כתבי-יד בקבלה (Kabbalistic Manuscripts in the Hebrew University)

‫כתבי־יד בקבלה‬ ‫ל‬

‫הנמצאים‬

‫בבית‬

‫הספרים‬

‫הלאומי‬

‫ל^־לי יבא^^‬

‫והאוניברסיטאי‬

‫בירושלם‬ ‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬ ‫‪w w w . hebrewb o oks. org‬‬ ‫ע״י חיים ת ש ם ״ ט‬ ‫תיארם וחקרם‬

‫גרשם‬

‫שלום‬

‫בהשתתפות‬

‫יששכר‬

‫יואל‬

‫ה ו ס פ ה מיוחדה ל^קרית‪-‬םפר״ מ כ ה ד‬

‫ירושלם תר״צ‬ ‫חברה להוצאת ספרים על־יד האוניברסיטה העברית‬

‫כתבי־היד העבריים‬ ‫הנמצאים‬

‫בבית‬

‫הספרים‬

‫הלאומי‬

‫והאוניברסיטאי‬

‫בירושלם‬

‫ה ו ס פ ה מיוחדה ל‪,‬קרית־־ספר״ מזכה ז׳‬

‫ירושלם‬

‫תר״צ‬

‫חברה להוצאת ספרים על‪-‬יד האוניברסיטה העברית‬

‫אוסף כתבי היד העבריים הנמצאים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי‬ ‫בידושלמ מכיל קרוב לשבע מאות כרכים‪ .‬האוסף צעיר לימים ונרכש כמעט כלו‬ ‫ע״י קניות או מתנות בודדות‪ .‬דק אוסף אחד נכנם בו כיחידה הלא הם כיי מר אברהם‬ ‫אזולאי שנתן לבית הספדים כמעט חמשים כ״י‪ ,‬בשנות תרפ״ה ותדפ״ו‪.‬‬ ‫כעת גגש בית הספרים לפרסם קטלוג מדעי לכתבי ה י ה ובזה מתפרסם‬ ‫החלק הראשון‪ :‬כתבי היד בקבלה‪ ,‬שהם כמעט החלק הרביעי באוסף הנוכחי•‬ ‫הנהלת בית הספדים‪.‬‬

‫הקדמה‬ ‫חקירת הקבלה עודגה טעוגה ביסוס מכל צד ומכל פגה‪ .‬הצורך לסתת אבני‬ ‫הבנין המדעי העתיד להבגות בשדה זה גדול מאד‪ .‬ולפי התגאים המיוחדים לספרות‬ ‫הקבלה נודעת חשיבות יסודית ובולטת לחלקיה הגגוזים בכתבי היד‪ .‬אבל דוב‬ ‫הספרים הללו הוצגו לפני העולם המדעי דק בצודה כללית מאד שאינה מספיקה‬ ‫כלל לצרכי עבודה מדעית ואין גם פלא בדבר שברוב הרשימות מאוספי כה׳י באה‬ ‫הקבלה כבת חורגת וכל המצמצם מנת חלקה הרי זה משובח‪ .‬מלבד רשימת כתבי‬ ‫היד במינכן של שטיינשניידד‪ ,‬נעשה עד עתה רק נסיון אחד לתאר אוסף של כתבי‬ ‫יד בקבלה ביתר אריכות ודיוק והיא רשימת מדגוליות על כתבי היד שבמוזיאום‬ ‫הבריטי‪ .‬ועתה בא הספר הזה למלא החסרון עד כמה שהדבר איפשר בגדר האוסף‬ ‫שעבודה זו מוקדשת לו‪ .‬הכינותי את החומד שהבאתי כאן במשך שנים אחדות ולא‬ ‫נמנעתי מלהאריך במקומות שראיתי צורך ותועלת בכך‪ ,‬גם חקרתי אחדי המקורות‬ ‫עד כמה שידי מגעת ומקוה אני שהחוקרים ימצאו כאן גם ידיעות חדשות רבות‬ ‫וגם תקוני טעיות ושבושי הקודמים שלא שמשו בספרות זו כל צרכם‪ .‬האוסף‬ ‫בירושלם אמנם צעיר לימים הוא ויש העולים עליו במעלה ובמספד אבל בכל זאת‬ ‫עלה בידינו לאסוף במשך זמן מועט ובאמצעים מוגבלים ומצומצמים מאד גם מספר‬ ‫ספרים שערכם לחקירת הקבלה גדול למדי‪ .‬עזרו לבית הספרים באסיפת כתבי היד‬ ‫האלה כמה מחובביו בכל אתר ואתד ואי איפשד להזכיר את כולם אבל חושבני‬ ‫לחובה לומד שעזרתו הפעילה של חברי הרב ש מ ח ה א ס ף היתד! בעלת ערך מיוחד‬ ‫בשעת קניות אחדות מהחשובות ביותר להתפתחות האוסף הזה‪ .‬ימצאו כאן גם‬ ‫מספד מקורות בעלי חשיבות ניכרת הן שלא נרשמו כלל בשאר רשימות עד עכשיו‬ ‫הן שמלאכת רשימתם נעשית באופן קטוע ובלתי מספיק‪.‬‬ ‫סדרתי את הספר על פי סדר זמני הספדים׳ עד כמה שאיפשד‪ ,‬ושמתי את‬ ‫קובצי מלאכת הכשוף וקבלה מעשית בסוף הרשימה‪ .‬כ״י ‪ 157‬היוצא מהכלל הזה‬ ‫נקנה אך בשעה שחלק גדול מהספר סודר כבר בדפוס‪ ,‬ולאמתו של דבר שייך בין‬ ‫מספר ‪ 21‬ו‪ ,22‬בערך‪ .‬בנספחים הדפסתי מקורות שונים מהנרשמים כאן שראיתי‬ ‫בהם תועלת לחקירות אלה‪ ,‬מבחינות שונות•‬ ‫האחריות המדעית לתוכן הספד הזה כולה רק עלי‪ ,‬אבל עזרה חשובה נעזרתי‬ ‫על ידי ד י ר י ‪ .‬י ו א ל ‪ ,‬ראש המחלקה היודאיסטית בבית הספדים׳ שהשתתף בספר‬

‫‪IX‬‬

‫הקדמה‬

‫זה ע״י השוותו את כל כתבי היד עוד פעם עם מה שכתבתי והעתקתי מהם )מלבד‬ ‫ה״נספחים״( וע״י קדיאת שתי הגהות מכל הספד‪ ,‬עבודות שלא היה בכחי לעשותן‬ ‫הן מקוצר הזמן לפגי מסירת הספד לבית הדפוס והן מקוצר כה עיני‪ .‬על ידי זה‬ ‫תוקנו בודאי כמה טעיות ואוכל לקוות שמספר השגיאות שגפלו בהעתקות מן כתבי‬ ‫היד יהיה קטן עד מאד‪.‬‬ ‫עלי להביע תודתי עוד לשני צדדים‪ :‬לפרופ׳ א ל כ ס נ ד ר מ א ד כ ם בניו‪-‬‬ ‫יורק שהעמיד לרשותי רשימתו הארעית הקצרה של כתבי היד בקבלה שבספרית‬ ‫בית המדרש לרבנים דאמדיקה שהקוראים ימצאו רמיזות שונות אליה בספר הזה‪.‬‬ ‫וכן לממונים על קרן ד ו ד ' ו ו ל פ ם ו ן שנתנו את האפשרות להדפיס את הספד‬ ‫הזה לרגלי פתיחת הבנין החדש של בית הספרים הנקרא על שמו‪.‬‬ ‫גרשם שלום‬ ‫ירושלם‪ ,‬האוניברסיטה העברית•‬ ‫ערב שבועות תריצ•‬

‫לוח להשוואת סימני כה״י לפי מעמדם בבית ה ס פ ר י ם‬ ‫עם המספרים הסדוריים ברשימה הזאת״‬ ‫סימן כ״י בספריה‬

‫‪4°‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪101‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪50‬‬

‫״‪8‬‬

‫מספרו כאן‬

‫‪116‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪104‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪131‬‬ ‫‪101‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪141‬‬ ‫‪153‬‬ ‫‪98‬‬

‫‪8° 52‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪113‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪147‬‬ ‫‪148‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪153‬‬ ‫‪154‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪159‬‬ ‫‪162‬‬

‫‪75‬‬ ‫‪122‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪152‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪148‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪119‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪85‬‬

‫‪67‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪90‬‬

‫להשוואת סימני‬

‫לוח‬

‫בספריה‬

‫כ א‬

‫ן‬

‫‪8° 174‬‬

‫‪113‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪130‬‬

‫‪237‬‬ ‫‪239‬‬ ‫‪241‬‬ ‫‪242‬‬ ‫‪245‬‬ ‫‪252‬‬

‫‪89‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪71‬‬

‫‪198‬‬ ‫‪205‬‬

‫כה״י‬ ‫בספריה‬

‫‪8° 362‬‬ ‫‪367‬‬ ‫‪370‬‬ ‫‪381‬‬ ‫‪389‬‬ ‫‪392‬‬ ‫‪393‬‬ ‫‪394‬‬ ‫‪395‬‬

‫‪265‬‬ ‫‪266‬‬ ‫‪276‬‬ ‫‪282‬‬

‫‪97‬‬ ‫‪118‬‬ ‫‪149‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪135‬‬

‫‪397‬‬ ‫‪398‬‬ ‫‪399‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪401‬‬ ‫‪402‬‬

‫‪287‬‬

‫‪146‬‬

‫‪403‬‬

‫‪307‬‬ ‫‪308‬‬ ‫‪309‬‬ ‫‪310‬‬ ‫‪311‬‬

‫‪123‬‬

‫‪404‬‬

‫‪124‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪126‬‬ ‫‪127‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪138‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪137‬‬

‫‪405‬‬ ‫‪406‬‬ ‫‪407‬‬ ‫‪409‬‬ ‫‪411‬‬

‫‪255‬‬ ‫‪264‬‬

‫‪312‬‬ ‫‪324‬‬ ‫‪328‬‬ ‫‪329‬‬ ‫‪330‬‬ ‫‪331‬‬ ‫‪334‬‬ ‫‪342‬‬ ‫‪347‬‬ ‫‪353‬‬ ‫‪354‬‬ ‫‪355‬‬

‫‪47‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪412‬‬ ‫‪416‬‬ ‫‪417‬‬ ‫‪418‬‬ ‫‪419‬‬ ‫‪430‬‬ ‫‪437‬‬ ‫‪449‬‬ ‫‪451‬‬ ‫‪452‬‬ ‫‪459‬‬

‫כ א‬

‫ן‬

‫‪21‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪156‬‬ ‫‪147‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪142‬‬

‫לוח‬

‫להשוואת‬

‫בספריה‬

‫כאן‬

‫‪8° 460‬‬

‫‪140‬‬ ‫‪114‬‬ ‫‪62‬‬

‫‪465‬‬ ‫‪468‬‬ ‫‪476‬‬ ‫‪477‬‬ ‫‪478‬‬ ‫‪479‬‬ ‫‪484‬‬ ‫‪485‬‬ ‫‪487‬‬ ‫‪488‬‬ ‫‪489‬‬ ‫‪490‬‬ ‫‪491‬‬ ‫‪492‬‬ ‫‪493‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪112‬‬

‫‪84‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪41‬‬

‫סימני‬

‫כה״י‬ ‫בספריה‬

‫‪8° 509‬‬ ‫‪519‬‬ ‫‪522‬‬ ‫‪525‬‬ ‫‪526‬‬ ‫‪530‬‬ ‫‪531‬‬ ‫‪533‬‬ ‫‪534‬‬ ‫‪538‬‬ ‫‪539‬‬ ‫‪540‬‬ ‫‪541‬‬ ‫‪544‬‬ ‫‪550‬‬

‫כאן‬

‫‪134‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪139‬‬

‫‪72‬‬ ‫‪154‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪157‬‬

‫ו‬ ‫‪8 .‬‬

‫‪U‬‬

‫‪ - .‬נייר‪ ,‬י‪ 14:20,‬צימ‪70 .‬‬

‫ף‬

‫שורותבעמוד‪,27‬ד‬

‫‪ .‬כתיבה רבנית‬

‫ספרדית ברורה‪ .‬אבל דף ‪ 70-63‬ניזוקו מאד ע״י מים עד שבעמודים אחדים‬ ‫הכתיבה נטשטשה מכל וכל‪ .‬נכתב במאה הט״ז בעדך ואולי גם מעט אח״כ‪.‬‬ ‫נקנה מר׳ יצחק באדהב‪ ,‬ירושלם‪ .‬תרפ״ח‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪,‬‬

‫דף ‪ 6 2 - 1‬פ י ה ג ד ו ת ל ד ׳‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫עזריאל‬ ‫ז‬

‫ת נ צ ב ״ ה ‪ .‬פירוש ההגדות במס׳‬

‫ברכות‪ ,‬תענית )מתחיל ‪ , (12‬מגילה ‪ (21 0‬וחגיגה )‪(38‬‬

‫‪a‬‬

‫ב ד ר ך הקבלה‪ .‬הועתק‬

‫כנראה מכ״י ישן שהסופר לא קרא בו היטב ולכן השאיר כמה פעמים מקום‬ ‫למלים ואפילו לאותיות‪ ,‬ואולם חסרונות אלה אינם שקולים כלל כנגד חשיבותו‬ ‫הגדולה של הספר הזה‪ .‬כ״י זה נרשם בשם המטעה ״אלף המגן׳ ברשימת פרד״ס‬ ‫התודה והחכמה מכ״י ר׳י באדהב‪ ,‬ירושלם תרג־ח‪ ,‬סי׳ ‪ ,29‬והטעם שראיתיו אצלו‬ ‫מכודך עם איזה דפים מם׳ הלכה ששמו אלף המגן )את הדפים האלה לא‬ ‫יכולנו לקנות(‪.‬‬ ‫כל הראשונים ראו פירוש ההגדות של ר׳ עזרא ויש מביאים גם בשם ר׳‬ ‫עזריאל‪ ,‬ולפי עדותו המפורשת של ר׳ שם טוב ן׳ גאון בס׳ בדי הארון ש נ י ה ם‬ ‫חברו פירוש ההגדות )״שכבר הקדימוהו החכמים החסידים ר׳ עזרא וד׳ עזריאל‬ ‫מגידונה ד ל שחברו פירוש ההגדות והוסיף ר׳ עזרא לחבר פירוש בתפלות ורמזו‬ ‫בהן כל הצורך גם פירשו שם מעשה בראשית ומעשה מרכבה מאשר קבלו מפי‬ ‫הרב החסיד םגי נהור ד ל אלא שעשו להם םמניות באכין ורקין כדי שלא יבין‬ ‫אדם מדעתי עיין מונק‬

‫‪1908‬‬

‫‪, Z . L H M . - I‬‬

‫עמי ‪ (50‬ונשארו לנו‬

‫לשונות רבים על שמם בספרי המקובלים במאה הי׳׳ג‪-‬טיו‪ ,‬ואח״כ נשכח הספר‬ ‫ונעלם ולא נודע לחוקרים עד עכשיו‪ .‬והנה באמת נמצאו בידינו שתי נוסחאות‬ ‫מהפירוש הזה‪ :‬זו שלפנינו על שם ד׳ ע ז ר י א ל והאחרת בכ״י ואטיקאן ‪ 185‬דף‬ ‫‪) 18-1‬וצלומו מונח לפני( ונקראת שם •פירוש ההגדות להחכם הגדול ר׳ ע ז ר א‬ ‫ב י ר שלמה״‪ .‬והשוויתי אותם וראיתי כי באמת אין כל ספק ששניהם אמתיים‪,‬‬ ‫וגם השמות שנקראו עליהם מתאימים‪ ,‬כי ר׳ עזרא חיבר פירושו בקיצור‪ ,‬ור׳‬ ‫עזריאל הרחיב דבריו יותר עד שנמצא לו במם׳ חגיגה פי שלש מאשר לדי עזרא‪,‬‬ ‫וכתבי יד אחדים לא נודעו עדיין‪ .‬וגם זאת מצאתי שד׳ אברהם ביד יהודה‬ ‫אלמליך הדפים את כל פירושו של ר׳ עזרא )בנוסח הקצר( על ברכות ומקצת‬ ‫דבריו על תענית ומגילה בם׳ לקוטי שכחה ופאה )פירארה שי״ו( והעלים את שם‬ ‫המחבר או גם לא ידע אותו )אמנם בחר בהקדמתו בלשון ערומים‪ ,‬במליצות‬

‫‪2‬‬

‫כ ת ב יד ‪1‬‬

‫המשתמעות לשתי פנים‪ ,‬ביחס לבעלות הדבדים שהכניס בקובץ שלו( עד שטעו‬ ‫כל החוקרים וחשבוהו למחבר החלק הדאשון הזה על מסכתות הש״ם‪ .‬ואני אדפיס‬ ‫כאן כדוגמא את דברי הנוסח הארוך למסכת תענית‪ ,‬דברים חשובים על מהות‬ ‫התורה ומהות הנבואה‪ ,‬והבקי בספרי הראשונים יכיר בנקל שכמעט הכל השתמשו‬ ‫בהם ורק מעטים מאד הזכירו את הדברים בשם אומרם‪.‬‬ ‫הלשון והתוכן המיוחד של הנוסח הרחב אשר בכיי ירושלם מוכיחים שאין‬ ‫כאן עיבוד מאוחר של פירוש ד׳ עזרא‪ ,‬כי יש בו דברים רבים שרק בן דורם יכול‬ ‫לכתוב אותם‪ ,‬ונשארו כאן גם מקצת לשונות ד׳ יצחק םגי נהור )בשם ‪-‬החסיד״‬ ‫סתם‪ ,‬כמו בפי׳ הקצר של ר׳ עזרא( שאינם במקומות אחדים וכן שרידים מספדים‬ ‫ניאו־אפלטונייס חשובים שאבדו מאתנו ושעלולים להפיץ אור חדש על מקורותיו‬ ‫של גבירול‪ .‬הספד משתמש בטרמינולוגיה קבלית שכבר בדוד שלאחריו פסקו‬ ‫מלהשתמש בה‪ ,‬ומתאים בה בפרטים רבים לספר משיב דברים נכוחים לד׳ יעקב‬ ‫בן ששת‪ ,‬בן דורם ובן עירם ובודאי גם בן סודם של ר׳ עזריאל וד׳ עזרא‪.‬‬ ‫הנוסח הרחב מזכיר בפירוש את ר׳ עזרא והדברים נמצאים בפי׳ שדרש‬ ‫שלו‪ ,‬ולכן אין ספק שיש לסמוך על הפתיחות בשני כתבי היד• לשונות הראשונים‬ ‫מפירוש זה מתאימים כמעט כולם לאחת מהנוםחאות האלו‪ .‬הספד טעון עיבוד‬ ‫בקרתי יסודי ותקותי להדפיסו פעם כספר בפני עצמו‪.‬‬ ‫מקורותיו הקבליים של ר׳ עזריאל היו כאן מלבד מה ששמע בעל פה‬

‫של‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪28‬ועוד ‪,11 ,7‬‬

‫‪a‬‬

‫( בעיקר דברי ס פ ד ה ב ה י ר המובא פעמים רבות בשם‬

‫זה )לא בשם מדרש ר׳ נחוניא‪ ,‬וגם נוסח ואטיקאן מכיר דק את השם הזה( ומפרש‬ ‫אותו לפי דרכו‪ ,‬ודברי החושבים שהוא גם חבר את הבהיר‪ ,‬אינם מוצאים כל‬ ‫הצדקה בספר זה או בנוסח הקצר‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫דף ל‪ 9 /‬רמזים מעורפלים על סוד אמן אמונה ואומן‪ ,‬כמו באגדתו ששלח‬ ‫לבורגוש שהדפסתיה בקובץ כתבי ד׳ יעקב הכהן והיא בודאי לד׳ עזריאל כמו‬ ‫שרשום עליה בכתבי יד אחדים‬

‫)עיין מדעי היהדות בי‪ ,‬עמ׳ ‪233‬־‪.(240‬‬

‫‪a‬‬

‫) ע י י ן בנספחים( מביא את ד׳ יעקב החסיד וד׳ נהודאי איש ידושלם‬

‫דף ‪20‬‬

‫)וכן גם בכ״י ואטיקאן( וזהו איפוא המקור הראשון לציטאט הנפוץ הזה‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫דף ‪ 11‬מביא כאן על הכתב והמכתב ״ ו ה ג א ו ן מ ד י רב י ה ו ד א י פי׳‬ ‫מ ש ם ה ר א ש ו נ י ם אלו כיב אותיות״ )וההמשך משובש מאד‪ ,‬ובכ״י ואטיקאן כל‬ ‫הענין הנדון כאן איננו(‪ ,‬והנה אלו הם ד ב ר י ד׳ י ה ו ד ה ב ן ב ר ז י ל א י הברצלוני‬ ‫ונמצאו בשו״ת הגאונים הו׳ ליק סי׳ קי״ט ‪ -‬וזהו ה צ י ט א ט ה י ח י ד מספרי ד׳‬ ‫יהודה בן ברזילאי הידוע לי בספרות הקבלה‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫בדף ‪ 26‬מביא פרקי מרכבה‪ ,‬ובעמוד‬

‫‪ b :‬ו כ ש ת ח ז ו ר השכינה לבית קדשי‬

‫הקדשי׳ אומ׳ ברוך כדאיתא ]בכ״י כדאיתה[ ב מ ע ש ה ב ר א ש י ת ד ש מ ו א ל ]?‬

‫כתב‬

‫יד‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪a‬‬

‫כיי ואט״ אינו יודע ממקור המופלא הזה‪ ,‬אלא מביא דף ‪ 11‬את ״החסיד בשם‬ ‫הרב אביו׳ שהוא הראב״ד‪ ,‬כמקור הדברים(‪.‬‬ ‫בסוף מם׳ מגילה נמצא מדף ‪ 38-28‬אוסף מאמרי מדרש על מעשה בראשית‬ ‫ומעשה מרכבה ומהם שאיני יודע את מקורם‪ ,‬וכנראה נאספו כאן בכוונה כמבוא‬ ‫למעשה בראשית במם׳ חגיגה‪ ,‬ובאמצע מביא גם מאמר קצר על ראש דברך אמת‬ ‫בדרך קבלה ובסוף רשום ‪ -‬ע ד כ א ן ל ש ו ן ה ח כ ם ר׳ ע ז ר א ז ״ ל ׳ ואמנם‬ ‫הדברים נמצאים בפי׳ ר׳ עזרא לשיר השירים‪ .‬וכן מביא כאן בדף ‪ ) 21‬ו כ ן עוד‬ ‫מ א מ ר ומסיים ״ע״ כ ל ש ו ן החכם״ ובאמת זהו לשון ר׳ עזראבנוסח( ‪,36‬‬ ‫‪40‬‬ ‫הקצר מלה במלה‪ ,‬ומכאן מוכח שנוסח זה היה כבר לעיניו של ר׳ עזריאל וכבר‬ ‫הוא מכנה את ד׳ עזרא בכנוי *החכם״ סתם‪ ,‬שבו נתכבד גם אצל כל מקובלי‬ ‫המאה הייג והי״ד‪ ,‬המדקדקים בכנויי הכבוד המיוחדים לגדולי חכמתם‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‬‫דף ‪ 40‬מונה את שבעים שמותיו של הקב״ה והם ׳־ידועים למשכילים׳‬ ‫ובנוסח השני נשארו הדברים ביתר אריכות כי מונה שם גם ע׳ שמות לתורה‪,‬‬ ‫לירושלם ולישראל‪.‬‬ ‫דבריו בפירוש מס׳ חגיגה כאן פותחים לנו כמה שערים בהבנת הלך רוחו‬ ‫של ד׳ יצחק סגי נהור ובית מדרשו‪ .‬והנה בפיב בחגיגה נמצא בכיי ואטיקאן דף‬ ‫‪ 14‬מאמר הפותח ילד׳ עזרי׳ זה׳ ומסיים אחרי י׳ד שורות ביעד כ א ן ״ ד ׳ עזרא‪.‬‬ ‫ראה איפוא גם הוא כבר רשימות מר׳ עזדיאל ואמנם אח״כ חזר ר׳ עזריאל ועיבד‬ ‫הדברים עוד הפעם ובפירוש שלפנינו נמצאו ע י ק ר י ה ד ב ר י ם הבאים בשם ר׳‬ ‫עזרי׳ בנוסח הקצר‪ ,‬אבל לא לשונם‪ ,‬ומזה מתברר כנראה היחס האמתי של שתי‬ ‫הנוסחאות שמחבריהם מביאים זה את זה‪ :‬שניהם רשמו רשימותיהם בזמן אחד‬ ‫בערך‪ ,‬אבל האחד סדר אותם בסדור אחרון לפני השני‪ ,‬עד שזה יכול להשתמש‬ ‫בספר המסודר של חבידו כשבא לסדר את ספרו הוא במהדורה בתדא‪ .‬ואין ספק‬ ‫שגם רבים מהדברים הבאים כאן שלא בשם אומרם‪ ,‬ממקורו של החסיד ר׳ יצחק‬ ‫״ מ ה י כ ן נבראת האורה‬ ‫נבעו‪ .‬ר עזריאל מזכירו כאן רק פעם אחת‪ ,‬בדף ‪:57‬‬ ‫מלמד שנתעטף הב״ה פי׳ קבל זוהר משפע זיו החכמה המלובנת בדבריה ועל ידי‬ ‫השפע ההוא התנוצץ אור ממנו הזמנת המשכת החכמה הסובבה את הכל וכן הוא‬ ‫אומ׳ ואמונתך סביבותיך‪ .‬כך פ י ׳ ד ב י ׳ ה ח ס י ד ו ז ה ל ש ו נ ו ״ )ועיין בסי האמונה‬ ‫והבטחון לד׳ יעקב בן ששת חברו‪ ,‬בסוף פרק א׳ וכן הוא בלי שם החסיד בפי׳‬ ‫ו ב נ ו ס ח ר׳ עזרא‬ ‫‪. ( 2 4‬‬ ‫א‪ ,‬דפוס אלטונא דף ‪ 6‬ועוד פעם שם‬ ‫בכ״י ואטיקאן נזכר •החסיד״ חמש פעמים‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪,‬‬

‫‪a‬‬

‫א‬

‫ח‬

‫ד‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪1‬‬

‫‪4‬‬

‫‪-‬‬

‫‪a‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪b‬‬

‫רק המאמר הקצר הראשון נמצא גם בפי׳ התפלות לד׳ עזרא כ״י פארמא דף ‪64‬‬ ‫בשם ״חכמי המחקר‪/‬‬

‫‪4‬‬

‫כתב‬

‫יד‬

‫‪1‬‬

‫״וכן אפלטון הפילוסוף אמר כי שדש וצורה היו חותמות אשד עמדו‬ ‫במחשבה הטהורה טרם היותם בגורם כמו סופר המצייר בחוץ הציורים שבפנים‬ ‫ובדמות הפנימים יעשו החיצונים‪ .‬וכן היו במחשבה הטהורה חותמות וצורות‬ ‫ודמיונות אשר כנגדם נברא כל דבר ומלה‪.‬‬ ‫אמי אפלטון שהם שרש וצורה‪ ,‬והיורד משרש השרשים עד צורת הצורות‬ ‫צריך ללכת בריבוי והעולה עד שרש השדשים צריך ללקט הדבוי שהחלק העליון‬ ‫מהם מיחדם שהשדש בכל צורה שממנו בכל זמן ובהשחת הצורות לא ישחת‬ ‫השרש‪ .‬דע כי אין ממש גורע ומוסיף בשדש הצורה כי שדש הצורה חסר מכל‬ ‫ממש והוא הסובב והמקיף כל צד‪ ,‬כי כל כלי אין צורתו אלא מה שיחסר מן‬ ‫ממשותו‪ ,‬כי החסד מכל יש מעמידו ומקיימו ולא יקבל שינוי‪ ,‬כי אין השינוי אלא‬ ‫לנמצא המתחדש השני לאפיסתו כי המקיף הנמצא הוא בכל צדדיו בדקותו‬ ‫ובישותו ואינו נמצא בממשותו מציאותו בענין מתחדש אלא בענין שלא ישתנה‪.‬‬ ‫ויותר הוא ניכר בדיקות ]‪ 1‬בדיקות[ הממש שלא נתחדש ממה שאינו ניכר בממשותו‪.‬‬ ‫וכן תוכל לראות מן המקום הריק יעמיד כל גוף כי כל הנבראים חלולים וריקים‬ ‫מתוכם ואלמלא הריקות לא יתקיים הרוח בהם‪ .‬ומזה הצד היה הריקות יסוד כל‬ ‫מוסד ואין השלמה בצורה אלא בו‪.‬‬ ‫ואמ׳ ארםטו הפילוסוף ראשית השרשים כולם הס שני גדמים פשוטים‪,‬‬ ‫האחד מהם היסוד הראשון המקבל הצורה הוא שרש השרשי׳ הוא קודם הראשון‬ ‫העומד בעצמו המקבל החלוף‪ ,‬והשנית הצורה הגרמית המעותדת להתלבש על‬ ‫הגרם היא החכמה השלימה והזיו הטהור והזוהר הצח‪ .‬כאשר תתחבר עם היסוד‬ ‫הראשון היה מזה תולדת השכל וצורתו וזיוו‪ .‬התנוצץ ממנו זיו וזוהר כזיו‬ ‫המתנוצץ ממראות הזכוכית המושמות בחלוני המרחצאות וההיכלות כאשר נופל‬ ‫עליהם זיו השמש וזהרו‪ ,‬והיה מזה תולדת הנפש המדברת‪ .‬התנוצץ ממנו זיו‬ ‫וזוהר כזיו המתנוצץ ממראות הזכוכית ויהיה מזה תולדת הנפש הבהמית והיה‬ ‫זיוה וזהרה פחות מזיו השכל וזהרו‪ ,‬ולכן זאת הנפש כסילית צריכה להתלמד‬ ‫ולהזכיר‪ .‬וכאשר היה תולדת הנפש הבהמית‪ ,‬התנוצץ ממנה זיו כזיו המתנוצץ מן‬ ‫הראשונים והיה מזה תולדת הנפש הצומחת‪ ,‬והיה זיוה וזהרה פחות מן הזיוים‬ ‫הראשונים ויותר היא עמומה‪ .‬לכן הנפש הבהמית מתגלגלת ונעה ובעלת הרגש׳‬ ‫והנפש הצומחת נפרדת ממנה בתנועת הגדול והצמיחה והולידה ולא תנוע כי אם‬ ‫תנועת הצמיחה‪ .‬והצמיחה לפי שלא תתחזק לעמוד בעצמה והוצרכה להתפרנס‬ ‫כדי שיתחזק הגותה ]תנועתה?[ וצמיחתה‪ .‬והנפש הצומחת כאשד היה תולדתה‪,‬‬ ‫התנוצץ ממנה זיו וזוהר כזיו וזוהר המתנוצץ משאר הגרמים‪.‬‬ ‫ודברי חכמת התודה ודברי בעלי המחקר הנזכרים שניהם כאחד‪ ,‬דרך אחד‬ ‫להם ואין הפרש ביניהם אלא שינוי שמות בלבד‪ ,‬שהחוקרים לא ידעו לתת שם‬ ‫הראוי לכל חלק וחלק וחכמי האמת המקובלים מן הנביאים שקבלו מפי הגבורה‬

‫כתב‬

‫‪5‬‬

‫יד ‪1‬‬

‫יודעים לחלק חלקי הדברים ולקרות כל דבר ודבר בשם הראוי לו לפי‬ ‫כחו ופעולתו‪".‬‬ ‫הלשונות האלה חשובים מאד כי הם מראים שלעיני בעלי הקבלה בגירונה‬ ‫היו באמת כתבים ניאו־אפלטוניים בצורה פםידאפיגדאפית שהכילו ת ו ר ו ת‬ ‫ה ק ר ו ב ו ת מ א ד ל ש י ט ת ד׳ ש ל מ ה ג ב י ר ו ל ‪ .‬ומכיון שקשה להניח שזוייפו‬ ‫אחרי זמנו של גבירול‪ ,‬מי יודע אס לא היו כבד לעיניו‪ .‬ועל כל פנים ההשפעה‬ ‫ה״גבידולית״ בקבלה יכלה לנבוע גם באופן ישר מספרים כמו הנ״ל שעד עכשיו‬ ‫לא ידענו מהם ולא נשמדו אלא כאן‪ ,‬דוגמת שרידי ם׳ בגדוקלים על חמשה‬ ‫העצמים שגם הם נשמרו דק על ידי שני מקובלים‪ .‬וגם כדאי להדגיש כאן שד׳‬ ‫עזריאל מיטיב לדעת כי דבדי הקבלה ממקום אחר יהלכון‪ ,‬וההבדל העצום בין‬ ‫החומר הקבלי הישן‪ ,‬שר׳ עזדיאל וחבידיו התחילו לדרוש בראשונה ברוח האפ־‬ ‫לאטוניות‪ ,‬ובין הלך הרוח של המאמרים האלה בולט למדי! הטרמינולוגיה בקטעים‬ ‫אלה טעונה הקידה מיוחדת‪.‬‬ ‫אין סוף נקרא כאן לרוב במונח הנוהג בבית מדרשו של החסיד םגי נהוד‪:‬‬ ‫ימה שאין המחשבה משגת״ )כן גם בם׳ משיב דברים נכוחים ובשאר קטעים‬ ‫ישנים(‪.‬‬ ‫ ו ה ח כ מ ה העיקרית כל עסקי המחשבה וכל הדבורים וכל המעשים‬‫דף ‪: 54‬‬ ‫הם מכחה והוא רוח החיים מוצאו שאינו נתפש שהוא ת ח ל ת ר צ ו ן ה מ ח ש ב ה‬ ‫וזהו שכתר והחכמה מאין תמצא ומותר האדם מן הבהמה אין שהם נמצאים מאויר‬ ‫שאינו נתפש ו נ ע ש ה י ש ו ת ם מ א י ן מ מ ש ואויר שאינו נתפש לא יתחלק לשום‬ ‫צד והוא אחד פשוט בלי הרכבה ובאחדותו היו כל חפצים ה ר צ ו ן ה ק ו ד ם לכל‬ ‫ש ה ר ו ח נ ק ר א ר צ ו ן כדכת׳אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו ומתרגמ׳ דעוא‬ ‫וזהו שכתר והוא באחד ומי ישיבנו פי׳ והוא ב א ח ד ו ת ה ר צ ו ן ש א י ן חוץ ממנו‬ ‫]‪-‬רצון״ כאן הוא ״אין סוף‪ /‬בפירושו לעשר ספירות![ והרצון גודם השכל ]צ״ל‬ ‫ההשכל[ והשכל גורם החכמה כדכת׳ ובהשכל לחכם יוסיף לקח כי יסוד הווית‬ ‫החכמה הוא ההשכל תכלית השגת המחשבה ביראת ה׳ היא החכמה‪ ....‬ובהתפשט‬ ‫הרצון בהשכל‪ ,‬המציא חכמה הכוללת כל חפץ ותחלת ההויות נתונות בה והיא‬ ‫תחלת הדבור ועל זה נאמ׳ תחלת חכמה ‪ (!1‬ונאצל מאור החכמה יסוד השכל‬ ‫המחלק הויות הרצון מבין נתיבותיה‪ .‬ובינת המתבונן בחכמה מן השכל הוא שנ׳‬ ‫בה טוב אחרית דבר מראשיתו ולא אמ׳ מראשית ובכח החכמה רצון השכל הקודם‬ ‫לה‪ ...‬ובה כה שכל הנאצל ממנה כדכת׳ אני בינה וממנה ע׳׳ג כחות שהם כ ל ל‬ ‫הכל ובאחדות הרצון הכולל הכל נאמ׳ והוא באחד׳׳‪ .‬וכן דורש בדף ‪ 60‬את‬ ‫הפסוק עוטה אור כשלמה‪ :‬״הכל דבק ומיוחד עד אין סוף‪ ...‬ובהאחז מחשבת הבא‬ ‫בגבול ביסוד הגבול‪ ,‬אין גבול לגבול כי ה מ ח ש ב ה מ ת ל ב ש ת ב א ו ר ח י י‬ ‫ה ד ו ח וכולה בכל צד ו מ ת ע ל ה ל ה ס ת כ ל ב פ נ י מ י ו ת ע צ מ ה ע ד ה א פ ס‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪6‬‬

‫כ ת ב יד ‪2 1‬‬

‫כח ה ש ג ת ה ‪ ,‬ו א פ י ס ת ה תחלת הרצון הכולל כל חפץ והוא תחלת גבולו ש‬ ‫הנמצאים במחשבה ובעצה ובהבנה ובגדול ובתגבורת ובתנועה ובדבור ובכנום‬ ‫ובשטח ובקומה ובמראה כי הרצון קודם להמציאם בכל עת כדי שיתקיים בכלן‬ ‫והוא בהם ואינם ]![ חוץ ממנו הויה ו א י ן זה ב ז ה ב ה ו ו י י ה א ל א ב כ ח ואינו‬ ‫ניכר וגתפש בגבול עד העשות ממנו הגבול‪ ,‬והגבולים בתבנית המחשבה שהיא‬ ‫ספר הכולל אותות הרצון ופנימיות החפצים וההפרשות והעלות שהן זה על זה וכל‬ ‫נתיב ונתיב מתברר מן הרצון בכל צדדיו והנתיב הראשון ממנו הוא כח היושר‬ ‫שהוא מובחר שבכולם ובשביל ההולכים בנתיבתו נתפשט זה הכח‪ .‬הנתיב השני‬ ‫אור חיי הרוח שממנו אור התורה שהיא וכל האורים הקודמים לברייתו של עולם‬ ‫כאוד הכבוד ואור כסא הכבוד ואור המקדש ואור הכרובים ואוד גן עדן ואור‬ ‫התשובה ואורו של משיח ואור הנשמות שהיו ושעתידין להיות ואור המזלות‬ ‫שלהם וכל החפצים היו חרותין בהגיון הנפש הנמשך מן הרצון שהוא השרש‬ ‫שהכל ממנו והכל נכלל ברוח ונסמך ברוח ואלמלא גבולי הדבור לא היה ניכר‬ ‫אלא בדאייה לכך היו האותיות גבולי הדבור להכיר הפרש בין דבר לדבר״‪.‬‬ ‫שני מאמרים אלה ישמשו דוגמא לסגנון הספר הזה‪ ,‬וכל מה שנראה כאן‬ ‫זר‪ ,‬הרי זוהי קבלת ר׳ יצחק החסיד רבם כפי שנשארה בידינו בפירושו לס׳ יצירה‪.‬‬ ‫והדרך הזאת רחוקה מאד מן המקובלים שהיו מימי הדמבין ואילך!‬ ‫אם נתחבר יותר מהנמצא כאן׳ אי אפשר להחליט‪ .‬על כל פנים נמצאו‬ ‫רמזים למה שעתיד להתבאר בפרק השוכר )דף ‪ (6‬ובפרק השותפים )רק בכיי‬ ‫ואטיקאן ‪ .(6‬וכבר העירותי בערך ר׳ טודרוס אבולעפיה באנציקלופדיה אשכול‬ ‫שסי א ו צ ר ה כ ב ו ד לדי טודרוס הלוי מיוסד בחלקים רבים על פירושנו זה וגם‬ ‫זה נתעלם מן החוקרים‪.‬‬ ‫הספר נפסק בפ״ב דחגיגה‪ ,‬ומסיים ״ודגלו עלי אהבה וגודלו עלי אהבה״‪.‬‬ ‫מתחיל ״ ב מ ס כ ת‬ ‫(לקוטי א ג ד ו ת ממסכת כתובות(‬ ‫‪70 - 63‬דף‬ ‫כ ת ו ב ו ת פרק ראשון‪ .‬דרש בר קפדא מאי דכת׳ ויתד תהיה לך על אזניך‪.‬‬ ‫מסיים ״איקלע ד׳ אלעז׳ להתם ואייתו חדא לקמיה ונקטיה בידיה״ ]דף קייב‬ ‫ע״א( והדפים האחרונים קשים מאד לקריאה‪.‬‬ ‫<ז‬

‫<ז‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪ — •Hebr. 8° 476‬נייד‪ 15:22 ,‬צ״מ‪ 94 .‬דף‪ ,‬מספד השורות שונה‪ .‬קודסיבה‬ ‫ספרדית מסוף המאה הי״ז או תחלת המאה הי״ח‪ ,‬והועתק כנראה מתוך כתב יד ישן‪.‬‬ ‫נקנה תדפ״ד‪.‬‬

‫כתב‬

‫‪7‬‬

‫יד ‪2‬‬

‫ילקוט מדברי קבלה וסודות‪ ,‬מתאים בחלק גדול גם לפי סדר העניינים לכ״י‬ ‫הנמצא בםימינר בניו יורק )מסומן ברשימה ארעית שהשאיל לי בטובו פרופ׳‬ ‫מארכם בסי׳ ‪ ,829‬ושם בא מאיטליה מהמאה הטיז(‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫&‬

‫דף ‪-1‬יי‪17‬‬

‫] פ י ר ו ש או ס ו ד שם ה מ פ ו ר ש בן ע״ב שמות[‪,‬‬

‫הוא הפירוש‬

‫המשולש הנדפס בם׳ רזיאל דף כ״ד ב׳ עד ליא ב׳‪ .‬ונכתב כאן בשלש עמודות‬ ‫זו על יד זו כמו בכתבי יד רבים )בריט‪ .‬מוז‪ 733 .‬ובשני כתבי יד בסימינד‬ ‫בניו יורק‪ ,‬עיין גם רשימת שוואגר את פרענקל אוצר כלי חמדה סי׳ ‪ ,(36‬אבל‬ ‫החתימות באות זו אחר זו וחתימת העמודה הפותחת ״אבוא בגבורות״ חסדה כאן‪.‬‬ ‫כתבי יד אחרים רשם שטיינשניידר ברשימת מינכן עמ׳ ‪ 71‬ויש עוד רבים‪ .‬הפירוש‬ ‫נקרא בכתבי יד רבים פ י ר ו ש שם‬

‫אבל נמצאו גם שמות כוללים‬

‫העצם‪,‬‬

‫אחדים‪ .‬הח׳ מילזאגי נסה להוכיח בספרו אוצר ראבייה שראיתי בכ״י האלברשטאם‬ ‫!‪ jews• College-‬שמחבר כל הפירושים האלה הוא ר׳ אברהם אבולעפיה כי מצא‬ ‫אותם כתובים בכ״י שגמצא תחת ידו וכן גם בכיי אחד של יה״ש‪ ,‬ודבריו שעוד לא‬ ‫השגיחו עליהם׳ צריכים חקירה כי באמת הצליח להראות שם שהחלק הגדפם בס׳‬ ‫דזיאל לפני פירושים אלו אינו אלא הפתיחה לס׳ חיי עולם הבא לאבולעפיה‬ ‫ובשני כתבי יד הנ״ל מס׳ חיי עוה״ב מצא את הפירושים ג״כ מיד אחרי הפתיחה‬ ‫הזאת‪ .‬ואמנם כל כתבי היד האחרים שראיתי עד עכשיו בעיני‪ ,‬לא הכילו את‬ ‫הפירושים‪ ,‬ואולי נכנסו שם דק ע׳׳י אחד מתלמידי אבולעפיה שצירף אותם י ח ד ‪-‬‬ ‫כי הלא אין ספק ש מ ב י ת מ ד ר ש ו יצאו‪ ,‬אם גם קשה לצייר שהוא עצמו חברם‬ ‫)כי סודות הספירות תופסים כאן מקום שאינו לפי רוחו של אבולעפיה וגם תורת‬ ‫השמיטות מיסוד ספר התמונה אינה בולטת כ־כ בשאר ספרי אבולעפיה כמו כאן(‪.‬‬ ‫אבל ראוי לחקור שאלה זו עוד פעם אחרי השוואת כל כ״י של ם׳ חיי עולם הבא•‬ ‫שאד המחברים שייחסו את הפירושים לאבולעפיה‬

‫)אם גס בפקפוקים( כמו‬

‫מרגוליות‪ ,‬לא ידעו מהוכחותיו של אליקים מילזאגי )שספרו החשוב על ספד‬ ‫רזיאל נשכח לגמרי ‪ 0‬ודבריהם אינם אלא השערות בלבד‪.‬‬ ‫הנוסח הנדפס ברזיאל משובש עד מ א ה וגם כיי זה עולה עליו בהרבה‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪b‬‬

‫ד ף ‪ 17‬״הגה אתחיל ציור אלף בית אשר קבל משה מפי הגבורה כמו שהיא כתובה‬ ‫כך וחקוקה בכסא״ והוא כנראה המשך דברי המאמר הקודם ושייך לס׳ רזיאל דף ל״ב‬ ‫ע״ב שורה ‪ ,6‬ונמצא יחד עם סי׳ ‪ 1‬גם בכ״י אוצר כלי חמדה ‪) 36‬עכשיו ניו־יורק(‪.‬‬ ‫ו‬

‫ס‬

‫ג‬

‫ו‬

‫ל‬

‫ו‬

‫ת‬

‫‪b‬‬

‫‪7‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪a‬‬

‫‪ .‬א( מו״ם בגימ׳ אלהים‪....‬‬

‫ב( םי״ט אמרו חכמים ד ל לצורת פני אדם והוא שם אחד מכונה לנגד השם לפי שבו‬ ‫מצייר צורת האדם‪ ....‬ג( להוציא שטר כתוב מן המים ]בעזרת שם ע״ב[‪ ....‬ד( בויהי‬ ‫נועם לא תמצא בו זיץ‪....‬‬

‫ה( ב ר כ ת שם ה מ פ ו ר ש בא״י אמ״ה על קדושת שם‬

‫המפורש‪ ,...‬ו( כי יבואו עליך ליסטים‪ ....‬ז( חשבון האותיות של שבעים ושתיים שמות‬ ‫הם די״ו‪ ....‬ח( אלו הם עשרה פסוקים המתחילין בנו״ן‪ .‬נגע צרעת‪ ....‬ט( למקשה לילה‬

‫‪8‬‬

‫כתב‬

‫יד ‪2‬‬

‫‪b‬‬

‫ת פ ל ה ‪ - 1 9‬כ ע י ן שמנה עשרה עם תוספת שמות וענייני קבלה‬ ‫)עיין למטה סי׳ ‪ .(8‬פותחת‪ :‬״שומע תפלה עדיך כל בשד יבואו בא׳׳י אלהינו‬ ‫ואלהי וגו׳ אלהי הצדיקים והחסידים‪.‬״״‬ ‫יני‬

‫העתק מהחסיד רבי משה‬ ‫]‬ ‫קבלה מעשית‬ ‫נ ד ״ ו מ ע י ר א ל מ ג י י א וקבל מ ה ר ב החסיד‪ ...‬י ה ו ד ה מ ג ד מ ש א ]ערבוביא‬ ‫מד׳ יהודה חסיד ור׳אלעזד מגרמיישא!( ונחלק לחמשה שערים )שםבןע״ב בחמשה‬ ‫סדרים ושמו שם(‪ .‬דף ‪ 23‬מביא ״לפתיחת הלב ואין כמוה״ סגולה שהשתמש בה‬ ‫)לדבריו( ר׳ יוחנן בן זכאי‪ ,‬וגם כאן‪ :‬לישת עוגה בערב שבועות ע״י בתולה‬ ‫שעדיין לא דאתה דם בתולים וכתיבת שמות קדושים על העוגה לאחר טבילה‪ ,‬אס‬ ‫כן דומה סגולה זאת לנזכרת כאן ‪ 8° 397‬בשם ד׳ אלעזד הקלידי אעפ״י שהפרטים‬ ‫והשמות שונים‪ .‬דף ‪ 24‬ישם ששמש משה דבינו׳ לשמירה)(‪.‬‬ ‫דף ‪ 2 5‬־ ‪ ] 2 8‬מ א מ ד ע ל ת ו ד ת ח כ מ ת ה צ י ר ו ף ‪ ,‬וענין חשבון השמות‬ ‫הקדושים‪ ,‬והוא מלא ענין( פותח‪ :‬״ ה ק ד מ ה דע באמת כי כל דרכי הקבלה‬ ‫תלויים בגי דברים והם חשבון האותיות והמלות וצורות האותיות וסוד נקוד‬ ‫האותיות ובהם תלויה החכמה הנמצאת באדם ר״ל הקנויה לו לא הטבעית וחכמה‬ ‫הזאת נקראת חכמה אלהי״ת והטבעית נקרא׳ אנושית ואין נבואה שורה על האדם‬ ‫מצד חכמה הטבעית אלא מצד חכמה אלהית ו י ש מ י ש ק ר א ה ת ו ר י י ת ו י ש‬ ‫מ י ש ק ר א ה נ ב ו א י ת והכל הולך אל מקום אחד‪ .‬ואחד הקדימי הקדמה הזאת‬ ‫אודיעך סוד ג׳ שמות שאינם נמחקים והם אצלנו נכבדים משאר שמות הבורא ית׳‪.‬״‬ ‫ברור איפוא שהמחבר מכיר את ד׳ אברהם אבולעפיה ואת ״הקבלה הנבואית״ שלו‪.‬‬ ‫המאמר נתחבר במאה הייד או ט״ו‪ .‬שלשת השמות העיקרים כאן הם כ״ו סיד‪.‬‬ ‫ופ״ז)ר״ל יהוד‪ ,.‬אדני‪ ,‬אלהיס‪ -‬כמו בחלק הראשון של ם׳ גנת אגוז(‪ .‬גם כאן‬ ‫)כמו בם׳ אבן השהם‪ .‬עיין כאן ‪ (8° 416‬מדבר המחבר על חכמת הצירוף בענייניה‬ ‫הפנימיים רק ברמזים ובהסתר‪ :‬״ואעפ״י שידעתי שהעניין הזה שאני עתיד‬ ‫לדבד בו בע״ה הוא ענין שהיה ראוי שלא יכתוב בספר כלל‪ ....‬יש לי מעט‬ ‫התנצלות אצל כל מקובל שלם כשאתוכח עמו כל מה שאני כותב ממנו‪ .‬ואעפ״י‬ ‫שלא אזכור ההתנצלות אמנם בעבור שלא יהיה כל מה שאדבר מזה מבואד לכל‬ ‫אכתוב מה שאכתוב ממנו ברמזים קרובים אל הביאור ורחוקים מידיעת ההמון״‬ ‫)דף ‪ .(26‬מדבר גם על סוד ג׳ הצומות ״ואמנם דע שהכל תלוי בידיעת שם מיוחד‬ ‫שאם תצרפהו תבין ממנו למה גלינו תחת יד אדום וישמעאל ונתנה שלטנות לע״ז‬ ‫שלהם וצריך קבלה בידיעת הצירוף‪ .‬ודע כי זה שאגלה לך הוא מן העניינים‬ ‫הנסתרים בתכלית ההסתר שאם ח״ו א ל ו י ד ע ו ה ו א ו מ ו ת א ד ו ם היתד‪ .‬ב ו‬ ‫ס כ נ ה גדולה‪ ....‬דע כי אלהי׳ אדום ]כךן[ נ ו ל ד ב י ו ם ה ש ש י שסודו י״ה‪....‬״‬ ‫הולך ומבאר סוד יום הששי‪ .‬ויש להעיד שבספרי המקובלים הנוטים לחכמת‬ ‫הצירוף הרמזים נגד הנצרות מצויים מאד‪ ,‬כי נקל היה להסתיר אותם לפי מהותה‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪9‬‬

‫כ ת ב יד ‪2‬‬

‫המיוחדת של ספרות זו‪ ,‬וכידוע פתח כבד ר׳ אברהם אבולעפיה עצמו בכוון זה‬

‫א את ספריו גימטריאות וצירופים אנטי־נצריים‪ .‬בדף‬ ‫הנקרא חלילי והוא סוד‬

‫‪a‬‬

‫‪2 7‬‬

‫מזכיר‬

‫•‬

‫שלשלת‬

‫החכמה המורה על‬

‫החשבון‬

‫חלקי‬

‫הזמן‬

‫בשם של שתים עשרה אותיות״ )חלילי מלשון חוזר חלילה במחזור הזמן(‪ .‬מסיים‬ ‫הנה נשאתי פניך גם לדבד הזה וגליתי לך במעט דברים סודות עמוקות מאד‪.‬‬‫ואני בטוח בשם ית׳ ובחכמתך שאעפ״י שאני כתבתי מעט ממנו אתה תבין הרבה‬ ‫כמי שמבין דבר מתוך דבר שמודיעים לו ראשי פרקים והוא משלים הראשים‬ ‫ומבין סוף העניינים״‪.‬‬ ‫פותח]‬

‫כמת הצירוף[‬

‫יתגדל ויתקדש‬

‫פירוש הקדיש‬

‫שמי׳ רבא הפוך ויהיה ברא‪....‬׳‪.‬‬ ‫דף *‪ - 29‬יי‪ • 32‬ד ר כ י ה ק ב ל ה ו פ י ר ו ש‬

‫הקבלה מתפילת שמונה עשרה‬

‫שתקנו אותה אנשי כגסת הגדולה ז״ל בתנועות האותיות״‪ .‬הוא נוסח של שמנה‬ ‫עשרה מעובד לצרכי קבלה מעשית בשמות וצירופים׳ ומלבד בכ״י ניו־יודק הניל‬ ‫לא נודע לי כיי אחר המכיל אותו‪ .‬אמנם נמצאו בידינו כמה נוסחאות כאלה של‬ ‫תפלת י״ח לצרכי •שימוש״‪ ,‬אבל הם שונים מכ״י זה‪ .‬ש מ ו ש י״ח ב ר כ ו ת נמצא‬ ‫בכ״י פירגצי )‪ (Biscioni 8° p. 424‬ובכ״י גאםטר ‪ 177‬ז ש מ נ ה ע ש ר ה ד א ל י ה ו ז י ל‬ ‫‪2‬‬

‫בשלשה אופנים )מהם אחד בארמית( מצאתי בקמברידג׳ ‪ Add. 505‬ובכיי פאריס‬ ‫‪3‬‬

‫‪ 770‬דף *‪ —114‬יי‪ 116‬י( ועוד נוסח אחד בכיי בדיט‪ .‬מוז‪.817 .‬‬ ‫פותח‪ :‬׳׳אדני שפתי תפתח וגו׳ כנגד פסוק זה היה כתוב בגליונים כן מן‬ ‫הצד האחד שם זה הוא של ספירת מלכות הוא מכניס תפלתן של ישראל‪] ....‬ואח״כ‪[:‬‬ ‫בא״י או״א עד ומושיע ומגן ב׳׳א םםסם הנקודה מגן אברהם‪ .‬בצד השיור האחר‬ ‫היה כתוב השם והנקודה בגימ׳ אלה״י אברה׳ם אלה״י יצח״ק ואלה״י יעק־ב‬ ‫תשפ״ב‪....‬׳ מביא נקודי שם הויה בחותמי הברכות השונות ובמקום יהוה כותב‬ ‫תמיד ארבעה םמ״כים‪.‬‬ ‫יז‬

‫דף ‪32‬‬

‫‪-‬הרוצה‬

‫ל ה ת ח כ ם בסודות השם המיוחד‬

‫צריך להתבונן ולהתחכם‬

‫תחילה בכל שם ושם מהשמות הקדושים המפורשים כדי שישים כוונת הכל וכח‬ ‫הכל בארבע אותיות של השם הגדול המיוחד‪ .‬וזו היא הידיעה הנכונה שיתחיל‬ ‫קודם בעשרים ושתים אותיות ויחכם בהם ובציורם כיצד יצאו מארבע אותיות על‬ ‫ידי צירוף‪ ....‬ומסיים‪ ..[:‬כדי שישתוה כל הידיעה כלה על ארבע אותיות של השם‬ ‫הגדול והקדוש המיוחד שממנו הכל והוא הכל והכל בו הוא יראנו גפלאות‬ ‫מתורתו אמך‪ .‬יי‪ 34‬עוד •שם של ארבע אותיות סוד חשבונו׳ ]דק ז׳ שורות[‪.‬‬

‫מים(א‬

‫‪a‬‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪.‬‬

‫‪ (1‬זהו הנוסח שהחי שוואב ייחם בטעות לר׳ יוסף גיקאטיליא ‪Vocabulaire de l'Angelo-‬‬ ‫‪ logie‬עמי ‪'54‬והטעם היחיד שהטעה אותו׳ היה ם׳ שערי אורה שסופו נמצא בקטע הקודם לנוסח התפלה‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫כ ת ב יד ‪2‬‬

‫ב( ועתה באתי להודיעך קושט דברי אמת מ ה ס ד ר ה מ ס ו ד ר ב מ ר ח ב י ד׳‬ ‫ד ו ח ו ת ‪] . . .‬שם בן ע׳ב מסודר בד׳ חלקים והשבעות המלאכים הממונים על כל‬ ‫חלק וחלק[‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫[‬ ‫‬‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫]‬ ‫פותח‪• :‬תנו רבנן כל היודע שם של מיב אותיות‪] ...‬מונה שמושיו בזמן שביה״מ‬ ‫קיים‪ ,‬אח״כ מזכיר אותו אבגית״ץ וכר וממשיך[ וכך הפשט כשבא אבגא למעלה‬ ‫פי׳ השטן לקטרג כמו אבגא דבי רב ]וכן כל השמות בפירוש קצר מלשון התרגום[‬ ‫ס ל י ק ה פ ש ט ‪ .‬א ל ו ה כ ה ו ת אבגית״ץ בגימ׳ עלינו לשבח ]עם שמושיהס׳‬ ‫באריכות‪ ,‬מסיים‪ I:‬סליקו הלכותיו ופירושו וחקיקתו ופעולתו ויוצא מבראשית ובא‬ ‫בחלוף אלפא ביתות בשם ה ר ב ר ב י נ ו ה א י י ג א ו ן ז״ל ו ס ד ר זה ק ב ל‬ ‫מ ש ם ד ב ע מ ר ם ג א ו ן ז״ל״‪ .‬ואולי שייך לזה גם הקטע הנמשך‪• :‬זהו צירוף‬ ‫השם של מ״ב אותיות״ על פי אלפא ביתות של ספר יצירה‪ ,‬עד דף ״‪ .39‬כל‬ ‫הפירוש נמצא גם ברשימת אוצר כלי חמדה סי׳ ‪ 36‬מחלקה ב׳ דף ‪) 16‬גם הוא‬ ‫עכשיו בניו יורק( אבל שם נתקלקלה החתימה ומ״הר סיני׳ נעשה רב בשם ר׳‬ ‫ ‪ 89‬המכיל מדף ‪ 731959‬את‬‫סח האמתי נשאר בכיי אוכםפורד‬ ‫הפירוש הזה גם כן )לא נזכר ברשימת נייבויער( ומסיים שם •נשלם צירוף‬ ‫האותיות שם מ׳ב וכחותיו‪ ....‬ו כ ך מ ק ו ב ל מ ה ר ס י נ י כ א ש ר ה ו צ י א ו רב‬ ‫עמרם ח ס י ד ׳ גאון‪..‬״ עיין גם כ״י גידונדי ‪ 14‬דף ׳'‪ 109‬ברשימת שטיינשניידד‪.‬‬ ‫ואין פירוש זה שוד‪ ,‬עם הנדפס בסוף ס׳ רזיאל‪ ,‬אבל יש נקודות מגע ביניהם‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫• ‪ - 3 9‬ס ׳ מעין ה ח כ מ ה ז ה ה ו א ש מ ו ש ח מ ש ה ח ו מ ש י‬ ‫‪48‬‬ ‫ת ו ד ה שנמסרו למשה בשעה שעלה׳‪ .‬וכל ה״מדרש* מעין החכמה הנדפס כמה‬ ‫פעמים )על עלית משה לשמים וקורותיו שם( אינו אלא ה ה ק ד מ ה לשמושי תורה‬ ‫הישנים האלה‪ .‬הספר נזכר כבר כמה פעמים בספרי ד׳ אלעזר מגרמיישא ובדרשת‬ ‫הרמב״ן‪ ,‬ואין ספק שמוצאו מתקופת הגאונים‪ .‬בסוף ההקדמה עוד פעם ראש‪:‬‬ ‫שמוש של תורה‪ .‬מסיים‪• :‬ברוך שגלה רזי תודתו לישראל עמו‪ .‬והרוצה להצליח‬ ‫בשמוש ספר זה ינהג בו בטהרה ובנקיות בגופו מאד‪ .‬תם ונשלם״‪ .‬ה ס פ ד ע צ מ ו‬ ‫כ ת ו ב כ מ ע ט כ ל ו א ר מ י ת ‪ ,‬כמו הנוסח הקדמון של ס׳ ש מ ו ש ת ה ל י ם )שגם‬ ‫ ‪ 179‬דף ‪ 1721531‬ולא נזכר‬‫וא לא נדפס עדיין ואני מצאתיו בכ״י אוכספורד‬ ‫ברשימת נ׳; והוא שונה מהנדפס לחלוטין( עיין גם כ״י גירונדי ‪) 79‬שמוש תודה‬ ‫ושמוש תהלים זה אחר זה( וכ׳י פאריס ‪ 806‬דף ‪•240-229‬‬ ‫‪b‬‬

‫ה‬

‫‪a‬‬

‫מ ע ש י ת ‪ - 4 8‬ל ק ו ט י‬ ‫ושמות‪ .‬מתחיל •תפלה זו טובה לאמרה אחר‬ ‫תפילה של החכם ה ר ב ר׳ מ ש ה בר נ ח מ ן‬ ‫כ‬ ‫]‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫סגולות‪ ,‬קמיעין‪ ,‬עניני מלאכים‬ ‫תפילת הדרך האמור למטה״‪.49‬‬ ‫נ״ע והוא היד‪ .‬רגיל לאומרה פעם‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫‪b‬‬

‫;‬

‫כתב‬

‫‪II‬‬

‫יד ‪2‬‬

‫למהד״מ רוטנבורג[‪ 50" .‬לפתיחת לב לנערים״‪ ..‬זה נבחן לי על בן ד' נ ח מ י ה‬ ‫בן ה׳׳ר ר׳ א ב ר ה ם מגורוייצא ]צ׳׳ל מוודמיישא ונראה שכך הוא בכיי ניויורק[‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪ 52‬ה ת ש ו ב ה ה מ ז ו י י פ ת על שם רב ה א י י‬

‫‪a‬‬

‫ג א ו ן ע״ד כתיבת שם ‪-51‬‬

‫הויה בציור נקודות )שבעלי הקבלה קראוהו אח״כ ׳׳ציור עייניך‪ ,‬וגם בגרמנית‬ ‫קוראים לכתב זה ‪ ,(Augenscimft‬וכבר נדפסה בישרון של קאבאק ח״ג עמ׳ ‪-54‬‬ ‫י‬

‫ח‬

‫י‬

‫‪a‬‬

‫ם‬

‫‪] .‬פר׳ שם‬

‫ע ש ב הוא כאן ומביא גם השבעות ׳׳משביע אני עליך עשב פורוונקא״ ומשפטי‬ ‫לקיטתה‪ .‬וכנראה כל הסגולה נולדה מתוך אי הבנת לשון מם׳ עבודה זרה כ״ח א׳‪:‬‬ ‫עינבתא פרוונקא דמלאכא דמותא‪ ,‬ואם הערוך פירש שיש חיה הנקראת פי‪ ,‬מצאו‬ ‫יז‬

‫אחרים שזהו עשב(‪ .‬בהשבעה השניה על העשב הזה דף ‪ 52‬בא ׳ועוד משביע אני‬ ‫שאתו״ר‬

‫עליך העשב במלאכי מעלה ובקדושי מטה ובעד‬

‫ארופ״ו‬

‫]כך![‬

‫ת י נ י ״ ת ו פ ו ר ״ א ר ו ת א ״ ש ובשם הגדול‪.‬״״ זוהי הפורמולה המאגית המפורסמת‬ ‫‪ Sator Arcpo Tenet opera Rotas‬שאפשר לקרוא משני הצדדים‪ ,‬ונמצאה כבר‬ ‫בפאפידוםים קופטיים )עיין ‪ Domseiff, das Alphabet in Mystik u. Magie‬עמי ‪.(50‬‬ ‫דף י'‪ 53‬ק ב ל ה מ ה ר ׳ ר׳ מ ש ה ב ד נ ח מ ן ד ל כאשר הלך לארץ הצבי‪.‬‬ ‫להרים שמות אלו על הנם בתורן הספינה‪.55‬‬

‫‪a‬‬

‫שאלת חלום מ פ י‬

‫ה ח ס י ד ר׳‬

‫י א ו ד ה והוא בחון‪ .‬שם גס כן‪ :‬״להביא ת׳׳ם בחלום ויגיד לו כל מה שאשאל‬ ‫ממנו״״ ]בסוף‪ [:‬ו א נ י‬

‫יהודה‬

‫מארץ‬

‫נבארה‬

‫הלכתי‬

‫לד׳ יוסף מעיר‬

‫נ ר ב ו נ ה בצער גדול ומסר לי זאת הפעולה ועשיתיה ובא הת־ם והגיד לי מה‬ ‫ששאלתי ממנו‪ .‬כך מצאתי כתוב לפני״‪ .‬דף ‪ 56‬השם בן ע׳׳ב שמות מסודר בשש‬ ‫מעלות )כל אחת בי״ב שמות( ושמושם והשבעותיהם‪.57‬‬

‫‪a‬‬

‫ועתה אכתוב כל אחד‬ ‫‪b‬‬

‫מפעולות שבעה ימי השבוע וי״ב חדשי השנה‪ .‬ביום א׳ מושל מטטרון״״ בדף ‪60‬‬ ‫מוסיף המעתיק לשמות ״לקדחת שלישית ורביעית׳ גם את גירסתם בילקוט ראובגי‪,‬‬ ‫סימן שלא נכתב כה׳׳י לפני סוף המאה הי׳׳ז‪.‬‬ ‫אם כל הקודם כאן מראה שמקור האוסף הזה היה בפרובינציה ורובו מיסוד‬ ‫חסידי אשכנז בא‪ ,‬נמצא בכל זאת גם חומר של מאגיה ערבית‪ ,‬אם גם נשתבש‬ ‫‪a‬‬

‫‪.‬‬

‫מביא ״שרי ה מ ר א ה צ ר י ך לקנות ע ו ף שקו׳‬

‫הודהוד‬

‫)ערבית *‪ (-ua‬וצריך ליתן למוכר כל מה שישאל ממנו בתחילת דבורו וילך‬ ‫לביתו ולא ידבר לשום אדם וכשישחטהו ישחטהו על שם שמטו״ן ואחר יסדר‬ ‫המדאה יסיר המראה ממקומו שהוא עומד על העץ ויקח קלף ויעשה עגול ויכתוב‬ ‫בעגול בםביבו אלו השמות מדם העוף הנזכר וישים תחת המראה וישים המראה‬ ‫בעץ שהיא עומדת‪ .‬ואלו הן השמות אינים שמיגיש שמקוריש ]צ״ל שמהוריש[‬ ‫אימימון אלסחאבי אימימון אליממי אלאחמר אכפר דהאבי אי קנדיש איאם‬ ‫גבינדא אביני תלמוו דהאב ארוקיא אלביאץ קונייוד בוש אקנום די מיכאל אי‬

‫‪12‬‬

‫כ ת ב יד ‪2‬‬

‫גבריאל אי שרפיאל אי סנדלסון קי טריגידיש אקי וושטדיש קומפנייש אי ווש י י‬ ‫מושטדוס סי קי יו וולדי וזה ההשבעה יאמר ז׳ פעמים״‪ .‬בדוד שכל זה בא מערביי‬

‫‪,‬‬

‫ונשמדו כאן שמות אחדים מז׳ מלכי השדים מעורבבים עם שמות אחרים‪ .‬הנוסח‬ ‫‪a‬‬

‫הספרדי מוכיח שהשבעה זו נכנסה דק בזמן יותד מאוחד לתוך אוםף‪.62‬‬

‫ג ם‬

‫ה‬

‫פעולה ארוכה ל ש ם ה ג ר ס א ‪ ,‬מקושרת בפסוקים שמות ט״ו‪ ,‬כיב‪-‬כ״ה‪ .‬דף‬ ‫תפילד‪ ,‬ללסטיפ‪ ...‬כאשד מ צ א ת י כ ת ו ב מ כ מ ה ״ ד ד׳ מ נ ח ם ך ר ק נ ד א ) ‪ ( 5‬ז‬ ‫‪b‬‬

‫א ל פ א ב י ת ו ת של מיכאל וגבריאל‪.64‬‬

‫‪-*6364‬‬

‫‪b‬‬

‫תיקון הרב רבי סעדיה‬

‫ז״ל )לליסטים(‪ ,‬והוא לכתוב שמות ידועים על מקל לוז או שקדים‪ ) .‬ו א י נ נ ו •‬ ‫הלוז״ הנדפס בס׳ תולדות אדם סי׳ ‪ 173‬ובשאר ספרי סגולות(‪ .‬התקין‬

‫ה ז י‬

‫׳‬

‫ש ם‬

‫נ י פ ם‬

‫מכ׳י ניו יורק בספרו של ‪ saadia Gaon : Matter‬עמ׳ ‪ .301‬אמנם אין טעם לחשוב‬ ‫)כדעתו של מאלטד( שר׳ משה בוטדיל היה מחברו האמיתי של התקון הזי••‬ ‫‪.14‬‬

‫)פרקי ה י כ ל ו ת בז׳ פרקים כמו שנדפסו בבית המדרש ז י‬ ‫דף‬ ‫עמ׳ ‪ [47-40‬כאן •פרק ראשון מ מ ע ש ה מ ר כ ב ה ״ בראש המסכת‪ ,‬ובסוף ״‬ ‫ענין המרכבה״‪.‬‬

‫ב‬

‫ג ש‬

‫‪.15‬‬

‫‪b‬‬

‫‪ - 6 9‬א ת ח י ל לכתוב ס פ ר רזיאל ס פ ר‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫ה ר ז י ם ‪ .‬זה ספד מספרי הרזים שנתן לנח בן למך‪...‬״ והוא נדפס בס׳ רזיאל י ף‬ ‫ל א העקר ח‬ ‫ל‬ ‫ל״ד ואילך‪ ,‬אבל לא רק שבדפוס‬ ‫מהנדפס‪ .‬בדף ל״ד ע״ב לפני הפרק המתחיל ״זה הרקיע החמשי״ ואחריו חסר כמעט‬ ‫‪ - 7 2‬ו מ ש ל י ם בחלק החסר‬ ‫‪.(78‬‬ ‫הספר‪ ,‬וכאן נמצא הכל )החלק החסד מדף‬ ‫את סדר המלאכים בשאר המחנות עד סוף הרקיע הראשון‪ .‬אח״כ שמות ז׳ הרוהיי‬ ‫המשרתים ברקיע הנקרא שמים‪ ,‬וענין הרקיע השני על י״ב מעלות המלאכיט‬ ‫העומדים בו‪ .‬אחיכ מפסיק וכתב בדף ‪ • 77‬א ת ח י ל לכתוב שבעה רקיעים זה אחר‬ ‫זה אעפ״י שכבר כתבתי השניים מהם בשני מקומות בקונדדים השני״ ‪1‬נראה‬ ‫שכוונתו לדפים שקדמו לזה! ומונה את ז׳ הרקיעים בקצור גדול‪ ,‬ולנוסח זה שייר‬ ‫הרקיע החמשי בם׳ רזיאל הנדפס‪ ,‬ואח״כ גם רקיע רוזי‪ .‬דף ‪ :79‬״ א ת ח י ל ל כ ת י ב‬ ‫ה מ ש ר ת י ם שבכל רקיע״‪ ,‬והוא המשך ישד מדף ‪ 77‬שסיים בפרטי מלאכי הרקיע‬ ‫השני‪ ,‬וכאן באו מלאכי הרקיע השלישי והלאה עד החמשי בתוספת שמושים‬ ‫ך ף ‪ 81‬המה‬ ‫^ ק‪,‬‬ ‫( ק ‪.‬‬ ‫^‬ ‫‪,‬‬ ‫הנדפסים בס׳ דזיאל דף ליד ע״ב מיד אחד ענין הרקיע החמשי‪ .‬דף ‪ 81‬אם תרצד׳‬ ‫לידע באיזה חדש תאסף מן העולם קח טסי זהב מזוקק וכו׳ ]בעזרת שרי שמן[•‬ ‫ונראה שכל זה היה באמת חלק מ ס פ ד ה ר ז י ם או ספר רזיאל שנתחבר בבבל‬ ‫ונתערבב אצל חסידי אשכנז עם ם׳ סודי רזייא המכיל אותו החומר עוד הפעם‬ ‫בצורה אחרת ובסדור אחד‪ .‬ובודאי הוא ס׳ רזיאל שהיה לעיני ר׳ אברהם אבן עזרא•‬ ‫‪.16‬‬ ‫דף ‪ 81- 84‬קטעים שונים מברייתא דמעשה ב ר א ש י ת א ב ל לא הכל)‪(,‬‬ ‫ם ד‬

‫נ‬

‫ש‬

‫ת‬

‫ב‬

‫ש‬

‫ה נ ן ם ח‬

‫ן י ר ד‬

‫‪b‬‬

‫פ‬

‫א י ם‬

‫א‬

‫‪a‬‬

‫‪1‬‬

‫‪b‬‬

‫‪3‬‬

‫‪b‬‬

‫‪3‬‬

‫ן ה‬

‫א ח ד י ם‬

‫א‬

‫נ ד פ ס‬

‫ר‬

‫י‬

‫ב‬

‫נ ש י א י‬

‫ה כ ב ן ד‬

‫ש‬

‫ה ר‬

‫ע‬

‫ה ח מ ש י ב‬ ‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪03‬ון‬

‫כ ת ב יד ‪2‬‬

‫‪13‬‬

‫נדפסו בסדר רבה דבראשית )מתוך כיי ‪ 8° 381‬של םפריתנו( בבתי מדרשות‬ ‫ח״א‪ ,‬וגם מה שנדפס‪ ,‬שונה בסרטים מאד מהנמצא כאן‪ ,‬וכן בס׳ דזיאל דף ל י ה ‪-‬‬ ‫ל״ו‪ .‬מתחיל יזה התהום החמשי למעלה מן תהו ובהו )בתי מדרשות עמ׳ ‪(21‬‬ ‫אח״כ‪ :‬יזה מעשה יום ראשון״‪ ,‬לא גמצא שם אבל ברזיאל ל״ה באז •זה התהום‬ ‫התחתון׳ למעלה מן האדץ תהום למעלה מתהום תהו וכוי )שם עמ׳ ‪(16-14‬‬ ‫וברזיאל עד המדור החמש ״‪ ..‬״ואש של שערי צלמות חזק על אחד וששים מאש‬ ‫של גיהנם״‪ .‬אח״כ ממשיך כמו בס׳ רזיאל הנדפס ״גבריאל בראש כל השרים הללו״‬ ‫)רזיאל ךף ל״ו ע״א‪ ,‬עד סוף מעשה בראשית שם ע״ב(‪.‬‬ ‫!שיעור קומה( כ מ ו ב ס ׳ ר ז י א ל הנדפס אבל בתוספת‬ ‫‪84‬‬ ‫״תפלת ר׳ ישמעאלי שנדפסה בס׳ מרכבה שלמה )ירושלם תדפיב דף ל״ד ע״ב(‪.‬‬ ‫וגם כאן באו תפלות בסוף השעוד קומה‪ ,‬מהם מתאימות להנדפס ומהם לאו‪ ,‬עד‬ ‫דף ל״ט ע״ב בדפוס‪.‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪89‬דף •‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫] פ י ר ו ש י ש ם ה מ פ ו ר ש ש ל ע ״ ב [ ״בשמך רחמגא יודו‬ ‫‪94 -89•18‬דף‬ ‫שמך גדול ונורא קדוש קדוש קדוש וכו׳‪ ....‬זהו השם הגדול הקדוש והגורא המפורש‬ ‫שם שהוא בן שבעים ושתיים אותיות )!( כל שם מהם משולש‪..‬״ ‪:‬והשם גחלק‬ ‫לארבעה עשר חלקים ו כ ן נ מ ס ר מ ן ה י ש י ב ה ה ע ל י ו נ ה כשמסרוהו לאנשי‬ ‫כנסת הגדולה ו כ ן נ מ ס ר ל ד ב י נ ו ה א י י ג א ו ן ו ל כ ל ח כ מ י ה ת ל מ ו ד ‪. . .‬‬ ‫ואלו הם הארבעה עשר חלקים׳ כל חלק עם שמושו בקיצור‪ .‬ואחד כך פירוש אחד‬ ‫יעוד יש בידינו מסורת זה השם של שבעים ושתים שמות בצירוף גדול וקבלה‬ ‫נכונה אבל יש שם חילוף השמות ואני עיינתי בו כיד אלהי׳ הטובה עלי והבנתי‬ ‫כי הוא זה יותר נכון וישר כדת על תיקון הפסוקים ועל נקודם ויש שם הרבה‬ ‫צירופים אבל זה חשוב מכלם ועוד יש לנו קבלה בו מרוב היודעים והחכמים‬ ‫והמבינים ומשכילים בו אבל לא תטעה כי אלו ואלו דברי אלהים חיים״״״ המאמר‬ ‫השני הזה מחלק השם בשבעה שערים ומוסיף לכל שער התפלה השייכת לשמושו‪,‬‬ ‫בשער א׳ לאהבה‪ ,‬ב׳ לשנאה‪ .‬ואח״כ אין עוד חלוקה לשערים‪ ,‬אלא נוסח התפלות‬ ‫והשמושים בלבד‪ .‬מסיים בסגולה המכילה את כל ע״ב השמות ״להיות דבריו‬ ‫רצויים ומקובלים ‪ ...‬וגלגל זכותי ומלא חפצי והעמידגי בגורל הצדיקים‪ /‬הפירוש‬ ‫הזה נמצא גם בכ״י ששון ‪ 290‬עמ׳ ‪.279 - 276‬‬

‫‪14‬‬

‫כ ת ב יד ‪3‬‬

‫‪ -.riebr. 8° 488‬נייר‪ 15,5 :21 ,‬צ׳מ‪ 48 .‬דף‪ .‬כתיבה רבנית מערבית משנת‬ ‫תק׳ה‪ ,‬אבל היא נטשטשה כבד במקומות רבים עיי רטיבות‪ .‬כתיבה צפופה׳‬ ‫לפעמים עד ‪ 40‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫נקנה מל‪ .‬שוואגר‪ ,‬וינה‪ ,‬תרפיט‪ .‬כיי טולידאנו‪.‬‬ ‫קובץ דברי קבלה מהראשונים‪ ,‬הועתק בשגיאות לא מעטות ובמהירות‬ ‫גדולה )כנראה גם מדבריו בסוף הספר( מתוך כתב יד ישן מאד שכבד נטשטשו‬ ‫אותיותיו וגם היה חסר במקומות אחדים‪ .‬מלא מקורות חשובים לחקירת הקבלה•‬ ‫דף ‪ 1‬תוכן כהיי כתוב בידי ר־ יעקב משה טולידאנו )ואינו מדוייק(‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫ז‬

‫דף ‪13< - 2‬‬

‫ס פ ר הבהיר ל ר ב י נ ח ו נ י א בן ה ק נ ה זצוקיל‪2 .‬בדף ״ חסרים‬

‫מאמרים אחדים והמעתיק האחרון מעיר שמצא אותם מחוקים והשאיר מקום עד‬ ‫שיזדמן לו ספד אחד להשלימם‪ .‬נפסק קרוב לםזפו‪ ,‬בראש סי׳ ניח לפי דפוסי זוילנא‪.‬‬ ‫ולפי סימני הדפים‬ ‫]‬

‫הישנים של המעתיק עצמו חסרים עכשובכ׳י ‪ 16‬דף‪.‬‬

‫ספר‬ ‫אליעיזיד)‪0‬‬

‫היחיד‬

‫האמיתי‬

‫לפי ראשי הדפים מיוחס! ל ר ׳‬

‫מ ג ר מ י ש א ‪ .‬פותח‪ :‬׳הקביה נק׳ בשם הגדול הגבור והנורא הקדוש‬

‫והטהור הנערץ אדארית״א׳ ואיננו ל ד אלעזר מוורמש אלא נתייחס על שמי‬ ‫דורות אחדים אחדי שנתחבר‪ ,‬ובאמת שייך לסוג ספר מעין החכמה‪ ,‬ם׳ העייו‬ ‫וכיוצא בהם‪ ,‬שכמה מקורות הבאים מספרות זאת נשמרו בקובץ שלפנינו‪ .‬ואין‬ ‫ספק שנתחבר בתחלת המאה הייג׳ ובמקום אחר אקוה להאריך עליו ולהדפיסו•‬ ‫נמצא עוד בשלשה כתבי יד‪ :‬בפירנצי ובניו יורק )ועיין דברי בקים שנה ו׳‬ ‫עמ׳ ‪ (275‬ובשנים מהם נזכר שמו של בעל הרוקח דק שורות אחדות אחרי סיף‬ ‫הספר‪ ,‬אחרי קטע קצר על י׳ מאורות וסדרן‪ ,‬כשם שגס כאן נוסף רק בראשי‬ ‫העמודים‪ .‬הספר היה כבר לעיני ר׳ משה מבורגוש שמביא ממנו מאמר אדיר‬ ‫)‪27‬הנמצא כאן( בספרו על השם בן מ׳ב להלן בדף‬

‫‪a‬‬

‫‪14 .‬בדף‬

‫‪b‬‬

‫חסר באמצע‬

‫׳אהיש ]אמד המעתיק שלמה( כאן מצאתי חסר עלה א׳ מן הספד שאני מעתיק‬ ‫ממנו וכעת לא נמצא אצלי ספר אחר לכן הנחתי זה הדף חלק אולי נמצא ספר‬ ‫אחרי‪ .‬ואמנם דברי ההמשך אינם עולים בד בבד עם ההתחלה במנין ל׳ב נתיבות‬ ‫החכמה וביאורם כי חוזר על ענינים אחדים מלה במלה ואולי שייכים הדפים‬ ‫האחרונים לספר אחר‪ ,‬שגם הוא מהסוג הזה‪ .‬בימי ר׳ שם טוב ן׳ גאון)דור אחד אי‬ ‫שנים אחרי ר׳ משה מבורגוש( כבד נמצאו טכסטים אחדים מספרות אנשי החוג‬ ‫הזה על שמו של ד׳ אלעזר מגדמישא כפי שמעיד על זה בס׳ בדי הארון ספר‬ ‫רביעי פ׳ג)עיין ‪ s. Munk‬ברשימת כיי שב ‪ oratoire‬עמ׳ ‪ ,(23‬ואז כנראה גם ספר‬ ‫היחוד האמתי נתייחס אליו‪ ,‬ובעל ם׳ אבני זכרון קורא אותו על שמו‪ ,‬בודאי עיפ‬

‫‪15‬‬

‫כ ת ב יד ‪3‬‬

‫כ״י שמצא במארוקו‪ -‬כמו כה״י שממנו העתיק המעתיק הזה שגם הוא בא משם‪,‬‬ ‫וכןבכ־יאחדבפירנצי המועתק בשנתרכ״ח‪ .‬הקטע הבא אינו נפרד מזה באופן ניכר‪.‬‬ ‫•‬

‫‪a‬‬

‫׳כמה הרחקות וכמה ענינים וכמה יסודות מורים בעלי השכל על‬ ‫‪17‬‬ ‫ידיעת הבורא ית׳ וכשראיתי שנוי ידיעתם ס ד ר ת י זה ה ע י ק ר כל הידיעה ע״ד‬ ‫קבלתינו‪ .‬דע שכשם שלא נודע עצמו של הקב״ה‪ ,‬כך לא נודע עצתו״‪..‬״ והנה זהו‬ ‫הקטע שהדפסתי זה עתה מכ״י מוסאיוב ‪ 22‬בק״ם שנה ו׳ עמ׳ ‪ ,418‬ואמנם שם הוא‬ ‫א ג ד ת אל ה ר מ ב ״ ן על מה שקבל הכותב מד׳ יוסף בן מזאח‪ ,‬וכאן נשמטו כל‬ ‫השמות האלה מנוסח פתיחתו‪ .‬וכבר העירותי שם שהוא שייך לסוג ם׳ העיון‪ ,‬אבל‬ ‫אם גם נמצאו כאן כמה משמות ל״ב הנתיבות כמו בסי׳ הקודם‪ ,‬בכל זאת אינם‬ ‫שווים בכל ואי אפשר לחשוב את הקטע הזה לסיום הקודם‪ ,‬ונראה לי שהמסורת‬ ‫על מוצא המכתב בכ״י מוסאיוב אינה מזוייפת‪.‬‬ ‫‪h‬‬

‫‪4‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ 22 - 17‬ם פ ר היחוד ]מיוחם כאן בראשי העמודים[ ל ד ב י נ ו‬ ‫•‬ ‫ש ד י ר א ג א ו ן ‪ ,‬ובאמת אינו אלא ס' היחוד הידוע לר׳ שם ט ו ב בן י ע ק ב‬ ‫מ פ א ר ו במאה הי״ד )עיין על הספד ועל מחברו שטיינשניידר בהמזכיר שנה ט­‬ ‫‪ . ( 5 0 7 5 3‬פותח‪:‬‬ ‫דף‬ ‫י ‪ 23-20‬וכן עוד ברשימת בריטיש מוזיאום מרגוליות‬ ‫״בשכר שאתה מכתת רגלך ממדינה למדינה לישא וליתן בחכמה ובבינה״‬ ‫והוא מאריך בספר זה על דרכי היחוד השונים בקריאת שמע וסוד הקדושה‬ ‫והברכה‪ .‬הספר נמצא כאן בשלימות‪ .‬בנוי על ספר הזוהר ומעיד שיאמנם לפי‬ ‫רוב הדעות אין סוף הוא הכתר״ י(‪ ,‬וגם בשאר דברים מראה הספר השפעה עמוקה‬ ‫מספרי ר׳ יוסף גיקאטיליא• ונראה שיש שנויים ניכרים בין כתבי היד השונים כי‬ ‫דברים אחדים שרשמתי לי מכ״י מערצבך ‪ ,89‬לא נמצאו כאן‪ .‬הספר מלא ענין‪,‬‬ ‫ורק זה עתה הבטיח ר׳ יעקב משה טולידאנו להדפיס אותו עפ׳־י מה שהעתיק מתוך‬ ‫כה״י הזה )הצופה לחכמת ישראל י״ג עמ׳ ‪.(260‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪5‬‬

‫• ‪23‬דף‬

‫‪a‬‬

‫משניות אחדות מ ס פ ד י צ י ר ה ולוח מרמ׳׳א צירופים‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪0‬־דף ‪ 2 3 -‬ו ד שם בן מ״ב‪ ,‬פותח‪ :‬״זהו שם בן מ״ב אותיות שבו‬ ‫נברא העולם והם ו׳ סדרים חרותי׳ וו חוץ מן הז׳ והם מסודרים לפי יחודו של‬ ‫מקום והם מ ס ו ר ת ע נ פ י א ל השד שנתנם למטטרון ומטטרוץ נתנם לסודי״ה‬ ‫שר הפנים והוא נתנם לר׳ ישמעאל וד׳ ישמעאל לר׳ עקיבא ומר׳ ע ק י ב א ה י ה‬ ‫מ ס ו ר ת ל ד ב י נ ו ה א י ז ק ״ ל ו ר ב י נ ו ה א י ס ג ר ו ב פ י ׳ ל ר ב י נ ו נ ס י ם ז״ל‬ ‫ו ז ה ו ה פ י ר ו ש ״ והוא הפירוש שר׳ משה מבורגוש מביא אותו תמיד )בסימן הבא‬ ‫כאן!( ולא נודע לי עד עכשיו שום כ״י אחר המכיל אותו כספר בפני עצמו וכאן‬ ‫ז‬

‫‪ (1‬מצאתי את הספר הזה גם בכ״י מ ר צב ך ‪ 89‬בספריה העירונית ב פ ר נ ק פ ו ר ט )ובעל‬ ‫‪a‬‬ ‫ושם בדף‪1720‬מתמרמר קורא אחד )החותם חיים‬ ‫הרשימה הנדפסת לא הכיר בו( מדף ‪—9‬‬ ‫אולמא( בהגהה וקורא תגר על הדעה הנפסדת הזאת‪ .‬אמנם במשך מאתים וחמשים שנה שבין המחבר‬ ‫וביז המערער עליו נשתנה עולם הקבלה שנוי עצום !‬

‫‪16‬‬

‫כתב‬

‫יד ‪3‬‬

‫באו גס המאמרים שד׳ משה לא הכניסם לפירושו והגירסא כאן שונד‪ ,‬לא ר?‬ ‫מהדפוס אלא נם מהציטאטים בסימן הבא‪ .‬באמצע חסדים שיטין אחדים‪ .‬נדפס‬ ‫כאן ב נ ס פ ח י ם ‪ .‬ה ס ו ף הוא כאן סי׳ ‪.8‬‬ ‫‪.7‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪] -"2425‬קטע הנמשך‪ ,‬בלי כל ריוח‪ ,‬מיד אחדי תחלת הפירוש לשם‬ ‫האחרון בסימן הקודם‪ ,‬ונראה שנפלה ערבוביה בכ״י הקדמון שהעתיק ממנו׳‬ ‫ותחלתו חסדה‪ ,‬ואוכיח להלן שהוא ס׳ מ ו ד ה צ ד ק ה מ י ו ח ס‬

‫לד׳‬

‫ח נ נ י א בן‬

‫ת ד ד יו ן[ מתחיל באמצע המשפט‪ :‬׳•חושבים כי אין אלוה בעולם ואין יכולת‬ ‫במלאכים ולא בשמותיו ותשמע חיזוק הניצוצין היוצאי׳ מלהבי אש שהוא יוקד‬ ‫יקוד כיקוד האש ואומד היה כל הדבור ומיד נתבערו כל האילנות שהיו סביב‬ ‫סביב ]כאן נשאר בכיי בסוף השורה מקום פנוי לשתי מלים‪ ,‬אבל קשה להחלים אם‬ ‫חסד דבד[ ל ד ׳ ח נ נ י ה בן ת ר ד י ו ן וס״ת בזרועו ולא נראה ממנו כלום ופתחי‬ ‫התלמידים ואמרו מלך גבורה מלך תשועה מלך הגיון מלך רעיון מלך רצון מלל‬ ‫המחשבה מלך הקול מלך התנועה מלך ההברה ]או‪ :‬הסברה?[ מלך הגיון מלך‬ ‫המוקף בענפי גגידי הנוגה שבהודו כסה שמים ובהדרו הופיע מן מרומים הראני‬ ‫תשועתך מלך התשועה שמחנו בזיוך השליט על הזיו השליט על הנועם השליט בי‬ ‫בנועם יחוד שמך עיי ר׳ חנניא בן תדדיון דבינו‪ .‬באותה שעה שמעו קול הדבור‬ ‫שהיה יוצא מתוך האש ואומר‪ :‬ברוך שמשלים את האדם ]כאן חסרות שתי מלים׳‬ ‫ונשאר מקום פנוי[ יחודו‪ ,‬והיו שומעין קול ר׳ חנניא בן תרדיון שהיה אומר ספיר‬ ‫נחמד ונועם יופי ואור מזיו וזיו מזהר פירש ותקן ד׳ ישמעאל בן אלישע כ״ג‬ ‫ועתה קחו כתב זה שהיא עטופה בספר תורה זו והוא פי׳ אותו ספור של ר׳‬ ‫ישמעאל‪ .‬באותה שעה קרב א צ ל ו ר ב י נ ו ה ק ד ו ש‬ ‫ומצא‬

‫תלמידו‬

‫ולקח‬

‫הכתב‬

‫כ ת ו ב בו‪ :‬באיי או״א מה דיל ב ר ו ך ? הבית ב׳ והדיש ד׳ ]![ והואו ו׳‬

‫והכ׳ עשרים זהו יסוד ברוך הב׳ שאמרנו ב׳ כננד ייה והרייש שאמרנו שהיא ד׳‬ ‫כנגד הוי׳ה כדי שישתלמו ו׳ אותיות שבהם נבראים שמים וארץ והו׳ שאמרנו ו׳‬ ‫והכ׳ עשרים הם כנגד הוי״ה שמורה על ענין יחוד הבורא ית׳ הרי ענין ברוך‪.‬‬ ‫א ת ״ ה הוא דבר מקובץ כמו דבר שבא מעצמו ועוד שהה״א מורה שאת״ה שקול‬ ‫כנגד ד׳ אותיות‪ .‬כיצד הא׳ אחד והת׳ ד׳ והה׳ חמשה הדי לך חשבון הי׳ ואח‪-‬כ האי‬ ‫עם ג׳ יודיין שבה נרשמות• כיצד גוף הה׳ נעשה ב׳ פעמים ועשרה הרי כאן‬ ‫והי׳ י׳ הרי כאן שלשי׳ כמו כן הגי ייייץ גי' לי‪.‬‬

‫כ‬

‫׳‬

‫א ל ה י נ ו הוא דבר שהוא אב‬

‫בפ״ע כמי שברא דברים והדברים הם אומדים הוא אבינו הוא יוצרנו וזה בדבר‬ ‫הנבדל אבל אלהינו כמו כן הוא דבר אשר היסוד קבוע בו והם נמשכים ממנו‬ ‫וכולם קבועים בו והוא בהם יע״כ נקי אלהינו‪,‬‬

‫ואלהי‬

‫א ב ו ת י נ ו מורה כי‬

‫התולדות אומרות כמו כן היו לנו אבות והוא בראם וממנו נמשכים וע׳כ כתוב‬ ‫ואלהי אבותינו‪ .‬האל״ף היא מיוחדת ומתגברת כה לכל הכהות שהיא האויר הקדמון‬ ‫יאין למעלה ממני זולתי העילה‪...‬״ ומכאן ואילך באים מלה במלה כל דברי המאמר‬

‫כתב‬

‫הבא בסי׳ הבא‪ ,‬וכן גם בדפוסו בס׳ לקוטים מרב האי גאון דף ב׳ בשם ״ענין‬ ‫ק ״ ‪ ,‬ולא נמצא יותר מאשר בדפוס ומסיים אחרי המלים‬ ‫ע‬ ‫האחרונות )אבל הלחלוח עצמו מקיפו(‪- :‬ברוך כבוד ה׳ ממקומו אשד גילה סודו‬ ‫וסוד שמו למשכילי עמו אמן אמן אמן סם״ם‪.‬״ ובכן‪ ,‬נשאר לנו בכיי זה המבוא‬ ‫לספר מורה צדק זה‪ ,‬השייך גם הוא לספרות מסוג ס׳ העיון‪ ,‬ור׳ ח נ נ י א או‬ ‫חנינא בן ת ר ד י ו ן נזכר גם בס׳ העיון עצמו וכן מייחסים לו לפעמים את ם׳‬ ‫הבטחון כפי שהדאתי בקרית ספר א׳ עמי ‪167‬׳ וניכר כאן שבניין הספר הזה דומה‬ ‫מאד לבנינו של ם׳ העיון‪ :‬פתיחה ‪-‬אגדתית׳ המסתייעת בסגנון ההיכלות ויורדי‬ ‫המרכבה‪ ,‬ואח״כ חלק עיוני המכניס במעשה מרכבה תוכן קוםמוגוני חדש לגמרי‬ ‫)ולפעמים קרובות גם תוכן בלתי מובן‪ ,‬לפי שעה!( וכן החלק העיוני כאן מכיל‬ ‫את הקוםמוגוניה הנרמזת גם בס׳ מעין החכמה ובשאר מקורות מהספרות הזאת‪.‬‬ ‫‪ ! 25‬ה פ י ר ו ש על השם האחרון משם בן מיב שקוציית שחסר בסי׳ ‪6‬‬ ‫נשלם כאן עוד הפעם‪ .‬אולי היתד‪ .‬כאן החלפת דפים בכיי המקורי שגרמה לבלבול‬ ‫זה של הסדרים?[‬ ‫ ‪ 2 5‬ש נ י קטעים אחרים גם הם מהספרות הזאת ואינם ידועים עד‬‫עכשיו[ א( ס פ ר ה א ו ת י ו ת ה ש כ ל י ו ת ‪] .‬נדפס כאן בנספחים[‪ .‬ב( ‪ -‬כ ל מ י‬ ‫ש י ק ר א מ ק ו ב ל שלם צריך שיודע עכ״פ ה׳ דברים הנזכרים בם׳ יצירה המכונה‬ ‫לא״א ע׳ה‪ ....‬והה׳ דברים הנז׳ הם הנק׳ צירוף האותיות והם חקיקה והציבה‬ ‫ושיקול והמרה וצירוף‪ ....‬וזה פירושם‪....‬׳ ומסיים ״תוכל להבין הסוד שבו ח״י השם‬ ‫אם תהיה מבעלי הקבלה האמתית ולא תפנה אל רהבים ושטי כזבים‪ .‬אלו סודות‬ ‫עליונים ואין לרמוז מהם אלא ראשי פרקים לאנשים ידועים אנשי השם כמ״ש‬ ‫סוד ה׳ ליראיו ובריתו להודיעם״‪.‬‬ ‫נ‬

‫‪•8‬‬

‫דף‬

‫דף‪.‬‬

‫‪•10‬‬

‫יד ‪3‬‬

‫‪17‬‬

‫ב‬

‫ל ם‬

‫פ‬

‫ם‬

‫מ‬

‫ד‬

‫י‬

‫ד‬

‫ה‬

‫צ ד‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪] 3 2 - 2 6‬פירוש ע ל השם בן מ״ב ל ד ׳ מ ש ה מ ב ו ר ג ו ש [‬ ‫פותח ‪-‬אמר משה ב״ד שלמה בד שמעון המחבר אשר מעיד בורגש לידיד ה׳ בחירו‬ ‫רצתה נפשו פאר החכמות מבין סתרי תעלומות מעמיק בעמקי הדעות האלהיות‬ ‫ושואל בחמדת אלהי ]בגליון צ״ל צבי‪ ,‬וכן הוא בכיי אוכםפודד[ ישראל‪ .‬שאלת‬ ‫שאלת חכמה עילאה ]צ״ל נעלמה[ להודיעך קושט דברי אמת בסתרי כוונת שם‬ ‫בן מ״ב דברות אשר זכרו אבותינו ז״ל ואם קבלנו בו דרך חפץ או ראינו לשום‬ ‫גאון מ ג א ו נ י ה מ ד ר ש ה נ ע ל ם מבאר שום ביאור במצפוני תעלומותיו‪ .‬יש לך‬ ‫הגביר החכם והמשכיל לדעת כי שם גדול וקדוש זה הוא רמוז בבראשית ו י ש‬ ‫ל נ ו ק ב ל ה ב מ ס ו ר ת ] א ו כ ם ׳ ‪ :‬ו מ ס ו ר ת [ ג מ ו ר ה מ ר ב י נ ו ה א י י ז״ל‬ ‫אשד קבל מהגאונים אשר קדמוהו ומן החכמים אשד קדמו לגאונים עד ד׳ עקיבא‬ ‫ודי ישמעאל‪....‬״ והוא הספר הנדפס בלי להזכיר שמו של ר׳ משה מבורגוש ונקרא‬ ‫ל ק ו ט י ם מ ר ב ה א י ג א ו ן ‪ ,‬ושם השמיטו כל ההקדמה הארוכה והנוסח הוא‬ ‫משובש שם עד כדי יאוש ואמנם גם כה״י הזה אינו מעולה מכל הצדדים‪ ,‬אבל‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫;‬

‫‪18‬‬

‫כתב‬

‫יד ‪3‬‬

‫יחד עם כ״י אוכספורד ‪ 1565‬המכיל את הספד גם כן )דף ‪ (110-93‬אפשר‬ ‫נוסח נכין‪ .‬פירושו של רב האי גאון לד׳ ניסים שהוא מסתייע בו הרבה‪,‬‬ ‫בכיי זה בסי׳ ‪ ,6‬וכן מביא עוד שאר פירושים על שמות •הגאונים׳ סתם‬ ‫מבית מדרשם של בעלי ספד העיון וכר וניכר שמלאכת הפםידוגרפיה‬ ‫האלה היתד‪ .‬עשירה מאד‪.‬‬

‫לקבוע‬ ‫נמצא‬ ‫וכולם‬ ‫בחוגים‬

‫‪a‬‬

‫ם מ ס ׳ ה נ פ ש ה ח כ מ ה ל ד ׳ משי׳‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫‬‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ד י ל י א ו ן [ ״תדע לך כיבהכנסךבפרדס נפלאות החכמה‪....‬״ כמו ב ד פ ו ס סי׳ י״ב׳‬ ‫ומביא סודות יום הכסורים ושאר סודות שבת‪) .‬וההמשך עיין למטה כאן סימן ‪.>22‬‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫‬‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫לד׳ יוסף ג י ק א ט י ל י א ונדפס על שמו בס׳ היכל השם )ויניציאה שם״א או שם״ב(‬ ‫מדף ל״ט ואילך‪ ,‬אבל כאן מקצר מאד ומוסד רק ראשי פרקים של ייא הדרכים•‬ ‫‪ -34 ]36‬ס ו ד ו ת אחרים על השבת[ פותחים •אמד שהע״ה כי גר מצוה‬ ‫ותודה אוד וחזר ואמר במיא נד אלהים נשמת אדם וכו׳ וקודם שאפרש אלו‬ ‫הפסוקים אקדים הקדמה והיא ראויה להצעות אלו הפסוקי‪/‬״‪.‬׳ מדבר בסודות השבת‬ ‫באריכות רבה מתוך דרשה על הפסוקים הנ״ל‪ ,‬ולא נודע לי מחברו )ואולי הוא‬ ‫מהסודות האחרים על שבת בסי טעמי המצות לר״י גיקאטיליאז(‪.‬‬ ‫ד ף ‪- 3 6 - 3 6‬יש לך לדעת במצרים וע״כ היה השליח שהוא מרעיה כבד‬ ‫פרה״ מביא גימטריאות רבות על ענין פסח ומצרים‪ .‬בדף ׳'‪• 36‬ודאה כי מלת שלש‬ ‫משולשת והבן ו א י נ י י כ ו ל ל פ ר ש זה והבן אותו מ ד ע ת ך ומסיים •ולכן פתח‬ ‫ואמר אנכי ה׳ ודאה כי מצרים היא מצרים ]מלשון צרה[ שהצית ליש׳‪.‬״‪ .‬ופרעה‬ ‫לשון פורענות שבא עליהם עד שלקו באפילה ונא׳ בו ולכל בית ישראל היה אור״•‬ ‫] ‪ - 3 6‬ס ו ד המשנה הראשונה במס׳ פסחים[ יפתח התנא ואמר אור‬ ‫לי״ד ושהע״ה אמד כי נר מצוה ותורה אור ופתחה התורה ואמרה ויהי אור וחתמה‬ ‫ואמרה ראו עתה כי אני אני הוא על הים וראה כי מלת ראו היא מלת אור*‬ ‫ומסיים •תדע לך כי התורה אור והאור תודה והתורה חיים דכתיב כי עץ חיים‬ ‫היא וגו׳״״ והקב״ה נק׳ חיים שנ׳ הוא״״ אלהים חיים ומלך עולם‪ .‬הקב״ה יחיינו‬ ‫מיומיים וביום הג׳ יקימנו ונחיה לפניו וידריכנו דרך ישרה לעלות לחיים התמידיים‬ ‫שאין אחריהם מות ויאר לנו במאוד פניו דכתיב כי עמך מקור חיים באורך נראר׳‬ ‫אור‪ .‬תושלב״ע‪.‬״ ונראה שכאן נשלם חלק מסויים שבכיי הקדמון והמעתיק השאיר‬ ‫כל שאר העמוד והעמוד הבא פנויים וגם סימני הדפים שלו מתחילים בדף הבא‬ ‫עוד הפעם מאי•‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫דף‬

‫‪a‬‬

‫‪3‬‬

‫‪37‬‬

‫דף‬

‫ז‪1‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪ • 38‬ס ו ד ה׳ לידיאיו ובריתו להודיעם‪ .‬עיקד זה הפסוק מתחלק ליי‬ ‫בניינים״ קטע השייך לסוג הספרים הקודמים בסי׳ ‪ ,9-2‬ונדפס כאן ב נ ס פ ח י ם ‪.‬‬ ‫יש נקודות מגע עם מדרש שמעון הצדיק ועם לוח ליב נתיבות החכמה בהקדמת‬ ‫פי׳ ס״י המיוחס לראב״ד‪ .‬גמצא גם בכ״י ‪ 8°1‬דף ‪. 201‬‬ ‫‪a‬‬

‫כתב‬ ‫‪1 7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪19‬‬

‫יד ‪3‬‬

‫‪h‬‬

‫דף ‪ • 38‬ס ו ד י ״ ג מ ד ו ת ש ה ת ו ד ה נ ד ר ש ת ב ה ן הם נסתרים ונעלמים‬ ‫ונמשכים מעתיקי דעתיקין״‪ ..‬סי׳ מכ״ע שנקי קל קמי עלת העלות שהוא וחומר‬ ‫והלא אתה תראה שכיע שנק׳ קל אין בדיה יכולה לעמוד שם ולחשוב מהותו כ״ש‬ ‫וכל שכן עילת העילות שהוא חמור ונעלם״ וכן ברוח זו עד הסוף‪- :‬מדד‪ .‬הי״ג‪..‬״‬ ‫פי׳ חסד הוא צד המים וגבורה צד האש והרי הם ב׳ הפכים אבל מדה הג׳ שהיא‬ ‫ת״ת מכריע בגתים והלכה כדברי המכריע והבן אם בעל גפש אתה״‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫• ס ו ד י״ ג מ ד ו ת הנובעות מן הכ״ע ונק׳ מעייני הישועה״‬ ‫‪39‬‬ ‫ו ה ו א מ א מ ר ח ש ו ב נמצא גם בכ״י כאן ‪ 8° 541‬והדפםתיו כאן בנספחים משני‬ ‫כתבי היד׳ כי יש כאן מקור עבדי המקביל לדברי האידרא ואינו מן הנמנע שאינו‬ ‫לקוח מהאידרא דבא אלא מקביל לה‪ ,‬כי נמצאו בו דברים שנשמטו מנוסח האידדא‬ ‫שלנו או שעורכי האידרא לא הכניסו אותם ב״תיקוני דיקנא״ ובעל המאמר הזה‬ ‫עוד ידע אותם‪ .‬ועל כל פנים באה כאן בפעם הראשונה קטע המוסר את הסימבו־‬ ‫לים של האידרא ב ל י ה ל ב ו ש ה מ י ת ו ל ו ג י של ׳ ת י ק ו נ י ה ז ק ן ״ וקושר אותם‬ ‫בדרך ישרה לספירת הכתר ואיגו משתמש בכל הטדמיגולוגיה המיוחדת של‬ ‫האידרות‪ .‬ולאור גוסח זה מתגלה גם בלי קושי ודחק הקודבה הגדולה שבין‬ ‫הקוםמוגוניה בספרות ‪-‬העיון״ ובין המכוון הפשוט ברעיון תקוני הזקן באידדות‪,‬‬ ‫ביחוד מהשוואה עם דעת ס׳ מעין החכמה על י״ ג ה ת מ ו ר ו ת של המקורות‬ ‫הנובעים מהכתר‪.‬‬

