227 .2691 201חזי כרמל 100" ,דקות פעל חיל האויר והנחית מהלומה כבדה ומפתיעה על בסיסי החבלנים" מעריב 1 ,באוגוסט .2691
57
ממשלת ישראל בטרם יובא העניין להצבעה .עם זאת ,היתה החלטת הממשל כי במקרה שתובא להצבעה החלטה המגנה את ממשלת ישראל ,יצביע הממשל בעדה .הערכת מחלקת המדינה היתה כי מדיניות זו של פשרה בין עמדות שני הצדדים תסייע לממשלת ארה"ב לזכות בתמיכת שני הצדדים ולהחליש את השפעתה של מוסקבה באיזור 202.בסופו של דבר ,הצביעה ממשלת ארה"ב בעד החלטת מועצת הביטחון ,119שגינתה את ממשלת ישראל על ההתקפה .במהלך הדיונים על נוסח ההחלטה ,נקטה המשלחת האמריקנית במדיניות מפשרת בין שתי המגמות ודאגה להוציא מנוסח ההחלטה על דרישה לסנקציות כלכליות נגד ישראל ,תוך השארת טון כללי של גינוי 203.אך גם לאחר ההתקפה על סאלט, לא ויתרה ממשלת ירדן לחלוטין על אפשרות של משא ומתן .כבר ב 1-באוגוסט ,2691 למחרת ההתקפה על סאלט ,נפגש מזכירו האישי של מלך ירדן זאיד ריפעי עם השגריר סימס ומסר לו שממשלת ירדן מעוניינת לקיים שיחות סודיות עם ממשלת ישראל .המסר הועבר לאבן ,אך הוא דחה את ההצעה בטענה שהשיחות האמיתיות יתנהלו בחסות יארינג או במהלך פתיחת העצרת הכללית באוקטובר 204.בתחילת אוגוסט 2691הגיעו ידיעות שממשלת ישראל הודיעה ליארינג כי לא יימסרו כל הבהרות נוספות לממשלת ירדן בדבר העמדות הישראליות להסדר מבלי שייערכו שיחות ישירות בין הצדדים .
205
ערוץ
ההידברות הישראלי-ירדני היה כעת בקשיים .סאונדרס העריך ששיחות בחסות יארינג לא יתקדמו ללא לחץ שיטתי ומתמשך מצד ממשלת ארה"ב על ממשלת ישראל וממשלות ערביות שיהיו מעורבות בשיחות .הוא העריך שממשלת ירדן לא תוכל להתקדם בתהליך מעצמה עקב לחצים מצד ממשלת מצרים והארגונים הפלשתינאיים בתוך ירדן .הוא גם
202ג'ון וולש (מזכיר בהנהלת מחלקת המדינה) אל ברומלי סמית (מזכיר בהנהלת המועצה לביטחון לאומי) 1 ,באוגוסט .2691 FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 229 203וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 24 ,באוגוסט FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 236 .2691 204האריסון סימס אל מחלקת המדינה 1 ,באוגוסט FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 230 .2691 205הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 24 ,באוגוסט FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 237 .2691
58
העריך שממשלת ערב הסעודית תפעיל לחצים על ממשלת ירדן נגד הגעה להסכם ,וזאת משום שאיפת ריאד להשיג מעמד למלך פייסל במקומות הקדושים לאיסלאם בירושלים.
206
סאונדרס חשש שכל מאמציו של ג'ורג' בול עומדים לרדת לטימיון והמליץ על פעולה דראסטית מצד ממשלת ארה"ב על מנת לכפות על ממשלת ישראל להגמיש את עמדותיה. ביטוי ליאושו של סאונדרס ניתן לראות מן העובדה שהכותרת שנתן לאחד הדו"חות הרשמיים שכתב בעניין היתה "האם שליחות בול בביוב?" 207השגריר בירדן סימס העריך שלא ניתן יהיה להתקדם בערוץ הירדני כל עוד תימשך פעילות הפידאיין נגד ישראל, והעריך שצבא ירדן לא יצליח לפתור את הבעיה בזמן הקרוב 208.במקביל להידרדרות בערוץ הירדני ,חלה הנמכה בציפיות מהערוץ המצרי .מיד לאחר ההתקפה על סאלט ,כתב אשכול מכתב אישי לנשיא ג'ונסון ובו טען שלא ניתן לתת אמון במאמצי השלום של נאסר וטען שהדבר נובע משאיפה לשפר את תדמיתו ובמקביל להתכונן למלחמה חדשה נגד ישראל .סאונדרס העריך שהמסר של אשכול נובע משאיפה ללחוץ על הממשל לאשר את עסקת הפאנטומים 209.בנוסף ,העריך שהמצב הכלכלי הפנימי במצרים לא יאפשר לנאסר להעלות יוזמות משלו ויהיה על ממשלת ארה"ב להפעיל לחצים משלה על קאהיר וירושלים על מנת להגיע להתקדמות .עם זאת ,היתה המלצת סאונדרס לדאוג שההסדר לא יכלול פתיחה מיידית של תעלת סואץ לתנועת אניות ,וזאת על מנת להקשות על ממשלת ברה"מ להעביר כוחות ימיים מהים התיכון לאוקיאנוס ההודי ובכך לסייע למשטר בהאנוי.
206 207 208 209 210
210
הארולד סאונדרס אל לינדון ג'ונסון 1 ,באוגוסט FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 233 .2691 הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 24 ,באוגוסט FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 237 .2691 האריסון סימס אל מחלקת המדינה 4 ,בספטמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 244 .2691 הארולד סאונדרס אל לינדון ג'ונסון 9 ,באוגוסט FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 231 .2691 הארולד סאונדרס אל לינדון ג'ונסון 1 ,באוגוסט FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 233 .2691
59
גם יארינג היה מודאג מההידרדרות שחלה באיזור .ב 11-ביולי 2691קיים התיעצות על מזכ"ל האו"ם בעקבותיה החליט לחדש את השיחות באיזור .לאור חוסר ההסכמה לגבי דרך כינוס הועידה ,החליט יארינג לנסות גישה אחרת ולבקש מכל הצדדים המעורבים להגיש שאלות לפי בחירתם לצד השני ,בתקווה שסבב של שאלות ותשובות יביא לפריצת דרך לקראת הסכם .סבב הגשת השאלות והתשובות לצדדים החל באמצע אוגוסט 211.2691הממשל בוושינגטון היה מעוניין לנצל שלב זה של בירור עמדות הדדי על מנת להביא לפריצת דרך בין ממשלות ישראל ומצרים .ראסק העריך כי השגת הסכם ישראלי-מצרי היא קריטית בשלב זה ,אך עדיין לא היה בטוח אם כל הגמישות שהפגינה ממשלת מצרים בחודשים שקדמו היתה אמיתית או שהיתה רק תרגיל ביחסי ציבור ,והוא הטיל על ברגוס לנסות לשכנע פקידים מצריים לגלות גמישות בתשובותיהם ליארינג על שאלות בדבר נכונות לחתום על הסכם עם ממשלת ישראל ולאפשר תנועת אניות ישראליות בתעלת סואץ 212.במקביל ,ניסה ראסק להפעיל לחץ על ממשלת ישראל והטיל על בארבור לשכנע פקידים ישראליים להפגין בתשובותיהם לשאלות המצריות את הגמישות שהפגינו בעת שליחותו של ג'ורג' בול ביולי 2691ולגלות נכונות למשא ומתן עקיף בחסות יארינג וכן למסור לממשלת ירדן הבהרות לגבי הפראמטרים הטריטוריאליים להסדר שאימצה ממשלת ישראל .הוא העריך שהמשא ומתן לשלום הגיע לפריצת דרך אותה אסור להחמיץ ,אך עם זאת נמנע מגיבוש מפת נסיגה קונקרטית והאמין שממשלת ישראל תצטרך לגבש אותה בעצמה 213.בתשובה לדרישת ראסק ,הביע יועץ משרד החוץ המצרי מוחמד ריאד נכונות לסיום העוינות נגד ישראל במישור הבין-לאומי ומתן התחייבות רשומה לקיום כל סעיפי החלטה 141כלפי מדינת ישראל ,אך ללא הסכם חתום
211 212 213
דו"ח מזכ"ל האו"ם על שליחות יארינג 4 ,בינואר .2612מסמך האו"ם S/10070 דין ראסק אל דונאלד ברגוס 21 ,באוגוסט FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 239 .2691 דין ראסק אל וואלוורת בארבור 21 ,באוגוסט FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 240 .2691
61
על ידי שני הצדדים 214.אבן הגיב על דרישת ראסק במסר משלו שעמדות ממשלת ישראל נשארו כפי שהיו בעת ביקורו של בול בישראל .הוא הביע נכונות לשיחות עקיפות בחסות יארינג והסכים להעביר לממשלת ירדן הבהרות לגבי תיקוני הגבול שדורשת ממשלת ישראל ,אך לא פירט איפה ואיך יקרה הדבר 215.אך גם הגמישות שהפגין אבן לא הפיגה את תחושת מצב החירום שנוצרה באיזור במהלך אוגוסט וחייבה הכנת תכניות חדשות. החשש מהמשך ההידרדרות הבטחונית במזרח התיכון והחשש מאיבוד שליטה שירחיק את האפשרות להשגת שלום הביאה לשינוי סדרי העדיפויות בוושינגטון ומוסקבה כאחד .ב 4-בספטמבר 2691הגיע השגריר הסובייטי דוברינין לשיחה עם ראסק ובכליו הצעה חדשה ממוסקבה .ההצעה כללה הגעה להסדר טריטוריאלי ובמקביל הסכם אמריקני- סובייטי על הגבלת מכירת הנשק למזרח התיכון .ההצעה שהגיש דוברינין כללה תכנית במספר סעיפים: ממשלות ישראל והמדינות הערביות יכריזו על קבלת החלטה 141ויגבשו ביחד לוח זמנים לביצוע סעיפיה השונים ,כולל סעיף הנסיגה. במקביל לביצוע הנסיגה ,יכריזו שכנותיה של ישראל שגובלות בה על סיום העוינות כלפיה ויחתמו על מסמך רשמי המכיר בגבולות סופיים של מדינת ישראל עליהם לא ניתן יהיה לערער. נסיגה ישראלית חלקית בשלב ראשון ונסיגה מלאה לגבולות '91בשלב השני והאחרון, כאשר השלב הראשון ינוצל לחידוש המנהל ושלטון החוק בשטחים שיפונו. הסכמה מצרית להצבת כוחות או"ם בסיני לאחר השלמת הנסיגה הישראלית.