‫*‪40 -‬דף •‬

‫‪a‬‬

‫עוטה אור כשלמה‪ .‬כשברא הקב״ה את עולמו בג׳ שמות בראו משמו‬‫‪41 •19‬דף‬ ‫הגדול שנא׳ ה׳ בחכמה יסד ארץ אר״י אין חכמה אלא גימטריא‪ ....‬אלו גיע‬ ‫שמות שהיו חקוקים בזרועו‪....‬״ ]והוא מתחלת מ ד ר ש כ ו נ ן ‪ ,‬בית המדרש ח״ב‬ ‫עמ׳ ‪ 23‬למטה[•‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫דע שהכל היה גבוה ]צ״ל גנוז( במחשבה ונתיבות המחשבה‬‫‪42 - 41‬דף‬ ‫גתגלו בדיבור ובמעשה ולא סד מהיות דבר מדבר עד תכלית רצון המחשבה שאין‬ ‫בה שינוי וחילוף ותוספת ומיעוט״ ומסיים ‪-‬כי אין מעשה ודבר נראה וניכר אלא‬ ‫מה שהיה בכח רצון המחשבה שהיא סיבת הכל״‪] .‬והוא לקוח מ פ י ר ו ש ה ה ג ד ו ת‬ ‫דף‪/b478°‬בםפדיתנו[ ואחריו‬ ‫לד׳ ע ז ר י א ל על חגיגה פ״ב‪ ,‬ונמצא בכ״י ‪91‬‬ ‫עוד שני קטעים‪ :‬״עוד א ח ד ב ס פ ר ה ב ה י ר אמרה תורה ‪1‬םי׳ ד׳ בדפוס ווילגא‪,‬‬ ‫ואחיכ פירוש‪ [:‬מזה יש ללמוד שהברכה נובעת ממקור החכמה״ והוא מאמר ארוך‬ ‫על סוד תתקע״ד דורות‪ ,‬ואחריו סוד קצר על מה שארז״ל שיתא אלפי שנה הוי‬ ‫עלמא‪ ,‬ושניהם ג״כ מ פ י ׳ ה ה ג ד ו ת ל ד ׳ ע ז ר י א ל כפי כהיי הנמצא בםפריתנו‬ ‫ועיין שם דף ‪ 51‬הכל מלה במלה‪.‬‬ ‫‪ .‬מלבד הטעמים אשר נתנו‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫בעלי האמת בענין השמטה ראוי שתדע כי השי״ת רצה שיום השבת שהוא מקודש‬ ‫ויקדש אותו קדושה מצד עצמו ולא שייך שום פעולה בעולם לא בעליונים ולא‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪20‬‬

‫כ ת ב יד ‪3‬‬

‫בתחתונים״ ובסופו גימטדיאות‪ .‬ועוד שם ״ ס ו ד ע ׳ ד ה ק ב ל ה ה פ נ י מ י ת י׳‬ ‫אלפי שנין הוי עלמא״״ ו ב ז ה ה ע ו ל ם יש ל נ ו ב ג ל ו ת א ל ף ו מ א ת י י ם‬ ‫ת ש ע י ם על כל העולמות והסוד אריץ ניתנה ביד דש״ע‪..‬״ ב ש נ ת א ד ׳ ץ ת ה י ה‬ ‫ג א ו ל ת נ ו ״ היא שנת הגאולה לפי הרמבין ורבעו בחיי‪ ,‬ואולי מהבד הקטע הזה‬ ‫הוא ר׳ יוסף גיקאטיליא ?‬ ‫‪b‬‬

‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫‬‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כל הסי׳ י״ג מם׳ ה נ פ ש ה ח כ מ ה ל ד ׳ מ ש ה ד י ל י א ו ן ‪ ,‬מסיים כמו בדפוס‬ ‫באזיליא שס׳יח(•‬ ‫&‬

‫&‬

‫ענין מלחמת‬

‫דף ‪45 -44‬‬

‫מ צ ר י ם עם י ש ר א ל ע ל ש פ ת ה י ם ]לד׳‬

‫י ו ס ף ג י ק א ט י ל י א ‪ ,‬לפי סגנונו וענינו[ מתחיל ‪.‬דע כי כחות העליונים הם כנגד‬ ‫כהות התחתונים׳• מאמר זה נמצא )בלי שם מחבר כמו כאן( גם בכ״י מינכן ‪22‬‬

‫ושלם‪*193‬ובפאריס‬

‫וכאן המקור‬

‫היותר קדום לגימטריא פרעה = אשמדי)עיין מה שהבאתי מכאן במדעי היהדות‬ ‫כרך א׳ עמ׳ ‪.(112‬‬ ‫‪46‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫] ‪ - 4 5‬ס ו ד ו ת קצרים שונים לא נודע למי הם[ א( ‪ -‬ס ו ד ד׳ מ ח נ ו ת‬ ‫ש כ י נ ה מיכאל על המים כנגד החסד גבריאל כנגד הגבורה׳ ומסיים ״העפר כנגד‬ ‫העטרה שהיא ארץ החיים לסי׳ לא נמשך העונש אלא עד רביעית׳• ב( • ס ו ד‬ ‫ה ל ו ח ו ת ‪ .‬הלוחות היו ב׳ כנגד העטרת והת״ת והיו מעשה אלהים״ מפרש ענין ג׳‬ ‫ספרים בס׳ יצירה ומסיים ׳והדברים משתלשלין כי כשהם למעלה בעולם הרוחני‬ ‫הן רוחניות דקות וכשהם בעולם הנמשך מהעליון הם יותר מצויירות וכשהם בעולם‬ ‫הגוף הם גופניות ו כ ן ה ת ו ר ה ב כ ל ה ע ו ל מ ו ת כשהיא בעולם התיכון היא יותר‬ ‫רוחנית וכשהיא בעולם הנבדל היא יותר רוחנית וכן עד החכמה שהיא סבת‬ ‫התורה׳ )והוא רעיון ״תורה דאצילות״!(‪ .‬ג( ‪ -‬ס ו ד ה ל ו ח ו ת ארכן ו׳ ורחבן ו׳‬ ‫ועוביין ו׳ סיה ק״ח טפחים בכל לוח והים משז״ל ידיו טפחים בלוחות״ ומסיים‬ ‫שה״ם גבורה שהיס מתנתם׳׳• ד( ״תדע לך כשרצו ישראל לקבל התורה״ ומסיים‬‫‪a‬‬

‫״ג״כ המשים שערי בינה כולם ידע אותם חוץ משער אחד ודי למבין׳• ה( דף ‪46‬‬ ‫ס ו ד ג ד ו ל ו ע מ ו ק עילת העילות אין לפחות דקותו מנקודה שיש בה אודך‬ ‫ורוחב ועובי׳ ומסיים ״ואל יעלה בלבך כלל להפריש בין הספירות כי כולם חיבור‬ ‫א׳ כי אין לקצץ בהם כלל ח״ו״‪ .‬ו( י ס ו ד י* ס מ פ נ י מ ה ע ש ר ו ל א ט ‪ /‬י׳ ולא‬ ‫י״א ע״ז אומד ב׳ טעמים״‪ ,‬מפרש סוד האותיות א ׳ ‪ -‬י ׳ ‪ ,‬מביא בו‪ :‬״והחכם יקנה‬ ‫חכמתו מן הכתר העליון עיכ נק׳ טיית פתוחה כלפי מעלה כן הלב פותח פתחו‬ ‫כנגד המוח המפרנס את הכל וכן החכמה יש לה ממציא והיא בדקות המחשבה‬ ‫וכן היו״ד למעלה ממנה והיא דקה מאד שאין מדה כמוהו וכל אלו נקר׳ כ ת י י‬ ‫ש ה ו א ל ש ו ן כ ל ל ע״כ נקי כתר כליל בלשון כלל ואין המחשבה יכולה להעלות‬ ‫יותר כי אם להכתיר המלך בכלל ידוע ואז נק׳ מלך״ ומסיים ״ולכן מנד‪ ,‬י׳ שהיא‬

‫‪21‬‬

‫כ ת ב יד ‪3‬‬

‫ספי׳ כוללת כל הכללים והפרטים״‪ .‬ז( פ י ר ו ש ב ׳ ל מ א מ ר י״ס י׳ ו ל א ט׳‬ ‫וגו׳ ‪1‬עד( והשב יוצר על מכונו פי׳ בעבור כי בבבא הקודמת לזו אמר כי הם י״ס‬ ‫למספר י׳ אצבעות״‪ .‬אמד בבבא הזאת לא תטעה בהם לומר כי היו פועלים בבי‬ ‫זוגי הידים ימין ושמאל או מעלה ומטה כי יצאו מב׳ ההיץ כי הפועל אחד והוא‬ ‫הוא המצוד‪ ,‬והוא הוא הפועל והסםי׳ והי׳ אותיות הכל דבר א׳ כי אין זה בלא זה‬ ‫ולא תחשוב שהיה האצי׳ ט׳ ומטטרון אחר שהוא סמוך לעולם הנפרדים וממנו‬ ‫ה ר צ ו ן יהיה דבר‬

‫מקורם שלא יהיה נחשב עם הספי׳ ו ה א ל ה מ צ ו ה ש ה ו א‬

‫אחר לז״א שהכל אחד ואם יעלה על דעתך לומד אחר שאתה מביא במנין המצוד‪,‬‬ ‫שהוא הרצון הדי הם ב׳ ידות ויהיו ייא לזה אמר הכל דבר אחד‪ .‬מטטדון קורא‬ ‫למדת המלכות אעפ״י שיש מטטדון למטה נק׳ בשם רבו‪ .‬א ו פ י ׳ א ח ר י׳ ולא ט׳‬ ‫להביא במנין האחרונה מפני שהיא מוציאה כל הכהות לפועל והיא אםפקלריאה‬ ‫שאינה מאירה י׳ ולא י״א להוציא כתר עליון מן החשבון‪ .‬א ו ר ׳ ל י' ולא ט׳‪..‬״״‬ ‫]ומעתיק כאן דברי ד׳ עזריאל בפירושו לס׳ יצירה‪ .‬ושני הפירושים הקודמים הנם‬ ‫פאראפראזות ישנות מאד מ פ י ר ו ש י ה ר מ ב י ן ו ר ׳ י צ ח ק ס ג י נ ה ו ד‬

‫למשנה‬

‫ז ו ! ואח״כ מוסיף עוד פירוש רביעי המשתמש כבר בדעת ה ז ה ר ‪ I:‬״פי׳ אחר י׳‬ ‫ולא ט׳״״ לפי שהכתר מן המנץ ועמו הם י׳ ולפי שבמאמר א׳ אז״ל עד שלא‬ ‫נברא העולם לא היה אלא הוא ושמו לבד שהוא הכת״ד וידאה כי כבר נאצלת‬ ‫קודם בריאת העולם וא״כ הנאצלים אחר בריאת העולם אינם אלא ט׳ אין הדבר‬ ‫כן א ל א ה י א נ א צ ל ת ו א י נ ה נ א צ ל ת שאינה נראית בבהירותה וזכותה ואורה‬ ‫כשברא העולם הראה והאציל וזיכך בהירותה ואורה ואח״כ האציל ממנה ואפיק‬ ‫חד חילא טמידא והיא חכמה ו ז ה מ ו ר ה ב מ א מ ר שאמד בשעתא דםליק ברעותא‬ ‫דרישא חוורא וכוי ]זהר ח״ב ע״ד במתניתין[‪.‬״‪ .‬ולכן אמרו שהכתר מן המבין״״‬ ‫י׳ ולא י״א שאין לעלות למעלה מן הכתר״‪.‬‬ ‫‪.26‬‬

‫‪.26‬‬

‫‪b‬‬

‫ה מג״ע‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫‬‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫כששלחו לו לפייסו ]ך[ שיכתוב להם ג״ע וגהינם ומה שיש בתוכם‪..‬״ שלח‬ ‫להם מה ששלח ו ה ו א כ ת ו ב ב מ ע ש ה ש ל ו ]ד״ל במעשה ר׳ יהושע בן לוי‬ ‫הנדפס כ״פ[ ובתוך דבריו שלח להם זה״‪..‬״ והנה כאן ת ו ס פ ת ק ב ל ת י ת למעשה‬ ‫ריביל המבארת במה עוסקים יושבי גן עדן כל אחד ואחד‪ :‬״תדעו באמת כיאדהיד‬ ‫יושב ועוסק בי׳ חופות‪.‬״‪ .‬ו ע ו ס ק ב ס פ ר ר ז י א ל רבו בידו ו ח נ ו ך מ ת ע ס ק‬ ‫ב ס פ ר ה ע י ב ו ד ״ וכן הלאה‪ .‬״וגד החוזה עוסק בספי׳ נצח במדות אופן הגדולה‬ ‫במקום חזחזית״ וגם בעלי הזוהר עוסקים בשלהם ״בב׳ ספרים מובחרים ואלו הן‬ ‫דאימרא ]צ״ל דאידראל[ וכן כל א׳ עוסק במה שעסק‬ ‫ספרא ^ י * ו ת‬ ‫‪JL‬‬ ‫וספרא דאימרא‬ ‫דצניעותאא וספרא‬ ‫בו בעוה״ז‪.‬‬ ‫בעוה״ז‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‬‫‪.‬‬ ‫‪..,‬‬ ‫‪47njo‬‬ ‫‪11! !/‬‬ ‫" '' \‬ ‫״‬ ‫דףדף ‪ 47‬סגולה ‪,‬לעיז '‬ ‫ו ‪ ,‬״ ק ״ ו היום יופ ג• ]או ד ‪ ( ,‬י״ג לאב‪ ....‬ש־ ה״ק״ה‬ ‫^‬ ‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫ן‬

‫י‬

‫ד‬

‫א ו ת ו ו ת ה‬

‫ג‬

‫מ‬

‫ר‬

‫ר ע‬

‫ע‬

‫י א ח‬

‫כ‬

‫י ב ד י‬

‫י ‪ ,‬מ ע ת י ק ‪:‬‬

‫א ה‬

‫ש‬

‫מ ר ת‬

‫ה‬

‫‪43‬‬

‫כ ת ב יד‬

‫^‬

‫ליצירה פה ג ב ל ט א ר יע״א ]‪ [Gibraltar‬ואעפ״י שראיתי בו כמה טעיות סופר עכיז‬ ‫היה רצוני להעתיקו להחזיר הספד שממנו העתקתי לבעלי‪1‬ו!‪ ....‬נאם עבד השם‬ ‫ביה ש ל מ ה ך ק י ק ם״ט ואני מחלה לכל מי שיקרא בזה הספר שלא יתלה‬ ‫הגדעון בי אם מצא שום טעות כ י מ ה ש מ צ א ת י כ ת ב ת י ש ה י י ת י כ ו ת ב‬ ‫במהירות להחזיר הספר ל ב ע ל י ו ולא הייתי מ ע י י ן כ״כ מה ש ה י י ת י‬ ‫כותבי•‬ ‫שם עוד הערה • ו ב ד ב ר י ה ח כ ם ס ל ו נ י אמר שראה בסוד ייב הפוכי‬ ‫הוי״ה הוא להעלים יחודו כדי שלא ישיג בו שום נברא״״ וזהו שמי לעלם ואם‬ ‫יזכרו ייב הפוכיו עם הנקודות הידועות יגלה סוד לד״ר ד״ד וכר ]גימטריאות[‪.‬‬ ‫דף ‪ ] 48‬מ ק ו ל ק ל וחסר קטע בצדו[‪ ) :‬צ י ר ו ף שם מ ״ ב ‪ ,‬כיצד יוצא מפסוק‬ ‫א ל ו הם השמות‬ ‫בראשית ברא וגר לפי אלפא ביתות שונות‪ ,‬ואחר כך ‪[:48‬‬ ‫הנאצלים ונמשכים ממ״ב אותיות והם מלאכים ‪ ....‬אורפניאל בואל וכר )כמו‬ ‫שנדפס בלקוטי רב האיי גאון[ ואח״כ‪ :‬״ פ י ר ו ש ל ש ם ב ן מ ״ ב אבגית״ץ הקב״ה‬ ‫הוא אב לכל בדיה״״״ בהיצור׳ רק י״א שיטין•‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪ -.Hebr. 8° 381‬נייד חלק‪ 14,5 :20 ,‬צ״מ‪ 134 .‬דף׳ בערך ‪ 20‬שודד‪ .‬בעמוד‪.‬‬ ‫כתיבה מזרחית יפה׳ אבל מלאה שגיאות•‬ ‫קובץ מדברי קבלה של הראשונים•‬ ‫‪a‬‬

‫כ‬

‫רקים ‪-1‬‬

‫מ‬

‫ו שנדפסו בבית המדרש‬

‫ומכ״י זה נדפסו לחוד בהוצאת ש‪ .‬א‪ .‬וורטהיימר ירושלם תרמ״ט‪.‬‬ ‫<‪1‬‬

‫ג‪1‬‬

‫ד ף ‪ 2 9 - 2 3‬מעשה מ ר כ ב ה בשבעה פרקים כמו שנדפס בבית המדרש ח״ב‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫מסי ארזי לבנון‪ ,‬דף ‪.46 - 42‬‬ ‫<‪1‬‬

‫דף ‪ 43«-29‬ס ד ו ר )‪ 0‬רבה דבראשית ד מ ר כ ב ה דרבי ישמעאל כהן‬ ‫גדול זצילן מכאן נדפס הספר בם׳ בתי מדרשות של ש• א• וודטהיימר‪ ,‬בית‬ ‫ראשון‪ ,‬ועיין שם במבוא ע׳ ‪ 11‬על •תכונת הכתב יד אשד לפניי‪.‬‬ ‫א ״ ר ישמעאל באותה שעה בא מטטרון השד הגדול שד‬ ‫‪-43 •53‬‬ ‫דף‬ ‫הפנים והחזיר לי נשמתי והעמידני על רגלי ועדיין לא היה בי כח לומר שירה״‪.‬״‪.‬‬ ‫והוא ] ס פ ד ה י כ ל ו ת ה נ ק ר א ג ״ כ ס פ ד ח נ ו ך [ והם בהוצאתו החדשה של‬ ‫‪ ( O d e b e r g , The Hebrew Book of Enoch (1928‬פרק ב׳—כיד בשנויי גירסאות‬ ‫רבות‪ .‬בין הפרקים האלה והקטע הבא אין כל ריוח אלא הכל המשך אחד•‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫כתב‬

‫דף‬

‫]‬

‫‪23‬‬

‫יד ‪4‬‬

‫‪b‬‬

‫] ש ע ו ר קומה! א״ר ישמעאל אמר לי מטטרון ש״ה שמשא‬ ‫‬‫‪5653°‬‬ ‫רבה עדות זו אני מעיד בי״י אלהי ישראל שהוא רום קומתו כשהוא יושב על‬ ‫כסא כבודו מאה ושמונה עשרה רבבות פרסאות רוחב עינו עומד מאתים ושלשים‬ ‫וששה רבבות פרסאות‪..‬״ ]כמו בשעוד קומה הנדפס בם׳ רזיאל דף ל״ח[ ומוסיף‬ ‫בסופו קטע על השמות שבהם קורא ״הנער״ את הקב״ה ״האל הגדול הגבור‬ ‫והנורא‪.‬״‪ .‬והזך והנקי והאהוב‪.‬״‪ .‬וכך הוא י״ה אדיר יה״ו דא״ה רב״ו הח״י י״ה‬ ‫אהיה אשד אהיה ההי״ו יהו״ה יהו״ה ה״א וכוי עד סוף כל השמות הקדושים‬ ‫ולכניים ]‪ 11‬ע ד סוף ה ס פ ד ולא רציתי לכתבם לפי שאין אתנו יודע עד מה‪....‬‬ ‫והרוצה לעמוד עלהים יקרא פרקי היכלות ומרכבה דבא ומרכבא זוטא ושם ימצא‬ ‫בארוכה״•‬ ‫שעור‬

‫דף‬

‫איד ישמעאל אני ראיתי את י״י‬ ‫הנדפס בשבושים רבים בסי רזיאל‪ ,‬אמשטרדם תם״א דף ל״ז ע״ב‪•1‬‬ ‫‪ -57 -60‬א מ ר ר׳ עקיבא בשעה שעליתי וצפיתי בגבורה ראיתי את כל‬ ‫הכחות שיש בתוך שבילי שמים את שארכו למעלה רחבו למטה ואת שארכן למטה‬ ‫רחבן למעלה‪•••• .‬׳ ]מפרקי היכלות[ מכיל ג״כ את האפוקליפסה מן ההיכלות ובסופו‪:‬‬ ‫כל אלה העגייגים הוצאתי ממעשה בראשית של ד׳ ישמעאל בן אלישע כהן גדול‬ ‫וממעשה מרכבה רבא ומרכבה זוטא ומפרקי היכלות וקצרתי העניינים לפי‬ ‫שהדברים עמוקים ]כמו שנדפס אצל וורטהיימר במבוא[•‬ ‫דף ‪ 66 -60‬דאיתי לכתוב בכאן עניין א׳ שמצאתי ב ס פ ר ק נ א בן ק נ ה‬ ‫ב פ ר ש ת ב ר א ש י ת ]הוא ס׳ ה פ ל י א ה ( על פסוק ויתהלך חנוך ]והוא מסוף ם׳‬ ‫ה פ ל י א ה [ מסיים בדברים המעניינים הללו‪ :‬״ע״כ מספר קנה בן נחום בן גדור‬ ‫בדרך קצרה והרוצה לעמוד על העניין הזה ימציאוהו בסוף פרשת בראשית ארוכה‬ ‫ואני לא כתבתי העניין הזה בכאן אלא שלא תטעה בענין מטטרו״ן אם תבא‬ ‫להסתכל בברייתות שכתבנו למעלה לפי שהם כבשונו של עולם והוצאתי אותם‬ ‫מכמה ספרים שהיו מפוזרות אחת הנה ואחת הנה• ואם תבא להסתכל בהם לשוט‬ ‫עין שכלך ואל תשתומם בשעה אחת בראותך כמה דברים שאין שכל באדם לסבול‬ ‫בעניין מטטדו״ן שד הפנים ובעניין הדברים הנאמרים אצל הבורא‪ ,‬כעניין שיעור‬ ‫קומה שאין הדברים כפשוטם‪ .‬ואם תרצה לקרות ב ס פ ר י ה מ ק ו ב ל י ם תמצא כל‬ ‫העגייגים מה שיש בשכל האדם להשיג ובפרט ב ס פ ר ה ת י ק ו נ י ם ל ד ב י ש מ ע ו ן‬ ‫ב ן י ו ח א י •••• בתיקון י״ח •••• עניין שיעור קומה •••• ובסוף התיקונים •••• בעניין‬ ‫מטטדון •••• וגם בפרשת פגחם מן הזוה׳ בתחלתה וגם כן ב פ ר ש ת ש י ר ה ש י ר י ם‬ ‫ל ד ב י מ ש ה די ל י א ו ן ‪ .‬ו ב ס פ ר מ ש ל ה ק ד מ ו נ י ש ח ב ר שהוא מדבר‬ ‫בקדמונו של עולם שם תמצא כל הדברים הנאמדים אצל הבורא ית‪ /‬מן התוארים‬ ‫מן ראשו כתם פז עד שוקיו עמודי שש באד הטב‪ ,‬ו ב ס פ ר ה ל ש כ ו ת דוק ותשכח‬ ‫ואני את נפשי הצלתי• תם‪.‬״ ומכאן אנו למדים שהמעתיק ראה פירוש שיר השירים לד׳‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫קומה‬

‫‪24‬‬

‫כתב יד ‪5 4‬‬

‫משה די ליאון שעד עתה לא ידענו ממציאותו וס׳ משל הקדמוני שלו נזכר באמת‬ ‫בם׳ משכן העדות )הנמצא בכתבי יד רבים(‪ ,‬וגם הוא א ב ה ס פ ר ה ל ש כ ו ת נזכר‬ ‫גם בם׳ אבני זכרון לד׳ אברהם בן שלמה אדרוטיאל בכתב יד השלם )אצל ה׳‬ ‫שוואגר בווץ( ועל פי הלשון שם ) ו ב ע ל ס פ ר ה ל ש כ ו ת כ ת ב ב ל ש כ ת‬ ‫ה ש מ ו ת ••״( היה נחלק ללשכות‪ ,‬ולא זכינו לספר זה׳ וגם לא נודע שם מחברו׳‬ ‫אם לא נאמר שהוא ס׳ מנחת יהודה לד׳ יהודה חייט המחולק ללשכות‪.‬‬ ‫ה מ ר כ ב ה מזוהר עם פירוש שני הרבנים ה ר י ו ס ף‬ ‫בן ג י ק א ט י ל ה ז י ל ו ה י ר מ ש ה ר י ל י א ו ן ז י ל • )בג׳ עמודות[ והם‪ :‬פירוש‬ ‫מרכבת יחזקאל הנדפס בזוהר חדש פרשת יתרו‪ ,‬ופירוש המרכבה ]האמתי[ לר״י‬ ‫גיקאטיליא‪ ,‬ו ש ע ר י ס ו ד ה מ ר כ ב ה לד׳ משה די ליאון• וכתב היד מתאים‬ ‫בצורתו וחלוקתו הזאת להנמצא ב ק מ ב ר י ד ג ׳ ‪. 3. 5.‬ו«)‪ ,1‬אלא שנופל הרבה מאד‬ ‫ממנו בדייקנותו וביופיו‪ .‬שאר כתבי יד שמכילים ג׳ ספרים אלה יחד‪ ,‬לא נודעו‬ ‫לי עד עכשיו•‬ ‫הספרים נמצאו לחוד בכתבי יד רבים‪ .‬שער יסוד המרכבה למשל בליידן‬ ‫‪ »wa™. 24‬פירנצי בלאורנציאנא‪ ,‬ברלין ‪ Qu. 833‬ועיין שם ברשימת שטיינשניידר‬ ‫שאר כה״י‪ .‬ופירוש המרכבה לד״י גיק׳ בכ״י אוכספורד ‪ ,1565‬ניו יורק דיינדד‬ ‫‪ ,406‬בקמברידג׳ ‪ Add. 537‬וכן ‪ Add. 1520‬וכן עוד רבים•‬ ‫‪2‬‬

‫הספדים האחרונים האלה אפילו לא נזכרו בספרו של וורטהיימר במבוא‪.‬‬ ‫והוא כהיי הנרשם בקובץ פרדים התודה והחכמה‪ ,‬לר׳ יצחק באדהב‪ ,‬תרניח‪ ,‬סי׳‬ ‫‪ .150‬וגם שם לא נזכר שהוא כיי אחד עם הקודמים‪ ,‬אעפיי שכבד אז היה כן‪,‬‬ ‫ומידי סופר אחד נכתב כל הקובץ•‬

‫‪5‬‬ ‫‪ -.Hebr. 8° 540‬נייר׳ ‪ 15 :21,5‬צ״מ‪ 54 .‬דף‪ ,‬מספד השורות שונה‪ .‬חלק‬ ‫גדול מהעיגולים לא נשלם בכתבת‪ .‬קורסיבה אשכנזית חדשה‪.‬‬ ‫נקנה בידושלם תר״ץ‪.‬‬ ‫ספד חיי עולם הבא ל ד ׳ א ב ר ה ם ב ן ש מ ו א ל א ב ו ל ע פ י ה נתחבר‬ ‫בשנת היא וארבעים‪ .‬נמצא בכתבי יד רבים מאד והוא מספרי אבולעפיה שזכו‬ ‫להשפעה מרובה ועמוקה בתולדות הקבלה‪ ,‬אבל לא עסקו בו החוקרים ורק‬ ‫יעלינעק הדפים לקוטים קצרים מכ״י גרוע מאד בם׳ הפילוסופיה והקבלה עמ׳‬ ‫‪ 45-44‬ואחרי ספד האות )בס׳ עטרת צבי לכבוד פדופ׳ גרעץ( ואמלא את החסרון‬ ‫ואעיד על דברים אחדים בתוכן הספד‪ .‬על דעתו של מילזאגי בס׳ אוצר דאבי״ה‬

‫כתב‬

‫‪25‬‬

‫יד ‪5‬‬

‫)כתב יד בלונדון(‪ ,‬שלפיה הכיל ספר זה גם את פידוש שם העצם הנדפס אתנו‬ ‫בס׳ רזיאל המלאך מדף כ״ד ואילך‪ ,‬עיין כאן לכ״י ‪.8° 476‬‬ ‫הדפים הראשוגים דגים על מעשה בראשית וביחוד על סוד גן עדן• בדף ‪4‬‬ ‫בא לדבר על שם הוי״ה שהוא •מודיע לנו מציאות העצם הנקרא סיבה ראשונה לכל‬ ‫נמצא אשר הוא מחוייב המציאות בבחי׳ עצמו ומאמיתת חיוב ‪1‬כ״י חויב[ מציאותו‬ ‫העצמא ‪1‬צ״ל המציא[ לכל נברא •••• וממנו נגזר גם כן שם בן שתיים עשרה האותיות‬ ‫זה ד״ל שתים עשרה תיבות וזה צירופיו ‪1‬ייב צירופי שם הוי״ה[ אלה השמות התחייבו‬ ‫לפי צרופם מן השם המיוחד משורש ידיעת הוראתם״ והוא השם הנקרא ברמז‬ ‫זיה גימטריא י״ב‪ .‬מדבר גם בקצור על שם בן מ״ב )עיין בסוף הספר( אבל עיקר‬ ‫ספר זה מוקדש להדריך את התלמיד בטכניקה של התבוננות בשם בן ע״ב אותיות‪.‬‬ ‫״והיודע לגלגלו כשורה על כל פנים רוח הקודש לובשתו או שפע חכמה נשפע‬ ‫עליו להורות לשכלו אמיתיות המציאות פתאום״)דף ‪ 6‬ו כ ן שם‪ :‬׳החכם המשכיל( ‪....‬‬ ‫תשפע עליו שפע רוח הקודש וזה לך האות‪ .‬בעיינך ]בכ״י בעניניך[ באותיות‬ ‫הקדושות האלה באמת ובאמונה ובצרפך אמנם מה שבראש עם הסוף והסוף עם‬ ‫הראש וראש עם תוך ותוך עם ראש והסוף עם תוך והתוך עם הסוף וכן כולו לפי‬ ‫זה הדרך יתגלגל כל אות פנים ואחור בניגונים רבים ויתחיל בנחת וימהר עוד‬ ‫וירגיל עצמו עד שיהיה בקי מאד בחילופי הצירופין זה בזה וצריך לו גם כן שיהיה‬ ‫בקי מאוד בסתרי תורה ובחכמתם כדי שיכר מה שיצא לו בגלגלי הצירוף ויתעורר‬ ‫לבו במחשבתו הציור השכל האלוהי הנבואי‪ ,‬ותחילת מה שיעלה לו מן הצירוף‬ ‫בהתבודדותו יתחדש עליו פחד ורעדה ויעמדו שערות ראשו ויזדעזעו אבריו‬ ‫ואח״כ אם יזכה תעבור עליו רוח אלהים חיים ונחה עליו דוח השם רוח חכמה‬ ‫וביגה רוח דעת ויראת ה׳ וידמה לו כאלו משוח כל גופו מראשו ועד רגליו בשמן‬ ‫המשחה ויהיה משיח השם ושלוחו ויקרא מלאך האלהים ויכוגה שמו בשם רבו‬ ‫והוא שד״י אשר כנוהו מט׳טרון שר הפנים״• העיגולים שיש להתבוגן בהם בחכמה‬ ‫זאת‪ ,‬המה )דף ‪ ( 7‬כשודשי גן עדן שמהם צומח עץ החיים•‪ .‬אבל צריך ןבפדוצם‬ ‫זה של הגלגולים בעיגול[ להזהר מאוד ומאוד שלא ישנה אות וגקודה ממקומה‬ ‫כי ישתנה האבר ההוא ה נ ב ר א ב א ו ת ה ש י י ך לאבר הזה ממקום‬ ‫ב ר י א ו ת ה מ ג ו ו י י ת ך כפי מה שתשמע׳‪ ,‬וכן גם בדף ‪ 9‬על רעיון זה של‬ ‫ת ו צ א ו ת י ה ה ג ו פ נ י ו ת ש ל ה ת ב ו נ ג ו ת ב ל ת י מ ו ד ר כ ת ומוטעית‪ :‬״ואם‬ ‫היה מזכיר את האות וטועה בקריאות האות המולך על האבר אשד בראש האדם‬ ‫הקורא חיו ה י ה נ י ת ק ה א ב ר ה ה ו א ו מ ח ל י ף מ ק ו מ ו ו מ ש ג ה ט ב ע ו‬ ‫מ י ד ו ה י ה נ ת ן ל ו צ ו ר ה א ח ר ת ו ה י ה ה א ד ם ב ע ד ו ב ע ל מ ו ם ועל‬ ‫כן נחתום שם וה״ו במלת מו״ם כדי להזהיר בזוכרו״•‬ ‫‪1‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫מדף ‪ 10‬עד ‪ 22‬קובע טכניקה ידועה כיצד יתנהג בכתיבת העיגולים‬ ‫והשמות השונים המהווים את השם בן ע״ב בקבוצות שונות ועל פי הגהגות‬

‫‪26‬‬

‫כתב‬

‫יד ‪5‬‬

‫חיצוניות ידועות‪ ,‬הכל כהכנה לסוד ההזכרה‪- :‬ואמנם מ י ש ת פ ר ד נ ש מ ת י‬ ‫מ מ נ ו ב ע ת ה ה ז כ ר ה י מ ו ת ב נ ש י ק ה ועל זה אמדו ר׳ עקיבא יצא נשמתו‬ ‫באחד כמו נפשי יצאה בדברו׳‪ .‬דף יי‪ 15‬מביא ס פ ר ה ת מ ו נ ו ת )עיין כבר פילוס׳‬ ‫וקבלה עמ׳ ‪ (43‬והשם הזה מדוייק יותר מהשם ס׳ התמונה הנוהג אצל האחרונים‬ ‫כי הלא שלש תמונות הן‪ .‬דף ‪ 17‬האדם נברא מנ׳ עולמות בסוד ״ן עד׳ן שהוא‬ ‫נוטריקון‪ :‬גוף נפש עצם דעת נצחי‪ .‬ג׳ האחרונות הם מדרגה קוסמית אחת כנגד‬ ‫עולמו של הי שהוא קדמון נצחי )וקדמון בגימט׳ עצם!( והוא ‪-‬דעת ולא שום דבר‬ ‫אחר״‪ .‬בדף ‪ 20‬יודע את השמות יפיסיה‪ ,‬רזיאל׳ גלי רזיא וגליצור כשמות‬ ‫מטטרון‪ ,‬ובדף י ‪ 25‬ואילך מבאר את סוד השט׳ן )שהם ר״ת שכל טבע נפש ‪0‬‬ ‫כפרינציפ ה מ ו נ ע בכל הורדת שפע‪ .‬השם הלועזי דימוני״ש ‪ daemones‬מורה על‬ ‫דמיונות‪ .‬ישנם שבעה שטנים ולכל אחד ד׳ פנים‪ ,‬הדי כ״ח פנים של השטן )והשווה‬ ‫כ״ח מיני טומאה בסי הזהר ח׳ג דף קצ״ב אי(‪ .‬בשנת ה׳ אלפים וארבעים מסתיים‬ ‫מ פ נ י שהיא תכלית מחזורי החמה )קיפ מחזורים(‪.‬‬ ‫מציאותו״ של השטן )דף ‪(26‬‬‫‪a‬‬

‫ג‬

‫יז‬

‫ז‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ 26‬נמצא המאמר החשוב הבא על ״נסיוך התלמידים ששייך לפני‬ ‫המאמר הנדפס בחוברתו של יעלינעק עמי ‪ 44‬ומה שנדפס שם יובן רק על ידי‬ ‫הקודם לו‪ :‬״איך יתכן שלא ינוסה לתלמיד המקבל זאת החכמה האלהית בכל‬ ‫דרכי נםיון מהמלמד האלהי והמלמד האנושי כי זיו החכמה העליונה נמנעת‬ ‫בטבעה ‪1‬כ״י בטעבי[ מהמקבל אשד לא ניסה ללכת באלה הדברים הדרכים‬ ‫האלהייס‪ .‬ואם נמצא נאמן רבו חייב למסור לו כל מה שיודע עד סוף דעתו ולא‬ ‫יכסה ממנו אפילו נקודה אחרונה שהוא עמוק מאד אם יוכל לקבל‪ .‬פעם יכתבם לו‬ ‫ברמזים מספיקים לו בהבנתו ופעם ימסרם לו בהבנתו ופעם ימסרם לו בראשי‬ ‫פרקים ופעם יבארם לו מפרשו‪ .‬אבל אם בחנו רבו ונמצא בלתי נאמן בכל‬ ‫נסיונותיו ]כ״י‪ :‬נםיונוםיו[ אסור לגלות לו דבר קטן מזאת החכמה מכ״ש דבד‬ ‫סת״ד ‪1‬סוף ראש תוך‪ ,‬בצירופי אותיות הקדושות( שהרב חייב מיתה בידי שמים‬ ‫וכאשד יקרה לו עם רבו כן יקרה לו עם השם ולפיכך ראיתי לכתוב בפירוש‬ ‫דרכי הנסיון והבחינה איך הם בנסיון כדי שישתדל בכל יכלתו להיות נאמן לבוראו‬ ‫וידעו גם הם לנסות את תלמידיהם לכבוד השם כדי שלא יהיה עדת השם בעלי‬ ‫מקובלים כצאן שאין להם רועה‪ .‬תחילת בחינת כל בוחן תלמיד שמבקש קבלה‬ ‫אלהית צריך להיות בוחן ומנסה תלמידו לכבוד השם יתברך ויהיה כוונת הרב‬ ‫לשם שמים ויהי׳ רצונו לעזור לתלמידו באמת עד שיבין התלמיד שכוונת רבו‬ ‫לשם שמים‪ .‬וצריך שיבחון התלמיד בדרכי האנושיים הנקראים מדות ‪..‬״״ והלאה‬ ‫בשינויי גידסאות אצל יעלינעק עמ׳ ‪ .44‬תלמיד העומד רק בחלק מן הנסיון‪ ,‬הרב‬ ‫צריך ליתן לו להראות את כה שלמותו עד שלש פעמים ‪-‬וזאת הדרך אשד תמסור‬ ‫לו‪ :‬עשרה השמות מצורפים אלה זה אחר זה ואח״כ תפדשם לו כפי מה שתראום‬ ‫מפורשים בספר הזה וישביעהו על בלתו שישמרנה״ ויש כאן עשרה לוחות עםק‬

‫כתב‬

‫‪27‬‬

‫יד ‪5‬‬ ‫‪b‬‬

‫ק ו ד ש הקדשים‬ ‫סדורים שונים של שם בן ע״ב‪ ,‬ולוחות אלו הם לדעתו )דף ‪(32‬‬ ‫ותכלית כל הדרכים שאפשר לאדם להשיג בידיעת השם והשגת פעולותיו והכרת‬ ‫דרכיו ותאריו‪ .‬בסוף עמוד זה בא המאמר נגד הקבלה המעשית ב שמו ש השמות‪,‬‬ ‫הנדפס במקום הנז׳ עמ׳ ‪ •43‬ובקשר עם זה מבאר ענין נביאי השקר ופעולותיהם‬ ‫)״אפילו הכח ההוא אשד פעל בו הנביא ‪ (11‬השקר‪ ,‬היה גם כן כלי אמת" ן(‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪b‬‬

‫מעיד על ע צ מ ו כ י מה שנמצא בספר זה‪ ,‬״ידעתיו אני מפי‬ ‫‪,‬‬ ‫סופרים ומפי ספרים ומפי השם"• לקבלה האלהית יש שלש התחלות שסימנן צא״ן‪:‬‬ ‫א׳ותיות התורה שבה נברא כל יצור וכל דבור‪ ,‬צ׳ירופיהן הנקראים כאן ״גלגל‬ ‫התודה״ שמתוכו נמצא כל יצור ודיבור מצורף‪ ,‬והנ׳קודות בסוד רוח הקדש‬ ‫המגיע את ‪-‬הגלגל התוריי״ ופעולתו נמצאת בנקודות המניעות האותיות כמאמר‬ ‫חז״ל ‪ ....1‬בםפר הבהיר‪ :‬נקודות באותיות כנשמה בגוף[‪ .‬דף ‪ 35‬באה גם אצלו‬ ‫הפורמולה החוזרת כמטבע בספרי המקובלים‪ :‬״השם הוא עצמו ועצמו הוא שמו״‬ ‫)גמצא גם בם׳ המליץ שלו בכ״י מינכן ‪.(285‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫בדף ‪ 36‬נמצא המאמר החשוב על ההכנה וההנהגה בשעת ההתבוננות‬ ‫וזה המשך המאמר בדף‪3745-44‬במקום‬ ‫וההתפעלות הנדפס אצל יעלינעק עמ׳‬ ‫שיעלינעק הפסיק )אם לא יכריחך השפע לפסוק ביניהם(‪- :‬כי הקבלה אצלינו היא‬ ‫שהשפע בא לאדם השלם בהגיע אל תשלום פסוק ראשון אחר שהזכיר כ״ד שמות‬ ‫שסימנם דודיי צח ואדום‪ ,‬קול דודיי דופק ואז א ת ה ר ו א ה ד מ ו ת נ ע ר א ו‬ ‫ד מ ו ת ש ך כי שך בלשון ישמעאל זקן והוא מטטרוץ והוא נעיר ושמו ג׳כ‬ ‫חנוך !מטטרון בגימט׳ עם מספר האותיות נער[ •••• ובראותך אותו חזק לבבך‬ ‫והבן דבריו והשמד מפניו ושמע בקולו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי‬ ‫בקרבו הנה שמו שדי והוא מטטרון ש ר ה ש מ ו ת המדבר מתוך רשות השם ‪....‬‬ ‫ובדברו ענה לו דבר אדוני כי שמע עבדיך והוא המלאך המודיעך סוד יהרה ושמו‬ ‫ג ב ר י א ל והוא המדבר מתוך פסוק ראשון של שם הקדוש הנזכר על פיך והוא‬ ‫מדאה לך נפלאות הנבואה ‪ ....‬וגם הנה בשמים עדי וםהדי במרומים שהקבלה כך‬ ‫היא באמת ואם ח״ו לא קבלת ]כיי קבלתי!‪ I‬דיבור מפסוק ראשון שהזכרת כראוי‬ ‫שוב עוד מפסוק שני והוא זה נת״ה הא״א ]וגומר ‪ [...‬וכווין בכוונה מעולה ותהיה‬ ‫הנשימה שתנשום בכל אות ואות נשימה נמשכת אחר הניקוד אשר בהם בניגונים‪...‬‬ ‫ובכל המקומות תזכור האות האחת כפי הנקודה וכן האותיות המנוקדות כמוה‬ ‫תנשם בה בנשימה שוה ומפני זה אצטרך להודיע מספור הניקוד השווה נבכ״י‬ ‫השווי! ונותן כאן פרטים על ניקוד השמות[‪ ....‬ואחר שתתחיל בהזכרת האות‪,‬‬ ‫תתחיל להניע לבך וראשך לבך בציורו מפני שהוא פנימי וראשך בעצמו מפני‬ ‫שהוא חיצוני ונענע ראשך בציור הנקודה אשר באות שאתה מזכירה וזו דדך‬ ‫הציוד של התנועה‪....‬״ ופרטי הנענועים האלה נדפסו כבד בם׳ פרדס דמונים‬ ‫בשער פרטי השמות פרק א׳ מם׳ אור השכל לאבולעפיה אבל ראה זה פלא כי‬ ‫‪a‬‬

‫‪28‬‬

‫כתב‬

‫יד ‪5‬‬

‫הדמ״ק קורא את ס׳ אור השכל בשם אחד ״ספד הניקוד״ ומעלים את שם מחברי‬ ‫ולכן לא הרגישו החוקרים במקורו האמיתי של המאמר ההוא‪.‬‬ ‫כל מי שמזכיר את השם בסוד ההזכרה הזאת ואינו מצליח בו ונמנע ממני‬ ‫השפע‪ ,‬עליו לשוב בתשובה לפני קונו כי נכנם לפרדס ולא היה ראוי•‬ ‫‪b‬‬

‫׳ ה א ו ת י ו ת הם כח שורש כל החכמה ודעת בלי ספק והן בעצמם‬ ‫דף ‪: 39‬‬ ‫ח ו מ ד ה נ ב ו א ה ונראים במראה הנבואה כאלו הם גוסס עבים מדברים לאדם‬ ‫פה אל פה לפי רוב הציוד השכלי הנחשב בלב המדבר בם ונראים כאלו מלאכים‬ ‫טהורים חיים מניעים אותם ומלמדים אותם לאדם המגלגליס ]המתגלגלים[ בצורות‬ ‫אופנים אוירים פרחים בכנפיהם גלגלים והם רוח ברוח ולפעמים האדם רואה‬ ‫אותם כאלו הם חונים בהרים ונםעים מהם בפריחה‪ ,‬וההד ההוא אשר האדם רואה‬ ‫אותם שוכנים עליו או נוסעים ממנו התקדש אצל הנביא הרואה אותן ודין הוא‬ ‫עליו לקרואותו)‪ 0‬קודש מפני אשד ידד עליו השם יהו״ה באש ויקדשהו בסוד‬ ‫הגבל את ההר הזה וקדשתו וההר קודש רוח הקודש ‪....‬׳ ]והמשך המאמר נדפם‬ ‫בסי עטרת צבי עמ׳ ‪•188‬‬ ‫בדף ‪ 40‬מדבר שוב על השטן והשדים ״ועתה בני •••• הזהר מן האש הגדולה‬ ‫המסבבת שדים הנבראים מן זרע לבן אשד נקרא ש מ ן ש ט ן נולד מן זנב ערל‬ ‫והוא מגלה ערוה וראוי לשים ]לשים?[ לו הגמול הדע ש ה ו א ה ג ו ף ה ר ע ״‬ ‫והנה מתוך דבריו אלה עוד ראיה שבאמת באו כמה מקבלותיו של אברהם‬ ‫אבולעפיה ממקור רבו ד׳ ב ר ו ך ש ל י ח צ ב ו ר ת ו ג ד מ י כי גימטריא זו‬ ‫שטין ‪ -‬גויף ר״ע נמצאת בם׳ מפתחות הקבלה לר׳ ברוך בכ״י פאריס '‪.770‬‬ ‫‪b‬‬

‫בדף ‪ 40‬באו הדברים המענינים האלו שהם דוגמא מופתית לדרכי‬ ‫התבוננות שאגו רגילים בהם מספרות הצופית ומדרכי נזירים נוצרים יונים בימי‬ ‫הכינים‪ :‬״והצייוד אשד תצייר בשעת ההזכרה לשנות בציוד ההוא טבע הגוף‬ ‫אחד מהגופנים לשעתו לבדך או לפני אחרים חשוב בלבך שם הדבר ההוא ואם‬ ‫הוא משתי אותיות כגון י״ם ואתה חפץ להפכו ושם הפכו יבשה חבר י״ם עם יבשה‬ ‫ויהיה ראש וסוף י״ה •••• ]ושאר צירופים משתי המלים הללו[ והזכיר בציור זה כל‬ ‫מה שתזכור וככה תאמר תחילה תוך הראש הי וצייד אז תוך ראשך כאלו אתה‬ ‫מעיין ורואה אמצע מחוק ]אולי צ״ל מחיך ובמקום ה׳ צ״ל ח׳‪ ,‬וכן הוא הגירסא‬ ‫בכ״י ‪ [8° 334‬ונקודתו האמצעית במחשבתך ואתה רואה עליה אות החקוק ששומר‬ ‫מציאות נקודות מחך ]מחיך?[ ועוד חשוב ותנשום אם תרצה ג׳ נשימות שהם‬ ‫]חסד‪ :‬גשימה אחת[ יוצאת מג׳ מקומות בכל פעם והכל ט' נשימות ומיד ימות‬ ‫השטן‪] ....‬פרטי צירופים וחותמות וביניהם[ חותם שני בהיות חותם בשני בתים‬ ‫]בכ״י משובש‪ :‬במחשבה[ ו ש ם ר א י ת י ד מ ו ת ה ש ט ן ו א ו ל י גם א ת ה ת ר א ה‬ ‫ואל תירא ואל תיחת כי אתך אני להצילך נאום ה׳ אשד המית השדים בחותם‬ ‫משיח ממית הדם הרע וגם ממית מדה רעה והוא מתמיד המקרה ]בכ״י היקרה[‬

‫כתב‬

‫‪29‬‬

‫יד ‪5‬‬

‫בכח שלש הנשימות שהן נשימה אחת בשני בתים אשר שניהם שטנים ובהם שמו‬ ‫מיוחד‪ .‬ועוד חשוב ותזכיר תוך הסוף א׳ ותצייר בדעתך תוך בטנך כאלו נקודה‬ ‫אחת עליה ואות אל״ף שומר אותה ]בכ״י אתה[ וכשתזכיר אותו הענין הנמצא‬ ‫בתיבות ראשך תוך םוף אל תאריך בהם אבל הזכירם כמי ששאל בנחת לאמר‬ ‫]בכ״י לאחד[ מהאות שומר נקודה פלוני שהיא במקום פלוני ועומד מוכן לשמוע‬ ‫מה יענה בהזכרת אות‪ .‬ואם תשמע הזכרת אות מפיו אל תזכירהו אתה כי הוא‬ ‫הזכירה בעבורך אבל התבשר שכבר ידבר לך כי באחת ידבר אל ושמת לבך‪.‬‬ ‫ושוב עוד להזכיר ראש הסוף ל׳ ותצייר כאלו אתה משתכל בבטנך ואל תנשם‬ ‫בין הזכרות מקום אבריך ובין הזכרת האות ההיא המושלת על האבר הנזכר ההוא‬ ‫ואע׳פ שתעמוד מעט בנתיים להאזין יהיה הכל בנשימה אחת ולעולם תהיה‬ ‫ההשלמה הנשימיית ‪1‬בכ״י ההנשמיית[ בהזכרת האות על המקום אשר זכרת ‪....‬‬ ‫וחשוב בענותו כאלו אתה בעצמך ענית לעצמך וצייר ]בכ״י וציור[ הדבר ‪ ....‬ושוב‬ ‫עוד להזכיר סוף הסוף ר ואל תסיר מחשבתך מן השם בעבור שום דבר בעולם‬ ‫ואפילו אם דלג לפניך כלב או חתול או עכבר או דבר שלא היה עמך בבית שזה‬ ‫פעולת השטן הן שהוא שט במוח ומוליד דבר שאין לו מציאות כלל והוא ממונה‬ ‫על כך• וגם הוא בא לנסותך כדי להטיב לך באחריתך ‪ ....‬ואעפ״כ הוא ‪1‬השטן(‬ ‫מלאך שליח השם ומדבר בעדו ומתפאר בשמו ואתה בא לקחת ממשלתו מידו‬ ‫וההויה היא אתו ואתה מבקש להסיר עטרת ממלכתו ותפארתו מעל ראשו ולהשימה‬ ‫בראשך ולאבדו מן העולם ואיך לא יחדש ]בכיי יתחדש[ תחבולות לפניך להבהיליך‬ ‫עד שתנום לפניו ותניח לו מערכתו אבל אל תירא מפניו כי יהוה אתך ‪! ....‬ועוד‬ ‫משפט ההתבוננות כסדרה על ראש התוך וכר ובה ג״כ פקודה להתבונן בטבור‪[:‬‬ ‫חשוב כאלו ג׳ נקודות בבטנך פנים שהוא נקודת טבורך‪"...‬‬ ‫)‬

‫סודות על ״לשון א ר מ י ת ״ ש ה י א בתמורת האותיות ‪-‬רל״א נשימות״‬ ‫של רל״א האלפא ביתות בספר יצירה(‪ ,‬וכן רמזים על שלש הבבות בסדר נזיקין‪.‬‬ ‫דף ‪ 44‬מדבר על ארבע תקופות השנה וצירופי שם הויה הנערכים אליהם‬ ‫ומוסיף אחיכ‪ :‬״כי השמות מגידין סוד העולם וסוד שיעור קומה והיכלות ויצירה‬ ‫וסוד שמטין וסוד יובלות ‪ ...‬וכן שם העצם הזה לא נזכר בתורה כי אם בג׳ מקומות‬ ‫והם על ענין הגאולה לבד ]ר״ל שם אהיה[‪ ...‬אבל לא זכרו שום נביא וגם אינו‬ ‫בכתובים כי השם חדשו למשה וכן אנחנו מקובלים מפי השם ומפי משה כי השם‬ ‫יחדש לו שם חדש שבו יגאל את ישראל שנאמד וקורא לך שם חדש אשר פי‬ ‫השם יקבנו והוא שם אדני בתארו ושם עצמו״‪ .‬בדף ‪ 45‬אומר אבולעפיה על ספדו‬ ‫זה ועל בני דורו‪ :‬״אלה הצירופים הם מודיעים נפלאות למי שמבין ]בכ״י שמובן[‬ ‫בהם וידעתי שהם כמו שגעונות לאשר חכמים בעיניהם ‪ ...‬כי אני יודע בבירור כי‬ ‫דוב בני אדם העברים היום המתלמדים ומלמדים תורה כולה גופניות ואין אצלם‬ ‫נפש רוחניות כי הס יתלוצוצו)!( מאשר ידאו בספר הזה מדברים רוחניים כלם‪ .‬ואס‬ ‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪30‬‬

‫כ ת ב יד ‪6 5‬‬

‫הם עברים הם עודים ואין להם לב אמת אבל רובם עשו להם אלהי בסף ואלהי‬ ‫זהב ועברו על דת המקום ועל דת תורתו הקדושה והזהב אצלם כולם רוחניות‬ ‫ושכחו מאמר כי עשה לו הכנפים״‪) .‬רומז למשלי כ״ג‪ ,‬ה׳(•‬ ‫בחלק האחרון של הספד בא כתוספת ביאור שם של מ״ב אותיות והשם‬ ‫היוצא מן שני פסוקים של אנכי ושל שמע‪ .‬צירופי שם מ״ב יש בהם לדעתו סכנה‬ ‫מיוחדת ואין ״בכל מה שתמצא בספר זה הקדוש דבר שהוא צריך להסתירו כזה‬ ‫לכל משכילי‪.‬‬ ‫בסוף הספד בא עוד פעם מאמר נגד המשתמשים בקבלה מעשית׳ דברים‬ ‫׳ ׳ א ב ל המבקש חכמת השם לפעול בה כל דבר לכבוד ה׳ הוא‬ ‫כדרבנות‪ .‬דף ‪:48‬‬ ‫המבקש את השם‪ ,‬אבל אם הוא מבקש חכמות השם לעשות בו עינינים נופנייס‬ ‫מועילים לעושר וחיים או לבנים או לאהבה או להרוג שונא וכבוד עצמו או לכבוד‬ ‫בני אדם הוא עושה זה טרם השיגו מהשם שפע אודות מהשם המפורש אעפ״י שהוא‬ ‫אומר בפיו או חושב בלבו שהוא מזכיר את השם לכבודו ואין הדבר כץ ועולה‬ ‫בידו פעולה מהזכרת השם הנורא הזה הרי האיש הזה פושע ורשע מחלל את השם‬ ‫הנכבד והנורא ומשתמש בשמו הגדול לשאו ועליו נאמר לא תשא את שם אלהיך‬ ‫לשוא ‪ ...‬וזה האיש ארור יהיה ליהוה אלהי צבאות ומקולל מפי מטטרון שר הפנים‬ ‫מלמד אותיות ומוחדים)!( הוא מפי כל שרף וכל מלאך ובשמתא יהיה מפי כל‬ ‫נביא וחכם ומנודה מפי כל נביאים וארור ומוחרים)ז( ומנודה יהיה מפי כל תלמיד‬ ‫שיראה הספר הזה‪.‬״‬ ‫‪b‬‬

‫בדף ‪ 49‬בא שיר לסיום הספר הנדפס ע׳׳י יעלינעק בסוף ספד האות עמ׳ ‪.87‬‬ ‫בדף *‪ 1‬ובעוד כמה מקומות חתום‪ :‬שמואל העליד‪.‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪ -.Hebr .8° 334‬נייר‪ 17:21 ,‬צ״מ‪ 103 .‬דף‪ ,‬כ‪ 30‬שורה בעמוד‪ .‬כתיבה‬ ‫רבנית וקודסיבה ספרדית מהמאה הי״ט• דף ‪ 103-79‬נכרכו יחד עם הקודמים‬ ‫אבל היו כ״י בפני עצמם‪ ,‬כפי שניכר מסימני העמודים המיוחדים ומשנוי הכתיבה‬ ‫הקורסיבית‪.‬‬ ‫נקנה בידושלם תרפ׳׳ד•‬

‫ל ם הבא‬

‫‪a‬‬

‫[‬ ‫‪1‬‬ ‫פותח‪ :‬״זה הספר חיי עולם הבא פירוש שם המפורש והוא פירוש שם בן ע״ב‬ ‫]כ״י‪ :‬מ״ב[ אותיות וגם שם בן מ״ב ופירוש שם בן י״ב ושם בן י״ב הוא פירוש שם‬ ‫בן ד״א אשר הוא השורש והעיקר ״‪..‬׳׳ ועיין כאן בכ״י ‪ .8° 540‬כה״י אינו משובח‬

‫‪31‬‬

‫כ ת ב יד ‪6‬‬ ‫‪a‬‬

‫ביותר‪ .‬בסופו השיר הנדפס ע״י יעליגעק בסוף ספר האות‪ .‬בסופו בדף ‪ 55‬״אברך‬ ‫השם הנעלם הנותן טובו בסיבת כתיבות ידי‪ ...‬בשנת מציון תצא תורה ודבר ה׳‬ ‫מירושלים לפ״ק׳ שהיא או שנת תור״ה‪/‬תרי״א או שנת מירושלים‪/‬תרל״ו‪ ,‬על פי‬ ‫‪a‬‬

‫הכתיבה‪ .‬וכל הסוף הזה חוזר עוד פעם בתחלת דף ‪.57‬‬ ‫‪a‬‬

‫דף ‪ 57‬״מזמור לדוד הבו ליהוה בני אלים וגו׳ עד ה׳ יברך את עמו בשלום עיקר‬ ‫יהוה הוא השם של ע״ב שממנו יוצא ומתפשט לכמה חלקים וזהו עיקר יציאתו ‪...‬‬ ‫צריך אדם להתבונן ולהתחכם בכל שם ושם מהשמות המפורשים כדי שישים כונת‬ ‫הלב וכח הכל בארבע אותיות ‪...‬״ והוא קטע קצר על צידופיו של שם בן ע״ב‪ .‬מסיים‬ ‫׳‪...‬כדי שישתווה כל הידועה)‪ (1‬כולה ועל ארבע אותיות״‪ .‬ואחר כך כתוב ״זה שייך‬ ‫מעבר לדף אחר סיום שיר השירים״‪ .‬ומעל המאמר הבא כתוב ׳׳זה שייך לעיל״‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪5 7 1‬‬

‫‪58 -‬‬

‫‪a‬‬

‫מ א מ ד ע ל קץ ה ג א ו ל ה [ פותח ״בימות המשיח הנה מלכך יבוא‬

‫לך זה מלך המשיח עני ורוכב על החמור רמז כי לא ירשו ארץ בחרבם ובקשתם‬ ‫וסוס ורכב כ״א ברצון הבורא שיפיל וישפיל כל האומות לפניהם ‪ "...‬וכל אלה הם‬ ‫מלה במלה ד ב ר י ר׳ ע ז ר א ב ס ו ף פ י ר ו ש ו ל ש י ר ה ש י ר י ם )אלטונא‪ .‬דף‬ ‫ל' ע״ב שורה ‪ 8‬עד עמוד ד׳(‪ .‬מנבא את הקץ לשנת קם״ג )בדפוס נשתבשה גם‬ ‫השנה(‪ .‬הועתק בלי ספק מתוך כ״י שלם של פירוש ר׳ עזרא כי בסופו כתוב ‪-‬סילק‬ ‫בעזרת המגיד אחרית מראשית פירש)!( ע ל ש י ר ה ש י ר י ם עם מ ע ש ה ב ר א ש י ת‬ ‫ואוחילה לאל דגול מרבבה לגמור ג ״ כ פ י ר ש נ ח מ ד ע ל מ ע ש ה מ ר כ ב ה ״ ‪) .‬בחלק‬ ‫האחרון של פירוש ר׳ עזרא נמצא באמת פירוש למעשה בראשית לפי קבלת‬ ‫ר׳ יצחק סגי נהוד(‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪76‬‬

‫‪b‬‬

‫] ‪ - 5 8‬פ י ר ו ש מ ע ש ה מ ר כ ב ה ב פ ״ א מ ם ׳ י ח ז ק א ל [ פותח ‪-‬ויהי‬ ‫כשלשים שנה וגו׳ כתוב זה תמצא בו שבעים ושתים אותיות למגין ע״ב שמות‬ ‫הקדושים והטהורים״ הוא הפירוש הקדמון )מאמצע המאה השלש עשרה בערך(‬ ‫‪3‬‬

‫הנמצא בכ״י רבים‪ .‬עיין שטיינשניידר ברשימת מינכן לכ״י ‪ .408‬חסר בסופו‪.‬‬ ‫הפירוש הזה חשוב ומלא ענין לידיעת מעמד ידוע של הקבלה‪ ,‬ו ע י י ן כ א ן‬ ‫ב נ ס פ ח י ם ‪ .‬בדף‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪ 60‬מביא מהברייתא של מעשה בראשית‪ .‬דף ‪ 61‬״הכבוד‬

‫העליון היושב על כסא שהן עשר מעלות אלהיות הנרמזות בספר יצירה הנודעות‬ ‫]‪61‬כ״י‪ :‬הנודעת[ ל ח כ מ י ה ק ב ל ה ״ ‪ .‬וכן שם‬

‫‪b‬‬

‫לשון ם׳ שיעור קומה ״מדאה‬

‫פניו ומראה הלסתות כדמות רוח ובצורת נשמה״‪ .‬הפירוש משתמש אמנם גם בתורת‬ ‫הספירות אבל רק אגב אורחא‪ .‬ובעיקרו זהו המשך הקוסמולוגיה השמימיית של‬ ‫בעלי ההיכלות ויורדי המרכבה אשר על כתביהם מיוסדים עיקרי דבריו׳ ולפי טבעו‬ ‫אינו רחוק מהחלק השני של ספר העיון הגדפם בשם שער השמים )בס׳ לקוטים‬ ‫‪6‬‬

‫‪b‬‬

‫‪,‬‬

‫נמצא ציטאט סתום ז ה ע ל הכתוב ורגליהם ככף רגל‬

‫עגל‪ :‬״כי רגל עגול ד״ל עגול מבפנים ומשוך לצד חוץ ‪ ...‬ולמה ככף רגל עגל?‬ ‫לפי ששד הראשון שהוא כף דגל הוא של חושך והיה דומה לשור ועל כן שר‬

‫‪32‬‬

‫כ ת ב יד ‪6‬‬

‫התהום יהיה דומה לעגל וגם כדי להכיר עון מעשה עגל עד שבא יחזקאל והפכי‬ ‫לכרוב וכן רגלי החיות תקי״ה שגים כמניןישר״ה וכן א מ ד ו ח ז ״ ל ב י ר ו ש ל מ י‬ ‫בפרק הרואה מן הארץ ועד הרקיע מהלך ת״ק שנה וכן בין ק י ע ורקיע ורגלי‬ ‫החיות כנגד כולם אבל כף דגלי החיות מהלך תקי׳׳ה שנה ‪1‬עד כאן בירושלמי ‪ (1‬תיק‬ ‫במדת הרקיע וככף משוקעת בתהום מהלך ט״ו שנים וסובלת עוונות ישראל והיא‬ ‫כנגד ט״ו תיבות שיש בברכת כהנים שמהם יוצא שמו של הקב״ה כ ך פ י ׳ ג א ו ן‬ ‫ז ״ ל ו ה ר ב ה ח ס י ד ז ״ ל ם י ד ש כ מ ו כ ן ה ק ב ל ה שמהלך הכף תקי״ה שנים‬ ‫והם עומדים על גלגלי אופנים וכן יש במעשה מרכבה ומכאן אנו למדים כי יש‬ ‫כבוד זוהר )ה(חיות הקודש בארץ התחתונה שביארנו שאנחנו מוצאים כ ת ו ב‬ ‫ב ב ר י י ת א ש ל מ ע ש ה בראשית‪.‬׳ מי הוא הגאון שפירש את המאמר בירושלמי‬ ‫בדרך בעלי ההיכלות? אס הפירוש הזה מקושר במקצתו עם חסידי אשכנז כפי‬ ‫שיש להניח גם מסימנים אחדים )כפי שאזכיר מיד(‪ ,‬יתכן מאד שהכוונה ל ר ב‬ ‫ס ע ד י ה ג א ו ן שכמה דבדי פםידוגדפיה וזיופים נתייחסו לו בחוגים הללו‪ .‬כידוע‪,‬‬ ‫ועל כל פנים לא נראה שהפירוש הזה יצא באמת מתחת ידי הגאון הזה‪ .‬הרב‬ ‫החסיד סתם מורה בדרך כלל על ד׳ יצחק סגי נהור בנו של הראביד‪ ,‬ואולי גם‬ ‫כאן הכוונה אליו‪ .‬אמנם אצל חסידי אשכנז יכול להודות על ר׳ יהודה החסיד וגם‬ ‫כ מ ו שאר הספרים מסוג‬ ‫זה אינו מן הנמנע כ א ן ‪ - .‬ס פ ד ה י כ ל ו ת מובא דף ‪.70‬‬ ‫ם׳ העיון גם פירוש זה מדאה על יחסים עם חסידי אשכנז‪ .‬בדף ‪ 75‬מפרש•‪ :‬כאשד‬ ‫יהיה האופן בתוך האופן כלומר כדי שלא יסבו בלכתן האופנים כמו החיות ושילבו‬ ‫איש אל עבד פניו כמו החיות נמצא מדאה סדר עבודתו כאשד יהיה העוגל)!(‬ ‫בתוך העגול פ׳ כפול לארבע רוחות ו ה ו א ט ר י ב ל ה נ ק ר א ב ל ש ו ן אשכנז*‪.‬‬ ‫הפירוש נפסק באמצע אחדי מאמר מיראשי פרקים של ר״א ]ר׳ אליעזר[ עיה כשהוא‬ ‫יושב על כסא דם ונשא ומשקיף על הארץ מרכבותיו על האופנים ומקול זעקת‬ ‫גלגלי המרכבה ברקים ורעמים יוצאים לעולם‪ .‬ודמות על ראשי״‪ .‬אין דמיון רב בין‬ ‫פירוש זה ובין האחרים הידועים לנו ממחנה המקובלים כמו פירושי ר׳ משה‬ ‫מבודגוש‪ ,‬ד׳ משה די ליאון ודי יוסף גיקאטיליא‪.‬‬ ‫ר‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ 100 -79‬ם׳ ס ו ל ם העליה ל ה ח כ ם ה ש ל ם כ מ ו ה ד ״ ד י ה ו ד ה א ל ב ו ט י ג י‬ ‫]בכ״י יאודה אל בוטני[‪ ,‬מחכמי ירושלים בדור אחרי גירוש ספרד‪ .‬מדבר על עיקרי‬ ‫חכמת הצירוף‪ .‬וכבר דברתי על כה״י הזה בקרית ספד שנה ב׳ עמ׳ ‪ 107‬וההקדמה‬ ‫וראשי י״א הפרקים וכל פרק ז׳ נדפסו שם עמי ‪ ,141-138‬וכבר הוכחתי שם‬ ‫שהמחבר שאב לא רק מספרי ר׳ אברהם אבולעפיה עצמו אלא גם מספדי תלמידו‬ ‫הבלתי ידוע בעל ס׳ שערי צדק ]עיין כאן ‪ [8° 148‬שכל הפרק השביעי כאן מועתק‬ ‫משם‪ .‬שני כתבי יד אחרים)גם הם חדשים( מהספד נמצאו באוסף מוסאיוב בירושלים‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫״ ז ה הפירוש‬ ‫בפרק הראשון אחרי שסדר את דרך הצרוף ההכרחי )דף ‪:(81‬‬ ‫הנכון והישר ממה שהורוני מן השמים לפרש ולכתוב ולסדר מכלל מלאכת הצירוף‬

‫כ ת ב יד ‪7 6‬‬

‫‪33‬‬

‫שהיא מלאכה רבה וגדולה המביאה את הקדושים לידי רוח הקודש ולמדרגת‬ ‫הגבואה ולעשות אותות ומופתים ואעפ״י שכל מה שפירשתי ע׳׳כ הוא מיוסד על‬ ‫אופן הראשון מהצירוף שכתבתי בפרק ראשון וכבר הודעתיך פעמים שהםדד‬ ‫היותר ישר וגכון הוא הסדר הבי הנז״ל כי הוא העיקר‪ .‬ואעפ״י ש ר א י ת י‬ ‫ב ס פ ר י ם ח ד ש י ם ג ם י ש ג י ם סדרים וכללים אחרים למלאכת הצירוף‬ ‫הסדר הזה תפוס בידך כי הוא המובחר והיותר קל ללמוד לעשות ושלא יבא לידי‬ ‫טעות מ כ ל מ ה ש ר א י ת י כ ת ו ב ב ס פ ר י ם ש ב א ו ל י ד י והש׳ית‬ ‫יצי‪1‬ל‪1‬גו משגיאה"• בסרק העשירי גמצאת הדרכה להתבודדות ולאקםטאזה המיוסדת‬ ‫בעיקרה על ם׳ ח י י ע ו ל ם ה ב א )ומזכיר אותו שתי פעמים( אבל מוסיף עליו‬ ‫סרטים רבים )עיין בנספחים• ( ב ד ף ‪ 97‬באמצע לגבי הזמן הגאות ביותר למלאכה‬ ‫זאת באה הערה )בסוגרים( • א מ ר ה כ ו ת ב ש ש ו ן ב ״ מ ה י ״ ו לע״ד לפי מ״ש‬ ‫מוהדח״וענענין היהודים גראה דיותר טוב בלילה אחר חצות״‪ .‬מכאן שכותב כה״י‬ ‫שלםגיגו היה ר׳ ש ש ו ן ב ן מ ש ה בעל ס שמן ששון)הפירוש הגדול לסי עץ‬ ‫חיים ולשמוגה שעדים הגדפס בירושלם( ומזה מתקיים מה שהבאתי בקרית ספר‬ ‫שנה ב׳ עמי ‪ 272‬מם׳ שמן ששון ח״א )ירושלם תדכ״ט( להוכיח שם׳ סולם העליה‬ ‫היה בידו וחשב להדפיס אותו‪ ,‬אמנם לא הזכירו בשמו ואין ספק שזוהי ההעתקה‬ ‫שממנה חשב להדפיס את הספר‪ ,‬ולא עלה בידו‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪,‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪ -.Hebr. 8° 148‬קלף דק‪ 7,5 : 10,5 ,‬צ״מ‪ 76 .‬דף‪ 15 ,‬שורות בעמוד• כתיבה‬ ‫רבנית יפה‪ ,‬מהמאה הט״ו בעדך• סימני הדפים מיד מאוחרת מתחילים מי״ח‪.‬‬ ‫א‪ .‬טויבר תרפ״ח‪.‬‬ ‫ם׳ שערי צדקי לא נזכר כל שם על כה״י‪ ,‬רק בתחלתו רשום בכתיבה‬ ‫איטלקית מאוחדת יספר יצירה• וכה״י עצמו פותח‪ - :‬ז ה ס פ ד ח י ב ר ו ה ״ ר‬ ‫שם ט ו ב ס פ ר ד י ב כ ל ל ס פ ר י ם א ח ר י ם ש ח ב ר ו ה ו א מ ע י ר‬ ‫ליאון היה והיה מקובל גדול חברו בגליל העליון ביאור‬ ‫ס פ ר י צ י ר ה ״ ‪ ,‬אולם אין לסמוך כלל על דברים אלה שגתערבבו בהם ר׳ משה‬ ‫בן שם טוב מ ע י ר ל י א ו ן ) ש ל א הוא ולא אביו היו בצפת( ור׳ ש ם ט ו ב בן‬ ‫אברהם ך גאון שבאמת עלה לצפת וחבר שם כמה ספרי קבלה‪ ,‬אבל כבד הוכחתי‬ ‫במאמרי על כה״י הזה )קרית ספר א׳ עמ׳ ‪ (139-127‬שלא נראה כי הוא מחבר‬ ‫הספר כי מחבר הספר היה בלי ספק תלמידו של ר׳ אברהם אבולעפיה ונכנס לפני‬ ‫ולפנים בקבלה הנבואית מה שאין כן דרכו של ר׳ שם טוב ן׳ גאון‪ .‬ואמנם נמצא‬

‫‪.34‬‬

‫כ ת ב יד ‪7‬‬ ‫ג‬

‫הספר עוד בשני כתבי יד )שלא ידעתי מהם אז( בכיי ליידן ‪ Warn. 24‬ובכת״י‬ ‫גאסטד ‪ 954‬בבדים‪ .‬מוז‪) .‬דף ‪ ,22—9‬ושם חסר בראשו(• בשניהם אין ההקדמה‬ ‫הזאת‪ ,‬ובסופם נמצאו הדברים‪ :‬״ נ ש ל מ ה ה כ ו ו נ ה ב ח כ מ ת ה ק ב ל ה‬ ‫ה נ כ ו נ ה ה מ ע ו ד ד ת חכמה ו ת ב ו נ ה ב ש נ ת ה״ן במרחשון ב ח ב ר י י ן‬ ‫הדברים האלה שנכתבו בלי‬ ‫נחברו אותיות השפה והחיך ולשון ושנים וגרון‬ ‫ספק באמת ע״י המחבר‪ ,‬מראים שהספד ב ו ד א י ל א נתחבר ע״י ד׳ שם טוב ן׳‬ ‫גאון שעלה לארץ ישראל רק בשנת ה״א ע״ה‪ ,‬וכאן הכוונה או לשנת נ׳ או נ״ה׳‬ ‫ונראה שהוא הספד הראשון שנתחבר בקבלה בחברון‪ .‬לשטיינשניידר היו ספקות‬ ‫בנוגע לאמתת הידיעות האלה )אולי חשב את חברון למליצה מלשון חיבור ?(‬ ‫אבל כנראה הן בנות־םמכא‪ ,‬וגם מתוך דברי הספד עצמו ניכר שהיה מחברו חי‬ ‫בארצות המזרח כי מביא סרטים על מנהגי הצוםיים ותורותיהם )כפי שכבר‬ ‫הדפסתי אותן במאמרי הנ״ל( שלא היה יכול לקלוט ממראה עיניו ב א מ ל י ה או‬ ‫בספרד בדור ההוא•‬ ‫הספד הוא כעין הקדמה לקבלה הנבואית של אבולעפיה ועיקר חשיבותו‬ ‫בסיפורו החשוב ומלא עניין של המחבר על קורותיו ונסיונותיו הנפשיים אצל רבו‬ ‫שאינו מזכירו בשמו אבל אין כל ספק שנתכוון לד׳ אברהם אבולעפיה‪ .‬כל הספור‬ ‫ושאר לקוטים מהספד נדפסים במאמרי הנ״ל‪ ,‬וראיתי אחיכ שבשני כתבי היד‬ ‫האחרים השמיטו הסופרים את כל הספור ההוא‪ ,‬בלי ספה מפני כבוד אלהים הסתר‬ ‫דבר כי המחבר פרץ גדר לדבר על נםיונות נפשיים פנימיים שבעלי הקבלה לא‬ ‫אהבו שידברו עליהם בספרים )לכן החומד לתולדות האקסטאזה בספרות הקבלה‬ ‫קלוש כיכ(‪ ,‬אמנם אמתת הספור ושייכותו לספר זה נתאמת עיי קטע בם׳ שושן‬ ‫סודות )קאדעץ דף ס״ט ע״ב( ממחבר הספד שלפנינו ומביא בו בשם ס׳ שעדי‬ ‫צדק דברים הנמצאים בחלק הזה דווקא שהסופרים הנהיגו צנזורה לגבו )עי׳‬ ‫במאמרי הנ״ל עמי ‪.(129‬‬ ‫אחדי הקדמה קצרה )נדפסה שם( נחלק הספד לשני שעדים שעד היוד‬ ‫ושער האותיות‪ .‬כ״י ליידן וגאסטד מכילים בסוף יותר‪ .‬המחבר מונה שם דרכים‬ ‫שוגים בחכמת הצירוף ומסיים כאן בדרך המבטא‪ ,‬דרך הדלוג ודרך הקפיצה‪,‬‬ ‫והצירופים משמות היוצאים מפסוקים ידועים שבכיי ליידן חסדים כאן‪.‬‬ ‫הספד היה לעיני ר׳ יהודה אלבוטיני בעל ם׳ סולם העלית‪ ,‬דאה כאן ‪ 334‬י‪.8‬‬ ‫רשם לו בעל כה״י בקודסיבה איטלקית שמות של ספרים שיש‬ ‫בהם סודות התורה‪ :‬ם׳ אמתחת בנימין‪ ,‬ם׳ חמדת ימים‪ ,‬ס' בדית מנוחה‪ ,‬ם׳ הקנה‬ ‫ו ס י ה ס פ י ר ו י ה ל ם ׳ ) ו ה ס פ ר האחרון אינו ידוע(•‬

‫‪35‬‬

‫כ ת ב יד ‪8‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪-.Hebr. 8° 411‬נייר‪ 15,5:21 ,‬צ״מ‪ 15 .‬דף‪ 25,‬שורות בעמוד‪ ,‬כתיבה רבנית‬ ‫מצרית‪ ,‬מהמאה הט״ז או י״ז•‬ ‫נקנה בירושלם‪ ,‬תר״ץ‪.‬‬ ‫חלק מתוך קובץ גדול מענינים שונים בקבלה‪ ,‬על פי םימני דפים ישנים‬ ‫)לא מידי הסופר( דף ק״ד‪-‬קייט‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫ותשובות בקבלה על ע נ י ן י ע ק ב ו נ ש י ו וענין יוסף‪ ,‬בלי!‪- 1 V‬‬ ‫‪ 10‬שאלות‬ ‫ועל כן בסדר הדגלים‬ ‫ספק ל ד ׳ מ ש ה ב ן שם ט ו ב ד י ל י א ו ן [ מתחיל‬ ‫הדגל שלו בדרום״ סוד לאה וענץ הדודאים‪ ,‬מתאים גם עם ם׳ משכן העדות‬ ‫על עגין‬ ‫שאלתי על עגין רחל ‪3 ....‬תשובה ‪ ....‬ובדף‬ ‫בחלקים ידועים‪•2‬‬ ‫הבכורה אשר שאלת‪ ,‬אח״כ שאלות מפני מה אהב יצחק את עשו‪ ,‬מפני מה היה‬ ‫ענין יוסף שמת בחוצה לארץ‪ .‬וכאן נמצא בדף ‪ 6‬הציטאט היותר קדום עד‬ ‫עכשיו מ צ ו ו א ת ו של ר׳ א ל י ע ז ר ה ג ד ו ל שעד הנה ידענו רק לשון ממנו בס׳‬ ‫כ״ד סודות שנתחבר כשלשים שגה אחרי פטירת ר׳ משה די ליאון‪ .‬בדף ‪8‬‬ ‫מה ששאלת על ענין ויקח לו יעקב מקל לבנה‪ .‬השאלות האלה או מקצתן נמצאו‬ ‫גם בכ״י בריט‪ .‬מוז‪ 760 .‬ומרגוליות מביא ברשימתו לשון ר׳ משה על ם׳ פרד״ם‬ ‫י ש בתשובות אלו‬ ‫שלו‪ ,‬הגמצא כאן בדף ‪ •8‬מ פ ר ש גם ״לפי הדרך הפגימי׳)‪.(9‬‬ ‫גם נקודות מגע רבים עם ס׳ הזהר‪ ,‬וכולם יבאו בקובץ כתבי ר׳ משה די ליאון‬ ‫שאני מכין כעת‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪ ,‬ה ה ק פ ה ‪ ,‬ל ו ל ב ו א ת ר ו ג ‪ ,‬ואינם אלה‬ ‫ס ו כ ה‬ ‫ד ו ת על‬ ‫הנדפסים בם׳ הנפש החכמה ואינו מן הנמנעות שגס הם יצאו מתחת ידי ר׳ מ ש ה‬ ‫ל י א ו ן או ד׳ י ו ס ף ג י ק א ט י ל י א ‪ ,‬אמגם סגנונם אינו מתאים ביותר לר׳‬ ‫משה‪ .‬פותח ‪ -‬ס ו ד ס ו כ ה ישת חשך סתרו וגו׳ ידוע תדע כי השיי הקיף ז׳ עגגי‬ ‫כבודו שנא׳ מאחז פני כסא פרשז עליו עננו כאלו פרש שבעה והקיפן כמין סוכה‪....‬־‬ ‫ומסיים ״וכשתדקדק בדבר לאחר שיהיה שיעור לדבר אין בכאן משום מה למעלה‪.‬‬ ‫עד הנה סוד הסוכה‪.‬׳ ״ם ו ד ה ה ק פ ה יריחו תוכיח ונוין דבנםוע הארון‪....‬״ ‪-‬סוד‬ ‫שמגה הזאות ביום הכפורי׳ אחת למעלה ואחת למטה כגגד המעלה הראשוני‬ ‫והעליוגה שבה גכללות החכמה והביגה ושבע למטה כגגד המעלות הדבקות בשלש‬ ‫העליוגות ••••׳ ״ ס ו ד ל ו ל ב ו א ת ר ו ג הלולב כגגד צדיק כתמר יפרח ויהודה בן‬ ‫יעקב ותמר כלתו יוכיחו ועל כן גאמר לולב כלומ׳ מתאחד הוא במעלה הגקרא‬ ‫לב השמים והאתרוג כנגד חמדת ימים אותו קראת ומתרגמיגן לא תתאוה לא‬ ‫תידוג והיא מתאחדת ]!‪ I‬במעלה שצורת האלף מוכחת עליה ועל כן ת״ם הוא‬ ‫ד י‬

‫‪36‬‬

‫כ ת ב יד ‪9 8‬‬

‫אל״ף ‪ ....‬והמבין יבין‪ .‬והלולב מימין והאתרוג משמאל כך שתי המעלית האלי‬ ‫מסודרות ]ומסיים על הגעגועין[ ‪ ....‬ומוליך ומביא ומעלה ומוריד כנגד ד הכמה‬ ‫שנתונה בח״י מספרו ומוריד מארבע כגסות כל הארץ‪/‬‬ ‫‪ - 1 1‬ד ק שורות אחדות‪ ,‬מלשון הזהר‪ ,‬ואח״כ בא‬ ‫ה צ ד י ק‬ ‫מאמר מהזהר על סוד הקרבן‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫׳ ת י ק ו ן ייא לאכול על שולחן של ד׳ רגלים כדוגמת השולחן העליון׳‬ ‫דף ‪.11‬‬ ‫ובדף ‪ 12‬כתוב למעלה ס פ ד ת י ק ו ג י ן מ צ פ ת ת ו ב ״ ב ומביא כאן עוד תיקון‬ ‫מי ששומר עשה ולא תעשה ‪ ....‬לא יראה פני גיהנם כ ל ל ״ ‪ -‬ה ג ש מ ה‬ ‫משכנה בלב דוגמת המלכה שהיא בהיכל וכשחוטא האדם מגלה אותה ממקומה‪....‬׳‬ ‫לפני זה נמצאו שני מאמרים קצרים ״טעם למה אסרו חכמים לעשות מלאכה בע״ש‬ ‫ממנחה ומעלה״ ויהנפש נמשלה לפתילה והרוח לשמן והנשמה לאור ולפיכך מי‬ ‫שאין לו נשמה עליו נאמ׳ ורשעי׳ בחשך ידמו וכ״ש מי שאין לו ר ו ח ‪ /‬אחרי דף‬ ‫‪ 12‬באים סודות קצרים שונים ואינו ברור אם השם ספר תיקונין חל גם עליהם‬ ‫‪ - 1 1‬כ ל הסודות האלה‬ ‫‪•12‬‬ ‫ורה רק על מקודם של שני המאמרים בדף‬ ‫מיוסדים כבד על ספד הזוהר‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫ח‬

‫ק‬

‫ל‬

‫י‬

‫ם‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪: 13 /‬‬

‫‪a‬‬

‫״ ו ה ח כ מ ה מאין תמצא ‪ ....‬מאיין‬ ‫עלינו‬

‫בגימ׳ ק״א ללמדך שצריך לחזור על למודו מאה ואחד‪ /‬שם‪ - :‬ס ו ד‬

‫ל ש ב ח ו ז י ה ק פ ו ת מ ד ב ר י ה מ ג י ד אעים שלא אכתוב כל דבריו ]לד׳ יוסף‬ ‫קרא ז( זהו‪ :‬ז׳ שמותי היקרים הנה סדרם יהושע ע״ה בהקיפו את העיר ז׳ ימים׳‬ ‫‪a‬‬

‫זאח״כ בדף ‪ 14‬יסוד שבע הקפות שעושים על המת שכחם גדול לכרות‬ ‫המצפי׳‬

‫טומאה‬

‫‪b‬‬

‫ל נ פ ש המת‪....‬׳ ‪ 1 4‬ס ו ד על דברי רז״ל‬

‫שבע‬ ‫(‬

‫]‬ ‫‪b‬‬

‫״כל הקבור בארץ כאלו קבור תחת גבי המזבח״• נפסק בדף ‪ 15‬בסוד על מצות‬ ‫נדיבות וותרנות בעסקי ממון במלים •עוד הכיליות וההקפדה הם נאחזי׳ בםמאל‬ ‫ולילית וכוחות חיצוניות כי הס כיליים אפי׳ על עצמן ועל בניהם‪ /‬השאר חסר‪.‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪ - . H e b r . 8° 490‬נייד‪,‬‬ ‫רבנית מצפון־אפריקה‪ ,‬מהמאה הטיז‪.‬‬ ‫‪!9,5‬‬

‫‪13,5:‬‬

‫צימ‪ 165 .‬דף‪ 25 ,‬שורות בעמוד• כתיבה‬

‫נקנה מל‪ .‬שוואגד׳ וינה‪ ,‬תרפיט» כיי טולידאנו‪.‬‬

‫‪1‬לפנידף‬

‫‪,‬‬

‫פרשיות מס׳ הזוהר׳ בשנויים רבים מהנדפס• גם בסדר וגם בגירםאות‪.‬‬ ‫‪ .‬והשרא‬ ‫‪3 ,‬‬ ‫לסוף‪5-‬‬ ‫שייך‬ ‫עד ‪ 41‬מכיל השמטות לספר שמות שכתב הסופד קודם לזה‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫כ ת ב יד ‪9‬‬

‫‪37‬‬

‫״ענין אחר מפרשת וישמע י ת ר ו ו י ד ב ר אלקים את כל הדברים‬ ‫האלה מ ע ש ה מ ר כ ב ה ש ר א ה י ח ז ק א ל ה נ ב י א ״ ‪ ,‬פותח במאמר הנדפס בפ׳‬ ‫ואילך ״דיא וידבר אלהים ״‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪3‬‬ ‫בא כל הפירוש למרכבת יחזקאל הנדפס בזוהר חדש לפ׳ יתרו )דפוס וארשה‬ ‫תרמיה מדף ‪ 37‬ו א י ל ך ( ‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫ף‬

‫‪b‬‬

‫״פ׳ ו א ל ה ה מ ש פ ט י ם ו ע ו ד מצאתי מפרש׳ ואלה המשפטי׳‬ ‫אצל ענין ההוא סבא ואינו מענין הפרש׳ אלא ענין אחר• כאן חסד מעט• נפקו‬ ‫בההוא פתחא‪....‬״ והריהו המאמר הגדול ידב מתיבתא׳ הנדפס בפ׳ שלח לך ‪161‬‬ ‫למטה ואילך׳ ובכתבי יד אחרים גמצא אפילו בפ׳ בלק‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪b‬‬

‫‪,‬‬

‫‪a‬‬

‫•‬

‫דף ‪ 32‬י פ ׳ ו א ת ה ת צו ה ר ׳ שמעון פתח ואמ׳ מי ימלל גבורות ייי‪.... .‬‬ ‫באתוון רשימן דםלקן דםליקו דמתחקק׳ על גבי סתימו דםירטא דקיומא ‪....‬׳ והוא‬ ‫המאמר הנדפס ב ר א ש ה ז ה ר ח ד ש בשם ׳סתרי אותיות מן הזהר״ ובדפוס‬ ‫קרימונה נמצא בפר׳ בראשית עמודה מ״ה ואילך• אחדי דף ‪ 36‬חסרים דפים‪,‬‬ ‫וההמשך כאן‪ ,‬דף ‪ 38-37‬נמצא גם אצלנו בפ׳ תצוה דף ‪ .183‬בסוף דף ‪ 37‬רומז‬ ‫הסופד לכתב יד מפ׳ תצוה ״שכתבתי כבד״‪ .‬והקטעים האלה מכילים׳ איפוא‪ ,‬דק‬ ‫השמטות‪ 41-39 .‬שייכים שוב לזהר חדש בראשית ״סתרי אותיות״‪.‬‬ ‫ס פ ר ו י ק ר א א ל מ ש ה מ ה ז ו ה ר להרב הקדוש ר׳ שמעון בן יוחאי‬ ‫‪42‬‬ ‫זכר צדיק לבד׳•‬ ‫‪a‬‬

‫&‬

‫‪b‬‬

‫י‪1‬‬

‫ד ף ‪ 6 8 - 4 2‬פ ר ש ת ו י ק ר א ‪ ,‬מתחילה מהנדפס ב‪ 3‬ומכילה כל הנדפס‬ ‫בהשמטות קטנות‪.‬‬

‫ף‬

‫‪b‬‬

‫•‬ ‫דף ‪ *76-75‬כתוספת ״עוד מפרשת צו" באה תחלת הפרשה בדפוסים עד דף ‪27‬‬ ‫אין בכיי כל קטע מרעיא מהימנא(‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫ל פ נ י‬

‫) כ מ ו ב ן‬

‫ן ן פ ר ק‬

‫ב נ ד פ ס‬

‫‪b‬‬

‫‪- 7 6‬‬

‫‪a‬‬

‫•‬

‫דף*‪-85‬יי‪ 98‬פ ר ׳ ת ז ר י ע כמו בנדפס‪.‬‬ ‫ב‬

‫ו ר ע כמו‬ ‫&‬

‫נ‬

‫ד‬

‫פ‬

‫ס‬

‫‪a‬‬

‫‪.‬‬

‫&‬

‫דף ‪ 135 -103‬פ ר ׳ א ח ר י מ ו ת •‬ ‫•‬ ‫‪- 1 3 5‬‬ ‫‪143‬‬ ‫שורה ‪ 6‬של הדםוםים והדסים האחדים חסדים בכ״י עכשו‪.‬‬ ‫דף ‪ 165 -164‬שייכים לפ׳ שמות דף ‪ *3‬ודף ‪•6‬‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫כ ת ב י ד ‪10‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪ -.Hebr. 8° 492‬נייר‪ 15:19 ,‬צ״מ‪ 51 .‬דף‪21 ,‬שורות בעמוד• כתיבה רבנית‬ ‫מערבית יפה! כתוב בשנת רפיה• הנייר מכורכם‪ ,‬ואכול עש בשולים‪.‬‬ ‫נקנה מל• שוואגד׳ ווינה‪ ,‬תדפיט! כ״י טולידאנו•‬ ‫ס׳ ת ק ו נ י זהר׳ מכיל רק את הסוף מכ׳י שלם וחשוב• מתחיל כאן בעמי‬ ‫שמ״ט לפי סימני עמודים ישנים‪ .‬מתחיל במחציתו השניה של תיקון ס״ט )דפום‬ ‫מנטובה דף קיח עיא( והנוסח כאן‪ ,‬ביחוד ב ס ד ו ד ו ׳ שונה מאד מהנדפס ואין ספק‬ ‫שהוא הנכון והוא מ ת א י ם גם ל נ ו ס ח ה ת י ק ו נ י ם ש ק ב ע ד׳ מ נ ח ם ד י‬ ‫ל ו נ ז א נ ו מתוך כתבי יד )דפוס מנטובה שהיה בידי רימ די לונזאנו עם כל‬ ‫תיקוניו בכתיבת ידו הוא נמצא בםפדיתנו וערכו המדעי גדול עד אין עדוך(‪ ,‬מכיל‬ ‫גם קטעים שלא נמצאו בדפוס׳ רק באכסמפלד של הרמד״ל נתוםפו‪ .‬וכבר ידוע שם׳‬ ‫התיקונים הנדפס עלה כלו בערבוביא‪ ,‬ורוב כתבי היד יש להם םדד אחד ויותר טוב‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ 3 5 - 8‬ת י ק ו נ א ש ב ע י ם ואינו פותח כמו הדפום אלא בדיוק כמו‬ ‫כתבי היד שהיו לעיני רמדיל‪ :‬״בראשית ברא שית ודא מטטרון אות בצבא‬ ‫דיליה ••••" וגם פרטי הגירסאות עדיפות כאן על הנדםם• וגם כאן לא נמצא הנוסח‬ ‫השני הנדפס בדפוס מנטובה מדף קליד ב׳ ואילך באותיות קטנות‪ ,‬שכבד העיד‬ ‫עליו רמדיל שלא מצא אותו בשום ספד כת״י‪ .‬דף ‪ 34‬מאמר ארוך השייך לדף‬ ‫קליד‪ .‬ע׳ב שורה ‪ ,8‬נותן טעם בדרך קבלה למה עיני התינוק סתומות בשעה שיוצא‬ ‫מרחם אמו‪ ,‬והכל מתאים בפרטי פרטים עם נוסח הדמד״ל בהגהותיו‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫בסוף דף ‪ 35‬״םליקו לחו שבעים פנים במלת בראשית דםריש ר׳ שמעון‬ ‫בן יאחי)!( זציל ונשלמו יום חמישי ראש חדש תמוז שנת דסיה שבריה לפרט‬ ‫היצירה על יד הצעיד י ה ו ד ה ב ״ ד מ ש ה א ט י ג י א ר םיט‪ .‬כתבתי וידי נטפו‬ ‫מוד‪ .‬ועיני דאו זוהר ואוד‪ .‬כשם שזכיתגי להתחיל ולגמור‪ .‬תזכני להבין ולשמור״•‬ ‫העדה בגליון על רמזי שמות ק ד ו ש י ם ח ת ו מ ה • מ ר ד כ י א י א‬ ‫י צ ח ק א ל ע ג ק ד ]כך![‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫] ‪ - 3 6‬ה ש מ ט ו ת ז! ליקוטים מתיקונים אחרים‪ ,‬מתיקון ה׳‪ ,‬ייד‬ ‫‪51‬‬ ‫ליה‪ ,‬ס״ט וע׳ וכמעט הכל שונה מהדפוס‪ .‬בתיקון ע׳ נמצאת כאן פתיחת התיקון‬ ‫בנוסח הנדפס‪ .‬תקון ליה כאן הוא הוא תקון ל׳ בנדפס‪ ,‬אבל גם רמדיל העיר עליו‬ ‫שהוא באמת תקון ל״ה׳ וגם בכ״י נפסק התקון אחדי הנתיב השמיני‪ .‬כהיי נפסק‬ ‫אחרי המאמר על השמות אדידידוין ואתנייק )דפוס מנט׳ דף קייט ב׳ למעלה( ושאר‬ ‫הדפים אבדו‪.‬‬

‫כ ת ב י ד ‪12 11‬‬

‫‪39‬‬

‫‪11‬‬ ‫‪ -.Hebr. 8° 367‬נייד‪ 13:20 ,‬צ״מ‪ 28 .‬דף‪ 28 ,‬שודות בעמוד‪ .‬שני הדפים‬ ‫הראשונים ניזוקו למעלה• קודםיבה איטלקית מהמאה הטיז‪.‬‬ ‫נקנה מר׳ יצחק באדהב‪ ,‬תדם״ז•‬ ‫]מדרש ר ו ת הנעלם( כפי שנדפס‪ ,‬אבל המקומות המזכירים את הנוצרים‬ ‫והישמעאלים נמצאו כאן בנוסח יפה ונכון‪ ,‬ובדפוסים נשתבשו )מפחד הצנזורה(•‬ ‫דף *‪ 9‬נכון ״ועל דא אית שדין יהודאין וישמעאלים ונוצרים״‪) .‬בדפוס ויניציאה‬ ‫של הזהר חדש דף ליא עיג נשתבש מכל וכל‪ ,‬ורק בדפוס טהינגן רמז המדפים‬ ‫ל‪-‬ישמעאלים ו צ ב א י ם ׳ ( ‪.‬‬

‫‪12‬‬ ‫‪ —Hebr. 8° 478‬נייר כחול‪,‬‬

‫‪17,5:22‬‬

‫צימ‪ .‬בשני כרכים‪ :‬כרך א׳ ‪ 198‬דף‬

‫כרך ב׳ ‪ 321‬דף‪ ,‬בערך ‪ 20‬שורה בעמוד בשתי עמודות‪ .‬סימני הדפים הישנים‪:‬‬ ‫א׳‪-‬פ׳‪ ,‬חסר הרבה‪ ,‬דייו‪ ,‬חסר הרבה‪ ,‬רע״ה‪-‬שפ״ח‪ ,‬חסר הרבה‪ ,‬תק״ז‪-‬תתכ״ח‪.‬‬ ‫קורםיבה אשכנזית חדשה‪ ,‬שנת תק״צ‪-‬תיר‪ .‬אוסוגרף‪.‬‬ ‫שיי עגנון תקפ״ח•‬ ‫‪1‬םי זהר חדש עם פירוש( פרישת אהרן ] ל ד ׳ י צ ח ק א ה ר ן ב ן ר׳‬ ‫מ א י ר מ צ א צ א י ר ׳ ש א ו ל ו ו א ל )עיין כאן ‪ •(8° 97‬הוא פירוש ארוך מאד‬ ‫שבו כמה דברים מלאים ענין בהשואת דברי הזוהר לתלמודים ומדרשים‪ ,‬דרך שלא‬ ‫נהגו בה דוב מפרשי הזוהר‪ .‬כל פרשה מתחלקת לפרקים• כרך א׳ עד פרשת ויצא‬ ‫פרק ב׳ ז כרך ב׳ מפי יתרו פ״ב עד חוקת פ״ב‪ .‬ונראה שהוא החלק האחרון מפירושו‬ ‫לכל ספד הזהר שמזכירו כדבר שכבר נשלם‪ ,‬בשנת ת״ר בהקדמת פירושו‬ ‫לשיר השירים‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫כ ת ב י ד ‪14 13‬‬

‫‪13‬‬ ‫‪• 4° 121‬‬

‫‪H e b r‬‬

‫• ‪ -‬נייד‪ 22,5: 28 ,‬צ״מ‪ 74 .‬דף‪ 48-45 ,‬שורות בעמוד•‬

‫קודסיבה אשכנזית יפה‪ ,‬אוטוגדף של המחבר‪ .‬הדף הראשון ניזוק מעט‪.‬‬ ‫מר א‪ .‬טויבר‪ ,‬תרפ״ח•‬ ‫ם' זהרי ראב״יה לדי א ל י ק י ם ב ן י ה ו ד ה ה מ י ל ז א ה ג י מבראדי בעל‬ ‫ספד דאבי״ה הידוע‪ .‬והוא מבוא רחב לפירושו על כל הזהר ולתרגומו ללשון עברית‬ ‫)שאבדו או על כל פנים נגנזו עד עתה כמו כיי זה!( על פי דרכי הבקרת המיוחדים‬ ‫לו‪ ,‬וחשב להדפיס אותו יחד עם פירושו‪ .‬נתחבר בשנות הארבעים למאה הי״ט והיא‬ ‫י י ג‬

‫ספד שלא פג טעמו גס היום והעמיק בביאור פשטי הזהר ושאר חקירות על ב נ י‬ ‫הספרותי וחלקיו וכר‪ ,‬וחבל מאד שלא נדפס בשעתו כי ברכה בו‪.‬‬ ‫הדף הראשון חסד כנראה• בהקדמה הארוכה‬

‫מ ו ג ה‬

‫א‬

‫ת‬

‫ם ם ר‬

‫י ו על מחקיי‬

‫הקבלה וביחוד קבלת הראשונים‪ ,‬וכולם א ב ת חוץ מחלק אחד מספדו אוצר דאבי״ה‬ ‫על ספד דזיאל שראיתי ב ‪ Jews' college‬בלונדון בכתיבת ידו וגם הוא ספר חשוב•‬ ‫מבקר בהתעמקות רבה את דברי הגאון יעביץ ובעל ס׳ בר יוחאי על הזהר‪ .‬החלקים‬ ‫הראשונים )הספר נחלק לשערים( מוקדשים לחקר הספרותי של הזהר וחלקיו‬ ‫ונוסחאותיו‪ ,‬והאחרונים לביאור יסודות תודת הקבלה כסי מה שנמצא על פי פשטם‬ ‫של הדברים בחלק העיקרי של הזהר‪ .‬ואין ספק שהוא הספר היותר חשוב שנתחבר‬ ‫על אודות הזהר מחכמי ישראל במאה האחרונה ואלו היה נדסס בשעה נכונה‪ ,‬היה‬ ‫מכוון את הוכוחים המדעיים בכיוון סודה יותר‪.‬‬ ‫כה׳י אינו מכיל כל הספר‪ ,‬באמצע השאיר המחבר דפים אחדים ריקים‪ ,‬וכנראה‬ ‫חשב להשלים פרקים אחדים שלא נגמדו כאן‪ .‬אולי כהיי הזה היה מיועד להדפם‬ ‫ולכן חכה להשלים נוסח אחרון ולא אסתייע מלתא‪ .‬ובסוף נפסק מה שנשמר‬ ‫באמצע שעד הצורה פרק טיז‪ ,‬ואיני יודע כמה חסד‪ .‬חסרונו היותר חשוב של הספר‬ ‫הוא שלא נשתמש בכתב יד אלא בנה הכל על דפוס קדימונה ומנטובה שהוליכוהו‬ ‫שולל בכמה דברים‪ .‬ובמקום אחד אבאר דעותיו על מהות הזהר ותולדותיו‪.‬‬

‫‪14‬‬ ‫‪-.Hebr 8° 328‬נייר עבה‪ 15:21 .‬צימ‪ 204 .‬דף‪ .‬שלשה מיני כתב‪ (1 :‬כתיבה‬ ‫רבנית ספרדית באותיות גדולות‪ (2 ,‬קורםיבה ספרדית ישנה‪ (3 ,‬כתיבה רבנית‬ ‫קטנה וצפופה‪ .‬מקצת הדפים נתקלקלו‪.‬‬ ‫נקנה בידושלם‪ ,‬תדס״ו‪,‬‬

‫כתב‬

‫י ד ‪15 14‬‬

‫‪b‬‬

‫רי אורה‬

‫‪41‬‬

‫(‬

‫‪1‬‬

‫כמו בנדפס‪ .‬בסופו באו דברי הסופר האלה ‪-‬נשלם זה הספר של שערי אורה‬ ‫בחכמת הקבלה שחיבר החכם המפולפל המקובל ר׳ יוסף ניע בן גיקטילה ‪1‬כך!‪1‬‬ ‫ממדינת שקובה!![ אשר במםלת ‪1‬ציל במלכות?‪ I‬קשטילה‪ ,‬יום חמישי בשבת י״א‬ ‫יום לחדש שבט שנת העביר עיני מראות שוא ‪ ...‬וכתבתי אותו לעצמי אני הצעיר‬ ‫שמואל‬

‫השפל א ב ר ה ם ב י ר י ע ק ב ב י ר‬

‫ד י ד י ע בן‬

‫א ס ו ל י ן ]או‪ :‬אםוליו[‬

‫בגרםלוין ‪1‬ו[ ‪] ...‬ואחיכ ממשיך[ נולד יעקב ביד אברהם ביר יעקב בן שמואל בן‬ ‫אסולין ]או‪ :‬אםוליו[ שנת יערוף כמט״ר לקחי בפרט אלף חששי ]רםיט[ ונולד‬ ‫מוםי׳ אחיו בששי בשבת שבעה ימים לירח אב ייל שנת העביר‪ ...‬ונולד יוסף ביר‬ ‫סעדיה ביר יעקב אחי בחדש אלול שנת העביר ‪] ...‬ובאותיות אחרות נוסף‪ [:‬ומת‬ ‫מוםי׳ בשנת הרפיב שנת רעב ומגפה‪.‬‬ ‫הידיעה הבאה כאן על ר׳ יוסף גיקאטיליא כי היה ממדינת שקובה שהיא‬ ‫שגוביא‪ ,‬אינה ראיה שנולד שם )כי מתוך שאר העדויות נראה שנולד במדיגת‬ ‫םאלי‪ ,‬כעדותו בסי גנת אגוז וכדברי ר׳ אברהם אבולעפיה שמצאו שם בימי בחרותו(‬ ‫אבל גדאה שבאמת חי שם שכן מעיד עליו גס ד׳ שם טוב אבן פולייא בסוף כהיי‬ ‫היחידי של פירוש ר' יוסף גיק׳ לשיר השירים בפאריס ‪.790‬‬ ‫ב ק ב ל ה‬

‫‪b‬‬

‫‪ - 1 8 1‬ה א ח ד פותח‪ :‬אדון כל איין םויף לאחדותיך ושם‬

‫המחבר חתום בדית א נ י י ע ק ב ב ן מ ל כ א ‪ ,‬והשני פותח‪ :‬אקום להודות לך בשחר‪,‬‬ ‫ר״ת א נ י י ע ק ב ב ר מלכא‪ .‬שניהם לא נזכרו ב‪-‬אוצר השירה והפיוט״‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪••• 20‬‬

‫״‬

‫‪a‬‬

‫‪ - 1 8 3‬א ת ח י ל ל כ ת ו ב ס פ ר ש ע ר י א ו ר ה שאלת ממני ידיד נפשי‬

‫להאיר עיגיך במאור ההשגות הפנימיות לדעת איזה דדך יחלק אור בענין עשר‬ ‫ספירות״ אבל אין זה ספר שערי אורה אלא ם׳ שערי צדק ל ד ׳ י ו ס ף‬ ‫ג י ק א ט י ל י א כמו שגדםם )וגם בכתבי יד אחרים נמצא 'ם׳ זה בשם ם׳ שערי‬ ‫אורה‪ ,‬למשל בפאריס ‪ .(815‬נפסק בפרק על ספירת התפארת באמצע הדף‪.‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪ —.Hebr. 8° 544‬נייר‪ 15,5:23 ,‬צימ‪ 95 .‬דף‪ 30*29 ,‬שורות בעמוד‪ .‬חלק‬ ‫גדול נתקלקל וניזוק מאד‪ .‬הספר היה בלתי מכורך וכל הדפים נתערבבו בלי‬ ‫סדרים וסדרתי אותם מחדש‪ .‬כתיבה תימנית ישנה משגת שליג‪.‬‬ ‫נקנה בירושלם תריץ‪.‬‬ ‫קובץ תימני מדברי קבלה שונים‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫כ ת ב י ד ‪15‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫] ‪ - 1‬ה ח ל ק האחרון ממאמר עץ החיים לד׳ י ש ע י ה ב ן י ו ם ף מ ת ב ר י ז‬ ‫‪6‬‬ ‫שעדיין לא נדפס ובלי ספק זהו חלק מספרו הגדול ם׳ חיי הנפש שממנו גדםםי‬ ‫המאמרים הבאים כאן אחיכ‪ ,‬ועיין בסי' ‪ [3‬פותח‪ :‬י ‪] -‬כנגד[ אלה ד׳ יסודות שלגי‬ ‫ד׳ יסודות אחדים״‪ .‬כל פרק פותח ״ואתה דע לך אחי״‪ .‬מדבר על סוד מעשה בראשית‬ ‫בדרכי הקבלה הפילוסופית כמו במאמרים הנדפסים‪ .‬כל הדפיס האלה מקולקלים‬ ‫מאד‪ .‬בדף ‪ 2‬מביא את ״החכם ד׳ יהודה הכהן בד ד׳ שלמה הידוע בן מתקה בעל‬ ‫ספר מדרש החכמה בספרו הנזכר בפירוש ספד משלי‪ ...‬וכבוד מורי ואורי וכתרי‬ ‫ו מ א ד י א ז ל ה י ה פ י ר ש ל ז ה ה ע נ י ן מ ד ר ך ח כ מ ת ה ק ב ל ה דאיתי כי ראוי‬ ‫הוא לכתבו פה להיות לי למשיב נפש ]ומעתיק פירושו על הגלגלים בדרך סיד‬ ‫י א מ ר המחבר עד הנה פירש אבא מאדי ז״ל ונעתק אל צרור החיים‬ ‫ומסיים בדף ‪[3‬‬ ‫ל ה ש ל י מ ו ״ ‪ 5 . 1‬מביא פירוש‬ ‫להשלימו ואני בנו הצעיד נתת[י לבי‬ ‫התודה לדי אברהם בן עזרא זיל‪ .5‬״אמר המחבר הנה הואלתי לדבר ואומר כי‬ ‫כאשד התעודדו לי מזמותי ‪ ...‬והנה פתחיו ושעריו !של השם המפורש[ כנגדי‬ ‫נעולות ואין איש מודיעני הנסתרות ותהי זאת האש בלבי בוערת ואין מכבה הגחלת‪.‬‬ ‫ויהי היום ואני מקוה אל אל נורא ואיום ו א ח ל ו ם ו א ר א ה והנה נראה אור‬ ‫בהיר ‪ ...‬והוא אב החכמים ו ר א ש ה נ ב י א י ם א ד ו נ י מ ש ה ע ״ ה ‪ ...‬ויאמר אלי‬ ‫בן אדם הנני רואה כי אתה אל סוד האלוהי משתאה ולדעת פי׳ השם‪ ...‬עתה אפרוש‬ ‫לך ברמיזה ואם נתן לך האלהים ]לב מבין[ תוכל להבין ויפרש לעבדו ברמיזה‬ ‫ומרוב השמחה נתעוררתי ובספרים ]אותו[ כתבתי למען יהיה למזכרת ולא אשכח׳•‬ ‫בשורה האחרונה בעמוד זה מתחילה ׳ ח ת י מ ת ה ס פ ר אמר המחבר אחד אשר‬ ‫גליתי זה הסוד הנפלא אשר לא יבין כי אם מזוככי המוח ומחדודי השכל ועם כל‬ ‫זה שקצרתי בו ‪...‬׳ ובסוף ״ נ ש ל ם ס פ ר ע ץ ה ח י י ם ׳ ‪ .‬עיין ברשימת ז‪ .‬שווארץ‬ ‫מכיי ווינה סי׳ ‪ 125‬ובכיי ההוא גשתבש שם המקום תבריז ל״אלגוד‪ ,‬ובהמזכיר‬ ‫שנה נדז עמי ‪ 12‬נזכרו עוד כתבי יד וגם בהם אין שם המקום בתקונו‪.‬‬ ‫דף ‪ 1 5 - 6‬׳אתחיל לכתוב אני הנזכר למעלה עץ הדעת בעזרת צוד הנותן לאדם‬ ‫דעתי והוא מאמר ס ו ד עץ ה ד ע ת ל ד ׳ י ש ע י ה ב ן י ו ס ף ה נ י ל ונדפס‬ ‫בירושלים תדניא עיי ר׳ שלמה מוםא )מוסאיוב( מכתב יד ברשותו שלא היה בו‬ ‫המאמר הקודם כאן‪ .‬ועיין גם בכיי ווין הנזכר )אבל הח׳ ז‪ .‬שוואדץ לא הזכיר עליו‬ ‫שכבד נדפס(‪ .‬והוא דן כאן על ראיות לחדוש העולם‪ ,‬רובו בדרך הפילוםוסים‬ ‫ובחלקו השני גם כמה דברי קבלה על אצילות עשר הספירות‪ .‬ויש בו גם פרק על‬ ‫השארות הנפש ואח״כ פירוש מעשה מרכבה‪ ,‬לפי דרכו‪.‬‬ ‫להגיל‬ ‫ספד גן עדן‬ ‫‪,‬‬ ‫חסר דף‪ .‬המחבר מביא את הדדיק‪ ,‬החכם הגדול אבו ישע הנקרא אבו נצד‬ ‫אלפדאוי ‪ [!1‬בספר התחלות ]בכיי התהלות[ הנמצאות‪ ,‬וגם ת פ ל ת ם ק ד א ט‬ ‫ה א ל ו ה י )שנדפסה בהמאסף ד׳ עמי ‪ .(166‬לפני חתימת הספד שנדפסה‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪43‬‬