214 215
דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה 26 ,באוגוסט FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 241 .2691 דין ראסק אל השגרירות בישראל 12 ,באוגוסט FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 242 .2691
61
לאחר השלמת הנסיגה ,ייכנס לתוקף המסמך הערבי המכיר בישראל בגבולותיה הסופיים ויאושר כהחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם. לאחר השלמת הנסיגה ,יידונו נושאים בעייתיים יותר כמו בעיית הפליטים ,בעיית ירושלים וחופש התנועה בתעלת סואץ במועצת הביטחון.
216
ראסק ראה בתכנית שהגיד דוברינין יוזמה כנה מצד מוסקבה והיה נחוש לפעול על פיה.
217
תחושת הבהילות השפיעה גם על פקידים במועצה לביטחון לאומי .היועץ הנשיאותי רוסטאו לא ראה בהילות ביישום ההצעה הסובייטית והעריך שלא תהיה מקובלת על ממשלת ישראל ולכן תידחה על ידה ,והמליץ שלא ליישם הצעה זו 218.שונה מכך היתה עמדתו של הארולד סאונדרס ,שהיה כעת ביקורתי ביותר כלפי ממשלת ישראל וראה בה את האשמה העיקרית לחוסר ההתקדמות לקראת שלום .הוא המליץ על מדיניות של לחץ אמריקני-סובייטי משותף על ממשלת ישראל על מנת לאלץ אותה לבצע נסיגה בסיני ולמסור לממשלת ירדן הבהרות לגבי הגבול הישראלי-ירדני הרצוי בעיניה וכן להציג נוסחאות לפתרון בעיית ירושלים ובעיית הפליטים .לצורך זה המליץ סאונדרס להחיות את ההצעה הקיימת בדבר מינוי שליח אמריקני שייפגש עם ממשלת ישראל ושליח נוסף שייפגש עם ממשלת מצרים 219.הערכת רוסטאו הוכחה כנכונה ,ובשיחות שנערכו עם סגן ראש ממשלת ישראל יגאל אלון ,דחה אלון כל הצעה לגיבוש תכנית שלום בחסות המעצמות או מועצת הביטחון וחזר על הטענה שרק משא ומתן בין הצדדים עצמם יביא לכך .בנוסף ,דחה אלון את הדרישה להיכנס למשא ומתן עם ממשלת מצרים בטענה כי
216 217 218 219
תרשומת שיחה בין דין ראסק ואנאטולי דוברינין 4 ,בספטמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 245 .2691 וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 21 ,בספטמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 254 .2691 וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 20 ,בספטמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 249 .2691 הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 4 ,בספטמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 246 .2691
62
עדיין אינה בשלה לכך וטען שממשלת ירדן לא תוכל להתקדם גם היא עקב התנגדות מצרית 220.לממשל בוושינגטון ,המצב נראה כעת קשה ביותר ומחייב התערבות נשיאותית. נושא עסקת הפאנטומים המשיך לעלות על סדר היום בוושינגטון .מיד לאחר שליחות ג'ורג' בול ,העריך רוסטאו ששליחות זו גורמת לממשלת מצרים להעריך שכעת תלחץ וושינגטון על ממשלת ישראל לויתורים טריטוריאליים מפליגים ולכן לא ימהר נאסר להיכנס לשיחות שלום עם ממשלת ישראל מתוך תקווה שההמתנה תביא לו ויתורים יקרי ערך ,ולכן המליץ על אישור המכירה מתוך הערכה שהדבר יערער את שאננותה של ממשלת מצרים ויאלץ אותה להיכנס לשיחות מיידיות עם ממשלת ישראל וכן תאלץ את ממשלת ברה"מ להפחית את תמיכתה בקאהיר נגד ירושלים .בנוסף ,העריך רוסטאו שאישור העסקה גם ידרבן את ממשלת ישראל להתקדם בשיחות עם ממשלת מצרים מתוך הגברת בטחונה העצמי וכן ירסן מגמות אגרסיביות עתידיות מצדה ,מאחר שכך תחוש עצמה בטוחה יותר מבחינה צבאית 221.בשלב זה פנה השגריר רבין למקור חדש של לחץ על ממשלת ארה"ב ,ובאוגוסט 2691נפגש עם המועמד הרפובליקני לנשיאות ריצ'ארד ניקסון ,אשר נשף בעורפו של ממשל ג'ונסון מראשיתו .באותה פגישה ,הבטיח ניקסון לרבין כי יאשר את עסקת הפאנטומים ללא עיכובים אם ייבחר כנשיא 222.על חשיבות העסקה עבור ממשלת ישראל ניתן ללמוד מן העובדה שב 6-בספטמבר 2691נידון העניין בפגישה לא רשמית בין הנשיא ג'ונסון וסגן ראש ממשלת ישראל יגאל אלון ,שהגיע לארה"ב על מנת לנאום בפני אירגונים יהודיים .במהלך שיחתו עם הנשיא ,טען אלון שאספקת הפאנטומים לישראל היא חיונית ביותר על מנת להרתיע התקפה ערבית ולהביא את המנהיגים הערביים אל שולחן המשא ומתן .הנשיא ג'ונסון דחה את בקשת אלון
220 221 222
דין ראסק אל השגרירות בישראל 22 ,בספטמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 250 .2691 וולט רוסטאו אל דין ראסק 19 ,ביולי FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 224 .2691 רבין ,פנקס שירות ,עמ' .111
63
להחלטה בעניין הפאנטומים בטענה שיש להמתין עד לאחר הבחירות לנשיאות בתחילת נובמבר וכן עד שתחול התקדמות לקראת השלום .
223
בתוך המועצה לביטחון לאומי
התפתחה מחלוקת בשאלה זו .רוסטאו תמך לחלוטין בטענה הישראלית כי רק מכירת הפאנטומים תקדם את השלום משום שהיא תוכיח למשטרים הערביים ולמוסקבה כי לא ניתן להביס את ישראל צבאית ,ומשום כך תמך באישור העיסקה .
224
סאונדרס היה
ביקורתי מאוד כלפי ממשלת ישראל והמליץ על הימנעות מוחלטת מאישור עסקת הפאנטומים עד אשר תחול התקדמות לקראת שלום באיזור 225.חוות דעת נוספת קיבל הממשל גם משליח האו"ם יארינג ,אשר הביע חשש כי אישור מכירת הפאנטומים יחבל בסיכוייו להשיג שלום משום שהדבר יחזק את התנגדותה של ממשלת ישראל לכל משא ומתן 226.השפעתו של רוסטאו עמדה להכריע את הכף בדיון. בשלב זה היה ג'ונסון עצמו מודאג מחוסר ההתקדמות לקראת שלום ,והוא החליט להתערב בדבר ברמה הנשיאותית .ב 20-בספטמבר 2691נשא ג'ונסון נאום באסיפה השנתית של האירגון היהודי "בני ברית" .בנאומו הביע הנשיא את ראיית המצב במזרח התיכון כמצב חירום כאשר הצהיר" :הלילה בוערת אש העוינות הבלתי הגיונית במזרח התיכון" .בנאומו נתן ג'ונסון מחמאות רבות ליהודים ולמדינת ישראל כגורמים משפיעים בפיתוח רעיונות החירות האנושית ,סימן ברור לתמיכה במדינת ישראל בדעת הקהל האמריקנית .לגבי השגת השלום ,טען ג'ונסון שהדרך הטובה לכך היא החלטה .141הוא הציב שורה של עקרונות שהיו מבוססים על חמשת העקרונות שהציב לראשונה בנאומו מה 26-ביוני 2691כבסיס לעשיית שלום:
223תרשומת שיחה בין לינדון ג'ונסון ,יגאל אלון ואחרים 6 ,בספטמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 247 .2691 224וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 21 ,בספטמבר .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 255 .2691וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 11 ,בספטמבר Ibid, Doc. 264 .2691 225הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 4 ,בספטמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 246 .2691 226דין ראסק אל מחלקת המדינה 1 ,באוקטובר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 270 .2691
64
.2הכרה בזכות קיומן של כל מדינות האיזור. .1קיום של כל מדינות האיזור בשלום ובגבולות בטוחים. .0פיתרון לבעיית ירושלים כך שלא תהיה מחולקת שוב בחומות פנימיות. .4פיתרון לבעיית הפליטים הפלשתינאיים. .1חופש השייט בתעלת סואץ ומיצרי טיראן לכל מדינות האיזור. .9ריסון מכירות הנשק למזרח התיכון. בשאלת הגבולות ,חזר ג'ונסון על הטענה שלא ניתן לחזור לגבולות שקדמו למלחמת ששת הימים .בניגוד לרבות מההצהרות הקודמות ,היה נאומו של ג'ונסון ביקורתי גם כלפי ממשלת ישראל ולא רק הממשלות הערביות .בנאומו אמר: על ממשלות ערביות לשכנע את ישראל והעולם שזנחו את הרעיון להשמיד את ישראל .אך במידה שווה ,ישראל חייבת לשכנע את שכניה הערבים ושאר העולם שאין לישראל תכניות להתרחבות על חשבון שטחיהם. הנאום גם כלל את משפט האזהרה" :הזמן אינו פועל לטובת השלום" .בנוסף ,קשר הנאום בין השגת שלום במזרח התיכון להשגת שלום בוייטנאם ולהפגת המתיחות הבין-גושית באירופה 227.המצב במזרח התיכון היה כעת מתוח .מספר ימים לאחר נאומו של ג'ונסון, התקבל מידע מודיעיני באמצעות ממשלת ירדן שממשלת ברה"מ הבטיחה לממשלת מצרים עסקת מטוסים שתסכל כל עליונות צבאית שתהיה לממשלת ישראל עקב עסקאות נשק עם וושינגטון.