‫כ ת ב י ד ‪15‬‬

‫בדפוס ירושלים דף ל״ז ע״ב והלאה‪ ,‬נמצאו כאן עוד הדברים הבאים‪:‬‬ ‫״צוואת המחבר הזה הספרים חברתי א נ י ע ב ד ה ת ו ד ה י ש ע י ה ו ה מ כ ו נ ה‬ ‫ב ש ם רב ב ן ה ר ב ד ב י נ ו י ו ס ף זלה״ה ו א נ י בן ע ש ר י ם ו ח מ ש ש נ ה על שם‬ ‫כ ב ו ד ה ש ד ה י ק ר ו ה ג ב י ר ה נ ה ד ר מ ר י נ ו ו ר ב י נ ו א ל י ה ו ה ל ו י בן הרב‬ ‫ה ק ד ו ש ר ב י נ ו ח נ נ א ל ה ל ו י ה ד י י ן ב מ ד י נ ת ת ב ר י ז בחדש םיון בשנת אלף‬ ‫ושש מאות ושלשים וחמש שנים לשטרות ‪ - 1‬ש נ ת ה״א פ־יד ליצירה(‪ .‬ואני‬ ‫מפייס ומשביע למי שנדבה דוחו אותו לכתבו שיכתבנו בזה הסדר אות באות תיבה‬ ‫בתיבה ולא ישנה בסדר כתיבתם ולא יפרידם זה מזה אלא יכתוב כולם בכרך אחד‬ ‫וי‪ ...‬גם ]חסרות ב׳ אותיות[ בעור אחד וגס אס ימצא חבורים אחרים חוץ מאלו‬ ‫שלי יסרגל הכל ביחד ולא יגלה ממנו דבר אחד למי שאינו ראוי ולמי שלא למד‬ ‫ולא עסק בדברי רבו׳ זיל עיה אפיי היה בנו כיש תלמידו ולא ידרוש ממנו בקהל‬ ‫ועדה כי אם ליחידים השרידים ויתקן שגיאותי בלשון מוסר‪ ...‬ואלו החרוזים חברם‬ ‫בשבח השד גשיא האל ד׳ אליהו‬ ‫אל מול תהלתך‬ ‫אמנם מעט אזכר מהללך‬ ‫לא יהיה איש נושא נעליך‬ ‫על כן לבב בנך רב ב״ר יוסף‬ ‫א‬

‫מ‬

‫ר‬

‫ק‬

‫ט‬

‫י‬

‫שירי מאד קלה‬ ‫כאשר ירימון מן עיסה מעט חלה‬ ‫יגאה ויתנשא על כל צבא מעלה‬ ‫ביאר לך את כל שוכני מעלה‪.‬‬ ‫י‬

‫‪b‬‬

‫‪8‬‬

‫‪2‬‬

‫‪-‬‬

‫‪a‬‬

‫‪,‬‬

‫‪6‬‬

‫הכל כמו בכיי מינכן ‪ 210‬ועיין ברשימת שטיינשניידר שם‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪ 4 6 1‬פ י ר ו ש פ ר ש ת בראשית מ פ ר ק בי‪ ,‬ז׳ ו א י ל ך ע ל ד ר ך‬

‫‪51 -‬‬

‫ה נ ס ת ר ל ד ׳ ד ו ד ק מ ח י [ • פותח‪ :‬בשם הנראה והנעלם‪ .‬מפירוש רבי דוד קמחי‬ ‫הרב הגדול בישראל זצ״ל סוד ה׳ ליריאיו וגוי‪ .‬עתה אשוב לפרש הנסתר אשר‬ ‫מפסוק וייצר ה׳ אלהים את האדם עד ספד תול׳ אדם ותחלה אומר" וכר• גמצא‬ ‫יחד עם הסי׳ הבא גם בכ״י אוכםפורד ‪ 2219 ,1278‬ועוד בכ״י שונים•‬ ‫ז‬

‫ל‬

‫י‬

‫‪a‬‬

‫‪1‬‬

‫‪5‬‬

‫!‬

‫הוא פירוש ״על דרך הגםתר׳ כלומר פירוש אליגורי•‬ ‫אחרי דף ‪ 52‬חסרים‬ ‫דף ‪53‬‬

‫ד פ י ם‬

‫‪b‬‬

‫‪.‬‬

‫‪a‬‬

‫] ס ו ף מאמר על סוד ספר תורה שאיגו מגוקד[ מתחיל‪ :‬״‪ ....‬בכאן ועוד‬

‫שבכל מצות לא תעשה לא מ צ א נ ו ברכה אלא על זאתי ומסיים ״ולפיכך אינו‬ ‫נקוד ובזה האופן שם המיוחד אינו נקוד ככתבו מפני שהוא נשמה לכל האותיות‬ ‫שבספר וזה דבר שאפי׳ בקריאה אינו תופס צורה כי היא נשמה לנשמה ולפי׳‬ ‫נכתב ביו״ד היא וא״ו היא ונקרא באליף דלית נוין יו״ד להורות כי הוא אדון‬ ‫הכל ית'‪ .‬תם״‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫כ ת ב י ד ‪16 15‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪ - 5 3‬ו ה ו א מ ס ו ף ה מ ד ר ש ה נ ע ל ם ל ר ו ת אבל בנוסה שונה‬ ‫מאד מהנדפס[ פותח ״וכסילים מרים קלון מאי הוא ת״ח כד בר נש אזיל באורח‬ ‫מישר קמי קביה ••••׳ ומסיים )ארבע שורות לסני סוף הנדפס ‪-‬ולא אתיהיב לי‬ ‫דשותא למנדע בהון ועלייהו איתאמד קרנים מידו לו ושם חביון עוזו״ ]ועוד פסוקים‬ ‫אחדים לסיום[‪ .‬ואין כל הפסק בין מאמר זה ובין המאמר הבא‪.‬‬ ‫ע ידידי‬ ‫]‬ ‫כי ענין הייחוד הוא קשר מצות עשה ומצות לא תעשה שצונו השם ית׳ ליחד שמו‬ ‫הגדול בכל יום פעמים וזהו צורת אד״ם העליון‪ .‬אודיעך העיקר כבד הודענוך כי‬ ‫תפארת וממלכה שניהם חשוקים שני ]דוד[ים איש את אחיו ידובקו מדת תפארת‬ ‫נק׳ יום ‪....‬׳ מאריך על סוד ייחוד שתי הספירות והחלק האחרון דובו ממאמרי‬ ‫זהר• נפסק במלים ״במרכבה ואם יתברכו העליונים בסבת התחתונים ואזי הש‪..‬״'׳‬ ‫אח״כ חסרים כמה דפים‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪ 5 9‬־ ‪ 9 2‬ספר שערי אירה לד׳ י ו ס ף ג י ק א ט י ל י א מסוף השער הממשי‬ ‫״ נ ש ל ם בארבעה בשבת דהוא ח ד י ו מ א‬ ‫עד הגמר• ואלה דברי הסופר בדף ‪:92‬‬ ‫ל י ר ח מ ר ח ש ו ן של ש נ ת א ת ת פ י ד ש נ י ן ל ש ט ד ו ת ] = שנת של״ג לפ״ק[‬ ‫ב מ א ת א ג ב ל ה אלהים יחיש הקץ ‪ ....‬ונכתב על שם החבר הטוב הדומה לעץ‬ ‫רטוב ‪ ....‬מ ש ה ב ן יוסף״•‬ ‫‪b‬‬

‫‪95‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫] ‪ - 9 2‬מ א מ ר על ס ו ד ה ת פ ל ה בדרך קבלה‪ ,‬חסר בראשו באמצעיתו‬ ‫ובסוף‪ .‬מהמאה הט״ו?[ פותח‪ :‬״אמד דבי אלעזד גדולה תפלה יותר ממעשים טובים׳‪.‬‬ ‫אחדי דף ‪ 92‬חסר אולי דף אחד‪ .‬אחיכ על סוד כוונת התפלות וסוד התודה שהיא‬ ‫׳לבושהשכינה״‪ •93‬על ההיכלות שהתפלה עולה אליהן וסוד ״התפלות הפסולות״‬ ‫שדוחין אותן‪ ,‬וכבד מביא את הזוהר‪ .‬מסיים ׳ועל דדך זה דע כי כמה מעכבין‬ ‫ומקטרגין יש לתפלות ישראל כשהן הולכות אל ירושלים עיי כחות הטומאה של‬ ‫אומות העד ולפיכך יש לך להתבונן כמה אנו חייבין לטהר עצמינו״•••• והשאר חסר‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪16‬‬ ‫‪ —•Hebr. 8° 418‬נייר משני מינים‪ 15 :20 ,‬צ״מ‪ 38 .‬דף‪ 22 ,‬שורות בעמוד‪,‬‬ ‫ובדפים הראשונים ‪ 31‬שורות‪ .‬שתי כתיבות איטלקיות מהמאה הטיז‪ .‬הדפים ‪7-1‬‬ ‫נוספו כנראה )בכתיבה יותר מאוחרת( כדי להשלים הספר‪.‬‬ ‫נקנה בירושלם תרפיז‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫עיין למטה[‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫מ‬

‫י‬

‫ו‬

‫ח‬

‫ם כאן[ ל ה ד מ ב ׳ ן ‪] .‬על שאלת המחבר‬

‫‪45‬‬

‫כ ת ב י ד ‪16‬‬

‫פותח בשלשה בתים‪:‬‬ ‫קחו ספד מחכמות גבוהים‬

‫וממעייני החכמה שאבו מים‬

‫גורו ממגו ומפחדו היו גרהים‬

‫כי אל כל צפון יש לו ידים‬

‫אין זה כי אם בית אלהים‬

‫וזה שער ה ש מ י ם ‪.‬‬

‫מתחיל‪ :‬״שאלת ממגי ידיד גםשי להדריכך בארח מישור בעגין עשר ספירות‬ ‫ואמת כי קשה עלי להכגיס ראשי בין מחבר החכם שאמר במקום גדולים אל‬ ‫תעמוד‪ .‬אכן מפני כי נתיקרת בעיגי בטלתי דצוגי מפגי רצוגך אף כי קשה עלי‬ ‫לדבר באלו הדברים באתי גם אני ונמשכתי אחריך להפיק רצונך ‪ ...‬קודם כל דבר‬ ‫יש לנו להקדימך כי העולם הזה אינו קדמון אכן יש קדמון לפניו המציאו מאין‬ ‫ליש וזהו עקר אמונתי׳‪...‬׳ בסוף ההקדמה מפרש ענין שעוד קומה על עשר הספירות‬ ‫וענין קיצוץ בגטיעות‪ .‬אחיכ מדבר על אין סוף שהוא למעלה מהספירות‪ ,‬גם מכתר‬ ‫עליון‪ ,‬ומביא פירושים שוגים על הוראת מושג אין סוף‪ ,‬ואחיכ מפרש מושג הספירות‬ ‫)‪2‬״אותו החלק אשר גשיג בשבלינו מהשיית יקרא ספירה׳(׳ מסיים‬

‫‪b‬‬

‫״והנה מחכמי‬

‫הקבלה זיל לפי קבלתם העלו להם שמות לאותם עשר ספירות לכל אחד)!( ואחד‬ ‫שם ואל יעלה בלב האדם לומד אחרי שהם משונים בשמותם הם מחולקים ומופרדים‬ ‫זו מזו כמו שהודעתיך כבר בהקדמה כי זה נקרא קיצוץ בנטיעות ועל זה כוון‬ ‫אאע״ה בספר יצירה באומרו קשורים זה בזה כשלהבת בגחלת והוא דמיון כאשר‬ ‫נאמר בזה האש יש בו שלהבת וגחלת והכל א׳ ואין נפרדת השלהבת מגחלת כך‬ ‫נאמר מהשיית איין םויף כי יש בו חכמה בינה וכר והכל ממקום א׳ והכל בו‬ ‫בלי פירוד‪.‬׳‬ ‫‪a‬‬

‫מבאר כנויי הספירות מהכתר עד המלכות‪ ,‬ופותח ב״אויר קדמון״) ‪ s‬׳נקרא‬ ‫א״ק יען שהוא נאצל מאין סוף׳( וכל דדך הספר רחוקה מאד מם׳ שערי אורה הגם‬ ‫כי רוב הבנויים המבוארים שווים הם‪ .‬מכיון שההנחה היסודית של ם׳ שערי אודה‬ ‫שהכתר הוא אין סוף איגה כאן‪ ,‬אין גס כל אותם הדרשות הבאות בם׳ שעדי אורה‬ ‫בגלל הזהוי הזה )מחשבה לחכמה‪ ,‬וכאן היא‪ ,‬כרגיל‪ ,‬סמל לכתד‪ ,‬וכן עוד(‪ .‬מונה גם‬ ‫׳השמות הנעלמים היוצאים מן הכתר להוציא מן הכח אל הפעל״ ומפרש אותם‪ ,‬וכן‬ ‫לגבי כל הספירות‪.‬‬ ‫מביא את ספר הזוהר כמה פעמים׳ בראשוגה בפרק על החכמה ‪ 6‬יוכן‬

‫‪a‬‬

‫פ י‬

‫‪,‬‬

‫רשביי בם׳ הזהר וזיל עשרה מאמרות תשע הווין ובציר חד אדשב״י בראשית חדא‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫מגייהו׳ וכוי )המאמר איגו בזוהר וברימ‪ ,‬ואולי גמצא בתיקונים ‪31‬וכן דף ( ? ‪1 9 ,‬‬

‫׳‬

‫‪ 33°‬וגם אלה אינם בזוהר העיקרי והס בסגנון התיקונים‪ ,‬ובזה המחבר אחד מן‬ ‫הראשונים המביאים מאמרים משם‪ .‬בגגוד לזוהר ולשאר ספדי הקבלה מפרש את‬ ‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫השם ייה על הבינה ולא על החכמה‪ .‬בפרק על ספירת החסד נמצא מדף ‪ 1 4‬־ ‪1 8‬‬ ‫פירוש מפורט על השם המפורש בן עיב והיו יליי םייט וכר‪ ,‬על פי גימטריאות‬ ‫וצירופים וניקודים עמוקים ובודאי העתיקו ממקום אחר‪ .‬וענייני שמות קדושים‬

‫‪46‬‬

‫כ ת ב י ד ‪16‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫וחכמת הצירוף ברוחו של אבולעפיה נמצאים גס בשאר הספירות )דף ‪23 -21‬‬ ‫על שם בןמיב‪ ,28‬על שם בן כיב‪ 29 ,‬״שמות״ הנערכים אל ההוד(‪24.‬דף‪b‬‬ ‫מביא * ו ב מ ס ו ר ת ד׳ א ל י ע ז ר ה ג ד ו ל מ צ א ת י כי שנואה חסר ר׳ ]בכתוב כי‬ ‫שנואה לאה[ ולא ידעתי מה היא זאת ? בדף ‪ 33‬על ענין הנבואה ״והעד כי האנשים‬ ‫בעת פטירת׳ ידאו נפלאות כמו מלאך המות וגם יראו קרוביהם יבואו לפניהם‬ ‫להקביל פניהם ויאמרו דברים אמתיים עתידים להיות‪ ...‬וכן היתד‪ .‬מדאה הנבואה כי‬ ‫היו נביאים מתנבאים ואבריהם מזדעזעים ולפעמים היו נופלים‪ .‬והנה עד גדול מ ע נין‬ ‫ה ק ו ס מ י ם שיכו במקל תמיד עד ש י ת ב ט ל ו הדגשותם)!( ואז י ד ב ר ו‬ ‫ע ת י ד ו ת ורבים בהם או יצעקו בקולות דביס וזה להם לפנות שכלם מן החמד‪/‬‬ ‫א ח ד י נוסח־סיום‪ :‬׳יהי הי אלהינו עמנו וישפיע עלינו‬ ‫בסוף )דף ‪(34‬‬ ‫מחכמתו לעיני העמים ויצילנו משגיאות למען רחמיו וחסדיו הרבים ויהיה לכבודו‬ ‫כל מעשינו אמך נמצאו עוד הדברים הבאים )אבל עיין להלן בם׳ ‪2‬נ(‪- :‬הן זה‬ ‫מ ק ו ד ש כ ל מעין חיים נובע‪ .‬כל אשר ידבנו לבו להגות בו לאל ישווע‪ .‬יצילהו‬ ‫מן שגיאות ויתן לו שכל מבין ולב יודע‪ .‬עשר המה יסוד עולם‪ .‬אין אומר ואין‬ ‫דברים בלי נשמע קולם‪ .‬מלכות נצחית ויסוד והודו על כל נעלם‪ .‬נצח תפארתו‬ ‫עומדת גבורתו עומדת לעד לעולם‪ .‬גדולתו ובינת חכמתו וכתר שם טוב על כלם‪.‬‬ ‫ברוך נותן ליעף כח ועצמה‪ .‬לכתוב ביאור עשר ספירות בלימה‪ .‬הביטו בני איש‬ ‫בעין החכמה‪ .‬בעשר ספירות בלי מה‪ /‬על פי הסוף הזה אין להתפלא שהספר הזה‬ ‫נמצא בכיי אוכםפורד בשם מ ק י ר ה ש כ ל )כיי '‪ 1943‬וכן שם עוד *‪ 1589‬ו ‪,1822‬‬ ‫אבל לא נ ז כ ר שם שמחבר הספד הוא ד׳ יוסף גיקאטיליא כפי שרשום אצל‬ ‫נייבויעד‪ ,‬וגם בשאר כ״י הידועים לי מספר זה לא נזכר שמו‪ .‬עפיי הידשפלד נזכר‬ ‫אמנם בכיי ‪ 319‬ברשימתו מאוסף מונטיפיורי אבל הדברים טעונים בידוד‪ .‬בכ״י‬ ‫פאריס ‪ 770‬אין לספר כל שם‪ ,‬במינכן ‪ 112‬נקרא ׳׳ענין ע ש ר ס פ י ר ו ת ״ ודק‬ ‫בכ״י דיינארד ‪ 424‬בםימינר בניו־יודק נמצא בשם ש ע ד ה ש מ י ם כפי שראיתי‬ ‫ברשימה ארעית מפרופ׳ אלכסנדר מאדכם )אמנם קשה להאמין שהספר הקטן תוסס‬ ‫שם באמת ‪ 69‬דף( ומחברו לא נזכר בשום כ״י מאלו‪ .‬ועל פי כל האמור כאן‪ ,‬וגס‬ ‫על פי הסגנון‪ ,‬אי אפשר להניח שזהו ס׳ שעד השמים לד׳ יוסף גיקאטיליא שד׳‬ ‫שם טוב בן שם טוב מביא כספת של ר׳ יוסף גיקאטיליא בס׳ האמונות דף ‪:45‬‬ ‫״והרוצה לעמוד על הדבר היטיב יעיין בספר האורה ו ב ס פ ר ש ע ד ה ש מ י ם‬ ‫שחבר המקובל הגדול הד׳ יוסף בן ג׳יקיטיליא ומה שפירש במרכבת יחזקאל‪ /‬ובאמת‬ ‫הדברים שד׳ שם טוב קרא בספר ההוא על דבר פרטי מרכבת יחזקאל‪ ,‬איגם כתובים‬ ‫בסי שער השמים שלפנינו שאינו מדבר כלל על סוד מרכבת יחזקאל‪) .‬וכבד שיער‬ ‫שטיינשניידד שאין שעד שמים זה אלא שם אחד לסי שערי צדק‪ ,‬כדבריו ברשימת‬ ‫הבודליאנה(‪ .‬ם׳ שער השמים או מקוד השכל נתחבר בודאי רק דור או שני דודות‬ ‫אחרי בעל ס׳ שערי אודה‪ .‬וכמובן אין כל יסוד שהוא ליחסו להרמב״ן כמו בכ״י‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪,5‬‬

‫‪10‬‬

‫‪41‬‬

‫‪b‬‬

‫‪47‬‬

‫כ ת ב י ד ‪16‬‬ ‫‪a‬‬

‫שלנו‪ .‬גט נראה שיש ממנו נוסחאות שונות כי בכ״י מינכן מצאתי בדף ‪ 188‬מאמר‬ ‫ממדרש רות שאינו בכ״י הזה וכן מביא שם בדף ‪ 198‬את ה ד מ ב ״ ן וגם לשון זה‬ ‫אינו כאן‪ .‬שם המחבר יצחק )בן?( אהרון ברשימת מינכן מיוסד על דברי ‪wolf‬‬ ‫‪ m‬עמי ‪ 550‬המביא את ״ביאור הספירות״ המתחיל כמו כ״י שער השמים בשם‬ ‫זה‪ ,‬על פי כ״י ברשותו )אבל איננו בהמבורג עכשיו(‪ ,‬אבל יתכן שנתחלף לו שם‬ ‫המעתיק בשם המחבר‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫] ‪ - 3 4‬פ י ר ו ש ל ע ש ר ס פ י ר ו ת [ נראה מאד שכל החרוזים הכתובים‬ ‫‪37‬‬ ‫למעלה מ״םיום״ הפירוש הקודם אינם סיום אלא פתיחה לפירוש השני הזה‪ ,‬והריוח‬ ‫שהשאיר הסופר בין החרוזים האלה הקשורים כאן עם הקודם )שיש לו סיום משלו‬ ‫כפי שנזכר למעלה( ובין תחילת הפירוש הזה‪ ,‬איננו מוצדק‪ .‬הפירוש מתחיל‪:‬‬ ‫״הספירה הראשונה כתר עליון מוכתרת מכל צדדיה‪ ,‬מחשוף הלבן הטוב‪ ,‬מכל‬ ‫פאות הטוב״ והוא פירוש קצר עד מאד בסגנון פיוטי ובסופו מאריך מעט בסוד‬ ‫ייחוד הספירות והשמות ומסיים ״וסודו כתר והוא העלה העליונה אשר אין לה סוף‬ ‫ואין לדרוש ולתור בה ועליה נאמ׳ במופלא ממך אל תחקור״‪.‬‬ ‫דף ־ ‪ 37-38‬פ י ר ו ש א ח ר ל ע ש ר ה ס פ י ר ו ת ‪ ,‬פותח‪ :‬״ועתה אחל פי׳ ה ס פ י ר ו ת‬ ‫וה׳ ית׳ יעזרני‪ .‬כתר חכמה בינה כתיב ה׳ בחכמה יסד ארץ פי׳ כ ת ר ע ל י ו ן ה ו א‬ ‫ה ש כ ל ה ו א על ת ה ע ל ו ת ית׳ שמו הוציא דבר מן הכח אל הפעל בלא זמן‬ ‫שהזמן נברא ולא היה לו מציאות טרם צאת היצור באחד ומה היא הפעולה שפעל‬ ‫כבוד והוא שג׳ בתפלת יוצר טוב יצר‪ ,‬טוב יצר בגימ׳ רחמים והכבו׳ היא חכמה‬ ‫שיש לה ל״ב שערי׳ גדולים כמגין כבוד והוא שאמ׳ בם׳ יצירה בל׳׳ב נתיבות‬ ‫והחכמה משפעת הביגה ובכח החכמה היו כל ההויות ולא יצאו לפועל עד מדת‬ ‫התשובה והתשובה לפי הבינה ומתשובה יסוד הנשמות ושם ישובו‪ ...‬ועל ]כן[‬ ‫מסיים‪:‬‬ ‫נק׳ תשובה והתשובה על יד התבוננות סדר ההויות ולהוציאם לפעל‬ ‫״]משיח[ י ג ל ה סו׳ כ י ב או ת י ו י שהם יסוד לכל הכבוד ולכל הישר עיכ היו גס‬ ‫אלה הגי םפידו׳ סג״ול ואז תשוב מלכו׳ השי למקומה ותשוב העטר׳ ליושגה כמו‬ ‫שגי והיה ה׳ למלך על כל הארץ״‪.‬‬ ‫] ‪ - 3 8‬ב ל י כל הפסק ביגו ובין הקודם[ ״אמשול לך משל הספידו׳ שהם‬ ‫‪38‬‬ ‫אדוקות בלי פירוד כי הס כאשכול ‪...‬״ ]עם סוד המנורה‪ ,‬כמו בכל כתבי היד‪1‬‬ ‫ומסיים ״עוד הדבר ]ענין הספירות[ נרמז כטפה שממנה יוצאה עצם ובשר וגידי'‬ ‫וכל שאר כלי הבריאה כי ממנו נשפע הכל ו כ ן כ ת ר ש ה ו א א י ן סוף״‪ .‬עיין‬ ‫כאן ‪ 8" 330‬דף ‪ 68‬ורשימת מינכן לכ״י ‪ 112‬דף ‪) 161‬ושם נזכרה עוד ספרות אחרת(‪.‬‬ ‫‪ 38‬הערה קצרה ״הנה יש לנו עשר מדרגות זו אחד זו כאלו הס ח ד ר י ם ״ ]ענייני‪...‬‬ ‫חשבונות וגימטריאות בספירות[‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫בסוף נרשמו שני הצנזורים‪Dominico irosoiimitano :‬‬ ‫‪Visto per me Gio[vanni| Domi[ni]co Carretto 1618‬‬

‫‪48‬‬

‫כ ת ב י ד ‪17‬‬

‫‪17‬‬ ‫‪—.Hebr. 4° 80‬נייר‪ 18 :28 ,‬צ״מ‪ 82 .‬דף‪ ,‬בערך ‪ 35‬שורות בעמוד‪ ,‬הרבה‬ ‫ציורים‪ .‬נכתב בפאם בשנת שי״ט‪.‬‬ ‫כ״י םולידאנו‪ ,‬ברשימתו משנת תרפ״ז‪ ,‬נקנה בסיון תרפיז במכירה פומבית‬ ‫בלונדון‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫פ ו ת ח ‪ - 1‬׳ ה ר ב ה חתרנו ומצאנו התחלה לאל ית׳ במצוא למלות זרות‬ ‫שבספר הזוהר ביאור וייי עזרנו‪ ,‬גם בתיקון השבושים והטעיות אשר נפלו בו‬ ‫ע״י המעתיקים בבלי דעת והורקו מכלי אל כלי״‪ .‬למטה מזה כתוב‪ ,‬אולי בכתיבה‬ ‫אהדת‪ :‬״שפי׳ הרב המחבר בעל ספד הגבול והוא בעל סירוש סוד הנקודות וספר‬ ‫מראות הצובאות״ ‪ -‬המחבר איפוא על פי דעת הכותב‪ ,‬ד ׳ ד ו ד ב ן י ה ו ד ה‬ ‫ה ח ס י ד נכד הרמבץ )עיין עליו קרית ספד שנה ד׳ עמ׳ ‪ 327-302‬ועל הקטע‬ ‫שלפנינו שם עמ׳ ‪ .(324‬ביאוד המלים הזה הוא כמעט שוד‪ ,‬עם זה הנדפס מתוך‬ ‫כתב יד ישן שלא נזכר עליו שם מחברו‪ ,‬בסי ישע יה‪ ,‬ויניציאה ש״צ‪ ,‬ונמצא גס‬ ‫בכתבי יד אחדים בעילום שם המחבר‪ .‬וגם כאן נוסף בסוף הביאור‪ ,‬כמו בדפוס‪:‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪4‬‬

‫ב‬

‫‪-‬‬

‫פ‬

‫ד‬

‫ס קדימונה שיצא‬

‫ו‬

‫שנה אחת לפני כתיבת כה״י הזה‪ .‬ונראה שהעתקה מהעתקגו גתגלגלה לאביו של‬ ‫מו״ל ם׳ ישע יה‪.‬‬ ‫ו‬

‫ח‬

‫א‬

‫ו‬

‫ר‬

‫״‬

‫‪b‬‬

‫‪6‬‬

‫‪-‬‬

‫‪a‬‬

‫‪.‬‬

‫והוא לוח של צירופים‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫דף ‪ 7‬אלו הן ל״ב נתיבות ה ח כ מ ה א ׳ שכל מופלא וגוי‪] .‬הרשימה הנדפסתהידועה‪.(.‬‬ ‫‪ - 8‬ש ע ד השלישי מדבר בענין צבא מדום ••• והוא‬ ‫ה מ נ ו ח ה‬ ‫בדפוס אמשטרדם דף כ״ו עד ל׳‪ ,‬אמנם בשנויים רבים בפרטי הנוסח‪.‬‬ ‫ס ג ו ל ו ת א ל פ א ב י ת א של א ש ר י ת מ י מ י ד ד ך א ו ת א׳ אמוד אותה ה׳‬ ‫פעמים ועסוק במצוד‪ .‬ותצליח‪ ,‬אות ב׳ אמוד אותה ז׳ פעמים שלא תשכח מה יש‬ ‫לך לעשות וגר‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫זה ה ל ש ו ן מ ה ד א ב י ד ש ח ב ר על ס פ ד י צ י ר ה מ כ י ל התחלת פירוש‬ ‫למשנה הראשונה אבל אינה מלשון הפירוש הנדפס על שם הדאביד‪ .‬פותח‪ :‬יעשר‬ ‫ספירות בלימה מלשון ספיד גזרתם ‪ -‬וצאיל כי כל זה הספד מסודר על ג׳ דרכים‬ ‫בעולם ובשנה ובנפש וגרי‪ .‬הפירוש כתוב בחלקו בתוך עגולים‪ .‬לפי סימני הדפים‬ ‫הישנים חסדים אחדי כן שני דפים‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬

‫‪b‬‬

‫זה פ י ׳ ד ס ע ד י ה ג א ו ן ש ח ב ר ע ל סיי‪ ,‬והוא מהפירוש הנדפס המיוחם‬ ‫'‬ ‫ל ד סעדיה גאון•‬ ‫‪,‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ «15-73‬ס פ י ה ג ב ו ל ש ה ב ד ה ר ב ב ע ל מ ר א ו ת ה צ ו ב א ו ת והוא מקובל‬

‫‪49‬‬

‫כ ת ב י ד ‪18 17‬‬

‫אלהי ולא נודע שמו‪ .‬והמחבר הוא ד׳ ד ו ד ב ן י ה ו ד ה ה ח ס י ד וכבר דובר על‬ ‫הספד ועל כיי זה בקרית ספד שנה ד׳ עמי ‪ .310 - 307‬הספד הוא הפירוש הראשון‬ ‫שנתחבר על האדרא רבה‪ ,‬חסר כאן בראשו‪ ,‬אבל חסרונו נמצא בכתבי יד אחרים‬ ‫כמו אוכםפורד ‪ 1911‬המכיל דק את ההקדמה ובשני כתיי בבית מדרש הרבנים‬ ‫בניו יורק‪ .‬הוא קורא את הזוהר בשם מ כ י ל ת א ד ר ש ב ״ י ‪ .‬בסוף הספר‪ :‬״והנה‬ ‫חברתי וסדרתי לך זה הספר וקראתי אותו ספר הג״בול והתחלתיו מעתיהא דעתיקין‬ ‫)כ״ע( עד עולם הטבע כדי שיסתלק לך כל ספק וכל הרהור לבלתי שלא תצטרך‬ ‫למחשביות עמוקיות כי זה הגבול״ ואחיכ קולופון הסופר‪ :‬״••• ונשלם במדינת פאם‬ ‫באל מלאח ט״ו יום לכסלו משנת ואשיב״ה שופטיך ליצירה ]שהוא שנת שייט[‬ ‫על ידי הצעיר ״• םלימאן בכה״ר אברהם ז״ל ך מגיידה ••• והיום שמונה ועשרים‬ ‫שגה כשהייתי עם רבותי זכרם לחיי העולם הבא שמעתי שומעו וגס המעשה‬ ‫שאירע בו בבואו מארץ מרחקים והיה טמון עד שיצא המ״טמון ע״י אנשים חסידים‬ ‫ומעולים שבאו מארץ מרחקים״‪ .‬רמיזות אלו על האופן המיוחד שבו נתגלה ספד‬ ‫הגבול במערב כעין מטמון שחסידים הוציאוהו מגניזתו‪ ,‬מזכירות ספורים דומים‬ ‫לזה על התגלות הזוהר כפי שמביא הרמ״ק בהקדמת פירושו לזוהר בכתבי יד‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫]‬ ‫מ‬

‫ר‬

‫כ‬

‫ב‬

‫ה‬

‫‪4‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪7‬‬

‫‪7‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪-‬‬

‫ג‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫ם הוא מר׳ דוד הנ״ל‪ .‬על שני‬

‫המאמרים האלה ועל כתבי היד האחרים שבהם נשמרו עוד‪ ,‬עיין בקרית ספר ד׳‬ ‫עמ׳ ‪.311-310‬‬

‫‪18‬‬ ‫‪ - .Hebr. 8° 409‬נייר‪ 13 :20 .‬צ״מ‪ 252 .‬דף‪ ,‬לרוב ‪ 26‬שורות בעמוד‪ .‬כתיבה‬ ‫רבנית איטלקית אולי מהמאה הט״ז‪ .‬הדפים האחרונים ניזוקו וחסרים למחצית‪.‬‬ ‫נקנה בחברון תדפ״ז‪.‬‬ ‫]פירוש ע ל ה ת ו ר ה לר׳ מ נ ח ם ב ן ב נ י מ י ן מ ר י ק א נ א ט י [ מסוף פ׳‬ ‫וישלח עד פ׳ האזיגו‪ ,‬חסר גס בסופו מעט‪ .‬עם הגהות והוספות מם׳ הזוהר‪ .‬בדף‬ ‫‪ 49‬כתוב בגליון מסיא גוםח שוגה ובסוף״כתו׳ בקלף שלפגיגו״‪ ,‬אם כן כהיי הועתק‪,‬‬ ‫מתוך אחד שהיה כתוב על קלף‪ .‬הגוםח מתאים לרוב להגדפם בויגיציאה רפ״ג‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪50‬‬

‫כ ת ב י ד ‪19‬‬

‫‪19‬‬ ‫‪ - . H e b r . 8° 143‬נייר‪ 12:17 ,‬צ״מ‪ 43 .‬דף‪ ,‬שמקצתם נתקלקלו וחסרים למטה•‬ ‫עד דף ‪ 15‬קורסיבה ספרדית )‪ 33‬שורות בעמוד( מכאן ואילך כתיבה רבנית ספרדית‬ ‫)‪ 28‬שורות בעמוד( מהמאה הי״ז בעדך‪.‬‬ ‫נקנה מרי יצחק באדהב תרפ״ח‪.‬‬ ‫חלק קטן מ ס פ ר רחב ו א ר ו ך מ א ד על ח כ מ ת ה צ י ר ו ף וקבלה פילוסופית‬ ‫למחבר בלתי ידוע‪ ,‬גם לא נודע כשלימות ונראה שנתחבר במאה הי״ד ויש בו‬ ‫פופולאריזציה של קבלת ר׳ אברהם אבולעפיה•‬ ‫פותח בשיר‪ :‬בין אחי חכמת ממתקים‬ ‫קום לדלות מים החיים‬ ‫הכנס חי את גן עדן‬ ‫כי בגן עץ דעת אכן‬ ‫השמד פן יבא נחש‬

‫ילקוט שושנת העמקים‬ ‫מבור כי מימיו נמתקים‬ ‫ושמרת מצוד״ עם חקים‬ ‫כחותיו במאד נחלקים‬ ‫לטעותך בדברים דקים‬

‫וברח מנו עד מרחקים‬ ‫ומשול בו טרם ימשול בך‬ ‫תרקיע עמו לשחקים‬ ‫אך אם לשכל תתחבר‬ ‫לדרוש חכמת אל לפרקים‬ ‫ושמור דגל בעת תלך‬ ‫כי חכמה זאת קשה היא אך עץ חיים היא למחזיקים‬ ‫ואחרי הקדמה מליצית ממשיך‪ :‬״דע אחי ישמרך האל שאני פותח לך שערי‬ ‫הפרדס כדי להודיעך ענינים נפלאים וסודות נוראים ולהם יסודי סודות בפשט‬ ‫ובתוך מיוסדים בחידות ואולם המה מצד הקבלה מקובלים ומדרך השכל מושכלים‬ ‫וכלם סודי ההויות והנמצאות ואמנם כי בהם דרכים להכנס לידיעת עלת העלות‬ ‫וסבת כל הסבות‪ .‬וקודם התחילי בענינים האלה אני רוצה להדדיכך בדרך טובה‬ ‫כדי להורות לך הדרך אשד תלך והערים אשד תבא אליהם וכדי להתנצל אני‬ ‫רוצה להקדים לך הקדמה קודם התחילי לדבר בענינים אשד דעתי נמשכת אחר‬ ‫ביאורם‪ .‬וסבת זה מפני ראותי דוב החושבים שכבר השיגו תכלית החפץ הורסים‬ ‫גבול ההשגה ומדלגים ומקפצים כדי להשיג המושכלות העליונות במושכל ראשון‬ ‫ואולם מפני שאינם חושבים בדעתם כי בין אותה המעלה שהם רוצים להשיג‬ ‫בעפיפה אחת יש כמה בקעות והדדים גבוהים וכמה מחיצות ומסכים מונעים להם‬ ‫מכמה צדדים שאיגם מדגישים בהם ולפיכך אפיל תחנתי לפני כל מעיין בחבורי‬ ‫זה לבל יהדפנו ביד דמה לא מצד קנאה ושנאה ואם ידאה בו דברים שהם מועילים‬ ‫לו ישמח ויודה השם על מה שהשיג ואם יראה בו דברים שהם נוטים מצד אמונתו‬ ‫יבלום פיהו מלדבר ולא ידין לכף חובה לאיש המחבר כי אולי מה שהוא מבין‬ ‫הוא הפך ממה שמגמת המחבר לבארו ולפיכך אני פ׳ מפיל תחנתי לפני כל רואה‬

‫‪51‬‬

‫כ ת ב י ד ‪19‬‬

‫ספד זה לתקן המעוות ולדין לכף זכות כי אין כונתי זולתי להועיל דעת ולהסיר‬ ‫מכשול מדרך אותם ההולכים בלי סדר ולהיות מעריך נרות לפקוח עינים עודות‬ ‫ולהדליקם במבואות האפלים וכדי לבקר דעות החולים אותם שחלו חליי הנפש‬ ‫ואינם מדגישים ואולי כי מתוך התעוררותי יתעוררו ישיני עפר ויתקע בשופר‬ ‫השכל לחידות סכלותם •••״ וכהקדמה ומבוא לעצם חכמת הצירוף מבאר עד דף ‪8‬‬ ‫את הסודות העיוניים הרמוזים בששה הצירופים של מלת כתר‪ ,‬הכל בשפה‬ ‫פילוסופית כדרך מפיצי חכמת הפילוסופיה בין המקובלים במאה הי״ד והט״ו‪ .‬הקדמה‬ ‫זו פותחת‪ :‬״דע אחי ישמרך האל כי זאת החכמה האלהית היא היא ימין והיא‬ ‫שמאל מפני שהיא תכלית המדרגות וסוף ההשגות•••״ )במלים האלה פותח כ״י‬ ‫קויפמאן הנזכר למטה(•‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪.‬‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫השער הראשון הקדמה מוכרחת לשער השני כי לכך הכונה‪ .‬וראיתי לחלק השערים‬ ‫לדרכים והדרכים לחלקים כל דדך ודרך הקדמה מוכרחת למה שאחריו‪ ...‬להיות‬ ‫הדרכים באים על סדר הקבלה‪ .‬והשער הראשון באמת כלו קבלות כ י ה ק ב ל ה‬ ‫מ פ ת ח ל מ ה ש א נ ח נ ו בו והשער השני קבלה ומושכל דבקים זה בזה למלאת‬ ‫הצורה ולהביא המופת למה שצריך להביאו עליו‪ ...‬השער הראשון‪ ...‬קראתיו‬ ‫לפי מעלתו זה ש ע ר השמים••• והשער השני לפי פנימיותו‪ ...‬קראתיו ז ה‬ ‫ה ש ע ר לי״ י‪ ...‬ובו תכלית ההשגה האנושית״‪ .‬השער הראשון אינו אלא ספר‬ ‫למוד מפורט מאד לחכמת הצירוף ונמצא כאן עד החלק השמיני שבדרך השגי‬ ‫בתחלת החלק התשיעי הפסיק המעתיק ולא העתיק יותר‪ .‬אם כן הספר השלם היה‬ ‫גדול פי כמה וכמה‪ ,‬כי חסד כאן כל הדרך השלישי )על התמורה( בשער א׳ וכל‬ ‫השער השני בשני דרכים )על שמות האישים ושמותיו יתי(‪ .‬המחבר איגו מזכיר‬ ‫ספרים אחרים‪ .‬עיקר כוונתו של המחבר‪ :‬קשירת העיון הפילוסופי בתורת המלאכים‬ ‫והשמות )בלי ספק על פי הרמב״ם( עם חכמת הצירוף‪ ,‬אינו מתברר בחלק הנשאר‪.‬‬ ‫לתורת הספירות אין זכר בכל הספר עד כמה שנמצא כאן•‬ ‫על פי כל הסימנים הניתנים כאן‪ ,‬נוכל להחליט בודאות כי זהו הספר‬ ‫הנמצא בכ״י דוד קויפמאן סי׳ ‪ 238‬בבודאפםט וכן בכ״י האלברשטם ‪) 444‬עכשיו‬ ‫בסימינר בניו יורק( ויתר על כן‪ :‬על פי התיאור הנמצא ב״הצופה לחכמת ישראל״‬ ‫י״ג עמ׳ ‪ 193‬ברשימת כ״י ברשות פרופ׳ בלוי בבודאפםט‪ ,‬הרי זהו סי׳ ‪ 26‬שם ולא‬ ‫הכיר בו הרושם כי הוא אידנטי עם כ״י קויפמאן הנמצא בעירו‪ .‬בכ״י בלוי חסרה‬ ‫כגראה כל הפתיחה ולכן לא ידע הרושם שיש גם חלוקה לשגי שערים־ גם שם‬ ‫נמצא דווקא עד החלק השני‪ ,‬כמו אצלנו•‬ ‫ז‬

‫‪4‬‬

‫‪52‬‬

‫כ ת ב י ד ‪22 21 20‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪-.Hebr. 8° 355‬נייר‪ 14 :20 ,‬צ״מ‪ 47 .‬דף‪ ,‬בעדך ‪ 35‬שודות בעמוד‪ ,‬בשתי‬ ‫עמודות‪ .‬קורסיבה ספרדית מערבית; ניזוק עיי מים עד שהכתב בכמה דפים‬ ‫נטשטש לגמרי‪.‬‬ ‫ם׳ ברית מנוחה ל ר ׳ א ב ר ה ם מ ר י מ ו ן ה ס פ ר ד י ‪ .‬ג׳ הדפים הראשונים‬ ‫)עם שעד( נעתקו בכתיבה אחרת ומאוחדת‪ ,‬אבל גם כל הבא אחדיו הועתק‪ ,‬כנראה׳‬ ‫כבר מדפוס אמשסרדם שנת תיח כי מתאים לו בדיוק‪ .‬בסוף הספד רשום ״ע״ה‬ ‫]עבד ה׳[ יוסף בן דוםא אבו חיים דידיע יוסף בן דוםא אבו חיים׳ וכן עוד פעם‬ ‫‪a‬‬

‫‪ 47‬ושם כתוב ״דושא׳׳בדף‬

‫‪.‬‬

‫‪a‬‬

‫חתם בין העמודות את ש מ ו כ נ ר א ה כבעלכה״י׳‪,‬‬

‫‪26‬‬

‫יצחק מוייאל הי״ו ן׳ הרב ר׳ יאודא מוייאל זלה״ה‪.‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪-.Hebr. 8° 362‬נייד‪ 15 :21,5 ,‬צ״מ‪ 23 .‬דף‪ ,‬כ ‪ 50‬שורה בעמוד‪ .‬כתיבה‬ ‫רבנית ספרדית קטנה וצפופה‪ ,‬נכתב כנראה במערב בשנת ת״ם בערך‪.‬‬ ‫נקנה מד׳ יצחק באדהב‪ ,‬ידושלם תרפ״ח‪.‬‬ ‫]קטע מתוך[ ספר ברית מנוחה׳ מאמצע ההקדמה עד נקוד היי‪ ,‬בשנויים‬ ‫מהנדפס‪ .‬מדף ‪ 18‬דפים‬

‫ר י ק י ם‬

‫‪b‬‬

‫‪.‬‬

‫‪22‬‬ ‫‪ -.Hebr. 8° 130‬נייד‪,‬‬ ‫איטלקית מהמאה הט״ז או י״ז•‬ ‫מתנת אזולאי תדפיה‪.‬‬

‫‪15,5:21/5‬‬

‫צ״מ• ‪ 50‬דף‪ 35 ,‬שורות בעמוד‪ .‬קודםיבה‬

‫]ס׳ אור ה ש כ ל לד׳ י ה ו נ ת ן [ ‪ ,‬פירוש על התודה בדרך הקבלה‪ ,‬מערבב‬ ‫קבלה ופלוםופיה ומחדש גם סודות מדעתו• נתחבר כנראה באיטליה במאה הייד או‬ ‫הט״ו• חסד כאן דק דף אחד או שני דפים‪ ,‬כי נפסק כאן בפ׳ האזינו• כתב יד אחד‬ ‫שלם כזה אינו ידוע ובכלל לא נזכר הספד בשום רשימה נדפסת‪ ,‬ודק בניו יורק‬ ‫בכ״י דיינארד ‪ 357‬דף ‪70‬־‪ 72‬נמצאו ׳לקוטות מס׳ אוד השכל שחבר ר׳ יהונתן״ וכן‬ ‫נמצא בםפדיתנו ‪ 8° 541‬דפים אחדים מהספד שהיו בידי ד׳ יעקב משה‬

‫‪53‬‬

‫כ ת ב י ד ‪23 22‬‬

‫טולידאנו בשנת תרפ״ח• הספד נזכר גם בכ״י ‪ 8° 266‬דף ‪ 7‬באוסף שלנו• המחבר‬ ‫משתמש הרבה מאד בגימטריאות‪.‬‬ ‫פותח ב״הקדמת המחבר‪ ,‬בשם האל הגדול והנורא אכתוב פירוש התורה״‬ ‫ומדבר על ענין שבת ואח״כ מוסיף ) ‪ :(2‬״אמנם בעבור שראיתי אגי י ה ו ג ת ן צעיר‬ ‫מצעירי אבא קטן מכל משפחתי ק ד מ ת י ל ח ב ר זה ה ח ב ו ר ה נ ק ר א א ו ר‬ ‫ה ש כ ל המאיר לחשך להולכים בחשך ‪ ...‬אבל אני משביע הקורא בספר שאם יראה‬ ‫דבר שלא יערב לו שידינגי לכף זכות ויתקן שכלי כפי השגתו כי מה שאני כותב‬ ‫הנה באמת כי ברובו יש לי קבלה מצד רבותי ושלמדוני[ אבל מעט דברים אני‬ ‫מחדשם מלבי לבדי לתקן דרכי הקדמונים ולישבם על אמתתם ובשביל שראיתי‬ ‫על דרך האמת ונםתכלתי בשכלי כי מצות שבת על דרך האמת הקדומה לכל‬ ‫התורה דקדקתי דקדוקיה ועניניה על דרך הקבלה קדם לכל שאד דברי הספר‬ ‫ומאחר שכתבתי מה שחנני ה׳ לענין שבת הקדום לכל אדבר מעט על ענין מעשה‬ ‫בראשית בע״ה כפי השגתי שהשגתי ומה שקבלתי״‪.‬‬ ‫מביא את ספד הבהיר ‪ ,)ao‬אבל לא את הזוהר‪ .‬בדף ‪ 13‬מביא את‬ ‫שמות שלשה מארבעה הטבעים רק בשמותיהם הלועזיים פלימה קולור‬ ‫ומאלינקוגיאה‪ ,‬ואולי אפשר להקיש מהמלים האיטלהיות האלה על ארץ‬ ‫מולדתו של המחבר‪ .‬דף ‪ 15‬ענין לויתן כפי מה שהשכילני השם• ‪19‬דף‬ ‫יכי סוד מצרים הוא רקיע וסוד פרעה אשמדאי ‪1‬צ״ל אשמדי[ והינו דאמד אנוסה‬ ‫בלשון יחיד כי אשמדאי היה נלחם עם שכל הפועל השליט על ישראל״ ומן הלשון‬ ‫הזה מוכח שספרנו היה ידוע גם לד׳ י ו ח נ ן א ל י מ א ן שכן מעתיק בליקוטים שלו‬ ‫כ״י אוכספודד ‪ 2234‬דף ‪ :136‬״מצאתי על פסוק אנוסה •••״ את עיקר הפירוש הזה‪.‬‬ ‫והגימטדיא הזאת מביא כבר ר׳ יוסף בן שלום האשכנזי בם׳ פרשת בראשית שלו‬ ‫דף ( •‬ ‫בלשון יאמרו הדרשנים״)בכ״י פאריס ‪3 8 8 4 1‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪8‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪23‬‬ ‫נייד ממינים שונים‪ 14 :20,5 ,‬צ״מ‪ 65 .‬דף‪ ,‬מכורכים‬ ‫‪Hebr. 8° 541‬‬ ‫יחד מכתבי יד שונים ז ‪ 30—25‬שורה בעמוד‪ .‬כתיבות רבניות ספרדיות שונות‬ ‫מהמאה הט״ו והט״ז‪ ,‬כנראה כולם מהמערב‪.‬‬ ‫נקנה מל‪ .‬שוואגר‪ ,‬ווינה‪ ,‬תדפ״ט‪ .‬כ״י טולידאנו‪.‬‬

‫קובץ מדברי קבלה של הראשונים‪ ,‬והם שרידים מאספים גדולים מתוך‬ ‫שלשה כתבי י ה חסר כמה פעמים באמצע‪.‬‬

‫‪54‬‬

‫כ ת ב י ד ‪23‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫] ‪ - 1‬ק ט ע מס׳ אור ה ש כ ל ל ד ׳ יהונתן‪ (.‬ראש ההקדמה חסד ומתחיל‬ ‫‪7‬‬ ‫׳ ‪ -‬המאמין אמונת שבת זוכה להיות נפשו דבקה בשורש״‪ .‬עיין כאן בכ״י ‪8° 130‬‬ ‫הספר הזה ביתר שלמות? מסיים כאן בפסוק והנחש היה ערום ״זה כח המתעורר‬ ‫והוא מלשון נחשת שהתחיל לנסות לילך אחדי החומריות והתחיל לפתות האשה*‬ ‫ובכיי השני נמצא זה בדף ‪ 5‬ל מ ס ה ‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪ - 7‬מ ק צ ת ם כנראה מתוך פירוש קדמון לאילן‬ ‫ש ו נ י ם‬ ‫הספירות‪ .‬א( ״איב ג״ד ה״ו ז״ח ט״י איב גיד ה׳ איב ג״ד ה״ו אבג״ד ה׳ אותיותיו‬ ‫כ״ו מלותיו ד׳ חשבונו קיו ״״״ מסיים אחרי תשע שורות ‪-‬והוא מקיים כל ההויות‬ ‫כלם‪ /‬ב( צ י ו ד האותיות בעגולים ובאמצעו ציור האות אל״ף‪ ,‬נחלקת על פי‬ ‫הספירות )כמו שנדפס בם׳ תקוני זהד תקון נ״ה )ועיין גם בק״ם א׳ עמ׳ ‪(131‬‬ ‫ואולי זהו ציוד •החותם הגדול״ של שם הוי״ה הנזכר בקטע הקודם‪ .‬ג( צ י ו ר שם‬ ‫הוי״ה בציור עיינין ‪-‬זה השם הוא בצורת כיד נקודות וכל נקודה עולם בפני‬ ‫עצמו‪ /‬ד( ״בספירת מ ל כ ו ת ב ח ו ץ מ צ א ת י כ ת ו ב מ ש נ י ע ב ר י ה ]אם כן יש‬ ‫כאן פירוש לציור האילן( במקום הזה הוא מלחמת בית דוד עם הקליפות של‬ ‫עדלה שהם סובבים בס׳ ]בסוד[ האמונה וזה בחטאו של אדם הראשון״ על סוד‬ ‫מלחמת עמלק‪ ,‬מסיים ‪-‬וכתי׳ כי שמש ומגן יי‪ .‬ו ב כ א ן כ ת ו ב צ ו ר ת ה ס פ י ר ו ת‬ ‫ולא כתבתי אותם בכאף‪ .‬ה( ציור אופן שממרכזו יוצאות י״ב קדנים ובסופם‬ ‫כתובים בהיקף האופן י״ב צירופי שם הוי״ה בניקזדים שונים‪.‬‬ ‫] ‪ - 8‬פ י ר ו ש ק צ ר על ע ש ר ספירות[ מתחיל‪ :‬׳תחלת הידיעה מי שרוצה‬ ‫‪10‬‬ ‫להכניס ראשו ב ס ב כ י י ע ר ה ק ב ל ה ה א ל ה י ת ה ע י ו נ י ת ידע שהסבה הראשונה‬ ‫ית׳ וית׳ שמו האציל ממנו אור בהיר זך ••• ו י ו ש ב י ה מ ע ר ה ד נ ו לזה הענין‬ ‫בע״םב‪.‬׳ יושבי המערה הם בלי ספק רשב״י ובנו והפירוש כתוב אחדי התגלות‬ ‫הזוהר‪ .‬מזכיר את תורת השמיטות‪ ,‬ומצייר מעמד העולמות בכל שמיטה ושמיטה‬ ‫על פי הספירה הפועלת בה‪ ,‬והדברים האלה נמצאו ביתר אריכות בס׳ םוד ה׳‬ ‫פירוש לעיס )בדרך ספד התמונה( הנדפס בסוף זהר חדש דפוס קושטא ת״ק‪.‬‬ ‫דף ‪ - 10‬א מ ד ו ד ד ל שהקב״ה היה בונה עולמות ומחריבן והוא יודיע מראשית‬ ‫אחריתן בכאן יש גריעותא חס וחלילה״ ומפרש את הסוד בדרך זדה מאד ולא‬ ‫מצאתיה בספרי המקובלים האחרים‪- :‬וכוונתם בדבר זה שהב״ה בורא עולמות‬ ‫ומחריבן כיצד'הכתר ברא לחכמה והחכמה בדא עולם ומפני שלא היה נשלם מכל‬ ‫עשר הספירות נחרב מפני שכל עשר הספירות הוא שם מלא ומפני שלא נברא‬ ‫משם מלא אלא מן החכמה שהוא שם אלוה לפי׳ לא נשלם‪ .‬ומן החכמה נתרבה‬ ‫בינה ובינה ברא עולם כמו כן לא עמד מפני שלא נברא אלא מכה החכמה והבינה‬ ‫שהם אלוה יה‪ .‬והבינה ברא עולם ומפני שלא נברא בשם מלא כמו כן לא עמד‬ ‫שלא נברא אלא מכה החכמה והבינה‪ .‬לאחד כך נתרבה ממנו חסד והוא שם אל‪.‬‬ ‫החסד ברא עולם כמו כן ולא עמד מפני שלא נברא בשם מלא ״• ]וכן הלאה עד‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪55‬‬

‫כ ת ב י ד ‪23‬‬

‫הספירה העשירית שהיא שם אדני[ אזי נשלמו כל י׳ ספירות שהוא שם מלא‪,‬‬ ‫מבלו ]ן[ ברא העולם ועמד משם מלא יתברך הבוחר בעמו ישראל להודיע להם‬ ‫שמו הגדול ברוך הוא אמך‪.‬‬ ‫‪ 1 1‬פ ו ת ח ! ״דע כי קודם שעלה‬ ‫ב ל י מ ה‬ ‫במחשבה הטהורה לבריאת ‪ M‬העולם היה האויר הקדמון עיקר עומד במהותו׳‪.‬‬ ‫הפירוש הזה מורכב הרכבה ספרותית מעניינת‪ :‬ההתחלה מתאימה עם מדרש שמעון‬ ‫הצדיק )מסוג ספר העיון(‪ ,‬אח״כ מפרש הספירות ברוח ר׳ עזריאל ובני דורו ו ח ל ק‬ ‫מדבריו נמצא בם׳ כתר שם טוב לדי אברהם מקולוגיה)בגנזי חכמת הקבלה עמי ‪(45‬‬ ‫וגם ביאור הרמב״ן למשנה עשר ולא תשע בם׳ יצירה בא כאן בלי ספק משם׳ אם‬ ‫גם קשר אותו עם דרוש אחר‪ ,‬אבל גם כאן נמצאת ההערה ילא נראה׳ שבעל כתר‬ ‫שם טוב מעיד על ביאור זה‪ ,‬ואחיכ מעתיק כשש שורות משם מלה במלה אבל חוזר‬ ‫ואילך הכל לקוח מחהקדמה השלישית‬ ‫שורה‬ ‫לרעיון המיוחד לו‪ ,‬ואח׳כ מדף ‪1 0 1 1‬‬ ‫ב פ י ר ו ש ש י ר ה ש י ר י ם לד׳ ע ז ר א אבל כנראה לא ישר משם אלא מתוך‬ ‫החלק האחרון של ם׳ כתר שם טוב הנ״ל‪ ,‬ויש בו גם נוסחאות מענינים ומסיים‬ ‫בתוספת מלים אחדות אחרי המאמר בסוף ההקדמה‪ :‬״אעפ׳׳י שאין לה גבול מצד‬ ‫התחלת עצמה״ והן‪ :‬״והגבול הנמצאת בו תחילה הם הספירות שהם כח לפעול ]כ״י‬ ‫לפועל[ בהשלמה וחסרון וההשלמה הם הדברים המבדילים בין דבר לדבר‪ ,‬ועתה‬ ‫נתבאר למעלה כל אחד במקומו״ והמלים האחרונות האלה מתייחסות כנראה על‬ ‫פירוש הפסוקים מם׳ איוב כ״ח שהעתיקו כאן‪ .‬ואמנם ספק הוא אצלי אם באמת‬ ‫אין הפירוש הזה אלא מלאכת חייט שתפר קרעים וקטעים שונים‪ .‬ועל כל פנים‬ ‫הדפסתי חציו הראשון כאן בנספחים למען יראו וישפוטו‪ ,‬ההערה ״ולא נראה" אמנם‬ ‫סותרת כאן את דבריו כי ה ו א מביא את הפירוש הזה כ ת ש ו ב ה לשאלה וכפתרון‬ ‫פרובלימה ולא כבעל כתר שם טוב המזכיר דעות שונות בענין ההוא ולכן מסתבר‬ ‫שדוחה אחת מהן•‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪ 14 -12‬ס ד ר י״ג מעיינות הנובעות מן ה כ ת ר ונקראות מעיינות‬ ‫הישועה‪ .‬הוא המאמר הנמצא בשלימות בכ״י ‪ 80 488‬כאן ומדבר על ענינים‬ ‫הנידונים במקורות הידועים עד עכשיו רק באידרא דבא )ועיין כאן בנספחים(‪ ,‬ונמצא‬ ‫בכ״י זה רק עד סוף המעין הששי׳ וממשיך כאן אחדי המלים •הכל רמוז״ בסיום‬ ‫זה‪ :‬יודע כי מן המקור הזה נאצלו כל העולמות בסוד אחד ד׳ יסודות הס גלגלו‬ ‫]ח׳ גלגלי[ הככבים ז׳ גלגלי ]א׳ גלגל[ ערבות למעלה אחר ]ובסוד אח״ד[ נמשכו‬ ‫ייג מדות שהתורה נדרשת בהם בסוד ]ובסוד אח״ד[ נמשכו ייג ]מדות[ של רחמים׳‪.‬‬ ‫וגראה ששורות אלה עלו בערבוביא והוספתי הגירםאות הנכונות מהנמצא כאן‬ ‫בסימן ‪ 10‬במרובעים‪.‬‬ ‫סודהקדושה ‪ - 1 7 ,14‬י ש נ י שרפים עומדין לימין יסוד ולשמאלו וזהו‬ ‫סוד שאמי הכתוב שרפים עומדים ממעל לו והם שומרי המזוזות לבל יגע דבר‬ ‫‪18‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪56‬‬

‫כ ת ב י ד ‪23‬‬

‫טמא לספידת יסוד׳‪ .‬המלים האחדונוח בדף ‪- 14‬וראשם לא יגלחו םוד גדול בענין‬ ‫הספירה כהן גדול הוא סוד המשכת״ ‪] -‬מלה אחת לא אוכל לקרא[ וההמשך הנכון‬ ‫נמצא בדף ‪ 17‬״מספירה לספירה‪ .‬מסיים •כי אז בודאי יתחבר בעשר ספירות‪.‬‬ ‫תם• תם‪.‬׳‬ ‫‪a‬‬

‫דף ‪ 15‬הדפים החסרים הכילו בלי ספק את סוד ה ש ב ת לד׳ י ו ס ף גי ק א ט י ל יא‬ ‫כי כאן נמצאו עוד שש השורות האחרונות כפי שנדפסו בס׳ היכל השם דף מ׳ ע״ב‪.‬‬ ‫דף ‪ 15 -15‬סוד חג המצות׳ כנראה גם הוא ל ד ׳ י ו ס ף ג י ק א ט י ל י א כי‬ ‫לשונו מעידה עליו‪ .‬פותח ״דע כי כל הדברים הנמצאים בעולם התחתון אין בד׳‬ ‫דבר שאין להם]![ יסוד ומקור בעולם הגלגלים והכוכבים ולמעלה מהם בעולם‬ ‫המלאכים ולמעלה מהם המרכבות הנאספות הנעלמות הדבקות במציאות עליונה״ ]הדף‬ ‫ניזוק מעט מן הצד[׳ גם הוא חסד בסוף מפני חסרון כהיי והמלים האחרונות כ א ן‬ ‫״ואם כן דע כי חג המצות הוא סוד כל הנסים והנפלאות וסוד כל י י ‪ .‬״ ״ ואמנם‬ ‫הדף הבא מתחיל גם ה ו א במלת ימיני״׳ אבל הפעם לא מצא מין את מינו כי אין‬ ‫כל שייכות בין שני הדפים והוא מקדה יקר מציאות של התאמת שומרי הדף ואי"‬ ‫התאמת הטכסטים עצמם! ולאמתו של דבר המלה ״מיני׳ העומדת באמצע חשודה‬ ‫הראשונה של דף *‪ ,16‬שייכת כמלה חמשית שם‪ .‬חסרים כנראה דפים אחדים•‬ ‫דף ‪ 616-16‬עוד פעם קטע מתוך י״ג מעיינות הישועה‪ ,‬עיין למעלה בסימן ]‬ ‫פותח בתחלת המעין השני ״]ומן חכתר הזה נובעים[ שלש מאות ועשרים וחמשה‬ ‫מ י נ י מאורות״‪ ,‬וגם כאן הועתק רק עד סוף המעין הששי וכנראה לא ראה הסופר‬ ‫יותד» ואיני יודע מה הביא אותו להעתיק אותו הטכסט שתי פעמים בקובץ אחי׳‬ ‫כי כתיבה אחת היא בכל הדפים האלה עד דף ‪•35‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫ם‬

‫‪:‬‬

‫מ‬

‫‪.10‬‬

‫] ‪.11‬‬

‫‪f‬‬

‫‪b‬‬

‫נ‬

‫‪a‬‬

‫ס ו ד התפילין ל ד ׳ י ו ס ף ג י ק א ט י ל י א [ פותח ״וקודם שאבאר אותם‬ ‫ראיתי לכתוב לך תכונת הספירות כמו שהודענוך וזו היא תכונת הספירות על דרך‬ ‫השגתן ]חסר הציוד[ ואחד שכתבנו אותם לפניך כבר הודענוך כי השלש ספירות‬ ‫עליונות״‪] .‬מכאן כמו בס׳ היכל ה׳ דף ל״ח ע׳א ונפסק בשורה ‪ 10‬של הנדפס‪ ,‬כי‬ ‫חסדים דפים[‪.‬‬

‫דף ‪ 17‬שייך למעלה אחדי דף ‪ 14‬ועיין בסימן ‪.7‬‬ ‫‪ ] 17 .12‬ר ק שלש שורות[ פ י ׳ ש ח י ט ה ע״ד ה ק ב ל ה ]בלי ספק מ ר ׳ י ו ס ף‬ ‫דף‬ ‫ג י ק א ט י ל י א [ מתחיל‪ :‬״הסכין בלא פגימה הוא שכינה שנקרא חרבי‪ .‬הדפים‬ ‫החסדים הכילו גם תחילת סימן ‪.8‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪.13‬‬

‫‪8‬‬

‫ד ף ‪] 2 1 " - 1 8‬קטע מ פ י ר ו ש ע ל ע ש ר ס פ י ר ו ת ו כ נ ו י י ה ם ‪ ,‬חסד עד סוף‬ ‫הספירה השנית[ מתחיל בשורה השלישית ב ס פ י ר ה ה ש ל י ש י ת ׳בינ״ה עץ הדעת‬ ‫עדן מענין)ז( ראש השנה י״ה דרור נחל שופר •••״ ומכאן שלם עד סופו‪ .‬מביא‬ ‫ל מ ט ה ה נ מ צ א אתני‬ ‫הרבה מ ם ׳ ה ב ה י ר אבל גם מאמר אחד בארמית )דף ‪( 2 0‬‬ ‫בס׳ הזוהר‪ .‬קורא את כתר עליון בשם סבת כל הסבות! מסיים ‪-‬וכל המפריד אחת‬ ‫‪b‬‬

‫כ ת ב י ד ‪23‬‬

‫‪57‬‬

‫מהן לבד עליו הכתוב אומר ונרגן מפריד אלוף ונקרא מקצץ בנטיעות״‪ .‬אח״כ‬ ‫פסוקים אחדים לסיום‪.‬‬ ‫עשר ס פ י ר ו ת ב ד ר ך ק צ ר ה ״הספירה הראשונה כתר קראוה‬ ‫דף‬ ‫לפי עילויה ורוב התבודדותה והיא סוד הייחוד הנשגב מראש אחד המתייחד‬ ‫באמיתת מציאותו והיא נקראת רצון*‪ .‬מסיים ״הרי לך כל הטובה עשר ספירות‬ ‫כלולות במלות ארוכות וקצרות‪ ,‬אמרות ה אמרות טהורות׳‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪2 3‬‬

‫‪,‬‬

‫‪15‬‬

‫)‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫• דף ‪ 31 -23‬כ ל ל מ ד ר כ י ה ק ב ל ה הבבואיית ]ובאמת אינו אלא ם׳ כ ת ר‬ ‫שם טוב המיוחם ל ד ׳ א ב ר ה ם מ ק ו ל ו נ י א ונדפס‪ ,‬ומפליא לפי הנראה שקורא‬ ‫אותו בשם זה המיוחד לקבלת ר׳ אברהם אבולעפיה אבל טעמו ונימוקו עמו‪,‬‬ ‫כפי שאבאר!‪ .‬פותח‪• :‬בזאת יבא האדם אל הקדש בנפש טהורה ובשפה ברורה״‪.‬‬ ‫ואמנם נתגלה לי מתוך השוואה עם הנדפס )וכן הדגשתי כבר בכמה כתבי יד‬ ‫שראיתי מספר זה אבל לא הספקתי לבדוק אותם בפרוטרוט( שיעלינעק הדפים רק‬ ‫נוסח מקולקל וחסד וכאן לפנינו נוסח שלם וכמעט הייתי אומר ספר אחר ו ה ו א‬ ‫ה א מ י ת י ‪ ,‬כי מצאתי בו לשונות שמביאים הראשוגים ואינם בנדפס‪ ,‬ויתר על כן‪:‬‬ ‫גם הכנוי ״קבלה נבואית׳ לדרך הספר הזה יש לו על מה לסמוך! במאמרי על ם׳‬ ‫שערי צדק מתלמידו של אבולעפיה )כאן כ״י ‪ (8° 148‬העירותי על מאמר אחד‬ ‫שבעל הספר ההוא מביאו ומפרשו באריכות כ״ענין אשר גלה בספרו מקובל שלם‬ ‫בראשי פרקים על דרך צירוף זה לשונו אמ׳ י״ה מעמקת ו״ה מעתקם י״ה ואמר‬ ‫כי הוא סוד מצורף צרפהו והבינהו״ ושיערתי אז )קרית ספר א׳ עמי ‪ (129‬שזה‬ ‫אולי מאמר מכתבי אבולעפיה רבו‪ .‬אבל כל המאמר נמצא בנוסח הזה של ם' כתר‬ ‫בגנזי חכמת ה ק ב ל ה ו א ם כן אין כאן‬ ‫(‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עיבוד מאוחר אלא כבר בשנת היא נ׳ א ג״ה ראה בעל ם׳ שערי צדק דברים אלה‬ ‫בספרנו ומכאן ומשאר הוספות שבכ״י זה שהשמיטו כנראה בנוסחאות אחדות‬ ‫ניכר שרי אברהם מקולוניא או יהיה מי שיהיה בעל הספר הזה‪ ,‬באמת היתה לו‬ ‫שייכות לחוגי המקובלים שמהם קבל ר׳ אברהם אבולעפיה את חכמת הצירוף שלו‬ ‫)ד׳ ברוך תוגרמי ואחרים( וראוי להדפיס כל הספר מחדש על פי הנוסחאות‬ ‫האמיתיות‪ .‬מביא כאן גם ״דין נבואה בצירוף״) ‪ .(28‬גם נשמרה בנוסחאות האלה‬ ‫הטרמיגולוגיה הישנה ביתר דיוק‪ ,‬וביחוד הדמיון בין שמוש לשוגו במוגחים ידועים‬ ‫כמו כבוד ואחרים קרוב מאד לדרך הדמבין בפירושו האמתי לספר יצירה שהדפסתי‬ ‫זה מקרוב‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪b‬‬

‫; קדום ותחלתו איגד‪ ,‬מובגת כל צרכה‪.‬‬ ‫ה ג ו ו נ י ם‬ ‫וזהו‪• :‬חמש ספירות שם המפורש ראשון קדוש ומיוחד קדוש הנשרש בשורש‬ ‫האילן מלא כל הארץ שנבראת ביום ראשון בארצות החיים‪ ,‬המני״ח לפי שקבלתו‬ ‫מן הכל הוא ח׳ ו כ ך קבלתי‪] .‬ובצד יש כאן ציור מחמשה שמות מצורפים‪ ,‬אינו‬ ‫בדוד אם המלה קבלתי סובבת על הציור או על הדברים הבאים[ א ל ו הן מ ר א ו ת‬

‫‪58‬‬

‫כ ת ב י ד ‪23‬‬

‫א ל ה י ם האחד א ו ר מ ת ע ל ם המקבל כל חילוף והוא נמשל למראה שאין לד‪ ,‬גוון‬ ‫כ‬

‫ומדאה ומגלה כל גוון‪ .‬השני א ו ר ה ח כ מ ה ‪ -‬והוא תכלית הגוונין והוא כח ל ל‬ ‫גוון‪ .‬השלישי א ו ר ה ש כ ל שהוא ירוק והוא כח הנשמה שהיא ירוקה‪ .‬הרביעי ז י ו‬ ‫ה ל ו ב ן הנקדא חוט של חסד ‪ ...‬החמישי מ ד א ה א ו ד ם ועליו נאמ׳ חמוץ בגיימ‬ ‫מבצרה והם הנקראים בגדי נקם• הששי לובן ואודם ועליו נאמ׳ מרכבו ארגמן‬ ‫ותרגום שש גוונא כלומר ששה גוונין שכלולין בו שהוא הכל והוא סובל הכל‬ ‫ופירושו שהוא אורג מן לעולם והמן במראה אודם ובמראה לובן‪ .‬השביעי כח‬ ‫הלובן הכובש את האודם כאילו אינו אעפ׳י שכח האודם גנוז בו‪ .‬השמיני הוא כח‬ ‫האודם הכובש את הלובן‪ .‬התשיעי כ ח ה מ ו ש ך והמחליף מדאה אודם ללובן‬ ‫ומדאה לובן לאודם ופעמים מדאה כח שניהם‪ .‬העשירי מראה הגוונין כולן וסופן‬ ‫נעוץ בתחלתן כשלהבת קשורה בגחלת להודיע שהכל מעיקר אחד והוא שרמז‬ ‫הכתוב רשפיה רשפי)אש[ שלהבת יה בשכמל״ו אמך‪ .‬הקטע שייך לספרות מסוג‬ ‫ם׳ העיון ומצאתי אותו גם ביתר קצור‪ ,‬ב ס פ ר ה נ ע ל ם ‪ ,‬קובץ משונה מאד‬

‫י קבלה מהמאה הייד‪ ,‬הנמצא בכ׳י פאריס‬

‫‪6 2 8 1 7‬‬

‫דף‬

‫‪b‬‬

‫‪ ,‬בשם ״עשרה‬

‫מ ר א ו ת אלהים״‪.‬‬ ‫‪32‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫] ‪ - 3 1‬ל ש ו ן ה ז ה ר ח״א מדף קפ״א[ יד׳ שמעון פתח אך אל הפרוכת לא‬ ‫יבא׳‪ .‬ואח״כ לשון ״הספרי קדמאי׳* ‪1‬שם דף ק״פ עיב! עד תחלת המאמר הקודם•‬ ‫״ ‪ - 3 2‬ו מ ע ת ה אתחיל ואומד כי ראיתי לכוין בפרשה הזאת פרשת‬ ‫ויצא יעקב‪ ,‬לפרש בה היאך מדת יעקב אבינו עיה עולה עד למעלה עד הכתר׳‬ ‫]סוד הסולם שראה יעקב[‪ ,‬מסיים ישער השמים שהוא ודאי המקום שיכנסו בו‬ ‫התפלות כמו שמבואר ב פ י ׳ ר ח ב ב ס פ ר האורה״‪ .‬ואחדי־כן עוד שתי העדות‬ ‫קצרות יאם בת שבע היתד‪ ,‬ראויה לדוד אמאי אתיהיבת לאוריה״ והנמלים עם לא‬ ‫עז אל תקרי הנמלים אלא הנימולים‪ ,‬עם לא ע״ז מזיל ••• ]ד״ל שאין מזל לישראל׳‬ ‫על פי גימט׳[‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫•••‬

‫]‬

‫שכינה‬ ‫‪35‬‬

‫‪b‬‬

‫‪.‬‬

‫‪b‬‬

‫] ‪ - 3 4‬ק ט ע מספד קבלי־פילוסופי על תורת הגלגלים בקשר עם עניני‬ ‫צירוף ושמות קדושים וסוד תנועת הגלגלים בכח השמות המצורפים[ מתחיל‬ ‫׳תנועת הגלגלים נשמכת מאמיתת שם י״ה בדרך זה באותיות א״ט ביח ג״ז דיו‬ ‫י״ה׳ הכל בדרך גימטדיאות ואינו מזכיר ספירות‪ .‬חסד גם בסוף ומסיים ‪.‬להיות‬ ‫התנועות נרמזות באותיות איי טין •״ אי הוא סודי והשאר חסד עכשיו‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫‪55‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫] ‪ - 3 6‬ב כ ת י ב ה מערבית אחרת מתקרבת יותר לקודםיבה* קטע מספד‬ ‫גדול מאד לא נזכר עליו כל שם והוא ס׳ ת ו ל ד ו ת אדם׳ כפי שאוכיח‪ ,‬ספר‬ ‫רחב על‬

‫תודת‬

‫הקבלה‪,‬‬

‫כעין ‪ pistis Sophia‬יהודית על פי חיבת המחבר‬

‫לרשימות מדוייקות‪ ,‬קטלוגים ממש‪ ,‬מכל מיני מאורות וכהות בעליונים וכנגדו‬ ‫ספד ברית מנוחה כאין וכאפס‪ ,‬והוא שייך לסוג הספרות שרצוני לקרוא אותה‬

‫‪59‬‬

‫כ ת ב י ד ‪23‬‬

‫ריאקציה גנוסטית בתוך הקבלה העיונית ולא נמצא בשום מקום כשלימות אבל‬ ‫‪6‬‬

‫כבר גליתי חלק חשוב ממנו בכ״י פאריס ‪ 841‬ומחברי רשימת כתבי היד בפאריס‬ ‫לא הרגישו כי המלים הראשונות שם מעידות על שם הספר‪ ,‬וראה מה שהבאתי‬ ‫עליו בקרית ספר שנה ר עמ׳ ‪ ,274‬ועיין להלן עוד פרטים אחדים על חלוקת‬ ‫הספד‪.‬‬

‫כאן חסדה כל ההתחלה וכה״י פותח באמצע רשימת י״ ג ה מ א ו ר ו ת‬

‫ה מ י ו ח ס י ם א ל ה ת כ מ ה כנגד י״ג מדות הרחמים וזה לשוגו‪[:‬‬ ‫יאור הששי כנגד ארך אפים שבי״ג מדות וארדל ארך אפים לצדיקים‬ ‫וארך אפים לרשעים והוא כגגד גוון ששי שבעין שהוא צד ירקרקות שנדבק‬ ‫באדמימות וזה נקרא א ו ד ה נ ע ר ב ששם ישרים מוכתרים ומשם גגלית מצות‬ ‫תרומה •» ונחלק זה האור לכמה מיני מאורות שהזכרתי למעלה ומשם נמשך‬ ‫לחוג ]לחוץ ו[ והמן הקדוש היוצא בחוטמות הקדושות לפיכך נקרא ארך אפים‬ ‫מפני שנמשך משם לחוטמות העליונות״‪ .‬והנה מה פלא הוא כי דבריו אלה על‬ ‫האוד הששי הזה הובאו בקיצור בספר הזוהר מסי שמות דפוס מנטובה הנמצא‬ ‫‪1‬‬

‫תחת ידי וכולו מלא הגהות מגידםות כתבי יד ומדברי ראשונים ( ובדף קג״ג‬ ‫ע״א מביא שגי מאמרים הא׳ ״מצאתי בפרק לידוע זיל״ ]! גם הוא דבר בלתי ידוע[‬ ‫והשני הוא עניננו ״מם׳ ת ו ל ד ו ת אדם״ ומכאן ראיה נוספת לשם הספד‪.‬‬ ‫כל הפרק הזה מוקדש כנראה לביאור או הרחבה של דברי האידרא רבה‪.‬‬ ‫וכן בדף‬

‫‪:37‬‬

‫‪a‬‬

‫* ב ע נ י ן אזנים ופנים וחוסמות שנמשכים ממדת החכמה והוא סוד‬

‫ראש שלשלת העליון הקדוש והטהור וענין האזנים הוא התפשטות החכמה הנבדל‬ ‫מאור הקדמון״ וכן שם באריכות על עניני האידרות ושעור קומה• באותו העמוד‬ ‫פותח הפרק על הבינה ויש בו פירוש בלתי ידוע ממקורות אחרים על פרטי‬ ‫המשים שעדי הביגה ]כל זה גם בכיי פאריס‪ [ ,‬ע ד דף ‪,47‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫א ב ל אחרי ‪ 41‬חסרים‬

‫עכשיו הדפים שהכילו פירוש השער העשירי עד סוף העשרים ואחד‪ ,‬וכן חסד‬ ‫‪a‬‬

‫משער מיד ואילף גם כל הפירוש לשאר הספירות‪ ,‬ודף ‪ 48‬פותח בסוף הפרק על‬ ‫היסוד ובתחלת פירוש המלכות )וחסרים כאן דפים רבים(‪ .‬משער כ״ג נבראו‬

‫ם‬

‫והלילין‪.48‬‬

‫‪b‬‬

‫‪2‬‬

‫תיה )על פי מזמור צ״א(‪ .‬אחד‬

‫למטה עד‬

‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪4‬‬

‫‪.‬‬

‫‪a‬‬

‫מדבר בפרטות על כהות הטומאה‬ ‫‪a‬‬

‫חסר דף א ח ד ב ד ף ‪ : 52‬״גשלם‬

‫ה ח ל ק ה ר א ש ו ן של י״ג מדות בענין הייחוד ]כי מכ״י פאריס גיכד שהמסגרת‬ ‫היותר כללית של השער הראשון הוא פירוש לייג מדות שהתורה גדרשת בהן‪,‬‬ ‫וכל הספד כלו יש בו עשרה שעדים ענקיים כאלה!‪ .‬ה ח ל ק ה ש ג י ש ב ש ע ר‬ ‫ה ר א ש ו ן גווני הספירות כיצד גכלל גוון עם גוון וכל המאורות שנבראים מכל‬ ‫מדד‪ ,‬ומדה בם״ד הנני מפרש ברעד ברתת ובזיע ובחלחלה‪ .‬הספירה העליוגה היא‬ ‫‪ ( 1‬על פי השוואת כתיבת היד עם זו שבאוטוגראפים של ר׳ מנחם די לונזאנו בספריות‬ ‫שונות קרוב אגלי שהוא כתב ידו של הרמד״ל׳ ויאה הוא לו על פי ערך הגלימות האלה‪ .‬קניתי ספר‬ ‫זה בברלין בשנת תרעיט‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫‪3‬‬

‫כ ת ב י ד ‪24 23‬‬

‫הנקר׳ איין •••״ מפרש כאן בראשונה את ׳עשרה הנקבים׳ שבגוף האדם הקדמון‬ ‫לגווני ה ס פ י ר ו ת ג ו ו ן כתד עליון הוא לבן ‪-‬שאמרו רז״ל‬ ‫‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫נבקע זיו אור קדמון ונברא העולם״ )כנראה מתכוון למדרש המןןייף על שם ר׳‬ ‫שמעון הצדיק(‪ .‬אחרי דף ‪ 53‬חסד הרבה ומקום שני הדפים האחרונים בחלוקת‬ ‫הספד אינו בדוד לי‪ .‬דף ‪ 54‬מביא עוד הפעם ׳ענין עשר מדרגות הטומאה‬ ‫סבל מאד מרטיבות ו ל כ ל ו ך ו ה מ ל י ם האחרונות‬ ‫‪,‬‬ ‫כאן ׳וחורקים שניהם של ]עלז! ישראל ומחדחדים ‪-‬״״ והשאר חסר‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫הספד נתחבר כנראה במאה הט״ו בספרד או )מה שיותר קרוב‪ ,‬לדעתי(‬ ‫במארוקו או תוניסיה• ד׳ אברהם ב״ר שלמה ארדוטיאל מביא אותו כבר בסי אבני‬ ‫זכרון)כ״י גאסטד ‪ 956‬דף ‪ (114‬וספר זה נתחבר בדוד אחר גירוש ספרד )עיין‬ ‫כאן לכיי ‪.(8° 404‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫כיי די רוסי ‪ 1254‬בפארמא טעון בדיקה‪ ,‬כי על פי דבריו הקצרים של די‬ ‫רוסי נראה‪ ,‬שיש בו חלק מספד זה‪ ,‬וגם שם נקרא בשם ס׳ תולדות אדם‪.‬‬ ‫[‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫]‬ ‫מתחיל‪ :‬פרשת ויקרא ה ט ע ם אחר שאמ׳ הכתו׳ ולא יכול משה לבא אל אהל‬ ‫מועד •״ ו ה מ ד ר ש ‪ -‬ו ה נ ס ת ר ׳ וכן עוד דף אחד עם פירוש על לא יטמא בעל‬ ‫בעמיו לפי הנסתר‪ ,‬ואין זה קבלה אלא כפי שמוש הלשון בימי הכינים רק דרל‬ ‫אליגוריא ברמזים על כחות הנפש והנהגת האדם לפי השכל‪] .‬בכתיבה רבנית‬ ‫מערבית גדולה[‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪59‬‬

‫‪65‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫] ‪ - 5 8‬ק ט ע מספד חידושים על פסוקים שונים‪ ,‬בכתיבה רבנית גדולה‬ ‫ויפה[ מתחיל‪ :‬׳העובדים על פני האיש שדואין אותו עד שהולך ומתרחק• מדבר‬ ‫על הפסוקים ודוד רביעי ישובו הנה‪ ,‬זה שמי לעלם‪ ,‬כי אין חרצובות למותם‪ ,‬לאמר‬ ‫הן ישלח איש‪ ,‬צדק ילין בה ועוד אחדים׳ בדרך נגלה• נפסק בביאור הפי כי אפפו‬ ‫עלי דעות ומסיים ילא היה רואה היכן החוד היה כדי לפתוח אותו והיה יושב‬ ‫בחשך כך אמי דהעיה ‪....‬״•‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫] ‪ - 6 0‬פ ר ק י ם מם׳ פ ר ד ס דמונים לד׳ מ ש ה ק ו ר ד ו ב י ד ו ! פותח‬ ‫באמצע פיט ]משער מהות והגהגה ומסיים בתחלת פרק י״ב[• נכתב יפה‪ ,‬כנראה עוד‬ ‫במאה הטיז בטדם נדפס ספר הפרדס•‬

‫‪24‬‬ ‫‪ 266‬״‪ . ! ^ . 8‬־ נ י י ד חלק‪ 9,5:14 ,‬צ׳מ• ‪ 95‬דף‪ 18 ,‬שורות לעמוד• כתיבה‬ ‫רבנית מזדהית מהמאה הי״ז או תחלת המאה הייה‪.‬‬ ‫נקנה תדפ״ד מהרב שלמה אהרן ווערטהיימד‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫כ ת ב י ד ‪24‬‬

‫אוסף מדברי קבלה•‬ ‫] ‪ - 1‬ס ו ד ו ת [ על ענינים שונים‪ ,‬בסוף כל אחד ואחד חתימת ס ע ד י ה נר״ו‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫דף‬ ‫חסר בראשו ופותח כאן ״‪ ...‬לטובה שנאי בפרוע פרעות בישראל״‪ .‬אח״כ סוד בכ״ל‬ ‫כח״ו‪ ,‬סוד שמע ישראל וכר וכוי• דף ‪ 2‬אלו הן השעות שיתפלל אדם ויענה בהן‬ ‫יום א׳ בוי שעות ביום ••• דף ‪ 3‬כוונת ר׳ ב ח י י ה ד י י ן בפ׳ שופטים‪ 6 ,‬מצאתי‬ ‫כתוב ב פ י ר ו ש ה ג ד ה ל ה ״ ה ש ם ט ו ב ב ן שם ט ו ב )הידוע‪ ,‬עיין שטיינשניידר‬ ‫ברשימת מינכן לכ״י ‪ ,7(264‬מעתיק סוד מם׳ א ו ר ה ש כ ל בפי ואלה שמות‪ ,‬והוא‬ ‫ס׳ אוד השכל לדי יהונתן הנמצא כאן ‪ . 80130‬דף ‪ 8‬הדים ב״מזיל בספר מדע‪.‬‬ ‫בסוף מהזוהר ונפסק באמצע• חסרים דפים‪ .‬אח״כ בדף ‪ 9‬נמצא עוד סוף של קטע‬ ‫מדרשי על מלחמות משיח‪ ,‬רק חמש שורות ״יוסיף קום עד לעולם ויפיל הביה שרו‬ ‫של עשו לפגי המשיח שגא׳ יפקוד ייי וגו׳ ויכבוש מלך המשיח לכל ארץ ישראל‬ ‫ולכל היושבים בה ויגרש אדום וישמעאל‪ .‬חסר‪.‬״‬ ‫דף ‪ 16 -9‬הטעמתוך ]אגרת סוד הגאולה לד׳ א ב ר ה ם בן א ל י ע ז ר ה ל ו י‬ ‫•‬ ‫משנת רע״ט‪ .1‬נדפס מכאן בקרית ספר שנה ב׳ עמי ‪ 135-130‬ועיין שם עמי ‪271‬‬ ‫על מהותו‪ ,‬ועיין שם גם על כתבי היד שהאגרת נמצאת בהם בשלימותה•‬ ‫דף ‪ 18 -16‬קטע מתוך ס׳ ]מערכת האלהות! נמצא בדפוס מנטובה דף ליו‬ ‫‪•3‬‬ ‫ע״א עד סוף השער­‬ ‫]היכלות[ קטע מהנוסח הנדפס בשלמותו בספר היכלות לד׳‬ ‫•‪21 -19‬דף‬ ‫ישמעאל הנקרא ג״כ ספד חנוך פרק י״ח‪ ,‬וכאן חסר בתחלה ובסוף‪ ,‬מדבר על‬ ‫המלאכים המוסרים איש לרעהו את כתר הכבוד‪ ,‬והוא גם פרק י״ח של ס פ ר ח נ ו ך‬ ‫לד׳ ישמעאל כ״ג הנדפס עיי ‪ odeberg‬בשגת תרפ׳ח‪.‬‬ ‫]ם׳ טעמי המצות ל ד ׳ מ נ ח ם ב ן ב נ י מ י ן ד י ק א נ א ט י [ קטע‬ ‫•‪28 -21‬דף‬ ‫מתוך ההקדמה שעדיין לא באה בדפוס אלא בתוך ס׳ מנחת יהודה לד׳ יהודה חייט‬ ‫על מערכת האלהות כי שם מעתיק כמעט כלה• פותח כאן ״דע כי אין בבורא ית׳‬ ‫ויתעלה שמו שוס שנוי בעולם׳‪ ,‬מביא כאן את ר׳ אליעזר)!( מגדמישא‪ ,‬ם׳ מעשה‬ ‫מרכבה ואת ר׳ אשר בן דוד‪ ,‬הכל כמו בם׳ מנחת יהודה‪.‬‬ ‫‪140‬דף‪ 2 9 -‬ם הפליאה[ קטע מתחלת הספר בדפוס קארעץ תקמ״ד דף ב׳ וגי­‬ ‫דף ‪ 40‬ס פ ר העיון ל ר ב חמאי׳ רק ראשיתו׳ כמו בנדפס‪.‬‬ ‫ל‪.‬‬ ‫‪ .‬מתחיל ״יען‬ ‫‪1‬‬ ‫‬‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫]‬ ‫היות הת׳ יותר גדולה בנפלאותה במםפ׳ מכל האותיות ותמונתה רמוזה לי׳ עליונות‬ ‫ידועות גבדלות קדושות וכחה ומספרה לתחילת עיכול זוהמות שהם הגלויות׳•‬ ‫הפסוק חנון ורחום וגו׳ הוא ״סוד גדול לפתיחת הלב׳• נפסק בתחלת אות ם׳•‬ ‫דף ‪ 5 3 - 5 1‬ב ס פ ר מ נ ו ר ת ה מ א ו ר של ד׳ נ ת ן אמד ‪ -‬הוא מאמר אגדה‬ ‫•‬ ‫הנדפס מכאן בם׳ מדרשים כתבי יד לר׳ שלמה אהרן וועדטהיימד‪ ,‬ירושלם תדפיג‬ ‫עמי ‪.27—26‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪3‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪2‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪,‬‬

‫‪b‬‬

‫‪9‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪62‬‬

‫‪54‬‬

‫כ ת ב י ד ‪24‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫ ‪ - 5 3‬ש ש ה פעמים כתר אמת באמת ויציב וכר כדי להודות להב״ה‬‫אח״כ ׳ מ ס פ ר ה ז ו ה ר ב ע נ י ן ת פ ל י ן ב ח ו ל ו ש ל מ ו ע ד ע ל ד ר ך ה ק ב ל ה‬ ‫העושה אותן חייב מיתה בידי שמים ‪ ...‬ועוד לקופים משם על הפסוק לריח שמניך‬ ‫טובים )מהזוהר לשיר השירים(‪.‬‬

‫‪n‬‬

‫‪58 -‬‬

‫‪h‬‬

‫‪ 5 4 1‬ס י הנפש ה ח כ מ ה לד׳ מ ש ה ד י ל י א ו ן ! מחלק ה ס ו ד ו ת אשר‬ ‫שם‪ .‬פותח כאן בסוד כסוי הדם• נדפס• בסוד עשרה מאמרות ועשרת הדברות גם‬ ‫המאמר מם׳ הזוהר סר׳ ויקרא דף ייב עיא והרב ווערסהיימר הדסים אותו מכאן‬ ‫כמדרש בלתי ידוע‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪,‬‬ ‫‬‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‬‫והוא ל ש ו ן מ ד ר ש הזוהר בס׳ תרומה דף קם״ה עיב שורה אחרונה ואילך‪ .‬ואינו‬ ‫מ מ ד ר ש הנעלם )שם נמצא אמנם ספור מקביל במדרש רות על הפסוק ויאכל‬ ‫בועז וישת ואולי נתחלפו לכותב שני המקורות?(‪ .‬ו ג ם ב ס פ ר ה נ ע ל ם ילקוט‬ ‫בקבלת הראשונים בכיי פאריס ‪ 817‬לא נמצא‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫א ג ד ת י ו ת ‪ - 5 9‬ע ל כי ימוך אחיך )יאמר בועז לטוב חלקתי‬ ‫השדה אשד לאחינו לאלימלך ‪...‬׳(‪ .‬עשה לך שתי חצוצרות וכר‪ .‬אולי מ ד ר ש ו ת י ו‬ ‫של ר׳ י ה ו ש ע א ב ן ש ו ע י ב ז‬

‫ן׳ ש ו ע י ב על צדיק ורע לו רשע וטוב ל ו ו כ ן על גן עדן בארץ‬ ‫מביא יספר שעשה ג״כ אלסכנדד״ ‪1‬והם לקוםים מסי הדרשות לדי יהושע ן׳ שועיב(‪.‬‬ ‫‪ - 6 5‬מ ת ו ך ם׳ ה נ פ ש ה ח כ מ ה לר׳ משה די ליאון! בסדר‬ ‫שונה מהנדפס בבאזיליאה שס״ח‪ .‬סוד תפלין‪ ,‬ענין ספר הברית‪ ,‬טעם את שבתותי‬ ‫תשמורו‪ ,‬ענין העגל‪ ,‬טעם הנדר שנדר יעקב וכוי וכר עד טעם מילה‪ ,‬סוד שבע‬ ‫ברכות‪ ,‬טעם הזיווג‪ ,‬טעם כהן גדול‪ ,‬בענין מעשה בראשית אמרו דזיל‪ .‬בסופו‬ ‫כתוב ‪-‬חסרי‪.‬‬ ‫דף ‪ 8 2 - 8 1‬זהו השם הנאדג ב ב י ת מ ד ר ש ו של ד׳ ע ק י ב א כל מי שזוכרו בעת‬ ‫צרה ינצל וגם כן מי שנושאו עליו דרך קמיע מועיל‪ .‬אחיכ הערה קצרה‪- :‬ענין‬ ‫הנקודות על דרך הסודי‪.‬‬ ‫‪ - 8 2‬פ ו ת ח ‪-‬הענין האחד הוא בסוד ד׳‬ ‫מ ה מ ר כ ב ה‬ ‫חיות הנרשמות מעלה ומטה״ והוא קטע מתוך ‪1‬שער יסוד ה מ ר כ ב ה לד׳ מ ש ה‬ ‫ד י ל י א ו ן ! ועיין כאן ‪ .8° 381‬בסוף‪ :‬עיכ מצאתי‪.‬‬ ‫‪: 8 7‬‬ ‫מ ״ ב‬ ‫ענייני קבלה מעשית] ‪- 9086‬פותח‪,‬על שם בן‬ ‫כל השמות מצטרפין מן האלפא ביתות חוץ מן ויםע ויבא ויט ]השם בן ע״ב‪1‬‬‫זהו השם של ארבעים ושתים אותיות אביגתיץ ״•״ ‪90‬־־ ‪ 91‬ח ש ב ו ן קץ‬ ‫ה ג א ו ל ה ‪ ,‬קטע מתוך ספד קדמון‪ ,‬פסוקים רבים המדברים על הגאולה וביניהם‬ ‫חשבון זה •‪- :91‬אם תמנה שמ״ע תמצא ד׳ מאות ועש׳ הוא מנין בית ראשון‬ ‫ואם תכפול ג״פ יהיה מספד ימי גלותינו ואז יתבררו ויתלבנו ויצרפו ימי הגאולה‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪63‬‬

‫כ ת ב י ד ‪25 24‬‬

‫וחבלי משיח והוא מנין קדוש קדוש קדוש ואחר כך מלא כל הארץ כבודו והמשכיל‬ ‫יבין״‪ .‬ניכר מכאן שחשב את שנת ה׳ אלפים נ״ח שהוא אלף ומאתים ושלשים‬ ‫לחורבן הבית לשנת אתחלתא דגאולה‪ .‬מנין בא קסע זה ז בקמיעות האחרונות‬

‫ות יוניים ובדף‬

‫‪2‬‬

‫‪a‬‬

‫‪9‬‬

‫מביא אפילו‬

‫‪-‬‬

‫שם ה ד ר ש פומן פוטה זדון‬

‫זבםה זראי מראי פ ר ק ל י ם ו ש יב״פ וישוע בן פנדירא!ן( מ ק ב ל ת פ ר א י ד ו מ י נ ג ו‬ ‫מ ו י ד א ו שקה״‪ .‬פרקליםוש ?‪ ^uyiixXnxo‬הוא מונח קבוע למשיח בתיאולוגיה‬ ‫ולכן קשה לקרוא את השם יב״ס במלים אחרות‪.‬‬

‫הנוצדית‬

‫שקבל מהכומר ‪iiuosra‬‬

‫‪<1C‬‬

‫בנוסח‬

‫המקורי‬

‫• > ‪ Fray Domingo M O‬היה השם בודאי בצורתו הנכונה‬

‫)כמו שנמצא בהשבעות נוצריות רבות מאד!( ‪ paracinus jrsus chnstus‬והסופר‬ ‫היהודי •יהד׳ את שם המשיח! דף ״‪• 93‬גורל בחומשי‪.‬‬ ‫בסוף הספר דברי הסופר‪ :‬׳וכתב העבד הצעיר ‪ -‬ונקלה שבסוסריס אין לו‬ ‫מצח להרים ‪ •-‬הלא הוא מ ש ה בן א ד ו נ י ו מ ו ר י ו ע ט ר ת ר א ש י ר׳ ל ו י ק צ א ב‬ ‫ם״ט‪ .‬ונכתב על שם היקר ונעלה על כל תפארת ותהלה כ מ ה ״ ר י ש י ה כ ה ן י ו ד ע‬ ‫ע ל י סיס השיי יזכהו לקרות בו הוא וזרעו‬

‫‪25‬‬ ‫‪-.Hebr. 4° 19‬נייר‪ 18 :30 .‬צימ‪ 279 .‬דף‪ .‬בערך ‪ 40‬שורה בעמוד‪ .‬קורםיבה‬ ‫אשכנזית מהמאה הי״ח‪ .‬הנייר מכורכם והדפיס האחרונים מקולקלים במקצת‪.‬‬ ‫חותמת‪Tobias/. GiintzberK. Miedzyrzetf :‬‬ ‫קובץ מדברי קבלה של הראשונים והאחרונים‪.‬‬

‫‪ 1‬־‬

‫‪a‬‬

‫‪0‬‬

‫פרא דצניעותא‪ ,‬פותח ‪-‬להיות שהרשב״י עיה היה‬

‫פירוש ע ל‬

‫ניצוץ מרעיה• והוא הפירוש הנדפס בס׳ למודי אצילות תרנ׳ז דף ליד ואילך‬ ‫ומתאים רק בחלק קטן לזה הגדפס ג־כ בשם האר״י בס׳ זוהר הרקיע דף ק״ל‬ ‫ואילך ואפשר מאד שזהו ה פ י ר ו ש ה א מ ת י ש ל ר׳ י צ ח ק ל ו ר י א שהעיד עליו‬ ‫בתשובתו לד׳ שמואל פודילה‪ ,‬עיין מה שבא כאן בכ־י ‪.8° 465‬‬ ‫ב‬

‫ד‬

‫פ‬

‫ס‬

‫ו‬

‫‪a‬‬

‫‪6‬‬

‫‪1‬‬

‫ב‬

‫‪-‬‬

‫ש‬

‫ג‬

‫י חלקים ועל החלק הגקרא‬

‫‪a‬‬

‫עולם הבריאה מעיר המעתיק בדף ‪ 36‬׳מכאן עד סוף ס׳ זה גדפס בם׳ עמ״ה‬ ‫]עמק המלך! בסופו‪ /‬עם הגהות ארוכות שלא גמצאו בדפוסים‪ ,‬והראשוגה פותחת‬ ‫יולי ע ז ר א ה צ ע י ר נראה‪/‬‬ ‫‪a‬‬

‫מה‬

‫‪6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪.‬‬

‫‪ 809‬וכאן ‪ .8° 347‬מכיל כאן עיז פרקים והוא הנדפס בשנויים קטנים בשם ם׳‬ ‫מעין‬

‫ה ח כ מ ה עיי ר׳ אריה קלמאנקש באמשטרדם תי״ב‪ ,‬אבל נזכר כבר כספר‬

‫‪64‬‬

‫כ ת ב י ד ‪25‬‬

‫שמחברו אינו ידוע‪ ,‬בדשימת כתבי היד מקנין יש״ד מקאנדיה בסוף ם׳ נובלות‬ ‫חכמה דף קצ״ה‪ ,‬אי‪ ,‬ונמצא בכ״י אוכםפורד ‪ 1753‬בהעתקה משנת שעיו‪.‬‬ ‫נמצא גם באוכםפורד‬

‫‪8‬‬

‫‪330‬‬

‫‪8°‬‬

‫‪3‬‬

‫דף ‪ .491‬גם הוא מהקטעים הישנים של קבלת האר״י ונזכר כבר בסוף ם׳ נובלות‬ ‫חכמה‪ ,‬ואחריו עוד סודות ולקוטים קצרים מכתבי האר״י‪ .‬הערות רבות מאת חכם‬ ‫החותם בר׳ת א״ך‪ .‬דף ‪ 64‬נדפס בס׳ זוהר הרקיע כהקדמה לפי׳ ספרא דצניעותא‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫]‬

‫‪7‬‬

‫‪4‬‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫פותח ״הנה המאציל ב״ה הוציא י׳ נקודו׳ עצמות וכלי״‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ 7 7‬־ ‪ 8 1‬דרוש אטב״ח׳ גם כאן ‪ 330‬״‪ 8‬דף ‪ 240‬וגם למשל בריטמוז‪­ .‬‬ ‫*‬

‫‪804‬‬

‫• נזכר כבר בסוף ספר נובלות חכמה כדרוש בפני עצמו‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫הערות רבותמא״ך‪.804 .‬מ‬

‫ת שונות כמו בכ״י בדיט‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫]‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫על מ ה י א מ ר ו ה מ ו ש ל י ם ‪ ,‬כמו בכ״י‬

‫עזריה‬

‫‪.‬‬

‫‪183‬‬

‫ועוד סודות כמו בכ״י ההוא‪ ,‬אמנם מרובים מזה‪ .‬דף‬ ‫ממורי זלה״ה"‪.‬‬ ‫מפאנו]‬

‫‪-‬‬

‫ו‬

‫ז‬

‫•‬

‫דף״‪8‬״ ‪, 3 3 0‬‬ ‫‪113‬‬

‫‪b‬‬

‫ ש ק ב ל ת י אני חיים‬‫חלק ראשון עד‬

‫ם׳ כ נ פ י יונה‬

‫חמישי‪ .‬החלק החמישי לא נדפס בדפוסים הרגילים אבל נדפס לחוד במונקאטש‪.‬‬ ‫מסיים בסימן מ״ה ביסוד גדול להדריך הנפש ולהאירה ולהוסיף בה כח ‪ ...‬יכוין‬ ‫לכל הכוונה ‪ -‬אשר מסרם )!( ה ר ב מ ו ר י ז ל ה ״ ה ל ה ח כ ם ה ר ״ ד א ל י ה ז י ל ד י‬ ‫ו ו י ד א ש‪ .‬המדבר כאן הוא ר׳ חיים ויטאל כי כל הספד נסדר מכתביו‪ ,‬ולא חובר‬ ‫עיי הרמ׳ע בלשונו הוא‪ ,‬שלא כדרכו ב״מאמרות״ שלו‪ ,‬ועיין ס׳ תולדות רבינו‬ ‫מנחם עזריה מפאנו עמ׳ ‪.50‬‬ ‫הקדמות לכל המתחילין בחכמה הנפלאה ה ז א ת פ ו ת ח ת ‪ :‬׳בענין אי״ן םו׳ף‬ ‫מיוסדת עיד שאמרו הפילסופי׳ האלהיי״‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ 196 -194‬״ ד ר ו ש א ד ם ק ד מ ו ן ו ה א צ י ל ו ת עם ההקדמות הצריכים להם‬ ‫בקיצור מופלג׳‪ .‬בסוף העדה קטנה אמ״ע !אמד מנחם עזריה! יש מקשין בזאת‬ ‫החכמה‪ ,‬והוא שייך כבד לספר הבא!‬ ‫ת‬

‫‪b‬‬

‫‪6‬‬

‫‪9‬‬

‫‪1‬‬

‫‪.‬‬

‫ונראה שהוא מקושר עם מה שקדם כאן שכן לשונו בתחלה ׳והנה כאשר דאינו‬ ‫הדרוש האצילות הזה בקיצור מופלג וגם כן בכנפי יונה ספר הנכבד וגם כן בפי׳‬ ‫םפדא דצניעותא בתחלת ספרו דאינו לנקוט כללות בקיצור בהקדמות אל המתחילין‬ ‫בחכמת •״ כמהד״ר יצחק אשכנזי ‪ -‬שורש של חכמתו נראה שהיא יוצאה מתמצית‬ ‫ספרא דצניעותא וראינו לסדר אותו בקיצד אל הידיעה ״••״‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪9‬‬

‫‪9‬‬

‫‪1‬‬

‫!‬

‫זלהיה‪ .‬מכיל כאן י״ג מסכתות בסדר זה‪ :‬ברכות‪ ,‬שבת‪ ,‬מגילה‪ ,‬תענית‪ ,‬חגיגה‪,‬‬

‫כ ת ב י ד ‪25‬‬

‫‪65‬‬

‫ראש השנה‪ .‬סיכה‪ .‬פסחים‪ .‬חילץ‪ .‬עירובין‪ .‬יבמות‪ ,‬כתובות‪ .‬קדושין‪ .‬הסדר‪ .‬איפיא‪.‬‬ ‫לזה שבכ‪-‬י בריס‪ .‬מיויאום ‪ 742‬יעיין גם מינכן ‪ .!03‬תסר כאן סוסה‪.‬‬ ‫יוא״י ״ ־ ׳ ״ ‪^ ^ T‬‬

‫»‬

‫« ב י א י ־ ס ־ י י י ‪ .(.599‬הדפיסים בנא״יד‪-‬‬

‫״‬

‫ייתר הנדפס ב ש ^ ^ ^ ״ • ־ ־ י ל י ם רק שמנה מסכתי״‪ .‬והדפיס השלם‬ ‫״ ‪ -‬י‬

‫מ ש ‪-‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫ר‬

‫י״‬

‫פ‬

‫^ ^ ^ ^ י •‬

‫‪/‬‬

‫‪a‬‬

‫י‬

‫‪.‬‬

‫דלף‬ ‫ד‬

‫ש‬

‫״״י י י » *‬ ‫ב מ א ה‬

‫ה י‬

‫‪.‬‬

‫ך‬

‫מ ת‬

‫א ן‬

‫יי ״‬ ‫ן ן } ך ן‬

‫הניס״ כאן אינ‪,‬‬

‫י ״ ״‬

‫ב א ש כ נ ז ׳‬

‫שחובר בערך‬

‫נ מ צ א‬

‫ן ^ מ ר צ ב ך ‪ 105‬בספריה העירונית‬ ‫בפרנקפורט דמיין )ראיתיו בשנת תרפ״ג שם(‪ .‬אין זה הפירוש הנדפס לד׳ יום «‬ ‫ליפמאן מילהויזן בעל ס׳ הנצחון )בכ״י מרצבך מזכיר פירוש זה ושנת חיבורו‬ ‫שהיא שנת קפיא‪ ,‬בהגהה(‪ .‬דף ‪ 257‬״דעו כי כמו שיש עשר ספי׳ בענין הייחוד‬ ‫כאשד קבלנו מפה אל פה וכאשר דאיתי בציוד ‪1‬של אילן הקבלה! כן ישי עשר‬ ‫ספי׳ בכל כת וכת מחיות ואופנים ‪ ...‬ועיין במיימוני בספר המדע ושם תמצאם ״‬ ‫ספד בלתי ידוע ובעל שם חידתי מאד מובא כאן פעמים‪ .‬דף ‪ 257‬על חמושים עלו‬ ‫בני ישראל ‪ -‬א מ ר ה ר ב ב ס פ ר א י צ ק ל י ט י אל תקרי חמושים אלא חמשים‬ ‫ד״ל חמשים שערי בינה״‪ .‬בכ״י מרצבך הגירםא כאן ״ ב ס פ ר ה א י צ ט ל ק י ט י ״‬ ‫)ובאמת הדרשה נמצאת בספרי קבלה רבים מאד!( ועוד הפעם בדף ‪- 261‬כמו‬ ‫ש מ ב ו א ר ב ס פ ר צ י ק ל י ט א ׳ ובכ״י מרצבך עוד גירסא אחרת •כדאיתא בם׳‬ ‫האיצלקי׳״ ]כך![ ולא ידעתי מהו ואיזו מארבע גירםאות אלו מכילה את השם‬ ‫אומר על ענין השמאל בקבלהשבקושיות אלה ״נשתבשו כמעט‬ ‫רוב המקובלי׳ בראשי הפרקי׳ אלו השם יוציאם משגיאה זאת״‪ .‬את ס׳ מורה נבוכים‪,‬‬ ‫׳ובהיותך‬ ‫״קבלתי בפרק התואדים״‪260.‬דף‬ ‫ביחוד ח״ג‪ ,‬מביא פעמיםאחדות‪.259‬‬ ‫מגיע למול תשסיה אל תתמיד‪ ,‬שהרי ב ס פ ר רב ח מ א י הגאון כתי׳ אמ׳ זה‬ ‫הלשון ממש״‪ .‬וכנראה שאיננו ספר העיון‪ ,‬אלא אותו הספד הנזכר גם אצל ד׳ יצחק‬ ‫‪ 2 4 5‬ד ף ‪ 260‬והיה‬ ‫בן יעקב הכהן במאמרו על האצילות )מדעי היהדות ב׳ עמ׳ (‪.‬‬ ‫בדעתי לרמוז לך סוד הגלגול לבד ממי שקבל מפיו לפיו אלא שארך לי העניין‬ ‫ואפזדיהו במקומ׳ מפוזרי׳ ותחבר׳ ותדעם ומזהיר אני בחרם לכל זר שלא יפרש‬ ‫דבר זה כלל כי ח״ו ידבר טועה על השם‪.‬״ גם מחקרים אם יש זמן בספירות‬ ‫וכדומה‪ .‬בדף ‪ 261‬ר«‪ 262‬מביא את ס פ ר ה ב ה י ר ‪ .‬בדף ‪ 260‬מביא עוד ״דע כי‬ ‫יש מלאך ביום שכתוב על מצחו אמת ויציב ובלילה שכתוב אמת ואמונה במצחו‪.‬״‬ ‫דף ־‪ 261‬מדבר על נקוד השם בן י״ב אותיות ״ ו ת מ צ א ב ס פ ר שם ט ו ב כי נ״ל‬ ‫שכך שמעתי באזני מפה אל פדר‪ .‬נראה שכוונתו לס׳ כ ת ר שם ט ו ב לר׳ שם טוב‬ ‫ן׳ גאון המדבר על סוד השם בן י״ב ומבטאו לגבי סוד ברכת כהנים‪ .‬ב״י מרצבך‬ ‫מכיל יותר ונמצאו בו עוד דברים מלאים עניין כמו מאמר ארוך על השמוש‬ ‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪,‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪66‬‬

‫כ ת ב י ד ‪25‬‬

‫בקבלה מעשית‪ ,‬אבל גם שם הפירוש אינו שלם‪ .‬ס׳ הזוהר כנראה לא נודע לבעל‬ ‫הפירוש הזה‪.‬‬

‫‪2‬דף •‬

‫‪a‬‬

‫פי׳ ע ל ה ש י ר י ם של ש ב ת אשד שד לה׳ אחד קדוש ישראל‬

‫‪263‬‬

‫האר׳י‪ ,‬והוא פירושו הנדפס של ד׳ י ש ר א ל סרוק‪.‬‬ ‫‪•17‬‬ ‫‪• 18‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪269‬־ ‪ 270‬מאמר המלואים ל ה ר מ ״ ע מ פ א נ ו ‪ ,‬הנמצא גם בדפוסים יחד‬ ‫עם הסימן הקודם!‬ ‫דף ‪ 273 -271‬פירוש לזוהר ע ל איכה ]לר׳ מ ש ה ק ו ד ד ו ב י ר ו [ ‪ .‬מזכיר‬ ‫את ספ״ר שלו דיל ם׳ פרדס ד מ ו נ י ם ה פ י ר ו ש חסר בסופו‪ ,‬ונמצא יותר‬ ‫שלם בכתבי יד אחרים‪ ,‬למשל אוכםפודד ‪ ,1815‬אבל לא בדור לי אם בכלל חובר על‬ ‫כל החלק הזה מן הזוהר‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫]קבלה מעשית[ פותח‪ :‬״אמר צעיר המעתיקי׳ בהיות אמת כי זכני‬ ‫‪279 -274'9‬דף‬ ‫ה׳ שבא לידי ספר א׳ ישן נושן‪] ...‬שתי מלים מטושטשות‪ .‬מזקנים[ הקדמונים‬ ‫מהשמות הקדושים והטהורי׳ אשד קבלו קדמוניהם מאנשי כנסת הגדולה ובו שמות‬ ‫נוראים ובמקצתם כתוב בהם כחם הרב ותועלתם אמנם מעורכי׳ באחרי׳ ולא יכירם‬ ‫כל רואה על כן אמרתי להביא אותם פה לבדם להיותם מיוחדי׳ וכו׳ וכוי״‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫עיכ הם השמות כתבתי‬ ‫למי שרוצה לכתוב ק מ ע ו ת ‪. . . 2 7 8‬‬ ‫פה מהספר הקדוש‪ .‬מכאן ואילך נתחיל לכתוב השמות המיוחדי׳ אשד מצאתי‬ ‫בספרי׳ ישני׳ מכמה שני׳ ומהם שקבלתי ממקובלי׳ גדולי׳ שראוי לסמוך על דבריהם‪.‬‬ ‫וזה החלי בעזרת האל ית׳ אמד הצעיר המעתיק מצאתי בקונטריס ישן נושן בזה‬ ‫הנוסח ‪ ...‬העתקתי אותו מלה במלה ואלו הן דבריו ד ל זה נוסחתי מ ס פ ד ה ח כ ם‬ ‫ר׳ י צ ח ק א ל ע א כ א נ ו י זיל ] ‪ -‬ד ׳ יצחק דמן עכו![ אני הצעיד י י ד ע ‪1‬ר״ת משמו[‬ ‫א י י ל אינו חיל יום מימים נפל בידי ספר קטון ובו סוד שם הגדול על עיב כסדרן‬ ‫עם הנקוד שלו‪...‬׳ וכן מביא אחד כך עוד הפעם •אני הצעיד ה י י ת י מ ד ב ר עם‬ ‫חכם ‪ ...‬א מ ת י ב א מ ד מ ש ק ואמד לי הט אזנך ואמסור לך שם גדול ‪...‬׳ וכל‬ ‫המאמר השני הזה נמצא באמת בקונטרס של ר׳ יצחק דמן עכו בכיי אוכספורד ‪1911‬‬ ‫ש נ י י ב ו י ע ר לא הכיר את טיבו וחשבהו בטעות ללקוט מס׳ מאירת עינים‪.‬‬ ‫)דף ‪(157‬‬ ‫בסוף בא ה ק מ י ע ש ל ז ׳ א ת י ן ל ה ר מ ב י ן )עיין מה שכתבתי עליה בקרית‬ ‫ספד שנה ד׳ עמ׳ ‪.(320-318‬‬ ‫‪b‬‬

‫בסוף מכורך כאן דף אחד מתוך ס׳ א ו ר י ש ר א ל )פרנקפורט דאדר תםיב(‬ ‫דף ה׳)על סודות היד והאצבעות(‪.‬‬

‫‪67‬‬

‫כ ת ב י ד ‪26‬‬

‫‪26‬‬ ‫‪ - Hebr. 8°1‬נייר‪ 14,5: !7,5 ,‬צ״מ‪ 344 .‬דף‪ ,‬מספר השורות שונה מאה‬ ‫קורסיבות אשכנזיות שונות׳ רובו מאמצע המאה הי״ז וחלק מהמאה הי״ח‪.‬‬ ‫גנזי יוסף‪.‬‬

‫קובץ גדול מדברי קבלה של הראשוגים והאחרונים‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ב ת ח ל ת ו ‪ - 3‬ו ה ו א ביאור ארוך ומפורט מענין המלבוש‪ ,‬ולא נדפס‬ ‫חסר‬ ‫בצודה זאת ועניינו נתבאר כבר בס׳ עמק המלך בשער שעשועי המלך פ״א‪-‬ה׳‪,‬‬ ‫ונראה שהוא ה ק ד מ ה ו פ י ר ו ש ל ס פ ר א ד צ נ י ע ו ת א ‪ .‬מדף ‪ 9‬ואילך יש קטעים‬ ‫הנמצאים גם מלה במלה בפירוש הנדפס בסי למודי אצילות ומזכיר גם כאן •כבר‬ ‫פירשתי בלימודים״ ודומה לו גדפם שם )מוגקאטש תדג״ז( דף ל״ז ע״ג למעלה‪ .‬אבל‬ ‫מביא כמו‬ ‫•‬ ‫אין הספדים שוים כלל• מי הוא המחבר האמיתי‪ ,‬לא אדע‪ .‬בדף ‪1 5‬‬ ‫שסידר הרב ז״ל בשיר שלו ‪ .‬אם כן׳ איננו פירושו של האריי עצמו‪ .‬על כל פנים‬ ‫לא נכתב ע״י הדח״ו כי אוחז בדרך ר׳ ישראל סרוק בתורת המלבוש‪ .‬הפירוש נמשך‬ ‫רק עד לדבור המתחיל חפי תקרובתא דבוםמא לרישא דלעילא‪.‬‬ ‫דף ‪25‬־ ‪ 92‬הניף הרביעי מגיף עץ חיים ו ה ו א ש ע ר ד ר ו ש י ה נ ש מ ו ת‬ ‫ו ה ג ל ג ו ל י ם והעיבוד והיבום וכמה פרטיי שבהם‪ .‬מתחלק לע׳ פרקים והוא הנוסח‬ ‫השלם מס׳ הגלגולים כפי שגדפם עד עכשו דק בם׳ הגלגולים שהוציא ר׳ יחזקאל‬ ‫האלברשטאם משיגאווי בפרעמישלא תרל״ה‪ .‬בסוף‪ :‬תם וגשלם ספרהגלגולים‪.44‬‬ ‫חתום על הערה בגליון‪ :‬פייבש•‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪,‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ 97 -92‬שגי דרושים מכתבי הרח״ו׳ אחד על ויאהב יצחק את עשו והשגי‬ ‫על הקליפות‪ ,‬פותח‪ :‬״בהיות שהקליפה קדמה לפרי‪...‬״‬ ‫‪.‬‬ ‫[‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ - 1 0 6‬ל מ ע ל ה מהעמוד‬ ‫ק ל י פ י ׳ ״‬ ‫כתוב •יאאהדהוניהיה בטל י צ ח ק א י י ל ו נ ב ו ר ג דוק״‪ .‬ועיין שמו גם למטה‬ ‫בדף ‪.150 ,134‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪no -108‬‬

‫״סדר האצילות בקיצור‬

‫מופלג מ פ י ה א ר י ז ״ ל‬

‫ל ת ל מ י ד ו ה ר ״ ר ש מ ש ו ן ב ק ז י ל ״ ונדפס בם׳ תעלומות חכמה ליש״ר דף‬ ‫נ״ה ע״א ואילך‪ .‬הוא ר׳ שמשון בק שמכתביו מצפת על דבר האד״י נדפסו ע״י‬ ‫קויפמאן בידושלם ב׳‪ ,‬עמ׳ ‪ .147-141‬ולפי עדות כיי בריט‪ .‬מוז‪ 860 .‬נשלח סדר זה‬ ‫בשנת שמיה מצפת‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪ - 1 1 0 T‬צ י ל דרוש[ ההשתלשלות]![ ה ע ו ל מ ו ת ו ת י ק ו נ י ׳‬ ‫מ פ י ה א ד ״ י ז ״ ל ל ח ״ ר ש מ ע י ׳ ז ״ ל א ש כ נ ז י ת ל מ י ד ו ‪ .‬מתחיל‪ :‬״הדרוש‬

‫‪68‬‬

‫כתב יד ‪26‬‬

‫הנ״ל יספיק לתת הבנה ציורי׳ ידיעות על מה אדני הקבלה האמיתית שנתגלתה‬ ‫באזנינו הוטבעה‪ .‬ומה שמקשי׳ קצת אנשי בבל ]?‪ I‬שמכ״ת החכם איש אלקי'‬ ‫הקורדוורא וכל המקובלים שחיברו ספרים מזמן הרשב״י ואילך ‪ ...‬זרעו לריק וילדו‬ ‫לבהלה חיו לפי דבריי אלא שמעתי ששאלו לחכם המקובל האשכנזי זצ״ל על זה‬ ‫והשיב להם שלא דברו כי אם בעולם התוהו בזמן מיתות המלכים ‪ ...‬אבל קבלתינו‬ ‫היא אחדי התיקון והזיווג נמצא שמה שהיה יותד נעלם מהראשוני' הוא פי׳ מהאדרא‬ ‫דנשא והאזינו שבזוהר והיותר מבואר להחכם המקובל איש א ל ק י ׳ ה ד ב מ ה ד ־ י ה י א‬ ‫פ י ׳ ה א ד ד א ו כ ב ד ע ש ה ו ח ב ר כ מ ע ט כ ל פ י ר ו ש י ו ״ ‪ .‬הכוונה בזה‬ ‫לד׳ יוסף מערבי בן טבול שמקצת פידושו )ונדאה שלא השלים אותו!( נמצא‬ ‫בכתבי יד‪ ,‬ועיין כאן ‪ .8° 452‬בשאר כתבי יד לא נזכר כאן שמו של ר׳ שמעיה‬ ‫אשכנזי )למשל בכיי אוכםפורד ‪ 1819‬נמצאו הדברים לפני ס׳ מרפא לנפש‪ ,‬וכן בלי‬ ‫שם ד׳ שמעיה בכיי ‪ 106‬באוסף דייט בטדיגיטי קולידג׳ בקמברידג׳ וביחוד בבריט־‬ ‫מוז‪ 860 .‬דף ‪ 30°‬שהדברים נמצאו כמו כאן אחרי הקטע הקודם‪ .‬ובאמת חסד הדרוש‬ ‫גם כאן‪ ,‬ובמקומו באים אחדי ההערה הנזכרת סודות קצרים אחדים )סוד כוונת‬ ‫ק״ש ואחרים(‪ ,‬ודק השם הכללי נתגלנל הנה‪ .‬ד׳ שמעיה זה אינו ידוע מתולדות האר״י•‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ 134 -n3‬סוד הצמצום ומלבוש ואדם‬

‫קדמון ואויר‬

‫קדמון׳‬

‫והוא נוסח שונה במקצת ביחוד במחציתו הראשונה‪ ,‬מהחלק הראשון של ם׳ ל מ ו ד י‬ ‫א צ י ל ו ת ‪ .‬בסופו קולופון‪- :‬תם ונשלם ‪ ...‬ליל ג׳ פד׳ האזינו כ׳ח והאל המאזרני‬ ‫חיל יתן לנו כ־ח ואומץ ושלוים‪ ...‬כע׳ ]בעתירת[ ה ק ט ן ו ה ט ר ו ד י צ ח ק ב ל א ״ א‬ ‫מ ה ד י ר א ב ר ה ם מ ש ה י ש ר א ל ז צ ׳ ל א י ש א י י ל ו ג ב ו ר ג מ ק י ק קדאקא״•‬ ‫)שפיב לפיק(‪ .‬נמצא גם בכיי אוכספודד ‪ 1958‬יחד עם ם׳ לימודי אצילות עצמו‪ ,‬אבל‬ ‫ביתד קצור‪ ,‬וכן שם ‪.1730‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ל ד ב ר ב ע ו ל ם ה ב ר י א ה ׳ ‪ ,‬ונקרא בראש הדף האחרון ל מ ו ד י ב ר י א ה )וכן שמו‬ ‫בכמה כיי( והוא נדפס כ ח ל ק ש נ י בם׳ ל מ ו ד י א צ י ל ו ת ‪ .‬בסוף קולופון הסופר‬ ‫הנ״ל ״היום יום ד׳ פרשת תבא ט׳ו אלול שנת א׳ מ׳ כתבינו בספ״ר גאל״ה •••״‬ ‫שהיא שגת שפ״א‪ .‬עיין גם ‪.8° 3302‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫] פ י ר ו ש ל ס פ ר א דצניעותא( הנדפס בדפוס שני של ס׳ למורי‬ ‫דף ‪152‬־ ‪178‬‬ ‫אצילות אחדי המאמר הקודם‪.‬‬ ‫דף ‪ : 179‬הערות הסופד ר׳ יצחק איילונבודג על משפחתו‪ .‬׳שמעתי מן הישיש כימ‬ ‫געטשלק מק״ק האציפלאץ שאבי אבי היה נקרא בשמו יצחק קאליש מקיק פוזנא‬ ‫והיה לו ב׳ אחי׳ משה קאליש והשני היה נקרא ליזד פרנס• ואם אבי חיתי נקרא׳‬ ‫בשמה קילא והיה לה אחי׳ האחד נקרא מהדיר שמשון גנז והיה דר בקיקק‬ ‫]קדאקא?! ועו׳ היה אח והיה נקרא מהדיר יחזקאל ובנו מחריר געטשליק חיבר‬ ‫הגהות על מגהגים‪.‬״ בעמוד ב׳ מספד מעשה נסים שקרה לו‪ ,‬כי נפלה סוכתו בשנת‬

‫‪69‬‬

‫כ ת ב י ד ‪26‬‬

‫אורי ו י ש ע ״ י ]ש״ץ[ ולא ניזוקו הוא ובני ביתו׳ וכן איך ניצול ממיתה חטופה‬ ‫ביום ה׳ טבת ש״ץ ועוד סיפור׳ כתוב כבד ביד כהה ורפה כנראה בימי זקנתו‪:‬‬ ‫״‪ ...‬כעל כל טוב גמלני ה׳ בנסיעתי מיערםלב ביום ב׳ י״א אלול דית לפ״ק בבאי‬ ‫עם שאר אנשי קהלתינו לכפד וויטקאוויץ סמוך לםענדדאשב התחילו שונאינו‬ ‫להתגרות בנו ובא פריץ א׳ גם כפרים עם כלי דישה שלהם והכו אותי הכאות‬ ‫אכזריות ‪ ...‬וכל מלבושי היו מגואלי׳ בדם ובתחלת ההכאה גפלתי לארץ ועוללתי‬ ‫בעפר קרני‪ ...‬יהי שם ה׳ מבורך שהקימני‪ ...‬ויתן לי כח להרביץ תורה בישראל‪...‬‬ ‫הכותב עדיה שנת אתן שב״ח סליה׳ ‪1‬ת״ד‪ .[,‬ובעמוד א׳ הוסיף אחד מצאצאי)?( הרב‬ ‫המעתיק או מיורשי כת״י הזה עוד סיפור ממה שעבר על עצמו‪ ,‬וקורא את ר׳ יצחק‬ ‫איילונבודג שם הגאון א ב ״ ד דק׳ ל י ם א מ ו ה ר ״ ר א י ז ק פ ר י פ י ל ש זצ״ל‪,‬‬ ‫ומספד א ך ניצול מאסון שקרה לו בדרך מפוזין לליםא בשנת תקי״ב וחותם עצמו‬ ‫אליעזר‬ ‫‪.13‬‬

‫‪a‬‬

‫ל י ז ד ב ל א ״ א ה ר ב ‪ ...‬מ ה ד י ר י צ ח ק א י ז ק מ ל י ם א •‬ ‫‪a‬‬

‫דף ‪ 196 -180‬א מ ר מ ה ד י ר י צ ח ק ה כ ה ן ב ד‬

‫י ע ק ב ת נ צ ב ״ ה כבד‬

‫עמדתם על שרשי אצילות המעלות וכוי‪ .‬והוא מאמרו הגדול של ר׳ יצחק הכהן‬ ‫מראשוני‬

‫המקובלים שהדפסתי מתוך כתבי יד אחרים במדעי היהדות ב׳‪,‬‬

‫עמ׳ ‪ .264 -244‬ובכ״י זה נמצאת גס ההוספה שהדפים החי טולידאנו מתוך כיי שלו‬ ‫בהצופה לחיי תדפ״ט עמי ‪) 262 - 261‬לא יותר» הפירוש לעשר ספירות לא נמצא‬ ‫כאן(‪ ,‬אבל לא אחרי מה שהדפסתי מכבר‪ ,‬אלא באמצע‪ ,‬בין סי׳ י־ח וייט‪ ,‬ועוד יש‬ ‫כאן גם תוספת על התוספת של כהיי טולידאנו ואולם הדברים אינם שייכים הנה‬ ‫‪a‬‬

‫באופן מקורי‪ ,‬כי מביא בדף ‪ 187‬אחרי סי׳ ייח פירוש על דברי הרמב״ן לפסוק‬ ‫וירדו בדגת הים‪ ,‬וכלו מתאים מלה במלה למה שפירש באריכות לפסוק הזה בביאור‬ ‫סודות הרמב״ן לד׳ יהושע ך שועיב או תלמידו ר׳ מאיד ן׳ אביםהולה ואי אפשר‬ ‫שרי יצחק הכהן יכול היה לדעת ספר זה מצד סדר הזמנים‪ .‬וגם אין לו כל קשר‬ ‫עם מה שלפניו בנדפס ומה שלאחריו בתוספת הפותחת כאן בפתיחה חדשה ואעתיק‬ ‫כאן מה שחסר גס בכיי טולידאנו‪:‬‬ ‫)דף ‪(188‬‬

‫‪b‬‬

‫• ו ע ת ה שמע קצת מה שראיתי בזה וזהו הלשון‪ .‬דע כי סבת כל‬

‫הקנאו׳ אשד הם בין השרים שרי התגר שזכרנו ובין שרי השלום שאמרנו שהם‬ ‫שומרי החומות הוא סבת סמאל ולילית סבתא הנקרא׳ צפונית מצפון תפתח הרעה‬ ‫ששגיהם גיכ נולדו תולדה רוחנית דו־פרצופין כנגד צורת אדם וחוה ממטה‬ ‫ומלמעלה שתי צורות תאומיות‪ .‬וסמאל ולילית םבתא שהיא צפונית עץ הדעת‬ ‫טוב ודע כנוי לשניהם‪ .‬ועליהם היתה האזהרה למה שלמעלה ולמה שלמטה מאת‬ ‫המעלות העליונות על הכל שנאמ׳ ויצו י אלי על האדם וגר‪ .‬והאזהרה היתה‬ ‫ה‬

‫לבלתי בא תערובות זרה ביניהם‪ .‬וגרם העץ ששניהם היו שמנים שבאו וערבבו את‬ ‫כל העולם׳ עולם שלמטה ועולם של מעלה‪ .‬ונתמעטו קצת דגלי הכסא‪ .‬והגיעו ריח‬ ‫א י ל‬

‫י לאילו‪ ...‬ריח צפונית עלה לרוח מזרחית וריח הדבק והנושק את הצפוני׳‬

‫‪70‬‬

‫כ ת ב י ד ‪26‬‬

‫עלה לרוח מעדבית והיא בת מלך שהדיחה ציקי קדרה באמצעות ג מ ל י א ל הרכיב‬ ‫והרוכב ס מ א ל והאמצעי ביניהם המפתה והמסית הוא נחש העמוני נ ח ש י א ל‬ ‫המכונה בשם הנחש‪ .‬ומאז ועד עתה שולחו הנחשים צפעונים בצורות הדמיונות של‬ ‫מעלה לנסוך את החטאים וזה מה שכתוב וישלח הי בעם את הנחשים וגר‪ .‬ובת‬ ‫שאחדל ציקי קדרה היא צדק‪ .‬ויש לך לדעת כי מה שנקרא סמאל סמאל הרשע‬ ‫אינו מצד עצמו אלא מפני שהוא רוצה לקבל בשפע שאינו שלו‪ .‬וכמו כן יש לך‬ ‫לדעת שהוא מלך לכל אותם כחות ממיני הטומאה וכלם תחת ממשלתו אבל ל‬ ‫ניתנה שלימות משתני אלו מאלו הוא לא נשתנה ולא ישתנה לעולמי עד ית׳ שמו‬ ‫ויתעלה זכרו‪ .‬והנה ידעת כי לפי דעת המקובלים כי בת מלך שהריחה ציקי קדרה‬ ‫ותאמר יש לה גנאי‪ ,‬הוא רמז כי כשהרגישה שהיו השבטים מיחדיס ש״ש ואמרו‬ ‫שמע ישראל וגר כשם שאין בלבך אלא אחד וכוי וכבד ידעת כי לדעת המקובלים‬ ‫צדק לא נזכרה בייחוד זה הפסוק אלא ברמז הדלי׳ת והיתד‪ ,‬מצטערת בשלא נזכרה‬ ‫בכבוד שמים כלומר כשם שהוא אחד כך היא שאין ייחודו נודע וניכר אלא בה•‬ ‫ולא הזכיר מדעיה שהיה במקום כנסת ישראל ברוך שם כבוד מלכותו שהוא רמז‬ ‫למדה הזאת אלא בחשאי ע״כ‪ .‬וידעת לפי דעת המעמיקים באותם העניינים שהזכרנו‬ ‫תחילה מהו ציקי קדידה ותבין אותו ממה שאמדו ביקש לגלות הקץ לבניו ונסתלקה‬ ‫ממנו שכינה‪ .‬אמר שמא חיו יש פסול בזרעו והנה נתבאר לך כי מפני הפסול‬ ‫השכינה מסתלקת ודי בזה‪ .‬וזה ענין שהזכרתי ואם הוא רמז מעט הוא עיקר גדיל‬ ‫ניתן מיד חכמים גדולים מיד ליד ולא היה ראוי לכותבו כי לא ניתן ליכתב בשמד‬ ‫אלא מפני האהבה ויש לך לדעת כי הענין שכתבתי בסםוק וירדו הוא מפתח גדול‬ ‫לענין זה שהזכרנו ולעניינים אחרי׳ רבים ושימחו כחותם על לבך נאם דורש‬ ‫טובתך ונאמן באהבתך הבא בברית עמך לבל יצא זה מתחת ידך• והנה אדוני‬ ‫חברתי לך אלו הדברים שהם סוד נעלם בענין פסוק וירדו שהם רמז לדו פרצופין‬ ‫ו כ ו ו נ ת ה ד מ ב ״ ן ד ל בו כמו שנדנד)?( מסתרי סתריו ויתבאר לך לפני)!( הדרך‬ ‫ההיא ידיעת עץ הדעת טוב ורע וכמו כן אילו השני סודות לסי הדרך האחדת מהי‬ ‫שבזה תלוי ידיעות הריח הבא לבת מלך‪ .‬עיכ‪.‬׳׳‬ ‫א‬

‫מכאן והלאה בא בפרק חדש מה שנדפס בהצופה כנזכר‪ .‬כהיי הזה עדיף על‬ ‫הנדפס שם‪ .‬ואם הקטע הזה אמיתי הוא ויצא מתחת ידי ר׳ יצחק׳ נקבע על ידי‬ ‫זמן חבור המאמר הגדול לאחד פטירת הרמב״ן‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪a‬‬

‫‪.14‬‬

‫‪,‬‬

‫דף ‪:199‬‬

‫באמצע ה ש ו ד ד ה ר א ש ו נ ה בלי כל סימן סיום מהקודם או מעבר‪ ,‬עד‬ ‫‪a‬‬

‫מ צ א ת י כ ת ו ב ב ב י א ו ר ס פ ר י צ י ר ה ש ח י ב ר הרב החכם השלם‬

‫ר ב י ש מ ו א ל א ב ן מ ו ט ו ט ז י ל בסוף הביאור בענין זה ‪1‬ר״ל בעניין שבו מסיים‬ ‫מאמר ר׳ יצחק הכהן כאן והוא סי׳ כ״ד בנדפס[ כי המלכות בלבד היא מדתם של‬ ‫ישראל וכוי‪ .‬והוא מהחלק האחרון של ס׳ משובב נתיבות׳ ומדבר על הספירות‬ ‫באצילות השמאלית על פי ‪-‬חכמי הקבלה האחרונים׳ )ודבריו לקוחים מם׳ עמוד‬

‫כתב‬

‫י ד ‪27 26‬‬

‫‪71‬‬

‫השמאלי לד׳ משה מבורגוש או ממאמדו של ד׳ יצחק לפי התוספת הנדפסת מכ״י‬ ‫טולידאנו(‪ ,‬וקושר תודה זו בתודת אלפאראבי ‪ -‬ו כ ת ב א ב ו ג צ ר כ י הגלגל פעמים‬ ‫יעשה בעולם ובמדות בני אדם כרצון השכל הפועל ופעם יעשה שלא כרצונו‪.‬‬ ‫והחומר העושה שלא כרצון הכת״ר מן התבוניות נקרא תאומיא׳ל׳ וכן שאר ספירות‬ ‫הטומאה‪ .‬מסיים יבאו מחלוקות ודעות שונות בדבריהם ]של המקובלים האחרונים[‬ ‫והכל ישא רוח יקח הבל זולתי הדברים המתבוננים לבאים לדרך בעל ס׳ יצירה‬ ‫והיא הדרך אשר תפשתי והנתיב אשר הלכתי‪ .‬ולא הטיתי אזני בכל המשאלים‬ ‫לדברי זולתי מן המקובלים״‪.‬‬ ‫‪1 5‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪201‬דף‪199-‬ס ו ד ה ק ד י ש׳ בצירופים ושמות קדושים‪.‬‬

‫‪1 6‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪ 2 0 3 - 2 0 1‬מתחיל ‪-‬סוד ה׳ ליריאיו ובריתו להודיעם עיקר זה הפסוק מתחלק‬ ‫לעשרה בנינים‪ .‬והוא פירוש על עשר ספירות שנכתב על ידי מחבר מדרש ר׳‬ ‫שמעון הצדיק או ע״י מי שהיה קרוב לו‪ .‬שייך לסוג ספרות העיון ולא נודע לי אלא‬ ‫מכ״י ‪ 8° 488‬דף ‪ 38‬כאן‪ ,‬ונדפס כאן בנספחים‪.‬‬

‫‪1 7‬‬

‫‪b‬‬

‫‪1- 205‬פירושים‬

‫דף‬

‫‪a‬‬

‫ל ש ם ב ן מ ״ ב] ‪204‬אחד בלי שם‪ ,‬פותח‪- :‬אב״ג פי׳‬

‫אב לגי אבות״‪ ,‬והשגי בשם ס ו ד מ ר ב י ג ו י ו ד א ה ח ס י ד ופותח ‪-‬אב״ג ית״ץ‬ ‫בגי׳ שור והוא חקוק על ראש שור בכסא הכבוד״‪ .‬שניהם גמצאים יחד בכתבי‬ ‫יד רבים‪.‬‬ ‫‪1 8‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪206 -206‬דף‬ ‫לד׳‬

‫]קצור עשר ספירות הטומאה מ ת ו ך ם ׳‬

‫עמוד השמאלי‬

‫מ ש ה מ ב ו ר ג ו ש [ ועיין בם׳ אמונות לד׳ שם טוב בן שם טוב דף נ״א‬

‫ואילך‪ .‬וכאן קצרו עוד יותר‪.‬‬ ‫‪1 9‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫] ל ק ו ט י ם מ כ ת ב י ר׳ ח י י ם ו י ט א ל [ על כוונות התפלות‬

‫‪344 -207‬דף‬

‫והנהגות האדם‪ ,‬מעץ חיים ופרי עץ חיים‪ .‬חלק מזה כתוב בדיו שורפת‪.‬‬

‫‪27‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 330‬נייר‪ 15 :19,5 ,‬צ״מ‪ 324 .‬דף‪ ,‬מספר השורות שונה מאד‪.‬‬ ‫קורםיבה אשכנזית ישנה‪ ,‬גדולה ויפה מסוף המאה הי״ז‪ ,‬ומקצתו נכתב בשנת שפ״א‪.‬‬ ‫שנים או שלשה סופרים שונים‪.‬‬ ‫נקנה בירושלם‪ ,‬תרפ״ד‪.‬‬ ‫קובץ גדול מדברי קבלה של ראשונים ואחרונים‪ ,‬וגם הוא רק חלק מקובץ‬ ‫יותר גדול שמחציתו הראשונה אבדה‪ .‬מתחיל בסימני דפים ישנים רנ״ד‪ .‬בדף‬ ‫הראשון נתוםף בידי סופד אחר תוכן קצר של הנמצא כעת בכ״י אבל מדלג בו על‬ ‫חלקים רבים‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫כ ת ב י ד ‪27‬‬ ‫‪a‬‬

‫ל ה א ד ״ י‬ ‫א צ י ל ו ת )דפוס שני( ועיין כאן'‪.4° 19‬‬

‫‪2‬‬

‫‪-‬‬

‫ו‬

‫ה‬

‫א הנדפס בסוף ם׳ ל מ ו ר י‬ ‫ת‬

‫ס פ ר בריאה ובאמת אינו אלא ה ח ל ק השני״ מ ס ׳ ל מ ו ד י א צ י ל י‬ ‫הנדפס )במונקאטש תרנ״ז דף כ״ג עד ליג( ונקרא בכתבי יד דבים בשם זה יעל‬ ‫פי זה יש לתקן מדגוליות בכיי בדים‪ .‬מוז‪ 817 .‬שלא ידע מהדפוס‪ .‬עיין גם ‪.8° 1‬‬ ‫‪ -64 )66‬פ י ר ו ש עשר ספירות( הוא הנדפס עכשיו על ידי במדעי היהדות‬ ‫ב׳ עמ׳ ‪) 230 - 227‬כנוסח ב׳(‪ ,‬כי נתייחס בכתבי יד אחדים לדי יעקב בן י ע ק‬ ‫הכהן ובס׳ לקוטי שכחה ופאה נדפס בשם ר׳ יוסף ב״ד חיים‪.‬‬ ‫דף ‪ 68 -66‬כ ל ל אחד מעניני הקבלה״ ״אודיעך כלל הדברים שהיו מתנהגים‬ ‫בהם בעלי המרכבה‪ .‬אמרו שהכתר הוא גג חופתו של הקב״ה ד״ל שצורה העומדת‬ ‫הכתר עמד כמו גג החופה פי׳ המושכת שפע עומד כמו גג והחכמה היא כמי‬ ‫כותלי החופה והבינה כמו פתחי החופה והחסד והגבורה כמו זרועות העומדים‬ ‫בפתחי החופה שהם המזוזות והתפארת הוא הקב״ה יתעלה שם בן ד׳ אותיות רם‬ ‫ונשא הוא הנקרא חתן באותו הכח שהוא מתנהג בו ע״ז מנהגינו לשית פאד ]בכיי‬ ‫פאוד( לחתן כנגד דוגמא זו שהזכרנו כי הפאר לחתן כמו הכתר לת״ת ויושב על‬ ‫כסא לימין ומלכות שהיא הע]טרה( יושב׳ משמאל כמו הכלה היושבת אצל החתן‬ ‫מקבלת שפע ממנוי‪ .‬מכאן ואילך אין בו הדוש בהשקפתו ובסימבוליקה‪ .‬מביא שבעלי‬ ‫הקבלה ממשילים הדבר )דבר הזיווג העליון או ‪ { 6 ? ( k - ^ « -,‬לתמר‪- .‬תמר לא‬ ‫ישא פירות לעולם כל זמן שהוא גטיעה יחידי בשדה אחד עד שיטעו תמד אחר‬ ‫בן זוגו כנגדו״ ועיין בסוף ס׳ הבהיר‪ .‬המאמר קדום מאד‪ .‬מסיים ״והיא ]המלכותז‬ ‫נקראת כל אני ה׳ עושה הכל והוא ירושלים של מעלה וכה הציון שלמעלה היא‬ ‫הת־ת שהוא ציון ״• והי יראנו נפלאות מתורתו״‪) .‬עיין ש ט י י נ ש נ י י ד ר ברשימתו‬ ‫מכתבי יד גירונדי‪-‬שענבלום עמ׳ ‪.(37 -36‬‬ ‫‪10‬‬

‫דף‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫ב‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫ד‬

‫‪a‬‬

‫ץ‬

‫‪s‬‬

‫ם‬ ‫ע‬ ‫‬‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫פי׳ המנורה כמו בכל כתבי־היד(‪ .‬שלשה הקסעים ‪ 5-3‬נמצאו יחד בכתבי יד רבים׳‬ ‫למשל מינכן ‪ .112‬עיין גם למעלה ‪ .8° 418‬בין דף ‪ 68‬ו ‪ 69‬חסרים שלשה דפים‪.‬‬ ‫דף ‪ 6 9‬־ ‪ ] 6 9‬ת ח ל ת ו חסרה[ י‪ ...‬חסד לאלפי׳ דיא קוקו האמצעה שלם בו קיום‬ ‫י״ג בריתות ואויר מקיף הוא אוצר ]כ״י‪ :‬עוצר[ הרזים ואוד החיים עי׳ פ י ׳ ה ר ב‬ ‫ה ח ס י ד ב ש ם ר ב ו ה ק ד ו ש ‪...‬׳ ‪1‬והוא מאמר מיוחס לד׳ אלעזר מגרמיזא בשם ר׳‬ ‫יהודה מקורביל‪ ,‬נמצא בס׳ האמונות לר׳ שם טוב בן שם טוב דף ל״ה ע״ב ומקורו‬ ‫הראשון הוא בם׳ ב ד י ה א ר ו ן ל ד ׳ שם ט ו ב ן׳ ג א ו ן ספד רביעי פ״ד[•‬ ‫) ‪ - 6 9‬ס ו ד ו ת קטנים‪ ,‬מאוחדים יותר! א( כתיב זה השלחון ]ן[ אשר לפני‬ ‫‪71‬‬ ‫ה׳ ור״ת זה אלי ואנויהו‪ ,‬והוא בדרך קבלת האד״י כי משתמש במונחים הקבועים‬ ‫תבונה וישראל סבא בהודאתם הלודיאגית‪ .‬ב( לשחרית ג( למנחה‪) .‬כוונות קצרות(‪.‬‬ ‫‪ - 7 1‬ו ע י י ן תוספתא זוהר קם״ד והי יאיר‬ ‫ק ט ן‬ ‫‪4‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫כ ת ב י ד ‪27‬‬

‫‪73‬‬

‫ענינו״ ]ולא אבין זאת‪ ,‬כי אין תוספתא בזוהר דף קס״ד בשום חלק וגם מאמר עולם‬ ‫קטן אינו סוד המרגלא(‪ .‬ס י ד ה מ ר ג ל א שפרוכת אחת בין עולם הבריאה ]כ״י‬ ‫בריאות! לעולם האצילו׳ ‪) ...‬והוא מאמר הבא לפרש דברי הזוהר ח״ב דף קציד‬ ‫ע״א על •תרץ מרגלאן וםיכתא״( ונמצא בכתבי יד רבים‪ .‬ועיין *‪.4° 19‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫ם ו ד הצמצום ומלבוש ואויר ק ד מ ו ף וואינו אלא ח״א‬ ‫‪109 -76•°‬דף‬ ‫מם׳ ל מ ו ד י א צ י ל ו ת ‪ ,‬שונה אמנם מעט מהנוסח הנדפס אבל מתאים להנמצא כאן‬ ‫בכיי‪ .(4° 19‬בסוף‪ :‬סליק עולם האצילות‪ .‬נמצא בשם זה גם בסימן הקודם ‪ 8° 1‬דף‪.113‬‬ ‫‪ :‬״ועם היות שעד עכשיו אמרתי‬ ‫‪- 1 1 2‬‬ ‫פ ו ת ח‬ ‫לך מקצת פרטי עולם האים ועולם האצילו׳ מ״מ צריך שאפרש לך פרטי‪ ...‬כדי‬ ‫שתכנם בעולם אבי״ע‪.‬״ מביא ״כמו שכתבנו בקוגטרם)ים(׳‪ .‬בסוף‪ :‬םליק פרטי עולם‬ ‫האים ועולם האצילות‪] .‬והוא הנדפס בס׳ ל מ ו ד י א צ י ל ו ת דף ‪ 21‬ו א י ל ך ! ‪.‬‬ ‫ ‪ 1 2 0‬פ [ א ד ר ת האזינו׳ מתחיל‪ :‬ראוי שתדע שכל מציאות האצילות‬‫דף•‬ ‫הוא כי סוד האין סוף הוא אשר אנו קוראים אותו עתיקא דכל עתיקי׳‪ ...‬וגי ‪8° 20‬‬ ‫)והוא הפי׳ בשם שער גלי עמיקתא בכיי בבית המדרש בלונדון ‪ (84‬לא נדפס‪.‬‬ ‫רשם הסופר ״השאלתי לימודי אצילות לר׳ יעקב״‬ ‫• דף ‪] 163 -154‬דרוש[ ע ק ו ד י ם נ ק ו ד י ם מתחיל‪ :‬מציאת א״ם ית׳ שהיה ממלא‪...‬‬ ‫דף ‪ 181 -165‬שיר של שבת שעשה הרב י צ ח ק ל ו ר י א אשכנזי‪ ...‬עם פירושו‬ ‫של הרב ר׳ י ש ר א ל ס ר ו ק נר׳ו ליקרא דשכינתא‪1 .‬נדפם כים[‪.‬‬ ‫‪11 9 5‬דף ‪ 1 8 3 -‬ם ו ד [ ע ל כ ן י א מ ר ו ה מ ו ש ל י ם באו חשבון וכר‪ ,‬מפורש עם‬ ‫זה סוד עמון ומואב הם ב׳ קליפות האוחזות בשתי ההי״ן שבשם ‪] ...‬על פי האר״י[‪.‬‬ ‫ואחריו עוד סודות קצרים שונים‪ ,‬ביניהם‪ :‬ע נ י ן ב ר כ ת ה מ ז ו ן כבר התבאר‬ ‫אצלגו ומצאתי בו שגוי א׳‪ ...‬ס ו ד ה א כ י ל ה ]גם בכיי ‪ 4° 19‬סי׳ ‪.18‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫י ‪/‬‬

‫ג‬

‫‪12‬‬

‫‪1 3‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪1 5‬‬

‫‪•16‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪ 203 -198‬ם ו ד ה י מ ם יבם יבמה איש דעהו חלצה געלו‪] .‬על פי קבלת‬ ‫האר״י[ וגם ס ו ד פ ט ו ם ה ק ט ו ר ת ‪.‬‬ ‫דף ‪ 207 -204‬ם׳ מעין ה ח כ מ ה שנתן מיכאל לפאלי ופאלי למר״עה ]נדפס‬ ‫םעמים רבות‪ (.‬נכתכ כאן ע״י סופר אחר‪.‬‬ ‫] א ו ת י ו ת [ אשד אבאר אתכם‪.‬‬ ‫‪- 2 0 8‬‬ ‫למעלה מזה כתוב‪ :‬אסור ואסור למסור דבר זה הדבר רק לצנועי׳ ולתלמידי חכמי׳‪.‬‬ ‫פותח‪- :‬אבגיתיץ אבגיא נותצין אבג״א ‪1‬כתב מטושטש מאד[ שלמעלה ולפנים מן‬ ‫היריעה כשבא השטן לקטרג נותצין ]בכיי גדתצין[ וקוראין)!( ספדי׳ של קטריגות)!(‬ ‫שמוציא השטן לקטרג על ישראל כן ב ס פ ר המרכבה‪.‬״ גראה לי שהוא פירוש‬ ‫מ ד ׳ א ל ע ז ר מ ו ו ר מ ש שכן מצאתיו גם בכ״י אוכספודד ‪ 1568‬בספר החכמה של‬ ‫ד׳ אלעזר שנקבצו בו כמה פירושים לשם בן מ״ב‪ .‬והוא הפירוש הנדפס בסוף ם׳‬ ‫דזיאל בפתיחה מיוחדת )א׳יד תם״א דף מיה(‪ .‬בסוף רשום כאן‪ :‬ע״כ העתקתי ש נ ת‬ ‫ש פ ״ א י ו ם א׳ ב ח ו ד ש אלול‪ .‬לא ברוד למדי אם כתיבה זו היא גם כתיבת‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪74‬‬

‫כתב‬

‫י ד ‪27‬‬

‫ה ס ו פ ד ש ל ה ס י מ נ י ם ה ב א י ם ו ה ק ו ד מ י ם ) מ ל ב ד ס י ׳ ‪ 16‬ה נ כ ת ב ב ל י ס פ ק ע י י ס ו פ ר א ח ר ( •‬

‫שבע מעלות שניתנו ל א ד ם הראשון‬

‫ד ף ״‪ 208‬א ל ו ה ן‬ ‫ובוכה‬

‫ל פ נ י ד״קב״ה ב ש ע ה ש ח ט א ו ג י ד ש א ו ת ו מ ג ״ ע ב א ה ק ב ״ ה ו ש ל ח ל ו ב י ד ר ז י א ל‬

‫המלאך‬

‫הנקרא שמו גליצור בספר של אבן יקרה וכל מעלה‬

‫וא׳י׳ל ה ק ב ״ ה מ א י ל ו ה מ ע ל ו ת ת ד ע מ ה ש ע ת י ד ע ל י ך ל ב א‬ ‫אבל‬

‫בשעה שהיה מתחנן‬

‫ומעלה יש‬

‫ולעשות‬

‫שמות‬

‫בו‬

‫כל מה שתרצה‬

‫השמד לך מהם כי אש אוכלה הוא ותעשה כ ל דבר כתיקונו וכל מעלה ומעלה‬

‫יש ל ה כ ה ל ב ד ה מ ע ל ה א׳ א ם ר צ ו נ ך ל י ל ך ל פ נ י ש ל ט ו ן א ו מ ל ך ‪] . . .‬מזכיר ׳‪-‬שמותי‬

‫בא‬

‫נ מ צ א ג ס ב כ ״ י ‪397‬‬

‫ד מ ש ה ומההיכלות[‬

‫בגליון‬ ‫שד‬

‫‪1 6 8 8 °‬‬

‫דף‬

‫נ מ צ א ) ב כ ת י ב ת ה ס ו פ ר הזה( ‪-‬ע״כ מ צ א ת י א ל פ א‬

‫ה פ נ י ם ב מ ס ו ר ת ב י ד י נ ו מ א ב ו ת י נ ו ‪ . . .‬״ ע ד א ו ת כ׳‪,‬‬

‫הערתי‬

‫‪1926‬‬ ‫קדמון‬

‫‪MGWP‬‬

‫על‬

‫‪B‬‬

‫)ם׳ מ ג ד ל דוד(•‬

‫האותיות‬

‫צורת‬

‫ע מ י ‪.(203‬‬

‫האלה‪.‬‬

‫בכיי‬

‫גם‬

‫ביתא‬

‫והיא האלפא‬

‫דמטטרין‬

‫ביתה‬

‫הידועה‬

‫ובכ״י א ח ד י ם נ מ צ א ג ם פ י ר ו ש‬ ‫הקטעיט‬

‫ג י ר ו נ ד י ‪ 14‬נ מ צ א ו כ ל‬

‫ה א ל ה יחד‪.‬‬ ‫‪210‬‬

‫‪A‬‬

‫]‬

‫‪- 2 0 9‬‬

‫‪A‬‬

‫פ י ר ו ש הקמיע של‬

‫ש ב ע א ת י ן ( פ ו ת ח ‪- :‬אלו הן ש ב ע א ו ת י ו ת‬

‫ש ח ק ק ה ק ב י ה ב ב ר י א ת ע ו ל ם ע ל שביעיות ו ל כ ל א ו ת ש ם ׳ ועיין ב ס ׳‬ ‫ווילהדמשדארף‬ ‫הוכחתי‬

‫תצ״ד ד ף כ״ג ע״א ועיב‪ ,‬ו ב ק ר י ת ס פ ר ש נ ה ד׳ עמ׳‬

‫כ י זהו ה ק מ י ע ה ע ר ב י ה י ו ת ר מ פ ו ר ס ם ב ח כ מ ת כ ש ו פ י ה ס‬

‫ח ו ת מ ו ת ״‪ • ! ^ £-‬׳‬ ‫‪A‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫דף‬

‫‪A‬‬

‫תולדות‬

‫‪ 320 - 3 1 8‬ש ש ם‬ ‫בשם שבע‬

‫ונודע‬

‫‪T‬‬

‫כאן ל א נזכר עליו ש ם הדמבץ‪ .‬ואחריו כאן עוד קמיעין אחדים•‬

‫‪2‬‬

‫נכתב בצדו‬

‫‪-‬‬

‫ב‬

‫ק‬

‫ל‬

‫ה מעשית[‬

‫להוה ב נ ק ו ד מ ש נ ה ׳ ועוד ש מ ו ת וצירופים‬ ‫במשנה‪,‬‬

‫לששה‬

‫קורץ וכר‬

‫״מאימתי‬

‫בתורה׳‬

‫סדרים‪ ,‬וכיצד מכוונים‬

‫בזוהר ובהלכה‪.‬‬ ‫‪A‬‬

‫‪216 -213‬‬

‫הפרצופין‬

‫הארת‬

‫התיקון‬

‫אל‬

‫בענין ידאה‬

‫ואהבה תורה‬

‫ומצוה לפי ש ט ת האריא״ל‪ .‬פ ו ת ח ‪ :‬״אמנם ב א ו מ ר ו ה נ ב י א כ ה א מ ד ה׳ מ ל ך‬ ‫וגואלו•״״‬ ‫‪B‬‬

‫אדם‬

‫ישראל‬

‫ומסיים ב ס ו ד ע ל י י ש ר יחזו פנימו״‪.‬‬

‫‪A‬‬

‫ד ף‪«222 218- 220‬אחריהבדף‪.‬ת פ ל ה‬

‫ב ח צ ו ת לאזווגא למטדונית׳‬

‫לאומרה‬

‫״ ק ב ל ה זו נ מ צ א וז״ל א ם ב ק ש ת לכוון ב ת פ ל ת ך ב י ו ם ה ת ע נ י ת ו י ע נ ה ל ך מ ן השמים‪.‬״״‬ ‫) ת פ ל ה ע ם ש מ ו ת קדושים(‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪A‬‬

‫‪A‬‬

‫‪229 -223‬‬

‫סוד שרטוט תפילין״‬

‫כשיתחיל לשרטט תפילין‬

‫נ פ ש ו י ו ד ע ד ע ת ע ל י ו ן ב ח כ מ ה ה ר מ ה ‪ ...1‬ל ר ׳ ח י י ם ו י ט א ל ‪[ .‬‬ ‫תפילין‬ ‫׳שמעתי‬

‫מ ה א ר י י‬ ‫מפי‬

‫ז צ ״ ל»‬

‫מורי‬

‫עיד שכוון האד״י‪ ...‬ד ף‬

‫‪A‬‬

‫שקבל‬ ‫‪A‬‬

‫‪225‬‬

‫‪225‬‬

‫]כוונות לסופר[‬

‫מרבותיו‬

‫׳ועוד‬

‫שמעתי‬

‫בזה האופן שהיו לוקחין פ ר ו ט ה א׳ מ כ ס ף כשהיו‬ ‫וזהב או ח ל ק מוזהב כשהיו כותבין מצות ל״ת‬

‫‪224‬‬

‫חכמי‬

‫כ ו ת ב י ן מצוד‪,‬‬ ‫והטעם‬

‫כ ת י ב ת‬

‫ס ו ד‬

‫מ ב י א ם׳ פ ד ד ם ד מ ו נ י ם‬

‫שצריך הכותב‬ ‫משם‬

‫‪B‬‬

‫אם‬

‫הוא בעל‬

‫לכוון‬

‫וגם‬

‫בכל‬

‫פ׳ ום׳‬

‫קםטליא‬

‫שנהגי‬

‫אחת ממצות‬

‫שמצות עשה הם‬

‫ל ח ס ד ו מ צ ו ת ל ״ ת מ ר ו מ ז י ם ל ג ב ו ר ה ‪...‬״ ו ע ו ד פ ר ט י כ ו ו נ ו ת ל ס ו פ ר י ם ״ ת ‪.‬‬

‫עשה‬

‫מרומזים‬

‫כ ת ב י ד ‪27‬‬

‫‪75‬‬

‫‪a‬‬

‫ם לקוטים‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫‬‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שונים מכתבי רח״ו ואחרים(‪ .‬ומביא בו גם ‪-‬קבלתי זה השם ממורי דבי כ מ ה ר ר״ י‬ ‫‪ 2 3 5 2 3 9‬ל ק ו ט י קבלה מעשית(‪ .‬דף !‪ 235‬קבלה פאיפ מי שרוצה‬ ‫‬‫סרוק• דף‬ ‫שתהיה נשמתו בלי פירוד בגופו קשורה יכוון בכל יום שמו עם אותיות נשמה בזה‬ ‫האופן דברי אשל מאיר מנאשימרה )מכאן שסופר החלק הזה שמו א ש ל מ א י ר‬ ‫•סוד‬ ‫ש ל א י כ נ ס ו ה נ ש י ׳ ה כ ש פ נ י ו ת ליולדת‪238.‬דף‬ ‫‪1‬העשילמאיר‪.(236‬‬ ‫נפלא לקדושת הקולמוס ‪] ...‬ובסופו‪ [:‬קבלתי פא״ם בשם חכמי מערב בשם החכם‬ ‫השלם כמהר״ר א ב ר ה ם א ל ק ל י ז״ל״‪ .‬בסוף שוב פעם ‪-‬סוד כתיבת השם מהאר״י‬ ‫ומאחרונים״‪ ,‬בדברים אחרים‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‬‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫]לד׳ ח י י ם ו י ט א ל [ ‪ ,‬ואחריו עוד שאר סודות קטנים‪) .‬עיין כאן בכ״י ‪ 4019‬דף ‪77‬‬ ‫ואילך! בריט‪ .‬מוז‪.(804 .‬‬ ‫‪4‬‬

‫הסימנים הבאים עד סוף כה׳׳י נכתבו בידי סופר אחד‪.‬‬ ‫!‬ ‫‬‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫)‬ ‫מתחיל‪ :‬׳׳כ״ב אותיות יסוד והם יסוד העולם כמו שנפרש לקמן ]בכ״י‪ :‬שנפל ק״א(‬ ‫קבועות בגלגל פי׳ תמצא בהם כל דבר לבריאותו)!( ותולדותו)!( ועניניו‬ ‫כ ש ת ג ל ג ל רכ״א ש ע ר י ם ל פ י ק ב ל ת מ ו ר י א ו ד ל י א ש ע ר י ם ל פ י ק ב ל ת‬ ‫ר ב י נ ו ס ע ד י ה וחוזר הגלגל פנים ואחור ‪...‬׳ ונותן כאן כל מ ש פ ט מ ל א כ ת‬ ‫ה ג ו ל ם באריכות‪ ,‬והוא המאמר הנמצא בשלימותו בשם ]פעולת היצירה( בכיי‬ ‫‪ Add 6 4 7 6 6‬דף ‪ , 18‬וגם בכיי בריט‪ .‬מוז‪752 .‬‬ ‫ובקמברידג׳‬ ‫דף ‪ 85‬נמצא בלי שם )לפני ספר הישר( ולא נזכר ברשימת מרגוליות שם‪ .‬ובכיי‬ ‫שלנו נכתב כל המאמר הזה בצירופי אותיות בכמה מלים חשובות‪ ,‬בלי ספק כדי‬ ‫להסתיר את הסוד׳ למשל יעשה גם מעפר הטהור ההוא למויג שתחפוץ לדוב״א‬ ‫והליחו״ת״ במקום ״‪.‬״ ג ו ל ם ש ת ח פ ו ץ ל ב ר ו א ו ל ה ח י ו ת ״ ! ‪-‬מורי״ הנזכר כאן‬ ‫הוא או ר׳ אלעזר מגדמישא או ר׳ יהודה החסיד ונראה לי שהכוונה כאן לראשון‪,‬‬ ‫ועל כל פנים מחוגי חסידי אשכנז יצא המאמר ומהם נתפשט לארצות אחרות )בכיי‬ ‫קמבדידג' הכתוב באיטליה במאה הי״ד‪ ,‬נזכר בפירוש כי ״כל אלה הענינים מצא‬ ‫ב ק ו נ ט ר י ס ש ה ב י א ה ח כ ם ר ׳ ר א ו ב ן ב ב ו א ו מ א ר ץ אשכגז״( ואין יסוד‬ ‫לדברי מרגוליות שמצא ב״מורי׳ זה את ר׳ שלמה אלקבץ‪.‬‬ ‫מ ת ח י ל ‪ - 2 4 9‬ב ל י ב נתיבות ברא הקב״ה את העולם‪ ,‬נתיבות פי׳ דרכים‬ ‫כמו הולכי נתיבות והעולם הזה תחילה תהו ובהו ומים במים וכסא כבוד מרחף‬ ‫על המים וכאשר נתיעץ הקב״ה בתורה אמרה רבשיע אם אינך בורא התשובה‬ ‫קודם‪ ,‬לא יוכל העולם להתקיים״ מאמר קצר מדרשי־קוםמולוגי כדרך ם׳ סודי רזייא‪.‬‬ ‫למטה בעמוד הזה מאמר חדש על *בראשית ברא אלהים בגי בתודה יצר‪ .‬כיצד?‬ ‫התורה היא כ״ב אותיות ובצירוף מהן טהור״ה אליף ביתו״ת כדי שיתקיים ‪ -‬וגילגל‬ ‫‪a‬‬

‫‪ 753 .‬דף *‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪,‬‬

‫כ ת ב י ד ‪27‬‬

‫‪76‬‬

‫]בכ״י וגולגול[ שמו הנכבד עם טהור״ה אלף ביתות וברא שמיפ וארץ וכל צבאם־‬ ‫ו כ ן ס ד ר ה י צ י ר ה ••• ילך למקום טהור ויעשה שם כעין יודה גדולה מחומר ״•'‬ ‫וזהו עוד פעם נוסח אחר ממשפט יצירת הנולם‪ ,‬ונותן כאן עד דף ‪ 255‬רשימת כל‬ ‫צירופי האלפא ביתות בפדטדום‪ .‬ואחרי־כן רשימה ארוכה משמות קדושים עם‬ ‫צירופיהם וגימטריאות ושמות מלאכים המכוונים כנגדם ושמושי השמות האלה‬ ‫‪6‬‬

‫לפעולות‪ ,‬וכל זה נמצא גס בסדר זה בכ״י בריטיש מוזיאום ‪) 752‬מן המאה הי״ד(‬ ‫מדף *‪ 29‬ואילך‪ ,‬אלא שבכ׳י ירושלם נבלע בדף ‪ 257‬קטע מדרושי האר״י על‬ ‫עולם הבריאה‪ .‬ואולי היתה בזה דק טעות המעתיק כי אחרי שהעתיק את כל הדף‬ ‫עם שומר הדף הבא מאותם הדרושים‪ ,‬חזר והעתיק עוד פעם השורות הראשונות‬ ‫של הדף הזה השייכות הנה‪ ,‬יחד עם המשכם הנכון כפי שנמצא גם בכ״י בריט‪.‬‬ ‫מוז‪ .‬עד דף ‪3 4‬‬

‫‪b‬‬

‫שם ההשבעות הבאות שם אח״כ אינן כאן(‪ .‬הגידםאות נשתבשו‬

‫)‬

‫כאן מאד‪ .‬קרוב לסוף מביא ״שם״ מ ה ב ד ל ה ד ד ׳ ע ק י ב א ‪ .‬מסיים ׳נתכפלו ‪1‬בכ״י‬ ‫בריט‪ .‬מוז‪ 752 .‬עדיף‪ :‬נחםלו( טהור״ה אלפא ביתות מבוארים היטיב״‪.‬‬ ‫״‬

‫הסימנים הבאים ‪ 33- 28‬נמצאים ב ס ד ר זה גם בראש כתב יד בדיט‪ .‬מ •‬ ‫‪ ,752‬אבל תיאור כה״י אצל מרגוליות טעון תקון‪ ,‬כפי הבא כאן‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪ 261 -259‬״שלשים ושתים נתיבות הן י׳ ספירות וכיב אותיות ומנצפ״ך‬ ‫צופים אמרום״ והוא )פירושו האמתי של הרמב״ן לס׳ יצירה[ ונדפס עכשיו‬ ‫מכיי שונים )וגם מזה( בקרית ספד שנה ו׳ עמ׳ ‪ 410-401‬ועיין חקירתי הארוכה‬ ‫על אמתות הפירוש הזה שם עמ׳ ‪ •396 - 387‬בסופו הערה המתיחםת לפי׳ ר׳ עזרא‬ ‫או ד׳ עזריאל לס׳ יצירה שנכתב פעם עם פירוש הרמב״ן בכיי אחד‪ ,‬ועיין הערותי‬ ‫לזה שם עמ׳ ‪ .410‬ואם גם נראה בשני כתבי יד האלה‪ ,‬ידושלס ובריט‪ .‬מוז‪ ,.‬ששם‬ ‫הרמבין נשמט כבד בזמן קדום‪ ,‬מצאתי גם כתב יד אחד והוא הנזכר למעלה‬ ‫מספרית האוניברסיטה בקמברידג׳ ‪ Add. 647‬שבו הועתק הפירוש הזה לפרק הראשון‬ ‫ומזכיר את הדמב״ן כמחברו׳ והמשכו גם שם לד׳ אלעזד מגדמישא או לאחד מתלמידיי‬ ‫והוא אחד מאלה הנרשמים כאן )אבל לא היה לי בשעתו פנאי להעתיק ממנו פרטים‬ ‫כדי להשוות(‪-‬והנה סופד כהיי מעיד שם בפירוש שהעתיקו • מ ס פ ר ש ה ש א י ל ו‬ ‫ל י ה א ש כ נ ז י ם מ ו וי ני צ י אה״‪ .‬מכאן מוכח שגס בחוגי חסידי אשכנז‪ ,‬שמהם‬ ‫נתגלגל ספר זה עם פירושיהם לסי יצירה לאיטליה‪ ,‬ידעו בזמן קדום מי היה המחבר‬ ‫האמיתי של הפירוש הזה לפרק הראשון‪.‬‬

‫אגלא הג׳ נדגשת להבדיל בין לשון ה ת מ נ י כ״י בד‪ .‬מוז‪:‬‬

‫מ ח מ ט ז ] [‬

‫שקורין לגבירה אגילה בנקודה על הג׳ מלמעלה •»״ ואח״כ עוד הערה קצרה אחרת‬ ‫על סוד שלח תשלח את האם )מספד ה ב ה י ר ( עם תוספת פירוש‪ ,‬רק שורות אחדות‪.‬‬ ‫•‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪] 264 -262‬חלק מתוך פ י ר ו ש לס׳ יצירה[ מסוף הפרק הראשון )שלש‬ ‫אמות אמ׳ש( עד תחלת פיב‪ ,‬שבו נבלע המאמר מס׳ דקדוקי הטעמים שהראה עליו‬ ‫מרגוליות בכיי בר‪ .‬מוז‪.‬׳ וגם פירוש זה מבית מדרשם של חסידי אשכנז מוצאו‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫כ ת ב י ד ‪27‬‬

‫מביא את פירושו של רב האי גאון לשם בן מ״ב‪ ,‬על פי תמורות בשני הפסוקים‬ ‫הראשוגים של התודה‪ ,‬ופירוש קצר כזה בא ב״פ בספרי ר׳ אלעזר מגדמישא‪,‬‬ ‫למשל בספר השם‪ .‬הפירוש גםםק באמצע המשפט‪ ,‬אבל בכ״י בריט• מוז‪ 752 .‬לא‬ ‫‪a‬‬

‫הדגיש הסופד בדבר וכתב הלאה כמו שמצא בדוגמתו )דף ‪ 9‬שורה‬

‫‪( 1 0‬‬

‫שםולכן‬

‫גם מרגוליות לא הרגיש בדבר‪ .‬בכ״י שלפניגו השאיר הסופר ריוח של שלש שורות‬ ‫בין שני הקטעים‪ .‬מסיים ‪-‬אלא אם תשים מניין הקו״ף לפיכך עולה את •••״‬ ‫‪b‬‬

‫‪3 1‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪] 267 -264‬עוד פ י ר ו ש א ח ר לס׳ יצירה[ מחסידי אשכנז‪ ,‬בארבעה הפרקים‬ ‫הראשוגים רק כעין הגהות קצרות ובפרק ה׳ מאריך כשלשה עמודים‪ .‬פותח‪- :‬בליב‬ ‫נתיבות פלאי חכמה»‪..‬״ ומעתיק כאן רק ראשי הפרקים של המשגיות ומקצר תמיד‬ ‫בלשון וכר‪ .‬ואינו מן הנמנע שהפרק החמישי הוא פירוש ס׳ יצירה המיוחם לדי‬ ‫סעדיה גאון שנדפס דק עד תחלת הפרק החמשי)וההתחלה הזאת נמצאת כאן(‪ ,‬אבל‬ ‫אינו מתאים ביותר עם תאור אופי הפרקים האלה בכ״י השלמים )מיגכן ‪ 40‬ו ‪(115‬‬ ‫הניתן עיי שטיינשגיידר במאגאצין ‪ 1892‬עמי ‪82‬־‪ ,83‬ואין בידי העתק מכיי מינכן‬ ‫כדי להשוות‪ .‬מסיים כמו בכ״י בריט‪ .‬מוז‪ .752‬דף‬

‫‪b‬‬

‫‪11‬‬

‫והמקום והזמן נשתנו‬

‫בעבור המקרה׳‪.‬‬ ‫‪•32‬‬

‫דף‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪ 269 -267‬״עתה נפרש הספר בעזרת האל׳ ‪ -‬בכיי בר‪ .‬מוז‪ .‬באה פתיחה‬ ‫‪a‬‬

‫זו לא כאן אלא בראש כה״י)כנגד דף ‪ 259‬כ א ן ו פ י ר ו ש א ח ר ל ס ׳ יצירה(‪! .‬‬ ‫פותח‪ :‬יאמר בתחילה בל״ב נתיבות ופי׳ כי המקום ברוך הוא רשם וחקק דרכי‬ ‫החכמה ושבילי הדעה בי׳ יסודי חשבון והן מא׳ ועד ו ׳ ‪ -‬י הם ל ק ו ט י ם א ו‬ ‫ק צ ו ר מ פ י ׳ ס׳ י צ י ר ה ל ד ׳ ד ו נ ש ב ן ת מ י ם כפי שהכיר כבד מרגוליות‪,‬‬ ‫וכאן החסיר המעתיק באמצע כמה דפים הנמצאים בכיי בר‪ .‬מוז‪ .‬ומסיים כמו שם‪.‬‬ ‫הגירםא כאן משובשת עד שכמעט אין ערך להעתקת הקטע הזה‪ ,‬וניכר שהסופר‬ ‫לא ידע לקרוא בדוגמתו‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪275 -269•33‬דף‬

‫‪a‬‬

‫• ס ו ד ה ׳ ל י ד י א י ו ובריתו להודיעם‪ .‬קבלנו מרבותיגו מאבותיגו‬

‫ששם המפורש שהוא הנקרא יהרה ונקרא שם של ד׳ אותיות רמז הוא לו׳ קצוות״‪,‬‬ ‫הוא מאמר ידוע ]לד׳ א ש ר ב ן ד ו ד בן הראב״ד[ הנמצא עוד בהרבה כ״י)עיין‬ ‫ג‬

‫שטיינשניידד ברשימת מינכן ‪ .209‬וכמה לקוטים ממנו נדפסו במאמריו של םואבי‬ ‫באוצר גחמד היד )תדכ״ג( עמ׳ ‪ 43- 36‬ושל שטיינשניידר בהמזכיר ז׳ עמ׳ ‪ 68‬ושם‬ ‫י״ב עמ׳ ‪ .116-113,85 - 79‬גפםק כאן באומרו ‪-‬שהפילוסופים קראו אלו הי״ם‬ ‫גלגלים״‪ .‬מביא את פירושו לי״ג מדות הרחמים‪.‬‬ ‫למעלה מכמה מהדפים האלה כתוב בכתב הסופר עצמו‪- :‬פי׳ נפלא על ספר‬ ‫יצירה המכונה לאברהם אבינו״‪ .‬גם כאן וגם בכיי בר‪ .‬מוז‪ 752 .‬נוסח הספדים‬ ‫איגו משובח‪ ,‬אמגס יש שגם גירםת כה״י המאוחד עדיפה על הקדום‪.‬‬ ‫רשום כתוכן החלק האחרון של כ ה ״ י ב י א ו ר י ם על פרדס דמונים‬

‫‪- :‬‬ ‫להגאון מהמר״ק‪.‬‬

‫באורי׳ על בחיי‬

‫שלו ואחרים‪.‬‬

‫דרושי׳ ספי׳‪ .‬כתב‬

‫‪78‬‬

‫כ ת ב י ד ‪28 27‬‬

‫א ״ י ‪ .‬צ ו ר ת ארץ״‪ ,‬אבל מלבד הראשון לא נשמרו במצבו הנוכחי של כה״י•‬ ‫•‬ ‫‪2‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫שתול על פלגי מים חיים מים עליונים ותחתונים‪ .‬ובביאור הזה יתעדן בו נפשי‬ ‫וימצא תאותו‪ .‬ויוציא לאור תעלומתו ‪ ...‬ובעזרת האל ‪ ...‬אתחיל לבאד ש ע י‬ ‫הראשון)עכ״ל ההקדמה(‪ .‬ומחברו לא נודע לי׳ אבל ע״פ טיב הביאורים המפולפלים‬ ‫האלה יש אולי מקום להשערה כי זהו פירושו של ד׳ י ו א ל סי ד ק י ס בעל הב״ח‬ ‫על הפרדס‪ ,‬הנמצא באוכספורד כ״י '‪ 1805‬ועדיין לא יכולתי לבדוק ב״י אוכםפורר•‬ ‫הביאורים שרובן הגהות קצרות‪ ,‬נמצאו כאן עד שעד ז׳ שער הצינורות פ״ה‬ ‫ונפסקים באמצע‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪28‬‬ ‫‪ 151‬״‪-.Hebr. 8‬נייר׳ ‪ 11:15‬צ״מ‪ 107 .‬דף׳ ‪ 22-20‬שורות בעמוד‪ .‬קורםיבה‬ ‫איטלקית־אשכנזית מהמאה הטיז בערך‪ .‬בדף הנדבק על הכריכה הישנה מבפנים׳‬ ‫תוכן כהיי בקצור ואחיכ הערת קבין‪ :‬״התקפ״ז ריח ניסן ‪ 26‬אבריל ‪ 1827‬באה)ז>‬ ‫לידי זה הספר ממעלי השד״ד מעה׳ק טברייא החהש״ו כהרר חיים עלוורש סמאגה נז‬ ‫ונתתי לו תמורתו ס׳ כסא דוד דרושים למוהר חיד‪-‬א זצוקיל היה לבאר כי נתתי‬ ‫לו זה הספר מחמת שהוא כפול אצלי׳‪ .‬בדף הראשון ובבריכה בסוף הספר רשומים‬ ‫בכתיבה חדשה שמות אנשים‪.‬‬ ‫(‬

‫גנזי יוסף‪ ,‬כנראה מעזבון ד״ד גרינהוט דל‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫ו ק מ י ע ו ת ו ה ש ב ע ו ת ( ‪ .‬דף ( מביא את הדרן ע ל ו‬ ‫‪1 1-34‬סגולות‬ ‫דף‬ ‫והדרך ‪1‬כצ״ל( עלן וכר כסגולה •לשכחה וגם למזיקים׳ וזוהי קבלה ישגה מאד‬ ‫•‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫בדף ‪ 5‬מזכיר פזיתה ופליטה שרי‬ ‫להתעלם ביום תקופת טבת בשעה ז׳ או ח ׳ ז ו ה י הסגולה הראשונה ממין‬ ‫זה הנודעת לי‪ ,‬ואין ספק שיסודה בהשקפה שהתקופה שעת הדינים‪ ,‬עיין זוהר חיב‬ ‫דף פ״א עיא וקצ״ה ע״ג ומאמרו של אפטוביצר בהצופה שנה ב׳ תרע׳ב עמי ‪.(122‬‬ ‫כל הקובץ מועתק בסדר זה מתוך כתב יד אחד כי בדף ‪ 14‬מעיד הסופר ״חסר‬ ‫כי לא רציתי להעתיק אותם המתחילים לטיו לב״א לכ״ו כי לא נראה לי להעתיקם׳•‬ ‫דף ל ‪ 21‬למקשה ‪ ...‬נתקבלנו מפי הרי ש מ ע ו ן ה צ ר פ ת י ‪ .‬אחריה קמיע בדוק ‪...‬‬ ‫מהדב הגדול ד׳ מ ש ה ב ר נ ח מ נ י זלהיה ש ב ע א י ת י ן )עיין כאן ‪ 4° 19‬בסופו(•‬ ‫שאלת ח ל ו ם ק ב ל ת י‬ ‫הדרך מפי הר׳ שלו׳ ב ד ח י י ם ז ל ה ׳ ה ‪. . . 2 4‬‬ ‫מ ה ר ב ר׳ א ל י ה ו נד׳ו‪ .25‬שם הכנף צמדכיד ‪ ...‬מקובל מ פ י ה ר ב ר ׳ דן‪.27‬‬ ‫קבלת עשיית הקמיעיס‬ ‫למקשה ‪ ...‬מפי הרב ר׳ שם ט ו ב פ ל כ ו ן נ״ע‪.29‬‬ ‫וכתיבתם ותפירתם‪ ,‬ועל שדי המזלות ׳לפי מה שקבלתים מס׳ דזיאל‪.‬״ י ‪ 32‬פתיחת‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪79‬‬

‫כ ת ב י ד ‪29 28‬‬ ‫‪b‬‬

‫לב ה ו ע ת ק ה מ ם פ ר י צ י ר ה •)!(‪33‬דע לך כי שם בן ארבעים ושתים אותיות‬ ‫כל אות ואות מהם הוא שם גדול וקדוש וכבר א מ ר ת י ל ך ק ב ל ת ם פ ה א ל פ ה‬ ‫ובין תבין)לוח המלאכים שר״ת שלהם הוא שם בן מ״ב(‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫א‬

‫‪-‬‬

‫ח‬

‫ת‬

‫ל ק ב ל ת ע ש ר ס פ י ר ו ת ‪ .‬ספירת‬

‫י‬

‫כתר מושלת על הכתיבה‪ .‬בסוף קורא הספר‪ :‬תמו ש י מ ו ש ה ס פ י ר ו ת ‪ .‬זהו פירוש‬ ‫מסודר על שמושי הספירות בקבלה מעשית‪ ,‬והוא חשוב ונמצא גם בכ״י אוכספודד‬ ‫‪ 1960‬דף ‪ ,32-27‬אבל לא נזכר ברשימת נייבויער‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫במשפט ל א ר נ ב ט ד ו י ל א נ ו ב א בתרגום ר׳ שלמה‬

‫דף ‪ 66 -45‬ם׳ פנים‬

‫‪6‬‬

‫ב״ר אברהם בן משולם אביגדור‪ .‬על דף ‪ 44‬רשום באותיות לטיניות ישנות ‪Amaido‬‬ ‫‪) ,>u uiiia noua‬דאה שטיינשניידר׳ העבר‪ .‬איבערזעצ‪ .‬עמ׳ ‪ .(782‬מאמר על יסודות‬ ‫בסוף )כנראה הועתק מכ״י הדוגמא( ׳נכתבה המגלה הזאת ע״י‬

‫האסטרולוגיה‪.‬‬

‫הכותב תנחום בכיר משה זלה״ה אל הבחור תלמידי החשוב ‪ ...‬יוסף בכמ״ר יוסף‬ ‫הכהן יצ׳ו שנת ה׳ אלפים וקפ״ג ליצירה פה פרטו״‪.‬‬ ‫ה פ ר ו ט י ם‬

‫‪b‬‬

‫‪ - 6 6‬א מ ר ר ׳ עמנואלבןיעקב‬

‫ב ע ל הכנפים״‪ .‬כנראה קצורמלוחותיו״ עיין שטיינשניידר‪,‬העבר‪.‬איבערז‪ .‬עמ׳ ‪.536‬‬ ‫&‬

‫יז‬

‫דף ‪80 -68‬םי פנים ל פ נ י ם ]המיוחם לאבוקראט( בתרגום ר׳ ת נ ח ו ם ב ן‬ ‫משה» עיין שטיינשניידר בספרו הנז׳ עמ׳ ‪ .666‬פותח‪ :‬״אמר המעתיק הרי״ם לא ידעו‬ ‫ד‬

‫ל‬

‫ב‬

‫א‬

‫ק‬

‫י‬

‫י‬

‫ד‬

‫י‬

‫‪b‬‬

‫‪.‬‬

‫מסיים‪ :‬ובכאן נשלם מה שרצינו לבאר בזה הענין ונשלמה העתקתי בנחיצה רבה‬ ‫שנת ‪] ...‬חסרה השנה! והיא קם״ו‪ 1‬ולמטה מזה כתוב‪ :‬הספר הזה העתקתי אני‬ ‫מ ש ה ב כ מ י ר ב נ י מ י ן ר ב א י צ ״ ו מספר אחד כתיבת יד מקלף שנכתב שנת‬ ‫מעשה ידינו כוננה עלי״נו ]קם״ו‪ 1‬במקום ששמו ק ם ט י ל ד ו ד א ן ‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪2‬‬

‫‪8‬‬

‫‪-‬‬

‫צ‬

‫י‬

‫ל הסרקסטי[ והוא‬

‫נדפס מתוך כתבי יד שונים‪ ,‬וביניהם גם זה‪ ,‬על ידי בירושלם תרפ״ו )גם בקרית‬ ‫‪,‬‬

‫ספר שנה ג עמ׳ ‪ (218-181‬ועיין שם בהקדמה‪.‬‬ ‫‪107‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫] ‪ - 1 0 3‬ס ג ו ל ו ת והשבעות שונות[ ל מ צ ו א ג נ ב ה ‪ ,‬הכל בדרך מדאה‬ ‫הבדולח‪ .‬רוב הדברים באיטלקית‪ .‬בהשבעה אחת דף ‪ 104b‬משביע את פיטראם‬ ‫קידוינאם פרימא מוינאם )‪.(!! prima monas‬‬

‫‪29‬‬ ‫‪—.Hebr. 8° 144‬נייר‪ 14 :19 ,‬צימ‪ 46 .‬דף‪ 26-25 ,‬שורות בעמוד‪ .‬כתיבה‬ ‫רבנית ספרדית יפה‪ ,‬משנת ש״ו‪.‬‬ ‫גקגה מל‪ .‬שוואגר‪ ,‬וינה‪ ,‬תרפ״ח‪.‬‬

‫כ ת ב י ד ‪29‬‬

‫‪80‬‬

‫ש‬

‫פירוש לס׳ שערי א י ר ה למחבר בלתי ידוע‪ ,‬נתחבר בין שנת ר י‬ ‫*«״ ‪ *<1‬ברשימת‬ ‫ונורא‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫ל עליון ינ‬ ‫^‬ ‫י י "י ) ל‬ ‫הידשפלד מאוסף‬ ‫ב ע י ד‬

‫י נ י י ע‬

‫מ מ נ י‬

‫ע י ד‬

‫מ ו נ ט‬

‫פ‬

‫כ‬

‫א‬

‫י‬

‫ח‬

‫ו ד‬

‫י‬

‫ה א‬

‫ש‬

‫נ‬

‫כ‬

‫ת‬

‫ב‬

‫ש‬

‫ב‬

‫ת‬

‫נ‬

‫ב ר ש ט ם‬

‫׳‬

‫ש‬

‫י ה י א‬ ‫״‬

‫פ ן ת ן ן ‪:‬‬

‫ב‬

‫ש‬

‫א‬

‫ם‬

‫אתחיל לכתוב פ י ׳ ל ס פ ר ה א ו ר ה ‪ .‬ש ח ב ר ה ה ״ ר י ו ם ף ג י י ק י ט י ל י י א י ׳‬

‫ז‬

‫י יי‬

‫ידוע הוא ומפורסם לכל אנשי דודינו ורבותינו בעלי הקבלה כי החכם הזד• ‪ P‬י‬ ‫לו חכמות הרבה ו י י ס ד א ת ה ס פ ר ה ז ה ע ל ע מ ו ד ה ז ו ה ר ש ה ו א נק‬ ‫מ ד ר ש ו ש ל ד ׳ ש מ ע ו ן בן יאחאי)!( עיה וקרא אותו ספר האורה על שם שד•‬ ‫י• י»ז*ריסין‬ ‫משה‬ ‫™ "י‬ ‫‪°‬‬ ‫כי ד׳ שמעון בן יאחאי ובנו ע״ה נתחכמו שלשה עשר שנים במערה של מ י‬ ‫ב י‬

‫ע י נ י‬

‫ה ח כ מ י ם‬

‫י נ ת ז‬

‫ל י ‪ ,‬מ‬

‫פ‬

‫ת‬

‫ח‬

‫ל י כ נ ס‬

‫י מ י כ י ח‬

‫ב י‬

‫ב מ‬

‫כ ת‬

‫ע‬

‫ואליהו עיה ועשה להם השיי נם ואיברו להם חרובא ועינא דמיא‬ ‫הפירוש חשוב לא רק להבנת דברי ס׳ שעדי אודה‪ ,‬אלא גם לחקירת הזוהר•‬ ‫המחבר מביא במקומות‬

‫ר ב י ם‬

‫א י ת ם‬

‫מ‬

‫א‬

‫מ‬

‫ד‬

‫י‬

‫ה ז י ד‬

‫'י‬

‫ש‬

‫ל‬

‫ד‬

‫ע‬

‫ת‬

‫י‬

‫י ‪ ,‬י י‬

‫ב י ס י ד‬

‫י‬

‫של‬

‫בם׳ שעדי אורה‪ ,‬ולכמה מדאיותיו אלה יש עדך רב לחקירת יחסו האמתי‬ ‫ס׳ שערי אורה אל הזוהר שעוד לא ניכר כראוי‪ ,‬כי רגילים לראות בו פ י ר י‬

‫ש‬

‫על הספירות בדרכי הרמבין ובאמת הוא בא כבד לפרש את הבנויים הנוהגים‬ ‫)וכפי שנוהגים( בם׳ הזהר כפי שבעל הפירוש הזה הבין בהרגשה נכונה» י‬

‫י פ ד‬

‫י‬

‫כוון בכמה מקומות על מקודם האמתי מ ה ד ן‬ ‫כל דברי הספד מוכיחים שהיה לפניו‪ ,‬כמקור חשוב‪ ,‬ספד ל ב נ ת ה ס פ י ר‬ ‫הגם כי לא יזכירהו בשמו‪ ,‬ואלמלא סימנים אחדים המרחיקים את הספר הזה‬ ‫מהמאה הייד‪ ,‬הייתי סובר שבעל לה״ס בעצמו חיברו‪ .‬כי מדבר על הדשב״א כמי‬ ‫‪a‬‬

‫שקרוב לדורו) ‪ :20‬וכן נראה דעת רביגו הגדול הרשב״א( וכל דרכו בהביאי‬ ‫לשונות הזוהר לדוב בשם מדרש נעלם‪ ,‬ורק לפעמים מעטות בשאר שמות׳‬ ‫מתאימים בודאי לבעל לבנת הספיר‪ .‬ויותר מזה‪ :‬בעל לבנת הספיר מביא לכל‬ ‫הפחות שתי פעמים חכם מקובל ברית דשים שלא נזכר בשום מקום אחר )בפר‬ ‫בראשית בדפוס כ״ה עיג לפי נוסת כתבי היד המתוקנים‪ ,‬וגם מצאתי זכרו בם׳‬ ‫לה״ם על ויקרא כיי בריט‪ .‬מוז‪ 767 .‬דף ‪:389‬‬

‫‪a‬‬

‫ו מ ד ש ״ ם נריו קבלתי(‪ ,‬והנה בכיי‬

‫‪8‬‬

‫שלפנינו מביא בדף ‪ 30‬״עו׳ ש מ ע ת י מ ר ש י ם נ ד ״ ו ראיה לזה כי חיי הרשעים‬ ‫והצלחתם היא סבת מיתתם״׳ ואולי זהו הלשון המובא בכיי בריט‪ .‬מוז‪) .‬שלדאבוגי‬ ‫לא העתקתיהו לי בשעתו(• אבל דבד אחד מכריע כנגד כל זה ומוכיח שמחבר‬ ‫הפירוש ה ע ת י ק דק דברי הראשונים ואינו בעצמו אחד מהם‪ ,‬והוא כי מביא את‬ ‫פירוש ם׳ יצירה לד׳ יוסף בן שלום האשכנזי)שנתחבר בדורו של בעל לבנת הספיר‬ ‫כסי שכבד הוכחתי במאמר המיוחד לו בק״ם שנה ד׳ עמי ‪ 286‬ואילך( כבר בשם‬ ‫הראביד‪ ,‬דבד שכל הראשונים לא נכשלו בו ולא ידעו ממנו‪ ,‬ולכל המוקדם במאה‬ ‫‪a‬‬

‫הט״ו התחילו לטעות ולייחם הפירוש להדאב׳ד! וכאן דף ‪ 43‬יומה שנראה לי‬ ‫במעשה בראשית שנברא בחכמה בעשרה מאמרות כנגד עשר ספירות דכי חשבינן‬

‫‪81‬‬

‫כ ת ב י ד ‪29‬‬

‫ל״ב נתיבות חכמה חוץ מן המאציל דהא עשרת ספירות בלימה ר״ל בלי מהות‬ ‫הבורא ית׳ המאציל ו כ מ ו ש פ י ׳ ה ד א ב ״ ד ז״ל וכן נראה מל״ג אלהים‬ ‫דמעשה בראשית* והדברים נמצאו בפי׳ הנדפס על שם הראב״ד! וגם דברי המחבר‬ ‫על ד' יוסף ג׳יקיטילייא בהקדמה מראים שלא היה קרוב לזמנו‪ .‬גם מביא בדף ‪7‬‬ ‫״וער כתב ד ל ‪1‬ר״ל בעל שערי אורה( השגת שמותיו מהם על הרחמים ומהם על‬ ‫הפרנסה פי׳ הכל הוא כפי כוונתו בגקודת השם הגדול כ י ד ו ע ב ס פ ר החכם ר׳‬ ‫י ו ס ף מ ש ו ש ן הבירה״‪ ,‬והנה הספד שהוא רמז לו כאן‪ ,‬מקצתו נמצא ב ש מ ו‬ ‫של ד׳ יוסף הבא משושן הבירה ( בכיי פאריס ‪ 770‬מדף ‪ 233‬ואילך‪ ,‬וממנו ביררתי‬ ‫שכל הספר הגדול והמוזר הנמצא בברים‪ .‬מוז‪ 464 .‬ועוד פעם שם ‪ 780‬וכן בםימינר‬ ‫בניו יורק )מרשימת שוואגד את פדעגקל ‪ x i‬סי׳ ‪ (190‬שאיש לא הצליח למצוא‬ ‫את מחברו ומדגוליות העלה ברשימתו השערות התלויות על בלימה ‪ -‬הוא הוא‬ ‫ספדו של ר׳ יוסף משושן הבירה‪ ,‬השייך לסוג הספרים המחקים את לשון הזוהר‬ ‫ומורים בלשונו דברים אחרים וזרים לרוחו מאד‪ ,‬וספר זה גתחבד בודאי דק בסוף‬ ‫המאה הי״ד‪ ,‬כפי שאוכיח בהזדמנות אחרת בארוכה ז פירושנו לס׳ האורה‪ ,‬איפוא‪,‬‬ ‫שייך למאה הט״ו או לתחלת המאה הטיז‪.‬‬ ‫מחבר הפירוש ידע נוסחאות שונות של שערי אודה מ ל ב ד ם׳ שעדי צדק‬ ‫)דף *‪ - 36‬ב פ ת י ח ת ש ע ר י צדק ש ה ו א פ ת ח ל ס פ ר ה א ו ר ה כתב החכם דל״(‪,‬‬ ‫כי שתי פעמים מביא ם' האורה הארוך‪ .‬דף ‪ 3‬״וכתב החכם ז ־ ל ב ם פ ר ה נ ק ר א‬ ‫ה א ו ר ה ה א ר ו ך ארבע מחיצות ראה יחזקאל והד׳ דקה״‪ ,‬ובדף ‪ 15‬״מה ש כ ת ב‬ ‫ה ח כ ם ז ״ ל ב ס פ ר ה א ו ר ה ה א ר ו ך כי פלא שלש עליונותי ]ולא רק ספירת‬ ‫החכמה(׳ והנה נשארו באמת כתבי יד השונים מנוסח שערי אורה הנדפס ונראה‬ ‫שכה״י הנרשם ברשימה ‪ 5‬של שוואגר את פרענקל סי׳ ‪) 936‬איהו עכשו ?( מכיל את‬ ‫ס׳ האורה הארוך הזה כי מעידים עליו ברשימה ‪ -‬ש נ ו ס פ ו בו פ ר ק י ם שלמים״‪,‬‬ ‫אמנם שאר כתבי היד השונים מהדפוס מכילים נוסח קצר‪ ,‬ולא נוסח ארוך )בריט‪.‬‬ ‫מוז‪ 786 .‬וגירונדי ‪1(92‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪1‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫בדף *‪• 8‬ער כתב זיל כי השם יש לו נ״ד שמות מרובעים ידועים הם‬ ‫בסםר ה ש מ ו ת וסימן להם ידושלם יר״ו שלם בשם ההויה״‪ .‬לאיזה ספד כוון?‬ ‫רשימת השמות המרובעים האלה וכן הסימן הנרשם כאן נמצאו בסי חיי עולם‬ ‫הבא לד׳ אברהם אבולעפיה‪ ,‬ואינו מן הנמנעות שכוון לספר זה שעל פי חיצוניותו‬ ‫המבהילה ביחוד בחלק הראשון ראוי היה לקרוא לו בשם ס׳ השמות‪ .‬דף ‪10‬‬ ‫מביא פירוש לל׳ב נתיבות המזויף על שם דב םעדיא‪ :‬׳‪...‬ל״ב נתיבות עליונות‬ ‫ה ג א ו ן רב ם ע ד י א ז ״ ל פי׳ אותם והם מבראשית עד ויכלו ואזי הכל כלול זה‬ ‫בזה ואלו הם ל״ב דברים שהביא אותם הגאון רב םעדיא ד ל ו ז ה ל ש ו נ ו ‪ :‬ל״ג‬ ‫‪b‬‬

‫*( השם אולי בדוי ז ספור נפלאות על מסע להרי החשך הביא הרכבי )ב״הגת״ תתיז(‬ ‫בשם הנשיא ר׳ יעקב משושן הבירה‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫כ ת ב י ד ‪29‬‬

‫אלי״ם מבראשית עד ויכלו אחד כנגד יחודו ומודד• עליו והל״ב שמות כנגד ל״ב‬ ‫דברים שנבראו במעשה בראשית שמים וארץ תוהו ובוהו חשך דוח מים אור יום‬ ‫לילה רקיע מלאכים גהינם יבשה ימים דשא עשב גן עדן שמש ירח כוכבים שרץ‬ ‫המים עוף תנינים חיה בהמה ורמש וחיתו ארץ ואדם וחוה ונפשות וכ״ל כנגד ליב‬ ‫חוטין שבציצית להראות כי שלשים ושתים דברים שנבראו במעשה בראשית כולן‬ ‫תלויין בזאת המדד‪ .‬הנקראת ל״ב והנה ראש התודה וסופה יודה על זה והורה כי כלם‬ ‫תלויין בישראל דכתי׳ אם לא בדיתי יומס ולילה וגו׳ ואם אין ישראל אין ע״כ׳׳‪ .‬הלשון‬ ‫הזה לא נמצא בפירוש ם׳ יצירה המיוחם לו וגס לא יתאים לו כי מפרש כאן ענייני‬ ‫םפידת המלכות‪ ,‬דבר שאינו ידוע למפרש ההוא‪ .‬ונראה כי זהו זיוף יותר מאוחד‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫דף ‪ 24‬כמו ש פ י ר ש ר ב נ ו ה א י י ג א ו ן ז ״ ל ב ת ש ו ב ה ב מ ס כ ת י ב מ ו ת‬ ‫גבי ההיא דישעיה‪) ,‬על הסתכלות הנביאים באםפקלריאה המאירה ושאינה מאירה(‬ ‫והיא התשובה הידועה )תורתן של ראשונים ח״ב עמ׳ ‪ - (40‬וגם היא )כמו רוב‬ ‫לשונותיו כאן!( הועתקה כאן מם׳ לבנת הספיר לם׳ ויקרא )בכ״י ברים‪ .‬מוז‪767 .‬‬ ‫‪a‬‬

‫דף ‪. ( 2 7 2‬‬

‫ו א י ל ך ו כ ן ״נראה לדעת רבעו הגדול הדשב״א״ לקוח משם ובנוסח‬

‫קבוע זה מביא בעל לה״ם את הרשב״א תמיד‪ .‬לא מס׳ לחים בא הלשון הזה בדף‬ ‫‪a‬‬

‫‪ 33‬״ומצאתי‬

‫ב מ ע ש ה מ ר כ ב ה ‪ :‬בייט גלמוציא שמו‪ ,‬ופירושו שם כי גלמוציא‪:‬‬

‫הוא ארך אפיס ‪ -‬והנה דברים אלה נמצאו בכתבי יד של היכלות זוטדתי ושל‬ ‫‪1,‬‬

‫ה ה ב ד ל ה ד ד ׳ ע ק י ב א ‪ ,‬וזו האחרונה היתד• תחת ידי המפרש לפי דבריו בדף ‪35‬‬ ‫ ו מ צ א ת י ב פ י ר ו ש ה ש מ ו ת ל ד ׳ ע ק י ב א כי השם שהאש מהוללת בו לשיי הוא‬‫יכיה״ וזה נמצא בתחלת ההבדלה הג״ל ופירושו לשם גלמוציא נמצא כבד בפירוש‬ ‫הר׳ אלעזד מרגמיזא על ההבדלה דדי עקיבא הנמצא בכ״י אחדים יחד עם נוסחתה‪,‬‬ ‫פעמים אחדות באו גם לשונות מדרש ד׳ נחוניא בן הקנה שהוא ספר הבהיר‪,‬‬

‫לבנת הספיר )דף‬

‫‪.(37‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪ , 3 2 , 1 6 ,9‬ס ׳ הזהר נזכר כמעט בכל עמוד ועמוד‬

‫ורק לעתים רחוקות מאד קורא ל ו ) כ פ י דבריו בהקדמה( מדרשו של ר׳ שמעון‪-‬וגם‬ ‫במקומות האלה נמצא השם הזה כנראה בלבנת הספיר‪ ,‬למשל בדף ‪.23‬‬

‫‪a‬‬

‫א ב ל בדרך‬ ‫‪a‬‬

‫כלל בא כאן רק השם מ ד ר ש ה נ ע ל ם ‪- :‬הבנתי במדרש הנעלם בפר׳ פנחס׳)דף ‪,9‬‬

‫רשהנעלם‬

‫ב א י ד ד א ״ ‪( ,‬‬

‫‪b‬‬

‫‪1 3 ,‬‬

‫‪a‬‬

‫( ו כ ן מביא גם דברים מהזוהר‪,‬‬ ‫‪b‬‬

‫שאינם לפנינו שם‪ ,‬אבל נמצאו בם׳ לבנת הספיר על ויקרא‪ ,‬כפי שמצאתי בדף ‪15‬‬ ‫״ ב מ ד ר ש ה נ ע ל ם ב פ ר ש ׳ צ ו את אהרן אמד פלא דא חכמה עילאה פליאה מכולה‬ ‫כדמתרגמינן ]בכיי‪ :‬כמדאמ׳[ כי יפלאאדי יתכםי וכתוב בה ונעלמה מעיני כל חי‪ ,‬יועץ‬ ‫דא נהרא דיועץ ואשקי לכולא על הבינה אל דא אברהם גבור דא יצחק אביעד דא‬ ‫יעקב׳ ואינו בזוהר פרשת צו אבל קראתיו בם׳ לה״ם! המחבר מדגיש לפעמים גם‬ ‫‪3‬‬

‫את ההפרש שבין שיטת הדמב״ן ושיטת הימדדש הנעלם״ ובדף ‪ 16‬מעיד שר׳ יוסף‬ ‫גיקטאטיליא פירש בם׳ האודה הארוך םוד מלת פלא יועץ שלא כדעת הזוהר‪,‬‬ ‫אבל ‪ -‬ח ז ר א ח ר כ ך ב ם פ ר ו ו ב י א ר ב ד ר ך ה מ ד ר ש ה נ ע ל ם כ ל ה פ ס י ק י ‪.‬‬

‫‪83‬‬

‫כ ת ב י ד ‪30 29‬‬

‫בסופו‪• :‬תם ונשלם ••• בשנת םימן הכלל ברוך אתה בעיר וברוך אתה‬ ‫ב ש ד י ה ]=ה״א שיו[ והפרט יהיו )!( ר צ ו ״ י אחיו י״ד לחדש ניסך‪.‬‬ ‫כ‬

‫ה‬

‫י‬

‫״‬

‫‪a‬‬

‫‪1‬‬

‫‪,‬‬

‫‪a‬‬

‫‪.‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪—.Hebr• 8° 404‬נייד »‪ 15:19,‬צ״מ‪ 140 .‬דף׳ ‪ 20-19‬שורות בעמוד• כתיבה‬ ‫רבנית ספרדית יפה‪ ,‬מהמאה המ״ז‪ .‬דף א ׳ ‪ -‬י ׳ מכהיי חסרים‪ ,‬לפי סימני הדפים הישנים‪.‬‬ ‫נקנה בחברון‪ ,‬תרפ״ז‪.‬‬ ‫]ם׳ אבני זכרון[ ספד גדול על כל חלקי תודת הקבלה וחשוב מאד‬ ‫בידיעותיו לתולדותיה וכבד הארכתי לחקור אותו בהשוואה עם כיי גאסטר ‪956‬‬ ‫וגאםטד ‪ 720‬במאמר מיוחד׳ קרית ספר שגה ר עמ׳ ‪ ,276—259‬וגם קיימתי שם את‬ ‫שם הספר מתוך גליון בכיי אחד ב ‪ Jews' college‬בלוגדון‪ ,‬וכל כתבי היד האלו‬ ‫אינם שלמים‪ ,‬אבל בשנת תדס״ט קנה ה׳ שוואגר מויגה בצגעא כיי שלם מהספד‬ ‫הזה ובאמת שמו ם׳ אבני זכרון ושם נזכר גס שם המחבר וממנו ניכר שהקדמתי‬ ‫הספר יותר מדי‪ .‬מחברו הוא לפי עדות כה״י ההוא ר י א ב ר ה ם ב ן ר ׳ ש ל מ ה‬ ‫ארדוטיאל‬

‫ולפי דבריו בהקדמה שם מתברר שהיה מ ת ל מ י ד י ת ל מ י ד י ו ש ל‬

‫ד׳ י צ ח ק ק נ פ א נ ט ו ן שנפטר בשנת רכיג ‪ -‬ועל פי זה נוכל לומד שהוא הוא החכם‬ ‫הנקרא עד עכשו בשם ר׳ א ב ר ה ם ב ן ד ׳ ש ל מ ה מ ט ד ו ט י י א ל בעל ההוספות‬ ‫לספר הקבלה של הדאביד שנדפסו ע״י גייבויער )וגם בכיי שהיה בידי הרב חיד״א‬ ‫ונמצא בםפריתנו ‪ 80 123‬נקרא בשם זה שאין לו פרוש(׳ כי הלא בעל ההוספות‬ ‫האלה לא די שמגלה חבה ואינטרםה מיוחדת לקבלה אלא מעיד עליו בפירוש‬ ‫שאביו ורבו ר׳ שלמה היה עשרים שנה תלמידו של ר׳ יצחק קנפאגטון ומעלה‬ ‫אותו על כל חכמי דורו‪ .‬ואם השם טרוטייאל אינו אלא שבוש ישן מאדדוטייאל או‬ ‫אדדוטייאל )עיין על צורותיו הרבות של השם הזה‬

‫שטיינשניידד ברשימת‬

‫הבודליאנה עמי ‪ 2518‬ובערך ר׳ שם טוב א ד ד ו ט י א ל ב^‪!1>1‬ז‪Encyciop..‬‬ ‫החדשה(‪ ,‬הרי המחבר ידוע היטב כאחד מגדולי חכמי המערב בדור אחדי גירוש‬ ‫ספרד והשעדתי שהספד נתחבר במארוקו נתקיימה אלא שיש לאחר אותו כמאה‬ ‫שנה׳ עד לתחלת המאה הט״ז‪ .‬ועיין על המחבר למשל בם׳ נד המערב לטולידאגו‬ ‫עמ׳ ‪] .84‬ובשעת ההגהה האחרונה הודיע לי פדופ‪ .‬מ א ר כ ס כי מצא את הספר גיכ‬ ‫בכ״י אדלר ‪ 1463‬וגם שם נמצאת ההקדמה ושם המחבר ועיין לשון ההקדמה בקרית‬ ‫ספר שנה ז׳ חוב׳ ב׳‪ ,‬עפיי ההעתקה ששלח לי בטובו•[‬ ‫מלבד הלשונות ממחברים אחרים שהזכרתי במאמרי‪ ,‬יש בחלקים הנמצאים‬ ‫תחת ידי ה׳ שוואגר עוד אחדים‪ .‬בדפים הראשונים מזכיר את הרב ר ב י נ ו נ ס י ם‬

‫כ ת ב י ד ‪31130‬‬

‫ז ״ ל ב ס ו ד ה י י ח ו ד ‪ ,‬ואת ב ע ל ס פ ר ה ל ש כ ו ת שכתב ב ל ש כ ת השמות‪...‬‬ ‫)ואני לא ראיתי את כיי שוואגר עצמו דק את רשימותיו עליו‪ ,‬אבל נראה לי‬ ‫שצריך עיון בלשון המאמר ההוא‪ ,‬אם אין הכוונה לפירוש‪ ,‬ואולי אפילו לפירושו‬ ‫של ר׳ יהודה חייט‪ ,‬לס׳ מערכות האלהות ? כי ראיתי מחברים שמביאים דברי‬ ‫החייט ״ ב ל ש כ ת ה ש מ ו ת ׳ )דהיינו ב מ ע ר כ ת השמות(‪ .‬ובחלקים הנוספים שם‬ ‫בסוף הספר מביא את פירוש האותיות ל ד ׳ י ע ק ב‬

‫הכהן‬

‫וטעמי‬

‫התגין‬

‫ל ה ח כ ם ד׳ י צ ח ק פ י ק ו ‪ -‬כ ך מצאתי רשום אצל ה׳ שוואגד אבל מפקפק אני‬ ‫אם אין לקרוא ד׳ אברהם והכוונה תהיה לספר הידוע על סוד התגין שנתחבר‬ ‫ע״י ד׳ אברהם פיקס באיטליה בשנת ד נ י ז ) כ י י אוכספורד ‪ .(1441‬בכיי שוואגר יש‬ ‫‪ 145‬דף בתבנית »‪.4‬‬

‫‪31‬‬ ‫‪ —.Hebr.4« 86‬נייר‪ 24 : 34 ,‬צימ‪ 6 .‬דף‪ 36 ,‬שורות בכל עמוד‪ .‬כתיבה רבנית‬ ‫ספרדית )כנראה במאדוקו( מהמאה הי״ז בערך‪.‬‬ ‫מתנת אזולאי•‬

‫קטע מתוך ם׳ צ פ נ ת פענח׳ ם׳ בקבלה עמוקה ובצידופים על סודות‬ ‫המסכתות שבש״ם וסדרן‪ .‬הקטע הזה מכיל החלק על סדר מועד עד מסכת סוכה‪.‬‬ ‫פותח כאן באמצע הדברים‪ :‬״‪ ...‬בו דוד אחר י״ח מזמורים גיכ חתמו בו אנשי‬ ‫כנסת הגדולה״‪ .‬בשורה ‪ : 12‬״וכבד הקדמתי שאיני אומר מעצמי אלא דברים‬ ‫מועטים והחזרתי הדברים בכאן לפי שבזה הסדר אני צריך להסתייע מעט מדברי‬ ‫החכם הראב״ע זיל ומדברי הדים במזיל ומזולתו מהחכמים התוכנים ומעכשו לא‬ ‫אצטריך לומד הדבר בשם אומרו ובודאי זה הספד חכמים ילדוהו ואני גדלתיהו‬ ‫ודי לי מעלה שאקבץ הדברים הנסרדיס והיו לאחדים ומהאל אשאל עזר‪ ...‬ה צ ע ה ‪.‬‬ ‫כ ב ר י ד ע ת מ ה ה ק ד מ ה שסדר מועד הוא כנגד י״ב חותמות ונקראים י״ב הוויות‬ ‫והס נחלקים לד׳ דגלים ‪...‬״‬ ‫שם המחבר לא נזכר כאן‬

‫אבל נודע לי מפי ה׳‬

‫שוואגער מווינה‬

‫שנמצא אצלו הספד הזה כשלימות על כל השים ושם מחברו הוא ר׳ י ו ס ף ב ״ ד‬ ‫מ ש ה א ל א ש ק ר מחכמי תלמםן בדוד ראשון אחד גירוש ספרד והוא ספד גדול‪.‬‬ ‫על חכם זה עיין ב‪-‬תולדות׳ של א‪ .‬כרמולי באוצר נחמד מחברת שלישית עמ׳ ‪106‬‬ ‫ואילך וגם ספרו זה נזכר שם בשמו אבל לא ניכר טיבו‪ ,‬דק שהוא ׳המבחר‬ ‫מחבוריו הרבים‪ /‬וזה עתה הבטיח ד׳ יעקב משה טולידאנו להדפיס לקוטים מן הספר‬ ‫)הצופה לחכמת ישראל ייג עמי ‪ .(260‬המחבר מביא גם בקטע הקצר שלפנינו‬