228
חדירת נשק סובייטי בכמויות מאסיביות למזרח התיכון משמעותה היתה
סבירות גבוהה למלחמה נוספת .אך למרות נאומו של ג'ונסון והערכת המודיעין המדאיגה, החל הממשל למעשה ,למרות שהדבר נעשה באופן לא רשמי ,למשוך את ידיו מניהול
227נאומו של ג'ונסון בועידת "בני ברית" 20 ,בספטמבר .2691מתוך פרויקט נשיאות ארה"ב של אוניברסיטת סנטה ברברה, www.presidency.ucsb.edu/ws/index.php?pid=29109&st=&st1=#axzz1gaaPFiNL 228הערכה מודיעינית של ה 11 ,CIA-בספטמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 263 .2691
65
מעשי של מדיניות להשגת שלום .המועצה לביטחון לאומי העריכה שבשלב זה הסיכויים להשגת הבנות במסגרת שיחות יארינג או כל מסגרת אחרת הן קלושות ,וזאת עקב הפערים הגדולים בעמדות הצדדים והתקרבות הבחירות לנשיאות 229.אך למרות ההערכות בחדרי חדרים ,נמשכו המאמצים הרשמיים בשטח. נאומו של ג'ונסון בועידת "בני ברית" עורר תגובות חיוביות מצד ממשלת מצרים. כבר למחרת הנאום ,הגיע הנציג המצרי אשראף רורבאל לפגישה עם סאונדרס ובירך על נאום הנשיא ,אותו הגדיר כביטוי לנכונות אמיתית מצד ממשל ג'ונסון לפעול להשגת שלום. עם זאת ,מתח רורבאל ביקורת על נאום הנשיא בנקודה של אי חזרה לגבולות ,91אך סאונדרס טען כי במסגרת משא ומתן לשלום ,ניתן לדאוג שתיקוני הגבול לא יהיו משמעותיים .רורבאל הציע אז נוסחה מגשרת וטען שממשלת מצרים תהיה מוכנה לקבל פרשנות משפטית של אי חזרה למצב ששרר לפני מלחמת ששת הימים במשמעות של אי חזרה למשטר ועדת שביתת הנשק של האו"ם ,אלא הליכה לקראת הסכם שלום ויישום שאר סעיפי החלטה .141עם זאת ,רמז רורבאל במהלך השיחה שאם לא תהיה התקדמות לשלום ,עלולה להיות הידרדרות צבאית חדשה ,ורמז שהיא עלולה לבוא הפעם מהפלשתינאים בגדה המערבית ורצועת עזה 230.סימנים של עצבנות נראו גם מצד ממשלת ישראל ,ובעקבות הנאום ניסה רבין לשכנע פקידים אמריקניים שלא לתמוך בפיתרון שיבוא בשיחות עם ממשלת ברה"מ או במוסדות האו"ם ,אך פקידי מחלקת המדינה הזהירו שאם לא תהיה התקדמות בשיחות יארינג ,עלול לבוא לחץ על ממשלת ישראל ממקומות אחרים .הם גם רמזו בפניו שממשלת מצרים מגלה גמישות גדולה יותר מממשלת ישראל בשאלות של נכונות להסדר ,והזכירו במיוחד את הנסיגה שחלה לאחר שליחותו של ג'ורג'
229 230
סיכום ישיבת המועצה לביטחון לאומי 11 ,בספטמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 261 .2691 תרשומת שיחה בין הארולד סאונדרס ואשראף רורבאל 21 ,בספטמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 251 .2691
66
בול ביולי לגבי הנכונות הישראלית להציג פראמטרים להסדר בפני ממשלת ירדן 231.גם השליח יארינג הסכים עם הערכה זו ,ובפגישה שקיים בפאריז עם ג'ורג' בול ב29- בספטמבר 2691טען יארינג שהמכשול העיקרי להתקדמות הוא חוסר נכונותה של ממשלת ישראל לשרטט מפת נסיגה המגדירה את הגבולות הבטוחים אליהם היא שואפת, וזאת בטרם ייפתח משא ומתן בפועל .בנוסף ,טען יארינג שאין טעם כעת לרכז את המאמצים בערוץ הירדני ,עקב חולשת השלטון ברבת עמון ,אלא יש להתמקד בערוץ המצרי עקב עמדתה הדומיננטית של קאהיר בעולם הערבי .הרעיונות שהעלה יארינג נידונו בוושינגטון ,ורוסטאו התנגד לפעול על פי המלצת יארינג והמליץ על מדיניות של הימנעות מכל לחץ על ממשלת ישראל עד שתסכים ממשלת מצרים לפתוח במשא ומתן עצמו .עם זאת ,הוא התנגד לדרישה הישראלית בדבר קבלת כל דרישותיה בדבר חופש השייט בתעלת סואץ בטרם החל המשא ומתן 232.ראסק ניסה כעת גישה שונה וניסה לשכנע את רבין לקבל את יוזמת השלום של דוברינין מתחילת ספטמבר ,אך רבין דחה הצעה זו כמו גם כל דרישה להצגת פראמטרים לנסיגה מטעם ממשלת ישראל .עמדתה הרשמית של ממשלת ישראל היתה כי ההצעה הסובייטית אינה מובילה לשלום ,אלא רק לנסיגה ישראלית .תמיכת הממשל בהצעה הסובייטית לא היתה שלמה ,ויש להניח שאף רבין בשיחתו עם ראסק הבחין בכך ,שכן ראסק טען שההצעה הסובייטית ניתנת ליישום רק בחלקה ,אך לא הבהיר אלו חלקים ממנה מקובלים על הממשל .רוסטאו אף קיבל את הטענה הישראלית כי אין ההצעה הסובייטית מביאה לשלום 233.חוסר עקביות זה בשורות הממשל חיזק את ממשלת ישראל בסירובה.
231דין ראסק אל השגרירות בישראל 24 ,בספטמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 252 .2691 232וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 21 ,בספטמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 255 .2691 233תרשומת שיחה בין דין ראסק ויצחק רבין 21 ,בספטמבר .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 256 .2691וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 26 ,בספטמבר Ibid, Doc. 257 .2691
67
אך למרות חוסר האמון החלקי שרחשו פקידים אמריקניים להצעה הסובייטית, עשה הממשל מאמצים לשכנוע הצדדים לקבל אותה .ב 26-בספטמבר 2691נפגש לוציוס באטל עם שר החוץ המצרי ריאד בקאהיר והצהיר בפניו שכעת ישנה הזדמנות לשלום, וטען שההיסטוריה לא תסלח למנהיגים אם יחמיצו את ההזדמנות .הוא ניסה לשכנע את ריאד להתגמש בשאלת הנכונות למשא ומתן ישיר וחתימת הסכם שלום רשמי .ריאד טען שהמכשול העיקרי הוא חוסר נכונות מצד ממשלת ארה"ב לכפות יוזמת שלום על ממשלת ישראל 234.על מנת לשכנע את ממשלת ישראל לקבל את ההצעה ,נקט הנשיא ג'ונסון במעט דיפלומטיה אישית שהיתה כרוכה גם בפנייה לרגש היהודי של הפוליטיקאים והציבור בישראל ושלח את ידידו הבנקאי היהודי אברהם פיינברג לשיחות עם ראש הממשלה אשכול .אשכול דחה את ההצעה גם כשבאה מפי פיינברג 235.בשלב זה התגייס גם היועץ הנשיאותי רוסטאו לקידום הבנות על בסיס ההצעה הסובייטית .ב 11-בספטמבר 2691 נפגש עם השגריר רבין ,והפעם לחץ עליו לקבל את היוזמה הסובייטית ,תוך הבטחה שממשלת ארה"ב תפקח על התהליך ותמנע מצב בו נדרשת ממשלת ישראל לבצע נסיגה מבלי לקבל תמורה בדמות הסכם שלום 236.אך גם בשלב זה ,עדיין לא שינה הממשל את גישתו הבסיסית של הגנה על העמדה הישראלית ,וב 16-בספטמבר 2691הכריזה ממשלת ארה"ב באופן רשמי על דחיית ההצעה הסובייטית למשא ומתן בחסות מועצת הביטחון של האו"ם ועל השארת השגת השלום לצדדים עצמם 237.עם זאת ,המשיך הממשל לנסות ללחוץ על ממשלת ישראל להתגמש בעמדותיה .ב 00-בספטמבר 2691נפגש ראסק בניו יורק עם שר החוץ הישראלי אבן וניסה לשכנע אותו לגלות גמישות להיכנס למשא ומתן
234לוציוס באטל אל מחלקת המדינה 26 ,בספטמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 258 .2691 235וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 14 ,בספטמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 260 .2691 236תרשומת שיחה בין וולט רוסטאו ויצחק רבין 11 ,בספטמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 262 .2691 237תרשומת שיחה בין ניקולאס קאצנבך ואנאטולי דוברינין 16 ,בספטמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. .2691 266
68
עם ממשלת מצרים ,אך ללא הצלחה 238.במהלך אוקטובר 2691הוסטה תשומת הלב הבין- לאומית לאירועי העצרת הכללית של האו"ם ,ויארינג עצמו פנה לממשלת ארה"ב בבקשה לשיתוף פעולה בהשגת הסכם ישראלי-מצרי .הוא טען באזני פקידים אמריקניים שהגיע למסקנה שהשגת הסכם בערוץ המצרי תהיה הפשוטה ביותר משום שאין לממשלת ישראל שאיפות סיפוח לגבי סיני או חלקים ממנו ,והציג תכנית פעולה שכללה נסיגה ישראלית מכל סיני בתמורה לפירוז ,הצבת כוח או"ם וחופש שייט בתעלה ובמיצרי טיראן .הוא גם הביע ביטחון שיצליח לשכנע את ממשלת מצרים להסכים לחתום על מסמך משותף כזה או אחר עם ממשלת ישראל .סגן השגריר האמריקני באו"ם ויליאם בופום ראה בגישה זו של יארינג סימן לתנופה חדשה של פעילות מצדו והעריך שבימים הקרובים ינסה שליח האו"ם לרכז מאמצים להשגת הסכם ישראלי מצרי.
239
הלחץ הבין-לאומי להצגת תכנית שלום ישראלי הביא לנכונות מצד ממשלת ישראל להפסיק את שתיקתה הרשמית ולהציג רעיונות משלה .כבר ב 00-בספטמבר 2691הבטיח אבן בשיחתו עם ראסק לנצל את ישיבת העצרת הכללית של האו"ם על מנת להציג תכנית שלום חדשה 240.ב 1-באוקטובר 2691נאם אבן בעצרת הכללית והציג תכנית שלום בת תשעה סעיפים: .2מעבר למצב של שלום ,הכולל חתימה על הסכמי שלום. .1גבולות בטוחים ומוכרים. .0סידורי ביטחון מוסכמים. .4גבולות פתוחים על פי הדגם של מערב אירופה. .1חופש השייט בימים.