‫כ ת ב י ד ‪32 31‬‬

‫‪85‬‬

‫את הרמב״ן וכמה לשונות מ״מדרש הזוהר״ או ספר הזוהר‪ ,‬מם׳ יצירה‪ ,‬מדברי‬ ‫״ ו א מ ר ו חכמי התכונה שזה הכוכב ]שבתאי שהוא כנגד יום‬ ‫חכמי התכונה )דף ‪:2‬‬ ‫‪a‬‬

‫השבת! הוא קד ויבש והוא מודה על ההשחתה והחכמה והעצבות ובכי ואבל‬ ‫ובחלקו מנשמת האדם המחשבה ובחלקו מאנשי העולם היהודים ועובדי האדמה‬ ‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫ב ס ו ף מס׳ שבת ‪ 2‬מביא את המשנה‬ ‫והעבדים והנבזים״‪ ( ,‬ד ע ת התוספות דף ‪.2‬‬ ‫על אות ה׳ מפיה בם׳ יצירה בפתיחה‪ :‬כ ת ו ב ב ס פ ר הגן‪ ,‬וכן בסופי המסכתות‬ ‫עידובין ופסחים על אות ר וז׳‪ ,‬אבל ממס׳ שקלים ואילך מביא אותן בשם ספר‬ ‫יצירה עצמו ולא אדע במה יסוד השנוי הזה‪.‬‬

‫‪32‬‬ ‫‪ —.Hebr. 80 147‬נייר ממינים שונים‪ 15,» :21 ,‬ואח״כ ‪ 14,5:20‬צ״מ‪132 .‬‬ ‫דף‪ 31 ,‬אח״כ ‪ 22‬שורות בעמוד• כתיבות שונות מזמנים שונים מהמאה הט״ז עד הי״ח‪.‬‬ ‫נקנה מר׳ יצחק באדהב‪ ,‬תרפיח•‬ ‫קובץ דברי קבלה‪.‬‬ ‫] כ ל ל י ס פ ר ה ז ו ה ר ו ע נ י י נ י ו ( על ספר בראשית‪ .‬ספר המוסד‬ ‫‪89 -1•1‬דף‬ ‫בקיצור ובפאראפדאזה עברית על פי סדר הדפים של דפוס מנטובה את מהלך‬ ‫הדרשות‪ ,‬תוכן הספד ופירוש קצר בדרך פשוסה‪ ,‬והיא עבודה מלאה ענין ואינה‬ ‫חסרת עדך מדעי להבנת הזוהר‪ ,‬פותח‪ :‬״פרשת בראשית‪ .‬א׳ כלל שבשכינה יש‬ ‫ייג מכילן דרחמי הסובבים אותה מכל צד •••״ הסעיפים פותחים במלים כלל‪ ,‬ענין‪,‬‬ ‫יסוד או טעם לפי הנידון בהם‪ .‬וחבל שספרים כאלה המנתחים את תוכן הזוהר‬ ‫ומפרשים אותו בדרך ״הפשט שבסוד״ לא זכו להדפם ע״י בעלי הקבלה‪ .‬נכתב כנראה‬ ‫עיי המחבר עצמו החותם בסוף םפר בראשית בדף ‪ 8 0‬י ת ם ונשלם ‪ ...‬ב י ו ם א‪:‬‬ ‫ה ׳ י מ י ם ל ח ד ש א ד ר ש נ ת ה ש ל ׳ ו ל י צ י ר ה פ ה מ צ ר י ם ואתפלל לפני‬ ‫שוכן ערבות ‪ ...‬יזכני להשלים חמשה ספרים וגם דעיא מהימנא וספר התיקונים‪...‬״‬ ‫מזכיר בגליון ״וראיתי מי ש פ י ׳ ״ אבל בפנים‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אינו מביא דברי זולתו‪ .‬הכל כתוב בקורםיבה ספרדית קטנה ויפה•‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫הוא כ״י הנזכר בפרד״ם התורה והחכמה לד׳ יצחק באדהב )התרנ״ח( סי׳ ‪.101‬‬ ‫דף ‪ 123 -90‬חסד בראשו ובסופו׳ כתוב בקודםיבה ספרדית גדולה במאה הי״ז‬ ‫או י״ח׳ והם סודות מוזרים ומתמיהים מאד על והתודה׳ מפ׳ נח עד פד׳ תולדות‬ ‫כאן‪ ,‬וגם באמצע חסדים הרבה דפים‪ .‬חלק מספד ששמות שונים לו אבל עוד לא‬ ‫התעמקו בו רושמי הרשימות ולא קבעו לו שם אחד‪ .‬הספר נמצא ביתד שלימות‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫)אבל גם שם חסר בראשו ובסופו( מסוף פ׳ בראשית עד פ׳ ויצא בכ״י בדיט‪.‬‬ ‫מוז‪ 766 .‬ומרגוליות קבע לו את השם ס פ ד ה ע י ו ן אבל דבריו שם טעונים‬

‫תקוגים דבים‪ .‬גם ד׳ יצחק באדהב דשם כאן בראש כה״י את השם ם׳ העיון על פי‬ ‫‪b‬‬

‫המאמר מראש פ׳ לך לך דף ‪) 98‬המועתק ברשימת מרגוליות‪ ( ,‬ו ג ם מערבב אותו‬ ‫עם ם׳ העיון המיוחס לרב חמאי‪ .‬אבל השם הזה אינו נכון‪ .‬הספד מתימר לגלות‬ ‫כל סתרי התורה והמדבר בו )לא רק ‪-‬לפעמים רבות״ כדברי מרגוליות אלא‬ ‫מתחלתו ועד סופו!( הוא הקב״ה בכבודו ובעצמו ואין ספק שהמחבר הבלתי ידוע‬ ‫נתכוון להפליג בסודות יותר מס׳ הזוהר ומי לנו גדול בקבלה יותר מרשב״י אם‬ ‫לא הקב״ה עצמו המדבר כאן על דברי הזוהר דק כעל ״דברי שמעון בני״ ולדעת‬ ‫המחבר הגיעה עכשיו‪ ,‬קרוב לביאת הגואל ״העת ל פ ת ו ח מ ע י י נ י ה י ש ו ע ה שהם‬ ‫ה ם ה ב ׳ ס פ ר י ם ה א ל ו ס פ ר ה ע י ו ן ו ס פ ד ה מ ע ש ה ולא תבדל ידך מהם׳‬ ‫)‪53‬בכ״י ברים‪ .‬מוז‪ .‬דף‬

‫‪b‬‬

‫׳ ומרגוליות לא השגיח על זה(‪ .‬אם כן ״שני הספרים האלו‬

‫הגדולים שהיו יהיו ביאור לסתרי התורה״ כדבריו שם בדף *‪) 33‬מועתקים אצל‬ ‫מרגול׳( אינם הזוהר והספר הזה שהוא ספר העיון‪ ,‬כהשעדת מדגוליות׳ אלא הם שגי‬ ‫הספרים המהווים יחד את הספר הנמצא כאן׳ כי באמת יש בו חלק עיוני דהיינו‬ ‫סודות על דרך הקבלה העיונית )ועל חלק כזה מתייחסים דבריו בראש פ׳ לך לך(‬ ‫ועל ידו חלק מעשי כי כמה וכמה דפים בספר )גם בכ״י שלנו ועוד יותר בכיי‬ ‫ברים‪ .‬מוז‪ .‬המונח לפני בצלום( מגלים סודותיה ושמושיה של הקבלה המעשית מפי‬ ‫הקב״ה! ולא זו בלבד אלא אפילו כל חכמת השדים )ושמות הטומאה והשבעותיהם(‬ ‫שומה כאן בפיו כפי שאזכיר‪ ,‬ובלי ספק לחלקים אלה נתכוון בשם ספד המעשה‪,‬‬ ‫ואין כאן שם כולל לכל הספד‪ .‬וכן נזכר שם דומה לזה למטה )מדף *‪: (106‬‬ ‫ם׳ מ ג ל ה ס ת ר י ת ו ד ה ובאמת היה לספר עוד שם אחד וכולל אס גם לא נזכר‬ ‫בשני כתבי היד האלה והוא ס פ ל המשיב )וכן מצאתי חלק קטן ממנו בשם זה‬ ‫בכ״י החשוב סי׳ ‪ 290‬עמי ‪ 564 - 558‬באוסף החי ששון בלונדון )נמצא גם בכ״י‬ ‫ירושלם‪ ,‬בפ׳ לך לך( וחכמי המערב קבעו לו שם צנוע יותר כדי שלא להזכיר את‬ ‫הקב״ה כמחבר ומדבר וקראוהו ם׳ ה מ ל א ך המשיב ובשם זה באו לשונות״ומאמרים‬ ‫אחדים בספרי ר׳ אברהם חמוי‪ ,‬המלקט המערבי של דברי קבלה מעשית )בם׳‬ ‫נפלאים מעשיך דף מ״ה ע״ב‪ ,‬בס׳ לדרש אלהים דף נ״ד ע״ב ועיין שם על טיב‬ ‫הספר ומביא שהיה בכוונתו להעלותו על מכבש הדפוס( וגם בידי הה׳ יעקב משה‬ ‫טולידאנו היה כ״י שהכיל ״קונטרס מם׳ המלאך המשיב״ )מכתבו אלי מי״א טבת‬ ‫תרפ״ט(‪ .‬וצורת הספר מתאימה לשם הזה כי נכתב בצורת תשובות לשאלות השואל‬ ‫וכן לשונו בראש פ׳ נח ״ ה נ ה ה ת ש ו ב ה על סודות פרשת נח א ש ד ש א ל ת‬ ‫עליהם‬

‫ש א כ ת ב ם לך כ מ ו‬

‫שיעדנו‬

‫במפתחות‬

‫ה ס פ ד ‪ . . .‬ל ת ת לכם‬

‫בשלמות א' אל א׳ כל הסודות היושבים כמוסים וגנוזים בזאת הפרשה״ ומזכיר את‬ ‫המפתחות הללו)שלא נשמרו בשום כתב יד‪ ,‬כנראה( עוד במקומות רבים‪ .‬פרשת‬ ‫וידא פותחת )בדים‪ .‬מוז‪ ,‬דף *‪ (55‬״ ס ו ד י ו ר מ ז י ו ס ת ר י ת ו ד ה מ ן ה ק ב ל ה‬ ‫ה ע י ו נ י ת מ פ י ה ג ב ו ר ה מסוד ורמזי פרשת וידא״ וכן בראש פ׳ תולדות )שם‬

‫כתביו‬

‫‪9‬‬

‫שלם דף‬

‫‪8‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪b‬‬

‫‪1‬‬

‫‪87‬‬

‫‪32‬‬

‫( ‪ -‬ר מ ז י ו כ ל ל י ס ו ד ו ת פרשת תולדות יצחק על‬

‫דרך הקבלה העיונית מפי הגבורה״‪.‬‬ ‫הספר נתחבר בלי ספק בשנים האחרונות של המאה הס״ו או בתחלת המאה‬ ‫הסיז‪ .‬אחרי גרוש ספרד ולפני רסיד ולא אדע אם בצפת או אולי במערב‪ ,‬אבל נוטה‬ ‫אני לחשוב שמארץ ישראל מוצאו‪ .‬המחבר רומז ל מ ע ש ה ד׳ י ו ס ף ד י ל ה ד י י נ ה‬ ‫‪4‬‬

‫‪h‬‬

‫״ ו ה ר ש ע מ ד ׳ י ו ס ף אבד נפשו בו ״ ״‬

‫‪.‬‬

‫)בכיי ירושלם נשמט כל המאמר הזה‪ ,‬וגם בכ״י בריט‪ .‬מוז‪ .‬שמוהו בסוגרים( ובכל‬ ‫הפרשה הזאת מאריך כמה דפים בשני כתבי היד על ס ו ד א מ ו ן מ נ ו א ש ד‬ ‫ה ט ו מ א ה והשרים העומדים תחת ממשלתו ומביא כל פרטי שמות הטומאה‬ ‫ו‪-‬הדרכים המותרים לכם שתוכלו להביא כל מקטרג או כל משטין שתקראו בשמו׳•‬ ‫כידוע מעשה ר׳ יוסף דילה דיינה מקושר גם הוא בהשבעת אמון מבוא‪ .‬שהקביה‬ ‫מגלה כאן נוסחאות של השבעות אמתיות שיפעלו עליו‪ ,‬בכיי ירושלם דף ‪,114-111‬‬ ‫בכיי השני עוד ביתר אריכות! ובכלל כל החלקים האלה מלאים ענינים זרים‬ ‫ורחוקים מדעת כלל המקובלים‪ .‬הקב״ה קורא כאן את הקלפות בבטוי נועז ״סיגי‬ ‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫אלהותי״ )מריט‪ .‬מוז‪ .‬דף ‪ »11‬כיי ירושלם דף *‪ .(101‬שם דף ‪ 14‬מנבא את‬ ‫חורבן דומי שתשדף באש מן השמים ממש ב ש נ ת ת ד ע ״ ל ל מ נ י ן ע ל ה א ל ף‬ ‫א ו ת ו ]האיש![ כלומר לשנת ‪ ,1504‬בסוד הפסוק תדעל מלך המים ‪1‬‬

‫ללידת‬

‫)בכ״י ירושלם חסרים הדפים האלה(‪.‬‬ ‫כ״י ירושלם פותח במלים אלה‪ :‬״••• ]שבזמן הישועה כל אלו[ היסודות ]צ״ל‬ ‫הסודות[ ואלו המצפונות יהיו מגולים לכם בכח שמותי היקרים ובכה אותיותיהם או‬ ‫רמזיהם אין דבר למעלה שיעמוד כנגדם וזהו סוד השין הוא סוד אוצרות החכמה״‬ ‫‪b‬‬

‫וזה נמצא בכיי בריט‪ .‬מוז‪ 766 .‬בדף ‪ 3‬שורה ‪ .15‬מלבד הקבלה המעשית‪ ,‬ענייני‬ ‫הגאולה והמשיח הם המעסיקים ביותר את המחבר או את ״המלאך המדבר מתוך‬ ‫גרונו‪ ,‬וגם על ענין זה יש לו דעות זרות מאד )דף ‪ 99‬ואילך‪ :‬סוד ירידת משיחי‬ ‫וסוד מהותי לעיני כל חי(‪ .‬בין דף ‪) 104‬פרשת לך לך‪ ,‬בתחלת ענין לוט( ודף ‪105‬‬ ‫)באמצע פ׳ חיי שדה( חסרים דפים רבים‪) .‬בכיי בריט‪ .‬מוז‪ .‬נמצא כאן סוד גדול‬ ‫על ענין לוס שאפילו לבניו שלמה ]המלך[ ושמעון ]בן יוחאי[ לא גלה אותו ״מפני‬ ‫שלא הגיע הזמן ו א נ י נ ו ת ן ל כ ס זה ה ס ו ד ב ל ש ו ן ב ב ל י כדי שכל אדם לא‬ ‫‪3‬‬

‫ידענו״ ומביא שם מדף ‪ 22‬ואילך סוד ארוך בלשון הזוהר!(‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫וזה לשונו מלא רמזים‪ ,‬על גלוי הספד הזה והמגלה אותו‪ .‬בדף ‪: 106‬‬ ‫׳ונשתכחה תורתי בדוד הרע הזה שכולו הוא חייב ועד תשתכח יותר וזאת היתה‬ ‫סיבת הגלות שכחת תודתי שהיא מביאה חידות לעולם ומן היום והלאה אחר‬ ‫שנשתכחה אני רוצה להוציאה חוצה ולפרסם ידי וכחי בעולם ולזה ב ז ה ה ס פ ד‬ ‫הנקרא‬

‫מ ג ל ה ס ת ר י ת ו ר ה יתבארו סתרים וקבלות שהם יודיעו מי אני ומי‬

‫כחי ומה גבורתי והגיע העת לגלותם וע״כ נקחך לעשות זה הספר גדול ואינו‬

‫בידך שכל העולם ומעלת בני יושב בו ומפני זה יומם ולילה ]לא[ תשבותו‬ ‫מלכתוב ומלשאול שכל חיילי מעלה עומדים מצווים ממני שככל שישמעו שמותי‬ ‫היקרים מפיך בכונה הגדולה אשר אתה זוכרם מיד יעשו חפצך וזהו סוד אליעזר‬ ‫עבד אברהם הוא הספד הגדול הזה שאני משלח לפניכם ע״י עבדו זקן ביתו שהוא‬ ‫עומד מצווה ממני וסוד אליעזר הוא סוד גדול א ל ״ י עז״ ד ה ו א ס ו ד ה ג א ו ל ה‬ ‫ור״ל כן כשםוד אליעזר וספרי יתגלה לכם הוא סוד הגאולה שחגיע וסוד אלי הוא‬ ‫סוד גדול ד״ל אל״י עז״ר עזרה יהיה לכם לחזק לבבכם מצרותיכם עליכם שענייני‬ ‫הספר יהיה לכם לאות ומופת כי עבד אברהם בא‪ .‬עבד אברהם הוא סוד המשיח•••‬ ‫כאשר אגלה לכם להלאה ודם עבד אברהם יהיה לכם אות כשאשלחנו שעבד‬ ‫אברהם בא ומני קדם עומד מושבע ועומ׳ זקן ביתי לשלוח לכס זה הספר ולא‬ ‫היה יכול לירד עד עתה כשהגיע זמן שליחות עבד אברהם ‪ ...‬לשלוח לאליעזר‬ ‫בשליחות וזהו סוד זה הספר ולא לחנם העירותי לבכם בזה הענין אלא שהעולם‬ ‫צריך לו‪...‬״‪ .‬האם יש ללמוד מכאן אולי שמחבר הספר הזה נקרא אליעזר? גם‬ ‫‪a‬‬

‫אח״כ אומד עוד פעם ‪: 107‬‬ ‫‪8‬‬

‫יחות עבד אברהם‪ .‬בדף‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫כ ש ת ר א ו בעיניכם על ס פ ר י נ ו זה ש ה ו א ס פ ר‬ ‫‪b‬‬

‫‪,‬‬

‫מזכיר אפילו ש נ ה ו נ ר א ה שהיא‬

‫השנה שבה נתעורר המחבר בראשונה למדאותיו ולחזונותיו‪ ,‬בפסוק הטי נא כדך‬ ‫ואשתה סוד כדך מספרו עם האותיות והמלה עולה דח״ם ]גימטריאה מוזרה מאד‪,‬‬ ‫מחליף ד׳ בר׳!![ ל ר מ ו ז ש ב ש נ ת ד מ ״ ח י ק ו ם אברהם־‪ .‬גם מעשה ר' יוסף‬ ‫דילה דיינה הידוע למחברנו ושיש לו בלי ספק יסוד הסטורי‪ ,‬קרה לפני גדוש‬ ‫ספרד‪ ,‬כי מצאתי שרי אברהם בן אליעזר הלוי מזכיר אותו )בלי שמו אמנם אבל‬ ‫בתיאור פרטי המעשה עד שאין ספק בכוונתו( באגרת סוד הגאולה שלו )בכיי‬ ‫אוכםפורד ‪5 1 1 7 4 3‬‬

‫דף‬

‫‪a‬‬

‫( ‪ :‬״כי ב י מ י ם ה ה ם כ ע ש ר י ם ש נ ה ב ק י ר ו ב ק ו ד ם‬

‫ש נ ת ד י ן היה איש אחד משתמש בתגא דמלכא ונשאו לבו להוריד את סמאל‬ ‫ואת אמון ]מנואז והמלה נמצאת על נכונה בכתב יד השני באוכספורד[ משרתו‬ ‫למטה לארץ וכו׳ ו כ ר ‪ /‬ור׳ אברהם הלוי הוא עד שיש לסמוך עליו‪.‬‬ ‫יש הפסק יעיב מצאתי מזה הענין׳ והסודות הבאים מתחילים‬ ‫ביסוד לב האלהות וסוד יהוד! תזכרנו במילואו‪...‬׳׳( מדברים על עשר הספירות‬ ‫מעורבים בדברי קבלה מעשית ועל סוד מרכבת יחזקאל‪ ,‬ומסיים כאן בסוד על‬ ‫מיכאל ״יודע כי סוד מיכאל הוא סוד מהותי ואלהותי על הדרך שרמזנו וכל סוד‬ ‫אל בו ומפני זה הוא גוון הלבן וסוד מיכאל חלק התיבה ודרוש אותה ‪...‬״‪.‬‬ ‫אולי יעלה על ידי חקירה יתירה ביחוד בכ״י בדיט‪ .‬מוז‪ .‬או על ידי התגלות‬ ‫כתבי יד שלמים לגלות את שם המחבר שכנראה חבר את הספר בעזרת שמושים‬ ‫מאגיים‪ ,‬שאלה בהקיץ וכדומה‪ .‬אני חשבתי זמן מה דדך השערה על ר' א ב ר ה ם‬ ‫בן‬

‫א ל י ע ז ר ד‪,‬לוי עצמו שכמה דברים כאן אינם רחוקים מרוחו‪ ,‬אבל סגנון‬

‫ספריו שכתב שלא בעזרת שמות קדושים ושאלות במלאכים‪ ,‬דחוק מסגנון ספד זה‬

‫‪89‬‬

‫כ ת ב יד ‪33 32‬‬

‫וגם כמה קושיות אחרות מתעוררות נגד השערה כזאת‪ .‬אבל אינו מן הנמנעות‬ ‫שבכל זאת יתברר שהוא המחבר‪ ,‬ואולי חברו בימי נעוריו‪ .‬זמן קצר אחרי הגירוש‬ ‫בשנים שאין לנו כל יצירות ספרותיות אחרות ממנו‪ .‬אבל בודאי היו הרבה‬ ‫אפוקליפסיקאים בדוד ההוא שלא נשאר לנו זכרם‪ ,‬ויתכן שמתחת ידי אחד מבני‬ ‫בלי שם האלה יצא הספר‪ .‬ועל כל פנים הוא מן היצירות החשובות ביותר של‬ ‫הקבלה בזמן שקדם לתקופת צפת‪.‬‬ ‫בדף ״‪ 108‬רשום למעלה בגליון ״אישטי ל י ב ת איש די ח׳ ד׳‬

‫שמואל‬

‫םלורינסין‪.‬״‬ ‫דפים אלה נרשמו ברשימת פרד״ם החכמה לר״י באדהב )תדנ״ח( סי׳ ‪.170‬‬ ‫דף *‪ 125"-124‬בקורסיבה ספרדית מהמאה הי״ח‪ :‬דף קל״א ודף קמ״ב מתוך ב״י‬ ‫של ]ס׳ עץ חיים[ לד׳ חיים ויטאל‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫חיים‬

‫‪6‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫מ‬

‫נ‬

‫ה‬

‫ג‬

‫י האר׳׳י מר׳‬

‫ו י ט א ל [ כמו שנדפסו בראש ס' הכוונות‪ ,‬מתחיל כאן מדף ג׳ ע״ב באמצע‪,‬‬

‫אבל בסדר שונה‪ .‬׳בענין ההולכים על קברי רשב׳׳י ובנו במירון ביום ליג‪ ...‬העיד‬ ‫לי הרי״ם ]ר׳ יונתן םאגים[ ששנה אחת קודם שהכרתי אותו שהלך שם ‪ ...‬גם‬ ‫העיד ההר״א ]אברהם[ הלוי שהוא היה נוהג לומר תמיד נחם בברכת המזון׳‪ ,‬ומסיים‬ ‫כאן בדבריו על הפיוסים הקדמונים והחדשים‪ .‬חסר בסוף‪.‬‬

‫‪33‬‬ ‫‪<1•. & 416‬ו‪-.110‬נייר‪ 12:17 ,‬צ׳׳מ‪ 178 .‬דף‪ 28- 27 ,‬ש ו ת ת בעמוד‪ .‬דף ‪175‬‬ ‫שייך אחרי דף ‪ .176‬כתיבה תימנית חדשה‪ .‬כריכה תימנית‪.‬‬ ‫נקנה בירושלם‪ ,‬תדפ״ו‪.‬‬ ‫ס׳ אבן ה ש ה ם ל ד ׳ י ו ס ף ב ן א ב ר ה ם ן׳ צ י א ח מרבני ירושלם ודמשק‬ ‫באמצע המאה הט״ז‪ ,‬נתחבר בשנת רצ״ח בידושלם‪ .‬עיין על המחבר וביחוד על‬ ‫ספרו זה במאמרו הארוך של חיים הירשנזאהן בהמםדרונה א׳ )ירושלם תדמ״ו(‬ ‫עמ׳ ‪ .259 - 255 ,201-192‬בספריות הידועות נמצא עד עכשיו דק קטע קטן מהספר‪,‬‬ ‫בתלמוד תורה בליוודנו )רשימת ברנהיימר ‪ .(77‬כ״י זה שלם ונראה שהספר היה‬ ‫נפוץ בין יהודי תימן כי בשנת תר״ץ ראיתיו בירושלם בכתב יד תימני ישן מלפני‬ ‫שלש מאות שנה ושמעתי מחכמי התימנים על העתקות אחרות‪ .‬והוא ספד חשוב‬ ‫על חכמת הצירוף בכל מעמקיה‪ ,‬דברים שלא נמצאו בכל ספר אחר‪.‬‬ ‫ההקדמה פותחת‪ :‬׳׳נאם הצעיר יוסף בן לאדוני אבי אברהם ן׳ ציאח ז״ל‬ ‫נב״ת‪ .‬יען כי ראיתי איש חיל רב פעלים‪ .‬לו שם כשם הגדולים‪ .‬קדוש יאמר לו‪.‬‬ ‫בטוב יושר מנעלו‪ .‬לכן ייעדתי לחבר ולסדר לפניו ספר‪ .‬באמרי שפר‪ .‬לתאר לפאר‬

‫ולבאר‪ .‬להודות מאורות‪ .‬ספירות בהירות‪ .‬בגוונים עליונים שונים‪ .‬במעגל גלגל‬ ‫סגלגל‪ .‬ערוגות ארוגות סרוגות‪ .‬זקוקות חקוקות פקוקות‪ .‬ביסודות סודות חמודות‪.‬‬ ‫במדות אגודות‪ .‬בדברי מאורי פתרי כפתורי‪ .‬תורי סתרי כתרי‪ .‬אותיות פנימיות‬ ‫בנויות בתלפיות‪ .‬תורה ברה יקרה טהורה מאירה‪ .‬למלאות שאלות עולות‪ .‬לאדוני‬ ‫גאוני ואוני‪ .‬נקי ובקי‪...‬״ וכן במליצות ארוכות‪ .‬ודק בסוף הספד קורא את שם‬ ‫החכם שלבקשתו חבר הספד הזה והוא ״החכם האלהי האמתי הכולל כה״ר א ב ר ה ם‬ ‫ק א ש ט ד ו י צ ״ו )מחכמי ירושלם בדור ההוא(‪ .‬והוא אותו החכם שעל שמו חבר‬ ‫ר׳ יוסף ן׳ ציאח גם את ספר צ ר ו ר ה ח י י ם שלו‪ ,‬פירוש מוזר מאד לס׳ אוצר‬ ‫הכבוד לר׳ טודרוס אבולעפיה בדרכי הספד שלפנינו‪ ,‬הנמצא בכ״י ‪ 318‬ברשימת‬ ‫הידשפלד מאוסף ספרית מונטיפיורי )האלברשטם ‪ .(75‬אמנם ס׳ אבן השהם קדם‬ ‫לו כי מביא אותו)ואת ספרו האחר צ פ נ ת פ ע נ ח שאינו ידוע כלל( פעמים אחדות‬ ‫‪a‬‬

‫בם׳ צרוד החיים )דף ‪57 12‬׳‬

‫‪b‬‬

‫‪ ( ,‬מ ה מ ש ך דבריו בהקדמה ניכר רושם הקבלה‬

‫האכםטאטית של ר׳ אברהם אבולעפיה‪:‬‬

‫גם כי ראיתי כבוד תודתך משתדל‬

‫תמיד להחזיק ידי כל רב ותלמיד‪ ...‬כל אלה החזיקוני לנער חצני‪ ...‬ונדרשתי‬ ‫למלאת שאלת האדון ב ד ב ר י ם נ ס ת ר י ם ש ב י ר ר ו ח ק ר ו ו ב י א ר ו ח כ מ י ה ק ב ל ה‬ ‫העולים במסלה מעולה‪ ...‬ונכנסים באש להבה במעשה מרכבה בדרך קצרה ורחבה‪..‬‬ ‫בסוד הפרד״ם א ש ד הוא י ד ו ע להם שהוא ל ה ת ב ו ד ד ב ע נ י י נ י ם ידועים‬ ‫אצלינו‬

‫ב ח כ מ ה ה ז א ת ולכוף כאגמון הראש בין הכרכים עד אשר‬

‫י ת ב ט ל ו מ ו ד ג ש י ו ל ס ב ת ה ע ד ר חושיו‪ .‬ואז י ר א ה המאורות ה ע ל י ו נ ו ת‬ ‫תמידות במראה ולא בחידות ו צ ר י ך א ז ר ב ו ל ע מ ו ד ע ל ג ב ו ב פ ע ם ה ר א ש ו ג ה‬ ‫למען תהיינה ידיו אמונה ולהשיב חושיו למבוקשיו והדגשיו‪ ...‬לבלתי‬ ‫ה י ו ת ו מ צ י ץ וגפגע כאשר מצינו שאירע לקצת מהחכמים הראשונים״‪ .‬וכל דבריו‬ ‫אלה מזכירים את ס׳ חיי עולם הבא! אח״כ מזכיר את ״חיבורי הקטן אשד ב י ד ך‬ ‫על סודות הקבלה )אולי הוא הס׳ צפנת פענח?( ונותן טעם לשם הספר אבן השהם‪,‬‬ ‫ועל דרכו שאחז בה כדי להעלים את הסודות הכתובים כאן מאלו שאינם ראויים‬ ‫להם ״והנה בו סדרתי וחברתי קצת דברים שנראים הפוכים וסותרים קצתם לקצתם‬ ‫ובלתי צודקים כדי להעלימו מהבלתי יודעים‪ .‬אמנם ליודעים הם דברים ישרים ‪...‬‬ ‫ומה שהעלמתי במקום אחד גליתיו במקום אחד ברמז מופלא דק ‪ ...‬והכל עשינו‬ ‫בכוונה ידועה ורצויה אצלינו בסוד העתים ותמורותיהם ‪ ...‬לכן העצה היעוצה על‬ ‫כל מי שירצה להתבונן בםפרינו זה שלא יבהל מוחו‪ ...‬רק יקראנו כולו ואח״כ‬ ‫יחזור להתבונן בו לפני רבו כי הדברים נעוצים סופם בתחלתם ותחלתם בסופם‬ ‫כשלהבת שהיא קשורה בגחלת ‪...‬״‪ ,‬ובסוף ההקדמה שיד ארוך בסימן ״אני יוסף‬ ‫בן אברהם ציאח חזק״‪.‬‬ ‫הספד מקשר את חכמת הצירוף )שמגלה בה פנים עמוקות מאד ולאי כדרך‬ ‫דוב הספרים המדברים עליה רק בהקדמות ראשונות למתחילים( בפרטי תורת‬

‫‪91‬‬

‫כ ת ב י ד ‪34 33‬‬

‫האצילות ומבאר בחלק הראשון )אמנם אין חלוקה מפורשת בספר( את עניני‬ ‫הקשר הזה מתוך סודות שרטוסי האצבעות והידים‪ ,‬ודרכו רחוקה מאד מדרך‬ ‫הפשטנים כמו הרמ״ק‪ .‬וכל דבריו על חכמת היד שמביא עליה דברים מעניינים‪.‬‬ ‫אינם לפי דרך הזהר בס׳ יתרו אלא בדרך המסורת הכירומנטית הכללית )ענין‬ ‫המשולש שביד וכר(‪ .‬המחבר אינו מביא כל סעם לדבריו ואינו מסתייע בשום‬ ‫ספר לרבות את ס׳ הזהר‪ ,‬ורק לפעמים מזכיר דרך כלל מה שקבל מרבותיו מבלי‬ ‫לפרש את שמותם‪ .‬ותורתו בסדר האצילות טעונה חקירה מיוחדת‪ .‬מדף ‪28—21‬‬ ‫מפרש את פרטי סודות הליב נתיבות כפי שבאו שמותיהם בהקדמת פי׳ ס׳ יצירה‬ ‫המיוחם להדאב״ד‪ ,‬אבל כאן מתקן להם סדר אחר לגמרי‪ .‬עיקרו של הספד מכיל‬ ‫תורת עשר הספירות לפי דרכו ומקשר אותה עם חכמת התכונה‪ ,‬סודות הצירוף‬ ‫וענייני ה״חותמות׳ )רבועי־מספרים בעלי איכויות מתימסיות ידועות(‪ ,‬ועם פרטי‬ ‫סודות המאורות הבוקעים מחדרי הספירות‪ ,‬עד שאפילו דברי ס־ ברית מנוחה על‬ ‫סודות המאורות הפנימיים כאפס לעומת עושר ידיעותיו של המחבר בענין זה‪.‬‬ ‫בחלק האחרון‪ ,‬מדף ‪ 120‬ואילך‪ ,‬מביא תיאוריה שלמה על דבד החותמות המתייחסים‬ ‫לשבעה כוכבי לכת לפי דעת חכמי הטלסמאות‪ ,‬ומביא בסוף ענין כל כוכב וכוכב‬ ‫גם סרטי ׳שמושם בכח צד החיצוני״ כלומד תואר עשיית הםלסמאות והציורים‬ ‫הנחקקים עליהם כדי להוריד את רוחניות הכוכבים‪ ,‬ומעתיק בזה הרבה מספדי‬ ‫‪b‬‬

‫האצםגנינים ובעלי הקבלה המעשית‪ ,‬והדפים האחרונים ‪ 174‬עד הסוף הם קבלה‬ ‫‪b‬‬

‫מעשית טהורה‪ ,‬ומביא בדף ‪ 175‬כי כל סודות חותמות הכוכבים נגלו לאדם‬ ‫הראשון בשנת ש׳ שנה לחיי ירד בן מהללאל ו כ ת ב ו לו ב א ב ן ס פ י ד ולמד ממנו‬ ‫רזי פלאים )מבוא קרוב מאד לזה של ספר הרזים‪ ,‬הנדפס בם׳ דזיאל דף ל״ד ע״א(‪.‬‬ ‫בסוף בא עוד שיר מהמחבר׳ ״קחה לך גביר מנחה שלמה ערוכה היא בסוד‬ ‫סתר ומכמן״ בי״ג בתים ואח״כ מליצה לר׳ אברהם קאשטרו ובסוף הכל‪- :‬ונשלם‬ ‫בשנת הרציח ליצירה למנין שאנו מונין פה ירושלם עיר הקדש‪..,‬״‪ ,‬ולמטה מזה‬ ‫היתד‪ .‬חתימת הסופד החדש ונמחקה כולה והוסרה מעל הנייר‪) ,‬כנראה כדי לרמות‬ ‫את הקונים שיחשבו כי זהו כתב יד משנת רצ״ח עצמה ?(•‬

‫‪34‬‬ ‫‪-.Hebr. 4° 75‬נייר עב‪ 20 :26 ,‬צ״מ‪ 256 .‬דף‪ 36 ,‬שורות בעמוד‪ .‬קורסיבה‬ ‫איטלקית יפה של המאה הט״ז‪.‬‬ ‫מתנת האינג׳ ‪ Guaitiero cividaiii‬שבמשפחתו נמצא כ״י זה זמן רב‪.‬‬ ‫]פירוש ע ל התורה[ בדרך הקבלה בדרושים ארוכים ומתוכו ניכר בברור‬ ‫שהוא ל ד ׳ מ ש ה קו ר ד ו ב י ד ו ולא נודע כ״י אחר ממנו‪ .‬נראה שהוא כה״י שראה‬

‫הרב חידיא בשנת תקל״ו בפיםאדו כפי שמעיד בם׳ מעגל טוב )הו׳ פריימאן‬ ‫עמ׳ ‪ .(76‬פותח‪ :‬״מלת בראשית ירמוז כמה ענייני׳ ראשונה אל החכמה ויאמ׳‬ ‫שהבורא שהוא הכתר הנעלם שאין םוף שוכן בו ובורא על ידו ברא בראשית‬ ‫בתוך החכמה שלשי' ושתים נתיבו׳ פלאי׳ חכמה‪...‬״‪ .‬הרמ״ק מביא כאן את שאד‬ ‫ספריו‪ ,‬את ספיר שהוא ר״ת ספר פרדס דמונים )הרבה פעמים(‪ ,‬את פירושו לזוהר‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫את ם׳ אלימה )דף ‪ : 163‬כדפירשנו בספר אלימה בפרק עין חצור‪ ( ,‬א ת פירושו‬ ‫לס׳ יצירה דף‬

‫‪.182‬‬

‫‪b‬‬

‫פ ד ׳ בראשית תופשת רביעית כל הספר‪ ,‬שדרכו אינה כדרך‬

‫ס׳ פרדס דמונים אלא כדרך פירושו לזוהר וס׳ אלימה‪ ,‬בעמקות ומבלי להביא‬ ‫דברי אחרים‪ .‬לפני ם׳ ויקרא‪ ,‬דף ‪ ,124‬נמצא ציור בית המקדש וכליו‪30,5 : 30,5) .‬‬ ‫צימ(‪ .‬על פרשת ויחי אין פירוש וכן מכל ס׳ שמות יש רק שני דפים לפר׳ שמות‬ ‫ונראה שנפסק כאן‪ .‬סימני הדפים הישנים נפסקים גם המה כאן עד שאי אפשר‬

‫״י הכיל פעם יותר‪ ,‬אבל נראה שלא‪ .‬בדף‬

‫‪ 124‬נשאר מקום‬

‫פ‬

‫נ‬

‫ו‬

‫י‬

‫‪b‬‬

‫‪.‬‬

‫ולמטה רשומה הערת הצנזור )הנמצאת עוד הפעם בסוף כל הספר( ‪Reuisto per mi‬‬ ‫‪ .fra Luigi da Bologna giugno 1599‬הפירוש הזה א י נ ו קובץ הדרשות של הרמ׳׳ק‬ ‫שרבות מהן מובאות בכתבי יד )למשל בבריט‪ .‬מוז‪ .‬מרגוליות ‪ »848‬כ״י באדהב ‪(84‬‬ ‫‪a‬‬

‫כי בתחלת פ׳ צו דף ‪ 138‬מעיר קורא אחד בגליון ״בדרשות דף קס״ג יש תוספת‬ ‫נכבד למקום הזה״‪ ,‬וכן עוד הפעם בסוף ם׳ במדבר‪ ,‬אם כן היה ספר מיוחד לדרשות‬ ‫הרמיק על התורה‪ .‬מסוף אחדי מות עד סוף ם׳ ויקרא חסר ונשארו הדפים‬ ‫‪ 180-175‬ריקים‪ .‬מפ׳ ויקרא והלאה לובש הפירוש יותר ויותר צורת טעמי מצות‪,‬‬ ‫וזה מה שקרא הרב חידיא לספר זה בשם הכפול פירוש לתורה וטעמי המצות‪.‬‬ ‫בתחלת ם׳ דברים אומר‪ :‬הנה בפרשה זו לא נמצא זוהר ונכתוב בה כפי מה‬ ‫שיעלה בגורלנו בם״ד‪.‬‬ ‫הערה בכתיבה רבנית ספרדית״נלע׳״ד נתן‪...‬׳‪ ,‬כנראה מר׳ נתן‬

‫‪:‬‬ ‫שפירא ירושלמי‪.‬‬ ‫;‬

‫‪inque libri del Cordotiero in due‬‬ ‫‪:Penis‬‬ ‫< )‪def‬‬ ‫‪toini. In d(ett)o libro non ci e cosa contro il s(anto) officio Jacob... Extra‬‬ ‫‪Notarius S(ancti) Officii Reggii.‬‬

‫]שם משפחת הפקיד בלתי ברור[‪.‬‬

‫‪35‬‬ ‫‪ -.Hebr. 4° 10‬נייר׳ ‪ 20 : 29‬צ״מ‪ 45 .‬דף‪ 32-30 ,‬שורות בעמוד‪ .‬במקומות‬ ‫אחדים הדיו קלקלה ושרפה את הנייד‪ .‬קורסיבה איטלקית יפה‪ ,‬מסוף המאה הט״ז‪.‬‬ ‫בסופו הערת הצנזור ‪ Camiiio jagei‬משנת ‪ .1613‬על דף השער ״אי״ש ג״ד אנכי‬ ‫בארץ״ ועוד‪ :‬׳׳לאברהם גראציאנו למקנה מאת אלמנת כמ׳ יוסף חיים אגייו בונדי‬

‫‪93‬‬

‫כ ת ב י ד ‪35‬‬

‫ד ל הנקראת מרת ויטוריאה ת״מ״א ומאת אביה כמה׳׳ד הלליינו פואה יצ״ו מרייו‬ ‫‪ iReggioi‬כמו אפוטרופוס מיורשי ויתמי ד׳ יוסף חיים ז״ל הנ״ל ומר׳ מנחם קורקום‬ ‫ור׳ יהושע אשכנזי קרוביהם העושים גב׳ ]=גביה[ בעדם ובשמם במעות מנויות‬ ‫שמכרו בהכרזה ושומא שאר ספריהם בבית הנפטר ז״ל הנ״ל והיה זה פה מודינא‬ ‫ביום ראשון בשבת יו׳ שבט שנת תי״ט לפ״ק״‪.‬‬ ‫מתנת מר אזולאי׳ בתל אביב תרפיה‪.‬‬ ‫פירוש ס פ ר יצירה כ״י מהחכם השלם המקובל האלוהי הגאון כמוהד״ר‬ ‫מ ש ה ק ו ר ד ו ו י א י ר ו ז״ל‪ .‬והוא חלק מספדו הגדול אור היקר שכן לשונו בראש‬ ‫הפירוש‪ :‬״שער ארבעה עשר יהיה בביאור ספר יצירה להיות עניגו בפירוש‬ ‫הספירות ואותיות שבהם נבראו שמים וארץ וימים וכל אשר בם‪ .‬ואל יקוה ממנו‬ ‫המעיין שנבאר בו דרך היצירה שלא קבלנו בו דבר אבל יהיה עסקנו בביאור‬ ‫הספר החתום‪ .‬הפירוש קובע את השערים עד תשע עשרה׳ שער לכל פרק‪ .‬מזכיר‬ ‫הרבה את םפ״ר ‪1‬ס׳ פרדס דמונים שלו[ ואת פירושיו לחלקים שונים בזהר‪.‬‬ ‫המחבר אינו מביא הרבה ספרים מזולתו׳ רק את ספר הזהר׳ הבהיר‬

‫ד הקנה באותיות בראשית )דף‬ ‫הרמב״ם )דף ‪.(42‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪,7‬‬

‫‪b‬‬

‫‪( )42‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪ (19‬׳‬

‫‪,‬‬

‫א ת דברי המפרשים דחה בכמה עניינים׳ למשל דף ‪:36‬‬

‫‪a‬‬

‫״ ו ל א‬

‫אחוש לדבדי המפרשים בעניין זה כלל״‪ .‬הוא אחז בנוסח הארוך ועומד כאן גם על‬ ‫הנוסח הנכון‪ .‬בדף ‪10‬‬ ‫לידינו‬

‫‪a‬‬

‫) פ ״ א משנה י״ג(‪ :‬״אמנם ב כ ל נ ס ח י ם פ ר י צ י ר ה ש ב א ו‬

‫י ו ת ר מ ע ש ר ה ‪ ,‬מצאתי נוסחה זו שהיא כתובה לפנינו וכך פי׳ כל‬

‫המפדשי׳ לכך ג״כ אנחנו נבאר בה כפי דעתנו״‪ .‬דפוס מנטובה שכ״ב עוד לא נודע‬ ‫לו‪ ,‬ונראה שהפירוש חובר בשנות החמשים למאה הט״ז•‬ ‫על הכה העליון שבאלפא ביתות‬

‫ו כ ב ד נ ת ב א ר ע נ י י ן זה ע ל‬

‫פ י מ ג י ד ״ ואולי גם בזה כוונתו לס׳ הקנה הנזכר אחריו‪ ,‬המכונה בפרדס דמונים‬ ‫בשם ״ספר המדבר מפי מגיד״ ואולי כוונתו למגיד אחר‪ .‬רמז בלתי ברוד גם‬ ‫‪b‬‬

‫‪:‬‬

‫בדבר ז׳ כ פ ו ל ו ת ״ א ב ל בשבע ‪ ...‬הוצרך לומר ולא שמנה‪ ,‬מפני ש ע ד י י ן‬ ‫י ש ב ז מ נ י נ ו זה מי שרצה למנות הבינה בכלל השבע ואמר שהיא עם התחתונות״‬ ‫ועוד מביא שם דבריו של מפרש זה ומתפלפל עמו בארוכה‪ .‬בסוף הפרק החמשי‬ ‫מעיר הסופר‪* :‬בכאן הניח הרב חלק נראה שעדיין לא השלים הפי׳ של המשנה״‪,‬‬ ‫מסיים ״חםלת ספר יצירה דמתקריא ברייתא דאברהם אבינו״‪.‬‬ ‫כתבי יד מן הפירוש הזה אינם מצויים ביותר» עיין רשימת הבודלייאנה‬ ‫לשטיינשניידד עמ׳ ‪ 1793‬וכ׳׳י אחר ברשימת גירונדי סי׳ ‪ .95‬עדותו של ר׳ יוסף‬ ‫םמבדי בלקוטים מס׳ דברי יוסף שלו ע׳ ‪ 64‬״ועשה פירוש על ס׳ יצירה וקרא שמו‬ ‫מ א ה ק ש י ט א ״ אינה מוצאת לה סמך בכתבי יד‪ ,‬שאינם מזכירים שם זה כלל‬ ‫ואולי טעה כאן‪.‬‬

‫כ ת ב י ד ‪36‬‬

‫‪ 4‬ע‬

‫‪36‬‬ ‫‪ - . Hebr. 4° 74‬נייר‪ 19,5 :29 ,‬צ״מ‪ 142 .‬דף‪ ,‬בין ‪ 45-40‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫הפנים בכתיבה רבנית ספרדית והפירוש בקודםיבה‪ ,‬מהמאה הייח?‬ ‫נקנה בחברון‪ ,‬תרפיז‪.‬‬

‫פירוש לזוהר ע ל שיר השירים ל ד י מ ש ה ק ו ר ד ו ב י ר ו ‪ .‬הדף‬ ‫הראשון חסר‪ .‬הוא אמנם חלק מפירושו הגדול ס׳ אוד היקר אבל קיים כספר בפני‬ ‫‪8‬‬

‫עצמו‪ ,‬וכן גמצא גס בכתבי יד לחוד )אוכספודד ‪ ,1813-1814‬בריס‪ .‬מוז‪.(749 .‬‬ ‫הפירוש מכיל גם את לשון הזוהר עצמו באותיות גדולות‪ .‬הספר חשוב ביחוד על‬ ‫ידי מאמרו הארוך הנמשך כאן מראשית הספר )כאן חסרה כנראה רק ההקדמה או‬ ‫שער מיוחד( עד דף ‪ 30‬המכיל ת ו ר ת ה מ ל א כ י ם של ה ר מ ״ ק ב פ ר ט ו ת ר ב ה‬ ‫ומראה את הרמ׳ק מצד שאינו בולט למדי בשאר כתביו‪ :‬ביחסו לקבלה המעשית‬ ‫שכמה פרקים ממנה נידונים כאן באריכות‪ .‬וזאת הקדמתו לדרושים האלה‪ :‬׳בענין‬ ‫האדם עם המלאכים יש כמה דרישות ובכל דרישה כמה חקירות ידועות כאשר‬ ‫גבאד‪ .‬ואולם שכל הדרישות הם הא׳ מספר מדרגות המלאכים וכל הדיעות הנמצאות‬ ‫בזה הב׳ מהותם בכלל ובפרט הג׳ כוונת מציאותם הד׳ סדר מעלתם הה׳ דדך היאך‬ ‫האדם נפעל מהם וגשפע הו׳ על איזה צד )האדם( ירכב האדם עליהם הז׳ בכמה‬ ‫בחי׳ משעבד האדם אותו לרצונו‪ .‬ועתה נפרש דרישות אלו אחת לאחת‪] .‬וארשום‬ ‫פרטי ראשי הפרקים לתת תמונה מהקף הדרשה‪[:‬‬ ‫ה ד ר י ש ה ה א ׳ ]החקירה הא׳[ ראוי לחקור בה אם אפשר לתת מספר‬ ‫למדרגותם אם לאו‪.‬‬ ‫החקירה השנית בשמות המוגהים למלאכים כמו לשם מטטרון או לםנדלפון‬ ‫או ליופיאל וכיוצא וכמו השמות הנז׳ בם׳ ב ר י ת מ נ ו ח ה או בם׳ ה מ ל ב ו ש או‬ ‫ב ם ׳ ה ח ש ק ו כ מ ו ה נ מ צ א י ם ב פ ע ו ל ו ת ב ק ו נ ט ר י ם י ן כי זה יעבר ידיעתינו‬ ‫בו והעסק בו מסוכן‪] .‬ספד המלבוש הוא הספד על מלאכי התקופות והחדשים וכו׳‬ ‫‪1‬‬

‫שמקצתו נדפס בראש ספד רזיאל והרמ׳ק מביא אותו בכמה מספריו (‪ ,‬וספר‬ ‫החשק הוא ספד מפורסם בקבלה מעשית שלא נדפס אבל נמצא בכמה כיי למשל‬ ‫בריט‪ .‬מוז‪.1748 .‬‬ ‫החקירה הג׳ בשמות המלאכים היוצאים מפסוקי התודה והנביאים והכתובים‬ ‫כגון הסיר תייו אחין מפסוק הנסתרות לה׳ אלהינו וכגון אוריאל ••• מיכאל וכן‬ ‫מכב״י וכגון אגליא‬

‫וכגון צמרכיד מסופי פסוקי פרשת בראשית וכן ראשי‬

‫‪ ( 1‬בס׳ תפלה למשה )טרעמישלא תרנ״ב( דף מיה ע״ב ן בס׳ שעור קומה דף ל׳ ע״ג ובפירוש‬ ‫לזוהר ח״ב דף ר״ט א׳ הנדפס בס׳ אור התמה לר״א אזולאי‪.‬‬

‫כתב‬

‫‪95‬‬

‫י ד ‪36‬‬

‫פסוקים בוווו י( וכגון יואחצצבירוין מם׳ הנני עומד שם על הצור וכגון יוהיך‬ ‫כליך ‪ ...‬וכיוצא רבים עד אין מספר‪.‬‬ ‫החקירה הד׳ אם השמות היוצאים מפסוקי התורה או הבלתי היוצאים שוים‬ ‫כולם או יש בהם בחיי ומדרגות ‪] ...‬מביא כאן את תפלת ר׳ נחוניא בן הקנה‬ ‫וענין הצירופים •כנודע בסוד ההשבעות ב פ ר ק י ד׳ י ש מ ע א ל יש השבעה כמאה‬ ‫סעמים י׳ה ויש בהשבעות כמה פעמים יהיו ויש בהשבעות אחרות סוד הוייה ו י ש‬ ‫ק מ י ע שתחלתו וראשו י׳ אחת לבדי בסופו מזכיר עודפעםש‪-‬יש מלאכים מופקדים‬ ‫על התקופות והימים והלילות והחדשים והשבועים והים !והוא סוד[ ס׳ ה מ ל ב ו ש ׳ [ ‪.‬‬ ‫החקירה הה׳ באמונת המאמין בשמות הנזי‪ .‬ראשונה נמצא ב פ ר ק י ד׳‬ ‫י ש מ ע א ל אומד פעמים רבות טוטרוס״ייה ה׳ צבאות הרי ששם זה מייחס אותו‬ ‫לשיית‪) .‬מביא ש‪-‬פירשו ב ס פ ר י ה פ ע ו ל ה כי שם רחיש תמי״ף הם דית״ וגם‬ ‫מביא כי ׳נמצא בקצת המקומות בספרים מייחסים השמות ההם בעצמם בזולת‬ ‫הבורא ושתי הבחי׳ אמתי(‪.‬‬ ‫החקירה הו׳ בסדר המדרגות במלאכים ובכסא הכבוד דדך כלל‪1 .‬אומר על‬ ‫ס׳ ב ר י ת מ נ ו ח ה ״אחשוב כל דברי הספר ההוא דברי דוהיק נמסר מפה אל פה‬ ‫או על פי ]בכ״י‪ :‬פה[ מגיד נאמן לחסיד וקדוש״ ומביא פ ר ק י מ ע ש ה ב ר א ש י ת‬ ‫ושאר ספרים במ״ב ״שאעפ״י שהם מסודרים לפני הכל אני אומר הרי לחם והדי‬ ‫סכין ואין לנו פה לאכול כי בהיותי עוסק בחבורים האלו ‪ ...‬אני רואה בעצמי‬ ‫שאני צריך למודעי״[‪.‬‬ ‫החקירה הז׳ במנין וסדר עשר כתות המלאכים ושמותם ]ע׳פ סדר הרמב״ם‬ ‫והוא משיג עליו השגות רבות‪ ,‬והוא סומך על הסדר הכתוב בס׳ ברית מנוחה•‬ ‫‪b‬‬

‫ומביא כאן בדף ‪ - 3‬ו ב פ ר ק י מ ר כ ב ה ו כ ן ב פ ר ק י מ ע ש ה ב ר א ש י ת מגה‬ ‫עולמות שבהם המלאכים וקראם קצתם גדודים וקצתם ספסרים ‪ ...‬ו ב ת ו ס פ ת א‬ ‫דנבואת‬

‫י ח ז ק א ל נתן מדה פרסית לקצת פרטיים מהחיות׳ וכוונתו במאמר‬

‫האחרון אולי למה שכתוב בפ״ב דחגיגה על קרסולי החיות וכו׳ כל סדרי איבריהם‪[.‬‬ ‫הדרישה‬

‫ה ב ׳ מהותם בכלל ופרס‪ .‬החקירה הא׳ בסעם למה המראות‬

‫הדקות כעין המלאכים ושאר החזיון הכל נמצא ונראה בדמות אש ולהבת שלהבת‪.‬‬ ‫!נמצא בו ‪-‬ואם באנו לקרב הדרוש הזה אל החכמה הפנימית נאמד כי כל מלאך‬ ‫נמצא מכה הגבורה שה׳׳ס השמיטה הזאת‪.‬׳׳ וסופד יותר קדום הוסיף כאן הגהה‬ ‫בפנים וז״ל ״הנה הרב המחבר חזר בו מדעת זו בשיעור קומה שלו סימן כ״ג‬ ‫‪1‬צ״ל פ״ג!‪ 1‬והאריך שם לבטל קבלה זו ע״ש וכ״כ הרב האד״י בש׳ מאמרי הזוהר‬ ‫בפירוש לאדדא רבא וע״ש״‪[.‬‬ ‫החקירה הב׳ במראות המלאכים‪.‬‬

‫החקירה הג׳ בפעולת המלאכים בגשמים‬

‫מהם בפגישת גשם בגשם ומהם בהשפעה בדקות‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫החקירה הד׳ מציאות המלאכים‬ ‫א‬

‫עיין מה שכתבתי בדבר שמות אלו בקרית ספר שנה ' עמי ‪•35‬‬

‫כ ‪ i t‬ב י ד ‪36‬‬

‫מבורא כל‪.‬‬

‫החקירה הה׳ במהות הכסא הנברא‪.‬‬

‫החקירה הו׳ במהות מלאך הנוצר‪.‬‬

‫החקירה הד במהות הנפרד הנעשה‪] .‬כאן מביא את פירוש הסבא שלו כחלק מספדו‬ ‫הגדול שכבר נגמר[‪,‬‬ ‫ה ד ר י ש ה הג׳ בכוונת מציאותם‪ .‬החקירה הא׳ אם יספיק כל הנדרש בשתי‬ ‫הדרישות בסדר עניינם או נצטרך אל טעמים אחרים‪.‬‬

‫החקירה השנית בםעם‬

‫מציאות הברי׳ מצד עצמה‪ .‬החקירה השלישית בטעם מציאות הבריאה מצד זולתה‪.‬‬ ‫]מביא כאן מאמר מפירושו לויקרא שנגמר בשנת שכ״ג‪ ,‬לפי עדותו בכ״י בריס‪.‬‬ ‫החקירה הרביעית בטעם היצירה מצד עצמה ]מביא את ר׳ מנחם בפי׳‬

‫מוז‪1.775 .‬‬

‫התפלות׳ שהוא ר״מ ריקאנאטי[‪.‬‬

‫החקירה החמישית בטעם היצירה מצד זולתה‪.‬‬

‫החקירה הששית בטעם העשי׳ מצד עצמה‪.‬‬

‫החקירה השביעית במהות העשיה‬

‫מצד זולתה‪.‬‬ ‫ד ר י ש ה ר ב י ע י ת בסדר מעלתם‪ .‬החקירה הא׳ בפ׳ ואראה את ה׳ יושב‬ ‫על כסא רם ונשא‪.‬‬

‫החקירה הב׳ בשמות כסאות שייחסו בפרקי מרכבה‪ .‬החקירה‬

‫חג׳ בשיעור הכסא שפי׳ בפרקי מרכבה‪ .‬וז״ל כסא רם ונשא ארכו שמנה מאות‬ ‫אלפים רבבות פרסאות וכי‪ .‬ועניין הפרסאות פי׳ ר׳ י ה ו ד א ] ח י י ט [ בס׳ מ נ ח ת‬ ‫י ה ו ד ה ‪ .‬מביא כאן גם את פירושו לס׳ יצירה )הנמצא כאן בכ׳׳י ‪.(4° 10‬‬

‫החקירה‬

‫הד׳ בפ׳ שרפים עומדים ממעל לו וגו׳‪) .‬על פי ס׳ ברית מנוחה(‪ .‬מביא כאן שתי‬ ‫פעמים כבד את ח ל ק ת פ ל ה‬

‫ל מ ש ה שהוא פירושו לסדר התפלה ונדפס‪ ,‬אבל‬

‫כנראה רק מקצתו נשלם אז׳ כי בפעם השניה רומז לדבר שרצונו לבאר שם ו‬ ‫החקירה הה׳ בפ׳ ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקדה הנורא‪ .‬מביא ס׳ ברית‬ ‫מנוחה‪.‬‬

‫החקירה הוי בפ׳ ומתוכה דמות ארבע חיות•‬

‫החקירה הז׳ בפסוק והנה‬

‫אופן אחד בארץ‪.‬‬ ‫ה ד ר י ש ה ה ח מ י ש י ת דדך היאך האדם נפעל מהם ונשפע‪ .‬החקירה האי‬ ‫דרך יפעל האדם מכסא לבד‪.‬‬

‫החקירה הב׳ דרך יושגח האדם מכסא ומלאך יחד‪.‬‬

‫החקירה הג׳ בסוד ההנהגה המתפשטת למטה‬

‫בעשיה‪.‬‬

‫החקירה הד׳ בהנהגה‬

‫המתפשטת למטה ע״י החיצונים‪ .‬החקירה הה׳ דדך מבוא החיצונים בענייני העולם‪.‬‬ ‫החקירה הו׳ בנתיבות ה ח כ מ ה ה ח י צ ו נ י ת לפעול בנבראים התחתונים‪) .‬המושג‬ ‫ח׳ חיצ׳ ל מ א ג י ה לקוח מם׳ ברית מנוחה‪ .‬מפרש כאן סוד פעולת הטלםמאות‪(.‬‬ ‫החקירה הד דרך מבוא באדם בעצמותו הנשמה המתעברת בו או המלאך או השד‪.‬‬ ‫מפרש בו סוד התלבשות מלאך באדם ‪-‬וזה שיקראוהו בני אדם מגיד״ וסוד התלבשות‬ ‫רוח דעה ושד באדם‪) .‬מלת ״דיבוק״ אינה ידועה בקבלה!( הרמ״ק מבדיל בין עיבוד‬ ‫רע‪ ,‬שהוא התלבשות נשמה רעה באדם )שרומז לה גם בשמועה על ענין הגלגול‬ ‫סוף סי׳ ו׳( ובין התלבשות שד בו‪ .‬הוא מכיר את ״משפחות השדים״‪ :‬״והחכם‬ ‫שישביע השד צריך שידע מאיזה משפחה הוא׳ לדעת מאיזה חלק הוא ‪ ...‬כדי‬ ‫להבריחו מהאיש ההוא״‪.‬‬

‫כתב‬

‫‪97‬‬

‫י ד ‪36‬‬

‫ה ד ר י ש ה הו׳ על איזה צד ירכב האדם עליהם‪.‬‬

‫החקירה הא׳ דרך ירכב‬

‫האדם על החיצוני וכמה בחי׳ יש בו שצריך אליו ערמה להנצל ממנו‪ .‬החקירה הב׳‬ ‫דרך יזכה האדם אל הנפש ואל הרוח ושאר המדרגות‪) .‬מפרש כאן דברים שדק‬ ‫באו ברמז דק בס׳ פרדס דמונים בשער הנשמה(‪.‬‬ ‫האדם על אופן ומלאך וכסא‪.‬‬

‫החקירה הג׳ דדך היאך ירכב‬

‫החקירה הד׳ במעלת האדם על המלאך ‪ ...‬ומוסיף‬

‫עוד על זה בחקירה הה׳ שהאדם יחידי מרכבה והמלאך כולם יחד הם מרכבה‪,‬‬ ‫והוא אבר פרטי מאיברי המרכבה• מפרש גם סוד פרק שירה‪.‬‬

‫החקירה הו׳ בסוד‬

‫יצירת כסא חיה ואופן ויצירת האדם‪ .‬כבר פי׳ בס׳ יצירה וכר‪.‬‬

‫החקירה הז׳ בחיות‬

‫העולם בשפעו בדקות וגסות‪.‬‬ ‫ה ד ר י ש ה הז׳ על כמה דרכים משעבד האדם אותם לרצונו• החקירה הא׳‬ ‫איזה דרך משובחת מכל הדרכים‪) .‬מדבר על הרשות להשתמש בשמות לצורך‬ ‫הרבים ״כגון ר׳ י ו ס ף ג י ק י ט י ל י י א ]כ׳׳י דקיסילייא( וחבריו שנשתמשו בשם‬ ‫לצורך הצלת הרבים״ ומזה נראה שראה דברים בכתבי יד על ר׳ יוסף גיק׳ שאינם‬ ‫ידועים לנו‪ .‬אח״כ מדבר בגנות המשתמשים בתגא שלא כהוגן ומעיד שלאיש כזה‬ ‫״הקב״ה מפריד נשמתו מהקדש וטורד אותה בחיצונים וכל אותם הרוחות שהוא‬ ‫הטריח בפעולות כולם אויביו ומבקשי רעתו בעוה״ב ורוב ה פ ע מ י ם‬

‫מסיתים‬

‫א ו ת ו ו מ ט ע י ם א ו ת ו ב ע נ י י נ י ה מ ש י ח ו מ ר א י ם לו ש מ ו ת ש י ש ת ג ע ל ע ש ו ת‬ ‫ע צ מ ו מ ש י ח או נ ב י א כ ד י ל ר ו מ מ ו בעיני עם ישראל לרוב חשקם ותאותם‬ ‫במשיח ואח״כ נשאר בבושת וחרפה ומעולם לא ראינו מי שנכנס בזה שלא יפול‬ ‫בזה זולתי הקדושים הטהורים כ ג ו ן ר׳ י ה ו ד ה ה ח ס י ד ו ד ׳ י ו ס ף ג י ק מ י ל י א‬ ‫א ל ע ז ד מ ג ר מ י ז א ו ה ד מ ב ״ ן וכיוצא רבים שהיו יודעים כח השם ולא‬

‫ור׳‬

‫נשתמשו בו ולא בפעולות״ ובסוף מתנצל שכל עסקו בקבלה מעשית כאן אינו אלא‬ ‫לדעת כח השם בלבד! ונראה שרמז בדבריו לר׳ אברהם אבולעפיה או לר׳ יוסף‬ ‫דילה דינה או לשניהם‪(.‬‬ ‫החקירה הב׳ בענין אתמחי גברא הנד בתלמוד‪ .‬מדבר בו על סוד הזכרת‬ ‫השם ומביא ם׳ ברית מנוחה וגם ״דרך הזכרת השם כ ד פ י ׳ ב ם ׳‬

‫אוד‬

‫השכל‬

‫‪,‬‬

‫ל ר א ב ר ה ם א ב ו ל ע פ י ה ״ ‪ .‬חקירה ב ׳ ‪ -‬ה נדפסו כאן ב נ ס פ ח י ם ‪.‬‬ ‫החקירה הג׳ בהזכרת השמות לפעול בהם אם דין אם רחמים‪] ,‬מזכיר כאן כמה‬ ‫דברים מדרכי הקבלה המעשית הנקראת אצלו תמיד פ ע ו ל ה ‪ .‬״הפעולה בעצמה‬ ‫יודה א ם י ש ב ה ד ב ר מ כ ו ע ר א י נ ה ק ד ו ש ה כ ג ו ן ק ט ד ת א ו ה י ו ת ה א ד ם‬ ‫ע ר ו ם או מ ק ו ם מ ט ו נ ף או י ש ת ת ף בה א ש ה או ס ג ו ל ת ה ב ל י ל ה או‬ ‫במבואות‬

‫ב ש ד ו ת ב ב י ת ה ק ב ר ו ת במקום המצאם נדע שהם חיצונים או‬

‫כתיבתם בעוד כלב או חתול וכיוצא יורה על פעולתו בחיצונים וכן‬ ‫המזלות‬

‫חותמות‬

‫‪,‬‬

‫והכוכבים כולם פעולות בצד העשי מבחוץ ואף אס יהיו באותיות‬

‫קדושות וכן אם תהיה הפעולה מגונה כ ג ו ן ל ה ב א אשה‪ ,‬לראות השד והסתת עניך[‪,‬‬

‫החקירה הדי ביחס הזמן עם הפעולה‪) .‬מביא עוד הפעם את ס׳ המלבוש‪(.‬‬ ‫החקירה הה׳ בדרכי פעולות השמות‪] .‬מביא בה שהזכרת שמות ידועים מותרה‬ ‫אבל ״הזכרת ההויות אסורה מטעם האויר שההויה מתלבשת בו כ ד פ י ׳ ב מ ק ו מ ו ת‬ ‫א ח ר י ם לכך אם ירצה להזכיר יהיה בסתימת פה שלא יוציא מפיו אויר אלא‬ ‫בהנעת גרון ולשון בשתיקה בלי קול ו י ק ר א זה ב י ן ה י ו ד ע י ם ב ח כ מ ה ה ז א ת‬ ‫הבלעה״ (‪[.‬‬ ‫‪1‬‬

‫החקירה הו׳ בלחשים וכיוצא‪ .‬החקירה הז׳ בדרך התפשטות החכמה וידיעת‬ ‫הנסתרות למטה‪.‬‬ ‫בכל הפרקים האלה׳ ובייחוד בדרישה השביעית׳ מראה דמ׳׳ק בקיאות מפתיעה‬ ‫בחכמת הכשוף ודרכיה ויש בהם כמה ידיעות יקרות עד שברור‪ ,‬שהקדיש גם‬ ‫ללמודים אלה זמן רב ואין כל יסוד להגדיל את המרחק בינו ובין הקבלה המעשית‬ ‫יותר מכפי המדה‪ .‬אחרי סוף הדרישות האלה בא עוד קטע קצר‪ ,‬מאמר מהקדמונים‬ ‫וביאוריו עליו‪ ,‬בענין שבעים שמותיו של הקב״ה שמסודר בשלשה אלפא ביתות‬ ‫והרמ״ק מעיד ״ראיתי בשם א׳ מן החכמים שיש כח באלפא ביתא השלישית להוריד‬ ‫נפש הנפסד ולהגשימו עד ידבר עם האדם בזמן חיותו וזו פעולה קטנה בערך כוחם‬ ‫הנפלא״‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪- 2 3‬‬ ‫ו מ ק ו מ ם ״‬ ‫והוא מלון מלא ענין דומה בהרבה לזה שהזכרתי מס׳ אבני זכדון ומסי תולדות‬ ‫אדם בקרית ספר שנה ו׳ עמי ‪ ,273‬אבל שונה ממנו הרבה גם בתוכן וגם בסדר‬ ‫המלאכים‪ ,‬וגם חלק גדול מהשמות נשארו בלי ביאורים ואינם אלא דבורים מתחילים‬ ‫בלי ערכים אחריהם• הדפים האחרונים הוקדשו לביאורים ארוכים על השם בן‬ ‫ע״ב שמות‪.‬‬ ‫ואם הפירוש בחלק הראשון הזה היה שונה באופן ניכר משאר חלקי ס׳‬ ‫אור יקר והתקרב באופן הרצאתו הרבה יותר לס׳ פרדס דמונים‪ ,‬בהזכרת לשונות‬ ‫מספרי זולתו וכיוצא‪ ,‬הדי מכאן ואילך בפירוש לעצם הזוהר )חדש( לשיר השירים‬ ‫חוזר הדמ״ק למנהגו‪ .‬הפירוש לחלק זה מכיל כמה דרושים עמוקים על חכמת‬ ‫הצירוף‪ ,‬דברים התופשים דק מקום מועט בשער הקטן המוקדש להם בסוף הספיר‪.‬‬ ‫״ומי שירצה עוד לעמוד על סוד כח הצירופים האלו ו פ ע ו ל ת ם צ ר י ך‬ ‫לעיין במה שכתב ב ס פ ר מ ר א ו ת ה צ ו ב א ו ת בפי אחרי מות ובלי ספק יש בו כה‬ ‫להכניע כל הבריאות״‪ .‬כל הפירוש מתחלק לכ״ה סימנים‪ .‬בסוף חותם הסופר‬ ‫תושלב״ע עיי הצעיר ע״ה ד ו ד נ ט ף יצ״ו)הוא הכותב כ״י הירש ‪ 83‬בניו יורק(‪.‬‬ ‫‪ ( 1‬ודעה זאת וטעם זה נמצאים כבר בפירוש שמ בן מ״ב המיוחס לרב האי גאון בספרו של‬ ‫ד׳ משד‪ .‬מבודגוש‪ ,‬עיין ס׳ לקוטים מרב האי גאון וורשה תקנ״ח דף ח׳ ע״ב‪ :‬״אומרים קצת אנשי‬ ‫לבב כי שמותיו של הקב״ה אינן נקראין בקדושה אלא מתוך שרשי לב האדם‪ ,‬שאם נקראים בפה‬ ‫מתפשטים באויר והאויר מגיע לידי טומאה ונמצא מתחלל שם שמים‪.‬״ )עיין כאן בנספחים(‪.‬‬

‫‪99‬‬

‫כ ת ב י ד ‪37 36‬‬

‫בדף הראשון בגליון‪ :‬״קניתי האי ספרא רבה ויקירא של מורינו הרב מה״ר‬ ‫משה קורדוירו מאת הרב סבא דמשפטים בנן של קדושים מהיר ישעיה אזולאי‬ ‫שירש ממורינו הרב אביו מהאריי אזולאי ז״ל בעיר אנקונא בעשור לחדש םיון‬ ‫שנת התקפ״ג ליצירה נאם הצעיד אברהם אפרתי ס״ט״‪.‬‬ ‫עפ״י כל הנ״ל היה אפשר להסיק מםקנא שהפירוש הזה שייך לדבריו‬ ‫האחרונים בס׳ אור יקר‪ ,‬אבל עדות כתב היד האחד הנמצא במודינא שיש עליו‬ ‫תאריך‪ ,‬סותר את הדעה הזאת‪ .‬שם נמצא הספר בתוך הקובץ הגדול היחיד במינו‬ ‫מכל ספר אור היקר בכרך י״ג )עיין ‪s. jona: Catalog der cbr&ischen Hand-‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪ schnften ... in Modena 188‬עמ׳ ‪ .(14‬שם נאמר בפירוש שהספד נגמר בי״ט‬

‫כסלו שכ׳א‪ ,‬וגם מזה ניכר שלא חיבר את ספרו בסדר כי השלים את ם׳ ויקרא‬ ‫רק בשנת שכ״ג‪ ,‬ונראה שהפרקים שמביא מתוכו כאן )מן הפרשיות הראשונות‬ ‫שבו( היו מסודרים אתו כבר קודם לזה‪ .‬וסי שעור קומה שיש בו דעה אחרת על‬ ‫תורת השמיטות נגמר באמת רק בשנת שכ״ז בערך‪.‬‬

‫‪37‬‬ ‫‪ - . iiebr. 8° 117‬נייר‪ 15,5 :20,5 ,‬צימ‪ 4 .‬דף‪ 24 ,‬שורות בעמוד‪ .‬כתיבה‬ ‫רבנית ספרדית‪.‬‬ ‫מתנת אזולאי‪ ,‬תרפ״ה‪.‬‬ ‫]שמועה! בעני] ה ג ל ג ו ל ] ל ד י מ ש ה ק ו ר ד ו ב י רו[‬

‫בשמנה פרקים‪.‬‬

‫פותח‪ :‬״ראשונה כי מיגי הגלגולים רבים עד מאד אמנם יתחלקו לב׳ חלקיםי‪.‬‬ ‫בתחלה ובסוף רשום איש גר שהוא אברהם יוסף גראציאנו‪ .‬בסוף הספר רשימות‬ ‫הצנזורים ‪ Renato da Modena‬משגת ‪.Gir. da Durallano 1641 ,1626‬‬ ‫‪3‬‬

‫הספר נמצא גם באוכספורד ‪ 960 i‬ובבדים‪ .‬מוז‪ .777‬וגס נייבויער וגם‬ ‫מרגוליות לא הכירו בו שכבר נדפס כולו‪ ,‬אמנם בלי להזכיר עליו שם הרמיק‬ ‫כמחבר‪ ,‬והוא בם׳ היכל השם ויגיציאה )שס״א‪-‬שס״ב( אחרי ספר השם‪ .‬דף ל״ו‬ ‫וליז בשם‬

‫שמועה‬

‫בענין‬

‫הגלגול‬

‫לדעת הרשב״י ז״ל ו פ י ט א ג ו ר ם‬

‫ומתאים בכל הפרטים עם כה״י שלפנינו‪ .‬מכיון שמזכיר בו את פרדס דמונים‬ ‫ברמיזה ״הארכנו בביאורו‬

‫בסוף‬

‫בשער‬

‫ה נ ש מ ה ״ מה שמתייחס בלי ספק‬

‫לפרדס ששער הנשמה עומד בסופו‪ ,‬אין ספק כי באמת הדמ״ק עצמו חיברו‪.‬‬ ‫השמועה מעניינת בייחוד מצד דבריה על ענין ה״עיבור״ )כתוספת לגלגול(‬ ‫שאחדים מן החוקרים חשבוהו עד עתה לחדוש מיוחד בתורת האר״י‪ .‬והנה כאן‬ ‫נמצאו כבד כל הפרטים המציינים את מעמדו המיוחד של העיבור בם׳ הגלגולים‬

‫לד׳ חיים ויטאל‪ .‬וחבל שהרמ״ק לא נתן לפנינו כאן את מקורותיו‪ ,‬וגם בפרדם‬ ‫שער הנשמה נדם ובס׳ שעור קומה סימן נדד ששם נמצאו רק רמזים לענין‬ ‫העיבוד‪ ,‬לא פירש אותם כ״כ‪) ,‬ראה גם בכיי הבא‪ .(8° 489 ,‬ובאמת אין ספק‬ ‫שההבדל הזה מזמן קדום הוא שכן מביא אותו כבר ד׳ יצחק דמן עכו בסי מאירת‬ ‫דף‬

‫נים )כ״י מינכן ‪1 0 0 1 7‬‬

‫‪a‬‬

‫( ״סוד ה ע י ב ו ר א י נ ו מ ד ר ך ס ו ד ה ג ל ג ו ל‬

‫כאשד חושבים מקצת בני האדם אלא למעלה למעלה מסוד הגלגול הוא ואמר בו‬ ‫רמז הריר יצחק בן הראביד בפי׳ ספד יצירה שלוי‪ .‬ומוזד הוא כי גם הרמיק‬ ‫אומד בכל זאת בפרדס דמונים במקום הנזכר ש ע נ י ן ה ע י ב ו ד ה ו א ס ו ד‬ ‫מסודות‬

‫ה ג ל ג ו ל ״ ‪ .‬מעגיגת מאד גם הרמיזה הבאה כאן כנראה ל״דבוק״ בסוף‬

‫סעיף ו׳ שעניינו מתבאר כאן כ‪-‬עיבור רעי‪.‬‬

‫‪38‬‬ ‫‪ -.Hebr. 8° 489‬נייר‪ 15 :19,5 ,‬צ׳מ‪ 67 .‬דף‪ 24 ,‬שורות בעמוד‪ ,‬נכתב‬ ‫בתחלת המאה הי״ח בערך‪ .‬כתיבה רבנית מערבית‪.‬‬ ‫נקנה מל‪ .‬שוואגר תרפ״ח כ״י מולידאנו‪.‬‬ ‫ז‬

‫ביאור דברי ה ס ב א שבפרשת משפטים‬

‫מספר‬

‫אור יקר‬

‫שחבר‬

‫הקדוש האלהי ר׳ מ ש ה ק ו ר ד ו א י ר ו זציל‪ .‬מכיל כחצי הספר‪ .‬פירוש זה מכיל‬ ‫פרטי תורת הנפש והגלגולים של הרמ״ק‪ ,‬ענינים שבס׳ פרדס דמונים )שער‬ ‫הגשמה( ובם׳ שעור קומה רומז להם דק בקיצור כנוגע ולא נוגע‪ .‬ושולח את‬ ‫‪b‬‬

‫קוראיו לספר שלפנינו‪ .‬בדף ‪ 2 2‬ואילך מדבר על ענין העבור כסוד שהגיע עכשיו‬ ‫זמנו להגלות‪ ,‬ומפרש כאן דרכיו וסוגיו השונים ז מביא כבד את ״ביאורו בבבא‬ ‫מציעא* )כלומר פירושו לתקוני זהר המתחלק לג׳ בבות( ואומר ששם האריך על‬ ‫מין העבוד הנקרא ״הרכבה״‪.‬‬ ‫בדף‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪24 -23‬‬

‫בא מאמר מלא ענין שניכר ממנו דעה אהדת ויותר קיצונית‬

‫בענין תורת היובלות והשמיטות‪ ,‬שדחה אותה אח״כ בס׳ שעוד קומה‪ .‬וכן דבריו‬ ‫כאן ר\**‪ :23‬״‪ ...‬שצריך לדעת כי בבינה ס ו ד ה י ו ב ל ו ת ו א ו ל ם ה ם ל א י ן‬ ‫ת כ ל י ת ‪ .‬והטעם כי מבינה ולמעלה הבחינות המתגלגלות הם לאין תכלית וחשבון‬ ‫וכל בחינה ובחינה מהם יובל ולפי׳ אין השגה מבינה ולמעלה שאין תכלית‬ ‫וכמדומה שעל זה נאמד מה לפנים מה לאחור ירצה מה שקודם היובל הזה ומה‬ ‫שאחריו‪ .‬ואולם יובל א׳ הם ז׳ שמטות ו א י ן ס פ ק ש י ו ב ל ה ק ו ד ם א י נ ו‬ ‫י ו ב ל זה ש א נ ו בו א י נ ו ב י ו ב ל‬

‫שיבא‬

‫שהבחינות‬

‫משתנות‬

‫לאין‬

‫ת כ ל י ת ואין הבחינה זו הבחינה הקודמת ולא הבחינה שתבוא וכן ז׳ שמסות‬

‫‪101‬‬

‫כ ת ב י ד ‪39 38‬‬

‫שביובלות אין ראשונה כב׳ ולא בי כג׳ וכן עד תומם וכן שמטות שביובל זה אינם‬ ‫כשמטות ש ב י ו ב ל ה ח ו ל ף כי כפי השתנות בחינות היובלות כן ישתנו בחינת)!(‬ ‫שמיסתם וכן‪ .‬שנים אשד בשמטה אין שנה א׳ כשניה‪) ...‬וכן בחינות חדשים ושבועות‬ ‫וימים ושעות ורגעים( שהזמן אינו ]בכיי אינם( במציאות א׳ עומד בכל רגע ובכל‬ ‫שעה‪ ,‬ו ה נ ה ה י ו ב ל ה ה ו א נ ׳ א ל ף ש נ ה והשמיטה ז׳ אלפים שנה והבחינות‬ ‫יתרבו והם שמונה ‪ ...‬כבד פי׳ בספיר בשער השערים ‪ ...‬לכך יש שעות ידועות‬ ‫לעשיית קמיעין ושעות ידועות לפעולות ידועות ושעות ידועות לקבלת התפלה כגון‬ ‫ערב ובקר וצהרים״‪ .‬מכאן יוצא שהרמ״ק החזיק )לכל הפחות זמן מה( בדעת‬ ‫אותם המקובלים שהאמינו בריאה חדשה של העולם גם א ח ר היובל הגדול של נ׳‬ ‫אלף שנה )דעה שנתפרסמה בין הנצרים כ‪-‬דעת המקובלים׳ סתם עיי ס׳ ויכוח על‬ ‫האהבה של ר׳ יהודה אברבנאל(‪ ,‬והיא דעת רבינו בחיי בן אשר בפי בהעלותך‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪28 -26‬‬

‫״ראיתי עתה לבאר ע נ י ן ג״ע ב א ר ץ ש נ ת ח ב ט ו ב ו ג ד ו ל י‬

‫עולם יש רבים שהכחישוהו מפני שהחקירה תרחק הדברים)!( האלו מפני סבות רבות׳׳‪.‬‬ ‫הספר נפסק כאן בפירושו הארוך מאד לדברי הסבא על האילן המסתורי‬ ‫‪b‬‬

‫](דף ק״ה ע״א בדפוסים‪ ,‬שמקדים להם מדף ‪ 60‬ואילך ״עשר הצעות״ ומסוף ההצעה‬ ‫הששית חסר עכשיו‪.‬‬ ‫הספר נמצא כשלימות במודינא‪ ,‬בבריט‪ .‬מוז‪ ,777 .‬אוכםפורד ‪ ,1955‬ניו יורק‬ ‫כ״י פישל הירש‬

‫יי‪107‬‬

‫ועוד‪ ,‬ואני ראיתי בירושלם פירוש זה עם ביאור ארוך עליו‬

‫מאחד תלמידי הגר״א )בידי מר מיכל דבינוביץ(‪.‬‬ ‫קצור הפירוש נדפס בס׳ אור החמה לר״א אברהם אזולאי על פ׳ משפטים׳‬ ‫אבל השמים שם כל הדרשות הארוכות שהן עיקר הספד והשאיר רק הדברים‬ ‫הנוגעים ישר להבנת דברי הזהר‪.‬‬

‫‪39‬‬ ‫‪- . H e b r . 8° 132‬‬

‫נייר‪,‬‬

‫‪!9,5‬‬

‫‪14,5:‬‬

‫צ״מ‪.‬‬

‫‪146‬‬

‫דף‪,‬‬

‫‪28-27‬‬

‫שורות בעמוד‪.‬‬

‫מדף ‪ 136‬עד הסוף העמודים נתקלקלו למעלה ע״י עכברים‪ .‬עד דף *‪ 50‬כתיבה‬ ‫רבנית איטלקית יפה‪ ,‬משם והלאה קורסיבה איטלקית‪ ,‬בערך משנת ש׳׳ס‪.‬‬ ‫מתנת אזולאי‪ ,‬תרפ״ה‪.‬‬ ‫ס׳ א ל י מ ה ל ד ׳ מ ש ה ק ו ד ד ו ב י ד ו ‪ ,‬חלק שני‪ ,‬מכיל‪ :‬מעין ד׳ עין‬ ‫השמש תמר א׳‪-‬ו׳‪ .‬נדפס כמעט כולו בדפום ס׳ אלימה בדודי תרמ״ד‪ ,‬מלבד תמר‬ ‫ו׳ פרק כ״ג‪-‬ל״ד‪ .‬הספד נמצא כולו בכ״י אחרים‪ ,‬למשל בכ״י פישל ‪ ,20‬עכשובבית‬ ‫מדרש לרבנים בניו־יודק‪ .‬בדף הראשון רשום ב״מגן׳׳ יאודה זרחיה אזולאי‪ .‬בדף‬

‫כ ת ב י ד ‪41 40 39‬‬

‫‪luz‬‬

‫רת הצנזור ‪visto per mc Gio. Dominieo carretto 1628‬אבל על סי הערתו‬

‫)‬

‫הכללית של ‪ Popper‬בדבר חתימות הצנזור הזה אפשר לקרוא אולי גם כאן ‪,1618‬‬ ‫עיין ‪ censorship of Hebrew Books etc.‬עמ׳ ‪ 142‬ולוח ‪ .(111‬מעבר לדף חתימתו של‬ ‫‪.Clemente Renatto‬‬

‫‪40‬‬ ‫‪ -.Hebr. 8° 113‬נייר‪ 14,5 :!9,5 ,‬צ״מ• ‪ 32‬דף‪ ,‬בערך ‪ 25‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קורסיבה איטלקית‪ ,‬בערך בשנת ש״ס ?‪ .‬הנייר מכורכם והדפים הראשונים מקולקלים‪.‬‬ ‫מתנת אזולאי‪ ,‬תדפ״ה‪.‬‬ ‫פירוש ס ד ר ע ב ו ד ת יום ה כ פ ו ר י ם‬

‫למהדיר משה קורדואירו‬

‫זצ״ל )עם ס ו ד נ ש מ ה י ת י ר ה ( כמו שנדפס בויניציאה שמיז‪.‬‬ ‫לפני התחלת גוף הספר שתי שורות קשות הקריאה על דבר קנית כה״י‪,‬‬ ‫ועל פי כ״י ‪ 4° 10‬אפשר לברד כי זיל‪ :‬״לאברהם גראציאנו למקנה מאת אלמנת‬ ‫כמי יוסף חיים בכמ׳ ויטאל אגייו בונדי ד ל ומיורשיו ע״י כמי הלליינו יצ״ו מרייו‬ ‫ודי מנחם קורקוס ור׳ יהושע אשכנזי במעות מנויות ביום א׳ י״ו שבט שנת תי״ט‬ ‫‪a‬‬

‫לפ״ק״‪ .‬בדף ‪ 30‬הועתקו בכתיבה מאוחדת דברי ר׳ גדליה קורדובידו בסוף דפוס‬ ‫ויניציאה שמ״ז ושיר למעלת מנוחת החסיד האלהי כמוהריר מ ש ה ק ו ר ד ו א י ר ו‬ ‫זצ״ל אשד שר החכם ‪ -‬ש מ ו א ל‬

‫‪a‬‬

‫א ר ק ו ו ל ט י נר״י)גם הוא מהדפוס‪ ( ,‬ו ב ד ף ‪32‬‬

‫שער הדפוס ההוא והגהיה שמצא בדף י״ד ע״ב בדפוס מכתבי קדש מוהררב״ך‬ ‫)ד׳ בנימין כהן(‪.‬‬

‫‪41‬‬ ‫‪ -.Hebr .8° 493‬גייר׳ ‪ 15:20,5‬צ״מ‪ 410 .‬דף׳ קורסיבה מערבית גדולה‬ ‫מתחלת המאה הי״ח‪ ,‬לפעמים צפופה ולפעמים רחבה ואולי בידי סופדים שונים‪.‬‬ ‫ההעתקה מראה כמה סימני מהירות נחפזת‪ .‬ההתחלה הושלמה ע׳׳י ד׳ יעקב משה‬ ‫טולידאנו‪.‬‬ ‫נקנה מל‪ .‬שוואגר תדפ״ט ן כ״י טולידאנו‪.‬‬

‫ם׳ ירח י ק ר ל ד ׳ א ב ר ה ם ב ״ ר מ ר ד כ י ג ל א נ ט י תלמידו של ד׳ משה‬ ‫קורדובירו‪ .‬פירוש רחב מאד ל ז ו ה ר ם׳ ש מ ו ת ונמצא כאן עד פרשת תרומה דף‬ ‫קל״ו ע״ב‪ .‬הספר נזכר אצל רושמי הרשימות אבל לא נמצא בשום ספריה כ״י ממנו‪.‬‬

‫‪103‬‬

‫כ ת ב י ד ‪41‬‬

‫נדפס רק קיצורו של ר׳ אברהם אזולאי)ם׳ זהרי חמה לשמות‪ .‬פרעמישלא תרמ״ב(‬ ‫עד תרומה דף קל״ט והפירוש כאן הוא ארוך פי ארבע או חמש מהנדפס‪ .‬מפרש‬ ‫הזהר בעקבות רבו הרמ״ק שמביא אותו ואת ספריו כאן פ״ר )ועל פיו נקרא שם‬ ‫הם׳ י ר ח יקר לעומת ס׳ אוד יקר של הרמ״ק‪ ,‬בבחינת מאמר רז״ל פני משה‬ ‫כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה!(‪ .‬הדברים בסוף הדפוס כאילו לא נשלם הספר‬ ‫על שמות אינם נכונים‪ ,‬וכ״י זה הועתק מתוך כ״י שלם )עיין למטה(‪ .‬המחבר פירש‬ ‫את הזהר על פי הסדר הנדפס ולכן הכנים גם את הרעיא מהימנא במקומות הצריכים‬ ‫לפי הנדפס‪ ,‬ולא כרבו הרמ״ק שפירש על פי סדר משלו מתוך נוסח כתבי היד!‬ ‫לפעמים רחוקות מביא כבר את האר׳׳י‪ ,‬למשל בדף ‪ 141°‬פירש החכם השלם האלהי‬ ‫‪b‬‬

‫ש מ ע ת י מהחכם ה ה ״ ר י צ ח ק‬

‫הרי י צ ח ק א ש כ נ ז י זצוק׳׳ל וכן דף ‪141‬‬ ‫‪a‬‬

‫א ש כ נ ז י ועוד דף ‪221, 133‬גםמביא פעמים אחדות פ ר ק י מ ר כ ב ה )‬

‫י ז‬

‫(‪.‬‬

‫על הדפים ע ׳ ‪ -‬ע ״ ה )חכמת הפרצוף וחכמת היד( גם כאן לא נמצא פירוש‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫בדף ‪ 263‬ספור על האר״י ״וכבד סופר לנו בגדי אחד שעשאוהו סעודה לת״ח‬ ‫שהשלים שיתא סדרי משנה ו ה א ל ה י ה ר י א ״ ש הכיר בו וקראו בשם פ׳ מי‬ ‫הביאך עד הלום וידע שבסעודה ההיא יתתקן והוא ר ל חלק אבר לכל חבר וחבר‪...‬‬ ‫ואז דרש להם דרוש נפלא בענין הגלגולים עד שגעו כולם בבכיה וחרדו איש אל‬ ‫אחיו״ ועוד שם מעשים אחרים מענין הגלגולים‪ ,‬ואומר‬ ‫הקדמונים‬

‫״שמעתי‬

‫משם‬

‫שאפשר שהאדם יתגלגל בבעל חי מדבר ובבע״ח בלתי מדבר‬

‫ובצומח ובדומם״‪ ,‬ולא שמע דעה זו מן האר״י דווקא! וכל החלק ההוא מלא ענין‪.‬‬ ‫ומספד בדף ׳'‪ 264‬על ״זקן אחד שהיה בימינו רודף אחד מצות מעקה עד שהיה‬ ‫כותב פתקין ותוקען בחנויות ובפתחי הבתים להזהיר הרבים על המצוד• ההיא וכן‬ ‫זקן שהיה רודף אחר לא תשא שסבב את העולם על המצוד‪ .‬הזאת ובידו פסקין‬ ‫מחכמי הגולה כולה שלא ישביעו את החתן כשנושא אשד‪ .‬ועשה והצליח עד שהלך‬ ‫לערכאות ודרש לפניהם שכל המגפה הבאה לעולם היה בשביל שבועת שוא עד‬ ‫שיצא כרוז מאת דייגי פליליהם שלא ישביעו״ )וכל זה מסבת גלגולי נפש ידועים(‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪-‬‬

‫‪b‬‬

‫‪ 3 2 6 2 7 3‬פירוש מפורט על הסבא‪ .‬בדף ‪ 325‬מעיד ש״יש מי שכתב בספרו״‬ ‫שהסבא לא בא מן החיים אלא נשמה מן המתים היה שבאה לגלות הסודות‪ ,‬והוא‬ ‫דוחה דעה זו‪ ,‬ואולי כוונתו לפירוש ר״ש ן׳ לביא?‬ ‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫הסופר חותם בסוף רוב הפרשיות‪ :112 ,74 :‬ה צ ע י ר‬ ‫‪a‬‬

‫י צ״ ו ב״ד יהודה בהלוליצ״ו‪»188‬‬

‫ד נ י א ל ב ה לול‬

‫נשלמה פרשה זו היום יום חמישי ראשון‬

‫לחדש כסליו שנת וידם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו]?[ פ ה‬

‫בעיר‬

‫מקנאסא‬

‫‪b‬‬

‫רבתיז ‪ 260‬אנכי ה כ ו ת ב ד נ י א ל ב ה ל ו ל י צ ״ ו י ו ם ג׳ ט׳ י מ י ם ל ח ד ש ש ב ט‬ ‫‪b‬‬

‫עם י ע ק ב צ ר פ ת י יצ״ו ]ובאמת נכתבו דפים אחדים ביד אחרת[; ‪ 382‬רק‪ :‬דניאל‬ ‫בהלול‪ .‬כה״י היה בידי המקובל המפורסם ר י י ע ק ב ב ״ ד ר א ו ב ן א ב ן צ ו ד שהגיה‬ ‫אותו במקומות רבים וחתם את שמו בדף ‪.406‬‬

‫‪a‬‬

‫ו ת ו ל ד ו ת כה״י הזה ניכרו ממה‬

‫שמצא ר׳ יעקב משה טולידאנו בכתב יד אחר שהועתק מזה שלפנינו בשנת תקי״א‬ ‫ושם רשם ר׳ יעקב ך צור הדברים האלה )נתוםפובכ׳׳י שלנו בדף א׳ בידיטולידאנו(‪:‬‬ ‫״הספר הזה נעתק מחיבור ירח יקר אשר הביא בידו שליחא דרחמנא שליח א״י‬ ‫תוב״ב הלא הוא החכם השלם החסיד כ מ ו ה ר ״ ר א ל י ש ע א ש כ נ ז י זלה״ה ונתבקש‬ ‫בישיבה של מעלה ביום ש״ק מ״ט לעומד חמשה לסיון בשנת תג׳׳ל לפרס האלף‬ ‫הששי ב מ כ נ א ם א יע״א ונשאר הספר עם שאר עזבונו בבית אכםניא שלו הלא‬ ‫הוא החכם כ ה ״ ד ש מ ע י ה מ א י מ ר א ן ז ״ ל ע ד שבאו שלוחי א״י בהרשאה ונטלו‬ ‫הספר עם שאד עזבונו וקודם שנסלו אותו ה ס פ י ק ה ח כ ם השלם זקן ונשוא‬ ‫פנים הוא הראש כמה״ר ח י י ם ט ו ל י ד א נ ו ז״ל ל ה ע ת י ק מ מ נ ו ע ד ד ף קל״ו‬ ‫מ ז ו ה ר שמות״‪ .‬מכאן שהספר הכיל הרבה יותר ולא רק עד זהר דף קל״ט‬ ‫שבודאי היה המעתיק אז גומר את העתקת כל הספר‪ .‬על ר׳ אלישע אשכנזי א ב י ו‬ ‫ש ל נ ת ן ה ע ז ת י עיין בם׳ נר המערב לי‪ .‬מ‪ .‬טולידאנו עמ׳ ‪ ,117‬על ר׳ שמעיה‬ ‫מאימראן שם עמי ‪ 121‬וכן שם עמי ‪ 120‬על ר׳ חיים ]בן ברוך[ טולידאנו‪ .‬ונראה‬ ‫שכ״י שלפנינו הואכה״י שהועתק אז ב מ צ ו ת ר׳ חייםטולידאנו ולא על ידו ממש‪.‬‬

‫‪42‬‬ ‫‪ -.Hebr. 8° 539‬נייר‪ 10 :15,5 ,‬צ״מ‪ 190 .‬דף‪ ,‬מספר השורות אינו שוה‪.‬‬ ‫קורםיבה וכתיבה רבנית ספרדית מתחלת המאה השבע עשרה‪ .‬הספר לא נכדך‬ ‫נכון‪ .‬דף ‪ 147-125‬שייכים לפני דף ‪.124-110‬‬ ‫נקנה בירושלם תר״ץ‪.‬‬ ‫ק ו ב ץ מ ד ב ר י ק ב ל ה ו ח ד ו ש י א ג ד ו ת ו מ ד ר ש מלוקטים בחלק גדול‬ ‫מכתבי יד ר׳ א ב ר ה ם ג ל א נ ט י תלמיד הרמ״ק‪ .‬בתחלה חדושי מדרשים ואגדות‬ ‫מהם על פי פשט מהם על פי סוד‪ .‬האוסף נעשה כנראה עוד בימי הרח״ו והמלקט‬ ‫ידע מכתבי האד״י כנראה רק קונטרסי החברים?‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪ 17 -13‬״מספר הה״ר י ה ו ד ה מ ש ע ן נר״ו בשם רבו הלא הוא‬ ‫כמהדיד יצחק אשכנזי עליו השלום׳ והם הנהגות ולא נדפסו‪ ,‬אבל יש מהן החוזרות‬ ‫במנהגי האר״י בכתבי ר׳ חיים ויטאל‪1 .‬הוא החכם הנזכר הרבה בשמנה שערים[•‬ ‫פעמים אחדות‪ :‬מ צ א ת י כ ת ו ב ב ש ם ה ד ר י א ׳ ש ]ד׳ יצחק אשכנזי‪ ,‬האר״י[‬ ‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫למשל דף ‪.175 ,166 ,87 ,85 ,17‬‬ ‫‪b‬‬

‫• א ל ו הם‬

‫דף ‪18‬‬

‫נחמות משם‬

‫כמהד״ר אברהם גלאנטי זלה״ה׳‬

‫]אותות משיח ע ל פ י החדשים[‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫דף ‪ 19‬פ ר ק ש ע ר י ג ן ע ד ן בילקוט פר׳ בראשית וזהו פ י ׳ מ ה ד י ר‬ ‫א ב ר ה ם ג ל א נ ט י נ״ע‪.‬‬

‫‪105‬‬

‫כ ת ב י ד ‪42‬‬

‫דף ״‪-24‬יי‪ 40‬קונטרס בכתיבה אחרת )רבנית ספרדית יפה‪ ,‬בראש מצוייר(‪:‬‬ ‫אתחיל לכתוב ק ב ל ו ת עצומות פנימיות ורמות׳‪ .‬והוא מאמר מסודר על סוד‬‫הנפש והנשמה‪ ,‬פותח‪ :‬״נר אלהים נשמת אדם‪ .‬צריך לנו לעורר על סוד הנשמה׳‪.‬‬ ‫מביא הרמ׳ק והאר״י)י ‪ (28‬גם ׳שמעתי מתלמידי החכם האר״י ששמעו מרבם‬ ‫ורבם מפי אליהו כי גלגול נשמת קין לא נשלמה ביתרו כ״כ ואח״כ באה ברשב׳׳י׳‬ ‫ז‬

‫‪a‬‬

‫)‪ ,( 39‬ושם יי ‪ 39‬מאמר מרי מנחם הריקנאטימסיים ׳והשאר מבואר ע״כ תם ונשלם׳‪. .‬‬ ‫‪a‬‬

‫דף ‪ 41‬״ ד י נ י ח י ב ו ס ה ק ב ר מ ה ר ״ ר א ב ר ה ם ג ל א נ ט י ״ ושאר לקוטים‬ ‫על חיבוט הקבר וקיצור ז׳ המדורות בזהר פ׳ בראשית כנראה להנ״ל‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫דף ״‪ 47‬ד ר ו ש י ר״ ה מ הר ר ׳ א גלאנטי ]לראש השנה‪ ,‬וסוד השופר[‪.‬‬ ‫ת י ק ו נ י ן כ ת י ב ת י ד פותח‪ :‬הבא להורגך השכם להורגו כלומר‬ ‫בא השטן להורגך אין לך מדה טובה שתתגרה בו אלא בהשכמה לבית הכנסת(‪.‬‬

‫]‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪ 55‬ע נ י ן מ ג י ל ת ]כתוב פעמים[ א נ ס י י ו כ ו ס ‪ .‬דף ‪ 59‬שגי לקוסים‬ ‫מם׳ אלימה ]להרמ׳ק[ ומס׳ ברית מנוחה‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫דף ‪ 62‬זה כ ת ב ת י ב ס ׳ כ נ פ י י ו נ ה בדור הפלגה נתעשקו שתי נשמות‬ ‫קדושות‪] ...‬אבל העדה זו נכתבה בכל מקום מיד אחרת וכנראה העתיק קורא מאוחד לו‬ ‫‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪,‬‬ ‫• [‬ ‫זו גם בדף‬ ‫‪a‬‬

‫ה‬

‫איכה‬

‫‪a‬‬

‫מ ה ז ו ה ר‬ ‫ל‬ ‫ג‬

‫‪- 6 5‬‬ ‫נ‬ ‫א‬

‫‪b‬‬

‫‪.‬‬ ‫ט‬

‫‪a‬‬

‫י‬

‫‪.‬‬

‫<ז‬

‫דף ‪ 92‬מ צ א ת י כ ת ו ב ב ס פ ר מ ל א כ ת ס ו פ ר וזה לשון דוד המלך ע״ה‬ ‫היה מכיר התמורות ‪ ...‬ובגליון כתוב ביד אחרת‪ :‬זה כתבתי בסי כנפי יונה‪ .‬הלשון‬ ‫הזה מס׳ מלאכת הסופר נמצא גם בכ״י מינכן ‪ 334‬באוסף מקבלת האר״י ולפי‬ ‫השערת שטיינשניידר ברשימתו הוא לקוח מספדו של ר׳ מ ש ה ז ב א ר ה מגולי‬ ‫קשטיליא‪ ,‬ועיין בן יעקב בערכו‪ .‬ואני מסופק בזה•‬ ‫‪3‬‬

‫‪a‬‬

‫‪3‬‬

‫‪9‬‬

‫[‬

‫‪.‬‬

‫‪0‬‬

‫דף ‪ 95‬מאמר מ פ י ר ו ש ר׳ א ב ר ה ם ג ל א נ ט י ע ל ה ז ה ר ]ס׳ ירח יקר‪,‬‬ ‫עיין כאן ‪ ,[8°493‬אח״כ פירושים מהרב הניל לאגדות ולמדרשים שוגים‪ ,‬וכן ‪170‬‬ ‫״מפירוש ס פ ר י ד ה י ק ר מן החכם ]איג[״‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪ 102‬ב ס ו ד ה ג ל ג ו ל י ם מ ש ם ה ר ד י ״ א ז ״ ל ועוד פעם ‪168‬‬ ‫לשון אחרת‪ :‬ס ו ד ה ג ל ג ו ל מ מ ו ר י זלה״ה‪.‬‬ ‫ז‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪b‬‬

‫מ ס פ ר ה ד ד י ם ו ב ד ף הבא למעלה מהעמוד מאמר מהחכם ר׳‬ ‫‪,‬‬ ‫א ל ע ז ד ז א ר ק ו יצ״ו)!()באותיות אחרות גוסף‪ :‬מהחכם האלהי הרב א ל י ע ז ר‬ ‫א ז י כ ר י ג״ע(‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫דף ‪ 134‬ש א ל ת י ל ד ׳ ב נ י מ י ן למה גהגו בני העולם לשפוך המים‬ ‫הנמצאים בכלים שלנו אחר יציאת המת מן הבית והשיב לי שאינו זה הדוש שכך‬ ‫נהגו ישראל במדבר ‪...‬‬

‫׳ ‪J 11 -‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ 146‬מ ע ש ה ב ב ת כ ה ן‬ ‫משנה למלך שלמה ‪] ...‬אגדה[‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫י ו‬

‫‪43 41‬‬

‫ג ד ו ל שנשבעה להתנשאת עם בנו של‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ 181 -177‬פ י ר ו ש מ ע ש ה ה ס ב א מ ן ה ז ו ה ר מ ן ה ח כ ם ה ר ׳‬ ‫א ב ר ה ם גא ל א נ ט י ]נמצא בכ׳י ‪ 8° 493‬בם׳ ירח יקר[‪.‬‬

‫ף‬

‫‪190‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫] ‪ - 1 8 3‬ח ס ר בסופו‪ ,‬כתוב בכתיבה אחרת מהקודמות[ ׳מצאתי‬ ‫כתוב מ ש ם ה ר ר י א ״ ש זלה״ה״ ומכיל טעם באליהו׳ כוונת ספירת העומר יסוד‬ ‫דאש חדש אלול‪.‬‬

‫‪43‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 397‬נייר‪ 16 :20 ,‬צ״מ‪ 405 .‬דף‪ 20-18 ,‬שורה בעמוד‪ .‬כתוב‬ ‫הדור בקורסיבה אשכנזית של המאה הי״ז‪ ,‬בכריכה יפה מאותו הזמן‪ ,‬אבל סדר‬ ‫הדפים אינו נכון‪ .‬הסדר צ״ל ‪,46-43 ,50-47 ,54-51 ,90-79 ,58-55 ,42-1‬‬ ‫‪ 91 ,78-59‬ואילך‪.‬‬ ‫נקנה מהמו״ס קופמאן בפרנקפורט‪ ,‬תדפ״ח‪.‬‬ ‫ס׳ מ ג ד ל ד ו ד ל ר ׳ ד ו ד ב ן י צ ח ק‬ ‫והוא אוצר מדברי קבלת הראשונים‪.‬‬

‫גינצבורג( מפולדא‪,‬‬

‫)המכונה‬

‫הספר החשוב הזה נמצא גם בקמברידג׳ ‪ Add. 1751‬ובבית המדרש בלונדון‬ ‫המכונה בשם המתעה ‪ jews- college‬ברשימת גייבויער ( ‪ ,120‬וגם שני כתבי יד‬ ‫אלה שראיתים בשנת תרפיז‪ ,‬כתובים בהדור רב‪ ,‬ואיני יודע איזה מהם )ואם בכלל‬ ‫אחד מהם( הוא כתב־יד המחבר עצמו‪ .‬הס׳ חובר בשביל בנו ד׳ מאיר ונשלם‬ ‫בשנת שניה‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫שונהפותחת‪.‬הקדמות ארוכות ושונות‬

‫ל‬

‫ס‬

‫פ‬

‫ר‬

‫ה‬

‫מ‬

‫א‬

‫י‬

‫ר‬

‫עיני החכמים לו יאיר לך נתיב נתיבות אור עולם ‪ -‬אתה בני ידידי ״• הד״ר‬ ‫מאיר יציו אליך תערג נפשי בראותי חמדת תאותיך וחשק לבביך לחסות בצל‬ ‫החכמה ויען וביען שאלת ממני להאיר עיניך ‪ ...‬בסודי תעלומות נסתרי דרכי‬ ‫צינורי ושבילי דעת הקבלה עם איזה צרופין ושמות טהורים וקדושי׳ נאמר בהן‬ ‫המםתעפי׳ בשרשי עיקרי יסוד חכמת הקבלה ‪ ...‬אמנם דברי המה מעוטים וזעיר‬ ‫שם מאפס הפנאי וקפץ עלי רוגזו של עולם עיי איזה מבטלין בלא חק יהא עמהם‬ ‫שכרם ופעולתם לפניהם שמצערים ומצירים אותי על לא חמם בכפי‪ ...‬והנה נתתי‬ ‫‪Catalogue of the Hebrew Mss. in the Jews' College, London 1886. (1‬‬ ‫‪ ( 2‬בכ״י קמברידג׳ יש לפני ההקדמה‪ ,‬בדף השני של השער המיוחד‪ ,‬עוד דברים אחדים מר׳‬ ‫דוד לבנו ומזכיר שם כי בנו אחרי שעברו עליו תלאות וגירושים‪ ,‬זכה עכשיו להיות אב״ד במדינות‬ ‫מגיצן ]כך! אולי צ״ל מגינץ=מאגינצא ‪.11‬‬