238 239 240
דין ראסק אל מחלקת המדינה 2 ,באוקטובר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 268 .2691 ויליאם בופום אל מחלקת המדינה 0 ,באוקטובר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 271 .2691 דין ראסק אל מחלקת המדינה 2 ,באוקטובר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 268 .2691
69
.9פיתרון לבעיית הפליטים באמצעות הסכם בין ממשלת ישראל והמדינות הערביות. .1גישה למקומות הקדושים לנצרות ולאיסלאם בירושלים. .1הכרה בזכויות לאומיות ,הכוללת הפסקת החרם מצג מדינות ערביות על השתתפות ישראלית בפורומים בין-לאומיים. .6שיתוף פעולה איזורי ,הכולל גישה שווה למשאבים. בנאומו הביע אבן התנגדות לכל פיתרון שיושג במסגרת האו"ם והצהיר שהעצרת מהווה רק במה להצגת היוזמה ,אך המשא ומתן על יישומה יהיה רק בין הצדדים עצמם.
241
בנאומו ,לא הציג אבן מפה ברורה של הגבולות אליהם שאף להגיע ואף לא נזכרה בו נכונות לנסיגה כלשהי ,מלבד אמירה כללית על גבולות בטוחים .גם הדרישות לגבולות פתוחים ושיתוף פעולה כלכלי במסגרת השלום היו דרישות שלא התקיימו בין מדינות האיזור ,מאחר שגם בין המדינות הערביות לבין עצמן לא היו גבולות פתוחים עקב בעיות הביטחון הנובעות מכלכלה רעועה .יתכן כי בכך ניסה אבן להציב רף גבוה מתוך הערכה כי הממשלות הערביות לא יוכלו לעמוד בו .מסקנה זו מקבלת חיזוק מן העובדה שבזכרונותיו טוען אבן שמטרתה האמיתית של יוזמת השלום שהציג היתה לשפר את מעמדה של ישראל בדעת הקהל העולמית 242,ויתכן שבכך הושפע מדברי עוזר מזכיר המדינה באטל לשגריר רבין בחודש שקדם לכך כי ממשלת ישראל מפסידה בקרב ההסברתי 243.אפשרות זו לא נעלמה מעיני פקידים בוושינגטון .סאונדרס העריך כי נאומו של אבן נועד ליצור תדמית חיובית יותר עבור ממשלת ישראל ולמנוע את הפסקת שליחות יארינג מחשש לאלטרנטיבות גרועות יותר עבור ישראל ,אך לא על מנת להביא להתקדמות מעשית לקראת משא ומתן לשלום .בישיבה בין משרדית של פקידי מחלקת המדינה והמועצה 241נאום אבא אבן בעצרת הכללית של האו"ם 1 ,באוקטובר Israel's Foreign Relations: Selected .2691 Documents, vol. 1-2 242אבן ,פרקי חיים ,עמ' .412 243דין ראסק אל השגרירות בישראל 24 ,בספטמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 252 .2691
71
לביטחון לאומי שנערכה ב 20-באוקטובר ,2691התקבלה הערכתו של סאונדרס על דעת רוב המשתתפים ,אך בו בזמן הוחלט שלא להפעיל לחץ על ממשלת ישראל להתקדם באופן ממשי ולפעול להמשך שליחות יארינג שלא על מנת להשיג תוצאות ,אלא על מנת למנוע דיון במועצת הביטחון מחשש שדיון כזה יחייב את ממשלת ארה"ב לפעול נגד ישראל.
244
מתוך נאמנות לגישה זו ,המשיכו פקידי מחלקת המדינה בשיחותיהם עם דיפלומטים מצריים לעמוד על הדרישה לחתימת הסכם שלום ישראלי-מצרי וסירבו להתפשר על חתימה על מסמך משותף בחסות מועצת הביטחון ,כפי שהציעה ממשלת מצרים בעבר.
245
גם ממשלת בריטניה היתה מוטרדת מתוכן נאומו של אבן בעצרת הכללית .שר החוץ סטיוארט העריך שכעת ישנו סיכוי להשגת שלום בערוץ הירדני ,וכן שהצגת מפת נסיגה על ידי ממשלת ישראלי חיונית להצלחת המהלך 246.ב 12-באוקטובר 2691נפגש השגריר הבריטי פטריק דין עם מזכיר המדינה ראסק וטען שללא הבהרה ישראלית מהם הגבולות הבטוחים אליהם היא שואפת ,תהיה שליחות יארינג בסכנה .השגריר דין הציג בפני ממשלת ארה"ב את הדרישה להפעלת לחץ על ממשלת ישראל למסור לממשלת ירדן, במסגרת שיחות יארינג או מחוצה להן ,על היקף הנסיגה שהיא מוכנה לבצע .ראסק טען שאין טעם ללחוץ על ממשלת ישראל או על כל ממשלה ערבית כל עוד לא החלו הצדדים עצמם לנהל שיחות 247.למחרת השיחה עם השגריר הבריטי ,נערכה פגישה בין ראסק ושר החוץ הישראלי אבן .במהלך השיחה ,מתח ראסק ביקורת על סירובה של ממשלת ישראל לפרט את הנסיגה שתהיה מוכנה לבצע במסגרת הסדר עם ממשלת ירדן ,ואבן טען שאין טעם להציג מפות נסיגה לממשלת ירדן משום שממשלת מצרים תמנע ממנה להיכנס
244הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 22 ,באוקטובר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 276 .2691 245דין ראסק אל דונאלד ברגוס 21 ,באוקטובר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 282 .2691 246תרשומת ישיבות ממשלת בריטניה 21 ,באוקטובר ו 02-באוקטובר .2691מתוך הארכיון הלאומי של בריטניה, filestore.nationalarchives.gov.uk/pdfs/large/cab -128-43.pdf 247תרשומת שיחה בין דין ראסק ופטריק דין 12 ,באוקטובר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 283 .2691
71
לשיחות עם נציגים ישראליים 248.הנשיא ג'ונסון הביע תיסכול מסוים ממדיניות זו במכתב ששלח לראש הממשלה אשכול מיד לאחר השיחה בין ראסק ואבן ,ובו הביע צער על שלא הושגה התקדמות בערוץ הירדני 249.הממשל המשיך במאמציו להתניע את הערוץ הירדני. ראסק העריך שחוסר התקדמות יביא לסיום שליחות יארינג ולהחזרת הדיון למועצת הביטחון וחשש גם מאפשרות של הידרדרות צבאית בגבול ישראל-ירדן .הוא גם העריך שחיוני לתת תשובות חיוביות לממשלת מצרים במסגרת שיחות יארינג על מנת למנוע כישלון מוחלט של השיחות .על מנת להשיג את הדבר ,שלח ראסק ב 14-באוקטובר 2691 מסר לממשלת ישראל למסור לממשלת מצרים הצהרה בדבר נכונות לנסיגה בסיני עד לגבול הבין-לאומי שהתקיים עד ,2691עם סידורי ביטחון מיוחדים לגבי רצועת עזה ושארם א-שייח 250.הוא העריך כי תשובה שלילית לדרישה זו תקבור סופית את שליחות יארינג 251.במקביל ,חלה התקדמות מסוימת עם ממשלת מצרים .הנציג המצרי בוושינגטון רורבאל הביע נכונות לפירוז חלק מסיני בתמורה לפירוז ישראלי של חלקים מהנגב בעומק שווה לפירוז המצרי וכן הסכים ששיחות עם ממשלת ישראל יובילו בסופו של דבר להסכם שלום 252.יש להניח שפקידי משרד החוץ הישראלי הבינו שכעת יפעיל ראסק יותר לחצים להתקדמות בערוץ המצרי ,וכדי לסכל כל אפשרות לכך פתח משרד החוץ הישראלי בקו הסברה שהציג את השיחות עם ממשלת ירדן כערוץ בו יש להתרכז ולא בערוץ המצרי ,אך בו בזמן טען שלא ניתן להגיע להתקדמות מעשית בערוץ הירדני עקב לחץ מצרי על המלך חוסיין .דברים ברוח זו נאמרו בהרצאתו של מנכ"ל משרד החוץ הישראלי גדעון רפאל
248 249 250 251 252
דין ראסק אל השגרירות בישראל 10 ,באוקטובר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 287 .2691 לינדון ג'ונסון אל לוי אשכול 10 ,באוקטובר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 285 .2691 דין ראסק אל וואלוורת בארבור 14 ,באוקטובר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 289 .2691 דין ראסק אל השגרירות בישראל 00 ,באוקטובר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 296 .2691 דין ראסק אל דונאלד ברגוס 11 ,באוקטובר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 291 .2691
72
בפני ציבור מאזינים בתל-אביב באמצע אוקטובר 253.2691ממשלת ישראל נאלצה גם להתמודד עם משבר קואליציוני עם השר ללא תיק מנחם בגין ,שהיה יו"ר גח"ל שהתנגדה לכל ויתור טריטוריאלי בשטחים אותם הגדירה כ"ארץ ישראל" .בשלב זה החל בגין לאיים כי כל החלטה על נסיגה בפועל תביא לפרישת גח"ל מהממשלה 254.בנוסף ,פירסם הרב צבי יהודה קוק ,בנו של הרב קוק מקים הרבנות הראשית בתקופת המנדט ,קריאה לממשלת ישראל להימנע מכל החזרת שטחים ,בה נאמר בין היתר: חטא ופשע מסירת קרקעותינו של ארץ ישראל ,נחלת אבותינו ,לרשות גויים אינו אלא חולשה של חסרון דעת אמונה ולא יותר – וזה לא לטובתם של ישראל אלא לרעתם ולכשלונם חלילה ,כמו לרדיפתם ולסכנתם ,השם ישמרנו, ולחרפתם ולדראונם.
255
במקביל ,התפתחה לחימה קשה במיוחד באיזור התעלה .ב 19-באוקטובר 2691פתח הצבא המצרי בירי ארטילרי על כוחות צה"ל מול העיר סואץ ,ו 24-חיילים ישראליים נהרגו .צה"ל הגיב באש משלו ,שהביאה להרס בתי אזרחים בסואץ ,איסמעיליה ופורט תאופיק 256.באווירה לא נוחה זו ,החל ראסק להכין את השטח להצגת תכנית שלום חדשה משלו על מנת להשיג התקדמות בערוץ המצרי. ב 1-בנובמבר 2691נפגש ראסק עם שר החוץ ריאד בניו יורק והגיש לו תכנית שלום בת שבעה סעיפים: .2נסיגה ישראלית מכל שטח מצרי (רמז ברור לנסיגה מכל סיני – י.כ). .1סיום של כל פעולות הלחימה בין הצדדים. 253שאול בן חיים" ,מנכ"ל משרד החוץ :לא שמועות או ניחושים אלא גישושים להידברות ישראל-ירדן" מעריב10 , באוקטובר .2691 254יוסף חריף" ,צפויה פרישת גח"ל מהממשלה אם יוחלט להתיר לאבן לנהל מו"מ על נסיגה" מעריב 11 ,באוקטובר .2691 255מעריב 11 ,באוקטובר .2691 256אלי לנדאו" ,שלושה מאגרי נפט מצריים בערו כל הלילה * סיכום אבידות צה"ל 24 :הרוגים 02 ,פצועים" מעריב11 , באוקטובר .2691
73
.0פתיחת תעלת סואץ לאניות של כל המדינות. .4פיתרון לבעיית הפליטים הפלשתינאיים באמצעות חופש בחירה לפליטים בין חזרה לישראל או התאזרחות במדינה ערבית כלשהי. .1נוכחות צבאית בין-לאומית בשארם א-שייח שלא ניתן יהיה לבטל ללא הסכמה של מועצת הביטחון של האו"ם. .9השגת הבנות לגבי הגבלת ייבוא נשק למזרח התיכון. .1חתימה מצד נציגים ישראליים ומצריים על מסמך משותף המעגן את כל ההבנות. בנוסף ,ביקש ראסק מריאד לפעול להפיכת שבעת הסעיפים למסמך משפטי מחייב עם ממשלת ישראל תוך עשרה ימים .ריאד הביע השגות על תכנית זו על שהשאירה ללא פיתרון את בעיית הגדה המערבית ,רצועת עזה ורמת הגולן .הוא התנגד להסדר שיכלול נסיגה ישראלית מסיני בלבד בטענה שההידרדרות שתבוא מהמשך השליטה הישראלית בגדה המערבית ורצועת עזה מסכנת את השלום באיזור אף יותר מהמשך השליטה הישראלית על סיני 257.על פי עדות מאוחרת של ראסק עצמו ,היתה תכנית שבעת הסעיפים פרי יוזמתו העצמית וגובשה מבלי להתיעץ עם הנשיא ג'ונסון או פקידי מחלקת המדינה והבית הלבן 258,ומסמכים מאותו הזמן מראים שהנשיא קיבל על כך דיווח לראשונה רק כשבועיים לאחר מכן 259.דבר זה ,וכן בקשתו ליישם את ההבנות תוך עשרה ימים ,מעידים כי בשלב זה חש ראסק בהילות רבה להתקדם לקראת שלום וכן שהעריך שנשיאו לא יתמוך ביוזמה זו עקב מדיניות התמיכה בישראל .הבחירות הקרבות לנשיאות היוו גורם מרכזי לבהילות שגילה ראסק.
257דין ראסק אל מחלקת המדינה 0 ,בנובמבר .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 301 .2691תיאור מהצד המצרי, Riad, The Struggle for Peace in the Middle East, pp. 90-92 Parker, The Politics of Miscalculation in the Middle East, pp. 131-133 258 259וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 21 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 322 .2691
74
למחרת שיחתו עם ריאד ,נפגש ראסק עם אבן .במהלך פגישתם ,סירב אבן לקיום ערוץ הידברות עם ממשלת מצרים מחוץ למסע הדילוגים של יארינג וטען שיש לתת קדימות למשא ומתן עם ממשלת ירדן .בנוסף ,הבטיח אבן שבאמצע נובמבר תגיש ממשלת ישראל הצהרה בדבר הגבולות אליהם היא שואפת עם ירדן .בעניין הגבולות ,הציג אבן תכנית חדשנית בדבר הסדר שלא יהיה בעל אופי "גיאוגראפי" אלא "פונקציונאלי", והסביר שמשמעות הדבר שניתן יהיה להגיע לפריסת כוחות צבא מצד שני הצדדים שלא תהיה חופפת לגבולות הריבונות באיזור אל תהיה בעלת אופי בטחוני בלבד 260.ראסק התרשם לחיוב מיוזמת אבן בדבר הסדר ביטחוני פונקציונאלי ,והחל לפעול לשכנע בכיוון זה את ממשלות מצרים וירדן .הוא הצליח להשיג את הסכמת הנציג המצרי רורבאל להימנע מהעלאת נושא הנסיגה הישראלית כנושא ראשון במעלה במסגרת שיחות שלום עתידיות 261.על מנת להשיג שיתוף פעולה מצד ממשלת ירדן ,התחייב ראסק בפניה שאם תצליח תכניתו לשיחות שלום כלליות ,יפעל להחזרת כל הגדה המערבית לירדן למעט תיקוני גבול קלים .על מנת לאפשר את הדבר ,התבקש המלך חוסיין לקבל דרישות ישראליות לסיורים צבאיים בתוך ירדן במסגרת הסכם שלום ולהימנע מכינוס ועידת פסגה של חבר המדינות הערביות לדיון בשאלות של שלום ,מחשש שכל ועידה כזו תביא להחלטה מצד רוב המנהיגים הערביים להתנגד לדבר 262.במקביל למאמצי השכנוע כלפי ממשלות מצרים וירדן ,ניסה ראסק גם להפעיל לחץ על יארינג לרכז את מאמציו בערוץ המצרי ולהגיש לממשלות ישראל ומצרים רעיונות משלו לגבי הפראמטרים הרצויים לשלום במקום לשמש רק נער שליחויות ולהעביר רעיונות בין הצדדים .יארינג עצמו היה עסוק מאז ספטמבר בשיחות עם שרי החוץ של ישראל ,מצרים וירדן בעת שהותם בניו 260ג'יימס וויגינס (שגריר ארה"ב באו"ם) אל מחלקת המדינה 0 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. .2691 .302וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 4 ,בנובמבר Ibid, Doc. 303 .2691 261תרשומת שיחה בין ריצ'ארד פרקר ואשראף רורבאל 20 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 314 .2691 262דין ראסק אל האריסון סימס 6 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 312 .2691
75
יורק לרגל דיוני האו"ם ,אך לא הצליח לגשר על הפערים כאשר ממשלת ישראל המשיכה לשים את הדגש על הדרישה להסכם שלום וממשלות מצרים וירדן המשיכו לשים דגש על הדרישה לנסיגה .בתחילה דחה יארינג את בקשת מחלקת המדינה להצגת רעיונות משלו בטענה שהדבר מנוגד לכללים הרשמיים שקבע בתחילת סבב השיחות ,אך בהמשך גילה נכונות לנסות דרך זו .בנוסף ,העביר ראסק ליארינג את תכנית שבעת הסעיפים שהציג לריאד כבסיס לעשיית שלום ,ויארינג היה שבע רצון מתכנית זו והסכים לתת לה הזדמנות 263.ראסק הצליח להשיג הסכמה מממשלת ברה"מ לתמוך במאמצי יארינג לכינוס ועידת שלום 264.בניגוד לפעמים קודמות ,הפעם תמך רוסטאו ביוזמתו של ראסק ,והעריך שישנו סיכוי אמיתי להביא לפריצת דרך תוך מספר חודשים 265.אך למרות כל התקוות, קטע סיומו של ממשל ג'ונסון כל אפשרות לפתיחה במשא ומתן. ממשל ג'ונסון כבר התקרב לסיומו .ב 1-בנובמבר 2691נערכו בחירות לנשיאות, והמועמד הרפובליקני ריצ'ארד ניקסון נבחר כנשיא הבא של ארה"ב .ג'ונסון לא התמודד פעם נוספת ,והעביר את תמיכתו לסגן הנשיא יוברט האמפרי .משום כשלונו של האמפרי בבחירות ,היה ברור לפקידי ממשל ג'ונסון כי לאחר ה 10-בינואר 2696יכהן בבית הלבן נשיא רפובליקני ולא היה ברור כיצד יתייחס ליוזמות השלום של ראסק .ב 21-בנובמבר 2691נפגש קאצנבך עם השגריר רבין והציג בפניו את תכנית שבעת הסעיפים של ראסק ודרש הסכמה ישראלית לנסיגה במסגרת הסכם שלום מכל השטחים שנתפסו במלחמת ששת הימים ,למעט תיקוני גבול קלים ומזרח ירושלים ,שהדיון עליה יידחה למועד מאוחר יותר ,ופירוז איזור שארם א-שייח מכל כוח צבאי שהוא 266.יוזמת ראסק גרמה לעצבנות 263ג'יימס וויגינס אל מחלקת המדינה 1 ,בנובמבר .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 307 .2691ויליאם בופום אל מחלקת המדינה 21 ,בנובמבר Ibid, Doc. 318 .2691 264וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 1 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 310 .2691 265וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 1 ,בנובמבר .FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 310 .2691וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 21 ,בנובמבר Ibid, Doc. 322 .2691 266ניקולאס קאצנבך אל השגרירות בישראל 20 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 320 .2691
76
מסוימת בשגרירות הישראלית ,וזאת ניתן לראות מן הטונים הצורמים שעלו בשיחה שהוקדשה לאותה יוזמה בין הציר בשגרירות הישראלית שלמה ארגוב וסאונדרס .ארגוב הביע התנגדות ליוזמת ראסק בטענה שהיא מתכון לדחיקה הדרגתית של ישראל בחזרה לגבולות .'91בנוסף ,האשים ארגוב את ממשלת ארה"ב בחוסר עקביות בעמדותיה לגבי המזרח התיכון ובכניעה למוסקבה ולמדינות הערביות .סאונדרס הגיב על כך בהאשמת ממשלת ישראל בתוכניות סיפוח מרחיקות לכת בשטחים שברשותה וביצירת קשיים מכוונים על מנת למנוע כל שיחות שלום 267.ב 21-בנובמבר 2691נפגש שר החוץ אבן עם השגריר בארבור בתל-אביב על מנת למסור לו תשובה רשמית על יוזמת ראסק .אבן טען שמוקדם מדי לעשות ויתורים לממשלת מצרים משום שעדיין לא הראתה נכונות להיכנס לשיחות עם נציגים ישראליים .הוא גם התנגד לדרישה לנסיגה מכל סיני בטענה שהדבר משריין אפשרות של חזרה לגבולות ,'91דבר שהנשיא ג'ונסון עצמו התנגד בעבר .הוא התנגד לעריכת סקר בקרב פליטי '41בשאלה אם ירצו לחזור לישראל בטענה שרק לממשלת ישראל זכות להחליט על החזרת פליטים .הוא התנגד לנוכחות כוח או"ם בשארם א-שייח בטענה שהאו"ם עוין לישראל ונתון בידי רוב התומך בעמדות ממשלות מצרים וברה"מ .הוא חזר על הדרישה להסכם חתום על ידי ממשלות ישראל ומצרים ודחה את ההצעה למסמכים חתומים בניסוח אחר .הוא אף האשים את ממשלת ארה"ב בנטישת עמדותיה הקודמות לרעת ישראל ,ודרש הבהרה רשמית שממשלת ארה"ב לא שינתה את עמדותיה לגבי הפראמטרים להשגת שלום במזרח התיכון 268.גם ממשלת מצרים לא קיבלה את יוזמת שבעת הסעיפים של ראסק ,ובתחילת דצמבר 2691דחתה את היוזמה משום שלא דרשה נסיגה ישראלית מכל השטחים ולא רק מסיני.