‫כ ת כ יד ‪43‬‬

‫‪107‬‬

‫לך רוח בין הדביקי׳ ושמתי לך עדר עדר לבדו בסדר אליף בי״ת אני מונה כדי‬ ‫שבקלות חוש ומהר תוכל לעמוד ולמצוא חפצך ‪ ...‬רק הכל בדרך רמיזה וסימן‬ ‫בעלמא הצבתי לך ציונים ואפי׳ בזה לא הי׳ לי זמן הכושר להודיעך כאשר עם‬ ‫לבבי מטרדות הקמים עלי לבלעיני חנם ‪ ...‬ונחמתי כי אלקי׳ יבקש את הנרדף‪...‬‬ ‫קצרתי ומהרתי בקיצור מעניין לעניין ומאות לאות כדי לגמור האל״ף בי״ת עד‬ ‫ישקיף ה׳ מן השמים ירא ה׳ וישפוט ויזכיני לתור לי מקום מנוחה וירחיב לבי‬ ‫והוא יהי׳ בעזרי ואז אוסיף לך כהנה וכהנה כאשר עם לבבי ויהי׳ תוספות כתיבתי‬ ‫יותר גדול מעיקר כתיבתי כדת משה וישראל ואם לא זכיתי או לא אזכה הנחתי‬ ‫לך זה למאן דהוא מקום שכחה ופאה ‪ ...‬לתלות בו זייני׳ ולחבר עוד תוספות ‪...‬‬ ‫בהשגת יד אלהי לטובה ‪ ...‬וידעתי גם ידעתי בני שיהי׳ איזה מקומן של זכאין‬ ‫קדושים שיחתץ בצפון וטמון לבם ידברו עלי כאויבי בשער לאמור מי הגישך‬ ‫הלום למקום קדוש וםהור ונורא הוא מאוד אבל את והב בסופו כשיעמדו על‬ ‫התנצלות כי לא נעלם ממני שפל ומך ערך ידיעתי אפי׳ כטפה מן הים‪ .‬מכל מקום‬ ‫ילמדו עלי זכות ולדון אותי כננס על גבי ענק ולא אחוש לצפצוף בורים הנשדפי'‬ ‫בהבלי פיהם מרנני׳ ויפסידו על]![ שפה וילעיגו ויניעו ראש וכנגדם לא אתנצל לא‬ ‫מהם ולא מהמונם כי טח עיניהם מחשכת ענן וערפל מלראות במראות אלקים ולא‬ ‫יגישו לנגוע בקציהו‪ ...‬ואתה בני כבר עוררתיך בקול עוניש גבורה באזהרתי פן ואל‬ ‫והשמד בנפשך אל תעלה על חלודי דעתך לשמש באיזה שמות ופעולה בשימוש זוטא‬ ‫או בשימוש רבא כי כל הקרב יתחייב בנפשו וסכין ישים בלועו וחלף מאן דמשתמש׳‬ ‫ולעומת זה מחברתי קראתי בשם מגדל דוד מן הטעמים שנתתי לך בהקדמותי‬ ‫משם תראנו‪ ...‬אנכי המחכה ומעתיר עני ואביון דוד הוא הקטן בלא״א הד״ד יצחק‬ ‫זלה״ה פולדא פרט השקיפה ממעון קדשך בשמחיה לפ״ק )שנ ה(‪.‬‬ ‫בהקדמה השניה יספר כך על תלאותיו‪ .‬דף ‪:3‬‬ ‫״ולבי חלל בקרבי לבי לבי על חללי בת עמי שהתנכלו ]בכ״י שהתנכלי[‬ ‫אותי אתי עמי כלומר אלי ועלי במזימתם איזה אנשי׳ רעי׳ קריעי עדה אוכלי‬ ‫לחמי שלמו לי רעה תחת טובה שעשיתי עמהם שזה לי יותר מעשר שנים שהייתי‬ ‫להם לרבי ולאב״ד כאן בק״ק פולדא וסביבותיה לארכה ולרחבה ובמדינת ורנקין‬ ‫גרפיעלד והעסין והי׳ לי המקום קבוע לת״ת ואספתי לי עדרים עדרים חבירים‬ ‫מקשיבין לקולי בחורים וגם נערים והעמדתי תלמידים שיצאו מלפני בכתר שם‬ ‫טוב גדיים נעשו בעלי קרגיים הוספתי והגדלתי הקהילה בהנהגה וסדר עד שיצאו‬ ‫לשם ולתפארת כאחת מן הקהלות בשטח אשכנז והיינו יושבין בשובה ונחת‬ ‫ושומעין לקולי עד לבסוף עמד עלי איש אחד זקן ממרא ואלים מלשין והי׳ לו‬ ‫מהלכין בחצר השדרה יר״ה כי הוא רופא רפה ורפיון וביסול הישיבה בחורים‬ ‫ונערים שבתו ובשנת שנ״א לפק ע״י מעשיו וגרמותיו ותחבולותיו גרם שבעו״ה‬ ‫ביום צרה יום פקודה הוא יום תשעה באב שנא שונאינו בעלי מלחמותי ועם איזה‬

‫אנשי ריקם ודלים שבמקום שלחו בביזה ידם ולקחו כל אשר נמצא בבתינו גם‬ ‫לי לא נשאר בביתי אפי׳ כלי חרם לחשוף מים מגבא ולא נשאר לי רק ספר תורה‬ ‫הזה המה הספרי׳ ספרי הקודש שלי שחברתי אותם ה״ה חשקתי חמדת לבבי ובהם‬ ‫שמחתי ותחי נפשי בהם אף כי אבדתי איזה ספרי׳ שקורע ]!‪ I‬ודומםו אותו הבוזזים‬ ‫תחת כפות רגליה׳ ברוך ומבורך שמו יתעלה שהיצל ‪ (11‬והשאיר לי את אלה‪ .‬ואם‬ ‫באתי לספר את התלאות גלגול וסיבות הדברי׳ ואיך השתדלנו ע״י שררה י״רה‬ ‫לכוף את המורדי׳ שבתוך המקום אותם הרשעי׳ ואותו איש הנזכר הי׳ ידו ובעזרת‬ ‫אנשי שונאינו הדברים ארוכים אי אפשר להעלות על הספר‪ .‬וגם אנכי הייתי אחד‬ ‫מן השתדלנ׳ לכוף שונאינו ובעז״הי השררה יר״ה הסיבו עמנו את אשר דברו‬ ‫וחזרנו למקומינו לכאן ק״ק פולדא ונתיישבו שם‪ .‬אבל באותו זמן שהלכתי‬ ‫בהשתדלות בשליחות הקהל יצ״ו שהכריע אותי על כך עזבתי את ביתי ונחלתי‬ ‫אשתי ובני ונלקח כל אשד לי כנזכר וגם אשתי ובני גרשו מביתי ערום וערי׳‬ ‫חשופי׳ שם ‪ m‬כמעט שהי׳ להם לכסות בשר ערוותם והי׳ מבקשים לחם על הפתחים‬ ‫איזה ימים על פתחי גוים יודעיי ומכיריי והי׳ להם לחם צר ומים לחץ אשתי‬ ‫ובני צמאים ורעבים קדועי ובלואי בגדים ואח״כ כשחזרתי לביתי ובאתי מן‬ ‫ההשתדלות אז וינצו במחנה העבריים ויצא איש ]בכ׳׳י האיש[ המחלוקת והי׳ הקהל‬ ‫לשני מחנות כמה שנים כי האיש הנ״ל אסף ‪1‬בכ״י האסוף[ אליו אנשים דומים לו‬ ‫יגידו עליו דיעיו קרוביו ומחותניו והי׳ מצה ומדיבה ביניהם ובין הקהל יצ״ו‬ ‫והדברים רבים ועתיקי׳ ובתוך כך בנה בגיין ממעות הצדקה והעמידו וחברו בכותל‬ ‫מזרחית של בית הכנסת‪ .‬וכותל מזרחית של בית הכנסת היא עצמה כותל מערבי‪.‬‬ ‫של אותו בניין ועשו ויחדו לבית המרחץ ונמצא שבכותל מזרחית של בה״כ היא‬ ‫עצמה הי׳ כותל מערבי של מרחץ וכל בניין של בית המרחץ הזה היה נועץ ותוחב‬ ‫ומחובר בכותל של בית הכנסת שעשאו בה נקבים ותוחב בה קורות בניין בית‬ ‫המרחץ ובשעת התפלה בבית הכנסת עומדים בבית המרחץ ערומים ואחוריהם אל‬ ‫ההיכל ושמעו את השם הנכבוד ‪ [!1‬והנורא יוצא מפורש מפי הש״ץ קדושה וברכו‬ ‫ואיסרתי להם הבניין להיות מוכן לבית המרחץ‪ .‬והאלים והמוסר הולך אל השררה‬ ‫יר״ה לכוף אותי להתירו ואח״כ הולך ותלה באב״ד ר׳ הירץ מק״ק ורנקודט ]![ והוא‬ ‫עם עוד איזה רבני׳ התירו לבית המרחץ וע״י השתדאות( מן השררה לגרשיני‬ ‫מנהלתי ומביתי)ו(נתגלגל הדבר שהי׳ מחלוקת רב ביני ובין ד׳ הירץ מק״ק ורנקורט‬ ‫והי׳ כפשע דב ביני ובינו וטעו הוא וכל המסכימי׳ עמו טעות מגונה שהתירו את‬ ‫האיסור והגיע לי היזק גדול ורב ולא הי׳ איש עתי שהסכים עמי לאיסור כי נפל‬ ‫עליהם פחד של האלים והי׳ להם מורא מפני אב״ד שבק״ק ורנקודט עד שהאיר ה׳‬ ‫עיני ותליתי עצמי באילן הגדול הזקן ומופלג בדורו הגאון ה״ה דיי ואב״ד דקיק‬ ‫‪1‬‬

‫פראג הוא החסיד והאלוף מוה״ר ליב יציו ( ושארי אלופי רבותינו שבקיק פראג‬ ‫‪ 0‬כלומר המהר״ל מפראג‪.‬‬

‫‪109‬‬

‫כ ת ב יד ‪43‬‬

‫הסכימו לאיסוד ולולי זאת וחסדי ה׳ מי יודע מה הגיע לי והוצרכו בעל כרחם‬ ‫לסתור הבניין ולהרחיקו מכותל בה״כ והדברים ארוכים‪ .‬כמה ]בנדי כמו[ דיואים‬ ‫נשתפכו כמה קולמוסים נתרוצצו ומ״מ ע״י האלים עומד כנגדי הוא ובני משפחתו‬ ‫ה׳ יכפר בעדו וביטל אותי ובני ישיבה והיודע כל נסתרות הוא יודע צרות נפשי‬ ‫ומר לבבי ורוחי שגרם לי האלים עם צירופו כיוצא בו והמה תלמידי אוכלי לחמי‬ ‫יותר מכולם שהגדילו עלי עקב בחציפותם מצחם נחושה עם עוד צירוף איזה אנשי‬ ‫קריעיי עדה ממשפחתו ‪ ...‬ורק מצטער אני על זוגתי הזקינה והחסידה שזה משך‬ ‫כמה שנים יושבת בתעניות מדי יום יום חוץ משבת ומדי חודש בחדשו לכל‬ ‫הפחות ב׳ ימים רצופין ולפעמים ג׳ ימי׳ רצופי׳ ולפעמי׳ ד' ימיי רצופין מלבד שאד‬ ‫פרישות מיין ובשד כך הנהיגה זמן רב כמה וכמה שנים ‪ ...‬וקבעתי לי עתים בביתי‬ ‫בית המדרש מדי יום ויום בהילכות גפ״ת אבל בכל זאת דוה לבי לאנחה ולא‬ ‫שקמה דעתי ולבי נקפה עלי ובמסתרים תבכה נפשי שאין לי חבירים מקשיבין‪"...‬‬ ‫והוא קורא את הקדמתו זו בשם המיוחד מ צ ו ד ת צ י ו ן ואחר כך מדבר בהקדמה‬ ‫המכונה מ צ ו ד ת ד ו ד על מקורות ספרו‪ .‬ספר הבהיר‪ ,‬שערי צדק ואורה‪ ,‬מערכות‬ ‫אלהות וספר היצירה‪ ,‬תקוני זוהר‪ ,‬מראות אלהים‪ ,‬גנת אגוז ושאר ספרים ישנים‬ ‫ודברי מחברים ופרשנים‪ .‬גם בא ״לכתוב איזה דברים שאסורי׳ לגלות רק להעלימם‬ ‫ולהסתירם מה שיגעתי ומצאתי בחדרי חדרים יש מהם שמצאתי בספרים ישנים‬ ‫‪1‬בכ״י ישינים[ שנכתבו לפני כמה מאות שנים יש מהם על דפים קלפים קרועים‬ ‫ובלועי׳ מושלכות בחוצות ארצה נרמסה ברגל כל רואיהם לא יכירום והי׳ בעיניהם‬ ‫לשמצא ואנכי מאשפות הרימותי בהגבה׳ ובמשיכ׳ ובחזקה אותם קניתי ושמתי‬ ‫עליהם עיני ומצאתי בהם דברים עתיקים ‪ ...‬ואנכי עשיתי אותם עטרת לראשי‬ ‫לקטתי ועשיתי מחברת נקשרת וקרבתי זה אל זה והי׳ בעיני כצל שדי ומחזה״‪.‬‬ ‫החלק האחרון של ההקדמה נקרא בשם מ ג ד ל ע ו ז ומפרש בה את שם‬ ‫ספרו מגדל דוד בכמה רמיזות׳ בעשרה דרכים‪.‬‬

‫אים‬

‫ס‬

‫ב‬ ‫‪a‬‬

‫מפורט מאד‬

‫פ‬ ‫‪3‬‬

‫ר‬ ‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪b‬‬

‫ש‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬ ‫ל‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫א נמצא בכ״י קמברידג׳‬

‫שבדקתי בדיקה יסודית יותר מכה׳׳י בבית המדרש בלונדון( ״סימנים ורמזים לפרטי‬ ‫חדושים וסודי הכוונת על דדך אלף ביתא״‪ .‬אח״כ דף‬ ‫•מבא‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪ 4 0 - 3 1‬עוד מעין הקדמה‬

‫ו ש ל ש ל ת ה ק ב ל ה ״ על אמתת חכמת הקבלה והשתלשלותה‪ ,‬פותח‬

‫בתשובה הידועה של הריב״ש על המקובלים וספרי ר׳ יצחק בן לטיף ולדעת המחבר‬ ‫גתגלו רוב סודות הקבלה עיי שמוש בשמות קדושים ושאר פעולות כאלה‪ .‬מזכיר‬ ‫ס׳ חנוך וס׳ ש ב ע מ ע ל ו ת הניתן לאדם הראשון)עיין כאן ‪.(8° 330‬‬ ‫בסוד הגלגול מביא ״כתבו המקובלים בספר הפליאה ו ב ס פ ר ה י י ח ו ד ובעל‬ ‫תמונה שמתגלגל ומתערב נשמת של ישראל בנשמתן ובגופן של גויים״‪ .‬בסוד ואו‬ ‫)דף *‪ (92‬מביא ״ספד תיקונים שאינו בדפוס אלא בכתב״)אבל אצלנו נדפס עכשיו‬

‫‪110‬‬

‫כ ת ב י ד ‪43‬‬ ‫‪a‬‬

‫כנ״א בתקון ס״ט דף ק״ג עיב(‪ .‬בדף ‪ 102‬באה ההגדה על מתושלח ואגרימוס‬ ‫הנקרא כאן אגרימוס בן פיזכאי לילי ]כך![‪ .‬עיין גינצברג בהגורן ט׳ עמ׳ ‪59‬‬ ‫ואילך‪.‬‬

‫‪ 134‬מזכיר שריפות הספרים הקדושים וביחוד השים באיטליא ושאר‬

‫<ו‬

‫ארצות‪ .‬בפרק על ל״ב נתיבות מעתיק )בלי ספק מתוך כיי של פירוש ס׳ יצירה‬ ‫ל ד יוסף אשכנזי( גם את לשון ספר הבסחון על אראריתא‪ .‬עיין הערתי בקים‬ ‫<י‬

‫שנה א׳ עמ׳ ‪ .167‬דף ‪ 138‬קורא תגר על אנשי דורו הסומכים על מלאכת הדפוס‬ ‫ואינם רגילים להעתיק ולכתוב דברי סודות וקבלה כמו הראשונים וע״י כך ״דברי‬ ‫הסודות והנעלמים וחכמת סתרי הקבלה לא יעלו עוד לזכרוף‪ .‬אחרי שהעתיק כל‬ ‫דברי הקדמת הפירוש המיוחס להראביד על ליב הנתיבות‪ ,‬מוסיף‬

‫״עוד‬

‫י'‪:145‬‬

‫שבידי קבלה מאנשי׳ חסידי׳ שפירשו הליב נתיבות על צד הנסתר יותר כאשר‬ ‫אבאר לך אייה וגם יש עוד קבלה בידי על צד הנסתר גם מ ה ר ב ה מ ק ו ב ל‬ ‫ה ר א ב ״ ד ז״ל ופירש אותם לפי קבלה ע״ד תואר וצורות אדם והכל בדרך סוד‬ ‫ונסתר״ ומעתיק את הקטע הישן הנדפס עכשו בס׳ מאור ושמש )ליוורנו תקצ״ט(‬ ‫‪b‬‬

‫דף ‪,44‬‬

‫ו נ מ צ א גס בס׳ אבני זכרון ל ד אברהם בן שלמה אדרוטיאל )עי׳ ק״ס ו׳‬

‫עמי ‪ ,(269‬ובספרים ההם לא נזכר עליו שם הראב״ד‪.‬‬ ‫שניתנו לאדה״ר‬

‫שבע מעלות‬

‫‪b‬‬

‫‪208‬‬

‫דף‬

‫‪. ( = ) 8 ° 3 3 0‬‬

‫בסוד ספירות הבטיח להעתיק ולפרש מקצת שאלותיו של ר׳ עזריאל על עשר‬ ‫הספירות‪ ,‬אבל לא קיים הבטחתו‪ 2 1 5 - 2 0 5 ° .‬ס ו ד פ ת י ח ת ה ל ב ו ש כ ח ה )קבלה‬ ‫מעשית בעיקרה ממקורות חסידי אשכנז(‪ ,‬מדבר גם על שאלת חלום‪ ,‬ומביא כאן‬ ‫‪ 206‬לגבי דברי רבינו ב ח י י ב פ ר ש ת נצבים על ש״ח( את ״ר׳ נפתלי טריוש ז״ל)‬ ‫‪a‬‬

‫ו ה מ ק ו ב ל ה א ל ו ף ד ו ד י ר׳ י ו ז י פ ׳ ק ש ט י ל ז״ל המה מגלי ]כיי מגלה[ מצפוגיו‬ ‫בביאורם שכתבו וחברו על רבינו בחיי״‪ .‬מכאן שר׳ יוזפא קאשטיל המובא כ׳׳פ‬ ‫בס׳ נפתולי אלהים לד׳ נפתלי טריביש היה דודו של בעל מגדל דוד‪ ,‬ומכיון שגם‬ ‫אביו של ד׳ דוד עסק בקבלה כפי עדותו בהקדמה ובדף ‪ ,348°‬הרי כל משפחתו‬ ‫‪a‬‬

‫משפחת מקובליםהיתה‪.207‬‬

‫מעתיק מתוך ״ספר ישן נושן והיו בו דברים נפלאים‬

‫נסתרים ונעלמים״ את ״ פ ת י ח ו ת ה ל ב ש ל ר ב י נ ו א ל י ע ז ר ק ל י ד י ה פ י י ט ן‬ ‫וקלידי פי׳ עוג״ה ועל שם פתיחות הלב הזה נקרא קלידי״ )נמצאת גם בכ״י גאםסד‬ ‫‪ 438‬ובכ״י ניו יורק דיינרד ‪ 124‬וגם בכ״י רשימת שוואגר את פרענקל ‪ 5‬סי׳ ‪1079‬‬ ‫‪3‬‬

‫ועוד( והיא הנדפסת בעילום שמו של הקלירי ב ס ו ף ם׳ ר ז י א ל דף מ״ב באריכות‬ ‫וכאן מביא רק תחלתה‪ .‬ולעצם ענין ההגדה הזאת על הקלירי ראה ב ס ׳ ה ע ר ו ך‬ ‫ערך קלד ומשם מוכח שהקמיע וכן המסורת הזאת ישנה מאד‪ .‬ועיין הסגולה הדומה‬ ‫לשכחה שנדפסה בם׳ תורתן של ראשונים א׳ עמ׳ ‪ 58‬ובספרו של ‪ Maker‬על רב‬ ‫סעדיה גאון עמי ‪ ,299‬ושם נאמר שרב סעדיה ״הוד‪ ,‬אשכחיה‬

‫במערתא דר׳‬

‫א ל ע ז ר ק ל י ד ובו מתעסקין כל חכמי ישראל ותלמידיהם ומצליחים׳ )גם שם‬ ‫בנוסח ארמי(‪.‬‬

‫‪Ill‬‬

‫כ ת ב י ד ‪43‬‬

‫ל‬

‫י‬

‫ד‬

‫ו‬

‫‪a‬‬

‫‪8‬‬

‫‪0‬‬

‫‪2‬‬

‫‪-‬‬

‫ת כל‬

‫א‬

‫״הספר‬

‫הישר‬

‫המעולה והנפלא ש כ ת ב ו ר ב י נ ו ש מ ו א ל ה כ ה ן ר א ש י ש י ב ה שקיבלו מן רב‬ ‫הונא בר סחורא כהנא רבא דמן אפריקי כתבו ונקודו כהגון ••• ו ר ב ה ו נא‬ ‫ה ע ת י ק ו מ ס ׳ ה י ש ר ה ג ד ו ל ש ל ר ב י נ ו מ נ ח ם ה כ ה ן צ ד ק ז״ל ונעתק כאשר‬ ‫היי שם וזהו הספר שניתן לאדה״ר כי בשעה שחטא וגירשו הקב״ה מגן עדן‪...‬‬ ‫ושלח לו הספר הזה עם ספר המעלות )עיין למעלה!( ביד גליצור המלאך והוא‬ ‫מסרו לשם •״ עד שבא הקבלה לרבינו שמואל הכהן הנגיד ז״ל וזהו שימושו״‪.‬‬ ‫הספר הזה נמצא עוד בכתבי יד שונים‪ ,‬יחד עם ספר המלבוש ומקצתו מתאים‬ ‫להנדפס בתחלת ס׳ דזיאל‪) ,‬עיין בריט‪ .‬מוז‪ 752 .‬דף ‪ ,91°‬אוכספורד ‪ 1960‬דף ‪»95°‬‬ ‫‪ 1965‬דף ‪ 73‬ולא נזכר אצל נייבויער‪ ,‬קמברידג׳ ‪ nd. 3.4.2.‬דף ‪ 13‬ובאוסף מוסאיוב‬ ‫בירושלם סי׳ ‪ .(62‬הכוונה בר׳ שמואל הכהן הזה בלי ספק ל ד ׳ ש מ ו א ל ב ן חפ נ י‬ ‫שנתייחסו לו כמה דברי קבלה מעשית בזמן קדום מאד )כבד הרמבין מסר דברי‬ ‫קבלה מעשית בשמו‪ ,‬על פי עדות מפורשת של ר׳ יצחק דמן עכו בכ׳י אוכספורד‬ ‫‪ .(1911‬וגם ר׳ בחיי בן אשר מביא בפר׳ שמות ״שם בן מאה אותיות מסורת מרבינו‬ ‫שמואל הכהן זיל שקיבל מפי רב הונא* )כמובא כאן!(‪ ,‬וגם א‪ .‬ה ר כ ב י יחס‬ ‫הדברים האלה לריש בן חפני )זכרון לראשונים א׳ מחברת א׳ עמ׳ ‪ (50‬ועיין‬ ‫הערתי בק״ס שנה ד׳ עמ׳ ‪ .319‬וכאן בסוף חספד נזכר באמת השם היוצא מהפסוק‬ ‫וירא ה׳ כי סר לראות וגו׳ כמו שבא בפי׳ רבינו בחיי ומזה מוכח שספר הישר‬ ‫הזה היה כבר מסודר לעיני רבינו בחיי‪.‬‬ ‫אח״כ באים עוד כמה סגולות ושמות לפתיחת הלב‪ ,‬מהם מ ס ו ר ת מ ר י‬ ‫ע ק י ב א לתלמידו ר׳ שמעון בן יוחאי)גם בכ״י שמניתים לעיל לגבי סגולת הקלירי(‪,‬‬ ‫‪b‬‬

‫יקבלה איש מפי איש עד ע ז ר א ה ס ו פ ר ׳ ועוד בדף ‪ 213‬״מצאתי אודכ בספר‬ ‫ישן נושן שהשם הזה נמסור)!( למשה רעיה על הים ״• ואפשר שזהו השם ששימש‬ ‫בו פנחס בן יאיר והיודע לשמש בו יתפלל ויזכירו על הים מיד ירד אש מן השמים*‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫בדף ‪ 214‬אומר שמקצת דבריו נעתקו ״מימות הגאוני׳ ו י ש מ ה ם מ ס פ ד‬ ‫הרזים״‪ .‬הוא ם׳ הרזים הנזכר בס׳ סודירזייא לריאלעזר מגרמיישא ומשם בס׳ רזיאל‬ ‫הנדפס דף כ״א עיב ומקצתו נדפס שם דף ליד—ל״ה‪ .‬בסוף הפרק מנהג קדושים‬ ‫״השתמשו‬

‫לרוב בזה כשהי׳ מושיבין ומביאין בניהם להרגילם ללמוד שהי׳‬

‫מתחילין ומביאין בניהם ללומדיהם ביום שבועות לפי שבו נתנה תורה והיו נזהרים‬ ‫שכל אותו יום לא יראו גוי או כלב רצוני באותו יום שמחנכין אותו ללמוד‬ ‫אותיות הקדושים ‪ ...‬מביאין התינוק ‪ ...‬ומכסין אותו תחת המקםורין מביתו לבית‬ ‫הרב או לבית הכנסת‪ ...‬ונותנין אותו בחיקו של הרב ‪ ...‬ומביאין לוח שנכתב עליו‬ ‫אבגיד וכו׳ תשר״ק וכו׳ תורה צוה לנו וכוי ויקרא וגו׳ והרב קורא כל אות ואות‬ ‫מן האביגד וכו׳ והתינוק קרא אחריו‪ ...‬ונותנין על הלוח מעט דבש והנער ילחך‬ ‫בלשונו הדבש מעל גבי האותיות ואח״כ מביאין העוגה שנילוש ונכתוב עליו ה׳‬

‫כ ת ב יד ‪43‬‬

‫‪112‬‬

‫נתן לי לשון למודים ״• אחור לא נסוגותי והרב קרא כל תיבה ותיבה אלו‬ ‫הפסוקים והנער קורא אחריו‪ .‬ואח״כ מביאין ביצה מבושלת שקלוף הקליפה ממנו‬ ‫וכתב עליו ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומפיך תמלא את המגילה הזאת‪...‬‬ ‫ותהי כדבש למתוק והרב קרא כל תיבה ותיבה והנער אחריו ומאכילין אותו העוגה‬ ‫והביצה‪.‬‬

‫ו ב ד ב ר ז ה נ ה ג ו ל ד ו ב בימי הקדמונים בימי הגאונים והוא דבר‬

‫בדוק ומנוסה לפתיחת הלב‪ .‬ו ל ו ל י ה י י ת י י ו ד ע ד ב ר זה ב ע ו ד ה י ו ת ם ב נ י‬ ‫ק ט נ י ם ה י י ת י מ ש ת מ ש ב ד ב ר הזה וסגולה הזאת לבניי יצ״ו א ב ל א נ כ י ל א‬ ‫הייתי‬

‫י ו ד ע דק בקירוב ימים קבלתיו ומצאתיו בספר ישן נושך‪ .‬מכאן שהמנהג‬

‫הנזכר גם בס׳ האסופות סי׳ שפ״ב ומשם הביא אותו באריכות חח׳ גידימאן‬ ‫‪ Gescbicbte des Erziebungswesens u. d. Cultur der Juden‬כרך א' עמי ‪53—50‬‬

‫)ונזכר גם בתשב״ץ‪ ,‬סי׳ תי״ו( לא נהג בחוגים רחבים ביותר ועל כל פנים כבר היה‬ ‫נשכח אצל יהודי אשכנז)המחבר נולד בפרידברג!( בימי נעוריו‪.‬‬ ‫ה ש ם‬

‫ירוף‬

‫‪b‬‬

‫‪ - 2 1 7‬״ ו כ ת ב ה מ ק ו ב ל ה ג ד ו ל ר׳ י ע ק ב בר‬

‫ש ש ת ז״ ל בעניין השמות והצירופים והוא שתדע כי ישב שם ארבע אותיות ובשאר‬ ‫שמות הקדושים כמה חלופים בין בצירוף אותיות המתחלפין על עצמן בין בניקוד‬ ‫שכל אחד מן הצדופי׳ ואין להם חקר ‪ ...‬ו א מ ר ו ה מ ק ו ב ל י ם ש ר ב י נ ו י ה ו ד א‬ ‫ח ס י ד ז״ל ב פ י ר ו ש ו ל ס פ ר י צ י ר ה סידרן ]את הצירופים[ ששה כגון המסדר״ן‬ ‫ה מ ס ת י ר וכוי׳*‪ ,‬והנה לנו בזה עדות שניה על מציאות פירוש ם׳ יצירה מרי יהודה‬ ‫חסיד שעד עתה נודע לנו רק מדברי ד׳ אברהם אבולעפיה בס׳ אוצר עדן גנוז‬ ‫ודבריו היו עלולים לעודד ספקות )עיין מה שכתבתי בזה בק״ס שנה א׳ עמ׳ ‪-205‬‬ ‫(‬

‫‪a‬‬

‫מעיד על שם בן מ״ב שיש‬

‫‪221‬‬

‫הפרש בקריאתו בין חכמי ספרד וחכמי אשכנז ו ב ק ש ת ר׳ נ ח ו נ י ה בן ה ק נ ה היא‬ ‫סוד ציוד‬

‫ה א י ל ן‬

‫‪a‬‬

‫‪ - 2 2 8‬נ מ צ א בו ״ ז ה ל י‬

‫ע ש ר י ם ש נ ה ו י ו ת ר ב ה י ו ת י ש ם ב א ר ץ מ ו ל ד ת י ובבית אבי מורי ד ל שם‬ ‫מצאתי מרגוע לנפשי‪ ...‬והי יתברך ‪ ...‬הרחיב גבולי בחבירים ותלמידים מקשיבין‬ ‫לקולי‪...‬״ ובדף הבא מזכיר בפירוש שמקום מולדתו זו היא הקד‪ .‬ל ה ק״ ק‬ ‫‪b‬‬

‫ו ד י ד ב ו ר ג ) ב כ ״ י קמבדידג׳ דף ‪ : 190‬ו ד י ד בר ג‪ ,‬ונראה שגירסא זו נכונה‪ ( ,‬ו ש ם‬ ‫דרש דרושי קבלה לתלמידיו‪ .‬ואח״כ יספר שוב פעם על תלאותיו בקיק פולדא‬ ‫שנמצא בה עכשיו ומה מובות גמל להם ושלמו לו דעה תחת טובה‪ ,‬וביחוד למן‬ ‫‪b‬‬

‫שנת שנ״א והלאה‪ .‬מעתיק בדף ‪ 229‬מה שהעתיק לו לפני עשרים שנה בק״ק‬ ‫פרידבורג)!( מאמר מהקדמונים על אופן ציור אילן הספירות )פותח‪- :‬הפסיעה היא‬ ‫ששה אגודלים׳( ובסוף הפרק מזכיר א י ל ן ש ה ו ב א א ל י ו ב ס פ ר מ ן צ פ ת ע י י‬ ‫י ר ו ש ל מ י א ח ד ש נ ת ש ל ״ ג וכן מזכיר חכם זה גם בסוד השבת‬

‫‪,268‬‬

‫‪b‬‬

‫ו מ ת ק ן‬

‫שם את הלשון המגומגם בזוהר דפוס קרימונה בלשון הטעייא בפ׳ בראשית ׳׳כאשר‬ ‫‪b‬‬

‫קבלתי מפי איש מקובל שבא אלי מצפת לארץ מולדתי״ וכן למטה דף ‪.364‬‬

‫‪113‬‬

‫כ ת ב י ד ‪43‬‬

‫ה ק ו מ ה‬

‫ת‬

‫‪b‬‬

‫‪ - 2 6 5‬ה ו א‬

‫פ י ר ו ש ארוך על‬

‫ה ב ר י י ת א ש ל ש ע ו ד ק ו מ ה ‪ ,‬וגם הוא כבר מצא נוםחא אחת מהשעור קומה‬ ‫בס׳ ר ז י א ל במקום שאנו קוראים אותה גם בדפוס )לפי תיאורו כאן דף ‪274‬׳‬ ‫‪b‬‬

‫הרי שגם לפניו היה כבר ס׳ רזיאל בצורתו המלוקטת שבה נדפס(‪ .‬והוא נוסח‬ ‫משובח ‪1‬‬ ‫‪a‬‬

‫ן‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫‬‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫בית אוצר לתורת השמות הקדושים וה״תיאודיה״ של הקבלה המעשית‪ .‬ראשונה‬ ‫מדבר על סוד צירופי שם הויה ואחר כך‪ ,‬מתוך התראות ואזהרות בלתי פוסקות‬ ‫מפני השימוש למעשה )כרגיל בכל ספרי הקבלה׳ לפי ״דרך ארץ״ מסתורי׳ אפילו‬ ‫אם אין להתראות אלו ערך אמתי( בא לדבר על שמות מיוחדים ושמושיהם‪ .‬לרוב‬ ‫אינו מציין את מקורותיו‪ .‬דף ״‪ 336‬על שם בן מ״ב‪ :‬׳מצאתי שיש בעלי הקבלה‬ ‫מקובלים א נ ש י ח ס י ד י א ש כ נ ז ב ע ל י ק ב ל ה ו א נ ש י שם ו מ ק ו ב ל י ם א ש ר‬ ‫ה מ ה מ ע ב ר ל י ם ב פ ר ס מ ח כ מ י צ פ ת ת ו ב ב שמחולקים באות אחד מן השם והוא‬ ‫אות השבעה ועשרים ‪ . . .‬ש ח ס י ד י א ש כ נ ז ג ו ר ס י ן וקבלתם היא חק״ד טנ״ע‬ ‫‪ . . .‬ו ח כ מ י צ פ ת ג ו ר ס י ן חק״ב טנ״ע ‪ ...‬ע״כ הנני אעתיק לך'קבלת חכם המקובל‬ ‫האלהיי מ ו הר״ ד מ ש ה ק ו ר ד י ו ו ע ר י ז״ל שהוא מחכמי קבלה האחרונים שדוב‬ ‫חכמי הקבלה ‪1‬ב[זמנינו שמעבר לים קבלו ממנו ומחכמתו‪.‬״ זוהי הפעם הראשונה ששם‬ ‫הרמ״ק נזכר כאן‪ ,‬והדברים הועתקו כאן מסי פרדס דמונים שמזכירו בדף ‪339‬‬ ‫ובדרך כלל אינו משתמש בספר הזה כאן אעפ״י שכבר נדפס בשנת שנ״ב )בדף ‪356‬‬ ‫מביא אותו עוד פעם לענין אחר(‪ ,‬אבל ד׳ דוד מוכיח שהיו בדורות אלה עוד כמה‬ ‫פנות שהשפעת הקבלה החדשה בצפת הגיעה אליהם רק בצודה חלושה מאד‪.‬‬ ‫)האר״י ותלמידיו לא נזכרו בספר זה בכללן( ד ף ״ ‪ 340‬״ ז א ת ה ת ח י נ ה ש ע ש ה‬ ‫ה ר ב ר ב י נ ו י ה ו ד ה ח ס י ד ז י ל מ ד ע ג נ ש ב ו ר ג ‪ . . .‬ובראשי תיבות נסמך שם בן‬ ‫מ״ב ושאר שמות ‪...‬״ )היא התפלה הפותחת אלהים בישראל גדול׳ באריכות רבה(‬ ‫רבינו אליעזר‬ ‫סליחה מהמקובל הגדול שמו נודע בשערים‬ ‫‪b‬‬

‫ב ד י ו א ל ה ל ו י ז ״ ל שכולה מיוסדת על צירופי שמות קדושים כפי גירסת‬ ‫חסידי אשכנז‪ .‬ובסופה כתוב *הגהה מדעתי המחבר הזוו ש ה ו א ה ג א ו ן א ב י ע ז ד א‬ ‫זיל״‪ .‬דף ‪ 345‬״וגם מצאתי באותו ספר ישן נושן הנזכר תפלה המתוקן ונחלק‬ ‫לשבעה חלקים לכל יום ויום תפלה מיוחדת ונקרא ש ב ע ה י ה ו ד י ם ש א ו מ ר י ם‬ ‫א ו ת ם מ ע ב ד ל נ ה ר ס מ ב ס י ו ן ובסופה חתם בני משה וכתב בו בני משה תיקנו‬ ‫‪b‬‬

‫‪,‬‬

‫אותה ‪ ...‬והובא משם ומרוב עוונותי לא זכיתי להעתיקה שהכתב ה י מטושסש‬ ‫כמעט ניכר רישומו והוא תפלה ותחינה ויחוד בדרך פלא מסודר ומתוקן על סדר‬ ‫איזה שמות קדושים ומלאכים טהורים״ ומכאן ניכר שתפלות מהמין הזה )שנדפסו‬ ‫מהם אחדות( גתחברו כבר בחוגי חסידי אשכנז הראשונים כי בודאי משם באו‬ ‫למחבר‪ ,‬ועל כל פנים איגן פדי הקבלה בצפת כמו שאפשר היה להניח‪.‬‬

‫‪114‬‬

‫כ ת ב י ד ‪43‬‬ ‫‪a‬‬

‫דף ‪ 346‬פ י ר ו ש שם ב ן מ ״ ב ה מ י ו ח ס ל ד ב י נ ו ס ע ד י ה גאוןי״אבגית״ץ‬ ‫פירש רבי׳ סעדיה גאון שהוא אב הפותח י״ג חלונות שהתפילה עולה בהן »•‬ ‫]בסופו(‪ :‬עוד יש קבלה בידי ומקצתו כבר נדפס ]כוונתו לםדורו של ר׳ נפתלי‬ ‫הירץ טריביש הנדפס בטהינגן ש״כ!( פי׳ על עלינו לשבח ע״ד הקבלה ועל סוד‬ ‫בן מ״ב‪ .‬ומכל העדים האלה מקים המחבר את גירסת חסידי אשכנז בשם בן מ״ב‬ ‫כגירםא הנכונה ומתרעם מאד על הרמ״ק שלא הזכיר אותה כלל‪ ,‬אבל ‪-‬אל‬ ‫יחשדינו שום אדם שלחלק יצאתי עם הגאון ר׳ משה קודדיווערי‬

‫]בכ״י‬

‫כאן‪ :‬קודינוועדי( חלילה לי חלילה ״• ומי יתן אותי מצע תחת רגליו בעולם‬ ‫‪a‬‬

‫ה‬

‫]‬

‫כ‬

‫ו‬

‫ו‬

‫נ‬

‫ה לפםידו־ראביד‪ ,‬ר׳ יוסף בן שלום‬

‫האשכנזי[ על שם מ״ב ושאר קבלות ממנו כדי להוכיח שהוא הלך בעקבי קבלת‬ ‫שאר חסידי אשכנז)מפירוש ם׳ יצירה שלו( ‪ -‬ואין פלא בדבר מכיון שהמחבר‬ ‫האמיתי היה אשכנזי!‬ ‫‪b‬‬

‫דף ‪ 359‬׳׳ואגלה לך ש מ ו ש א ר ב א ו ש י מ ו ש א ז ו ט א כאשר קבלתיו׳ והם‬ ‫‪3‬‬

‫הדברים שנדפסו בבית המדרש זדו עמי ‪ .111-109‬דף ‪ 363‬שאלת חלום ונשתמש בו‬ ‫הרב המקובל ד׳ מ נ ח ם מ ר יק א נ ט י ד ל ור׳ דוד מעיד שקיבל אותה ‪-‬ממקובל‬ ‫אחד שהיה מופלג בחכמת הקבלה והוא היה מארץ רחוקה מארץ הקדושה תוב״ב‬ ‫ואמר לי ש כ ך ק ב ל מ ח כ מ י ה ק ב ל ה ש ב י ד ו ש ל ם ‪ ...‬ומפי ראשי ישיבות שם״‪.‬‬ ‫•‬

‫״ועוד יש קבלה שם‬

‫•‬

‫הגקרא שם ה פ ר ח י והוא שם סיג תיבות‬

‫לא הכרחתי)!( ולא נודע לי שם אחד מהם כווגתו וטבעו וצירופו או לאיזה עניין‬ ‫יחוסו •» ולא דאיתי דוגמתם ו נ ש ת מ ש ו ) ! ( ב ו ב נ ו ש ל ה ר ב מ ל ו נ ד ר ש ז״ל‬ ‫ובסוף השמות כתיב אתון דגיגין וחמידין דכתיבין כאן חמלן עלי ••• והוא שם‬ ‫לקפיצת הדרך לפרוח באויד כמה וכמה מילין ••• וגם יש בידי השם לקפיצת‬ ‫הדרך ש נ ש ת מ ש ב ו ה ר ב ה ח כ ם א ב ן ע ז ר א ז״ל)!( כל אלו שמות לא אגלה‬ ‫לך ולא אכתוב אותן כאן בספרי‪ .‬בנו של הרב מלונדרש ‪ -‬זהו בלי ספק ר׳‬ ‫אליהו‬

‫מ נ ח ם ב י ד מ ש ה מ ל ו ג ד ר י ש במחצית המאה הי״ג שכמה דברי‬

‫קבלה מעשית מתייחסים אליו וגם בכתביו ובפירושיו נמצאו דברים הנוטים‬ ‫למסתורין בדרכי חסידי אשכנז ודורשי סודות המרכבה )עיין י• ג‪ .‬אפשטיין‬ ‫במאמרו עליו במדעי היהדות א׳ עמי ‪ (66‬עד שאין כל טעם להטיל ספק גם‬ ‫באמתות התייחסות הסגולות המסתוריות ההן אליו‪ .‬בם׳ רפואה וחיים מירושלם‬ ‫)סגולות וקמיעין וכיוצא בזה( לד׳ יצחק ביר אליעזר )ירושלם תרנ״ב( גדפםה בדף‬ ‫כ״ו ע״א ״שמירה לבית לד׳ מנחם חזן מלונדרש״ ומצאתיה בשמו גם בכ״י ישנים‬ ‫‪b‬‬

‫)בכ׳י גאםטד ‪ 462‬דף ‪ 29‬ובכ״י ששון‬

‫עמ׳‬

‫‪ . ( 4 7 6 2 9 0‬גם נמצא ממנו שאלת חלום‪.‬‬

‫וגם בספרות הזאת נקרא לפעמים ר׳ מנחם ולפעמים ד׳ אליהו בן ד׳ משה כפי‬ ‫שכבר האריך בזה אפשטיין מתוך מקורות ספרות ההלכה‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ 370 -364‬ש ב ע י ם ש מ ו ת של מ ט ט ד ו ן ה ש ד ה ג ד ו ל עם פירוש‬

‫‪115‬‬

‫כ ת ב י ד ‪44 43‬‬

‫והוא מתאים ברוב הדברים לנוסח הנדפס עיי ר׳ אברהם חמוי בסוף ם׳ בית דין‬ ‫)ליוודנו תרייח( דף קציו ואילך‪ ,‬ואינו שוה בשום דבד עם ס׳ החשק הנדפס‬ ‫בלעמבערג תרכיה‪ .‬הנוסח כאן שונה מהנדפס בפרטים רבים וגם אין התאמה בין‬ ‫גידסת השמות ברשימתם ובין גירםתם בפירוש‪ .‬פותח בסדר זה יהואל יופיאל‬ ‫יופפיאל אפפאל מרגמאל ‪1‬צ״ל מרגויאל!( גיותאל וכוי‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪a‬‬

‫‪383- 380‬״‬

‫מעתיק בסוד תורה שבכתב ובע״פ ״לשון ד ב י נ ו ס ע ד י ה‬

‫ג א ו ן דל״ והם החרוזים הנדפסים בשם אותיות דר׳ סעדיה במקומות רבים‪ .‬הספר‬ ‫מסיים ב ס ו ד ת ש ו ב ה ובסופו תפלת המחבר על שזכה להשלים את ספרו על אף‬ ‫כל הצרות שעברו עליו‪.‬‬ ‫בגליון הדף האחרון הערת הצגזור ואשור להחזקת הספר משגת ‪ 1837‬ברוסית‪.‬‬

‫‪44‬‬ ‫‪ —.Hebr. 8° 452‬נייד‪ 10,5: !5,5 ,‬צ׳מ‪ 34 .‬דף‪ 19 ,‬שורות בעמוד‪ .‬כתיבה‬ ‫רבנית ספרדית מהמאה הי״ח‪.‬‬ ‫נקנה בירושלם‪ ,‬תרפ״ז‪.‬‬ ‫ענינים קטנים שונים מכתבי ה א ד ״ י ׳ ה ק ש ר שיש לי עם החברים״)מס׳‬ ‫הגלגולים( ומפתח לכתב יד שדף ‪ 1‬היה פעם בסופו ז סוד ענין אביע מהאר״י זלה״ה‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪a‬‬

‫‪5-34‬‬

‫פי׳ ה א ד ר א רבה של פ ר ש ת נ ש א ל ח ר ב ה מ ק ו ב ל כ מ ה ר ״ ר‬

‫י ו ס ף ט ב ו ל ז ל ה ״ ה ‪ .‬הפירוש עצמו מתחיל‪ :‬״ירצה ניתב בחד קיומא לומד שמצינו‬ ‫לקמן שר׳ שמעון אמד לחברים שיתקנו תקוני דאריך אנפין והיה אחד מהחברים‬ ‫מתקן תקון אחר והיה רואה אותם התקונים ומתישבין במקומם כדפיר׳ הוא ע״ה‪.‬‬ ‫והטעם שר׳ שמעון וחביריו היו רומזין לעשר של זעיר אנפץ ולזה היו מכונים‬ ‫שיהיו עשרה כדי להיות הם מרכבה לז״א‪.‬׳ פירוש זה של אחד מגדולי תלמידי‬ ‫האדיי לא נדפס עדיין‪ .‬המחבר הוא הנזכר ג״כ בשם ר׳ יוסף המערבי סתם או‬ ‫ד׳ יוסף המערבי בן טבול‪ .‬פירושו לא נמצא לכל האדרא כי אם נתחבר רק‬ ‫למקצתה‪ ,‬וכן נמצא ג״כ בכ״י‬

‫‪164‬‬

‫באוסף מוםאיוב בירושלם דף‬

‫‪132-112‬‬

‫בשם‬

‫״רמזים מאדדא רבא לד׳ יוסף בן טבול״ ובספרי חבריו נרמז כמה פעמים‪ ,‬עיין‬ ‫‪ Herbert Loewe‬ברשימת כתבי היד העבריים שבטריניטי קוליג׳ בקמברידג׳ עמי ‪95‬‬ ‫וכן בהערה בכ״י אוכםפורד ‪ 1819‬ששם משבח הכותב את פירושו של ד׳ יוסף שחשב‬ ‫‪a‬‬

‫אז לגמור אותו על כל האדרא )ברשימת בריט‪ .‬מוז‪ .860‬דף ‪ 30‬נמצאת העדה זו‬ ‫ג״כ אבל נשתבשה ויש לתקן אצל מרגוליות חיג עמי ‪ 152‬יוסף מוגרבי במקום‬ ‫יוסף מוכמרפי(‪ .‬אמנם אחרת היתד‪ .‬דעתו של ד׳ מנחם די לונזאנו על פירוש זה כי‬

‫כ ת ב יד ‪46 45 44‬‬

‫‪116‬‬

‫חבד ס׳ א מ ד י א מ ת להשיג על דבליו ונמצא זה בכתבי יד מנחלת ד׳ יוסף זונדיל‬ ‫זאלאנט בידושלם )עיין ריבלין‪ ,‬הצדיק ר׳ יוסף םלאגט‪ ,‬תדפ״ו‪ ,‬עמ׳ ‪ (145‬וכותב‬ ‫שם שראה את ספדו של ״ר׳ יוסף המערבי המכונה בן טבול״ רק שלש שעות‪ ,‬ועיין‬ ‫הקדמת הספר מכיי שנמצא בווילנא׳ באוצר הספרים ערך אמרי אמת‪ .‬הפירוש הזה‬ ‫לאדרא אין להחליפו עם הדרושים בקבלה מרי יוסף טבול הנמצאים בכמה כ״י‬ ‫)פארמא שטערן ‪ ,77‬אוכםפודד ‪ 1844‬בתוך ם׳ תודת נתן לסי שמות‪ .‬רשימת אוצר‬ ‫כלי חמדה לשווגער את פרענקעל תדס״ו סי׳ ‪ (191‬או עם פירושו לשאר חלקי הזוהר‬ ‫)כ״י מוםאיוב ‪ ,81‬רשימת כיי הרבי מםאדיגורא תרפיו‪ ,‬סי׳ ‪ (13‬שמקצתו נדפס בם׳‬ ‫זוהר הרקיע )קארעץ דף כ״ה‪-‬ל״ג*‪ .‬והוא גם המחבר האמתי של •דרוש חפצי בה׳‬ ‫הנדפס על שם ר׳ חיים ויםאל בם׳ שמחת כהן בירושלם תרפיא‪ ,‬כפי עדות כתבי‬ ‫היד הסובים )כ״י הרבי מםדיגודא סי׳ ‪ 42‬ועוד(‪.‬‬

‫‪45‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 20‬נייר‪ 15,5 :22 ,‬צ״מ‪ 16 .‬דף‪ 30-25 ,‬שורות בעמוד‪ .‬קורסיבה‬ ‫ספרדית‪ .‬נכתב בערך בשנת ת׳‪-‬ת״ק‪ .‬עם הערות רבות בגליונות מידי סופר מאוחד‪,‬‬ ‫בכתיבה נקיה ויפה‪.‬‬ ‫ה ק ד מ ת פי׳ א ד ר ת האזינו ל ה ר ח ״ ו ז י ל ‪] .‬מחולקת בפרקים[ ו נ ק ר א‬ ‫גלי עמיקתא• מתחיל‪ :‬׳ראוי שתדע כי הלא כל מציאות האצי׳ הוא כי הלא‬ ‫סוד הא״ס הוא אשר אנו קוראים אותו עתיקא דכל עתיקין •••״ ההגהות גם‬ ‫הן נעתקו ממקום אחר שכן כתוב בראשן‪ :‬״אלו ההגהות שמצאתי על קצת חלקי‬ ‫הספר״‪ .‬י״ג פרקים‪ .‬בסוף‪ :‬תושלב״ע‪ .‬על ידי הפועל במלאכת הקודש זעירא דמן‬ ‫חברייא צ מ ח ד ו ד נ ט ק ‪ .‬כנראה זוהי הקדמה ל״גלוי ל א ד ר ת ה א ז י נ ו ״ הנמצא‬ ‫בכיי רבים‪ ,‬וכן מאיר הכותב גם כאן בגליון אחדי שם הספר ״גילוי האדרא עיין‬ ‫בסי הליקוטים שעמו ם' מעמי המצוות״‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫הספד גמצא כאן גיכ בכ״י ‪ 8° 330‬דף ‪ 120‬ו א י ל ך ו ב כ ״ י‬

‫‪,‬‬

‫‪ 8° 393‬בתחלתו‪.‬‬

‫‪46‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 406‬גייר‪ 15,5 :21,5 ,‬צימ‪ 42 .‬דף‪ 29 ,‬שורות בעמוד‪ .‬קורםיבה‬ ‫איטלקית מן המאה הי״ח ?‬ ‫נקנה בחברון‪ ,‬תרפ״ז‪.‬‬

‫‪117‬‬

‫כ ת ב יד ‪49 48 47 46‬‬

‫בדף ״‪ 1‬בכתיבה אחרת‪ :‬״ספרא‬ ‫הקדמות‬

‫ד צ נ י ע ו ת א עם פ י ר ו ש מ י ו ס ד ע ל‬

‫כ נ פ י י ו נ ה ״ ן והוא והפירוש הנדפס בם׳ זוהר הרקיע דף ק״ג ואילך‬

‫בשם פ י ר ו ש מ הא ר״ י‪ .‬בשולי הגלימות הגהות בכתיבות אחרות‪.‬‬

‫‪47‬‬ ‫‪ - . iiebr. 8° 347‬נייר עבה‪ 17 :20 ,‬צ״מ‪ 51 .‬דף‪ ,‬בערך ‪ 30‬שורה בעמוד‪.‬‬ ‫קורםיבה אשכנזית ישנה‪ ,‬מהמאה הייז‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪24‬‬

‫] ‪ - 1‬ס ׳ ה ת ח ל ת החכמה! הנדפס בשם ס׳ מ ע י ן ה ח כ מ ה באמשסרדם‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫תי״ב ע״י ר׳ אריה בן יוסף קלמאנקם מלובלין‪ ,‬ואיננו המחבר אלא רק המויל‪,‬‬ ‫והוסיף קצת הגהות ושנויים‪ .‬עיין כאן כ״י ‪.4° 19‬‬ ‫ה‬

‫ר‬

‫א‬

‫י‬

‫י‬

‫‪a‬‬

‫‪5‬‬

‫‪2‬‬

‫‪-‬‬

‫כ‬

‫ע‬

‫י‬

‫ן ס׳ כנפי יונה‪ .‬פותח כאן‬

‫בשורות האחרונות של פרק ס׳ ׳‪...‬שזה השפע הוא ממלכות״ ומסיים בפרק ע״ה‪ .‬ס״א‬ ‫מתחיל ׳וצאל״ד כי נקודת החכמה והה״ח ונקודות בינה והג׳ הן הן ייב צירופין‪...‬״‪.‬‬ ‫דוב הפרקים פותחים ביוצריך אתה לדעת״ וכיוצא בו‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪51‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫! ‪ - 3 1‬פ ר ק י ם מתוך ס׳ פרי עץ חיים! לד׳ חיים ויסאל‪ .‬משער ראש‬ ‫השנה וביאור ענין הנסירה עד שער חג הסוכות‪ .‬חסר בסופו ונפסק באמצע המשפט‪.‬‬

‫‪48‬‬ ‫‪ - . Hebr. 4° 49‬נייר עבה כמו הקודם‪,‬‬

‫‪:30.5‬‬

‫‪ 22‬צ״מ‪ 136 .‬דף‪,‬‬

‫‪50-45‬‬

‫שורה בעמוד‪ .‬קורסיבה ספרדית צפופה מתחלת המאה הי״ס‪.‬‬ ‫חלקים משמנה שערים לרחיו בסידור בנו ר׳ שמואל ויטאל‪.‬‬ ‫‪•1‬‬

‫דף ‪ 7 4 - 1‬שער ה ה ק ד מ ו ת נדפס ראשונה בירושלם תר״י‪.‬‬

‫‪•2‬‬

‫דף ‪ 104-77‬שער ה ג ל ג ו ל י ם נדפס ראשונה בירושלס תרכ״ג‪.‬‬

‫‪•3‬‬

‫דף ‪ 136-107‬ש ע ר ר ו ח ה ק ד ש נדםס ראשונה בירושלם תרכ״ג‪.‬‬

‫‪49‬‬ ‫‪ - . H e b r . 4>< 48‬נייר עבה‪ 2 1 : 3 0 ,‬צ״מ‪ 133 .‬דף‪ 4 5 - 4 0 ,‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קורסיבה ספרדית צפופה מתחלת המאה הי״ט• בחתימת קניה מהצעיר מרדכי גלאנטי‪.‬‬ ‫מתנת מר יעקב חקלאי‪ .‬תשריי תרפ״ב‪.‬‬

‫‪118‬‬

‫כ ת ב י ד ‪51 50 49‬‬

‫דף ‪ 6-1‬הקדמת הרח״ו לעץ חיים‪.‬‬ ‫חלקים משמנה שערים לדי חיים ויטאל‪.‬‬ ‫ש ע ר מאמרי הזוהר ומאמרי דז״ל[ לא שלם• נדפס ראשונה‬ ‫בשאלוניקי תרכ״ב‪.‬‬ ‫ד‬

‫ת‬

‫״‬

‫י‬

‫‪b‬‬

‫ב‬

‫‪4‬‬

‫‪4‬‬

‫‪-‬‬

‫‪b‬‬

‫‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫דף ‪ :40‬״וזהו מה שמצאתי בבית מודל ואינו מכ״י ודאי וכפי הנראה לי‬ ‫שהוא מ ה ד ר ו ש י ם ש ל ה ר מ ״ ק ז י ל ש ה י ה ד ו ר ש לתלמידיו ועכיז לא‬ ‫אספתי ידי מלהעתיקם אחר שמצאתים בביתו‪ .‬סוד ייבום וחליצה ‪...‬״‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‬‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪ - . Hebr. 4° 52‬נייר‪ 22 :30,5 ,‬צימ‪ 171 .‬דף‪ ,‬בערך ‪ 35‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קורםיבה ספרדית מתחלת המאה הי״ט‪.‬‬ ‫חתימת הקונה הצעיד אחי״ם ס״ט‪ ,‬וחתימת מדרש שבת אחים של הצעיר‬ ‫משה פינצי נד״ו‪.‬‬ ‫חלקים משמנה שעדים לד׳ חיים ויטאל‪.‬‬ ‫דף ‪] 7 —1‬הקדמה לשמנה שעדים[‪.‬‬ ‫*‬ ‫‪- 7‬‬ ‫ה ז ו ה ר‬ ‫ה מ צ ו ת ‪• - 5 2‬‬ ‫•‬ ‫ה פ ס ו ק י ם‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪51‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 405‬נייר‪,‬‬ ‫איטלקית צפופה מהמאה הי״ז או הי״ח‪.‬‬ ‫נקנה בחברון‪ ,‬תרפ״ז‪.‬‬ ‫‪15:20,5‬‬

‫צ״מ‪ 77 .‬דף‪ 40-35 ,‬שודד‪ .‬בעמוד‪ .‬קורםיבה‬

‫חלקים מ ש מ נ ה שערים לדי חיים ויטאל‪.‬‬

‫ר‬

‫‪a‬‬

‫ה כ ו ו נ ו ת‬

‫‪• - 1‬‬

‫דף ‪ -n 53‬שעד ה ש ל י ש י ב י א ו ר ק צ ת מ א מ ר י רשב״י ו מ א מ ר י רז״ל‪• .‬‬ ‫‪b‬‬

‫ר‬

‫ר‬

‫‪a‬‬

‫ז‬

‫״‬

‫ה מ צ ו ת‬

‫ל‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪3‬‬

‫‪- 6 1‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪a‬‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫‪a‬‬

‫•‬

‫כ ת ב י ד ‪53 52‬‬

‫‪119‬‬

‫‪52‬‬ ‫‪96‬‬

‫‪40‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪:‬‬

‫‪0‬‬

‫‪Hebr-.^v,2‬צ ״ מ‬

‫‪,‬דף‪5 0 — 4 5.227‬‬

‫שודד‪ .‬בעמוד‪ .‬קורםיבה‬

‫אשכנזית מהמאה הי״ח‪.‬‬ ‫כיי דיר חזנוביץ‪.‬‬

‫ספר ד ר ך עץ החיים ובו שבעה היכלו׳ ובו המשים שעדי' מה ששמע‬ ‫מ ה י ר ח י י ם ו ו י ט ל מפי הקדוש ‪ ...‬מהרר יצחק לוריא זצ״ל‪ .‬יש בו בשם ״הקדמת‬ ‫המעתיק׳ ההקדמה הגדולה של ר׳ מאיר פאפרש על סדרי כתבי האריי שנדפסה רק‬ ‫בדפוסי קאדעץ מס׳ ע״ח ונשמטה משאר הדפוסים‪ ,‬והמבקרים לא שמו לבם אליה‪,‬‬ ‫ויש בה כמה ידיעות חדשות המוסיפות על מה שכתוב בס׳ שם הגדולים על סדור‬ ‫כתבי האריי וגם מתקנות כמה דברים שם‪ .‬אח״כ הקדמות הרחיו לס׳ עץ חיים שלא‬ ‫באו בדפוסים‪ ,‬וכללים שעשה מהדיר חיים וויטל בעת זקנותו‪.‬‬ ‫נשלם ביום ב׳ י׳ג טבת תק״י לפ״ק הכותב יעקב )בן נח( כהנא בק״ק‬ ‫קאיידנוב‪.‬‬

‫‪53‬‬ ‫‪ - . Hebr. 4° 51‬נייר‪ 22 :33 ,‬צ״מ‪ 399 .‬דף‪ 35 ,‬הדפים הראשונים מתוך‬ ‫כ״י אחר בתבנית ‪ .17,5 : 2 4‬החלק הראשון ניזוק למעלה עיי אכילת עכברים‪.‬‬ ‫סופדים שונים‪,.‬מדף‬

‫‪94‬‬

‫עד הסוף מידי סופר אחד‪ ,‬בכתיבה הדורה‪ .‬בדף‬

‫‪A‬‬

‫‪397‬‬

‫כתוב שם המעתיק‪ :‬א ב ר ה ם מ ו צ י ר י ‪ .‬במאה ייח‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪A‬‬

‫‪1-396‬‬

‫ס׳ ע ץ ח י י ם ל ד ׳ ח י י ם ו י ט א ל עם הגהות מהרמיז׳ דנשצמח‪, ,‬‬

‫רמד״ל ]מנחם די לונזאנו?( ועם מהדודא בתרא‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪396‬‬

‫‪B‬‬

‫ד ב ר י מ ה ד ״ ם ז כ ו ת ו זלה׳׳ה על סדר‬

‫הספירות]!‪.‬‬

‫דף ‪• 397‬אני הצעיר א ב ר ה ם מ ו צ י ר י המעתיק מצאתי בס׳ אוצרות חיים של רב‬ ‫כהנא‬

‫מ ה ד י ר י א ו ד ה ל י ב זלה׳׳ה דרוש זה ושייך לדרושי הנשמה לכן דאיתי‬

‫להעתיקו ו ד ל ‪/‬‬

‫‪120‬‬

‫כ ת ב יד‬

‫‪56 55 54‬‬

‫‪54‬‬ ‫‪ — Hebr. 40 68‬נייר‪5 : 24,5 ,‬׳‪ 18‬צ״מ‪ 168 .‬דף‪ ,‬בערך ‪ 40‬שורה בעמוד»‬ ‫דפים ‪ 24:38 167-164‬צ״מ‪50 ,‬שורה בעמוד‪ .‬קורסיבה אשכנזית מסוף המאה הי״ח‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫דף ‪ 1 /b‬זה ל ש ו ן ה ר ב ה ג ד ו ל מ ׳ י ע ק ב צ מ ח נ ״ י ב ה ק ד מ ת ס פ ר ד נ ו‬ ‫ל י ע ק ב ‪ .‬פותח‪ :‬׳נראה לי כי גלוי חכמה זו עתה בדורות הגרועים הוא כדי שיחי׳‬ ‫לגו מגן לאחוז בלב שלם באבינו שבשמים ‪...‬״‬ ‫נ‪1‬‬

‫‪1,‬‬

‫ד ף ‪ 2 - 1‬כ ל ל י ם ש ע ש ה מ ה ר ח ״ ו זיל ב ז ק ו ג ת ו והם ק״א סימנים‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫דף ‪ 3‬ה ס ו ף ]ס׳ עץ חיים לדי ח י י ם ויטאל‪.[ -‬‬

‫‪55‬‬ ‫‪ - . Hebr. 4° 6‬נייר‪ 18,5 :27 ,‬צ״מ‪ 127 .‬דף‪ 55-50 ,‬שורות בעמוד‪ .‬קודםיבה‬ ‫ספרדית חדשה‪ ,‬צפופה מאד‪ .‬מאה תשע עשרה‪.‬‬ ‫מתנת קרן הגאולה‪.‬‬ ‫]עץ חיים ל ד ׳ ח י י ם ויטל[‪ ,‬מתחיל משער העגולים‪ .‬שער הכללים נוסף בסופו‬ ‫מדף ‪.119-116‬‬ ‫דף ‪ 127-120‬ה ג ה ו ת מ ה ר ב ה ח ס י ד רב ש ד ש ל ו ם זצוק״ל ]ר׳ שלום שרעבי[‬ ‫לס׳ עץ חיים‪ .‬נדפסו בראשונה בע״ח דפוס שאלוניקי‪.‬‬

‫‪56‬‬ ‫‪ - . Hebr. 4° 7‬נייר‪ 19,5:31 ,‬צ״מ‪ 201 .‬דף‪ 35 - 30 ,‬שורות בעמוד‪ .‬קורםיבה‬ ‫אשכנזית יפה מן המאה הי״ח‪.‬‬ ‫]ם׳ עץ חיים כנ״ל[‪ ,‬ויש בו גם דרושים השייכים לס׳ מבוא שערים ום׳‬ ‫אדם ישר‪ ,‬נפסק באמצע שער ציוד העולמות )עיין ס׳ אדם ישר‪ ,‬קראקא תרמ״ה‬ ‫דף ע״ח ע״ב(‪ .‬עם הערות ר׳ יעקב צמח‪.‬‬

‫‪121‬‬

‫כ ת ב יד ‪58 57‬‬

‫‪57‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 153‬גייר׳ ‪ 17:20‬צימ‪ 87 .‬דף‪ 48 ,‬שורות בעמוד‪ ,‬בשתי עמודות‪.‬‬ ‫קורםיבה אשכגזית יפה מתחלת המאה הי״ח‪.‬‬ ‫מתגת ה׳ אשר פומרגץ בתל אביב‪ ,‬תרפיה‪.‬‬

‫‪8 .‬‬

‫ם׳ מ ה ד ו ר א ב ת ל א ל ד ׳ ח י י ם ו י ט א ל ‪.‬‬

‫עם‬

‫ודף‪7‬חסרדף‬

‫הגהות רבות מרי גתן שפירא‪ .‬בכ״י יש שלש הקדמות והחלק הראשון איגו מסודר‬ ‫כהוגן‪ .‬בהקדמה הראשונה כאן‪ :‬״אמר הצעיר והדל באלפי ישראל חיים בלא״א‬ ‫יוסף וויטל ב ה י ו ת י ב ן ש ל ש י ם ל כ ח תש כחי וישבתי משתומם ומחשבותי‬ ‫תמוהים כי עבד קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו • • לא עלתה ארוכה לחורבן‬ ‫בית קדשינו שכבר ע ב ר א ל ף ו ח מ ש מ א ו ת‬

‫וארבעה‬

‫ש נ י ם אוי נא לנו כי‬

‫פנה היום •״ כ ב ד כ ת ב ת י ב ה ק ד מ ת ש ל ע ץ ח י י ם •••״‪ .‬מכאן ניכר שהספד‬ ‫נתחבר‬

‫ב ש נ ת ש ל״ ג ואין ספק שם׳ עץ חיים במהדורא קמא נתחבר מיד אחרי‬

‫פטירת האדיי‪ .‬ההקדמה השניה ׳אני הכותב חיים וויסל משביע בשם הגדול לכל‬ ‫מי שיהי׳ לו אלו הקונטרסים ״• שיקרא הקדמה זאת״ נמצאת גם בדרך עץ חיים‬

‫ה השלישית בדף‬

‫‪a‬‬

‫‪.‬‬ ‫בתרא‬

‫‪a‬‬

‫‪5‬‬

‫שחברתי אני‬

‫הצעיד ‪...‬‬

‫פותח כמו בדף ‪- 2‬זה ספר מהדורא‬ ‫חיים וויסל אחר שחברתי כל העץ חיים״‪,‬‬

‫ודף ‪ 2‬ודף ‪ 3‬שייכים למהדורא בתדא באמת‪ ,‬אבל הדברים בדף ‪ 7-5‬שייכים לס׳‬ ‫א ו צ ר ו ת ח י י ם שעובד מתוך המהדורא בתרא‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫מכתיבת יד מהרמ״ז ש ״ י ב ס ו ף ‪ :‬תם ונשלם הספר מהדור׳ בתדא‬

‫‪.‬‬

‫שחברתי אני הצעיר באלפי ישראל אחר שחברתי כל העץ החיים‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫הספר נמצא גם בכ״י ‪ 8°419‬כאן‪ .‬דף ‪ 66-70‬נשארו ריקים‪.‬‬ ‫ש‬

‫נ‬

‫ד‬

‫פ‬

‫ס‬

‫‪b‬‬

‫‪0‬‬

‫‪7‬‬

‫‪.‬‬

‫דף ‪ 87‬ע ג ף ג ׳ מ ס פ ר פ ד י ע ץ ח י י ם והוא שער תיקוני עונות )דק תחלתו(‪.‬‬

‫‪58‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 419‬נייר‪ 16:22 ,‬צ״מ• ‪ 247‬דף שאחדים מהם נתקלקלו‪,‬‬ ‫בעדך ‪ 30‬שורה בעמוד‪ .‬כתיבה רבנית ספרדית צפופה‪ ,‬מהמאה הי״ח?‬

‫ם׳ עץ חיים‬ ‫בריאת‬

‫מהדורא‬

‫ב ת ר א ל ד ׳ ח י י ם ו י ט א ל ‪ .‬מתחיל ישער‬

‫העולמות‪] .‬דרוש[ העיגולים ענף ראשון‪ .‬עם הגהות מצמח‪ ,‬קול הרמ״ז‪,‬‬

‫כ ת ב י ד ‪60 59 58‬‬

‫‪122‬‬

‫ר׳ נתן שפירא בפנים‪ ,‬ועוד הגהות רבות בשולי הגליונות מחכם ספרדי בכתיבה‬ ‫יותר מאוחרת‪ .‬שלם‪.‬‬

‫‪59‬‬ ‫‪ -.Hebr.4° 60‬נייר‪ 20 : 30 ,‬צ״מ‪ 289 .‬דף‪ ,‬הדף האחרון קרוע רובו» בעדך‬ ‫‪ 34‬שורות בעמוד‪ .‬קורסיבה אשכנזית צפופה מתחלת המאה הי״ח‪.‬‬ ‫‪•1‬‬ ‫‪•2‬‬

‫דף ‪ 1 6 6 - 1‬ס פ ר עץ החיים שער העגולים והיושר‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪175-168‬‬

‫ש ע ד ה כ ו ל ל י ם ]![ ! ה ק ד מ ת מ ב ו א ש ע ר י ם ]הוא הנדפס בתחלת‬

‫ם׳ עץ חיים בשם שער הכללים ואיננו במבוא שערים שלנו‪[.‬‬ ‫‪•3‬‬ ‫‪•4‬‬

‫דף‬

‫‪279-176‬‬

‫]ספר הכוונות[ בלתי שלם בסופו‪.‬‬

‫דף ‪] 2 8 9 - 2 8 0‬עוד פעם העתקה אחרת של פרקים אחדים מתחלת ס׳ עץ חיים‪,‬‬ ‫שער העגולים‪ ,‬שעד אח״ף׳ שעד העקודים[•‬

‫‪60‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8" 370‬גייר עבה‪ 15,5 :22 ,‬צ״מ‪ 156 .‬דף‪ 30 ,‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קורםיבה ספרדית מזרחית יפה‪.‬‬ ‫יצחק באדהב‪ ,‬תדפיח‪.‬‬

‫‪•1‬‬

‫דף‬

‫‪A‬‬

‫‪B‬‬

‫‪114 -1‬‬

‫ס׳ אוצרות חיים שחיבר ‪ -‬כמהר״ר ח י י ם ו י ט א ל ‪ -‬נכתב פה‬

‫מצרים יע״א שנת בחכמה יבנ׳ה בי״ת ]תעיט[ יצחק המיץ‪] .‬כן לשון השער‬ ‫המצויר(‪ .‬בגליון הגהות ורמיזות להגהות הרמ״ז שבסוף הספר‪ .‬בסוף עוד פעם‬ ‫חתימת הסופד‪.‬‬ ‫‪•2‬‬

‫דף‬

‫‪A‬‬

‫‪B‬‬

‫‪156 -116‬‬

‫] ה ג ה ו ת ר׳ מ ש ה ז כ ו ת לס׳ א ו צ ר ו ת ח י י ם בדפ״ט סימנים(‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫נכתבו בידי סופר אחר מהקודם‪ .‬מביא בו גם את רבו ר׳ בנימין הלוי ‪ 1 2 6‬וגם‬ ‫כמה דברים מר׳ בנימין הכהן תלמידו‪ .‬ורוב הדברים נמצאו ג״כ בכ״י ‪8° 174‬‬ ‫)המכיל יותר(‪ ,‬עיין גם כ״י אוכספורד‬

‫ג‬

‫‪.1894‬‬

‫‪123‬‬

‫כ ת ב יד ‪63 62 61‬‬

‫‪61‬‬ ‫‪ 25 - 2 0‬שורות בעמוד•‬

‫‪ - . Hebr. 8° 403‬נייד‪ 1 5 : 2 1 ,‬צ״מ‪ 190 .‬דף‪,‬‬

‫קורםיבה ספרדית יפה מהמאה הי״ח‪ 15 .‬דף הראשונים ניזוקו‪.‬‬ ‫נקנה בחברון‪ ,‬תדפ״ז‪.‬‬ ‫‪1‬ס׳ א ו צ ר ו ת חיים לד׳ ח י י ם ו י ס א ל [ ראשיתו חסדה‪ .‬סימני הדפים‬ ‫מתחילים ב״דף ח׳״ חסד גם מעם בסופו‪.‬‬ ‫שתי הגהות לקבלת ה א ר ״ י ח ת ו מ ו ת ‪ :‬נ״ל א פ ר י ם ם‪-‬ט‪ .‬ואחיכ‬

‫‪,‬‬

‫חתימת י ה ו ד ה ד י א ב י ל ה ם״ט‪ .‬בסך ס״י מכים מ ש נ ת ת פ י ה ל י צ י ר ה ‪.‬‬

‫‪62‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 468‬נייר‪ 1 6 : 2 2 ,‬צ״מ‪ 139 .‬דף‪ 35 - 30 ,‬שורות בעמוד‪ .‬כתיבה‬ ‫רבנית וקודםיבה ספרדית יפה מאד‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪•1‬‬

‫‪A‬‬

‫‪B‬‬

‫‪131 -2‬‬

‫ס׳ א ו צ ר ו ת חיים סולת נקייה וקבלה אמיתית מ ה ר ח ״ ו ‪1‬רי חיים‬

‫ויטאל[‪ ,‬עם הגהות ר׳ מ ש ה ז כ ו ת הגמצאות גם לחוד בכ״י ‪ 370‬״‪ 8‬כאן‪ ,‬יחד עם‬ ‫הספר עצמו‪.‬‬ ‫‪B‬‬

‫מ פ ת ח ו ת לאוצרות חיים׳ קצור העגיין לפי סדר הדפים כאן‪.‬‬

‫‪137 -133•2‬דף‬

‫‪A‬‬

‫‪A‬‬

‫לים‬

‫‪3‬‬

‫‪8‬‬

‫‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪63‬‬ ‫‪8° 329‬‬

‫‪ - . Hebr.‬נייר‪,‬‬

‫‪:19,5‬‬

‫‪15‬‬

‫צ״מ‪.‬‬

‫‪206‬‬

‫דף‪,‬‬

‫‪30-25‬‬

‫שורות בעמוד‪.‬‬

‫קודםיבה ספרדית מזרחית צפופה‪ ,‬משנת התק״ג‪.‬‬ ‫נקנה בירושלם‪ ,‬תרפיה‪.‬‬ ‫ו‬

‫י‬

‫ם‬

‫א‬

‫ל‬

‫‪A‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫ב‬

‫ת‬

‫ו‬

‫ס‬

‫פ‬

‫ת ״הקדמה לספר עץ‬

‫חיים׳ והיא הקדמת ה״מהדורא בתרא״)כ״י ‪ 8° 153‬כאן(‪ .‬הספר עצמו מתאים לדפוס‬ ‫וגם כאן כמו בכל שאד כתבי היד הידועים לי עד עתה חסרים כל חלקי השער‬

‫כ ת ב י ד ‪65 64 63‬‬

‫‪124‬‬

‫הראשון אחר ח״א פרק ב׳ כמו בדפוסים )קאדעץ תקמ״ג‪ ,‬ידושלם תרם״ו(‪ .‬עם‬ ‫הגהות רבות שלא נמצאו בדפוסים‪ ,‬ביחוד מר׳ נתן שפירא וחכם אחד החותם‬ ‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫פ ״ ר‬

‫לא אדע מי הוא )‪36 ,8‬׳ ‪ 20‬ועוד‬

‫‪b‬‬

‫( ‪ .‬בסופו‪ :‬השלמתי זה הספר‬

‫יום ג׳ י״ג יום בחדש מרחשון שנת התק״ג ליצירה לפ״ק‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪193 -166‬׳ דף‬

‫אלו הם ה ד ר ו ש י ם מ ס פ ר מ ב ו א ש ע ר י ם של הרב מהר״ר חיים‬ ‫‪b‬‬

‫ויטאל‪ .‬זהו דרוש מיעוט הירח וכסא הכבוד מספד מבוא שערים‪ .‬ובסופו דף ‪173‬‬ ‫ס ד ר ה מ ר כ ב ה מ ר ׳ א ל י ע ז ר ד ג ד מ י ש א ד ל )הנמצא גם בכ״י בריט‪ .‬מוז‪802 .‬‬ ‫בסופו‪ ,‬בתוך קובץ מספרי מהרח״ו‪ .‬בכ״י מינכן ‪ 330‬דף ‪ 99‬נמצא זה בסוף ס׳‬ ‫א ו צ ר ו ת ח י י ם ולדעת שטיינשניידר זוייף על שמו או חלו בו ידים‪ ,‬ולי נראה‬ ‫החלק השני בפרצוף א״א ונחלק לד׳ פרקים‬ ‫‪b‬‬

‫ובאמת‬

‫‪a‬‬

‫נמצאו כאן י״ג‪ ,‬והם אלה שנכתבו כבר למעלה בדף ‪ 7 3 - 5 2‬ולא ברוד מדוע‬ ‫העתיק אותם פעמים(‪.‬‬ ‫‪•3‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ 201 -194‬פ ת ח תקרה מפתח לס׳ מבוא שערים‪ ,‬לא נדפס והוא תוכן‬ ‫הדרושים על פי סדרים בקצור נמרץ‪ .‬נמצא גם בכיי אוכספורד ‪ 1684‬הכתוב כבר‬ ‫בשנת תס״ט‪ ,‬ובסי׳ ‪ 1721‬שם‪.‬‬

‫‪•4‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪202‬־־ ‪ 206‬אלו הם ההגהות דשייכי לס׳ ע״ח ומבוא שערים בח״ב‬

‫)הגהות‬

‫לד׳ י ע ק ב צמח(‪.‬‬

‫‪64‬‬ ‫‪ - . Hebr. 80 324‬נייר‪ 15,5:19 ,‬צ״מ‪ 156 .‬דף‪ 25 - 20 ,‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קורסיבה אשכנזית מן המאה הי״ח‪.‬‬ ‫]ם׳ מבוא שערים( לד׳ ח י י ם ו י ט א ל עם הגהותהדמ״ז וכר‪ .‬חמשה דפים‬ ‫חסרים בתחלה ואחדים בסוף‪ .‬בסוף רשום באותיות חדשות‪ :‬זה הספר שייך להנגיד‬ ‫אליעזר ליפשיץ‪.‬‬

‫‪65‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 353‬נייר‪ 15 :21,5 ,‬צ׳מ‪ 203 .‬דף‪ ,‬כ‪ 30‬שורה בעמוד‪ .‬קורםיבה‬ ‫ספרדית יפה‪ ,‬מתחלת המאה הי״ט‪.‬‬

‫‪125‬‬

‫כ ת ב י ד ‪65‬‬

‫]ספר מבוא שערים[ ל ר ׳ ח י י ם ו י ט א ל עם הגהות צמח ושאר הגהות‬ ‫כתוב ע״י ד׳ אברהם בן שמואל מיראנדה מחכמי שאלוגיקי עם קונטרס הגהותיו‪,‬‬ ‫)‬

‫‪a‬‬

‫ומתאים מדף ‪ 15‬עד‬

‫י‬

‫ל ד פ ו ס א ב ל הדפים הראשונים והאחרונים אינם‬

‫‪, 1 8 8‬‬

‫נמצאים שם‪.‬‬ ‫•‬

‫•‬

‫‪b‬‬

‫י ע ק ב צ מ ח זלה״ה נמשכת עד דף ‪ 5‬מ ב י א בה את ספרו‪.‬‬

‫ה ק ד מ ת הרב‬

‫ע ד ו ת ב י ע ק ב ‪ ,‬והיא הקדמה כללית לס׳ עץ חיים‪.‬‬ ‫הקבלה‪,‬‬

‫‪a‬‬

‫אמ״ן‬

‫אמר‬ ‫הקדמת מהדחיו זלה״ה מועתקת מ ס ׳ עץ‬

‫‪a‬‬

‫חיים ‪-9‬‬ ‫‪a‬‬

‫בעה)עוד הקדמה ממהרח״ו מכיי מ ו ע ת ק ׳ מ ע י ח ש ב ד מ ש ק‬

‫‪12‬‬

‫לקורא הספר‪ ,‬ונמצאת גם בכיי ‪.(8° 153‬‬ ‫דף ‪1 4‬‬

‫‪a‬‬

‫״ צ מ ח מ צ א ת י כתוב נייד קטן מכתיבת הרב חיים ויטאל זלה״ה‬

‫‪.‬‬

‫עצמו וראיתי לכותבו פה להודיע שעדין היה רוצה לעשות הקדמה מבוא שעדים‬ ‫ונק׳ עץ חיים וגחלק לג׳ חלקים וכל חלק נחלק בהיכלות שערים חדרים ‪ -‬י ׳ היא‬ ‫החלוקה שמדבר עליה ר׳ מאיר פאפרש תלמידו של ר״י צמח בהקדמתו הגדולה‬ ‫‪11‬‬

‫לדרך עץ חיים )דפוס קארעץ( וגם הוא מזכיר שם את הנייר הקטן הזה‪ .‬בדף ‪:14‬‬ ‫אמר אברהם מידאנדה המעתיק אבל אני ראיתי בקונטריס הח׳ הש׳ שד״ד »• ד׳‬ ‫י ד י ד י ה א ב ו ל ע פ י א ]מחכמי ישיבת בית אל בירושלם[ נר״ו הקדמת העץ חיים‬ ‫הגדול שבמצרים שהוא מכיי הרח״ו עצמו והיה כתוב בו ו ד ל ‪] ...‬חלוקה 'אחרת‪,‬‬ ‫גם היא נזכרה בהקדמת מהר״ם פאפרש שם[‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫ו‬

‫כ‬

‫ן פותח בשם זה גם דפוס שאלוניקי‬

‫תקם״ו שיצא בשעת מלאכת ההעתקה[ והמגיה מעיר כי תולדות אדם ומבוא שערים‬ ‫‪7‬‬

‫הכל אחד‪ .‬ובדף‬

‫‪b‬‬

‫‪9‬‬

‫‪:‬‬

‫בסוף שער ג ׳ א מ ר אברהם המעתיק הנה כהיום‬

‫הזה האיר ה׳ עיננו ויצא לאויר העולם הם׳ הק׳ הזה בדפוס ושם נדפס ע״ם השער‬ ‫הזה וגם בס׳ הק׳ הזה מכ״י נמצאו בו פרקים עד תשלום השער‪ .‬נאמץ ]חתימתו‬ ‫של ד׳ אברהם[‪ .‬בסוף הספר‪ .‬אחר דרושי הקליפות‪ :‬אמר אמ״ן המעתיק ראיתי‬ ‫בסי ישן מכת״י מעתיק קצת מס׳ שושן סודות להרמב״ן ד ל )על מדרגות הטומאה‬ ‫םמא״ל ותגיגיעו״ר ולילית‪ ,‬וגמצא גם בדפוס קארעץ(‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫דף ‪ 191‬״זה הועתק מדף א׳ קטגה מכתיבת הרח״ו זלהיה״ והוא הספור על‬ ‫גלגוליו הקודמים של דח״ו בר׳ יהושע סודיאנו ודי שאול טרישטי ונדפס בשגויי‬ ‫מלים בלבד בשער הגלגולים )ירושלם תרע״ב דף נ׳ ע״א(‪ ,‬והנמשך שם אחרי זה‬ ‫עד דף ג״א ע״ב‪ ,‬ואח״כ ג ל ג ו ל י קצת אנשי דודינו ]כמו בספר הגלגולים! ועוד‬ ‫לקוטים על גלגולים‪.‬‬

‫‪1 9‬‬

‫‪a‬‬

‫‪ 2 0 0‬־ ־‬

‫‪a‬‬

‫)‬

‫מפתחות הספד פסוקי המקרא הנדרשים כאן ועוד סודי‬

‫טעמים וענינים על סדר א״ב‪ ,‬ואינו המפתח פתח התקוה הנמצא בכיי ‪.80 329‬‬ ‫בסוף‪ :‬חזק ונתחזק הסופר אברהם בדיו בד שמואל מיראנדה ד ל לא יוזק‪.‬‬

‫‪126‬‬

‫כ ת ב יד ‪67 66 65‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪2‬‬

‫נ‬

‫ה‬

‫פ‬

‫ד‬

‫ס מחדש״ דרושים אחדים שלא‬

‫נמצאו כאן)מהדורא קמא בםוף שער ב׳ ח״א(‪.‬‬

‫‪66‬‬ ‫‪ 103‬״‪ - . Hebr. 8‬נייד משני מינים )‪ 207 ,206-1‬עד הסוף(‪ 16: 21 ,‬צימ‪.‬‬ ‫‪ 387‬דף‪ ,‬בערך ‪ 27‬שורות בעמוד‪ .‬כתיבה מזרחית מהמאה ד״י״ח‪.‬‬ ‫מתנת אזולאי‪ ,‬תרם״ה‪.‬‬ ‫שער ה כ ו ת ר ת ל ר ׳ ח י י ם ו י ט א ל ‪ .‬הכל כמו בדפוס ירושלם תרל״ג‪,‬‬ ‫בשנויי מלים בלבד‪ .‬בסוף‪ :‬ותהי השלמת הספר הזה ביום שנאמד בו ב״פ כי טוב‬ ‫בשלהי טבת בסדר ולכל בני ישראל היה א ו ר ש נ ת ח מ ש ת א ל פ י ם ו ח מ ש‬ ‫ו ז ״ ך ליצירה‪.‬‬

‫מאות‬

‫‪67‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 121‬נייר‪ 16:21 ,‬צ״מ‪ 108 .‬דף‪ ,‬בערך ‪ 20‬שורה בעמוד‪.‬‬ ‫קורסיבה ספרדית מהמאה הי״ח‪.‬‬ ‫מתנת אזולאי‪ ,‬תרפיה‪.‬‬ ‫‪ 1‬פ ר י עץ חיים לד׳ ח י י ם ו י ט א ל [ שעד ראש השנה ]ואילך[‪ .‬חסד בסופו‪,‬‬ ‫מסוד הסוכה‪ .‬והוא הנוסח הנדפס בשם ס׳ מ ח ב ר ת ה ק ו ד ש בקאדעץ תקמ״ג‪ ,‬אלא‬ ‫שנתוספו כאן עוד ה ג ה ו ת ר ב ו ת ו ח ש ו ב ו ת מליקוטי החברים‪ ,‬ממהדורא בתרא‬ ‫ומכמה מקובלים‪ :‬ר׳ מאיר פאפרש‪ ,‬ר׳ נתן שפירא‪ ,‬ר׳ יעקב צמח‪ ,‬ר׳ גדליה הלוי‬

‫‪.‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫ד ף ‪:50‬‬

‫ז ה מצאתי בם׳ חדושין שמצא ה ר ״ א ]ר׳ אפרים[ פ א נ צ י י ר י ד ל‬ ‫ועיין ס י ד מ ה ר ש ״ א ז״ ל ‪ ...‬ו מ ו ה ר ״ א ו דקע״ח ודבר‬

‫ובסדור אשכנזי מצאתי‬

‫בפי׳ ספ׳ דצניעו׳ שם ביאר זה האר״י זלה״ה ע״כ מ כ ״ י מ ה רש״ ל ז״ל‪ .‬ס״ד‬ ‫מהרש״א יש לפרש ספרא דצניעותא מהד׳ ש מ ע ו ן א ו ר י ) ה ו א תלמיד חבר להדחיו‬ ‫‪a‬‬

‫ונזכר בשער הגלגולים וכאן בדף ‪ 97‬מביא אשיל בהגהה את ם׳‬

‫לקוטים‬

‫מ ו ה ר ״ ש א ו ר י ואין ספק כי הוא זה‪ .‬המהרש״ל הזה הוא החותם כ א ן ) ו ג ס בשאר‬ ‫כתבי האריי בדפוסים וכתבי יד( בר״ת א ש ״ ל ולא אדע למי הכוונה‪ .‬ולפי עדותו‬ ‫ו‬

‫י‬

‫ט‬

‫א‬

‫ל‬

‫‪7‬‬

‫‪9‬‬

‫‪b‬‬

‫‪ ,‬ובדף ‪ 98‬רושם ״אש״ל דאה זה מצאתי‬

‫‪127‬‬

‫כ ת ב יד ‪68 67‬‬

‫בם״ם אוצרות חיים שבא לידי בהשאלה וכנד׳ שהוא מעשה ידי אמן החכם השלם‪...‬‬ ‫כמה״ר מ ש ה ז כ ו ת ג״י שהספר הנז׳ בא מויניציא ובקצת מקומות הוזכר שמו‬ ‫ודלי ונראה שחי בארץ ישראל וכן ר׳ אברהם אזולאי מזכירו בס׳ זהרי חמה על‬ ‫זוהר בראשית דף ג׳ ע״א ואומד שמעתי מהרש״ל‪) .‬ואולי זהו החכם אש״ל הנזכר‬ ‫בס׳ עניני שבתי צבי עמ׳ ‪ ,106‬כי על כל פנים אין אש״ל זה הנזכר בספר שכולו‬ ‫מוקדש לאברהם קארדוזו שוד! עם ר׳ העש״ל צורף בווילנא שאליו נערך המכתב‬ ‫שנדפס בעניני ש״צ אחרי זה(‪ .‬דף‬

‫<י‬

‫‪39‬‬

‫באה הגהה ״מכ״י להדב כמהרד״י שאראף‬

‫זיל‪...‬״ והוא ר׳ י ה ו ד ה ש א ר א ף במצרים‪ ,‬רבו של ר׳ שמואל פרימו‪ .‬פעמים רבות‬ ‫באות הגהות בשם מ ה ר ר ״ א ולא אדע מי הוא וכן בשם מהרי״ש והוא ר׳ יהודה‬ ‫‪a‬‬

‫שאראף הנזכר‪ .‬בדף ‪ 7 7‬מביא אש״ל מתוך ״םיכ מוהרר״א דקיי ומוהרש״א דקכיו‬ ‫דרוש נאה׳ ונראה שס׳ הכוונות מכתיבת ידם היה אצלו‪ .‬הגהות אחדות פותחות‬ ‫בשם חכם החותם עצמו אדרב‪ ,‬למשל בדף‬

‫‪.7968‬‬

‫‪,‬‬

‫בדף‬

‫‪a‬‬

‫‪81‬‬

‫כותב אש׳ל בהגהה‬

‫״ראה זה מ צ א ת י בם׳ ק ט ן חדושים ע״ד הסר לא ידעתי אל מי מקדושים אמנם‬ ‫ראיתי כתוב במיא מהספר ו ד ל שדש נשמת ס׳ אלמוני ואמר שהוא תוגמי ‪...‬‬ ‫אמרתי א ו ל י ה ו א מ ו ה ד ״ ר א פ ר י ם פ א נ צ י י ר י ד ל שכן תוגמ״י באתב״ש‬ ‫אפרים ורצה להסתיר שמו‪.‬״ והוא מעתיק מהספר ההוא כמה דברים‪.‬‬

‫‪68‬‬ ‫‪Hebr. 4° 101‬‬

‫‪ - .‬נייר‪,‬‬

‫‪:29‬‬

‫«‪17,‬‬

‫צ״מ‪.‬‬

‫‪241‬‬

‫דף‪ ,‬בערך‬

‫‪40‬‬

‫שורה בעמוד‪.‬‬

‫קורסיבה אשכנזית מהמאה הי״ח‪ ,‬מדף ‪ 218‬ואילך מידי סופרים אחרים‪.‬‬ ‫‪•1‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪ 1 - 1‬ל ה ר ״ ם י ו ג ה ו ל ה ר י ם ג א ג ׳ ר ה‬

‫ולהד״י‬

‫א ר ז י ן )ד״ל ד׳ משה‬

‫יונה‪ ,‬ד׳ משה גגארה וד׳ יוסף ארזין‪ ,‬כולם מתלמידי האר״י(‪ :‬הערות אחדות על‬ ‫ענין התפלה ופרטיה‪ ,‬ולא פירט כאן למי מהם כל הערה והערה‪.‬‬ ‫‪•2‬‬

‫דף‬

‫‪a‬‬

‫‪2‬־־‪237‬‬

‫״ענף ה ר א ש ו ן מ ס פ ר פ ר י עץ ח י י ם והוא ביאור כוונת התפלות‬

‫מכל השנה‪ .‬מהדורא בתרא כל זה עד שעד הנזכר׳ ]כך!‪ .1‬עם הגהות והעדות רבות‬ ‫בגליונות מידי מגיה מאוחר‪ .‬משעד סוכה והלאה נכתב ע״י סופר אחר‪ .‬בסופו‪,‬‬ ‫דף‬

‫‪,241-238‬‬

‫בהגהה יעקב‪.‬‬

‫הערות בודדות מכתבי האריי‪ .‬מעתיק הדפים הללו קורא עצמו‬

‫‪128‬‬

‫כ ת ב י ד ‪70 69‬‬

‫‪69‬‬ ‫‪4 0‬‬

‫‪4‬‬

‫‪-‬‬

‫‪H e b r‬‬

‫‪ - .‬נייר עבה‪ 18,5 :25,5 ,‬צ״מ‪ 109 .‬דף‪ ,‬כ ‪ 30‬שורה בעמוד‪.‬‬

‫קודסיבה ספרדית חדשה‪ ,‬משנת תקנ״ה‪ .‬בראשו כתוב ״‪ ...‬לא ימכר ולא יגאל‬ ‫הצעיר רפאל יוסף שלום הי״ו בכמה״ר ח״ד עבד אללה ם״ט‪.‬״‬ ‫מעזבון ר׳ שמואל יוסף פין‪.‬‬ ‫ס פ ר ה כ ו ו נ ו ת לד׳ ח י י ם ו י ט א ל ‪) ,‬והוא שער הכוונות הנדפס בירושלם‬ ‫‪a‬‬

‫תרל״ג(‪ .‬סיום המעתיק בדף ‪:108‬‬

‫״ כ ת י ב ת ידי אני הצעיר ‪ ...‬י ע ק ב א ב ו ק א י י א‬

‫יצ״ו בן לאדוני אבי המון כהה״ר משה אבוקאייא ישציו ותהי השלמתו ערב ד״ח‬ ‫סיון שנת התקנ״ה ליצי׳״‪.‬‬ ‫דף ‪ 109‬הוא דף בודד בסימן מ״א מתוך ספר דרושים של האד״י‪.‬‬

‫‪70‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 74‬נייר‪ 10,5 : !5 ,‬צ״מ‪ 166 .‬דף‪ ,‬כ־‪ 30‬שודד‪ .‬בעמוד‬

‫כתיבה‬

‫רבנית מזרחית יפה מהמאה הי״ז‪.‬‬ ‫גנזי יוסף‪.‬‬ ‫*•‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ 1‬־ ‪ ! 1 8‬כ ו ו נ ו ת ש ו נ ו ת לתפלת השחרית[ חסר בתחלתו‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪0‬‬

‫‪2‬‬

‫‪-‬‬

‫‪a‬‬

‫]‬

‫כ‬

‫מ‬

‫ו שנדפסו בס׳ הכוונות[‪ .‬בסופם‪:‬‬

‫תם ״•• הכותב שגת התכ״ח ל י צ י ר ה י ה ו ד ה ב ן נח‪.‬‬ ‫‪•3‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪ 125 -27‬כונת הברכות והתפילה מס׳ עץ החיים‪ .‬ואח״ז כונת התפילה ]על‬ ‫הסידור[‪ .‬פירוש מפורש על כל הסדור בדרך האר״י ]מלוקט מפרי עץ חיים(‪.‬‬ ‫בדף ‪ 100‬עוד הפעם שם הסופר ובדף ‪ 72‬ב״מגן׳ הצעיד סעדיה שלום סיט‪.‬‬ ‫דף ‪ 103-101‬נשארו ריקים‪ .‬ובסוף‪:‬‬

‫והעתקתי אותו אני הצעיר ‪ ...‬י ה ו ד ה ב ן‬

‫החכם השלם הדיין המצויין כמה״ד נ ח ב״ר ד נ י א ל זלה״ה שנת נפשינו ח כ ת י ה ‪/‬‬ ‫‪•4‬‬

‫דף ‪ 134 -127‬דרוש ש ל ק ו ד ם האצילות״ מתחיל •קודם האצילות היה אין‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫סוף משתעשיע בעצמותו״‪ .‬והם שלשה דרושים ועל השני והשלישי רשום ״מעץ חיים׳‪.‬‬ ‫‪•5‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ 166 -134‬סודות מלוקטים מכתבי האריי‪ ,‬רובם קצרים‪ ,‬וגם תקונים וייחודים‬ ‫משער רוח הקודש לרח״ו‪ .‬הסוף חסר‪.‬‬

‫כ ת כ י ד ‪72 71‬‬

‫‪129‬‬

‫‪71‬‬ ‫‪ - • Hebr. 8° 245‬נייר אכול עש‪ ,‬הדפים האחרונים מקולקלים וחסרים למטה‪,‬‬ ‫‪15,5:20‬‬

‫צ״מ‪.‬‬

‫‪132‬‬

‫דף‪ ,‬מספר השורות שונה‪ .‬קורסיבה אשכנזית יפה משנת תק׳יל•‬

‫גנזי יוסף‪.‬‬

‫ידור‬

‫ה א ר ״ י‬

‫‪A‬‬

‫‪ - 4‬ש ע ר מיוחד המצויור כדמות שעדי דפוסי פיורדא׳‬

‫במקום שם הספר גמצא אילן הספירות ומסביב לו כתוב ״זה הסידור מהרב הגאון‬ ‫הגדול החסיד המקובל מוהר״ר יצחק לוריא זצ״ל״ ולמטה מהאילן ״לסדר ולפרט‬ ‫קוד״ש יהייה לכ״ם )תק״ל(״* ואינו סדור הארי׳י הגדסם בזאלקווא תקל״ח‪ ,‬אבל גם‬ ‫הוא כולו בקבלה עמוקה ובכוונות בפרטי פרטים‪ .‬מכיל תפלות החול ושבת‬ ‫וראש חודש בדרך כוונות‪,‬‬ ‫דף ‪130‬‬

‫]‬

‫‪B‬‬

‫ש מ ו ת קדושים וסגולות וקמיעות‪ ,‬ציור אלפא ביתא של המלאכים[ תפלה‬ ‫‪8‬‬

‫קודם הלימוד‪ ,‬שם לדרשה‪ .‬דף ‪ 1 3 1‬״סוד ה מ ר כ ב ה ה ע ל י ו נ ה כדמיון מן הדגלים‬ ‫עד הראש ועד המוח״‪ ,‬קורא שמות קדושים לכל איברי המרכבה כ ע י ן ש י ע ו ר‬ ‫ק ו מ ה אבל אינו שוד‪ ,‬לשום נוסח ש״ק הידוע לי‪ .‬מתחיל‪ :‬״המוח שמו אהיה אשר‬ ‫אהיה והוא אבר הראש״‪ .‬אח׳כ קמיעות וסגולות שונות‪.‬‬ ‫בשלשה דפים הראשונים כמה הערות קנין וכיוצא בו‪ .‬הערה על פטירת א״א‬ ‫מ‪ ...‬מר סענדעד שלמה שהלך לעולמו ביום י' ניסן תקס״ד לפ״ק» דף‬

‫‪a‬‬

‫‪ m3‬הסידור‬

‫שייך להבה׳ המופל׳ החשוב ידידי כ״ה זאב וואלף במרה םענדד ז״ל ולראי׳ באתי‬ ‫עה״ח משה בהגאון מוהריב נ״י מקראטים)?(״‪ .‬ועוד פעם שם‪- :‬שייך להבח׳‪ ...‬זאב‬ ‫וואלף נ״י משלאגק״‪ ,‬ובדף הראשון אחרי ההערה על פטירת אביו כתוב באותו‬ ‫‪A‬‬

‫הכתב ‪-‬דער שלאנקער״‪ .‬בדף ‪ 2‬ר ש ו ם ש ל ו ם לאהובי אחי אדמ׳ו ה״ה הרב הגאון‪... :‬‬ ‫כקש״ת מו״ה דוב בערש אב״ד ור״מ מק״ק חמעלניק יצ׳׳ר*‪.‬‬

‫‪72‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 534‬נייר‪ 15,5 : 1 8 ,‬צימ‪ 174 .‬דף‪ ,‬בערך ‪ 25‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קורסיבה אשכנזית יפה ואותיות מרובעות‪ ,‬משנת תקמיא‪.‬‬ ‫מתנת מד אלעזר ווייםבלאט‪ ,‬קישינוב‪ ,‬תדפיט‪.‬‬ ‫]‬

‫‪A‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫ס ד ר ת פ י ל ה של כל השנה חול עם כל השייכין וסדר תפילות כל שבתות ה׳‬

‫כ ת ב י ד ‪74 73 72‬‬

‫‪130‬‬

‫וימים טובים וימי׳ נוראים הכל בכתב מיד ה׳ השכיל תלמיד תלמידו של בוצינא‬ ‫קדישא ‪ ...‬מורינו ורבעו‪ ...‬י צ ח ק לו ד י א אשכנזי זלה״ה ‪ ...‬ותשלם כל המלאכה‬ ‫הכתיבה והקשירה ביום א׳ כ״ח מרחשון שנת ביית תפילה יקרא ישרא״ל אשר בך‬ ‫אתפאר ]תקמ״א[‪.‬‬ ‫הסידור אינו שוד‪ ,‬עם סידור האר׳׳י הנדפס באותה שנה בזאלקווא‪ ,‬לא בסדר‬ ‫)כאן מתחיל מאשמורת הבקר( וגם לא בתוכן כי יש כאן כמה כוונות פרטיות שאינן‬ ‫בנדפס‪ .‬דף‬ ‫‪•2‬‬

‫דף‬

‫‪A‬‬

‫‪163-162‬‬

‫‪B‬‬

‫‪174 -159‬‬

‫שייכים הנה‪.‬‬

‫פירוש ס פ ר א דצניעותא ]לד׳ י צ ח ק ל ו ר י א [ והוא הפירוש‬

‫הנדפס בדפוס שני של ם׳ למודי אצילות‪ .‬ונמצא כאן עמוד אחד פחות מאשר‬ ‫בדפוס‪ ,‬ומסיים ״ע״כ מצאתי כך ‪1‬ב[העתקה הש״י יזכני למצוא ולהשיג את כל הפי׳‬ ‫דס״ד הנ״ל׳‪ .‬שנויי גירםאות רבות מאד מהנדפס‪.‬‬

‫‪73‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 526‬נייר‪ 9,5 :14,5 ,‬צימ‪ 334 .‬דף‪ 1 9 - 1 6 ,‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קורסיבה ספרדית מזרחית‪ .‬סוף המאה הייח ?‬ ‫]ספר על כוונת סדר התפלה בפרטרוט‪ ,‬לפי כוונות האר״י‪ ,‬בלי כל חלוקה‬ ‫נוספת לדרושים או כדומה‪ ,‬אבל נראה שהוא ם פ ר מ ס ו ד ר מ ד ב ר י ה ר ח י ו‬ ‫בשער הכוונות והוא מדבר כאן כ״פ בלשון אני[ חסר בראשו מעט‪ ,‬דף או שני‬ ‫דפים‪ ,‬ובסופו יותר‪ .‬פותח באמצע המשפט‪ ...« :‬עתיק יומין דההוא רישא עילאה‬ ‫דלאיא)?( הגנוז בין גלגלתא למוחא דא״א כ מ ב ו א ר א צ ל י ב א ד ר ת ה א ז י נ ו‬ ‫‪a‬‬

‫והים אוידא דיתיב על קרומא׳׳‪ 3 .‬פותח פרק חדש ׳ועתה נבאר עגין ק״ש״‪.‬‬ ‫נפסק בתפלות מויש בכוונת ויהי נועם‪.‬‬

‫‪74‬‬ ‫‪ - . Hebr. 80 265‬נייר‪ 1 0 : 1 5 ,‬צ״מ‪ 187 .‬דף‪ ,‬כ ‪ 20‬שורה בעמוד‪ .‬קורםיבה‬ ‫איטלקית‪ ,‬כנראה מסופרים שונים‪ .‬באמצע נשארו בכמה מקומות דפים ריקים‪.‬‬ ‫נקנה בירושלם‪ ,‬תרפ״ז‪.‬‬ ‫] ת פ ל ו ת ו כ ו ו נ ו ת ה ת פ ל ו ת על פי קבלת האריי[ לאחד מרבני איטליה‪.‬‬ ‫‪B‬‬

‫‪A‬‬

‫דף ‪ 6 - 1‬מכיל חלק מאותן תפילות יהא דעוא שעל פי עדות ד׳ יהושע‬

‫‪131‬‬

‫כ ת ב יד ‪77 76 75 74‬‬

‫סגרי בם׳ אבני חפץ )כ״י ‪ 80 255‬כאן( נתחברו על ידי ר׳ ש מ ש ו ן ב א ק י‪ .‬אח״כ‬ ‫כוונות ופירושים להנהגת היום מנטילת ידים ואילך‪ ,‬מס׳ הכוונות‪ .‬על יוצר אור‬ ‫נכתבו בשתי עמודות לשון ס׳ הכוונות ו ל ש ו ן מ ה ר״ י ] י ש ר א ל [ סרוג‪) .‬מנין?(‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫דף ‪ 1 5 3‬ק ב ל ה מ ר ב י נ ו תם צריך לומר ד׳ פסוקים אלו בר״ה וי״ה קודם שאמר‬ ‫‪B‬‬

‫החזן המלך‪ .‬ידעתי ה׳ כי צדק משפטיךוגו׳‪.153‬‬

‫כוונות הארי זלה״ה על פיוט‬

‫האוחז ביד מדת משפט‪ .‬מדף ‪ 166‬ואילך דפים ריקים‪ ,‬רק דף ‪ 183‬תפלה קצרה‪.‬‬ ‫כדרי נמכר יחד עם אוסף שבא מעזבון ר׳ יהושע סגרי‪ ,‬שםפדיתנו קנתה מתוכו‬ ‫רק את כ״י ‪ .80 255‬ואולי היה ברשותו‪.‬‬

‫‪75‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8 ° 52‬נייד‪ 14 :19 ,‬צ׳מ‪ 6 .‬דפים‪ 23 ,‬שורות בעמוד‪ .‬אותיות‬ ‫מרובעות מזרחיות יפות‪ .‬מאה הי״ט‪.‬‬ ‫]קונטרס מתוך ס ד ו ר ע ל פ י‬

‫האד״י[ מכיל חלק מתפלות ראש השנה‬

‫לפני תקיעת שופר עם כוונותיהן‪ .‬דף א י ‪ -‬ם ׳ חסרים וגם בסוף חסר‪ .‬סימני דפים‬ ‫‪,‬‬

‫מתחילים בי ‪.‬‬

‫‪76‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8 ° 451‬נייר‪ ,‬תבניות שונות‪ 44 .‬דף‪ .‬קודםיבה אשכנזית חדשה‪.‬‬ ‫דף ‪ 6 - 1‬״סדר‬