267 268 269
269
תרשומת שיחה בין הארולד סאונדרס ושלמה ארגוב 24 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 321 .2691 וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה 26 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 326 .2691 תרשומת שיחה בין ריצ'ארד פרקר ואשראף רורבאל 4 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 337 .2691
77
בעוד פקידי מחלקת המדינה מנסים לקדם את יוזמת ראסק בערוץ המצרי ,חלה התפתחות חשובה בערוץ הירדני .שר החוץ אבן הביע נכונות לסגת מרוב חלקי הגדה המערבית ,למעט מספר איזורים לא מאוכלסים אותם שאף לספח לישראל .עמדה זו הועברה רשמית לממשלת ירדן ב 26-בנובמבר ,2691וממשלת ירדן דחתה אותה לאלתר, בטענה שאינה עומדת בקריטריון של תיקוני גבול קוסמטיים ,אלא מהווה תכנית סיפוח מאסיבית 270.היועץ לביטחון לאומי רוסטאו העריך שעמדת ממשלת ישראל לגבי הגדה המערבית לא תאפשר התקדמות לשלום בזמן הקרוב 271.חוסר התזוזה בערוצים המצרי והירדני הביא לדיון מחודש של מטרות המדיניות האמריקנית בתחום זה .השליח יארינג הפסיק את שיחותיו עם נציגי ישראל ,מצרים וירדן במטה האו"ם בניו יורק וחזר למסע דילוגים במזרח התיכון 272.בשיחותיו עם פקידי מחלקת המדינה ,כבר לא הביע יארינג תקוות לפריצת דרך קרובה ,וראסק העריך שבקרוב תסתיים שליחותו בכישלון .
273
בישיבה בין-משרדית מטעם ממשלת ארה"ב שנערכה ב 11-בנובמבר 2691נידונו דרכים להשגת פריצת דרך .הקול הדומיננטי בישיבה זו היה עוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח התיכון ודרום אסיה פרקר הארט ,שהעריך שהגורם המרכזי לחוסר ההתקדמות הוא תמיכתה הגורפת של ממשלת ארה"ב בממשלת ישראל ,והמליץ על גיבוש נוסחה להפעלת לחץ על ממשלת ישראל על מנת לאלץ אותה לבצע ויתורים הכרחיים לשלום 274.ראסק היה מתוסכל מחוסר ההתקדמות ,ובישיבת ממשלה בבית הלבן שנערכה ב 4-בדצמבר 2691העריך שהדבר נגרם מקשיים פוליטיים פנימיים איתם נאלצו להתמודד ממשלות ישראל ,מצרים וירדן ,כאשר גורמים בממשלת ישראל מתנגדים לכל נסיגה וגורמים 270האריסון סימס אל מחלקת המדינה 10 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 328 .2691 271וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 11 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 329 .2691 272דו"ח מזכ"ל האו"ם על שליחות יארינג 4 ,בינואר .2612מסמך האו"ם S/10070 273דין ראסק אל וואלוורת בארבור 00 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 335 .2691 274דו"ח על ישיבת צוות בין-משרדי בענייני המזרח התיכון ודרום אסיה 11 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. .2691 20, Doc. 334
78
אופוזיציוניים במדינות הערביות מתנגדים לכל הסכם שלום עם ממשלת ישראל .ההישג היחיד שראה ראסק במציאות שנוצרה היתה העובדה ששני הצדדים שיתפו פעולה עם יארינג ,לפחות במישור הרשמי .על מנת להצליח בעשיית שלום ,המליץ ראסק בפני נשיאו על מדיניות של גיוס כל המאמצים של הממשל בתמיכה בשליחות יארינג והפעלת לחץ אמריקני-סובייטי משותף על כל הצדדים באיזור על מנת להביא את שליחותו להצלחה.
275
המלצה זו של ראסק זכתה לחיזוק מצד ממשלת ברה"מ ,אשר קראה לממשל בוושינגטון להמשיך את מאמציה ליישום תכנית השלום שהוצגה לריאד ב 1-בנובמבר בטענה שניתן יהיה להגיע לעמק השווה באמצעות שיתוף פעולה אמריקני-סובייטי 276.על פי עדותו של השגריר הסובייטי בוושינגטון דוברינין ,ניסה ראסק אף לשכנע את נשיאו לקיים ועידת פיסגה אמריקנית סובייטית על מנת להשיג פריצת דרך בדקה ה 60-בטרם יושבע ממשל ניקסון ,אך היוזמה נדחתה על ידי הנשיא ג'ונסון 277.ממשלת ישראל דחתה את היוזמה הסובייטית בטענה שכל הליכה למשא ומתן צריכה להיות מתואמת בין ממשלות ישראל וארה"ב בלבד 278.עמדה ישראלית זו היתה בניגוד לעמדות שהביעה ממשלת ישראל קודם לכן שרק הצדדים עצמם אמורים להגיע להבנות ביניהם ,ויש להניח שמצאה אוזן קשבת אצל הנשיא ג'ונסון .נראה שהנשיא ג'ונסון חיפש דרכים לדחות כל התקדמות על פי היוזמה שהציע ראסק ,והיועץ לביטחון לאומי רוסטאו מסר לשגרירות הסובייטית בוושינגטון כי עתה יש לשים את הדגש על הגדרת מהות היחסים שיבואו במסגרת השלום ולא על שאלת הנסיגה 279.ממשלת ארה"ב המשיכה באופן רשמי לדון עם ממשלת ברה"מ על מציאת נוסחה להתנעת שיחות שלום ,אך רוסטאו הבטיח לשגריר רבין שהדבר נעשה אך ורק
275 276 277 278 279
רשימה מאת מזכיר העיתונות של הנשיא ג'ונסון 4 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 336 .2691 השגרירות הסובייטית בארה"ב אל מחלקת המדינה 26 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 354 .2691 Dobrynin, In Confidence, p. 186 דין ראסק אל השגרירות בישראל 14 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 361 .2691 דין ראסק אל דונאלד ברגוס 12 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 356 .2691
79
כהעמדת פנים על מנת למנוע דיון במועצת הביטחון והבטיח שהממשל יהדוף כל רעיון סובייטי שלא יעלה בקנה אחד עם העמדה הישראלית 280.ראסק היה מתוסכל מדחיית יוזמתו ,והחליט שלא יפעל יותר לקדם אותה 281.מאחר שנשאר כחודש ימים עד להשבעת הממשל החדש ,החליט ראסק למקד את מאמציו במחלקת המדינה על גיבוש תכנית להסדר עבור הממשל הבא 282.הדבר עלה בקנה אחד עם עמדות השגריר בישראל בארבור ,אשר העריך שלא ניתן להביא לתזוזה בסירוב הערבי לשיחות ישירות עם ממשלת ישראל וכן שהציבור בישראל אינו מעוניין להתקדם לקראת שלום והוא מוכן לקבל אבידות מקרב חיילי צה"ל ואזרחים במסגרת המלחמה במסתננים כמחיר שיש לשלם עבור המשך השליטה בשטחים 283.הערכה דומה שררה גם בשורות המודיעין .הערכה מרכזית של ה- CIAגרסה כי מאז מלחמת ששת הימים ישנה תזוזה הדרגתית מצד ממשלת ישראל והממשלות הערביות לקראת נכונות לשלום ,אך התזוזה איטית ביותר ולא תביא לתוצאות עוד זמן רב .אותה הערכה גם גרסה שמעגל האלימות הכולל התקפות טרור על אוכלוסיה בישראל ופעולת תגמול ישראלית הפך לדפוס פעולה קבוע אשר לא ישתנה בקרוב ,והדבר רק מחליש עוד יותר את האפשרות של השגת שלום .היא גם גרסה כי השפעת ממשלת ארה"ב על המשטרים המהפכניים ,בהם מצרים ,הולכת ופוחתת וקרנה של מוסקבה עולה, וגם דבר זה לא ישתנה בקרוב ,כך שאין סיכוי רב להצלחתה של יוזמת שלום אמריקנית בשלב זה 284.בשיחות עם דיפלומטים אמריקניים ,השמיע יארינג את ההערכה כי שני הצדדים יעדיפו להימנע מכל התקדמות בשיחות עד להשבעת ממשל ניקסון כעבור
280 281 282 283 284
דין ראסק אל השגרירות בישראל 11 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 362 .2691 דין ראסק אל דונאלד ברגוס 14 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 358 .2691 דין ראסק אל האריסון סימס 14 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 359 .2691 וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה 19 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 364 .2691 הערכת מצב של ה 26 ,CIA-בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 21, Doc. 32 .2691
81
חודש 285.למרות ששליחות יארינג לא הגיעה לסיומה במהלך ממשל ג'ונסון ,היא הסתיימה בהכרזה רשמית על כשלונה באפריל ,2696מתוך הערכה שגישור על הפערים בין עמדות הצדדים אינו ניתן לביצוע.
286
נושא שעלה מחדש בימים האחרונים של ממשל ג'ונסון היה שאלת חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ממשלות ארה"ב ומצרים .בשבוע הראשון של דצמבר 2691ביקר מושל פנסילבניה לשעבר ויליאם סקראנטון במזרח התיכון .בפגישתו עם נאסר בקאהיר ,העלה הנשיא המצרי במפתיע בקשה שיעביר לנשיא הנבחר ניקסון ,שעדיין לא הושבע ,כי ממשלת מצרים שואפת לחדש את היחסים הדיפלומטיים שנותקו במהלך מלחמת ששת הימים .סקראנטון טען שביצוע מחווה כלשהי כלפי ממשלת ארה"ב יסייע בקידום עניין זה וכן יקל על הנשיא החדש להפעיל לחץ על ממשלת ישראל .במהלך שיחתם ,הצדיק נאסר את דחיית יוזמת ראסק על ידו בטענה שפתרון בעיית הפליטים והסדר בגדה המערבית קודמים להשגת נסיגה ישראלית מסיני 287.בישראל שוחח סקראנטון עם אשכול ואבן. אשכול הביע נכונות לנסיגה מרוב סיני ,למעט רצועת החוף שבין אילת לשארם א-שייח.
288
אבן המשיך בהתנגדותו להידברות עם ממשלת מצרים אך קרא להגעה להסדר עם ממשלת ירדן ואף הציג בפניו הצעה להחזרת 11אחוזים משטח הגדה לירדן 289.רעיונותיו של אבן להיקף הנסיגה לא היו מקובלים על ממשלת ירדן ,שראתה בדבר תכנית סיפוח משמעותית ולא תיקון גבול קל ,וכעת הכריזה על הפסקת השיחות הסודיות עם ממשלת ישראל.
290
במקביל ,ניסתה ממשלת מצרים להרחיב את יוזמות השלום של וושינגטון כך שיכללו גם את סוריה ,אשר לא היתה שותפה לשיחות יארינג מאחר שדמשק דחתה את החלטה 141 285לוואלין תומפסון (שגריר ארה"ב בברה"מ) אל מחלקת המדינה 21 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, .2691 Doc. 350 286דו"ח מזכ"ל האו"ם על שליחות יארינג 4 ,בינואר .2612מסמך האו"ם S/10070 287דונאלד ברגוס אל מחלקת המדינה 1 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 343 .2691 288וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה 22 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 347 .2691 289וואלוורת בארבור אל מחלקת המדינה 22 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 346 .2691 290האריסון סימס אל מחלקת המדינה 26 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 353 .2691
81
וסירבה לקבל את יארינג בתחומה .הנציגות המצרית במטה האו"ם בניו יורק פנתה לממשלת ארה"ב בבקשה ללחוץ על ממשלת ישראל לסגת מכל השטחים ,כולל רמת הגולן.
291
המצב הביטחוני במזרח התיכון הלך והידרדר .ב 19-בדצמבר 2691פתחו שני פעילים בארגון הפלשתינאי "החזית העממית לשחרור פלשתין" באש על עמדה של חברת "אל על" בנמל התעופה באתונה והביאו להריגתו של אזרח ישראלי אחד .התוקפים נעצרו מיד על ידי משטרת יוון .ממשלת ישראל האשימה את ממשלת לבנון במתן חסות לחזית העממית ,וב 11-בדצמבר התגנבו אנשי קומנדו ישראליים לנמל התעופה של ביירות ופתחו באש במשך כ 10-דקות והביאו להשמדתם של 20מטוסי נוסעים בבעלות לבנונית. ממשלת ארה"ב גינתה את הפעולה הישראלית בטענה של פגיעה בריבונות הלבנונית ,ואף תמכה בהחלטה 191של מועצת הביטחון שהועברה ביום האחרון של 2691וגינתה את ממשלת ישראל .אך למרות הגינוי ,סירבה ממשלת ישראל לקבל על עצמה הגבלות במדיניותה הצבאית .ראסק חשש שהדבר יחבל במאמצי ממשלת לבנון להשליט סדר בשטחה ויביא להתקרבות מצדה לארגונים הפלשתינאיים 292.גם ממשלת מצרים לא היתה שבעת רצון מההתקפה הישראלית על ביירות ,והנשיא נאסר העריך שעקב הפיגועים נגד מטרות ישראליות והתקיפות הישראליות בעקבות כך ,הולך ונוצר מצב בו לא תגלה ממשלת ישראל נכונות ללכת לקראת משא ומתן ,והחליט לרכז את מאמציו בתכנון מתקפה צבאית חדשה בסיני בתקווה שהדבר יביא לשינוי בעמדה הישראלית 293.מצב עניינים זה תרם לחוסר רצון מצד הממשל להמשיך את מאמצי השלום.
291 292 293
ג'יימס וויגינס אל מחלקת המדינה 6 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 345 .2691 דין ראסק אל השגרירות בישראל 16 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 369 .2691 Riad, The Struggle for Peace in the Middle East, p. 96
82
תחום בו הושגה פריצת דרך היה בעניין עסקת הפאנטומים .ב 6-באוקטובר 2691 חתם הנשיא ג'ונסון על חוק סיוע החוץ ,שאושר בקונגרס מספר ימים לפני כן .סעיף 912 בחוק חייב את הממשל לנקוט בצעדים ההכרחיים ,מוקדם ככל האפשר לאחר חקיקת חוק זה ,להגיע להסכם עם ממשלת ישראל על מכירה מטעם ממשלת ארצות הברית של מטוסים סופר-סוניים (הכוונה לפאנטומים – י.כ ).במספר שיידרש על מנת לספק לישראל כוח הרתעה מתאים אשר יוכל למנוע תוקפנות ערבית עתידית בכך שיגבר על כלי נשק מתוחכמים שהתקבלו על ידי המדינות הערביות וכן על מנת להחליף אבידות שסבלה ישראל בקונפליקט של .2691 החוק חייב את הממשל לספק לממשלת ישראל את הפאנטומים שביקשה ,אך עדיין הדבר היה טעון חתימת הסכם בין ממשלות ישראל וארה"ב .מגמת התמיכה הגורפת בממשלת ישראל עולה מנוסח החוק ,אשר האשים את המשטרים הערביים בתוקפנות ,אך לא מתח כל ביקורת על ממשלת ישראל .ראסק היה מודע לכך שההחלטה בדבר מכירת הפאנטומים תהיה גורם מסבך עבור ממשלת ארה"ב ביחסיה עם ממשלות זרות ,והינחה את הנציגויות להסביר כי ניהול המשא ומתן עם ממשלת ישראל על אישור סופי של העיסקה לא יהיה מיידי 294.הנשיא ג'ונסון אף כתב מכתב אישי למלך חוסיין ובו ניסה לשכנע אותו כי אישור עסקת הפאנטומים לא יפגע ביחסים בין וושינגטון ורבת עמון 295.גם לאחר העברת חוק הסיוע בקונגרס ,עדיין היה על הממשל לחתום על מכירת הפאנטומים עם נציגים של מדינת ישראל על מנת להפוך את הדבר לסופי ,ובממשל החל דיון פנימי בשאלת התנאים בהם יש לאשר את העיסקה .סאונדרס המליץ על מדיניות של הפעלת לחץ על ממשלת ישראל להתחייב לריסון עצמי ולהימנע מפיתוח טילים באליסטיים ו\או נשק גרעיני בתמורה 294 295
דין ראסק אל מספר נציגויות דיפלומטיות 6 ,באוקטובר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 275 .2691 דין ראסק אל השגרירות בבריטניה 22 ,באוקטובר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 277 .2691
83
לחתימה סופית על העסקה .הוא העריך שזהו הסיכוי האחרון לעצור התחמשות ישראלית מאסיבית אשר תסכן את האיזור במלחמה נוספת 296.להערכת סאונדרס היו גם שותפים במשרד ההגנה .שר ההגנה קליפורד העריך שאם לא תעשה וושינגטון מאמצים להגביל פיתוח טילים ונשק גרעיני מצד ממשלת ישראל ,יביא הדבר להכנסת נשק גרעיני סובייטי למזרח התיכון על מנת לאזן את המצב עבור המדינות הערביות .בשיחת טלפון עם ראסק ביטא את דאגתו מכך כאשר הצהיר שבמקרה כזה ,יהיה המזרח התיכון "לאיזור המסוכן ביותר בעולם".
297
עוזר שר ההגנה פול ווארנקה חשש גם הוא מאפשרות של טילים
באליסטיים בשילוב עם נשק גרעיני בידי ממשלת ישראל וחשש שהדבר עלול להביא להצטיידות בנשק גרעיני סובייטי מצד המדינות הערביות ,דבר שלא נעשה עד אותו זמן. הוא העריך כי במקרה של קיומו של נשק גרעיני בידי שני הצדדים ,עלול המזרח התיכון להידרדר למלחמה גרעינית והעריך כי מלחמה כזו תהיה מזיקה לאינטרסים האמריקניים הן משום שתיצור סכנה למלחמה אמריקנית-סובייטית והן משום שבמקרה של חורבנה של ישראל ,תוצג ממשלת ארה"ב כמי שלא הצליחה להציל את בת בריתה מחורבן ובכך ייפגע מעמדה גם במערב אירופה .משום כך ,המליץ ווארנקה להתנות את ביצוע עסקת הפאנטומים בנכונות ישראלית להתחייב להימנע מפיתוח טילים באליסטיים ונשק גרעיני וקבלת פיקוח מצד וושינגטון בתחומים אלה 298.אך הממשל התעלם מהמלצות אלה עקב עמדתו האוהדת לישראל. ב 11-באוקטובר 2691נפגש ראסק עם שר החוץ אבן על מנת לדון בפרטי עסקת הפאנטומים ,והביע דאגה מתכנית הטילים הבאליסטיים הישראלית .אבן טען שאין בכוונתה של ממשלת ישראל לפתח נשק גרעיני ,אך לגבי הטילים הבאליסטיים טען רק שאין תכנית
296 297 298
הארולד סאונדרס אל וולט רוסטאו 24 ,באוקטובר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 279 .2691 תרשומת שיחת טלפון בין קלארק קליפורד ודין ראסק 2 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 299 .2691 פול ווארנקה אל קלארק קליפורד 16 ,באוקטובר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 295 .2691
84
לפריסה נרחבת שלהם בקרוב .הוא הצדיק את תכנית הטילים הישראלית בטענה שהיא חיונית כמשקל נגדי לנשק הסובייטי המגיע למצרים .אך למרות המחלוקות ביניהם ,לא לחץ ראסק על אבן לכל התחייבות שהיא בנושאי תכנית הגרעין או הטילים ,והם הסכימו לפתוח במשא ומתן בין שתי הממשלות על הפרטים הטכניים של עסקת הפאנטומים 299.אך גם לאחר הפגישה עם אבן ,לא חדל ראסק לדאוג כיצד יוכל לעצור או להאט פיתוח טילים או נשק גרעיני על ידי ממשלת ישראל ,והוא היה נחוש להתנות את ביצוע העיסקה בהבנות בנושאים אלה 300.עם זאת ,לא קיבל ראסק תמיכה מספקת מהבית הלבן בעמדה זו ,והנשיא ג'ונסון דרש שהעיסקה תבוצע ללא כפיית התניות נוספות 301.בתחילת נובמבר 2691 העלה עוזר שר ההגנה ווארנקה בפני רבין בקשה להתחייבות להימנע מפיתוח טילים ונשק גרעיני ,אך הודה שזוהי רק המלצתו האישית ולא עמדה רשמית של הממשל 302.בתשובתה הרשמית ,הסכימה ממשלת ישראל להתחייב שלא תשתמש בשום מטוס מתוצרת ארה"ב על מנת לשאת ראשי נפץ גרעיניים בעתיד ,אך סירבה להתחייב על הפסקת פיתוח בתחום זה 303.הבנות אלה גובשו במהלך נובמבר למסמך רשמי ,בו התחייבה ממשלת ישראל שלא להשתמש במטוסים מתוצרת ארה"ב לנשיאת ראשי נפץ גרעיניים.