‫ספירות‬

‫ה ע ו מ ד ל פ י ק ב ל ת ה א ר ״ י זלה״ה‪ .‬הקדמה‬

‫אחת אשד בררתי ולמדתי מספרי האריי‪ .‬דע כי זו״ן יש לו כמה בחי׳ מוחין‪"...‬‬ ‫דף ‪ 1 6 - 8‬ס ד ר ל י ל פ ס ח ל פ י ק ב ל ת‬

‫ה א ד ״ י ‪ .‬הקדמה אחת כלולה‬

‫וברורה אשד בררתי ולמדתי ודקדקתי מספרי האר״י‪...‬‬ ‫דף ‪] 4 4 - 1 7‬המשך מספירת העומד[‪,‬‬

‫‪77‬‬ ‫‪393‬‬

‫‪8°‬‬

‫‪ - . Hebr.‬נייר‪,‬‬

‫‪15:21,5‬‬

‫צ׳׳מ‪.‬‬

‫‪350‬‬

‫קורסיבה איטלקית מידי סופרים שונים מן המאה הי״ז‪.‬‬

‫דף‪ ,‬מספר השורות שונה‪.‬‬

‫‪132‬‬

‫כ ת ב יד ‪77‬‬

‫נקנה בחברון‪ ,‬תרפ״ז‪.‬‬ ‫קובץ מקבלת האד״י‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫•‬

‫״ ה א ד ר א ק ד י ש א ל ה א ר ״ י ז״ל והוא כלל האדרא שבדפוס מועתק‬

‫‪1-27‬‬

‫ללשון הקדש מלשון תרגום גם שאינו אות באות מלה במלה* ]ובאמת הוא הם׳‬ ‫הנקרא ג ל י ע מ י ק ת א ‪ ,‬הנמצא כאן בכ״י ‪.180 20‬‬ ‫‪•2‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪ 35 -30‬מ נ ה ג י ם‬

‫ו י ה ו ד י ם ]מהאר״י[ מתחיל‪ :‬בענין שכד שכיד היה‬

‫נזהר מודי‪...‬‬

‫‪•3‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪ 62 -37‬פירוש ת ח ל ת מאמרי הזוהר ע ל ד ר ך כנפי יונה ‪1‬והוא‬ ‫מתאים בעיקר לפירוש על הקדמת ס׳ הזהר הנדפס בם׳ ז ה ר ה ר ק י ע בראשו בשם‬ ‫ד״אר״י[‪ .‬אח״כ דפים ריקים‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪] 80 -69‬סודות[ יטעם שנקר׳ המלכות רות ‪...‬״ והרבה אחרים ורובם על‬ ‫פסוקים‪ ,‬נפסק באמצע סוד על שרקו ויחרקו שן» חסרים דפים‪.‬‬

‫‪•5‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪ 118 -82‬לקוטים‪ ,‬מחולקים ע״י הסופר לארבע חלקים‪ .‬חלק א׳ פותח‪ :‬יאמרו‬

‫רז״ל כי בשם שד״י אמר לעולמו דיי״! חלק ב׳ דף ‪<90‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪a‬‬

‫ח ״ ג דף ‪98‬‬

‫•‬

‫‪a‬‬

‫כ ל הדינין‬

‫‪a‬‬

‫כשהם מתפשטים ‪ !...‬חלק ד׳ דף ‪ 114‬״אלה הם הדרושים ש מ צ א ת י ב י ד ה ח ב ר י ׳‬ ‫י צ ״ ו ו ה ר ״ ר א ל י ה ד י ו י ד א ש ז ל ה ׳ ה סוד כלב בן יפונה׳)ושאר סודות(‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪148‬‬

‫‪b‬‬

‫] ‪ - 1 2 2‬ס ו ד ו ת על פסוקים רבים‪ 1‬״זאת החיה אשר תאכלו וכו׳ הנה כל‬ ‫הבהמות ‪ ...‬הם תולדות המלכות ‪...‬״ ומסיים ב פ י ר ו ש פ ר ק ה ש י ד ה ו מ ה ע נ י י נ ו‬ ‫‪b‬‬

‫‪.* , 147‬ובסוד ״ויצא הראשון אדמוני‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫]פירוש על מאמר במדרש[ בראשית דבא ‪ ...‬פסיעותיו של אבינו‬

‫‪164 -150•7‬דף‬

‫אברהם היו שלשה מילין ‪] ...‬על פי האד‪-‬י[‪,‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫ענין התפלה ופרטיה וציצית ותפילין‪...‬‬

‫‪175 -168•8‬דף‬

‫ת פ ל ה‬

‫‪a‬‬

‫‪ - 1 7 7‬ו ה ו א ספר גדול על כוונות האד׳׳י מחולק לי׳׳ד‬

‫חלקים‪ .‬א( פ י ר ו ש ה ת פ ל ו ת מ ה כ נ פ י י ו נ ה ‪ ,‬עם הקדמת ר׳ חיים ויטאל לעץ‬ ‫חיים‪ ,‬השבעה למשתמשים בספריו‪ ,‬ואחד הקוראים המאוחדים חתם למטה כאילו‬ ‫בחתימת הרחיו עצמו! ונראה שגם שאר החלקים מיוסדים על ס׳ כנפי יונה אבל‬ ‫מאריכים מאד‪ .‬כל הספר מכיל קכ״ב סודות או פרקים )שאינם מתחלקים בשווה‬ ‫בי״ד החלקים(‪ .‬בגליונות נמצאו הגהות רבות‪ .‬פותח ב״םוד ברכת אבות‪ .‬ברוך‬ ‫היכל קודש הקדשים״‪.‬‬ ‫‪•10‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪] 350 -338‬עוד דרושים וסודות על עגין התפלה[‪ .‬פותח ידע כי יש ארבעה‬

‫עולמות שהן אבי״ע ובכל אחד משלשה תחתונים‪ ...‬מלכות מלובשת בהם וצריכים‬ ‫אנחנו לעודד למטה בכל בקר בתפלתינו‪...‬״ נפסק בסופו באמצע העמוד‪.‬‬

‫‪133‬‬

‫כ ת ב יד ‪79 78‬‬

‫‪78‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 86‬נייד‪ 17 :21 ,‬צ״מ‪ 43 .‬דף‪ 30 - 25 ,‬שודה בשתי עמודות‬ ‫בכל עמוד‪ .‬קורםיבה אשכנזית חדשה‪.‬‬ ‫נקנה בירושלם‪ ,‬תדפ״ה‪.‬‬

‫פירוש ה ת י ק ו נ י ם מ ה ר ב ה א ד ״ י ז״ל ה״ה עץ הדעת• לא נדפס‪ .‬פותח‬ ‫פתח אליהו ואמד ‪ ...‬פידש הענין הוא כי אליהו זלהיה בא לומד ‪...‬״ והוא ספד‬‫‪2‬‬

‫מחבדו מביא בדף‬

‫‪a‬‬

‫‪1‬‬

‫את האד״י‬

‫)‬

‫פירושו לאדדא רבא(‪ .‬גם בכיי‬

‫אוכםפורד ‪ 1759,1758‬ועוד מתייחס הפירוש הזה להאר״י‪ .‬באמצע חסר חלק )בין‬ ‫דף ‪1 7 1 5‬‬

‫‪a‬‬

‫(‪ .‬בדף ‪ : 1 1‬״אבאר ליב נתיבות חכמה כפי מ ה ש מ צ א ת י ב ס פ ר‬

‫ודף‬

‫)אולי דית םפ׳״ד שכן נמצאו שמותיהם בס׳ פרדס דמונים(‪.‬‬ ‫סידוש אחד)?( לתיקונים מיוחם לאר׳י נמצא בכ״י גידונדי '‪.88‬‬

‫‪79‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 392‬נייד‪ 15 :20 ,‬צ״מ‪ 85 .‬דף‪ ,‬בערך ‪ 30‬שורה בעמוד‪ .‬קורםיבה‬ ‫ספרדית יפה‪ ,‬מהמאה הי״ז או י״ח‪ .‬דוב הדפים אכולים עש וניזוקים‪.‬‬ ‫בתחלה סופם של שעד ג דם ם מדוגמת ספדי ויניציאה באמצע המאה הי״ז‪,‬‬ ‫ובתוכו כתוב‪ :‬פירוש הסבא להאד״י והרחיו זלה״ה‪.‬‬ ‫ו‬

‫פ‬

‫ד‬

‫י‬

‫ט‬

‫ה‬

‫ם‬

‫‪a‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪b‬‬

‫)‬

‫ל‬

‫ד‬

‫׳ חיים ויטאל(‬

‫כמו כאן בכ״י ‪.8° 120‬‬ ‫‪•2‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪5 2 - 2‬‬ ‫נוסף‪:‬‬

‫אחרת‬

‫פ י ר ו ש ס ב א ד מ ש פ ט י ם מהאד״י זלהיה והרח״ו זלה״ה ]וביד‬ ‫בשטתו‬

‫׳רובו‬

‫הראשו׳ עד לא זכה‬

‫לחכמת האד״י״[‬

‫והוא הנדפס בם׳ זוהר הרקיע דף נ״ד ע״א ואילך ועיין גם כן בם׳ אוד החמה לד׳‬ ‫אברהם אזולאי על הזוהר בפ׳ משפטים‪ .‬וביתר אריכות נמצא כאן בכ״י ‪.8° 417‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪53 -3‬דף •‬

‫‪a‬‬

‫‪53‬‬

‫זה מצאתי ל מ ו ר י נ ו‬

‫הדיאיל על מה‬

‫ש ה ק ש ה החכם השלם‬

‫כ מ ה ר ״ ד ה ד מ ״ ק ז ל ה ״ ה ב פ י ׳ ה ס ב א ‪ ,‬גס כאן בכ״י ‪ ,8° 417‬והם חמשה‬ ‫סעיפים קצרים‪ ,‬ונראה שהם באמת להאריי עצמו כפי שניכר מהסעיף החמישי‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫״עוד על מה שאמד החכם הנזכר ואמנם דאיתי לבאר ענין גן עדן וכו׳ ( והקשה‬ ‫י‬

‫‪ 0‬עיין למעלה לכ י ‪ 8° 489‬עמ׳ ‪. 1 0 1‬‬

‫‪134‬‬

‫כ ת ב י ד ‪82 81 80 79‬‬

‫קושיות הרבה‪ .‬כ ת ב על זה ב ג י ל י ו ן א מ ר י צ ח ק ל א מ ח כ מ ה ש א ל ע ל ז ה‬ ‫כי גיע אמצע העולם וגרי‪ .‬ובודאי רק ר׳ יצחק לוריא עצמו העיז לכתוב בסגנון‬ ‫זה על הרמיק‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫]מם׳ עץ חיים היכל ששי שער ראשון[ שער תיקון הגוקבא עם‬

‫‪62 -54.4‬דף‬

‫מהדורא בתרא והערות בגליון‪ ,‬מקצתן ממזלין‪ .‬אחיכ דפים ריקים‪.‬‬ ‫‪•5‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪7482' -‬‬

‫ש ע ר י צ ד ק ‪ ,‬מפתחות למה שנמצא בכיי הזה‪ ,‬בפרוטרוט! כתובים‬

‫בשתי עמודות לעמוד•‬

‫‪80‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 154‬נייד‪,‬‬

‫‪15,5:20‬‬

‫צ״מ‪ 43 .‬דף‪ ,‬בערך ‪ 24‬שורות בעמוד‪.‬‬

‫כתיבה רבנית מזרחית‪.‬‬

‫]פירושים ע ל התורה[ לר׳ ח י י ם ו י ט ל ]בר׳ עד פרי חקת[ בקצור גדול‪,‬‬ ‫רובם נדפסו בשער הפסוקים ובם׳ הלקוטים‪ .‬עם הגהות מעץ חיים ומצמח‪ .‬עם‬ ‫רמיזות רבות לספר ה ד ר ו ש י ם ‪ .‬בראשו כתוב רק‪ :‬להרח״ו ז״ל‪.‬‬

‫‪81‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 398‬נייר‪ 15 :20 ,‬צימ‪ 209 .‬דף‪ 30 - 25 ,‬שורות בעמוד‪ .‬קורסיבה‬ ‫ספרדית צפופה‪ ,‬מהמאה הייה‪.‬‬ ‫נקנה בחברון‪ ,‬תרפיז‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪b‬‬

‫‪1-98‬דף‬ ‫‪b‬‬

‫שער מ א מ ר י הזוהר ל ד י ח י י ם ו י ט א ל ‪.‬‬ ‫‪- 9 8‬‬

‫‪a‬‬

‫ל ה נ י ל‬

‫] ו ה ו א שער מאמרי רזיל[ להניל‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪- 1 1 3‬‬

‫‪b‬‬

‫‪ .‬עם הגהות אחדות בגליונות‪.‬‬

‫‪82‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 399‬נייר‪ 15,5 :21 ,‬צימ‪ 118 .‬דף‪ ,‬בערך ‪ 30‬שורה בעמוד‪.‬‬ ‫קורםיבה ספרדית מזרחית‪ ,‬אבל נכתב באיטליה‪.‬‬ ‫נקנה בחברון‪ ,‬תרפ״ז‪.‬‬

‫יד‬

‫כתב‬

‫‪135‬‬

‫‪83 82‬‬

‫שער הרביעי שער ה פ ס ו ק י ם ]משמנה השערים[ לד׳ חיים ויטאל‪ .‬עד‬ ‫‪,‬‬

‫‪a‬‬

‫כמו שנדפס בירושלם‬

‫‪A A‬‬

‫קונטרס ימה‬

‫תרכ״ו ‪97 - 11897‬‬

‫ששמעתי מזולתי בשם מורי ורבי‪...‬׳ והיא הצורה המקורית שבה סדר ר׳ חיים‬ ‫ויטאל את כתבי האריי כפי עדותו )ועדות ד׳ מאיר פאפרש בהקדמתו לס׳ דדך‬ ‫עץ חיים( וממנו קבל אותה בראשונה גם בנו ר׳ שמואל ויטאל‪ .‬בסוף‪ :‬ותהי‬ ‫השלמתו ביום שני בשבת כ״ו לחודש אדר משנת התקנ״ג ליצירה בליוורנו יע״א‪.‬‬

‫‪83‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 417‬נייד משני מינים‪ 1 6 : 2 0 ,‬צ״מ‪ 401 .‬דף‪ ,‬שני מיני קורסיבות‬ ‫אשכנזיות ישנות‪ .‬הראשונה )עד דף ‪ (39‬יותר מאוחרת‪.‬‬ ‫מתנת מר ויסמייאר בפראג‪ ,‬תרפ״ז‪.‬‬ ‫בדף הראשון כתוב דק ‪-‬משכון מרי אברהם עדליץ)?( על סך ד׳ זהר׳‪ ,‬שאר‬ ‫הדפים הראשונים ריקים‪.‬‬ ‫‪•1‬‬

‫דף‬

‫‪A‬‬

‫‪A‬‬

‫‪39 -10‬‬

‫ס׳ ה ת ח ל ת ח כ מ ה מהקדוש ]האר״י ז״ל[‪ .‬כמו שנדפס בסי מעין‬

‫החכמה‪.‬‬ ‫‪•2‬‬

‫דף‬

‫‪A‬‬

‫‪A‬‬

‫‪96 -40‬‬

‫פירוש ל פ ר ש ת בראשית מהזוהר באריכות רבה‪ ,‬מבית מדרש‬

‫האד״י‪ .‬פותח ״בריש הודמנתא דמלכא קדישא גליף גליפא בטיהרא עילאה כוונת‬ ‫הפה הקדוש בוצינא קדישא דנהורא רשב״י ‪ "...‬המפרש פירש באריכות הזאת רק‬ ‫דפים אחדים מתחלת הפרשה‪ .‬הפירוש לא נדפס באריכות זאת‪ ,‬מקצת דברים ממנו‬ ‫נמצאו בם׳ זוהר הרקיע‪.‬‬ ‫‪A‬‬

‫ט״ו‬

‫‪ - 9 7‬ב ז ו ה ר ‪1‬‬

‫הרב‬

‫כתב‬

‫ר׳ י ש ר א ל ב נ י מ י ן ז״ל בזוהר‬

‫שלו כ י ד ר ו ש זה נ מ צ א מ פ י ה ר ב ה ג ד ו ל ה ר ״ י ל ו ר י א ז״ל בעצמו פירש‬ ‫מאמר בריש הורמנותא״• מתחיל ״להבין מהיכן נתהוו הכלים תחלת האצילות אחר‬ ‫שא״ם פשוט בתכלית הפשיטות״ והדברים מכילים נוסח קצר ומלא ענין מתודת‬ ‫האר״י על התחלת האצילות ויתכן שהוא אמתי‪.‬‬ ‫‪B‬‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪-‬‬

‫‪B‬‬

‫]‬

‫נ‬

‫ו‬

‫ף‬

‫עץ חיים[ וזה שריג ]בכיי שרוג[א' והוא‬

‫ביאור מזוהר ספר בראשית‪] .‬לדי חיים ויטאל[‪ .‬מתחיל‪ :‬״מצאתי כללא כי רוב פעמים‬ ‫כשאומר הזוהר עילא ותתא הם נצח והודי‪ .‬למעלה מזה כתוב‪ :‬שייך כאן מם׳‬ ‫ברנו ]!‪ I‬ליעקב דף ג׳‪ .‬עם הגהות מרי נתן שפירא )מזלץ( ואחרים‪ .‬שריג א׳ נשלם‬ ‫‪A‬‬

‫‪BA‬‬

‫‪199 190-316‬דף‬

‫‪.‬‬

‫שריג שני ספר שמות‬

‫‪-‬כל זה עד דף ק״י)?(‬

‫למורינו דל‪ .‬על מה שהקשה החכם השלם כמהר״ר קורדיוור)!( ד ל בפי׳ והסבא‪-‬‬ ‫וכתוב ע״ז בגליון א' יצחק יש לי לתרץ‬

‫‪.(8°‬‬

‫מדף‬

‫‪A‬‬

‫‪199- 295‬‬

‫‪B‬‬

‫כ ת ב י ד ‪85 84 83‬‬

‫‪136‬‬

‫נמצא כאן פ י ר ו ש ה ס ב א ומאריך כאן הרבה יותר מאשר בכ״י ‪ 392‬״‪ 8‬ועיין‬ ‫‪3‬‬

‫בם׳ זוהר הרקיע דף נ״ד ‪ -‬צ״ח וגם הוא קצר מהנמצא כאן‪ .‬דף ‪ - 3 1 6‬י י ‪3 3 2‬‬ ‫שריג ג׳ ביאור ספר ויקרא‪) .‬יש בו ק ט ע י ם מרי מ א י ר פ א פ ד ש ‪ ,‬שסדר את‬ ‫‪A‬‬

‫‪.‬‬

‫‪AB‬‬

‫‪352 332-352‬דף‬

‫שריג ד ביאור ספר במדבר‬

‫שריג ה׳‬

‫ביאור ספר דברים‪.‬‬ ‫‪A‬‬

‫‪A‬‬

‫‪401 -‬דף ‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪-‬‬

‫‪B‬‬

‫]‬

‫כ‬

‫נ‬

‫ר‬

‫א‬

‫ה גם הוא מנוף עץ חיים(‪.‬‬

‫פירוש א ח ר ע ל א ד ר ת האזינו׳ והוא הפירוש הנקרא בכתבי‬

‫‪B‬‬

‫‪374‬‬

‫יד אחרים שער גלי ע מ י ק ת א ; עם הגהות ר׳ יעקב צמח‪ .‬עיין כאן ‪8° 20‬‬ ‫החלקים ‪ 5 - 2‬נכתבו בידי סופר אחד ויש עליהם סימני דפים ישנים א׳‪-‬שם״ב‪.‬‬

‫‪84‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 485‬נייר‪ 15 : 19 ,‬צ׳׳מ• ‪ 126‬דף‪ 25 - 20 ,‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קורםיבה אשכנזית מהמאה הי״ח‪.‬‬ ‫ש״י עגנון‪ ,‬תדפ״ח‪.‬‬ ‫ס פ ר ה ג ל ג ו ל י ם מהחכם השלם כמוהר״ד ח י י ם ו י ט א ל זצ״ל ‪ ...‬רק ל״ה‬ ‫פרקים ולקוטים‪ ,‬כמו בדפוסים הרגילים‪ .‬בסופו ש ע ר ה מ ל א כ י ם ו ש ע ר ה נ ב ו א ה‬ ‫וכוי והלקוטים והשערים האלה אינם מסודרים בסדר הדפום‪.‬‬

‫‪85‬‬ ‫‪ -.Hebr. 8° 120‬נייר‪ 1 7 : 2 3 , 5 ,‬צ״מ• ‪ 5‬דף‪ 2 0 - 1 6 ,‬שורות בעמוד‪ .‬קורסיבה‬ ‫ספרדית יפה‪ ,‬בעדך משנת תיק‪.‬‬ ‫מתנת אזולאי‪ ,‬תדפ״ו‪.‬‬ ‫דרושי ה ס ב א ב ס ו ד ו ת ה ג ל ג ו ל י ם הם ופרטיהן ואחלקם אל כמה‬ ‫פרטים‪) .‬לדי ח י י ם ויטאל(‪ .‬עם הגהותיו של ר׳ נתן שפירא ירושלמי‪ .‬בסוף‪ :‬עד‬ ‫כאן מצאתי מכתיבת ידי הרח״ו זלה״ה‪ .‬נמצא כאן עוד בכיי ‪ 80 392‬והשוה גם בכ״י‬ ‫בריט‪ .‬מוז‪.807 ,806 .‬‬ ‫ג‬

‫‪2‬‬

‫‪137‬‬

‫כ ת ב י ד ‪87 86‬‬

‫‪86‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 401‬נייד חלק‪ 16 :22 ,‬צ״מ‪ 52 .‬דף‪ 25 .‬שודות בעמוד‪ .‬קורסיבה‬ ‫ספרדית מזדחית‪ ,‬מהמאה הי״ח‪.‬‬ ‫נקנה בחברון‪ ,‬תרסיז‪.‬‬ ‫ה ת כ ו נ ה ל ר ׳ ח י י ם ו י ט א ל על חכמת התכונה‪ ,‬התקופות והמזלות‪.‬‬

‫ספר‬

‫גם כאן‪ ,‬כמו בדפוס ידושלם תדכ״ו‪ ,‬נמצא רק השער הראשון‪) .‬בכ״י נין יורק‬ ‫נמצא גם חלק שני(‪.‬‬ ‫בדף‬

‫‪1‬‬

‫‪b‬‬

‫נ ר ש ם ״ ז ה הספד אשד העתקתי אותו בהיותי במצרים מכתיבת‬

‫‪:‬‬

‫יד הרח׳׳ו ד ל לעבודת קוני הצעיד א ב ר ה ם ן׳ א ש ר ם״ט״‪.‬‬

‫‪87‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 479‬נייד‪,‬‬

‫‪15,5:20,5‬‬

‫צ״מ‪ 363 .‬דף ושער מיוחד‪ ,‬בערך ‪25‬‬

‫שורות בעמוד‪ .‬קורםיבה ספרדית גדולה וברורה מאד‪ ,‬נשלם בשנת תם״ז‪.‬‬ ‫ש״י עגנון‪ ,‬תדפ״ח‪.‬‬ ‫הליקוטים שאסף והעמיד וליקט החכם השלם ‪ ...‬כמוהר״ר ח י י ם‬

‫ספר‬

‫ו י ט א ל זצ״ל מה שקבל מרבו‪ ...‬כמהר״ר י צ ח ק ל ו ד י א זצ״ל‪.‬‬ ‫פותח‪ :‬״ואשר לא צדה ר״ת של אנה לידו ושמתי לך אלול לרמוז כי חדש‬ ‫הזה נתנו הקב״ה לכפרה״‪ .‬מכיל הרבה דברים שונים בלי סדר‪ ,‬ואינו ספד הליקוטים‬ ‫‪7‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫הנדפס‪ .‬דף ‪ :59‬ם ד ד ה א צ י ׳ ב ק י צ ו ר מ ו פ ל ג ) ־ כ״י ‪ 8° 1‬כאן(‪ .‬דף ‪ 61‬זוהי‬ ‫תשובת שאלה ששאל החכם הר״ר‬

‫שמואל‬

‫פ ו ד י ל א יצ״ו אל החכם הקדוש‬

‫האד״י‪) ...‬כמו בכ״י ‪ (8° 465‬וגם כאן נמצא כמו בדפוס‪ - :‬ת ב ק ש ה ו ]את פירושי‬ ‫לספרא דצניעותא[ א צ ל א ח י ו ת מ צ א ה ו ״ )והוא ד״ש פודולא ששמע תורה מפי‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫האר״י על פי כיי מינכן ‪ 335‬דף ‪ .(134‬דף ‪ 65‬ד ר ו ש א ט ב ״ ח ‪ .‬בכלל נמצא כאן‬ ‫מלבד חדושי פסוקים הרבה דרושים קצרים וארוכים השייכים לם׳ עץ חיים‪,‬‬ ‫לפרי עץ חיים ולספר הגלגולים‪ .‬גם הגהות אחדות מם׳ מגלה עמוקות ושפתי כהן‪.‬‬ ‫בסוף‪ :‬״ותשלם המלאכה ‪ ...‬ע״י המשכיל ונבון הרי יוסף ן׳ חרוש יצ״ו בעישוד‬ ‫אחרון לכסלו שנת חסדך ואמת״ך‪ ...‬לפ״ק ״]תם״ז[•‬

‫כ ת ב יד ‪88‬‬

‫‪138‬‬

‫‪88‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 241‬נייר‪ 18 :25,5 ,‬צ״מ‪ 90 .‬דף‪ ,‬בערך ‪ 40‬שורה בעמוד‪,‬‬ ‫לרוב בשתי עמודות‪ .‬קורםיבה ספרדית מערבית‪ .‬עם שער מיוחד‪.‬‬ ‫מתנת מר אלימלך בלוי בדובנא‪ ,‬תרפ״ה‪.‬‬ ‫ספד ק ו ל ב ר מ ה אשר חיבר החכם ••• כהר״ר‬ ‫ופירושי‬

‫יעקב‬

‫מדרושי‬

‫צמח‬

‫כמוהד״ד י צ ח ק ל ו ד י א ‪ -‬ותהי השלמת הספד הקדוש הזה כיב יום‬

‫לחדש אדר •״ חפ ת ״ח ל י צ י ר ה פה העיד ״• פ אם המהוללה‪) .‬כן לשונו בשער‬ ‫מיוחד(‪ .‬בראשו נ״א כללים‪ .‬אח״כ הקדמת המחבר •» ר׳ יעקב בן חיים צמח‪ .‬ו״שיר‬ ‫כולל שי״ח סוד״‪ .‬הספר מכיל כאן גם את האדדא כפנים‪.‬‬ ‫דרושי ה מ ל כ י ם ל ד ׳ ג ד ל י ה ה ל ו י ז״ל מהרב זלה״ה נדפסו‬ ‫במקומם(‪ .‬בספר יש כמה הגהות שלא באו בדפוס קאדעץ תקמ״ה‪.‬‬ ‫מביא קטעים מתוך‪ :‬ס׳ אדם ישר‪ ,‬ם׳ הדרושים‪ ,‬ס׳ ק ה ל ת י ע ק ב ‪ ,‬ס׳ ר ג ו‬ ‫‪B‬‬

‫ל י ע ק ב ‪ ,‬ספר ע ו ל ת ת מ י ד ) ‪ ( , 8 4‬ם ׳ הכוונות‪ ,‬ם׳ ע״ח )כמו בכיי הבא(‪.‬‬ ‫בדף הראשון רשום הצעיר חזקיה הלוי‪ .‬וזה לשון ספורו של הסופר ר׳‬ ‫‪A‬‬

‫י צ ח ק ב ן א ב ר ה ם א ם ב א ג בסוף הספר‪ ,‬דף ‪: 8 9‬‬ ‫עד הנה עזרני ה׳ שהתחלתי הספד הקדוש הזה וגמרתי אותו אמן כן יעשה‬ ‫ה׳ למען שמו הגדול שיזכני להתחיל לכתוב ספרי הקדש כאשר עם לבבי ולגמור‬ ‫ישלח עזרי מקדש ומציון יסעדני אף ידו תכון עמי אף זרועו תאמצני ותאות לבי‬ ‫יתן לי וארשת שפתי בל ימנע לנצח כייר וכתבתי אותו לזכות הכהן הגדול‬ ‫מאחיו עטרת תפארת ישראל שליחא קדישא דרחמנא איש אלהים קדוש יאמר לו‬ ‫ורוח ה׳ נוםסה בו‬

‫החכם השלם הרב‬

‫הכולל‬

‫חסיד‬

‫ועניו‬

‫כמוהה׳ר‬

‫ד ו ד י ק ו ת י א ל ה כ ה ן נ ר ״ ו א י ש י ר ו ש ל י ם תוב״ב מגן אבות יהיה בעזרו עד‬ ‫עמדו על הר צבי קדש שלם בכל מכל כל כי״ר ואני מפיל תחנתי לפני כל קורא‬ ‫בספר הקדוש הזה או מעתיק ממנו שאם ימצא איזו טעות או שיבוש לשון וכיוצא‬ ‫שלא יתלה הסרחון בי משתי סיבות האחת שהספר שהעתקתי ממנו כמדומה שאינו‬ ‫מוגה כראוי והשנית שאנחנו אלה בעו״ה לעת כזאת דעתנו משובשת ומטורפת‬ ‫לרוב צער מרירות ילדי הזמן וקורותיו וחוסר הפרנסה ובפרט לתופסי התורה‬ ‫ששוט העוני כרוך אחריהם מום קבוע לדורות עד ישקיף וירא ה׳ משמים והאחרון‬ ‫הכביד כובד אבן ונטל החול שגזרה חכמתו יתברך שמת אדוננו המלך מולאי‬ ‫םמעאל אשריף ארחמו לאה ‪ -1‬ירחמו האל[ יתעלה ונפל בלבול גדול בכל המערב‬ ‫ורבו מלחמות ושכח עובר אורח וליוצא ולבא אין שלום וכלנו נחבאים אל הכלים‬ ‫בחוסר כל מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה כי כל הימים אשר אדוננו חי על‬ ‫האדמה דהיינו ניד• שנה היה שלום גדול בכל ארצות המערב והיינו הולכים מכאן‬

‫כ ת ב יד ‪88‬‬

‫‪139‬‬

‫מתא פאם יעיא לארץ מרחקים מהלך עשרים יום ויותר בשיירות נושאות ממון רב‬ ‫והיינו פוגעים חבורות חבורות של נכרים ואין פוצה פה ומצפצף כי אימתו היתד!‬ ‫מוטלת על כל הגויים ופחדו נפל עליהם כי היה מלך גדול וחזק וחכם ונבון וכל‬ ‫היום מפקח בענייני בני אדםשבכל עיר ועיר וזה ישפיל וזה ירים ועשה יישוב בכל‬ ‫המקומות החרבים וביערים ובאפיקים ובגיאיות עד שנמצא שכל הולכי דרכים היו‬ ‫הולכים לבטח דרכם ותכון מלכותו מאד ובעונותינו שרבו גפל למשכב בריח טבת‬ ‫שנת התפ״ז ליצירה וביום ר״ח ניסן מת ומלך בנו תחתיו םידנא מולאי חמד יר״ה‬ ‫‪b‬‬

‫‪1‬דף ‪ (89‬אבל בעוונותינו אנחנו אלה פה על מה אנחנו יושבים ובנס אנו‬ ‫עומדים כי מאז ומקדם היו הגויים אנשי פיס אילבייגו כפופים לאנשי פיס החדש‬ ‫שכנינו יען שהם קרובים למלכות וכאשר מת אדוננו המלך היתד‪ ,‬משטמתם של‬ ‫פיס אילבייגו ממשמשת ובאה עד יום טיו לחשון שנת ופסח ה׳ על הפ״תח יום‬ ‫שלישי לחגם ועלו לפיס החדש בחיל גדול אשד לא ימד ולא יספר יען שכל‬ ‫העולם הסכימו שחשבונם יותר ממאה ושלשים אלף איש רגלי לבד מטף ולבד‬ ‫מאורחי ופרחי ולבד ממחזיקי הדת חכמיהם וםופריהם שהם יותר מששה עשר אלף‬ ‫ובעלותם חשבו לבלע שכננו קרובי המלך שהם מתי מספר פחות מאלף איש‬ ‫ולהתחיל בהם ולגמור בשונאי עם ייא אלה יען שיש להם על היהודים משטמה‬ ‫גדולה וטינה בלבם ידועה אצלנו ועלו בחיל גדול ובתופים ובמחולות ובהנפת‬ ‫חרבות ורמחים ותריסים ושפעת הקלגסים ונפלה אימה גדולה על שכננו אחר‬ ‫ששמעו ודאו ההמון הגדול ויצאו לקראתם ארבעים רוכבי סוסים ותו לא מידי‬ ‫וערכו אתם מלחמה ושלי״ת נפלו אויביהם לפניהם לחרב ויכום ויכתום עד החרמה‬ ‫והפילו מהם חללים לאין מספר ואז יצאו אחרים לעזרם ועשו בהם מפלה גדולה‬ ‫ורדפום עד פתחי שעריהם וגם את בגדיהם ואת כלי זיינם שבו ויבוזו וחזרו‬ ‫שכננו לשלום ולא נפקד מהם כי אם ג׳ וביום השני יצאו גם כן בחיל גדול כי‬ ‫אמדו אתמול מקרה היא והוראת שעה היתה שנצחונו ועשו בהם ג״כ מפלה וברחו‬ ‫מפניהם וסגרו פתחי שערי מדינתם וביום הג׳ יום שבת קדש יצאו ג״כ לערוך‬ ‫מלחמה ונפלו עוד ונשתברו וחזרו בפחי נפש ויחדלו לצאת כמאז ותבוא עירם‬ ‫במצור כמו שני חדשים ויהי ביום שבת קדש סדרוארא אל האבות באל שדי הלך‬ ‫רוב שכננו מחוץ למדיגה כמו מהלך חצי יום לסיבת מה ויוגד לאנשי פיס אילבייגו‬ ‫ובכן נתיעצו ואמרו שלא נמצא יום נקם בפיס החדש יותר מהיום ובשעת תפלת‬ ‫המנחה יצאו כארבעים אלף חלוצי צבא ועמהם קרדומות ואיתים לשבור ולהרוס‬ ‫החומה הסמוכה לקברות נוחי נפש ומשם יכנסו וכך היתה עצתם וקשרם שלא‬ ‫ישאירו בשונאיהם של ישראל שריד ופליט ואז יצאו אצל שכננו להתם ולכלה‬ ‫ועלו כל עם ייא לגגות אנשים ונשים וטף צועקים ובוכים והיינו רואים שהולכים‬ ‫ומתקרבים עד פתח השער הנקרא שעד הנכלות ולא יצא להם שום אדם להלחם‬ ‫עמהם כמאז עוד הם הולכים וקרובים ליכנם לעיר והנה במאמרו ית׳ באו ג׳‬

‫כ ת ב י ד ‪89 88‬‬

‫‪140‬‬

‫רוכבי םוםים מדרך המערב והתחילו להפיל מהם חללים ומיד הביא ה׳ מורך‬ ‫בלבבם ונסו ואין רודף ואז יצאו הגויים ורדפו אחריהם והפילו מהם לאין חקר‬ ‫והיו משליכים כלי זיינם בחפזם ורבים מהם נפלו בנהר וטבעו שם ועלינו לשבח‬ ‫לאדון הכל וחסדי ייא נזכיר תהלות ייא כעל כל אשר גמלנו וכר ועשה עמנו‬ ‫הנם הגדול והגלוי הזה אשר לא היה כמוהו מימי חזקיהו מלך יהודה ע״ה ומימי‬ ‫אלישע הנביא ע״ה במחנה ארם שהשמיעם ה׳ קול רכב וקול סוס וכר ואמרתי‬ ‫מצוד! לפרסם מעשה ייא כי נורא הוא כי לא עזב ולא יעזוב ברוך ייא שלא‬ ‫נתננו טרף לשניהם ובשנת נדה הפח נשבר ואנחנו נמלטנו אך ודק עדין הם‬ ‫מורדים במלכות ויסגרו בעדם ובאמצעות מרדם רוב היהודים בעו‪-‬ה אזל הכסף‬ ‫מכיסם כי היה עסקם עמהם וכעת כולם יושבים ובטלים ואין כל מאומה בידם‬ ‫והמלך יר״ה שלח עליהם מחנה גדול והנם יושבים במצור ואנחנו ליה וליה עיניגו‬ ‫בעשרה לשונות של תפלה יאיר עינינו ויגיד! חשכנו ויוציאנו מאפלה לאודה‬ ‫ותמיד ישלח חסדו ואמתו לעבדיו וצאן ידו לבל יםגידם ביד אוייב ותמיד יהיו עיניו‬ ‫פקוחות על כל ישראל לטובה ויקבץ פזורנו מאדץ שביינו לארץ צביינו בביאת‬ ‫משיחנו ושם גשיר את שיד ה׳ בעגלה ובזמ״ק אמן כן יעשה ה׳ ]דף ‪[90‬‬

‫‪a‬‬

‫ע ו ד שנית‬

‫אני מפיל תחנתי לפני כל קורא בספר הקדוש הזה וימצא בו איזה טעות מתוקן‬ ‫שלא יאשימני כי בטירוף הדעת הייתי כותב ו כ נ ד ל ועוד שאדוננו שליחא קדישא‬ ‫החכם הנז״ל נר״ו היה דברו הטוב נחוץ יען שהיה נחפז ללכת לדרכו לחטו״ל‬ ‫!לחיים טובים ולשלום[ יהי רצון מבעל הרחמים שיגיעהו לכל מחוז חפצו לשלום‬ ‫ויצילהו מכל שופ״ד ‪=1‬שטן ופגע דע[ בין בים בין ביבשה ועמדו דגליו רגלי‬ ‫חסיד קדוש על הד קדש ירושלים הרים סביב לה שלם בגופו שלם בממונו שלם‬ ‫בתורתו בימיו ובימינו תושע יהודה וישראל ובא לציון גואל ושלום יהיה לו ולכל‬ ‫ישראל ירומו סלה נאם הדל ורזה אשר מימי תחנונים לפניו יתברך יזה שיברכהו‬ ‫בברכת כל חכם ונביא וחוזה המתאבק בעפר דגלי חכמי ישראל אשד מיום היותו‬ ‫על האדמה יצק מים על ידיהם ונפשו דבקה אחריהם ויט שכמו לסבול כל רצונם‬ ‫וחפציהם החותם פה בשים שלום טובה וברכה שנים ועשרים יום לחדש אדר‬ ‫המחודד שנת הפתיח סדר וידא משה את המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה׳‬ ‫כן עשו ויברך אותם משה‪ .‬העבד ישראל יצחק א״א אברהם אםבאג‪.‬‬

‫‪89‬‬ ‫‪. Hebr. 8° 237‬־־ נייר‪ 17:21 ,‬צ״מ‪ 215 .‬דף‪ 12 ,‬־ ‪ 2 0‬שודד‪ .‬בעמוד‪ .‬כתיבה‬ ‫אשכנזית משנת ת״ק בעדך‪.‬‬

‫‪141‬‬

‫כ ת ב י ד ‪91 90 89‬‬

‫ה‬

‫‪a‬‬

‫ל‬

‫]‬

‫י י ע ק ב צמח[ עם הכללים בראשו‪ ,‬יותר מהנדפס‬

‫ד‬

‫)כמו בכ׳י בריס‪ .‬מוז‪ .(797 .‬ביאור האדרות להאר״י עם הגהות רבות מאד מר״ן‬ ‫וצמח‪ ,‬מם׳ אדם ישר ושאר כתבי האד״י‪ ,‬מס׳ קהלת יעקב׳ ס׳ עולת תמיד וכר‬ ‫שאינם בדפוס קארעץ‪.‬‬ ‫דף ‪ 2 1 0‬־ ‪ 2 1 4‬מ א מ ר שער המלואים׳ הוא מאמר המלואיס לד׳‬ ‫‪b‬‬

‫‪•2‬‬

‫מנחם‬

‫ע ז ר י ה מ פ א נ ו‪ .‬ובסופו עוד העדות בודדות על מלואי שם הוי״ה‪.‬‬

‫‪90‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 162‬נייר חלק‪,‬‬

‫צ״מ‪ 64 .‬דף‪ 3 0 - 2 0 ,‬שורות בעמוד‪.‬‬

‫‪14,5:20‬‬

‫כתיבת דש״י מזרחית‪ .‬בסוף חסר‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪1‬‬

‫‪b‬‬

‫‪ 2 5 - 1‬ל ק ו ט י ם מ ס פ ר ה כ ו ו נ ו ת ׳ חסר בראשו הרבה?[ בסוף קולופון זה‪:‬‬ ‫‪,‬‬

‫״נשלם זה ה ס פ ר מ ע י י ן ח כ מ ה וספר א׳ חלק עץ חיים ]כלומר אולי פרי ע ח =‬ ‫ס׳ הכוונות[ מ ה ר ב ר׳ א ב ר ה ם ה ל א נ א ט י זלה״ה ביום ה׳ בשבת י״א חודש אלול‬ ‫בשנת ה ת פ ׳ ה ליצי׳ אני הצעיר ‪ ...‬הכותב ר פ ו א ה ב ן כ מ ה ר י ד א ל ע ז ד נ״ע ‪...‬״‬ ‫‪a‬‬

‫‪6‬‬

‫‪2‬‬

‫‪b‬‬

‫‪-‬‬

‫]‬

‫מ‬

‫ח‬

‫ו‬

‫ל‬

‫אמנם מפרק ט״ו באמצע ]מתחיל דף חדש! ‪[30‬‬

‫ק‬ ‫‪a‬‬

‫י‬

‫ם‬

‫בפרקים[ על ענין תפלין‪,‬‬

‫ה ס פ ד הוא ]ם׳ ת פ ל ה למשה!‬

‫ל ד ׳ מ ש ה ק ו ד ד ו ב י ד ו אף על פי שלא נזכר‪ ,‬והוא פי׳ על תפלות הנדפס‬ ‫‪4‬‬

‫מישלא תרניב‪ .‬ומדף ‪7‬‬

‫‪b‬‬

‫‪- :‬‬

‫בפירושפירוש‬

‫תפלת !מוסף‬

‫להד״מ‬

‫ק ו ר ד י א ו ר ו ע י ה ״ עד הסוף‪ .‬הוא מרבה להביא את ספריו ספ״ר וסי אור יקר‪.‬‬ ‫סופו חסד‪.‬‬

‫‪91‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 159‬נייר‪ 10:15 ,‬צ״מ‪ 146 .‬דף‪ ,‬כ ‪ 25‬שורות בעמוד‪ .‬קודסיבה‬ ‫מזרחית מאוחרת‪ ,‬ואח״כ כתב רבני מזרחי יפה‪.‬‬ ‫דף‬

‫!•‬

‫‪a‬‬

‫‪ 8 8 - 1‬ס׳ ק נ ה ח כ מ ה ק נ ה בינה ]מתוך ספר הקנה[ כמו הנדפס ואין‬ ‫‪b‬‬

‫ספק שנעתק ממנו‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪103 -89•2‬דף‬

‫]מתחיל[ כשעלה רצון אים להוציא המחשבתו)!( לפועל היא המחשבה‬

‫הקדומה מבלי ראשית ‪ ...‬חסר בסופו‪ ] .‬מ א מ ר ע ל‬ ‫הספירות והאצילות[‪.‬‬

‫תורת‬

‫ה צ מ צ ו ם ועניני‬

‫כ ת ב יד ‪93 92 91‬‬

‫‪142‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫ו‬

‫‪-‬‬

‫ו‬

‫ע‬

‫ד כוונות וגם תקון לד׳‬

‫ימי השבוע‪] .‬מידי סופד אחד•[‬ ‫דף ‪ 124‬עמוד עם שמות כתובים ב א ל פ א ב י ת א ש ל י ו ד י ן ‪.‬‬ ‫דף ‪ 145-141b‬ס פ ר י צ י ר ה ‪ .‬הנוסח המקובל‪ ,‬על פי הדפוסים‪ .‬בדף ‪ 146‬רשום‬ ‫‪a‬‬

‫‪-‬של הרב נתן׳‪.‬‬

‫‪92‬‬ ‫‪Hebr. 8° 135‬‬

‫‪ - .‬נייר‪,‬‬

‫צ״מ‪.‬‬

‫‪11:16,5‬‬

‫‪62‬‬

‫דף‪,‬‬

‫‪25 - 20‬‬

‫שורות בעמוד‪.‬‬

‫קורסיבה מזדהית מהמאה הי״ח‪.‬‬ ‫מתנת אזולאי‪ ,‬תרפ‪-‬ה‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪7‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫] ‪ - 1‬מ א מ ר ע ל ס ו ד הצמצום‪!.‬‬

‫פותח‪ :‬״הנה עיגול זה מדבר על כל‬

‫כללות העולמות מתחלת אויר קדמון עד סוף עגול עולם העשייה ‪ ...‬כבר ידעת‬ ‫שאלת הקדמונים ותשובתם מענין שינוי רצון‪ ...‬והענין הוא כי לא״ם הכללי היה‬ ‫לו מחשבה קדומה״ וכוי‪.‬‬

‫דף‬

‫‪62‬‬

‫‪a‬‬

‫] ‪ b - 9‬מ א מ ר א ח ר ע ל ס ו ד ה צ מ צ ו ם והשתלשלות העולמות! ״ההקדמה‬ ‫הזאת צריכה אלינו מאד אף שאין מקומה כאן״‪ .‬שני המאמרים בסימני דפים ישנים‬ ‫מיוחדים‪ ,‬והשני חסד בסופו‪ ,‬ונראה ששניהם ממחבר אחד‪ ,‬לא אדע מי הוא אבל‬ ‫אינו ר׳ חיים וימאל כי מדבר על האד״י בלי ״מורי״ ודרכו רחוקה מאד מדרך ס׳‬ ‫עץ חיים וקרובה לנוכלות חכמה או לעמק המלך‪ .‬כתוב בהתעמקות רבה‪ .‬מספרים‬ ‫מביא רק את דרושי האר״י זלה״ה‪.‬‬

‫‪93‬‬ ‫‪Hebr. 8° 407‬‬

‫‪ - ,‬נייר‬

‫‪14:20,5‬‬

‫צ״מ‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫דף‪ ,‬בערך‬

‫‪50‬‬

‫שורה בעמוד‪.‬‬

‫קורסיבה איטלקית צפופה מאד‪.‬‬ ‫נקנה בניסן תרפ״ז מן הרב פרנקו בחברון‪.‬‬ ‫ל קו ט י ס ]בקבלת האר״י[ נתקנו ע״י הרמ״ע זלה״ה ]ר׳ מנחם עזריה מפאנו(‬ ‫עם תוספת ברכה בעקר ממנו‪ ...‬ועוד איזה חדוש מהצעיר המעתיק ‪ ...‬ובתוספת‬ ‫ג״כ מ מ ר נ א ה ל ו י ז ל ה ״ ה ]אולי ר׳ בנימין הלוי?[‪.‬‬ ‫עם מפתח מפורט מכל הלקוטים בראשו‪ .‬והם ‪ 551‬סימנים‪ .‬מתחיל‪ :‬״הנותן‬ ‫פת לתינוק צריך להודיעו לאמו‪...‬״‪ .‬הגהות רבות בלגיונות מן המעתיק‪.‬‬

‫‪143‬‬

‫כ ת ב יד ‪95 94‬‬

‫‪94‬‬ ‫‪ - . iiebr. 8° 276‬גייר‪ 13,5: !8 ,‬צ‪-‬מ‪ 76 .‬דף‪ 23 ,‬שורות בעמוד‪ .‬קורםיבה‬ ‫איטלקית‪ ,‬כנראה מהמאה הי״ז‪ .‬מקולקל ואכול עש‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪9 -1‬דף •‬

‫‪a‬‬

‫דרוש מטי ו ל א מטי ואינו הפדק הנקרא כן בם׳ עץ חיים או‬

‫‪1‬‬

‫בשער ההקדמות לרח״ו‪ ,‬אבל קרוב לשונו ללשון ם׳ עץ חיים‪ .‬פותח ״נתחיל לבאר‬ ‫מציאות העקודים מה עניינם‪ .‬דע כי הלא האור העליון אשר הוא הנעלם הראוי‬ ‫להתלבש באצי׳ אשד יש בו כח הי״ם ‪...‬״ ואולי הוא מדרושי ד׳ מנחם עזריה‬ ‫מפאנו? בסוף‪ :‬ע״כ מצאתי מוגהה מ כ״ י ה ר ב ע ז ]ר ‪ I‬י ה‪) .‬אות אחת אכולה עש‬ ‫עד שאי אפשר לקרוא אותה(‪ .‬ואולי הוא הדרוש הנזכר כבר ברשימה בסוף ם׳‬ ‫נובלות חכמה דף קצ״ה‪.‬‬ ‫‪•2‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪ 76 -13‬ס׳ כ נ פ י יונה לר׳ מ נ ח ם ע ז ר י ה‬

‫מ פ א נ ו )שם המחבר נוסף‬

‫באותיות אחדות(‪ ,‬שונה מאד מהנדפס בכמה וכמה פרקים‪ .‬בשניהם גם הגהות‬ ‫רבות‪ .‬בדף ‪ 1‬רשום ״הצעיר אחי״ם ס״ט״‪.‬‬ ‫בכריכה הקודמת )שהיה צורך להרחיק אותה( היתה העדה‪ :‬״ס׳ דרוש מטי‬ ‫ולא מטי להרב ד׳ יצחק לוריא ד ל ום׳ כנפי יונה לרבינו מנחם עזריה ז״ל הכל‬ ‫בכתיבת יד הדי מש״ג ]ן[ מאלמנת אלוף עירנו הרב מורינו י צ ח ק פ י נ צ י זצ״ל‬ ‫ושני הספרים הללו הוגהו מהגאון מורי הנ״ל מכתיבת ידו הקדושה ממש״‪.‬‬

‫‪95‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 394‬נייר‪,‬‬

‫‪17,5:20,5‬‬

‫צ״מ‪ 68 .‬דף‪ 25 -20 ,‬שורות בעמוד‪.‬‬

‫קורםיבה אשכנזית ברורה מאד‪ ,‬מהמאה הי״ח‪.‬‬ ‫נקנה בחברון‪ ,‬תרפ״ז‪.‬‬ ‫בעזרת אלהי מעונה‪ ,‬אתחיל לכתוב ספר כ נ פ י יונה• נ ו ם ח א לןצרה•‬ ‫)פותח( ״כשעלה ברצונו הפשוט ‪...‬״ מכיל כל החלק הראשון ותחלת החלק השני‬ ‫)מדף ‪ (66‬והוא הוא דווקא ה נ ו ס ח ה נ ד פ ס )קארעץ תקמ״ו(‪ ,‬דק בראשו יש‬ ‫שנויים בולטים‪.‬‬

‫‪144‬‬

‫כ ת ב י ד ‪97 96‬‬

‫‪96‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 389‬נייר‪,‬‬

‫‪:21‬‬

‫‪14,5‬‬

‫צ״מ‪ 102 .‬דף‪ 27 - 26 .‬שורות בעמוד‪.‬‬

‫קורסיבה איטלקית יפה‪.‬‬ ‫מתנת מד נתן קפלן‪ ,‬תרפ״ז‪.‬‬

‫מ א מ ר מ א ה קשיטה ל ד י מ נ ח ם ע ז ר י ה מ פ א נ ו !נדפס במונקאטש‬ ‫תרנ״ב[‪ .‬בסופו‪ :‬״אחדי שזכיתי לכתוב ספד זה‪ ,‬שבועה נשבעתי ואקיימה כי יבא‬ ‫מי שיהיה וישאל לי בהלואה שלא להלוותו בשום צד ואופן שיהיה לשום אדם‬ ‫‪,‬‬

‫שיהיה והיה זה דברי ליל א עשרה לחדש טבת שנת ש״ע לפיק פה מנטובה׳‪.‬‬ ‫ונראה כי אלו הם באמת דברי הרמ״ע עצמו שהיה גד במנטובה‪ .‬ואולי זוהי כתיבת‬ ‫ידו? ]השווה גם כ״י בריט‪ .‬מוז‪ .841 .‬מתחיל‪ :‬ה ר ב י ע י מאמר מאה קשיטה[‪,‬‬ ‫ובגליון כתוב‪ :‬״החלק השני מספר עשרה מאמרות‪ ,‬מאה קשיטה‪ ,‬שבתות ה'‪,‬‬ ‫מלואים‪ ,‬עתים‪ ,‬רקיעים‪ ,‬יסודות‪ ,‬שבדי לוחות‪ .‬מ״ע ]מנחם עזריה‪1‬״‪.‬‬

‫‪97‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 252‬נייר‪ 10:15 ,‬צ״מ‪ 53 .‬דף‪ ,‬בערך ‪ 20‬שורה בעמוד‪ .‬קודסיבה‬ ‫‪b‬‬

‫ספרדית עד ‪ 3 5‬מ ש ם ואילך כתיבה רבנית ספרדיתיפה‪.,‬‬ ‫א‪ .‬טובד‪ ,‬תרפ״ו‪.‬‬ ‫ם׳ כ נ פ י ר ו ח ] ל ד ׳ א ב ר ה ם ב ן מ ר ד כ י א ז ו ל א י [ פותח ״הכנף הרביעי‬ ‫בסדר תפלת שחרית״ וגמצא כאן עד הכגף האחת עשר )ערב הרגלים( והוא קצור‬ ‫כוונות התפלות על פי האד״י‪ .‬מביא בו את ספד מ ע ש ה ח ו ש ב )הנמצא בבריט‪.‬‬ ‫מוז‪ ,(859 .‬ועיין מה שכתב על כ״י זה א‪ .‬טובר בקרית ספד א׳ עמי ‪ 161‬והוא לא‬ ‫ידע שאר כתבי היד הנמצאים מספר זה וסי מעשה חושב‪ ,‬וגם רוזאנם בתולדות‬ ‫ישראל בתוגרמא לא ידע כי נמצאו אתנו‪ .‬בכ״י בריטיש מוזיאום‬

‫‪09164‬‬

‫‪r.‬‬

‫)קניה‬

‫אחדוגה שלא גרשמה אצל מרגוליות!( נמצא כל ם׳ כנפי דוח עם ם׳ כנפי שחד‬ ‫וסי מעשה חושב שלו והוא כרך גדול מכיל ‪ 525‬דף‪ .‬ם׳ מעשה חושב נמצא ג״כ‬ ‫באוסף גינצבורג)ח״א סי׳ ‪ 730‬ברשימת החי שניאור זאק״ש( ומלבד שני ה״כנפים״‬ ‫האלה חבר עוד ס׳ כ נ ף ר נ נ י ם קצור ס׳ הכוונות הנמצא בין הקניות האחרונות‬ ‫של הםפריה הלאומית בסאריס סי׳ ‪ 1362‬וגזכר גם ברשימת כתבי היד של יצחק‬ ‫פארדו)תרנ״ה( סי׳ ‪52 .213‬בדף‬

‫‪b‬‬

‫רשומים שני בעלים‪ :‬עזרא נסים יצחק ם״ט‬

‫והצעיר משה ביטאן)?( פה צפת תוב״ב‪,‬‬

‫‪145‬‬

‫כ ת ב י ד ‪100 99 98‬‬

‫‪98‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 50‬נייד‪ 10 :15 ,‬צ״מ‪ 11 .‬דף‪ 19 ,‬שורות בעמוד‪ .‬כתיבה‬ ‫תימנית יפה‪.‬‬ ‫]קונטרס אחד מתוך( ספר ל ח ם ש ל מ ה ]לד׳‬

‫שלמה‬

‫בן‬

‫דוד‬

‫הכהן‬

‫מחכמי תימן‪ .‬נתחבר בשנת ת׳ לאלף חששי( מכיל את ‪ -‬ש ע ד ב ח י נ ת ה ת י ק ו נ י ם ״ ‪.‬‬ ‫חסדים דף א׳ אחרי ‪ 4‬ואחרי דף ‪ .5‬שני דפים האחרונים ‪ 11/10‬שייכים‬ ‫להתחלה ומכילים את הסוף של ״ ש ע ד ב ח י נ ת ה זה ד״ שסופו נמצא בדף א׳‪.‬‬ ‫הספד נמצא כולו בבריטיש מוזיאום מדגול‪ 852 .‬ובניו־יורק בבית מדרש לרבנים‬ ‫קובץ דיינארד כ״י ‪.516‬‬

‫‪99‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 531‬נייר חלק‪ 15 :20,5 ,‬צ״מ‪ 8 .‬דף‪ 24 ,‬שורות בעמוד‪ .‬כתיבה‬ ‫רבנית מצרית‪ ,‬מהמאה הי״ז או הי״ח‪.‬‬ ‫סימני דפים ישנים כ״ז‪-‬ל״ד‪.‬‬ ‫]קטע מתוך ספר ל ק ו ט י ם ם ו ק י ם ו ש א ר ס ו ד ו ת על פי קבלת האד״י(‪.‬‬ ‫פותח בסוד ״גר אנכי בארץ הם סוד הויה אלהים הייה אדני עולים בגי׳ ג״ד‪\..‬‬ ‫בדף‬

‫‪B‬‬

‫‪ 3‬ש מ ע ת י ט ע ם נ כ ו ן מ ש ם ה ח כ ם ז ק נ נ ו על מי שיש לו מאתים זוז‬ ‫‪A‬‬

‫לא יטול מן הצדקה״‪ .‬רומז ‪ 4‬על פירושיו על התורה ״וכבר ידעת מה שביארנו‬ ‫סמוך לסוף הקטע םוד ״תרדמה בגי׳ תרגום‬

‫ודע כי‬

‫לשון תרגום הוא אל האהודים של הקדושה וכל האחוריים הם שמות בסוד פשוט‬ ‫כפול משולש מרובע ואלו גקרא׳ תרדמה שהוא התרגום וזהו ויפל ה׳ תרדמה על‬ ‫האדם״‪ .‬נפסק באמצע סוד על הפסוק האמנם אלם צדק תדברון‪ ,‬ושאר הדפים‬ ‫חסרים עכשיו‪.‬‬

‫‪100‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 525‬נייר‪ 1 5 : 2 1 ,‬צ״מ‪ 148 .‬דף‪ 25 ,‬־ ־ ‪ 30‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קורסיבה ספרדית מזרחית‪ ,‬מהמאה הי״ח ן‬

‫כ ת ב יד ‪101 100‬‬

‫‪146‬‬

‫ם׳ מ ג ל ה ע מ ו ק ו ת לד׳ נ ת ן ש פ י ר א מ ק ר א ק א ‪ .‬חסר בראשו)ההקדמה(‬ ‫ובסופו מאופן הקנ״ט ואילך ונראה שהועתק מהדפוס הראשון‪.‬‬

‫‪101‬‬ ‫‪ - . Hebr. 4° 108‬נייר‪ 19:28 ,‬צ״מ‪ ,‬דפים ‪ 153-128‬בתבנית ‪ 19 : 30‬צ״מ‪.‬‬ ‫‪ 195‬דף‪ ,‬בערך ‪ 40‬שורות בעמוד‪ .‬קורסיבה ספרדית מהמאה הי׳יח‪.‬‬ ‫נקנה מר׳ יצחק באדהב‪ ,‬תרפיח‪.‬‬ ‫קובץ גדול מ ס פ ר י ד׳ מ א י ד פ א פ ר ש ‪ ,‬תלמידו של ר׳ יעקב צמח‪ ,‬שלא‬ ‫באו בדפוס‪ ,‬והוא הקובץ הנזכר בקצור בפרד״ם התורה והחכמה‪ ,‬רשימת כתבי יד‬ ‫עתיקים מד׳ יצחק באדהב‪ ,‬ירושלם תרנ״ח דף ב׳ ע״א• השם הכולל של כל הספרים‬ ‫הללו הוא ס׳ כ ו כ ב י א ו ד ‪.‬‬ ‫‪b 1‬‬

‫‪29 -‬דף ‪-‬‬

‫‪a‬‬

‫ה כ ו כ ב ה ש ל י ש י מס׳ כוכבי אורי ב י א ו ר ע ל ד ב ד י ה ר מ ב ״ ן‬

‫‪1‬‬

‫ז״ ל ק ר א ת י ו תור״ה או״ר כפי שרשי הקדמת הרב זלה״ה ושמתי כל מעיני בו‬ ‫וכתבתי בו כל סדר ענינו‪ .‬הקדמה‪ .‬אמד הכותב ‪ ...‬הרמב״ן ז״ל בפירושו על התורה‬ ‫עמוק עמוק מי ימצאנו ואין מי שיבין דבריו לרוב עמקם והרב ד׳ י צ ח ק ד מ ן‬ ‫ע כ ו עשה חיבור קראו מאירת עינים עיד חכמת הראשוגים וגם דבריו סתומים‬ ‫אשר ע״כ נפשי התאוה תאור‪ .‬לחתור במחתרת אולי אמצא בו הבנת הספר הזה‬ ‫ואראה אבינה כי אחרי שזכינו לקחת מעץ חיים ולאכול מפרי עץ חיים דברי‬ ‫הדח״ו ז״ל תלמיד האד״י ז״ל כמעט כל דבריו מפורשים א״צ ביאור לכן קמתי‬ ‫ואתעודד לפרש דברי הרמב״ן זלה״ה ורמזיו במקום שאבינם ע״פ הקדמות רבינו‬ ‫הדח״ו‪ ...‬והעליתי בכל פרשה אשר השיגה ידי וע״כ קראתי קונטרסים אלו תורה‬ ‫אור כי תורת משה איש האלהים הרמבץ זלה״ה תאיר ע״י הצעיר מאיר בן הנדיב‬ ‫כהריר יאודה ליב כ׳׳ץ זיל פאפדש‪ .‬עכ״ל‪ .‬הספר מיוסד על דעת רבו ר׳ יעקב צמח‬ ‫ושאר תלמידי האר׳׳י האומדים )למשל הרב צמח בס׳ דנו ליעקב בכ״י‬

‫‪4068‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪( 1‬‬

‫שהדמבץ באמת ידע מקבלת הפרצופים שהיא קבלת האר״י אבל הסתיר אותה‬ ‫ברמזיו לפי חולשת הדורות הללו‪ ,‬ועל פי הנחה זו השתדל למצוא בביאורו את‬ ‫תודת ס׳ עץ חיים בפירוש הדמב״ן‪ .‬הספר אינו שלם‪ ,‬בפ׳ בראשית חסד דף אחד‪,‬‬ ‫וכל ההעתקה נמשכת רק עד סוף ס׳ במדבר‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪36 -2‬דף •‬

‫‪a‬‬

‫‪30‬‬

‫ה כ ו כ ב ה ר ב י ע י מם׳ כ ו כ ב י א ו ר ב י א ו ר ע ״ ד ס פ ר ה ב ה י ר‬

‫ק ר א ת י ו כ פ י ש מ ו א ו ר בהיר עיינתי בו בדרכי האר״י זלה״ה נחלק לבבות כסדר‬ ‫משניות ם׳ יצירה‪ .‬הקדמה‪ .‬אמר הצעיר והזעיר מאיד בן‪ ...‬יאודה ליב כ״ץ זלה״ה‬ ‫פאפרש זה לי ימים שהיה בכוונתי לפרש פרישה על ספר הנורא הזה אחרי אשר‬

‫‪147‬‬

‫כ ת ב י ד ‪101‬‬

‫דאיתי כי הרמב״ן ז״ל בביאורו על התורה כל שעה מביאו כמדרשו של רנביה וכוי‬ ‫וכשזכיתי לפרש פי׳ הדמב״ן תיל בס׳ תורה אוד אמדתי אל לבי אם יזכני קוני‬ ‫אעשה פירוש ג״כ למדרש הזה כולו ולא ערב אל לבי לעשותו כי זחלתי ואירא‬ ‫לקוצר המשיג ועומק המושג ו א ח ״ כ מ צ א ת י ס פ ר ק ד מ ו ן פי׳ ע ל ה ב ה י ר ה ר ב‬ ‫מ א י ד בן ש ל מ ה ז״ל ן׳ א ב י ס ה ו ל ה כתב בו דברים נכונים אמרתי אל לבי‬ ‫שמא גרים ומני ומניה יתקלס עלאה ובכן שמתי קסת הסופר בידי בטחתי בקוני‬ ‫יעלה מצודת שכלי דבד הגון כי הרב מאיד הנז׳ היה אור עיני ודלה לי חספא‬ ‫ואשכחנא ת״ל מרגניתא כי פרישותו היתה ע״פ דרכי הקדמונים ואני תפסתי דרך‬ ‫הרב ‪] ...‬בסוף[ ורוח שיר על פני חלף ויען ויאמר ]בא שיד קטן בד״ת מאיר‪,‬‬ ‫ודוגמתו נמצאת בכל חלק וחלק כאן[‪.‬‬ ‫מתוך הקדמה זאת אנו לומדים בפעם הדאשוגה עדות מפורשת על מחבר‬ ‫הפירוש לבהיר‪ ,‬הנדפס על שם אחד מתלמידי הרשב״א בדפוסי ווילנא מם׳ הבהיר‬ ‫וגם בכ״י של הפירוש הזה שנמצא בספרית הקהלה בפראג לא נתפרש שם מחברו‪,‬‬ ‫וכבר בא הוכוח על הפירוש הזה ומחברו בקרית ספר שנה ה׳ עמי ‪ 266-263‬ובמזרח‬ ‫ומערב שנה ד׳ עמ׳ ‪ 25- 22‬ועמי ‪ 131-130‬ולא נודע לי אז ענין העדות הזאת)הבאה‬ ‫לסייע לדעת מד בקר במזרח ומערב(‪ ,‬אמנם עדות זאת טעונה קיום שכן מעידים‬ ‫על הרב מאיר ן׳ אביםאהולה גם ביחס לספר אחר ובאמת לא הוא חברו‪ :‬הלא הוא‬ ‫ביאור סודות הרמב״ן לד׳ יהושע ן׳ שועיב הנדפס על שמו של ר׳ מאיר לפי עדות‬ ‫ם׳ באר מים חיים לד׳ חיים עובדיה די בושאל‪ ,‬ועיין בקרית ספר שם עמ׳ ‪.265‬‬ ‫הפירוש הזה נשמר כאן רק לחלק קטן מאד של הספד׳ עד סי׳ ט ״ ז ) י ״ ז‬ ‫בחלוקת דפוסי ווילנא(‪ ,‬וכתב יד אחד ממנו לא נודע‪ .‬הפירוש הזה איננו הנמצא בכיי‬ ‫גאסטר ‪ 996‬בבריט‪ .‬מוז‪) .‬על כל הספר( שגם הוא מפרש בדרך קבלת האר״י אבל‬ ‫נתחבר כנראה רק במאה ד״י״ח‪ .‬הפירוש שלפנינו מתחיל יכתוב אחד אומר הקושיא‬

‫רין אהדדי‪...‬״‪ .‬בדף‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪b‬‬

‫‪-‬‬

‫מביא עוד פעם לולא שראיתי בם׳ א ח ד‬

‫ק ד מ ו ן מ צ א ת י ח ב ר ו ה ח ״ ר מ א י ר ן׳ ש ל מ ה ן׳ א ב י ס ה ו ל ה בפי׳ ברא הבריא‪...‬‬ ‫לא הייתי מפרסמו ו א ו ת ו ח י ב ו ר נ ע ש ה‬

‫בקסטיליא שנת צ״ה לאלף‬

‫ה ש ש י והוא האיר עיני בהרבה פירושים מם׳ והיה לי לעינים ודע כי אותו ספד‬ ‫הוא פשטני וכוי ״‪.‬‬ ‫גם הידיעה החשובה הזאת על שנת חיבורו של הפירוש הקדמון חדשה‬ ‫היא׳ וגראה ממגד‪ .‬שבאמת היה לפגי ר׳ מאיד פאפרש כתב יד שהכיל אולי‬ ‫הקדמה או כיוצא בזה‪ ,‬ואם כן הוא‪ ,‬יהיה עדך מכריע לעדות הזאת על המחבר‪.‬‬ ‫אמנם השגה כפי שגזכדה כאן מאוחרת מאד שהדי ר׳ יצחק אביסהולה אחיו של‬ ‫ר' מאיד נולד כבר בשנת ה״א ד׳)‪ ,(1244‬אבל אינו מן הנמנע שאחיו היה צעיר‬ ‫ממנו בכמה שנים וחבר הספר בימי זקנתו‪ .‬וכל השאלה הזאת טעונה בירור‪.‬‬ ‫מלבד זה מביא כאן עוד את ר״מ מרקנטי ואת שאר חלקי ספרו כוכבי אוד‪.‬‬

‫‪148‬‬

‫כ ת ב י ד ‪JOI‬‬ ‫‪a‬‬

‫]‬

‫‪3‬‬

‫‪7‬‬

‫[‬

‫‪-‬‬

‫‪ ,‬כנויי הספירות בסדר א׳׳ב וחסד כאן‬

‫הדף‬

‫הראשון‪ ,‬אבל ניכר שהוא הספר ששמש יסוד לסי מאורות נתן הנדפס בפרנקפורט‬ ‫דמיין תס״ט‪ .‬כמה דפים נכתבו כאן דק בעמוד אחד‪ .‬ונראה שזהו אחד הכוכבים‬ ‫מסי כוכבי אור‪ ,‬ולא אדע איזה‪,‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪88 -‬דף •‬

‫‪a‬‬

‫הכוכב‬

‫‪86‬‬

‫החמישי מם׳ כוכבי א ו ד בסדר אלפא ב י ת א כל‬

‫ה מ ג ו ל ג ל י ם הנז׳ בדברי האר״י זלה״ה ויועיל מאד לדרושי פסוקים בסדורן א ו ר‬ ‫נר• העיקר חסד כאן‪ ,‬מאות ה' עד אות ש׳‪ ,‬ואני ראיתיו יותר שלם בכ״י ומביא‬ ‫בו כמה פעמים את ם׳ א ו ד א ב ו ק ה שלו‪ ,‬שלא נמצא בקובץ זה‪ .‬כ״י שני נמצא‬ ‫באוסף מוםאיוב ‪ 5‬בירושלם‪.‬‬

‫‪a‬‬

‫‪121‬דף •‬

‫‪a‬‬

‫‪89‬‬

‫הששי מם׳‬

‫הכוכב‬

‫כ ו כ ב י א ו ר מה שעיינתי ופלפלתי בג׳‬

‫ספרי האר״י זלה״ה דע״ח פע״ח נע״ח ]דרך עץ חיים‪ ,‬פרי עץ חיים‪ ,‬נוף עץ חיים[‬ ‫ומה שהשיגה ידי‪ ...‬ק ר א ת י ו אור זרוע• הם פירושים והגהות קצרות‪ ,‬מביא‬ ‫בהקדמה את הקדמתו לס׳ דרך עץ חיים על הנוסחאות השונות בסדור כתבי האר״י‬ ‫)שנדפסה בדפוס קארעץ(‪ ,‬ובסוף ההקדמה שיר קטן‪ .‬ועיין כאן ‪ 8° 395‬ושם קורא‬ ‫אותו כ ו כ ב זי!‬ ‫‪•6‬‬

‫‪122‬דף‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪127‬־־‬

‫]הכוכב ה ש ב י ע י מם׳ כ ו כ ב י א ו ר ו ה ו א ס׳ א ו ר שבת׳‬

‫כפי שרשום ברשימת באדהב[ חסר בתחלתו והוא פירוש לשלשה פיוטים של שבת‬ ‫‪b‬‬

‫שחיבר האר״י• דף ‪ 127‬שייך לתחלת הספר‪5 .‬נמצא גם באוסף מוםאיוב כ״י‬ ‫ושם נמצאת גם ההקדמה ואומר בה ״היום אשר הוגליתי מידושלס תיו לחו״ל‬ ‫וראיתי כי נתפשטו בחו״ל כתיבות שאינם מקובלים ומתוקנים בעיני ויש ערבוב‬ ‫דברים מהאחרונים בפיהם ובפרט כי מ צ א ת י כ מ ה כ ת י ב ו ת פ י ׳ ע ל א ל ו‬ ‫המיוחסים‬

‫השירים‬

‫למהר״ר‬

‫ישראל‬

‫ס ד ו ק ז״ל‬

‫שהפירוש‬

‫ההוא‬

‫ב נ ו י ע ל ת ו ה ו על נוסחאות משובשות מלבד שהדברים מוכיחים שיש בהם‬ ‫כמה סתירות לדברי הרח״ו זלה׳ה מה גם שבם׳ עץ חיים יש נוסחאות אחרות׳‬ ‫א״כ גם פירושם בנוי על יסודות רעועות‪ ,‬על כן יתאמץ לבבי וכליותי אשתונן‬ ‫ואחרי ההפצד מחבירי‪ ...‬עלה על לבי לבאר הביאור הקטן הזה אשר כולו מיוסד‬ ‫בנוםחא אמיתית מכ״י הרב זלה״ה‪.‬״ גם מהקדמה זו גיכרת ההתגגדות העזה ששלטה‬ ‫בחוגי תלמידי הרחיו ביחס לקבלת ד׳ ישראל סרוק‪.‬‬ ‫‪•7‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ 195 -128‬ס פ ר א ו ר ר ב פ י ר ו ש ע ל ה ז ו ה ר ‪ .‬נמצא רק חלק קטן ונראה‬ ‫שהיה ספר גדול מאד! לפנינו רוב הפירוש לפר׳ משפטים ותרומה‪ .‬הפנים מכיל‬ ‫לשון הזוהר עצמו‪ ,‬בכתיבה קורםיבית ספרדית‪ ,‬ומסביב לו הפירוש שרובו נכתב‬ ‫כאן בידי סופד אחר )אשכגזי(‪.‬‬ ‫בידי הח׳ באדהב היה עוד ס׳ א ו ר פ נ י מ ל ך ‪ ,‬סידור ע״ד הקבלה‪ ,‬שחיבר‬ ‫הרב מאיר פאפרש בשנת ית״ד בשבתו בקושטא )על ישיבה זו ספר גם בהקדמה‬ ‫לדרך עץ חיים(‪ ,‬ושם הזכיר כי כל ם׳ כוכבי אוד הכיל ט״ ל א ו ר ו ת ! ובודאי‬

‫כ ת ב י ד ‪102 101‬‬

‫‪149‬‬

‫גם ס' אוד ישר ואור צדיקים ממנו שנדפסו זה כמה פעמים‪ ,‬היו נכללים בחיבור‬ ‫הזה‪ .‬בכ״י מוםאיוב ‪ 5‬נמצא גם ם׳ א ו ר צ ח ממנו‪.‬‬

‫‪102‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 395‬נייר עבה‪ 20 : 26 ,‬צ״מ‪ 77 .‬דף‪ 25-20 ,‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫כתיבה רבנית מזרחית יפה וגדולה‪.‬‬ ‫נקנה בחברון‪ ,‬תרפ״ז‪.‬‬ ‫ס׳ אור הזרוע ל ד ׳ מ א י ר פ א פ ר ש ‪ .‬פותח‪ :‬הקדמה‪ .‬כוכב הז׳ מספד‬ ‫ככבי ב״ה ‪ !1‬ובכ״י ‪ 4° 108‬קורא לו כ ו כ ב ש ש י מספר כוכבי אוד‪ ,‬והוא הנכון[‪.‬‬ ‫חדושיו בקבלת האר״י על ם׳ דרך עץ חיים‪ ,‬פרי עץ חיים ונוף עץ חיים‪ .‬בהקדמה‬ ‫נאמר על כתבי הרח״ו‪ :‬״ומחמת רבוי המהדורות יש שינוים‪ .‬וכמה סתירות וכמה‬ ‫ספקות עצומות לא נתפרשו וכמה כללים סותרים את דברי הרב הקדוש עצמו‬ ‫מכתיבת ידו ואנחנו לא נדע מה נעשה ולפי שאין מכיר בחסרון כבעל החסרון‬ ‫ואני נעדר בידיעת החכמה יותר מכל הנערים אשר כגילי ו ז ה ל י י״ז ש נ ה ע ו ס ק‬ ‫ב ח כ מ ה זו ׳ובכל י ו ם ה ק ו ש י ו ת מ ת ח ז ק ו ת על לבבי והשכחה גוברת קצת‬ ‫שישבתי ע״י קצת בקיאות ‪ ...‬על כן קמתי ואתעודד ‪ ...‬להעלות על ספר אשר‬ ‫העלה מצודת שכלי גם במקצת קושיות שהנחתי בצ״ע כי לעיון קלוש וחלוש בעיוני‬ ‫הוא בלתי מושג וקרוב לודאי שאיזה אדם ישיג בעיונו הזך וייטב דבר על אופנו‬ ‫לכן גם את זה העליתי על ספד ואם לא אועיל לא אזיק ‪...‬״ וחותם כאן‪ :‬מ א י ד‬ ‫הכהן אשכגזי‪.‬‬ ‫ואחר כך שיד קטן‪:‬‬

‫מיי אנכי כי נטעתי עץ כל פרי באורב זרוע‬ ‫א׳פול על אפי אפתח פי שיר צוף צפצופי כנחל ומבוע‬ ‫י׳שתבח יתפאר על כל הלל זמרה עד כי כבודו יהי פרוע‬ ‫רינת חיות עלית תחתיות לשמו קול תנו לו ואין גדוע‪.‬‬

‫הספר מכיל דק את ההגהות על דרך עץ חיים‪ ,‬עד שער רחל ולאה‪ ,‬וגם‬ ‫בכיי היפה באוסף מוםאיוב בירושלם )‪ 92‬דף כתב הדור כמו כאן( לא גמצא יותר‬ ‫וכן בכ״י ‪ 4° 108‬כאן ואולי לא נתחבר על שאר החלקים ? בסופו‪ :‬״עד כאן מצאתי‬ ‫כתוב‪ .‬תם ונשלם ‪ ...‬הועתק על ידי בשמחה ובטוב לבב מ ר ״ ב כל שנת כי יש‬ ‫שכ״ר ]תק״כ[ לפעולתך ‪...‬״‪ .‬בראש הספד חתום‪ :‬קניתי זה קנין כספי ד ו ד ב כ״ ר‬ ‫זלה׳׳ה‬

‫ב נ י מ י ן דאקח‪.‬‬

‫כ ת ב י ד ‪105 104 103‬‬

‫‪150‬‬

‫‪103‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 66‬נייר‪ 10,5: !5,5 ,‬צ״מ‪ 30 .‬דף‪ ,‬מספר השורות שונה‪ .‬כתיבה‬ ‫מזרחית צפופה‪ ,‬בערך משנת ת״ק‪.‬‬ ‫נקנה בידושלם‪ ,‬תרפ״ד‪.‬‬ ‫‪B‬‬

‫דף ‪ 1-19‬וימודו בעומר ]לד׳ נ ת ן ש פ י ר א ( כוונות לספירת העומר על פי‬

‫‪•1‬‬

‫האר״י‪ .‬פותח‪ :‬״פירוש וימודו הוא מלשון מנה כמו מודה ד״ל שתמנה ותספוד מדה‬ ‫כנגד מדה הכוונה שיש מ״ט בחי׳ חסרים שנכנסים ג״כ בזעיר״‪ .‬והוא הכ״י שהיה‬ ‫בידי הרב חיד״א ומזכירו בשם הגדולים שלו בערכו ובסוף כדרי חתם את שמו‬ ‫ב״מגן״‪ .‬בדף הראשון חתום הצעיר אחי״ם ס״ט‪.‬‬ ‫‪A‬‬

‫]כוונות לליל פסח(‪ .‬פותח‪ :‬״קדש‪ .‬ליקבה״ו הנה אנכי בא לקים מצות‬

‫‪28 -23•2‬דף‬

‫‪A‬‬

‫כוס א׳ לתקן שורשו במקום עליון״‪.‬‬

‫‪104‬‬ ‫‪76‬‬

‫‪4°‬‬

‫‪ - . Hebr.‬נייר‪ ,‬י ‪ 2 0 : 3 1 ,‬צ״מ‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫דף‪ ,‬קרוב ל‬

‫‪40‬‬

‫ש ו ת ת בעמוד‪.‬‬

‫קורםיבה אשכנזית‪ ,‬בערך משנת ת״ק‪.‬‬ ‫נקנה בחברון‪ ,‬אייר תרפ״ז‪.‬‬ ‫]ס׳ מ א ו ר ו ת נתן ל ד נ ת ן ‪ ,‬ש פ י ר א י ר ו ש ל מ י בן כמוהר״ר ראובן דיין‬ ‫זלה״ה(‪ :‬כוונות האד״י מסודרות לפי סדר העניינים על מתכונתם‪ .‬עם הקדמת‬ ‫המחבר‪ .‬חלק ראשון‪ .‬חסר בסופו‪ .‬אכול עש בגליונות‪ .‬בשער נקרא הספד בטעות‬ ‫״ ס פ ר ה כ ו ו נ ו ת ‪ ,‬מכתבי האר״י זצ״ל‪ .‬חלק ראשון״‪ .‬עם הגהות מ״קול הרמ״ז״‪ ,‬עץ‬ ‫חיים‪ ,‬ועוד‪ .‬הספר לא נדפס אבל גמצא בכתבי יד רבים‪ .‬למשל גירונדי ‪,130‬‬ ‫אוכםפודד ‪ ,1850‬בריט‪ .‬מוז‪ ,812 .‬כ״י קויפמאן בבודאפעסט ‪ ,221‬ליוורנו ת״ת ‪,93‬‬ ‫ניו־יורק בסמינר‪.‬‬

‫‪105‬‬ ‫‪82‬‬

‫‪ - . 4.Hebr‬נייר עבה‪,‬‬ ‫‪E‬‬

‫‪27,5‬‬

‫‪:‬‬

‫‪ 20‬צ״מ‪36159.‬עד‪,‬‬

‫דף‬

‫קורסיבה איטלקית גדולה וברורה‪.‬‬ ‫נקנה בחברון מאת הרבנים פראנקו וחסון‪ ,‬תרפ״ז‪.‬‬

‫שורות בעמוד‪.‬‬

‫‪151‬‬

‫כ ת ב י ד ‪105‬‬

‫]פירוש הזוהר[ מם׳ בראשית עד אמצע פר׳ תולדות עד דף ל י ג ע״א‬ ‫) ‪2 7‬‬

‫‪a‬‬

‫(‬

‫כ א ן מ ד ׳ י ו ס ף ה מ י ץ ו מ ש ם ו א י ל ך מ ר ׳ מ ש ה זכות‪ ,‬הכל בשתי‬

‫עמודות׳ על האחת כתוב תמיד י״ב ועל השניה פ״ה ‪ =1‬פירוש הזהר?[ ונראה שהוא‬ ‫ם׳ יודעי בינה שמקצתו נדפס ונגנז ולא זכינו לו׳ והוא ספר מלא ענין וחשוב‬ ‫גם לבקורת נוסח הזוהר וגם לחקירת כתבי האר״י‪ .‬הפירוש פותח כאן עם תחלת‬ ‫הזוהר אחר ההקדמה )בריש הורמנותא דמלכא(‪ ,‬אמנם בכתבי יד אחרים‪ ,‬למשל‬ ‫באוכםפורד ‪ 1879‬וביחוד בכ״י בדים‪ .‬מוז• ‪) 787‬ששם נמצא כשלימות(‪ ,‬נמצא גם‬ ‫על הקדמת הזוהר‪ .‬גם כאן כמו בכ״י אוכםפורד הנזכר‪ ,‬נשאר חצי עמוד ריק‬ ‫בפירוש לדף ל״ג ע״א ומוסיף שם ״עד כאן עשיתי אני הצעיר אוחילה אל ה׳‬ ‫יוליכני למחוז חפצי לשלום ויזכני לזכות את הרבים״‪ ,‬ומעבר לעמוד באה הערה‬ ‫דלקמן המלאה ענין)רק סופה הועתק אצל נייבויער( וז״ל בשפה מליצית‪:‬‬ ‫״אמר הצעיר משה בכה״ר מרדכי זכות זלה״ה‪ .‬זאת עבודת הקדש הרי היא‬ ‫מקודשת לראשון כי בראשיתה הוחלה חלה והוטלה יפה כלבנה על גבי הרי״ח‬ ‫]= ר׳ יוסף חמיץ[ נר״ו והמתחיל לו יוצג תהלה ותפארת וה״ן שבח״ה כפרי‬ ‫מהללי״ו אך כי נכםוף נכסף הוא להצלחת אושר שמור לא שקט בשקידתיו עד‬ ‫ן‬

‫בחו״ר הצב״י לנחלה לו ולא הספיק לעשות רק או״ת הנ״ל ( הזה ויגל עלי פרשת‬ ‫יתר״ו בחובת ביאו״ר שארית הנמצאה בדרך קצרה ע״פ דרכו קצהו תראה הולך‬ ‫באורח הקדמונים ואתה הקורא בינה שימ״ה זאת מכאן ואילך מצות כונה כי לעשות‬ ‫רצונו חפשתי בתוכו״ת חכמה במעט מחזיק את המרובה ובטלתי רצוני האדוק רק‬ ‫בדברי האר״י זלה״ה מפני רצונו להתנהל מעט בדרכי הראשונים הלא הם מדמ״ק‬ ‫זלה״ה והרח״ו זלדרה קודם שזכה לשפע הקדש מרבו המקודש האר״י זצוק״ל וגם פי׳‬ ‫רב א׳ פסי גדול בישראל שהניח הרי״ח נר״ו בידי ספרו והוא פי׳ על פד׳ בראשית‬ ‫ונח ולך לך אין עוד וכפי מה ששמע הרי״ח אומר שהיה הרב שהרביץ תורה בק״ק‬ ‫טריפולי ממערב ושמו ר׳ שמעון לבי״א זיל והוא הרש״ל הנז׳ בדברנו בדרך אלה‬ ‫שלשה מטיבי סעד אתנהלה לאטי אך כל שהוא עיקר אבאר כדרך האד״י זלה״ה‬ ‫בדרך כשרה וקצרה ואם אני אחסיר אתה תכשיר״‪ .‬פירושו של ד׳ חיים ויטאל‬ ‫הנזכר כאן הוא הנדפס בחלקו הגדול בם׳ אור החמה לד׳ אברהם אזולאי‪ ,‬ום׳ כתם‬ ‫פז לד׳ שמעון לביא נדפס על כל זהר בראשית בליוורנו תקנ״ה‪ .‬באמת מעתיק‬ ‫הרמ״ז מכאן ואילך הרבה מדברי הרמ״ק והרש״ל וכן גם הרבה ממה שכתוב אצלו‬ ‫מתלמידי האר״י בפי׳ מאמרי הזוהר‪ .‬מזכיר גם דרושים להאד״י כמו ״דרוש בלק‬ ‫‪32‬ובלעם״ ו״דרוש נשמות״‪ ,‬ס׳ קצור הדרושים וכאלה רבים מכתבי האר״י‪ .‬בדף‬

‫‪b‬‬

‫*> מרגוליות קרא בכ״י בריט‪ .‬מוז‪ .‬את הגל הזה וחשב את זד‪ .‬לרמז כי ר׳ יוסף חמיץ‬ ‫גמר את יודעי בינה רק עד פרשת ויצא ששם באות המלים ‪//‬הגל הזה״• ואמנם ברור מתוך הפירוש‬ ‫עצמו שכל מה שנכתב כאן אחרי ההערה הזו׳ מן הרמ״ז הוא ולא לר׳ יוסף חמיץ כי מזכיר אותו‬ ‫כמה פעמים!‬

‫כ ת ב י ד ‪106 105‬‬

‫‪152‬‬

‫)ובמקומות אחרים( מותח בקורת על בעל עמק המלך‪ :‬״אעידה לך כי הסדר שםדד‬ ‫ב ע ל ע מ ק ה מ ל ך ]בענין ההיכלות[ לא ידעתי מנין לו כי תליי ]תודה לשם ית׳[‬ ‫יש בידי סולת נקיה מדברי האר״י והדחיו ולא םנו לדרכו בשום אוסן ולא ידעתי‬ ‫מי ילד לו את אלה‪ .‬תדע לך שהרשיל לא דבר כלום בענין ההיכלות להיות שהיה‬ ‫לסניו הזהר הגדול ]מדפוס קרימונה[ שבו לא נזכרו ההיכלות בסד׳ בראשיתי‪.‬‬ ‫מביא ״מה שכתוב בגליון זהר מהדביל נר׳׳ר׳ שהוא ר׳ בנימין ל ו י ה ע ר ו ת‬ ‫רבות בפנים מהרב מזל״ן‪ ,‬שכנראה הכגיס אותם הרמיז בעצמו מכתבי ר׳ גתן‬ ‫יי‬

‫שפירא ירושלמי‪ .‬דף ‪ : 5 8‬׳הבן כל הנז׳ על פי׳ מאמרים אלה כי יש בזה סודות‬ ‫עליונים לא אוכל לדבר בם כיא בדרך קצרה ועוד כ י כ ן צ ו ו י ת י מ מ ע ל ת ה ד י ׳ ׳ ח‬ ‫המזכה את הרבים ואם חשקה נפשך בדרכי הקדמונים לך לך לס׳ הפרדס ‪ ...‬כי‬ ‫שם פי׳ הרמ׳׳ק ד ל מאמר זהי‪.‬‬ ‫הפירוש הנקרא בר״ת פ״ה מזכיר את הפירוש האחר פעמים אחדות והוא‬ ‫קצר ממנו פי כמה‪ .‬גם הרמ״ז אינו מפרש את סוד המפרש הזה כי גם הוא קורא‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫אותו רק ב״ ה )דף ‪ :60‬״‪ ...‬נחקור מה היה החידוש שחידש מזה הב״ה(‪ .‬בדף ‪60‬‬ ‫מביא כבר את הגהות ד״א‪ ,‬כלומר דרך אמת )שנדפסו בויניציאה שנת תחי״ה ע״י‬ ‫הרמיז(‪ .‬לפני בעל פיה היה גם פירוש הזוהר להרב ׳המד״ל׳ שהוא ר׳ מ נ ח ם ד י‬ ‫ל ו נ ז א נ ו ‪ ,‬והוא פירוש יקר ערך ומקצתו נשמד באוסוגרף הרמד״ל עצמו בכ״י‬ ‫אחד באוסף מוסאיוב בירושלם‪ ,‬ומזכירו כאן פעמים רבות‪ ,‬למשל דף ‪80‬׳‪. 7 3 . * 6 3‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪ 76‬מביא ׳מאמר הפסיעות להרח״ו״ על ענייני קפיצת הדרך ונראה שלא נדפס‪.‬‬ ‫דף ‪ 72‬מזכיר את תשובת האדיי ל מ ה ר ״ ש ] ש מ ו א ל [ פ ו ד י ל א ‪ ,‬עיין כאן בכ׳׳י‬ ‫דף‬

‫‪465‬‬

‫‪ . 3 7 0 8 °‬שנויי הגירםאות למלים קשות וזרות בזוהר הבאות כאן מתוך‬ ‫‪a‬‬

‫כתב היד של ם׳ כתם פז‪ ,‬שונים לפעמים מהנמצאים בדפוס הספד!‬

‫‪106‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 12‬נייד‪*: 21 ,‬׳‪ 15‬צ״מ‪ 64 .‬דף‪ ,‬בעדך ‪ 28‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫כתיבה ספרדית מזרחית יפה‪ ,‬מהמאה הייח‪.‬‬ ‫‪•1‬‬

‫דף‬

‫‪a‬‬

‫‪ 4 1 - 1‬״ ה ג ה ו ת ע ל ס׳ ה כ ו ו נ ו ת מ ה ד נ ״ ש ] נ ת ן ש פ י ר א ( ז ל ה ׳ ה‬ ‫‪b‬‬

‫ו מ ה ד מ ״ ז ] מ ש ה ז כ ו ת [ זלה״ה‪ ,‬כנראה לא׳ מתלמידי הרמ״ז שהרבה פעמים‬ ‫מביא ׳שאלתי למורי הרמ״ז״ ]לד׳ ב ג י מ י ן כהןז(‪ .‬הגהותיו של ר׳ נתן שפירא‬ ‫ל‬

‫כנהוג בכתבי האר״י‪ .‬דף ‪ 8‬הקשה מ ה רב״ ך‬ ‫‪a‬‬

‫ה‬

‫ד‬

‫מ‬

‫״‬

‫ז‬

‫‪a‬‬

‫•‬

‫מביא הרבה ספרים מכתבי האר״י‪ .‬בדף ‪ 2 2‬״ואני ראיתי בם׳ ק ט ן ש נ ד פ ס ע ל‬ ‫ק״ ש ד ש כ י ב ה שיש למין‪...‬׳‬

‫‪153‬‬

‫כ ת ב י ד ‪107 106‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫! ה ק ד מ ת ר ח ו ב ו ת ה נ ה ר לר׳ ש ל ו ם ש ר ע ב י [‬

‫•‪63 -43‬דף‬

‫כמו שנדפסה‬

‫בשאלוניקי תקס״ו‪ ,‬אבל רק החלק הראשון‪ ,‬נקרא כאן בשם ׳הקדמה׳ סתם‪.‬‬

‫‪107‬‬ ‫‪iiehr. 8° 400‬‬

‫בשני כרכים‪ ,‬השני בכריכת קלף ישנה‪ .‬נייר אכול עש‪,‬‬

‫* ׳ ‪ 1 4 : 1 9‬צ״מ‪ .‬כדך ראשון‪ 127 :‬ד ף כרך שני ‪ 71‬דף ז בשניהם בעדך ‪ 30‬שורות‬ ‫ז‬

‫בעמוד‪ .‬קורסיבה איטלקית מהמאה הי״ז‪.‬‬ ‫נקנה בחברון‪ ,‬תרםיז‪.‬‬ ‫עם סופם של שער נדפס מדפוסי ויניציאה באמצע המאה הי״ז‪ ,‬במקום הפנוי‬ ‫כתוב‪ :‬ספר ש ב ו ל ת ש ל ל ק ט שנתערבה בגדיש הגדוש ומלא משך חכמה נשגבה‬ ‫יוצאה מפי הרב ומפי התלמי׳ האד׳׳י וגורו זלה״ה בכמה דרושים עמוהי׳ ואני‬ ‫הצעי׳ מ ש ה ב כ ״ ה ר מ ר ד כ י ז כ ו ת זלה״ה קבצתי גדחיהם מן המקומות אשר‬ ‫באו שם וצויתי לכתבם במקום הראוי להם על סדר הפרשיות‪ .‬ויגיציאה‪ ,‬שנת‬ ‫מעש^ה ידינו כוננה ]תס׳ו! נכתב על ידי ה צ ע י ר א ה ר ן ב כ ״ ר מ ש ה י ש ר א ל‬ ‫מ י ז א יצ״ו‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫כ״א דף ‪ 1‬בראשו כ ת ו ב ״ ח י ד ו ש י דרושי האר״י ז״ל על קצת פסוקי׳‪... :‬‬ ‫מם׳ לקוסי׳״ )כי כל פרשה מחולקת על פי שלשה מקורות‪ :‬ראשונה באו מ א מ ר י ם‬ ‫כ נ פ י י ו נ ה ושלישית מם׳‬

‫מ ם ס ר ה ל ק ו ט י ם לד׳ חיים ויטאל׳ שנית מ ס ׳‬

‫ל ק ו ט י ם ח ד ש י ם ( ‪ .‬םותח‪ :‬והארץ היתה תוהו‪ ,...‬כמו בכ״י אוכםפודד ‪ ,1894‬אבל‬ ‫‪1‬‬

‫שם נמצא רק על התורה ]=כרך ראשון כאן[‪ ,‬וכאן נמצא גם על שאד ספרי‬ ‫המקרא‪ ,‬בכרך השני‪ .‬בכ״י דוד קויפמן ‪ 204‬נמצא עד ם׳ וידא‪ .‬בגליון הגהות‬ ‫החתומות מזל״ן‪.‬‬ ‫בכרך השני חסרים דפים )עפיי סימני הדפים הישנים(‪.‬‬ ‫בשער הכרך השני כתוב ‪-‬ברוב רחמיו ית׳ חנני לג״ח שבלת לקט הצעיר‬ ‫ו ז ע י ר ח י י ם י ו ס ף ד ו ד א ז ו ל א י מ ת נ ה מ ב ן כ מ ה ד ״ ר א ל י ה ו ה כ ה ן זצ׳׳ל‬ ‫‪a‬‬

‫]בעל ם׳ מדרש ת ל פ י ו ת [ ‪ ? .‬ו ב כ ר ך הראשון בדף ‪ : 1‬קניתי זה הספר של לקוטי‬ ‫הקבלה של האר״י זלהיה מאת הרב ישעיה אזולאי שירש מאביו מהריי ‪1‬ר׳ יהודה[‬ ‫אזולאי זיל בעיר אנקונה בעשור לחדש סיון שנת התהפ״ג‪.‬‬

‫‪154‬‬

‫כ ת ב י ד ‪109 108‬‬

‫‪no‬‬

‫‪108‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 477‬נייר‪ 14,5:21,5 ,‬צ״מ‪ 56 .‬דף׳ מספר השורות שונה‪.‬‬ ‫קורסיבה ספרדית צפופה וקטנה‪ ,‬מתחלת המאה הי״ט‪.‬‬ ‫נקנה בירושלם תרפ״ו‪.‬‬ ‫ס' שרשי ה ש מ ו ת ל ד ׳ מ ש ה ב ן מ ר ד כ י ז כ ו ת ‪ .‬כל השמות הקדושים‬ ‫ושמושיהם בסדר א״ב‪ .‬עיין במונוגרפיה המוקדשת לספר זה ‪Schwab: Le‬‬

‫‪du FondsHebreu1‬‬

‫‪MOISC‬‬

‫) ש ו ו א ב לא ידע מכתבי יד אחריםשל(‪1899.‬פאריס‬

‫הספר הזה‪ ,‬אבל באמת הוא מן המצויים ביותר בין הספרדים וכמעט אין לך אדם‬ ‫העוסק בקמיעין וסגולות בארצות המזרח שלא תמצא אצלו כתב יד זה והוא נחשב‬ ‫מאד בעיני בעלי הקבלה המעשית‪ .‬בספריות הגדולות נמצא למשל בברים‪ .‬מוז• ‪854‬׳‬ ‫בכיי האלברשטם ‪) 27‬רשימת הידשפלד סי׳ ‪ ,(361‬כיי דיינאדד ‪ 295‬בםימינד בניו‬ ‫יורק‪ ,‬גירונדי ‪ ,33‬ובירושלם ראיתי במשך שנים מעטות יותר מעשרה כתבי יד!‬

‫‪109‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 155‬נייר‪ 17:23 ,‬צ״מ‪ 13 .‬דף‪ 45-40 ,‬שורות בעמוד‪ .‬קודםיבה‬ ‫איטלקית‪.‬‬ ‫ספר שרשי ה ש מ ו ת ‪1‬לר׳ מ ש ה זכות[ אות אי‪ .‬חסרים ‪ 4‬דפים באמצע‪.‬‬ ‫ועיין בכ׳׳י הקודם‪.‬‬

‫‪110‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 402‬נייר אכול עש‪ 17:23 ,‬צ״מ‪ 186 .‬דף‪ 20 ,‬שורה בעמוד‪.‬‬ ‫קורסיבה איטלקית מהמאה הי״ח‪.‬‬ ‫נקנה בחברון‪ ,‬תרפיז•‬ ‫ם' ע ר כ י ה ב נ ו י י ם אשד לוקטו מספרי האר״י זלה״ה ומדדושיו ‪ ...‬מקצתם‬ ‫באו לידי ומקצתם לקטתי אני הצעיר מ ש ה ב כ ה ׳ ר מ ר ד כ י ז כ ו ת ‪] .‬על פי סדר‬ ‫א״ב‪ .1‬קצור מהספר הזה‪ ,‬המכיל ביהוד את הבנויים שלא נדפסו בס׳ מאורות נתן‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫נדפס ח״א בם ג ו ל ל א ו ר ל ד מאידבוקייאם‪ ,‬בםופו)ל״א דפים(׳ וחיב בס׳ מ א י ר‬

‫‪no‬‬

‫כ ת ב יד‬

‫‪155‬‬

‫‪112 111‬‬

‫ב ת ע י ן להניל‪ ,‬בסופו‪) ,‬ייא דפים( ו א י נ ם הלקוטים שנדפסו מספר א ם ל ב י נ ה‬ ‫&‬

‫להרמ״ז בםדרא״ב בסי שערי בינה )שאלוניקי תקע״ב(• ב ד ף ‪ 1‬נרשמו שלש הערות‬ ‫קנין אלו‪ :‬א( זה הספר שלי הצעיר ד ו ד רקח• ב( קניתיו מבנו‪ ...‬הדי יעקב‬ ‫ה צ ע י ר ח י י ם י ו ס ף ד ו ד א ז ו ל א י ס״ט פה ליוודנו חשון מדד״ש‬

‫אליהו אני‬

‫רבה ‪1‬תקמ״ד(‪ .‬ג( הספר הקדוש הזה הוא מהישיבה הכללית דפעה״ק חברון תובביא‬ ‫הצב׳י רחמים יוסף סראנקו םיט‪.‬‬

‫‪111‬‬ ‫‪ - . iicbr. 8° 449‬נייר‪ 10:15,* ,‬צ״מ‪ 130 .‬דף׳ ‪ 3 0 - 2 7‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קורסיבה ספרדית צפופה‪ ,‬מהמאה הייח‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫דף ‪ 1 2 4 - 6‬ספד ערכי הבנויים ע׳ד א״ב אשר לוקטו מספרי האד״י זיל‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫ומדרושיו א׳ הנה וא׳ הנה מקצתם באו לידי ומקצתם לקטתי אני הצעיר מ ש ה‬ ‫ב כ מ ה ״ ר מ ר ד כ י ז כ ו ת ו זלה׳ה‪ .‬בסוף •ותהי השלמתו יום א׳ ער״ח חשון שנת‬ ‫בעת היהיא אביא אתכם לפ״ג !שהוא שנת ה׳ תקיב[‪ .‬עיין כאן ‪.8° 402‬‬ ‫‪b‬‬

‫ש‬

‫‪1‬‬

‫י פירושים‪ ,‬השני לר׳ י ש ר א ל ס ר ו ג [ ‪.‬‬

‫נ‬

‫‪112‬‬ ‫‪Hebr. 8° 484‬‬

‫—‬

‫נייר‪,‬‬

‫‪14:18,5‬‬

‫צימ‪ 102 .‬דף׳ בערך ‪ 40‬שורות בעמוד‪.‬‬

‫קורסיבה ספרדית קטנה מתחלת מהמאה הי״ח‪ .‬דפים רבים ריקים‪.‬‬ ‫נקנה מרי אליה מערבי‪ ,‬ירושלם תרפ״ו‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫)‬

‫ה‬

‫א פירושו‬

‫ו‬

‫לזהד עיין כאן בכיי ‪.(40 108‬‬ ‫‪a‬‬

‫ך לכוונות הלולב‬ ‫‪70 -‬דף •‬

‫‪3‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫מ ע ץ חיים‪.‬‬

‫ס׳ ערכי הבנויים עיד א״ב אשר לוקטו מספרי האר״י ז״ל ומדדושיו‬

‫‪a‬‬

‫‪11‬‬

‫‪ ...‬לקטתי אני הצעיר מ ש ה ב כ ה ״ ד מ ר ד כ י ז כ ו ת ו זלהיה‪ .‬ראה כאן ‪.8° 402‬‬ ‫בסוף‪ :‬תם ונשלם ביום י׳׳ב לחודש תשרי שנת ונחה עליו וכר דוח ד ע ״ ת וידאת‬ ‫ה׳ לפ״ק‪.‬‬ ‫ף‬

‫•‬

‫‪b‬‬

‫‪70‬‬

‫פנימיות וחיצון ראיתי בס׳ א ו ר זרוע ממהריח‬

‫]כך![ כתב על מ״ש ]בם׳ עץ חיים[ בשער פרצר‪.‬‬

‫מאיר‬

‫פפדאש‬

‫ז״ל‬

‫כ ת ב יד‬

‫‪156‬‬

‫‪•5‬‬

‫דף‬

‫‪A‬‬

‫‪-71‬‬

‫‪B‬‬

‫‪ 7 2‬פי׳ אזמר בשבחין‬

‫או ר׳ נתן שפירא ירושלמי ?‬

‫‪113 !12‬‬

‫מ מ ה ד י ן ז״ל ]ר׳ נתן מעזה נביאו של ש־ץ‬

‫מתחיל‪ :‬״דע כי רזא דתושבחתא תלוי בסוד ז׳‬

‫מרגלן וסודם מפורש בדימ פ׳ יתרו׳•‬ ‫דף‬

‫‪•6‬‬

‫‪A‬‬

‫‪B‬‬

‫‪74 -73‬‬

‫י‪/‬‬

‫פ השיריס דסעודת שבת‬

‫מאי מתלמידי הרב ד ל כמהד״ר‬

‫י ש ר א ל ס ר ו ג ז ״ ל ]כפי שנדפס‪ ,‬אבל לא נשלם כאן[‪ .‬דף‬ ‫ד•‬

‫דף‬

‫‪B‬‬

‫‪A‬‬

‫‪99 -98‬‬

‫‪98-75‬‬

‫ריקים‪.‬‬

‫כוונת חפירות ליום ט״ו בשבט שהוא תיקון לאדה״ר והוא מסוגל‬

‫לתיקון הוצאת זרע לבםלה‪.‬‬ ‫‪A‬‬

‫תשיך צירופי בראשית‪.‬‬

‫‪A‬‬

‫‪102 -100•8‬דף‬

‫‪•9‬‬

‫‪B‬‬

‫דף ‪] 102‬חרושים על מאמרי מדרש אחדים‪[.‬‬

‫‪113‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 174‬נייד חלק׳ ‪ 15* : 2 1‬צימ‪ 89 .‬דף‪ ,‬כ ‪ 30‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קורםיבה מזרחית יפה מן המאה הי״ח‪.‬‬ ‫גנזי יוסף‪.‬‬ ‫] ל ק ו ט י ק ב ל ת ה א ר ״ י ל א ח ד מ ת ל מ י ד י ד ' מ ש ה ז כ ו ת [ מביא הרבה‬ ‫מאד מם׳ קול הרמ״ז וגם פותח בסוד הלקוח משם‪ :‬״קול הרמ״ז סו' תלמוד ירושלמי‬ ‫הוא בלאה כי היא םו׳ ירושלים׳• על סוד גלוי פנימיות חכמת הקבלה ע״י הרמיק‬ ‫והאר״י‪ .‬גם מביא ילקוטי קונטריםין שלי״ שבהם כתב הדמ״ז שסי בדית מנוחה‬ ‫נעשה עפ״י נשמת רב חמאי גאון‪ .‬מביא הרבה מס׳ מבוא שערים‪ ,‬מעץ חיים‪.‬‬ ‫מהנשי״א ‪1‬ד׳ נתן שפירא ירושלמי[‪ ,‬ודברים רבים מר׳ בנימין כהן תלמיד הרמיז‬ ‫הנקרא כאן רק ב״ך )הקשה הביך‬

‫‪,16‬‬

‫‪A‬‬

‫נ ל ע ״ ד ביך‬

‫הקשה אותה מ ו ה ד י ם ד י ל ו ז א נ ו לונזאנו[ זלה״ה ו ד ל‬

‫‪,41‬‬

‫‪B‬‬

‫א מ ר הביך ד ל‬

‫‪• (67‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫]‬

‫‪.‬‬

‫‪A‬‬

‫מביא הנשייא את ס׳ ה ד ר ו ש י ם ה ח ד ש י ם ו כ ן בעמוד זה ״מהדרוש אשר‬ ‫נראה דשייך ל ה י ד מ י נץ״ הוא בודאי ד ׳ מ ש ה מ י נ ץ חבר הרח״ו הנזכר בסי‬ ‫׳מהיר י ו נ ת ן ס א ג י ש ד ל ג׳ כדים יש ל ש כ י נ ה ׳ ג ם הוא ח ב י ת‬ ‫של הדחיו(‪.‬‬ ‫נראה שכל זה העתקה מסודרת מ ה ג ה ו ת ל ס י ע ץ ח י י ם א ו‬ ‫חיים‬

‫אוצרות‬

‫מבית מדרש הדמיז‪ ,‬כי נמשך אחרי סדר הדרושים והיותר נראה לפי הסדר‬

‫הזה הוא שהם על פי אוצרות חיים‪ ,‬אבל אינם הנדפסים בם׳ מקום בינה בשאלוניקי‬ ‫תקעיג• ובאמת מתאימים הרבה לקוטים כאן )גם בסדרים( להגהות אוצרות חיים‬ ‫שנמצאו בכיי ‪ ,8° 370‬ועיין גם ‪ .8° 468‬בסוף נשארו ארבעה דפים ריקים ואחיכ‬