304
היועץ לביטחון
לאומי רוסטאו לא היה שבע רצון מהתחייבות זו ,והעריך כי עדיין ישנה סכנה שממשלת ישראל תפעל בעתיד לפתח נשק גרעיני בסודיות 305.לאחר השגת הבנות בתחום זה ,הוסרו אחרוני המכשולים בפני חתימת העיסקה ונמשך משא ומתן על פרטים לוגיסטיים ,בהם מועד אספקת המטוסים .ממשלת ישראל ביקשה להקדים את מועד האספקה לאפריל
299דין ראסק אל השגרירות בישראל 14 ,באוקטובר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 288 .2691 300וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 02 ,באוקטובר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 298 .2691 301דו"ח מאת הארי שווארץ (עוזר שר ההגנה לענייני ביטחון בין-לאומי) 6 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, .2691 Doc. 311 302תרשומת שיחה בין פול ווארנקה ויצחק רבין 1 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 308 .2691 303תרשומת שיחה בין פול ווארנקה ויצחק רבין 1 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 309 .2691 304פול ווארנקה אל יצחק רבין 11 ,בנובמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 333 .2691 305וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 21 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 349 .2691
85
,2696אך פקידי מחלקת המדינה ומשרד ההגנה המליצו על סוף 306.2696במהלך המשא ומתן על עסקת הפאנטומים ,הפעילה השגרירות הישראלית בוושינגטון לובי פרו-ישראלי מקרב אנשי עסקים אמריקניים ,שחלקם היו גם יהודים .הבנקאי אייב פיינברג הפעיל את השפעתו על הממשל כדי להבטיח עבור ממשלת ישראל תנאי תשלום טובים יותר עבור העיסקה .
307
כל המאמצים נשאו פרי ,וב 11-בדצמבר 2691נחתמה רשמית עסקת
הפאנטומים בין ממשלות ארה"ב וישראל .ממשלת ארה"ב התחייבה לספק לממשלת ישראל 10פאנטומים החל מתחילת 308.2696כעת הפכו היחסים המיוחדים בין וושינגטון וירושלים מעוגנים בהסכם בין-לאומי.
סיכום במהלך השנה שבין קבלת החלטת מועצת הביטחון 141וסיום ממשל ג'ונסון לא חלה התקדמות לשלום ,כפי שקרה גם בחודשים שקדמו לקבלת ההחלטה .ממשל ג'ונסון המשיך במדיניות התמיכה בממשלת ישראל כפי שנקבעה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, והפעם היה קשה עוד יותר לחרוג ממדיניות זו הן עקב התמיכה ההולכת וגדלה עבור ישראל בקונגרס האמריקני והן עקב התקרבות הבחירות הנשיאותיות .במהלך המחצית הראשונה של ,2691נמנע ממשל ג'ונסון מגיבוש תכניות משמעותיות לקידום שיחות שלום ,וזאת מתוך המשך של המדיניות הקודמת שנקבעה מיד לאחר ששת הימים ,אשר נבעה משאיפה להחליש את ממשלות מצרים וברה"מ .במחצית השניה של ,2691הגביר הנשיא ג'ונסון את מאמציו להפעלת לחץ על הצדדים להתקדם – דבר העולה בבירור משליחות ג'ורג' בול לישראל ביולי אותה שנה ומנאום הנשיא בועידת "בני ברית" ב20-
306 307 308
וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 14 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 360 .2691 וולט רוסטאו אל לינדון ג'ונסון 22 ,בדצמבר FRUS 1964-1968, vol. 20, Doc. 348 .2691 י .גואל" ,וושינגטון מודיעה :ה'פנטומים' יסופקו לישראל בשנת "2696מעריב 16 ,בדצמבר .2691
86
בספטמבר .החשש מהידרדרות באיזור היה אכן גורם מדרבן בתחילה להשגת התקדמות מסוימת ,והיה זה הישג לא מבוטל עבור ממשל ג'ונסון ששליחות בול הצליחה להביא את ממשלת ישראל לראשונה מאז מלחמת ששת הימים להציג פראמטרים מסוימים לנסיגה בפני ממשלת ירדן .עם זאת ,הסיר הנשיא ג'ונסון את תמיכתו ממדיניות הפעלת הלחץ על ממשלת ישראל כתוצאה מהתקרבות הבחירות ,ומזכיר המדינה ראסק נותר לבדו במערכה. חוסר התיאום בממשל והתמיכה במדיניות הישראלית הביאו גם לכישלון בשליחות יארינג. מחלקת המדינה פעלה בחלק מהזמן לסייע ליארינג ,אך בחלק אחר של הזמן ניהלה שיחות משלה ובכך יצרה שני מסלולים נפרדים שחיבלו זה בזה .יארינג עצמו הוכח כגורם קשה לפיצוח .בראשית המשא ומתן גילה סבלנות ולא הציג עמדות מגובשות משלו בתקווה שהדבר יסייע לצדדים לגבש עמדות בעצמם ,ואף החל בנסיונות לפתרון בעיות נקודתיות כהקדמה למשא ומתן המרכזי .עם זאת ,למרות הגמישות שגילה ,לא היה נלהב לשתף את ממשלת ארה"ב בגיבוש רעיונות ובכך תרם להכשלת הנסיון להביא שלום. ממשל ג'ונסון התמיד במדיניות התמיכה בהישארות הישראלית בשטחים למרות שהדבר דירדר את יחסיה של וושינגטון עם משטרים אחרים באיזור וגם הוסיף למתיחות הבין-גושית עם מוסקבה .אף סכנות לקריסתה של ממלכת ירדן ,בעלת ברית אסטרטגית חשובה ,עקב פעולות תגמול ישראליות לא שינתה את הכיוון הכללי במדיניותו של ג'ונסון, אשר נותר מושפע מיועצו רוסטאו גם לאחר ששמע דעות אחרות הן בתוך וושינגטון והן מנציגי ממשלות זרות .גם האישור הסופי של עסקת הפאנטומים בימים האחרונים לממשל ג'ונסון חיזק את העמדה הישראלית ובכך היקשה על אפשרות של השגת שלום מבוסס על נסיגה חלקית או מלאה .עסקת הפאנטומים לראשונה הפכה את התמיכה בישראל לעניין של חוק ולא רק מדיניות ,מאחר שהיא נעשתה כחלק מחוק הסיוע של ארה"ב ,תהליך שהלך והתחזק בהמשך .גורמים נוספים שהשפיעו על ממשל ג'ונסון היו המשך הגישה 87
השלילית כלפי ממשלות מצרים וברה"מ ,שהביאה את הממשל לדחות יוזמות מצד מוסקבה ובכך החלישה את הסיכויים להגיע לתכנית פעולה בין-גושית מוסכמת .גורם חשוב בזירה הפנימית היה התחזקות התמיכה במדיניות הישראלית בשורות הקונגרס ,דבר שבמהלך 2691היה חזק אף יותר מאשר ב .2691-תמיכה זו באה לידי ביטוי בשינוי עמדות שתי המפלגות הגדולות בארה"ב בכיוון של תמיכה מהותית באינטרסים הישראליים. השבעת ממשל ניקסון בינואר 2696לא שינתה בתחילה את המצב באופן יסודי, למרות שמתחילת נשיאותו גילה ניקסון נכונות גדולה יותר להידברות עם מוסקבה לגבי מציאת פיתרון למזרח התיכון ,ורק מלחמה חדשה ב 2610-יצרה שיתוף פעולה אמריקני- סובייטי בהפעלת לחץ על הצדדים לפתוח בתהליך השלום שהביא בהמשך להסכם שלום ישראלי-מצרי.
יוחנן כץ1021 ,
88
ביבליוגרפיה
מסמכים ארכיוניים כרך ראשון, מבחר תעודות מפרקי חייו: יצחק רבין ראש ממשלת ישראל,גנזך המדינה )1001 ,(ירושלים US Department of State, Foreign Relations of the United States (abbreviated as FRUS)
זכרונות )2611 , פרקי חיים (תל אביב, אבא,אבן )2616 , פנקס שירות (תל אביב, יצחק,רבין )2612 , שלושים שנות מדיניות חוץ (ירושלים: בסוד לאומים, גדעון,רפאל Bull, Odd, War and Peace in the Middle East: the Experiences and Views of a UN Observer (London, 1976) Dobrynin, Anatoly, In Confidence: Moscow's Ambassador to America's Six Cold War Presidents (New York, 1995) Hatem, Abdel-Kader, Information and the Arab Cause (London, 1974) Heikal, Mohamed, The Road to Ramadan (New York, 1975) Riad, Mahmoud, The Struggle for Peace in the Middle East (London, 1981)
89
מחקרים Mørk, Hulda Kjeang, The Jarring Mission: A Study of the UN Peace Effort in the Middle East, 1967-1971, MA Thesis in History, University of Oslo (Spring 2007) Parker, Richard, The Politics of Miscalculation in the Middle East (Bloomington, IN, 1993)
91
תצלומים הערה :התצלומים לקוחים מוויקיפידה ,אלא אם צוין אחרת
גונאר יארינג בצעירותו .שימש שליח האו"ם למזרח התיכון בין 2691-2610
91
דין ראסק ,מזכיר המדינה בממשל ג'ונסון .ניסה להגיש יוזמת שלום משלו בנובמבר 2691
92
שר החוץ הסובייטי אנדריי גרומיקו
93
אנאטולי דוברינין ,שגריר ברה"מ בארה"ב .ניסה להתניע יוזמת שלום בין-גושית במזרח התיכון
94
© 1021כל הזכויות שמורות למחבר יוחנן כץ .מותר להשתמש במאמר למטרות אישיות, הכוללו ת קריאה לשם השכלה אישית והפצתו ללא תמורה כספית כלשהי .כל שימוש מסחרי במאמר אסור בהחלט.
95