‫כ ת ב י ד ‪114 113‬‬

‫‪157‬‬

‫באה עוד הערה על פיב דממי ולא מסי ‪1‬בם׳ עץ חיים[ ומעבר לדף חתם בימגך‬ ‫י ש ע י ה ך ב י נ י ס ט י כבעל כה״י‪.‬‬

‫‪114‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8* 465‬נייר‪ 1 5 : 2 0 ,‬צימ‪ 380 .‬דף‪ ,‬מספר השורות שונה מאד‪.‬‬ ‫בחלק הראשון נתקלקלו הרבה דפים וגם הכתב‪ .‬כתב קורסיבי אשכנזי משלשה‬ ‫סופרים שונים‪ .‬נקנה בירושלם תדפיד‪.‬‬ ‫קובץ דברי קבלה שוגים‪ ,‬חלק מתוך קובץ הרבה יותר גדול כי יש בו‬ ‫סימני דפים ישגים‪ ,‬הפותחים מדף תקג״ב‪.‬‬ ‫‪•1‬‬

‫דף‬

‫‪A‬‬

‫‪1‬־‬

‫‪A‬‬

‫‪ 1 1 7‬םוד עמוק דקץ הפלאות‬

‫חסר בראשו ובסופו‪ ,‬בכתיבה קטנה‬

‫וצפופה מאד‪ ,‬והם סודות עמוקים ורמזים בגימסריאות וכר על הקץ והגאולה בדרך‬ ‫קבלה‪ ,‬כתובים בסגנון מעורפל עד שקשה לעמוד על כווגת הדברים וקשה להחליט‬ ‫אם גכתב בידי אחד ממאמיגי שבתי צבי או לא‪ .‬יוצא ממאמרי הזוהר על הגאולה‬ ‫ותולה דרשותיו בהם‪ .‬הנמצא כאן הוא כגראה אך חלק קטן מספר גדול מאד‬ ‫המתחלק לפנים ולפירוש הכתוב מסביב׳ אבל המחבר שהוא עצמו כותב כתב היד‬ ‫השאיר בדפים רבים מקום פנוי לפנים ולא השלים אותו אחר כך‪ .‬מערב שבת לערב‬ ‫שבת דשם המחבר למטה בסוף הדף את היום והשנה! החלק שלפנינו נכתב בשנות‬ ‫תמ״ו ותמ״ז• דף ‪:39‬‬

‫‪B‬‬

‫״ ע ד כאן כתבתי בחצות הלילה ליל חיי טבת תמע לפ״ק״‬ ‫‪A‬‬

‫וכאלה רבים‪ ,‬והאחרון בדף ‪,- : 110‬שער זה כתבתי עד יום ו׳ פ׳ ואתה תצוד‪...‬‬ ‫תמ״ז לפ״ק״‪ .‬מדף ‪ 40‬מתחיל בפנים פרק חדש שכתוב עליו ״לך ל ך ופותח‪ :‬ועלו‬ ‫מושיעים בהר ציון‪ ,‬ולמטה מהפנים נרשם‪ :‬״מכאן התחלות פתיחות שעדי י׳׳ה כמה‬ ‫שנ׳ פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה יה״‪ .‬פרק זה נמשך עד סוף המאמר‪ .‬שם‬ ‫המחבר לא נודע לי‪ ,‬ונראה שחי בפולין כפי עדותו במאמר השני‪.‬‬ ‫ף‬

‫•‬

‫‪A‬‬

‫‪118‬־ ‪279‬‬

‫‪B‬‬

‫סוד כח י״ב שבטים דששים רבוא מכרם אחד‬

‫מכללא‬

‫ה א ם ה ר ו ב צ ת ע ל ה ב נ י ם א ו ע ל ה ב י צ י ם ‪ ,‬והוא כנראה המשך ישר מהמאמר‬ ‫הקודם‪ ,‬וגם בסימני הדפים שהכותב עצמו רשם‪ ,‬אין חסרון בין שני המאמרים‬ ‫אעיפי שםגים סוד קץ הפלאות גפסק באמצע! השם הארוך היה כתוב מעל כל דף‬ ‫ודף אבל גתקלקל כמעט בכולם וצירפתי אותו משרידי הכתב בדף ‪ 158‬ובדף ‪.266‬‬ ‫גם הוא נתחבר לפי אותה הדרך‪ .‬בדף ‪ 118‬מזכיר את אדר שנת ה׳ אלפים תמ״ח‬ ‫כזמן התחלת חבורו זה‪ .‬מדף ‪ 206‬ואילך הדפים עלו בערבוביא ונכרכו שלא כהוגן‪.‬‬ ‫אחדי ‪ 206‬נכנסו שני דפים השייכים לסוף‪ ,‬ואחרי דף ‪ 216‬חסרים שלשה דפים‪,‬‬ ‫ולאחריהם שייך דף ‪ 2 6 4 - 2 4 2‬לפי עדות סימני הדפים הישנים‪ ,‬אח״כ דף‬

‫‪241-222‬‬

‫כ ת ב יד ‪114‬‬

‫‪158‬‬

‫)שביניהם ובין הקודמים חסרים יותר ממאה דף(׳ דף ‪,221-217,266 - 265 ,279 - 267‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪ .208-207‬וז״ל בדף ‪ 269‬״עד כאן‪ ...‬כתבתי כמעט לזמן הסימן ויהי יהוד! משגיב‬ ‫לד״ך ימים לחודש מד חשון ע״ץ פר״י גי׳ כיל הנשמיה גי׳ שוכ״ן עיד לפיק ] ~ ש נ ת‬ ‫ת״ן[ וביום ג׳ פ׳ תולדות ביום כ״ה ה ל כ תי ב ד ר ך ל ק י ק מ י ר ביריד עמלקיי‬ ‫דתמן בכ״ה כ״ה לקו דין עד״ת קרית לקו בסוד המשים ומאתים מכות כמנין‬ ‫עמליקי ביריד מייד‪ ...‬ו מ ש ם ה י ה נ ס י ע ת י לק״ק מקו״ם ני״ע שוי״ז ]‪[Nieswiez‬‬ ‫ומשם ל ק ״ ק מ ק ו ם ק פ י ו ל י י ה ]‪ [Kapolja‬בםימנא כלל דית מניק יום נקים בלבי‬ ‫בתרין ויו אהיה אשר אהיה דא לבי דמצראי ודא לבי דלעתיד לנטלא נוקמא מן עמלקיי‬ ‫מדיי ומן ג׳ מקום דסימנא מניק היה נסיעתי ל ק י ק מ ק ו י ם ס ל ו י ץ ד א קפ״ו תמן‬ ‫קפ״ו תהומות בלב יים כיה כיה דא מייד נייעשויז קפוליהסלוץדא אלויוידאתוון‬ ‫םלקין בחושבנא אל״ף מועיד ••• והייתי ניע וניד כצפור נודדת מן קנה מזמן יום‬ ‫כ״ה למר חשון מן מיריר המריק עד כ״ח שבת מידיד לפיק ‪1‬ת״ן( באתי לביתי‬ ‫ועדיין לא באתי לידי כתיבות ידי בדיו בקולמוס דילי לכתוב עד יום ד׳ פ׳ יתרו׳‪.‬‬ ‫משורות אלה הנותנות גם דוגמא טיפוסית מסגנון רמזיו של המחבר‪ ,‬ניכר שהיה‬ ‫יושב בפולין‪ ,‬ונראה שהיה סוחר‪ ,‬ובעתותיו הפנויות השתעשע בפרדם ובסודות‬ ‫‪a‬‬

‫הגאולה‪ .‬בדף ‪ 271‬מזכיר את ״בית הכנסת דנהר מקום סלויץ שנבנה מזמן שפיז‬ ‫ש׳ אנ״י יהו״ה עד שנת כ״ל הגשמ״ה דא סיג שנה׳‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫!פירושים בדרך קבלת האדיי על הפ׳ וישב יעקב בארץ מגורי‬

‫‪282 - 280‬דף‬

‫אביו[‪ ,‬נכתב על ידי סופר אחר‪ ,‬מאוחר‪ .‬חסר בסופו‪.‬‬ ‫‪•4‬‬ ‫‪•5‬‬

‫ג‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫דף ‪ 286 -283‬חלק מן ד ר ו ש ד ע ת י ק !מס׳ הדרושים לדודו[‪ ,‬חסד בראשו‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪363 -287‬‬

‫נוף הראשון מס׳ נוף עץ חיים‬

‫ל ד ח י י ם ו י טא ל‪ ,‬והוא ביאור‬

‫מאמרי הזוהר להאר״י בנוסח שסדר מהרים פאפערש כפי שנזכר בסי שם הגדולים‪,‬‬ ‫ולא נדפס בצורה זאת‪ ,‬אבל נדפס בכדומה לה ומבלי החלוקה לסימנים בכל פרשה‬ ‫ופרשה הנוהגת כאן׳ בחלק הראשון של ס׳ ‪-‬זוהר הרקיע׳ אלא שהוסיפו שם בדפוס‬ ‫עוד פירושים ארוכים מתלמידי האר״י לסבא ולפ׳ תרומה ושאר הוספות לדוב‪ ,‬שאינם‬ ‫מס׳ נוף עץ חיים‪ ,‬ולפנינו כאן צורה מקורית יותר‪ .‬אמנם גם ס׳ זוהר הרקיע בצורתו‬ ‫האמיתית )למשל בכיי בריט‪ .‬מוז‪ (799 .‬קרוב מאד לס׳ נוף עץ חיים‪ .‬נכתב בידי‬ ‫סופד אחר )שכתב גם את ההמשך עד סוף כהיי( בכתיבה אשכנזית יפה של תחלת‬ ‫המאה הייח‪ .‬בראשו חסרים דפים אחדים ופותח רק בסימן כ׳ של פרשת בראשית‪.‬‬ ‫סי׳ ע״ז‪-‬פ״א בפי בראשית הם ‪ -‬ל מ ו ה ד י ד י ו ס ף ה מ ע ר ב י ב ן ט ב ו ל י מביאורי‬ ‫‪7‬‬

‫יע‪ .‬דף‬

‫‪3‬‬

‫‪0‬‬

‫‪b‬‬

‫‪.‬‬

‫לשון ס׳ מראות ה צ ו ב א ו ת ה ס פ ד‬

‫מחולק לשלשה שריגים‪ ,‬על פי חמשה חומשי התורה‪ :‬בראשית‪ ,‬שמות‪ ,‬ומויקרא עד‬ ‫דברים‪ .‬בסוף‪ :‬יתם ונשלם נוף הראשון׳‪.‬‬ ‫‪•6‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪ 380 -363‬ב י א ר מ א מ ר י ז ו ה ר ש י ר‬

‫ה ש י ר י ם !ומדרש רות[ שנמצאו‬ ‫‪a‬‬

‫בספרי מורינו האד״י זצ״להה!•ועוד עניינים שונים לפירוש הזוהר[‪ .‬דף ‪ 369‬ענין‬

‫‪159‬‬

‫כ ת ב י ד ‪115 114‬‬

‫י״ח אלף עולמות מכתב יד דיי טבול‪ ,‬שהוא ר׳ יוסף בן טבול )עיין עליו למעלה‬ ‫בכיי ‪ .(8° 452‬שם גם ״שמעתי מהר״י ]־־ד׳ י ה ו ד ה [ מ ש ע ן ששמע ממורי ד ל ״‬ ‫הוא החכם הנזכר גם פעמים אחדות בסוף ם׳ שער הגלגולים‪.‬‬ ‫דף ״‪ :370‬ה ש א ל ה ש ש א ל כהר״ר ש מ ו א ל פ ו ד ל י א ]צ״ל פודילא[ אל החכם‬ ‫הקדוש כמהריר יצחק לוריא זלה״ה והשיבו ד ל תשובה זו‪ .‬בחירי רצתה נפשי ‪...‬׳׳‬ ‫נדפס בשנויים רבים ומבלי להזכיר שם השואל בנוסח השני של ס׳ תורת נתן‬ ‫)וואדשא תרניד(דףמ״ז‪.‬אומר בו ״ ז כ ו ר נ י ש ג ל י ת י זה בפי׳ ב ס פ ר א ד צ נ י ע ו ת א‬ ‫בדרוש לכל נתת בן זוגי )ובדפוס מוסיף עוד‪ :‬״תבקשהו אצל אחי נריו ותמצאו׳‬ ‫וכן כאן בכ״י ‪ 8° 479‬דף ״י ‪ .(61‬ומזה ניכר שבאמת האר״י עצמו חיבר את הפירוש‬ ‫לספרא דצניעותא‪ ,‬ואין לסמוך על דברי האומד שמעולם לא חיבר האר׳׳י אלא‬ ‫הקדמה אחת קצרה‪ ,‬ודברי הרב חידיא בשם הגדולים ודברי ד׳ מנחם לונזאנו‬ ‫בהקדמת ספרו ס׳ אמרי אמת )כפי שהעתיק אותם באוצר הספרים עמ׳ ‪ (42‬שהאריי‬ ‫עצמו חבר פי׳ ספרא דצניעותא בתחלת פעולתו‪ ,‬מתקיימים מתוך תשובה זו‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫דף ‪ 3 7 0‬ו ז ה להר״א ]=די א פ ר י י ם ! פ נ צ י ר י משם הרב ד ל שייך לספר התיקונים‪. :‬‬ ‫והוא דרוש ארוך עד דף ‪ 374‬שלא נודע לי ממקום אחר‪ .‬ר׳ אפרים פנצירי נזכר‬ ‫גם כמה פעמים בכתבי יד של ס׳ בית מועד להאריי הנדפס בשם ס׳ מחברת הקדש‪,‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫וכן כאן בכיי ‪ 8° 121‬דף ‪ 50‬ועוד ‪ .77‬דף ‪ :375‬באורי האריי למשניות אחדות‬ ‫בם׳ יצירה‪ .‬בדף זה נוסח של סיום‪ :‬יתם ונשלם המלאכה כולה‪ ,‬ויופי הפעולה‪ ,‬שבח‬ ‫לאל נורא עלילה‪ .‬והא לך ביאור קצת מאמרי זוהר מחלקייג׳ וקצת ביאור לשון‬ ‫התיקונים ליקוטי בתר ליקוטי מ נ י מ ו ק י ה ח כ ם מ ו ה ר ״ ר מ א י ר פ א פ ר ש כיץ‬ ‫צ י ג ׳ והם מפרשת אמור ואילך ומסיים כאן‬

‫ב ד ף ‪3 8 0‬‬

‫‪a‬‬

‫‪-‬‬

‫במאמר ׳מליקוטי ם׳ מאורי‬

‫אורי)לד׳ מאיר פאפרש(•‬

‫‪115‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 491‬נייר‪ 10,5: !6 ,‬צימ‪ 133 .‬דף‪ 26-22 ,‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קורסיבה מערבית רחבה‪ ,‬מהמאה הי״ח‪ 48 .‬דף הראשונים חסרים‪ ,‬ונמצא עכשיו‬ ‫מדף ‪ 185-49‬לפי סימני דפים ישנים‪.‬‬ ‫נקנה מל‪ .‬שוואגר תרפיט ז כיי טולידאנו‪.‬‬ ‫ק ו ב ץ מ ד ר ו ש י ]אברהם מ י כ א ל ק א ר ד ו ש ו [ ‪ ,‬ושמו לא נזכר כאן‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪26‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫ד ‪ ] ' - 1‬ל ת ש ( ז ה א ל י ו א נ ו ה ו פ י א ע ד י י ד ‪ ,‬וחסרים פ ׳ ט ״ ו ‪ -‬י י ח הנמצאים‬ ‫בכ״י אדלר ‪ 1653‬בניו יורק‪ ,‬ומוכיח כאן שגם ‪-‬בכל המקובלים מאלף שנים עד‬ ‫עתה לא נמצא אלהים אמת חולקים בניגוד על עצמות האלהות ועל עיקר העבודה‬

‫‪160‬‬

‫כ ת ב יד ‪115‬‬

‫והאמונה יצא מכל זה שבכל העולם כולו לא יש מי שידע לאלהי ישראל ואין‬ ‫עמנו חכם שיכיר היום מי הוא האלהים באמת וזאת היא הפלא שהפליא הפלא‬ ‫הקב״ה שנסתר ונתעלם מעיני כל ישראל״ ומביא דברי בקרת גם על שימת האר״י‬ ‫)פ׳ י״א(‪ .‬נתחבר בשנת תמ״ה‪ .‬בסוף דפים אחדים ריקים‪.‬‬

‫‪•2‬‬

‫‪•3‬‬ ‫‪•4‬‬

‫‪b‬‬

‫^ ‪ 30-35‬דרוש השכינה‪/‬פותח‪ :‬״אמרו בפי פנחס זכאה איהו מאן דאשתדל‬ ‫בגלותא בתראה למנדע לשכינתא׳‪ ,‬והוא ש ו נ ה מהנמצא לפני מכ״י אדלר ‪! 1653‬‬ ‫בסוף‪•:‬יתם אני הכותב ד ו ד פ א ל י י א ג י י נר״ו*‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ 41 -36‬דרוש הקב״היפותח‪ :‬״כנוי זה קדמון כנראה מן הקדיש״‪ .‬לא נודע‬ ‫לי בכיי אחר• בסוף ג׳ דפים ריקים‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪ 64 -44‬דרוש‬

‫ה א ל ה י ם י פ ו ת ח ‪- :‬כל האומות בחרו באיש אחד שיהיה להם‬

‫למלך׳‪ .‬נפסק באמצע העמוד ‪...-‬כי אם אל השם ית׳ אנו קוראים ומתפללים‪ ,‬גמצא‬ ‫שמדע״ה״‪ ...‬והמעתיק השאיר כאן חמשה דפים ריקים וחשב אולי להשלים את‬ ‫החסרון‪.‬‬

‫‪•5‬‬

‫דף‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪ 83 -70‬ד׳ שם הגדול אהוה)!(‬

‫פותח ״אמר משה דבינו ע״ה הנה אנכי בא‬

‫אל בני ישראל וכר ואמרו לי מה שמו״‪ ,‬מגלה בה גם ״סוד שלא גגלה עד היום״‬ ‫על פגימת החטא של אדה״ר בהויוית העליונות‪ ,‬וגם סודות על הקץ ומזכיר כי‬ ‫ א נ ו ה י ו ם ב ש נ ת ה׳ א ל פ י ם ת נ ״ ב ״ ׳ שהוא לדעתו ‪ -‬ק ץ ל ע נ י ן ה נ י צ ו צ ו ת ׳‬‫‪8‬‬

‫‪0‬‬

‫‪a‬‬

‫עד סוף הדרוש קרוב ל ס ו ף ו כ ל הקצים הללו‬

‫‪:‬‬

‫לגילוי שכינה ואלהותו של הקביה ‪ ...‬כי בלתי התחלת ידיעתו של האלהות בעולם‬ ‫בתוך ישראל לדעת ולהאמין ולהבין מציאותו ואחדותו של הקב׳׳ה ושכי׳ אי אפשר‬ ‫לנו לראות סימן ברכה בענין הגאולה ואתם ראיתם את הדבר הגדול הזה בימיכם‬ ‫מה שלא היה דבד כזה מיום חרבן הבית עד עתה ‪...‬״‪ .‬לבסוף חתימת הסופר‬ ‫דוד פאלייאג׳י‪.‬‬

‫‪•6‬‬

‫לפל דף‬

‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪ 108 -84‬דרוש שם הוי״ה• פותח‪- :‬אמרגו שעעכ״ה איגו הס״ר‪ ,‬הקב״ה‬ ‫על דברי ס׳ ברית מנוחה שכתב‬ ‫‬‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫שבראשונה יצא מאת הס״ר שם אהיה ר״ל מי שנקרא או ראוי לקרוא בשם אהיה‬ ‫‪b‬‬

‫ואחר יצא שם יהוד‪...,‬״‪ .‬לבסוף‪ :‬״אני הכותב דוד םאלייאג׳י נר״ו‪.‬״‬

‫‪•7‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ 133-110‬דרוש שם הויה ושם אדני* פותח‪ :‬״צריך להקדים בקצור מה‬ ‫ש ב א ו ר ך כ ת ב ת י ב ד ר ו ש ה א ו ת י ו ת ו ב ד ר ו ש זה א ל י שהקביה יצא תמיד‬ ‫מהא״ם העליון המכונה עילת עכהיע או סיד דדך אצילות מפואר ומשובח על כל‬ ‫הנמצאים הנאצלים״‪) .‬דרוש האותיות הנזכר כאן נמצא בכ״י בת״ת בליוודנו סי׳ ‪.(86‬‬ ‫לא נמצא כאן בשלימות ונפסק אחרי רשימה של ניקודים שונים משם הוי״ה‬ ‫״וסדר ההתלבשות אכתוב לך במדת ת״ת שמו של הקביה יהויה וה״א ראשונה‬ ‫מלובשת״ ]עד כאן[‪ .‬שאר הדפים חסרים עכשיו‪.‬‬

‫‪161‬‬

‫כ ת ב י ד ‪116 115‬‬

‫‪ 7 - 3‬לא נזכרו ברשימת דרושי קרדושו‬

‫‪j.Q.R.n‬‬

‫‪1927‬‬

‫עמי‬

‫‪110-109‬‬

‫וכל הרשימה שם אינה מדוייקת‪ ,‬ועיין רשימתי הנוספת בספר הזכרון לפרום׳‬ ‫חיות ד ל )בדפוס(‪ .‬הספר איננו הדרוש שמא קדישא הנמצא בכ״י ‪ 129‬בספריה‬ ‫הלאומית בווינה‪.‬‬

‫‪116‬‬

‫תבניות שונות‬

‫‪r‬‬

‫‪-.‬‬

‫‪ 5‬דף‪ ,‬דפים אחדים קרועים‪ .‬כתב‬

‫‪4‬‬

‫קודסיבי איטלקי של סופרים שונים מן ‪ 1700‬עד ‪ .1750‬באמצע נמצאים כמה דפים‬ ‫ריקים בלתי מסומנים‪.‬‬ ‫גנזי יוסף‪.‬‬ ‫אוסף מעניגים שוגים‪ ,‬ביחוד בקבלה‪.‬‬ ‫‪1‬׳‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ 1-2‬סופם כתבי הראשון ][תשובה בהלכה‪ ,‬מתחילה‪ :‬עיר קטנה שביהודה‬ ‫ואנשים בה מעט וקצתם מםתחרים במכירת מנעלים וזה דרכם ‪ -‬ושאלו את פי‬ ‫אם הנני מסכים בהוראה זו‪ .‬שם המשיב לא נזכר‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫‪,‬ז‬

‫ד ף ״ ‪] 4 - 3‬מכתב[ על עניני שכירת חנויות בכפר סקאנדיאנו)‪ (Scandiano‬הממוצע‬

‫•‬

‫בין מודינה וריגיו׳ על יסוד מעשה שהיה שנים אחדות אחד פטירת ד׳ בנימין‬ ‫כהן‪ .‬הכותב מספר באריכות כל המאורע כדי להצטדק בפני רבני איטלייא על‬ ‫פסק דיגו‪ .‬מזכיר שסד מכירה לגכרי מדגיו שנת ‪.1736‬‬ ‫ג•‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪ 5‬־ ־ ‪ ] 8‬ת ש ו ב ה אחרת‪ ,‬כנראה באותו הענין[ ‪-‬לימים חלפו עבדו למו הוצע‬ ‫‪a‬‬

‫לפני שאלה על ראובן המוכר בשבת בפרהסיא עורות ומנעלים ‪...‬״‬ ‫דף‬

‫‪a‬‬

‫‪11‬‬ ‫‪5‬‬

‫•‬

‫‪a‬‬

‫] ‪ - 9‬ת ש ו ב ו ת אחדות בעניני נדוניא[‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪a‬‬

‫‪-12‬‬

‫‪b‬‬

‫‪ 2 1‬ספר היהודים‬

‫של האריי זלה״ה‪ ,‬עם הגהות קול הרמיז לד׳ משה‬

‫זכות‪ ,‬ביחוד לתקון שובבים‪ .‬נדפס בקארעץ תקמיג‪ .‬כאן חסר בסופו‪.‬‬ ‫‪•6‬‬

‫דף‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫‪24 -22‬‬

‫דרוש המקיפים׳‬

‫מתחיל‪- :‬דע כי מה שכתוב לפנים כי בגבורה‬

‫ו ד א ״••״ ואין זה הדרוש הנדפס בם׳ עץ חיים‪.‬‬

‫דף‬

‫‪32‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫א ‪] ( - 2 5‬אגרת! מד׳ מ ר ד כ י ב ן ש ל מ ה העומד לשרת בקדש בביה‬ ‫החדשה בווילגא לכמוהריר אברהם ]תויגו[ ולכמוהר״ר בנימין כהנא ]הוא הרביך[‪,‬‬ ‫ע ל ה מ ק ו ב ל ר׳ י ה ו ש ע ה ע ש י ל צורף‪ ,‬המקובל והנביא בווילנא‪ .‬עיין עליו בס׳‬ ‫עיר הצדק לצונץ ח״ב ע׳ ‪ .64/63‬הזכיר בו את חמשה הספרים אשד חבר משנת‬ ‫תכיו עד הנה‪ .‬העתק המכתב במלואו עיין כאן בנספחים‪ .‬ב( ק ו נ ט ר ס מ כ ת ב י‬ ‫ד י י ה ו ש ע ה ע ש י ל הנ״ל החותם בסוף ו ד ל ‪-‬עד כאן נכתב בשמי יהושע העשיל‬ ‫בן מהר״ר יהוםף זצ״ל״‪ ,‬מועתק עיי כותב האגרת הגיל המסיים‪- :‬ע״כ היה לי פנאי‬

‫‪162‬‬

‫כתב‬

‫יד‬

‫‪117 116‬‬

‫להעתיק‪ ,‬בשבוע הבעיל בעהיו אעתיק עד מקום שידי מגעת״‪ .‬מדבר על סודות‬ ‫הגאולה ורמזיה בק״ש‪ .‬ג( קוגטרם אחר ממנו והוא תשובה לאגדת הבאה אליו‬ ‫מאיטליה‪ ,‬בלי ספק מצד הרב״ך‪ .‬מדבר גס הוא על סודות היחוד בקיש‪ ,‬ועיין גם‬ ‫כדומה לו בסי עניני שבתי צבי ע׳ ‪ 107-106 ,102 - 99‬ובמאמרו של דוד קויפמן‬ ‫ב‪( M . G . W . J(1897.‬‬

‫ע׳ ‪ 702‬ואילך‪ ,‬שטעה והחליף את ד׳ יהושע העשיל צורף זה‬

‫עם הגאון ר׳ העשיל בקראקא‪.‬‬ ‫‪•8‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪ 36 -33‬כללים וסודות בעניני הקבלה‪ .‬א( כ ת ב ר׳ י ע ק ב ב ״ ר ש ש ת ז ״ ל‬ ‫מלשון הרי יוסף ב״ר שמואל בפ׳ בראשית‪ ,‬והוא הקטע הידוע מהרבה כיי‪ .‬ושייך‬ ‫‪a‬‬

‫לסוף ס׳ משיב דברים נכחים שלו‪ .‬ב( דף ‪ 34‬״עוד בא אלינו בענין סדר מעשה‬ ‫בראשי׳ ואמי לנו כי הוא מ ל ש ו ן ר מ ב י ן ז״ל שעשה בתחלה כשעלה במחשבה‬ ‫לדבר בספי׳ כי חשב לגלות הדברי׳ בביאורם״ והוא למשל בכיי אוכספורד סי׳ ‪,1646‬‬ ‫והדפסתיו זה עכשו בקרית ספר שגה ו׳‪ ,‬עמי ‪ 4 1 7 - 4 1 5‬ג ( דף ‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫‪b‬‬

‫ענין הקשת‪.‬‬

‫ד( סוד של תפילין‪ .‬ה( תמצא ל׳׳ב פעמיי אלקי׳ בפי בראשית‪ .‬ו( עילת העלות‬ ‫חכמה בינה חסד ‪] -‬הערות קצרות(‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪41 -37 •9‬דף‬

‫‪ :‬אלו הם הכללים שנמצאו מכתיבת הר״ד ח י י ם ו י מ ל זלה׳׳ה ]והם‬

‫כ״ד ועוד פעם ה׳ כללים(‪ .‬מתחיל‪ :‬א‪ .‬החלוק שיש בין העה״ב לעתיד לבא‪...‬‬ ‫‪•10‬‬

‫‪a‬‬

‫דף ‪)] 43‬אגרת( אל האלוף כמוהר׳׳ד ב״ק מבורך?( ואל האלוף כמוהר״ר א ב ר ה ם‬ ‫ס ג ר י ]בדברי הלכה(‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪45 •11‬דף‬ ‫‪•12‬‬

‫‪a‬‬

‫שאלות ותשובות אחדות בהלכה‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫דף ‪ 48 -46‬מצאתי כתוב בקונטרסי׳‪ ...‬ועוד מאמר ׳מאחד יקרת בעיני‪ ...‬כאשד‬ ‫מיום שנסע מעכ״ת‪...‬׳ ] ס ו ד ו ת ע ל ע נ י ן ה ק ט ר ו ג ( ובסופו‪ :‬יומה ששאל מעכ״ת‬ ‫ע״ד ד ר ו ש א ח י מ ע ץ אי אפשר עכשיו להעלותו על ספר כי הדברים עתיקים‬ ‫ונמשכים יותר משלש מאות נידות וכשיהיה לי פנאי בע״ה אכתוב בארוכה בשפה‬ ‫בדורה אם שיהיה כתוב באלפא ביתא של אתב׳ש וזה לך האות שכל אות שתהיה‬ ‫מחולפת תהיה עליה נקודה אז תבין אשד לפניך ונא מעכ״ת יראה שאלתו זאת‬ ‫אל האלרף‬

‫ם ר ו ו‬

‫ל י ‪ -‬ו ]‪ [saravai‬ולכדומה לו־‪ .‬ספר כזה בשם דרוש אחימעץ‬ ‫צ‬

‫לא נודע עד עכשו» ונראה שזהו ספר שבתאי‪.‬‬ ‫‪•13‬‬

‫דף ‪ 54 - 50‬שו״ת בהלכה‪ .‬ביניהם אחת מר׳ בנימין בן אליעזר כהן מרגייו‬ ‫משנת התע״ח ליצי׳‪.‬‬

‫‪117‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8» 239‬נייד‪ : 20 ,‬ל‪ 16,‬צימ• ‪ 24‬דף‪ 25 ,‬עד ‪ 26‬שורות בעמוד•‬ ‫קורסיבה אשכנזית יפה מאמצע המאה הייח•‬

‫כתב‬

‫‪118 117‬‬

‫יד‬

‫‪163‬‬

‫גנזי יוסף‪.‬‬ ‫]ס׳‬

‫לןל״ח פתחי חכמה‬

‫לר׳ מ ש ה ח י י ם ל ו צ א ט ו [ בלי הקדמתהמחבר‪,‬‬

‫פותח בסי׳ א‪ ,‬הועתק כאן עד סוף סי׳ ל׳‪ ,‬כמו בדפוסים‪ .‬שם הספר והמחבר‬ ‫לא נזכרו‪.‬‬

‫‪118‬‬ ‫‪ - . iiebr. 8° 255‬נייר‪.‬‬

‫ל‪13,5:17,‬‬

‫צ״מ‪ 137 .‬דף‪ 20 - 15 ,‬שורות בעמוד‪.‬‬

‫קורםיבה איסלקית גדולה משנת ת׳׳ק בערך‪ .‬אוסוגראף ?‬ ‫נקנה בירושלם‪ .‬תרפ״ז‪.‬‬

‫אבני חפץ‬

‫לר׳ י ה ו ש ע ס ג ר י )רב בפסאלי(‪ .‬בשער מיוחד‪ :‬׳אבני חפץ‬

‫מאסף לכל מחנות צלותהון דישראל אשר ס ד ר ה מ ק ו ב ל ה א ל ה י כ מ ו ה ר ״ ר‬ ‫ש מ ש ו ן בא ק י זצוקיל ועוד כהנה וכהנה על המצות כולם ברורים כולם חבורים‬ ‫על אדני דברי הרח״ו זיל אשר קבל מרבו האלהי ארי״א דבי עילאי מ ח ב ר ת‬ ‫סגרי׳‪.‬‬

‫יהושע‬

‫עם הקדמה ארוכה‪ ,‬בו יספר שהיה בדעתו ״לחבר יהא רעוא על כל מצוה‬ ‫ומצוה הכולל יהודיה ואותותיה בלקוטי מאמרים »• בלשון קצרה ••• ספרתי מחשבתי‬ ‫לאיש כמוני נכון לקראת אלקי ישראל ואמר לי הכבד ושב אל תעשה עדיף כי‬ ‫קדמך אדם גדול ~ המקובל ״״ כמוהיר ש מ ש ו ן ב א ק י זצוק״ל מעירך ‪ ...‬באגדת‬ ‫שלומים תלותי סני •״ הרב ״• א ב ר ה ם ס ג ר י נר״ו למען יאבה שלוח לי העתק‬ ‫שלם ״• ושלח לי מה שמצא ‪ ...‬אורו עיני כאשר טעמתי בקצה המטה שבידי‪...‬‬ ‫ושותא דמר קשישא ״״ ידענא שזכיתי לקרוא בחיבורו היקר ר ם ו א ה ל מ כ ה ‪-‬‬ ‫עודנו טמון בבית גנזי יוצאי חלציו‬

‫לא ראה עדנה אור הדפום מי יתן לי שומע‬

‫לי בעט ברזל ועופרת אחקוק אוסיף החסיד שאםף ורבץ וקבץ פעלים ״• זאת ועוד‬ ‫ידי נטויה לבאר בלשוננו הקודש כל יהא רעווא דיליה ולחבר מה שהשמיט הרב‬ ‫הכולל ואחרי עקבותיו יצאתי עד כי יצאה מתחת ידי עיסה מתוקנת ‪-‬״ וספד‬ ‫הכוונות וספר משנת חסידים היו לי לעיניס •״ לא זזה ידם מתוך ידי‬ ‫עשיתי‬

‫כאשר‬

‫ב ה י כ ל י ה ו ש ע ש ל י והאלקים אנה לידי הזמן שהבאתי המלאכה לידי‬

‫גמרה ומיניה ומיני יתקלם עילאה ••• זה שמו אשר יקראו לו מקרא דכתיב וכל‬ ‫גבולך‬

‫לאבני חפץ‬

‫•••״ ובסוף ההקדמה שני שירים‪ ,‬אחד בר״ת יהושע סגר)!(‪.‬‬

‫הספד עצמו פותח בכוונת ברכת הנהנין‪ ,‬ויש בו ל״ח פרקים‪ ,‬ובסופו עוד ׳שידת‬ ‫יהושע״ פזמון עם דית שם הוי׳׳ה כפול‪ ,‬כל הספד עצמו מנוקד‪ ,‬מלבד הערותיו של‬

‫כ ת ב י ד ‪120 119 118‬‬

‫‪164‬‬

‫ז‬

‫ר׳ יהושע על הכוונות הסתומות שיש בתפלותיו האלה‪ .‬בדף י‪ 131‬למטה נזכר‬ ‫כ נ ס י י י ו נ י ה ל כ מ ו ה ר ׳ ׳ ד א ל י ע ז ר נ ח מ ן פ ו א ה זציק״ל‪.‬״‬ ‫על המחבר‪ ,‬בעל ם׳ אשם תלוי וס׳ ניקרת איסור מתלמידי ר׳ יהודה בריאלי‬ ‫במנטובה‪ ,‬עיין ב‪ ( v n i z.f.n.B(1904..‬עמ׳ ‪ .45-43 ,27-20‬הספר שלפנינו לא‬ ‫נזכר שם‪.‬‬

‫‪119‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 106‬נייר‪ 10 :15 ,‬צימ‪ 51 .‬דף‪ 26-24 ,‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קורסיבה מערבית‪.‬‬ ‫מתנת מר אזולאי‪ ,‬תרפ״ה‪.‬‬ ‫פירוש‬

‫ה א י ד ר א ז ו ס א קדישא מהרב מ ה ד י ר י ע ק ב‬

‫מ א ד א ג י זלהיה‪.‬‬

‫הוא כתב היד שהיה בידי הרב חידיא• בראשו‪ :‬׳ניתן לי במתנה מאחי וראש‬ ‫ה ח י ר י ו ס ף ז ר ק א הי׳ו פה תונס״ עם חתימה בימגן׳‪ .‬נדפס בווינא תדמיז‪.‬‬

‫‪120‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 354‬נייר‪ 16 :20,5 ,‬צ׳מ‪ 69 .‬דף‪ ,‬בערך ‪ 35‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קורסיבה ספרדית מהמאה הייח‪.‬‬ ‫נקנה בירושלם‪ ,‬תרפ׳ו‪.‬‬ ‫ס׳‬ ‫יקותיאל‬

‫לדוד אמת ויד כהה‬

‫הגהות ופירושים על ס׳ תקוני זוהר מ ר י ד ו ד‬

‫ה כ ה ן ‪ .‬מחכמי ירושלם במחצית הראשונה של המאה הייח וכבר דבר‬

‫על החכם הזה א‪ .‬ל‪ .‬פרומקין בם׳ תולדות חכמי ירושלם חלק שלישי עמ׳ ‪ 60‬וגם‬ ‫הזכיר שם שגי ספרים ‪-‬לדוד אמת פירושים על הזוהר ויד כהה הגהות על תקוני‬ ‫זוהרי אבל לא דאה אותם בעצמו‪ .‬אמנם עיקרי דבריו גכוגים )ולא כדעת אל‪.‬‬ ‫ריבלין שם בהערתו המייחס הספדים לחכם אחר יותר מאוחד‪ ,‬ר׳ יעקב דוד‬ ‫יקותיאל‪ ,‬והכיי שלפנינו מוכיחן(‪ ,‬אבל באמת שני השמות מורים על הגהות‬ ‫לתיקוני זוהר אלא שנכתבו בשני אכםמפלארים שונים של התיקונים‪ ,‬ההגהות‬ ‫בדפוס האחד נקראו לדוד אמת ואלה שבדפוס האחר נקראו יד כהה )ולכן מביא‬ ‫כאן הרבה פעמים‪ :‬״כתוב בספר האחר׳( והועתקו כאן מגליונות הדפוסים האלה‬ ‫בספר אחד )לא עיי המחבר עצמה( ולכן נקרא עליהם בראשי הדפים הראשונים‬

‫כ ת ב י ד ‪120‬‬

‫‪165‬‬

‫השם המשותף‪ .‬והגהות יד כהה הן מאוחרות לנקראות לדיא כפי שניכר גם מסיפור‬ ‫מסיבות הם׳ יד כהה בהקדמה לפי מה שאביא למטה‪ .‬גם דברי םרומקין על‬ ‫המחבר שהיה שד״ד באפריקה הצפונית‪ ,‬גכוגים )ולא כתקוגו של ריבלין( כי‬ ‫כיי ‪) 8° 241‬ס׳ קול ברמה( נכתב בשבילו בסאס בשנת תפיח ושם נזכר בפירוש‬ ‫שהוא ירושלמי ונראה שהיה אז שדיר לערי המערב‪.‬‬ ‫המעתיק אסף הגהות אחדות מראשי שני הדפוסים של התיקונים המדברות‬ ‫על סיב הספר ושם אותם כהקדמה בדף הראשון‪ ,‬וזה עיקר לשוגם‪:‬‬ ‫״ ה ק ד מ ה ‪ .‬כל הנמצא כתוב בגיליון הס׳ הקדוש הזה הוא לי הדיוט מצע‬ ‫תחת כפות רגלי רבנן ותלמידיהון דוד יקותיאל הכהן ס״ט אם אפשר וה׳ יצילנו‬ ‫משגיאות ויורני •״ נפלאות כמיה נעים זמירות לעושיו ‪ -‬ו י ק ר א ש מ ו ב י ש ר א ל‬ ‫בעד‪.‬״י ל ד י א פ י ׳ ל ד ו ד א מ ת יהיר יקויים בי סיפיה דקרא‪ .‬עוד כתוב בגיליון‬ ‫תיקוגים אחרים ו ד ל כל ההגהות הכתובות בס׳ התיקו׳ הזה ד״י ]דוד יקותיאל!‬ ‫הם לי הדיוט דוד יקותיאל הכהן ס״ט ושייכי עם הגהותי הנק׳ בשם פי ה׳ יקבנו‬ ‫לדוד אמת ‪ -‬עוד כתוב שם ו ד ל אמר הצעיר ד״י הכהן להיות כי ב ש ג ה זו‬ ‫ט ב ת ה ת ק י י יסור יסדגי י״ד‪ .‬בהיל ובליל ח׳ לחוליי יום ג' הגעתי לשערי מות‬ ‫וכל הלילה הייתי מרגיש עקירת נשמה מכל אבר ואבר וצויתי לבני היי ולכל‬ ‫בני ביתי עד סוף שליש אחרון לאשמורה שכבתי ובעת שכיבתי אמרתי רבשיע‬ ‫בזכות הרשב״י ור׳א בנו וסיעת מרחמוהי קדישין זיע״א אם כל הכתוב לי הדיוט‬ ‫על אמרותיהם אמרות טהורות הוא אמת והוא תורה שאין בו דופי זכותם יעמוד‬ ‫והם יליצו טוב בעדי ושכבתי ובאותה שעה היתד‪ .‬נשמתי ריקא וכו׳ ואמרתי לבני‬ ‫המתן לי עד אור בקר וקרא אותי אם אענה טוב ותתבשר ביש ואם לא דע לך‬ ‫שכבר ״• נסתלקתי ותכף תשתדלו בי והנה ברחמיו בזכותם שב אפו ובאה זיעה‬ ‫מכף רגל וכו׳ ובאור בקר הבן יקיר לי קראני בלב נשבר מר אבא ועניתיו בני‬ ‫תתבשרו בשורה טובה כי סר מר המות שליית הנחוני וישנתי עד שתי שעות‬ ‫בזיעה גדולה במה אקדם ה׳ ארוממך ה׳ וכו׳ ומאז עד חג הפסח נשארתי חלוש‬ ‫ולא יכולתי לילך לביהיכ הקרוב לביתי כי אם משבת לשבת וכל היום בביתי‬ ‫ובחומותי לא זזה ידי מזוה׳ ותיקו׳ ושלי״ת כתבתי הרבה בס׳ זה בסיד׳‪ .‬וכן שם‪:‬‬ ‫יעוד כתוב בתיקו׳ הנדפס בקושס׳ יע״א בשנת יפדיה א״ת ]תיק! וזיל בהקדמה‬ ‫דף א׳ כתוב בגיליון ‪ -‬ואמרתי אגי אל לבי ל ק ר ו א שם ה ג ה ו ׳ ש ב ם ׳ זה ב ש ם‬ ‫יד‬

‫כ ה ה לסיבה הא׳ זכר הנם כי בהיות ידי יד כהה חלוש כתבתי זה‪ .‬ובי כ י‬

‫ה ג ה ה ר ב י מ י י ן ע ו ז י ג ו ז י ל ש ד ו ג ד ו ל ב י ש ר א ל ה י ה ו ה כ ר ת י ו שלי״ת‬ ‫הניף ימין עוזו נאדרי בכח קו החסד ימין תפארתנו וידוע כי כל חכמה דמה‬ ‫הזוהר הקדוש ותי׳ הם כנגד זיא דאצי׳ ‪ ...‬ובאתי אני הדיוט ביד כהה צד קו‬ ‫שמאל תפילין של יד לחבר את האהל ‪ ...‬עיי הרמוזים בי׳ די׳ד וה׳ ראשונה‬ ‫דכה״ה ‪ -‬ושלישית כי שמי דוד יקותיאל רמוז בייד וכה״ה היינו הכהין •••*‪ .‬מי‬

‫‪166‬‬

‫כ ת ב י ד ‪122 121 120‬‬

‫הוא הרב ימי״ן עודנו שהמחבר רומז אליו‪ .‬איני יודע‪ ,‬ונראה שגם הוא חבר‬ ‫הגהות על התקונין‪ ,‬ומזכיר אותן על כל עמוד ועמוד כמה פעמים‪.‬‬ ‫המחבר מביא בהגהות הקצרות האלה את ס׳ קול ברמה‪ ,‬את הגהותיו של‬ ‫ר׳ מאיד פאפרש‪ ,‬כתב הימיין דל‪ ,‬ס׳ קהלת יעקב לדי יעקב צמח‪ ,‬מס׳ גגיד ומצוה‪,‬‬ ‫ם׳ דוח דוד ]לד׳ דוד די מדינה[ ‪ -‬כולם פעמים רבות‪ .‬גם מביא בדף "‪ 45‬את‬ ‫ס׳ א״ח שלי ]אוצרות חיים ז[ •בדעת מהר״א אזולאי והריא ן׳ מוםא״ )הכוונה לדי‬ ‫‪B‬‬

‫‪4‬‬

‫ס׳ נשמת דוד הנדפס מקרוב‬

‫‪1‬‬

‫לר׳‬

‫דוד די מדינה(‪.‬‬ ‫‪B‬‬

‫בסוף ההגהות דף ‪ 6 8‬נרשם יום א׳ ריח אייר מש׳ אשריי אדם מצא חכמה‬ ‫‪a‬‬

‫לפ״ג ]תקי״א[ כיום גמד מלאכת ההגהות האלה‪ .‬בדף ‪ 6 9‬העתיק המעתיק עוד‬ ‫הגהות אחדות ״מה שכתב המחבר ד ל ב פ י ׳ ש פ י ׳ ה ר ב ש מ ו א ל ו י ט א ל ז ל ה י ה‬ ‫ע ל ה ת י ק ו ג י ם מ ש ם ה א ר י א ״ ל ז ל ה י ה ״ וגם בהם מביא את ספרו לדוד אמת‪.‬‬

‫‪121‬‬ ‫‪ —. Hebr. 8° 530‬גייר‪ 16:22 ,‬צימ‪ 17 .‬דף‪ ,‬בעדך ‪ 30‬שורות בעמוד• קורסיבה‬ ‫ספרדית לסופרים שונים‪.‬‬ ‫‪•1‬‬

‫דף‬

‫‪A‬‬

‫‪B‬‬

‫‪12 -1‬‬

‫ה ג ה ו ת שנמצאו כתובים בסביבות ספר ע״ח ]עץ חיים[ של מוהרש׳׳ם‬

‫]ר׳ ש ל ו ם מ ז ר ח י [ ד י ד י ע ש ר ע ב י זיע״א מכתיבת ידו‪] .‬נדפסו ביתר שלימות‬ ‫בעץ חיים דפוס שאלוגיקי תר׳׳ב ואח״כ בע״ח דפוסי ירושלם[‪ .‬גס דף ‪ 14‬שייך הנה‪.‬‬ ‫חסד בסוף‪.‬‬ ‫‪•2‬‬

‫‪A‬‬

‫דף ‪ 13‬ר מ ז י ד י ג י ן מ מ ה ד י ״ ך זצוק״ל חלק אבן העזר ]מלוקטים מס׳ שם יעקב‬ ‫לד׳ יעקב כהן[‪.‬‬ ‫]‬

‫>‬

‫‪A‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫[‬

‫‪-‬‬

‫‪,‬‬

‫דף ‪] 17‬הגהה לס׳ עץ חיים‪ ,‬עוד כתיבה אהדת‪ .‬שעד אבא ואמא סוף פ״ט ו ד ל ]איגי‬ ‫יודע מאיזה ספד נלקח‪ ,‬ובסופו‪ (:‬״זה הדף כתב ידי אני הצעיד המסדר ושמתי‬ ‫אותו פה בסדר העומר שלא יאבד גם שצריכה עיון׳‪.‬‬

‫‪122‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 63‬גייר‪ 1 2 : 1 6 ,‬צ״מ‪ 99.‬דף‪ ,‬מספר השורות שוגה‪ .‬הורםיבה‬ ‫ספרדית וכתב מרובע‬

‫‪167‬‬

‫כ ת ב י ד ‪23 122‬ו־‪28‬ו‬

‫ה א מ ת‬

‫‪a‬‬

‫‪- 1‬‬

‫‪h‬‬

‫‪ .‬הקדמה‪ :‬קרוב ה׳ לכל קוראיו‪ /‬והוא חלק‬

‫מס׳ נ ג י ד ומצור‪ .‬לדי יעקב צמח‪.‬‬

‫‪•2‬‬

‫‪b‬‬

‫דף‬

‫‪b‬‬

‫‪99 -9‬‬

‫חלק מתוך סדור האריי מסודר בכוונות ארוכות‪ ,‬כנראה מ ס ד ו ר‬

‫ד ׳ ש ל ו ם ש ר ע ב י ‪ ,‬בדף הראשון כתוב‪ :‬״••• בכל מקום שתידא)!( בסידור הנז׳‬ ‫חצי לבנה כ ז ו ) ( ר׳ ל שאינו מהרב החסיד זלה״ה אלא מ ח ״ ר י ו ס ף א מ ו ן‬ ‫ז י ל ה‪ .‬באמצע מובלע עוד‪:‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪79 -77•3‬דף‬ ‫‪b‬‬

‫חרושים אחדים על סור ארח חיים ס׳ תדפ״ו ותרפיז‪.‬‬

‫‪128-123‬‬ ‫‪ - . iiebr. 8" 307‬נייר‪ 15:20 ,‬צימ‪ 168 .‬דף‪ ,‬מספר השורות שונה‪ .‬אותיות‬ ‫מרובעות ואותיות רש״י יפות•‬ ‫מתנה מקרן הגאולה תרפ״א‪ .‬מעזבון ר׳ אהרן בכיר יצחק פירירה•‬ ‫‪.1‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫דף ‪ 2 - 1‬בכתיבה אחרת׳ קורסיבה ספרדית‪ :‬ד ק ד ו ק י ס ו פ ר י ם ‪ .‬חקירות על‬ ‫מקומות אחדים בספר הבא‪ ,‬״יש לנו לחקור בדברי מוהדשיש זלה״ה בעינין הק״ש‪...‬‬ ‫ועוד הערות‪ .‬מצאתי ב ס כ י י ל ד ב י ג ו ס ע ד י ה ג א ו ן זלהיה פירוש על חכמה בינה‬ ‫דעת (כשמות נרדפים‪ ,‬לא בספירות!( מה הפרש ביניהם ו ד ל חכמה שיוכל להשיב‬ ‫ביגר‪ .‬שגותן עצה דעת שיודע לשמוע עכ״ל‪ .‬״שמעתי מ ד ׳ ח י ג א ג י ן ה י ׳ ו שאל‬ ‫שאלה שאמר בתקוגים דף ‪1‬קמ״ד( כי שמך בך ובך שמך שאיגו מובן׳ מזכיר כאן‬ ‫עוד שמות שונים של אנשים וגשים להזכירם לטובה בתפלתו‪.‬‬

‫ף‬

‫‪165‬‬

‫‪a‬‬

‫‪b‬‬

‫] ‪ - 3‬ס ד ו ר הרש״ש(‬

‫שהוא ר׳ ש ל ו ם מ ז ר ח י ד י ד י ע ש ר ע ב י מגדולי‬

‫מקובלי ירושלם )עיין עליו םדומקין בם׳ תולדות חכמי‬

‫ירושלם ח״ג עמ׳ ‪.(119-116‬‬

‫כווגות התפלות בפרטיות‪ .‬גדפם בירושלם תרע׳ב‪ ,‬וכאן יש עוד הוספות‪ ,‬ביחוד‬ ‫‪b‬‬

‫מבנו ד׳ יצחק שרעבי‪ .‬בדף ‪ 157‬דברי הסופר״ זה הסידור כתבתי אותו א נ י‬ ‫ה צ ע י ר י צ ח ק מ ש ה פ י ר י ר ה י צ ״ ו לעטיר ‪ ...‬הר׳ מ ד אבי לכוין בו כמוהר״ר‬ ‫אהרן משה פידירה יצ״ו‪ .‬ידמיי אויא שבזכות הר׳ ש״ש שרעבי זיעיא וזכות כל‬ ‫הרבנים שסידרו אלו הבונות הם יליצו בעדי לפני ממה״מ הקביה שיזכני הקב״ה‬ ‫שיכתבו לי ג״כ בני הסידורים של הכונות ‪ -‬בחיי ‪ -‬מד אבי •״ ובחיי עט׳ד מרת‬ ‫אימי אליגדיאה בת גייגסיל תמ״א‪.‬‬ ‫הכרך הזה מכיל כווגות תפלת החול‪.‬‬ ‫‪ — Hebr. 8° 308‬נייר‪ 16,*: 21,5 ,‬צ״מ‪ 50 .‬דף‪ ,‬מספד השורות שונה‪ .‬כתיבה‬ ‫רבנית ספרדית‪) ,‬העתק יותר ישן מהקודם(‪.‬‬

‫‪168‬‬

‫כ ת ב י ד ‪123‬־‪128‬‬

‫מקרן הגאולה‪.‬‬ ‫]סידור הרש״ש! לתפלות החול )עד ברוך שאמר(‪ .‬פותח ׳הקדמת השמיש‬ ‫ושלום מזרחי שרעבי[ לברכה הנותן לשנוי‪.‬׳ שני הדפים הראשונים והאחרונים‬ ‫מלאים הערות מר׳ א ה ר ן פ י ד י רה כמו בכיי הקודם‪ .‬וכן גם מסביב לדפים העדות‬ ‫רבות כאלה‪ .‬בדפים האחרונים רשם ח ל ו מ ו ת שחלם בשנות תרל״ח ותרמיב על‬ ‫דבד הגאולה‪.‬‬ ‫י‬

‫‪ - . Hebr. 8° 309‬נייר‪ 16.*: 20 ,‬צ״מ‪ 140 .‬דף׳ כתוב כמו ‪ ,8 307‬נכתב בלי‬ ‫ספק על ידי אותו הסופר‪.‬‬ ‫מקרן הגאולה‪.‬‬ ‫]סדור הרש״ש! כוונות ליום שבת‪ ,‬ובחמשה דפים הראשונים ד ק ד ו ק י‬ ‫ס ו פ ר י ם מר׳ א ה ר ן פ י ר י ר ה‪ .‬מעתיק דברי הריביש שהוא ר' יצחק בן שלום‬ ‫שרעבי‪ ,‬ובראשם יזה לשון ‪ ...‬מהמקובל הרי התמיד כמוהר׳׳ר ב כ ״ ר מ ש ה ד י ד י ע‬ ‫מ א ג ׳ א ד על סוד יציאת מצרים׳)הוא אחד מחכמי ישיבת בית אל בירושלם אחרי‬ ‫ימי הרש״ש(‪ .‬הסדור עצמו מתאים לחלק השלישי של הגדפס )ירושלם תרעיו(‪ ,‬ובסופו‬ ‫יש עוד כוונות לפורים דף ‪.135-127‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 310‬נייר‪* ,‬׳‪ 17 : 20‬צ״מ‪ 143 .‬דף‪ .‬כתיבה כמו בכ״י הקודם‪.‬‬ ‫מקרן הגאולה‪.‬‬ ‫ס ד ו ר הרש״ש כווגות לראש השגה ולעשרת ימי התשובה‪ .‬והוא חלק‬ ‫ששי ושביעי בנדפס )תרעיו(‪ .‬שבעה דפים בתחלה ושגים בסוף ״ ד ק ד ו ק י ס ו פ ר י ם ׳‬ ‫פלפולים על קבלת הדש״ש מחכמי ישיבת בית אל בירושלם‪ .‬מביא כ״פ את היריא‪.‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 311‬כמו הקודם‪ 89 ,‬דף‪.‬‬ ‫ס ד ו ר הרש״ש כוונות לסוכות‪ ,‬חסר בראשו הרבה‪ ,‬מתחיל בדף ‪ 10‬בסימן‬ ‫קנ״ד של סימני הדפים המקוריים‪ .‬עם הערות רבות בכתיבת ר׳ אהרן פירירה‪ .‬מביא‬ ‫את ר׳ י ד י ד י ה א ב ו ל ע פ י ה )מחכמי ישיבת בית אל בדור אחרי הרש״ש(‪ .‬בתחלה‬ ‫ט׳ דף ובסוף ו׳ דף דקדוקי סופדים כנ׳ל‪ .‬חלק זה כנראה עדיין לא נדפס‪.‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 312‬כ מ ו הקודם׳ ‪ 46‬דף‪.‬‬ ‫]סדור הרש״ש[ כוונות לשבועות‪ ,‬פותח ב‪-‬הקדמה דםפר ישן שמצאתי״‬ ‫בראשו מדף ‪ 8 - 2‬הוספות לחלקים הקודמים והערות ״ממני הכותב אפ״ד יצחק״‬ ‫שהוא ר׳ יצחק פירירה הסופר של כתבי יד אלו‪ .‬בסוף ששה דפים י ד ק ד ו ק י‬ ‫ם ו פ ר י ם י‪ .‬גם חלק זה עדיין לא נדפס‪.‬‬

‫כתב‬

‫י ד ‪131 130 129‬‬

‫‪169‬‬

‫חלק מ״דקדוקי סופרים״ הנרשמים כאן‪ ,‬נכנסו לתוך םסרו של די יצחק משה‬ ‫פירירה הכותב‪ ,‬והוא ם׳ תולדות אהרן ומשה ואסיר יצחק הנדפס בירושלם תר״ל‪.‬‬

‫‪129‬‬ ‫‪ - . iicbr. 8° 198‬נייר‪ 18 :23,* .‬צ׳מ‪ 91 .‬דף‪,‬‬

‫‪ 50-45‬שורות בעמוד‪.‬‬

‫קורסיבה מזרחית חדשה‪ ,‬צפופה מאד‪.‬‬

‫לב טהור‬

‫פירושים ומאמרים בקבלה‪ ,‬מחולק על פי פרקים‪ ,‬אולם אחרי‬

‫סדק סיב נפסקה חלוקה זו• המחבר היה בים חכם ספרדי בין שנות תיק ותיר‪.‬‬ ‫מביא את ר׳ חיים ן' עטר )פירושו על משלי בשם ראשון לציון(‪ ,‬ואת שמנה‬ ‫השערים לרחיו‪.‬‬ ‫פותח‪ :‬״בראשית הנה מילת בראשית הוא תחילת ההתגלות בחינת קטנות‬ ‫כל מה שיהיה כמו ראשית ביכורי אדמתך •••״‪ .‬המחבר משתמש ביחוד בתמורה‬ ‫עפיי אלפא ביתות שוגות של אתב״ש וכיוצא כדי להשיג את מבוקשו‪.‬‬

‫י‬

‫‪130‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 205‬גייר‪ 16,5 :20 ,‬צ׳מ‪ 68 .‬דף‪ ,‬בעדך ‪ 25‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קורסיבה אשכגזית יפה‪.‬‬ ‫גגזי יוסף‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪60 -1 •1‬דף‬

‫]הגהות וביאורים לס׳‬

‫‪a‬‬

‫עץ‬

‫חיים[‬

‫הועתקו כנראה מגליוגות‬

‫דפוס קארעץ‪ .‬המחבר היה בלי ספק אחד המקובלים הפולנים‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫׳‬

‫‪b‬‬

‫דף*‪ 761—e‬ב י א ו ר מ ה ו ׳ י ש ע י ה ז צ ל ל ה י ה ]הגהות לסי עץ חיים[ בסוף ‪-‬י״ג‬ ‫בליה מיא ב ש גת ת ק ע י ז סליק״‪) .‬לא ידעתי פירוש ראשי התיבות האלה(‪ .‬אחיכ‬ ‫ח‬

‫י‬

‫י‬

‫ם‬

‫‪a‬‬

‫‪.‬‬

‫‪131‬‬ ‫‪ - . Hebr. 4° 107‬נייר‪ 17 :24 ,‬צימ‪ 59 .‬דף‪ ,‬בערך ‪ 35‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קודסיבה ספרדית‪.‬‬

‫‪170‬‬

‫‪•1‬‬

‫כתב‬

‫דף‬

‫‪A‬‬

‫דרוש הדעת•‬

‫‪A‬‬

‫‪10 -1‬‬

‫י ד ‪132 131‬‬

‫א מ ר ח י י ם ו י ט א ל הנני מחבר דרוש יקר הערך‬

‫בענין הדעת כי זולת זה הדרוש אין שום ידיעה שדשית בעניני הי״ס ואכתוב‬ ‫מה שנלע״ד‪.‬‬ ‫‪2‬־‬

‫דף‬

‫‪A‬‬

‫‪ -‬מ כ ת ב י ה ר ב ה ג ד ו ל כ מ ו ה ר ״ ד ד ו ד י ר ו ש ל מ י זלה״ה והיא‬

‫‪B‬‬

‫‪23 -13‬‬

‫)כלומר הדרשה( לא גדפסה ••• מושמט מס׳ אהבת דוד להדב ד ל המודפס בסוף‬ ‫ס׳ שמן ראש״ )קושטא תקצ״ם(‪ .‬בסוף‪ :‬תם ונשלם‪ .‬הדפים הבאים ריקים‪.‬‬ ‫‪•3‬‬

‫דף‬

‫‪A‬‬

‫‪A‬‬

‫‪42 -38‬‬

‫דרוש יציאת מצרים‬

‫ל ד ׳ ד ו ד י ר ו ש ל מ י )נדפס בס׳ הנ״ל דף‬

‫כיד(‪ ,‬ושאר דרושים ממנו הנדפסים שם‪ .‬כל הדפים הבאים ריקים‪.‬‬ ‫ק ט נ ו ת‬

‫‪B‬‬

‫‪ - 5 8‬ח ד ו ש י פסוקים‪.‬‬

‫‪132‬‬ ‫‪8° 2‬‬

‫‪ - . Hebr.‬נייר‪,‬‬

‫‪14 :21‬‬

‫צ״מ‪.‬‬

‫‪305‬‬

‫דף‪,‬‬

‫‪35-30‬‬

‫שורות בעמוד‪ .‬קורסיבה‬

‫ספרדית מלפני מאה שנה בערך‪.‬‬ ‫ספר‬

‫מרחיב גד‬

‫ל ד ׳ מ ם ע ו ד ש ל ו ם ב י ר י ו ס ף ‪ .‬שם משפחתו היה אולי‬

‫א ר וו א ח שכן נמצא באחד השירים בסוף הספד סימן שלום ב״ד‪ .‬יוסף אדוואח‪.‬‬ ‫ובדף ‪ 178‬חותם ד ו ו א ח•‬

‫לקוטים על ספר בראשית בדרך פרדים‪ ,‬מלוקסים‬

‫מהרבה ספרים מדרשים וספרי קבלה‪ ,‬עם פשטים וחדושים‪ ,‬באריכות‪ .‬בסדר הפרשיות‪.‬‬ ‫בהקדמה קורא המחבר את שמו פעם מםעוד ב״ד יוסף‪ ,‬ופעם ברית שלום‬ ‫ב״ד יוסף‪ .‬כולל גם דרשות והספדים שדרש המחבר ברבים בזמנים שונים‪.‬‬ ‫דף ‪ 156-1‬גוף הספר‪ ,‬דובו בדרך קבלה‪.‬‬ ‫דף‬

‫]שידים ופיוסים לכבוד אנשים שונים‪ ,‬באחדים נרשם שם‬

‫‪162-158‬‬

‫המחבר מ ס ע ו ד ש ל ו ם ‪ ,‬וכן שירים לד׳ ח י י ם פ ר ח י ‪ ,‬ד׳ י צ ח ק א ב ו ל ע פ י ה ׳‬ ‫ושירים להלולא דרשב״י ובנו‪[.‬‬ ‫דף‬

‫דרשות‬

‫‪a‬‬

‫‪163-302‬‬

‫ו ח ד ו ש י ם ע ל מאמרי‬

‫חז״ל וכוי‪ .‬הכל להנ׳ל‪. ,‬‬

‫‪a‬‬

‫מדף ‪ 174‬ואילך באות גס כמה שו״ת‪ .‬דף • ‪ 1 8 2‬מ ע ש ה שהיה כך היה פ ה ק י ק‬ ‫ט ד א ב ל ם יע״א׳ ]־טריפולי[ על תביעתו של ר׳ ישראל בד מסעוד בר אליהו‬ ‫‪,‬‬

‫מ ר שלמה ביד דוד בר אליהו‪.‬‬ ‫דף‬ ‫דף ‪:131‬‬ ‫לפ״ק‬

‫‪B‬‬

‫‪- 302305‬‬ ‫‪B‬‬

‫]־‪•[1799‬‬

‫מפתחות לדרשות‪.‬‬

‫כ ל זה גלע״ד בהיותי ב ע י ר ג א ב ץ יעיא בכסלו שגת ישדיים‬ ‫במקום אחד כותב יפה דמשק״• על החרושים חותם מםבי״ד —‬

‫מ ם ע ו ד ב ן י ו ס ף ר ו ו א ח ‪ .‬דף ‪219‬‬

‫‪B‬‬

‫‪ -‬ב מ ס י ב ה הייתי בעיר מ א ר ו א י ק ו ס יע״א ‪...‬״‬

‫רשם לו ״סגולה לדרוש ב ר ב י ם ״ ב א ו ת ו הדף למעלה‪- :‬אוד ליום ה׳‬

‫‪171‬‬

‫כ ת ב י ד ‪134 133 132‬‬

‫בשבת י״א לירח שבט ש׳ מבש״ד טוב לפ״ק ]‪-‬תקמ׳ב[ פה א ל ב ל י ד א יע״א‬ ‫במשמרה אחרונה נגלה אלי אני הכותב וחותם והנה ספר א׳ מרובע כיוצא בזה‬ ‫כתוב בו בזה״ל מי גילה רז זה‪ ,‬מחזה שדי יחזה‪ .‬במותב ג׳ כחדא נרמזו בכתוב‬ ‫הזה״ ואח״כ רמזים בצירופים שגגלו לו על שלשה החכמים האר״י הרחיו ודי שלום‬ ‫שרעבי‪ ,‬ומוסיף ״וזה פלא וכבר הגדתי הדברים האלה לבנו ידידי ••• המקובל ר׳‬ ‫יצחק שרעבי שד״ד »• וגכתב בספר סידור תפלה לדעת הרב האדיי זלה״ה של‬ ‫מהרש׳ש זלה״ה והוא ביד זיק ‪1‬זרע קדש! השד״ר הגז׳״‪.‬‬

‫‪133‬‬ ‫‪-1161<1•. 8° 67‬נייד‪» ,‬׳‪ 10:15‬צימ‪ 65 .‬דף‪ .‬בערך ‪ 17‬שורותבעמוד‪ .‬כתיבה‬ ‫פרסית יפה‪.‬‬ ‫שער מיוחד‪.‬‬ ‫דף ‪ 4 6 - 1‬ספר‬

‫שער שמעון‬

‫והוא תקון הלולא דרשבי זיעיא כמנהג ק״ק ב נ ב י‬

‫יעיא ‪ ...‬ונכתב על ידי הסופר כהיד‬ ‫יעקב‬

‫ש מ ע ו ן י ו ס ף נ ס י ם הי״ו בבית הנגיד‬

‫י צ ״ ו פה בנבי יעיא שנת זה ה ש ע ״ ד לה׳‪ ...‬לפ״ק‬

‫כמהר״ר‬

‫סלימאן‬

‫)תקיע(‪.‬‬

‫ההקדמה האחרונה בדף *‪ 15‬חתומה ע״י הקסן א ב ר ה ם ב כ ״ ר י צ ח ק‬

‫א ש כ נ ז י ס״ס מתושבי תםמנים‪ .‬בסוף הספר ספור מעשה מענץ‪.‬‬ ‫דף ‪ 5 5 - 4 7‬תפלות שונות ומסירת מודעא וכיוצא בה‪.‬‬ ‫דף ‪ 57 - 56‬אותיות גדולות ואותיות זעירות‪.‬‬ ‫דף ‪ 5 8 - 5 7‬מ ע ש ה ספר לגו הרי ד ו ד ש ״ צ דוד ששמע משלוחי חכמי א״י מענין‬ ‫‪A‬‬

‫‪B‬‬

‫הלולא דרשביי שעושי׳ במרוגי׳‪ ,‬בעגין ה ז י א ר ה ששורפים בגדים וכר על קברו‬ ‫של דשב״י ומעשה שהיה ברב א׳ שרצה למנוע אותם מלעשות כן ואיך כלתה‬ ‫אליו הדעה‪.‬‬ ‫‪B‬‬

‫‪8‬‬

‫‪-‬‬

‫‪5‬‬

‫כ‬

‫״‬

‫ב לקוסים שכל אחד פותח‬

‫באות לפי סדר א״ב(‪ .‬ואחר כך העדות וציונים ללמודי משמרות בשבתות‪ .‬ואחדיו‬ ‫עוד ‪ 23‬דף ריקים‪.‬‬

‫‪134‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪b r . 8 509‬‬

‫‪He‬‬

‫רבנית ספרדית חדשה‪.‬‬

‫ג‬

‫ייף‪ 9,5 : 15,5 ,‬צימ‪ 14 .‬דף‪ 17 ,‬שורות בעמוד‪ .‬כתיבה‬

‫‪172‬‬

‫כ ת ב יד ‪136 135 134‬‬ ‫‪9‬‬

‫ם׳ ש ע ר ש מ ע י ן והוא תקון הלולא דרשב״י)עיין כיי ‪ 8 67‬כאן( ‪ ...‬נכתב‬ ‫עיי הסופר הרי ש מ ע ו ן י ו ס ף נ ס י ם בבית הגביר כהר םלימאן יעקב פה בנבי‬ ‫יע״א שנת זה השער לה׳ צדיקים יבאו בו ]תק״צ[ !בשער מיוחדז‪ .‬עם ״הסכמת‬ ‫המחבר׳ מעבר לעמוד השער‪.‬‬ ‫בספר חתום במקומות שונים‪ ,‬גם על השער ״הצעיר שלמה שלום קנדיל‬ ‫ס״ט״ כבעל כה״י‪.‬‬

‫‪135‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 282‬נייר‪ :20,5 ,‬ל׳‪ 16‬צ״מ‪ 61 .‬דף‪ ,‬כ ‪ 20‬שורה בעמוד‪ .‬קורםיבה‬ ‫אשכנזית‪.‬‬ ‫גנזי יוסף‪.‬‬

‫ח‬

‫ס‬

‫י‬

‫ד‬

‫י‬

‫‪A‬‬

‫ם‬

‫קל קרנא ברומו של עולם מרבינו הקדוש‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫כ‬

‫ב‬

‫ד נשמע‬

‫מוהר״ר א ל י ה ו מ ו ו י ל נ א אשר כבר‬

‫נתפרסם שמו ממזרח שמש עד מבואו בתורה ובחסידות אשר יצא כברק חצו‬ ‫לעמוד ביום קרב ומלחמה נגד אמונה החדשה המה כת״ת נחש הקדמוני המכונים‬ ‫בשם חסידים ועתה שמחים לאידינו על פסירת רבינו לאמר עתה הרחיב ה׳ לנו‬ ‫ופרינו באדצ׳ לצודד נפשות בחרמם ורשעתם לכן קמתי אני הצעיר לילך אחר‬ ‫עקבי ה ג א ו ן הניל לקנא קנאת ה׳ צבאות ••־ ]זה לשון השער[•‬ ‫והוא הועתק מדפוס וואדשא תקנ״ח‪ ,‬שהוא בעצמו יקר המציאות עד למאד‪,‬‬ ‫כמו כיי ממש‪ .‬בסוף ״העתקה מגוף הכתב בעזה״ש‪ .‬ב ה ׳ ת מ ו ז ת ק ע ״ ג לפיק״‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪3‬‬

‫‪61-41‬‬

‫ספר‬

‫מגלה עמוקות‬

‫בו נקבץ מכל ספרי קדשי בני )ממזרי(‬

‫ישראל ובשמם הראוי להם יכונה מ י ם ע כ ו ר י ם ועליהם םירוש מספיק לגלות‬ ‫מסתריהם •״ ובשמו יכונה ע מ ק ע כ ו ר ‪] .‬בשער מצוייר והם לקוסים המלוקטים‬ ‫לגנאי מספרי הצדיקים וביחוד מספדי ר׳ נחמן מברצלב כדי לגלות את עדותם[‪.‬‬ ‫נכתב אחרי שנת תריחי כי מביא ספרים שנדפסו רק בשנה זו‪ .‬החלק עמק עכור‬ ‫נשאר ריק‪ ,‬חצאי עמודים בכל עמוד‪.‬‬

‫‪136‬‬ ‫‪8° 97‬‬

‫‪ - . Hebr.‬נייר‪,‬‬

‫‪.16,5:21,5‬‬

‫אשכנזית חדשה‪ .‬כתב יד המחבר עצמו‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫דף‪,‬‬

‫‪19‬‬

‫שורות בעמוד‪ .‬קורםיבה‬

‫כ ת ב יד ‪138 137 136‬‬

‫‪173‬‬

‫נקנה בירושלם תרפ״ז‪.‬‬ ‫ס׳‬

‫פרישת אהרן‬

‫)לדוב בידך קבלה(‪.‬‬

‫יספר שיר השירים עם פירוש רשיי ועם פירוש פרישת אהרן בן מאיר‬ ‫ולקטתי את הפירוש הזה מדברי ר ד ל ‪ ...‬והוספתי הרבה נופך משלי״‪ .‬ובהקדמה‬ ‫אומד על עצמו‪ :‬״‪ ...‬ובעזר השם בתורה שבעל פה עשיתי חיבור גדול על התוספתא‬ ‫של כל הש״ס לפרש אותה על פי הגמרא שהיא מצוד‪ ,‬שאין לה דורשים וגם בחכמת‬ ‫האמת ע ש י ת י ב ע ז ר ת ה ש ם ח י ב ו ר ג ד ו ל ע ל כל ה ז ו ה ר ו ג ם ע ל ס פ ר ה ב ה י ר‬ ‫לפרש אותם על פי האר״י ז״ל ואמרתי אחפש גא ג״כ בתורה שבכתב ‪ ...‬דברי‬ ‫הכותב ביום ל״ט לספירת העומר שגת חמשת אלפים וששה מאות לבריאת העולם‬ ‫י צ ח ק א ה ר ן בן מ ו ה ד ״ ר מ א י ד ב ן ז א ב בן מוהרר יצחק בן מוהרר גחום בן‬ ‫מוהדד דוד בן הגאון מוחדר גטע אב״ד דקיק מעזריסש וגקבר בירושלים תוב״ב‬ ‫בן הגאון מוהרד נחום אב׳ד דקיק בדיסק בן השר הטפסר דפולין מוהדד שאול‬ ‫וואלי בן הגאון מהר״י מפאדוי בן הגאון מהרים מפאדוי ז׳ ל מילדי עיר מעזריטש‬ ‫ולע״ע אגי גר בעיר לובלין במדיגת פולין״‪.‬‬ ‫בםפריתנו נמצאו מספריו עוד פירושו לתורת כחגים וחלק גדול מפירושו‬ ‫לזוהר חדש )עיין ‪ (8° 478‬ופירושו לס׳ משנת חסידים )‪ .(8° 342‬ופירושו הגדול‬ ‫לתוספתא נקנה כאן בירושלם ע״י פרופ‪ .‬ישראל דודסון ונמצא עתה בניו יורק‪.‬‬

‫‪137‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 342‬נייר‪ 18,5 :22 ,‬צ״מ‪ 89 .‬דף‪ ,‬כ ‪ 30‬שורות בעמוד‪ .‬קודסיבה‬ ‫אשכנזית חדשה‪ .‬אוטוגראףז‬ ‫ם׳‬

‫פרישת אהרן‬

‫]לדי י צ ח ק א ה ר ן ב ן מ א י ר מ צ א צ א י ר׳ ש א ו ל‬

‫יואל[ חסר בראשו דף אחד ובסופו הרבה‪ ,‬אבל נתברר שהוא ] פ י ר ו ש לסי‬ ‫מ ש נ ת ח ס י ד י ם [ ל ד עמנואל חי ריקי‪ ,‬ממם׳ בריאת אדם קדמון עד מסי אריך‪,‬‬ ‫והוא בדרך שאר םפדיו הנמצאים כאן׳ עיין ‪ 8° 97‬וכן ‪ •8° 478‬ס׳ משנת חסידים‬ ‫נוסף בפנים‪.‬‬

‫‪138‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 331‬נייר‪ 10:16 ,‬צ״מ‪ 29 .‬דף׳ ‪ 16‬שורות בעמוד‪ .‬קודסיבה‬ ‫אשכנזית חדשה‪.‬‬

‫‪174‬‬

‫כ ת ב י ד ‪139 138‬‬

‫מתנת מר אליעזר מאיר ליפשיץ‪ ,‬ירושלם תרסיב‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫ח ז י ו נ ו ת ‪ - 1‬מ ג ל ת סתרים‬

‫והיא פרשת חיי ר׳‬

‫יצתק‬

‫יהודה‬

‫י ח י א ל ה מ כ ו נ ה ר׳ א י י ז י ק מ ק א מ ר נ א )בעל ם׳ זוהד חי ועוד כמה ספרי‬ ‫קבלה( מגדולי המקובלים במחנה החסידים‪ ,‬נכתבה בידי עצמו וכיון בה לחבר‬ ‫״תאומה״ לסי החזיוגות לר׳ חיים ויטאל שראה בו שורש גשמתו והוא ספד מוזר‬ ‫ומתמיה‪ .‬חלקים ממנו גדפסו בס׳ עשר קדושות לד׳ ישראל בעדגער )פיעסדקוב(‬ ‫בפרק המוקדש למחבר‪ ,‬ביחוד דףמ״ה‪-‬מיו‪ .‬גם כאן לא נמצא כשלימות כי המעתיק‬ ‫קפץ משנות בחרותו תקפיג עד שגת תריה‪.‬‬ ‫פותח ״אספרה לאחי קצות דרכי אל מי אני ומה אני ועל מה באתי לההיא‬ ‫עלמא שפלה בשנת תקם״ו כיה שבט במזל צדק נולדתי שנת משיח בן יוסף וזה‬ ‫לי היום שנת תר״ה י״א אדר שני בזה העולם ימים ייד אלף ושתי מאות ואחד‬ ‫ושמוגים ‪ ...‬ועתה אספר מגדולת נפשי מי ומה אני ולמה באתי לזה העולם והיכן‬ ‫הייתי ובאיזה מקום תלויה בקומת האדם הראשון‪ .‬לא גמסד רשות עדין ‪1‬כך כתוב‪,‬‬ ‫והמלים האחרונות מנוקדות(‪ .‬ואחיכ בא הספור *בכור הייתי לאבי׳ הגדפס׳ ואומר‬ ‫על עצמו שבהיותו בן שתי שנים עד בן חמש ׳השגתי מראות נפלאות והשגתי‬ ‫רוה״ק ודברתי דברי נבואות כאשר ישאל איש בדבר אלקים וצפיתי מסוף העולם‬ ‫ועד סופו ממש ומורי דודי איש האלקים נורא מהדיר ר׳ צבי מזידסשוב נתן לי‬ ‫שני ריינייש בכל שבוע שאספר לו ואשיב לו כל אשר ישאל ממני• ודברתי ואמרתי‬ ‫ברור ונקי על כל השאלות אשד שאל ממני והמעות חלקתי לצדקה׳‪ .‬ומה שנמצא‬ ‫כאן על שנת תר״ה‪-‬תד״ז‪ ,‬הדפסתי בנספחים‪ .‬כה״י שהיה לעיני המעתיק הכיל יותר‬ ‫והתחיל להעתיק משם גם דברים שפקפק בהם אחיכ ומתק אותם עד שאי אפשר‬ ‫לקרוא בהם‪.‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪ - 1 8‬ו ע ת ה אכתוב מעשה ה׳ כי רבה הוד״)!( שעשו הצדיקים‬ ‫ה ׳‬ ‫שבזמננו‪) .‬והם ספורי מעשיות מרי ישראל בעשיס ושאר צדיקים ורובם גדפסו(‪.‬‬

‫‪139‬‬ ‫נייר‪ 17 :23,5 ,‬צ״מ‪ 91 .‬דף‪ ,‬דפים אחדים )‪ (62- 60‬ניזוקו׳‬ ‫‪Hebr. 8° 533‬‬ ‫‪ 29-28‬שורות בעמוד‪ .‬כתיבה רבנית ספרדית )אותיות רש״י יפות( מהמאה הייס‪.‬‬ ‫כתוב רק בעמוד אחד של כל דף ודף‪.‬‬ ‫גנזי יוסף‪.‬‬ ‫]מבוא ל ק ב ל ת ה א ר י י בארבעה שעדים לא גודע שמו‪ ,‬גחלק לשערים‪[:‬‬ ‫•השער האי נקרא ראשית חכמה •״ הנה מציגו בתודה ‪ -‬״ מבאר מציאות הספירות‬

‫כ ת ב י ד ‪141 140 139‬‬

‫‪175‬‬

‫על פי תפלת אליהו בתיקונים ושאר עניני הנהגת הספירות והפרצוםיס‪ .‬מביא‬ ‫כתבי האדיי‪ ,‬ם׳ עולת תמיד לריי צמח‪ ,‬גס ״לשון החסיד מורינו ורבינו דבי ר׳‬ ‫ח י י ם א ש כ ג ז י זלהיה״‪531‬שהואר׳ חיים מוולוזין בס׳ גפש החיים!!‪ .‬דף‬

‫‪a‬‬

‫•השער‬

‫הב׳ גקדא יראת ה׳״ על סדר השתלשלות העולמות בעגול ויושר וכו׳ עד עולם‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫הברודים‪ .‬דף ‪ 76‬״השער הג׳ הוא הנקרא שכל סובי על עגין הכווגות‪ .‬דף ‪87‬‬ ‫השער הרביעי הוא הנקרא תהלתו עומדת לעד׳ על סוד התפלות‪ ,‬נפסק במלים‬‫והנה הרואה יראה כמה כוונות עמוקות בם׳ סדורות‬‫ויש‬

‫ב כ ת י ב ת יד יותר‬

‫ה ק ד ו ש פ ר י עץ ח י י ם‬

‫ו י ו ת ר ועכ׳ז מי הוא זה אשר יקרב לאש הגדולה‬

‫הזאת והגם שיש כמה חכמים בעיניהם ומכוונים בכווגות אשר ימצא להם •••׳‪.‬‬ ‫ונראה שהספר נתחבר קרוב לשנת תריל על ידי חכם ספרדי‪ .‬בכמה דפים גם‬ ‫הגהות בקודסיבה איטלקית‪.‬‬

‫‪140‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 460‬גייר‪ 17 :22 ,‬צ״מ‪ 14 .‬דף‪ ,‬בעדך ‪ 25‬שורות בעמוד‬ ‫קורםיבה אשכנזית חדשה‪.‬‬ ‫גנזי יוסף‪.‬‬ ‫למעלה כתוב באותיות קטנות‪ :‬ם׳ צרור החיים‪.‬‬

‫שו״ת קץ הימין׳‬

‫בו יבואר חיוב אמונת כל איש ישראל בביאת המשיח‬

‫שיגלה ביב ואופן האמונה הזאת ושאינה מתגגדת בשום פנים לאהבת אדוני הארץ‬ ‫המוטלת בחיוב גמור על כל איש ואיש‪.‬‬ ‫חברתיו אני הצעיר אברהם באאמ״ו הגאון‬

‫יעקב עמדין• ]בשנת[ ה׳‬

‫תקיפ באמשטרדם‪.‬‬ ‫]והכל נעתק מהדפוס של ס׳ צרוד החיים מדף ע׳ ואילך‪[.‬‬

‫‪141‬‬ ‫‪ —. Hebr. 8° 31‬נייד‪ 12,5: !9 ,‬צימ‪ 15 .‬דף‪ ,‬בעדך ‪ 35‬שורות בעמוד‪ .‬כתיבה‬ ‫תימנית ברורה‪.‬‬ ‫אתחיל לכתוב‬

‫לקט הכסף‬

‫של שלש מגילות שיר השירים ורות וקהלת‪.‬‬

‫והוא ליקוטי טעמים‪ ...‬מכמה ספרים ‪ ...‬ובקצת ספרים קצרתי דברי׳ כמו ס׳ שורש‬

‫‪176‬‬

‫כ ת ב י ד ‪143 142 141‬‬

‫ישי שהוא מאריך ביותר ‪ ...‬ולא לכם החכמים ליקטתי זה אלא לי לעצמי או לבני‬ ‫הי״ו וישכילם שכל טוב ‪ ...‬כמו שדרש הר״ר חיים עטאד בדרשותיו על התורה‪...‬‬ ‫כה דבדי‪ ...‬י ו ם ף ב ן ל א ״ א א ה ר ן ה כ ה ן יש״ל‪.‬‬ ‫רוב הלקוםים מספרי קבלה‪ .‬מביא גם מה ששמע מ ח מ ו ר ׳ א ב ר ה ם מ נ ז ל י‬ ‫‪a‬‬

‫געיג‪ ,‬דף ‪ 2‬ס ו ף ם׳ קהלת חסד כאן‪ .‬כי נפסק באמצע‪. .‬‬

‫‪142‬‬ ‫‪Hebr. 8° 459‬‬

‫גייר‪ 9 :14 .‬צ׳מ‪ 18 .‬דף׳ ‪ 28‬ואח״כ ‪ 14‬שורות בעמוד‪.‬‬

‫קורסיבה ספרדית חדשה‪ ,‬ובחלק השגי אותיות מרובעות‪.‬‬ ‫ד ב ר י מ ו ס ר ש ח י ב ר הרב המובהק ״ ה ר ב‬

‫הכולל״• אברהם״‬

‫לומר ביום ראש השנה בשעת תקיעת שופר‪.‬‬ ‫תפלות שונות בדרך ק ב ל ה ל א מ ד ן בשעת תקיעת שופד! מזכיר הרבה‬ ‫שמות מלאכים‪.‬‬

‫‪143‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8• 89‬נייר עבה‪ 11,5:16 ,‬צ״מ‪ 27.‬דף‪ ,‬כ ‪ 25‬שורות בעמוד‪ .‬אותיות‬ ‫מקושםות באדום‪ .‬נכתב בתימן‪.‬‬ ‫מעזבון ה׳ ששון יעקב יוסף םלימאן ניע בשנחאי‪ ,‬תרפיה‪.‬‬ ‫זה ספד זבח‬

‫פסח יען דשתי תיבות אלו עולים במ״ק כמנין ט״ל ‪ ...‬וגם‬

‫כי ז ב ח פ ס ח עם הכולל עולה קס״ו כמנין שמי הצעיר י ח י א צ א ל ח ‪.‬‬ ‫סדר ליל פסח עם ביאור בדרך פרדים• בסוף ההקדמה חותם ״הצעיר י ח י ה‬ ‫ב ן ל א י א כ ה ״ ד י ו ס ף ב ן כ מ ה ר ״ ר צ א ל ח יזיייא״‪ .‬הפירוש מלוקס מספרים‬ ‫ישנים וחדשים‪ ,‬עד ם׳ חמדת ימים‪ ,‬ומביא בו גם דברים מכתבי יד‪ .‬נדפס )עם‬ ‫הקדמה אהדת( בשם שפר״א והדד״א‬

‫וםדרא‬

‫דאגדתא‬

‫דפסחא ‪-‬‬

‫פ י ר ו ש עץ ח י י ם בירושלם בשנת וראית״ם ]תדנ״ז[ )ווינער סי' ‪(865‬‬ ‫בתכלאל‪.‬‬ ‫טוביא‪.‬‬

‫עם‬ ‫וכן‬

‫בכמה מקומות רשום שם קונה כהיי הבחור א ב ר ה ם ב כ ׳ ד ב נ י מ י ן‬

‫‪177‬‬

‫כ ת ב י ד ‪146 145 144‬‬

‫‪144‬‬ ‫‪8° 242‬‬

‫‪ - • Hebr.‬נייד‪,‬‬

‫‪17,5:25‬‬

‫צ״מ׳ וההקדמה בתבנית קטנה ‪ 8 : 1 1‬צ׳־מ‪.‬‬

‫‪ 30‬דף‪ ,‬עד ‪ 40‬ש ו ת ת בעמוד‪ ,‬בשתי עמודות‪ .‬כתיבה תימנית חדשה‪.‬‬ ‫גנזי יוסף‪.‬‬

‫ס׳ כסף צרוף‬

‫וליקוטים לדי ס ע ד י ה ב ן י ו ס ף ]למשפחת[ צ פ י ר ה ‪.‬‬

‫והם פירושים על התורה בדרך פרד״ם וביחוד בקבלה‪ .‬עם הקדמה‪ .‬דפים אחדים‬ ‫בודדים מפי בראשית לך לך ויגש‪ ,‬ומפר׳ שמות עד תרומה‪ .‬החלק על ם׳ בראשית‬ ‫נדפס ע״י בן המחבר בירושלם תרניו עם הקדמה ממנו‪ ,‬ועל ס׳ שמות לא גדפס‬ ‫עדיין‪ .‬הלקוסים הם בחלק גדול מפי השמועה בעל פה‪ ,‬וגם מס׳ חמדת ימים לד׳‬ ‫שלום שבזי)הגדפס בירושלם תרמ׳ה( ומס׳ שפתי כהן על התורה‪ .‬כפי ששמעתי‬ ‫)מהלך יום אחד מצגעא(‬

‫מחכמי התימנים‪ ,‬היה המחבר אחד מחכמי ת נ ע ם‬ ‫באמצע המאה הי׳ט‪.‬‬

‫‪145‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 522‬נייד‪,,‬׳‪.‬׳‪ 11 :16‬צ״מ‪ 12 .‬דף‪ ,‬בעדך ‪ 3 3‬ש ו ת ת בעמוד‪.‬‬ ‫כתיבה תימנית מהמאה הי״ט‪.‬‬

‫לקוטי שושן‬

‫לקוסים מדברי המקובלים ומעם משאר ספרים‪ ,‬על פסוקי‬

‫‪,‬‬

‫מקרא‪ .‬מעתיק מ ם דברי נחמיה לד׳ נחמיה היון‪ ,‬מ״כ ב׳ ]מצאתי כתוב בשם! ר ׳‬ ‫י ו ס ף ו י ט א ל ‪,2‬‬

‫‪A‬‬

‫ב ׳ מ ״ ו י ח י א א ל ד מ א ר י ד ל ‪,6‬‬

‫הצדיקים‪ 9 ,‬סוד הצדקה‬

‫‪B‬‬

‫•‬

‫ו‬

‫ז‬

‫‪B‬‬

‫מ ע ש ה ליי הרוגי מלוכה‬

‫ה כפתור ופרח ש מ ע ת י מ פ י ה ח כ ם‬

‫ה ש ל ם ר ׳ ד ו ד נ ח מ י א ם ש ל י ח צ פ ת ת ו ב ״ ב ׳ )שגם המלקמ התימני החדש‬ ‫בכיי ‪ 8° 264‬מביא דברים ששמע ממנו(‪ .‬חסר בתחלה ובסוף‪.‬‬

‫‪146‬‬ ‫‪8 ° 287‬‬

‫‪ - . Hebr.‬נייר‪ 1 7 : 2 0 , 5 ,‬צ״מ‪.‬‬

‫‪137‬‬

‫קודםיבה אשכנזית חדשה‪.‬‬ ‫מתנת דיר א‪ .‬י‪ .‬בראוורבירושלם׳ תרפ׳ג‪.‬‬

‫דף‪,‬‬

‫‪20‬‬

‫‪25 -‬‬

‫שורות בעמוד‪.‬‬

‫כתב‬

‫‪178‬‬

‫דף‬

‫‪B‬‬

‫‪A‬‬

‫‪]77‬‬

‫‪-1‬‬

‫י ד ‪147 146‬‬

‫פ י ר ו ש לספר הבהיר!‬

‫)על פי דפוס ווילנא תדמ״ב( למחבר בלתי‬

‫נודע בירושלים‪ .‬באריכות גדולה על פי קבלת האר״י‪ .‬נתחבר בערך בשנת‬ ‫תרץ‪-‬תר״ם‪.‬‬ ‫‪•2‬‬

‫דף‬

‫‪,125 ,118 , 8 9 - 88‬‬

‫‪131-129‬‬

‫מכתבים שונים על ענייני הכוללים בירושלס‬

‫ודרשה אהת‪ .‬שאד הדפים נשארו חלקים‪.‬‬

‫‪147‬‬ ‫‪ — . Hebr. 8° 437‬נייר‪ 14,5 : 2 3 ,‬צימ‪ 281 .‬דף‪ 26 ,‬שורות בעמוד‪ .‬כתיבה‬ ‫רבנית ספרדית חדשה‪.‬‬ ‫נקנה בירושלם‪ ,‬תרפ״ו‪.‬‬

‫ם־‬

‫פדות יעקב וגאולת ישראל‬

‫לר׳‬

‫חיים‬

‫יעקב‬

‫בן‬

‫אהרן‬

‫מחכמי ירושלים לפני שני דורות‪ .‬לשון פתיחת הספר‪:‬‬ ‫״שלשה ספרים נפתחים‪ .‬האחד המיוחד הוא ספר‬

‫ישראל‬

‫פדות יעקב וגאולת‬

‫על שם הכתוב כי פדה ה' את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו‪ .‬וע״ש חתימת‬

‫הברכות בק״ש ודצלותא גאל וגואל ישראל‪ .‬ועיש יתר הטעמים המבוארים בהקדמת‬ ‫הספר באריכות•‬ ‫יבאר ויפרש כל חזיונות דניאל איש חמודות אשר חזה ברוח קדשו בעניין‬ ‫זמן הגאולה בעתה‪ .‬ויברר וילבן כל חשבונותיהם שכולם מתאימים ומכוונים‬ ‫ועולים אל חשבון אחד וכלם מורים על עת וזמן אחד בגמר השלמת חשבונותיהם‬ ‫ויבאר כי זה החשבון והזמן בעצמו נמצא נרמז גם בתורת משה רבינו עיה תורת‬ ‫אמת ובדברי נביאי הצדק והאמת‪ .‬ובדברי הקודש הכתובים הנאמרים באמת•‬ ‫ובדברי ח ד ל הקדושים חכמי האמת בסיד‪ ,‬נמצא נרמז זה החשבון והזמן בעצמו‬ ‫באחד ושלשים מקומות בתנ״ך כמנין שם הקדוש‪ .‬אל שם החסד כמשיה חסד אל‬ ‫כל היום• להודות כי בזמן קרוב יתגלה ויתפשט עלינו חסד האל ב״ה כל היום‬ ‫כמבואר באריכות בפנים הספד‪ .‬חובר עיי איש תם זעידא ולא מן חבריא‬ ‫מתושבי‬

‫י ר ו ש ל ם ע ה ״ ק תיו סובל יסודים וכאב נעזב ונאנח במר נפשו נפש‬

‫חיים יעקב הקטן‪ .‬ולא מייתבא דעתי׳ עד אשד ידאו עינינו וישמח לבינו ותגל‬ ‫נפשינו בישועה האמיתית באמור לציון מלך אלהיך בזמן קרוב כמבואר בפנים‬ ‫הספד ׳פדות יעקב וגאולת ישראל״ ונלוה עליו בראשו פלפלת כל שהוא בדבר‬ ‫הלכה בעניין קבלת עול מלכות שמים שלימה‪ .‬אשר עניין זה הוא העיקר והדבור‬ ‫הראשון אשד מפי הגבורה שמענו בעת אשד בחד בנו מכל עם במעמד הקדוש‬

‫‪179‬‬

‫כ ת ב יד ‪148 147‬‬

‫והנכבד והנורא מעמד הר סיני‪ .‬אנכי ה׳ אלהיך והוא שנקבל עול אלהותו ומלכותו‬ ‫ית״ש עלינו‪ .‬והוא עיקר התכלית הנרצה שיהיה בעת גמר התיקון המקווה שיהיה‬ ‫בזמן קרוב שכל באי עולם יקבלו עול מלכותו ית״ש עליהם‪ .‬כאשר נתבאר באר‬ ‫היטב בפתיחת המאמר הזה אשר פי ה׳ יקבנו בשם ק ר ב ן ח י י ם עיש אשר‬ ‫חכמים העידו כי כאשר אנחנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים בקיש עם תפילין‬ ‫נחשב לנו כאילו הקרבנו קרבן עולה וקרבן תודה ומנחתם ונסכם וזה הוא קרבן‬ ‫חיים ועיש אשר השלמת כתיבת המאמר הזה היה בימי המילואים אשר בימים‬ ‫ההם הקריבו נשיאי ישראל שהיו אנשים חיים )כשיא רז״ל ברכות ייח בן איש חי‬ ‫וכוי( קרבנות חיים כמשיא רז״ל )במ״ר פ׳ נשא פ׳ י״ד( שאותן העולות והבקר‬ ‫אשר הקריבו הנשיאים עד עכשיו הם קיימים ולא הוממו ולא הזקינו ולא הטריפו‬ ‫ולא נשברו‪ .‬וזהו קרבן חיים‪ ,‬כשארז״ל חיות פרט לטריפות והם קיימים לעתיד‬ ‫לבוא חיים• וע״ש אשר הקרבנות שהקריבו הנשיאים בימים ההם לחנוכת המזבח העולות‬ ‫והחטאות ובקר זבח השלמים הם בס״ה במספר שגים ושבעים כמספר גימטריא חיים עם‬ ‫ד׳ אותיותיו שהוא עולה ע״ב גימטר׳ חסד‪ .‬לקבוע בלבבינו אמונת אומן אשר בזמן קרוב‬ ‫נקבל חיים וחסד מלפני אביגו האב הרחמן ית״ש‪ .‬ויזכגו ברוב חסדו להקריב‬ ‫לרצון לפניו לחנוכת המזבח החדש המקווה אשר יכון בציון קרבנות חיים וע״ש‬ ‫כי כאשר נחליף אות ק׳ מתיבת קרבן באות ד׳ באלפא ביתא דא׳ת ב״ש יעלו‬ ‫אותיות קרבן בגימט׳ רניו‪ .‬ומרומז בו שם א״מ ה ר ״ ר א ה ר ן זלהיה שהוא עולה‬ ‫ג״כ גימטר׳ רנ׳ו‪ .‬עוד נמצא בתיבת קרבן שלשה אותיות משם הראשון של אמי‬ ‫מורתי הצד׳ מרת רבקה רחל ניע והרי־יש מתיבת קרבן עולה גם לשם השני רחל‪.‬‬ ‫גמצא חסר ל״ח משם השגי והי משם הראשון הרי מ״ג נצרף לזה ז׳ אותיות משני‬ ‫השמות הרי נ׳‪ .‬וזה משלים אות הנון מתיבת קרבן‪ .‬ומרומז בו גם שם אמי מורתי‬ ‫נ״ע ושמי הצעיר חיים בקרבו וזהו קרבן חיים ונלוה אליו בסופו סוף מעשה‬ ‫במחשבה תחילה קונטרס מ ק ו ר ח י י ם א ש ר כ ת ב ת י ב ש נ ת ת ר י ן בחדש אשר‬ ‫בו הואיל משה באר את התודה״‪ .‬וברוח השורות הללו נתחבר כל הספר הארוך‪,‬‬ ‫ומוכיח בראיות חותכות שבית חמקדש השלישי יבנה בשנת אלף ותת״ל שנה‬ ‫לחורבן הבית השני ) ת ר נ ״ ח ( ‪ ,‬עם דרושים ארוכים בדרך רמז וגימטריאה‪ .‬בסוף‬ ‫‪3‬‬

‫הספר‪ ,‬דף ‪ 226-211‬מזכיר כמה דברים מתולדותיו ויחוס משפחתו‪ .‬מדף ‪ 226‬עד‬ ‫סוף הכרך ס׳ מקור חיים‪.‬‬

‫‪148‬‬

‫‪8°87.Heb‬‬

‫‪ .‬שורות בעמוד‪30‬‬

‫‪ - .‬נייר חלק‪ 16 :22,5 ,‬צ״מ‪ 100 .‬דף‪ ,‬כ‬ ‫‪a‬‬

‫קודסיבה ספרדית מזרחית יפה‪ ,‬מידי סופר אחד‪ ,‬החותם בדף ‪.73‬‬

‫כתב‬

‫‪180‬‬

‫אוסף‬

‫י ד ‪148‬‬

‫ונראה שנכתב בקושטא כי שנים‬

‫מענינים שונים משנת תקי״ז‪,‬‬

‫מ ה ש ט ר ו ת המועתקות כאן עם שם מקום‪ .‬באו משם‪.‬‬ ‫‪A‬‬

‫‪24‬‬

‫‪- 1‬‬

‫‪B‬‬

‫שטרות ונוסחאות לשטרות !זכרם של אחדים בא מכאן גם בספרו‬

‫של א‪ .‬ג ו ל א ק‪:‬‬

‫השטרות[‪,‬‬

‫אוצר‬

‫בהם גט משגת תקי״ג וגט שחרור‬

‫יש‬

‫שפחה משגת תל׳׳א מגאליפול מיצחק בן אהרן לשפחתו רחל בת אברהם אבינו‪.‬‬ ‫מ‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ל‬

‫י‬ ‫ו‬ ‫ב‬

‫ו‬

‫צ‬

‫ה‬ ‫‪A‬‬

‫י‬

‫‪8‬‬

‫א‬

‫ס‬

‫‪A‬‬

‫ג‬

‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪-‬‬

‫‬‫ל‬

‫ב מ ה רו ד• ‪4 2‬‬

‫ר‬

‫ה‬

‫ג‬

‫ר‬

‫ו‬

‫ו‬

‫ל‬

‫ו‬

‫ת‬

‫‪1‬‬

‫ב‬

‫א‬ ‫‪B‬‬

‫ת‬

‫ים‪ ,‬וכן גם כ ׳ י החרייח )ד׳ יהודה חסיד(‪ .‬דף‬ ‫‪a‬‬

‫‪B‬‬

‫‪.‬‬

‫‪A‬‬

‫‪4‬‬

‫״‬

‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪A‬‬

‫ע‬

‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪:‬‬

‫‪ ,‬ד׳ שלמה מזל‬ ‫‪B‬‬

‫‬‫מ‬

‫‪.‬‬ ‫י‬

‫ב‬

‫א‬

‫חידש מ ל ה ל כ ת ו ב‬

‫מצאתי כתוב בם׳ דברי חכמים בשם ספר הנקרא ע ו ל ם ה ג ל ג ל י ם ‪. . .‬‬

‫ומביא משם כמה תחבולות אלכימאיות‪.‬‬ ‫‪A‬‬

‫דף ‪ 45‬ס ד ר ה ק מ י ע ו ת ע ל מלאכי השעות‪ ,‬החדשים‪ .‬חותמות המלאכים‪. ,‬‬ ‫דף‬

‫‪A‬‬

‫‪B‬‬

‫‪48 -46‬‬

‫זה סדר שם מיב מצאתיהו בס׳ שבילי אמונה הנדפס באמםםרדאם‬

‫ש׳ שפ״ז‪ ,‬ועוד שאד שמות קדושים וצירופיהם‪.47‬‬

‫‪A‬‬

‫ק מ י ע ל ה ד מ ב ״ן ז״ ל לחן‬

‫ולחסד וצריך שיכתוב אותה ביום ששי בצהרים‪ .‬ועוד קמיעות אחרים‪.‬‬ ‫‪A‬‬

‫‪5‬‬

‫‪,‬‬

‫ב ע ב ר י ת‬

‫לחשים‬

‫‪B‬‬

‫‪ - 5 0‬ב י נ י ה ם אחד‬

‫מלא ענין לכאב ראש מעין הרע ׳כשהיתה הולכת עין הרע בדרך נחושת מלובשת‬ ‫בנחושת מנועלת בנחושת המעוטפת פגים כגגד הזנב כחמור והמנעלים בראש‬ ‫הכובע ברגלים פגע בה הק״בה׳ וכר‪.‬‬ ‫א‬

‫ו‬

‫ר‬

‫כ‬

‫דברים ישנים מאד בלשון ארמית‬ ‫שיצאו לאור‬

‫ובהשבעות הארמיות‬

‫ו‬

‫ת‬

‫שדוגמתם גמצא‬

‫‪A‬‬

‫‪3‬‬

‫בהבדלה‬

‫‪5‬‬ ‫דר׳‬

‫‪,‬‬ ‫עקיבה‬

‫ע״י ‪ Montgomery‬ובנספחים הדפסתי שתים‬

‫מהן כפי שהם כאן ובמקום אחר אאריך בזה‪ .‬ונוסחאות כאלה של קמיעות אינן‬ ‫רגילים כלל במאגיה היהודית במאות האחרונות ורק בפנות בודדות נשתמרו‪ ,‬ואין‬ ‫פלא שהמלים הארמיות הקשות שהמעתיקים לא הבינו עוד‪ ,‬נתקלקלו במקצתם‪.‬‬ ‫)דוגמא אחרת של השבעה ארמית קדומה עם כל אותו עושר בשמות נרדפים‬ ‫לרוחות ולשדים כמו כאן גמצאת בגליון כ״י ס׳ דרך חיים לד׳ חיים ויטאל )הגדפס‬ ‫עכשו בחלק החמישי של ם׳ שמן ששון בראשו( בכ״י מוםאיוב ‪ 124‬ונאמר עליה‬ ‫‪B‬‬

‫לחש סוב לפחד מ ש ם ה ר מ ב י ן ז ״ ל מ ב י א‬

‫‪.‬‬ ‫גם מתוך ס׳ משנת חסידים הנדפס‪.‬‬ ‫ס י מ נ י ם‬

‫‪A‬‬

‫‪ - 6 1‬מ ס ו ד ר י ם על פי מלים מתפלת ד׳ נחוניא‬

‫בן הקנה‪ ,‬נדאה שלא נדפסו‪.‬‬ ‫מ י ו ח ד‬

‫‪A‬‬

‫‪ - 7 3‬ס פ ר‬

‫מגיד‬

‫והוא ספר נחמד ‪ ...‬מגיד מחשבות‬

‫לב האדם ‪ ...‬בחכמה מפואדה ‪ ...‬ואנכי איש צעיר העתקתי אותו לי לשמי י ו ס ף‬

‫‪181‬‬

‫כ ת ב י ד ‪149 148‬‬ ‫ן׳‬

‫אלטביב‬

‫ב ש ל י ש ה א מ צ ע י ל ח ד ש מ ד ח ש ו ן ב ס ד ר כ י ב ד ך א ב ר כ ך ש׳ ה׳ י ב ר ך‬

‫א ׳ ת עמ״ו ב ש ל ו ם ] ש ה י א ש נ ת תקי״ז[‪ .‬ב ה ק ד מ ת ו כ ו ת ב ה מ ע ת י ק ש ל א נ ו ד ע א ל מ י‬ ‫מ ק ד ו ש י ם ה ג ו ר ל ו ת ה א ל ה ו מ י ס ד ר ם ; ג ם ה ם ל א נ ד פ ס ו ‪ ,‬מ ס ו ד ר בכ״א ל ו ח ו ת ע ׳ פ‬ ‫י״ב מ ז ל ו ת ז׳ כ ו כ ב י ל כ ת ו כ ס י ל ו כ י מ ה ‪.‬‬

‫‪149‬‬ ‫‪ - . iiebr. 8° 264‬נ י י ר מ מ י ג י ם שוגים‪ 12:17 .‬צ ׳ מ ‪ 281 .‬ד ף ‪ ,‬ב ע ר ך ‪ 25‬ש ו ר ו ת‬ ‫ב ע מ ו ד ‪ .‬כ ת י ב ו ת ת י מ נ י ו ת ש ו נ ו ת מ ה מ א ה הי״ט‪ ,‬ו ח ל ק ג ד ו ל מ ה מ א ה הייה‪.‬‬ ‫גגזי יוסף‪ ,‬מ ע ז ב ו ן ד׳׳ר ג ר י נ ה ו ט זיל‪.‬‬

‫קובץ תימני מענינים שונים‪ ,‬מ ק צ ת ו גם בערבית‪ ,‬מכיל ב ע ר ב ו ב י א ‪:‬‬ ‫‪•1‬‬

‫]טעמים‬

‫ולקוטים‬

‫יוסף ב מ א ת א‬

‫בדרך‬

‫מדרש‬

‫שדעא ב ש נ ת ב׳‬

‫ו ס ו ד [ ‪ ,‬ב י נ י ה ם גוםח גט‪,‬‬

‫אלפים‬

‫ומאה ותמנין ותשע‬

‫שכתב דוד אבן‬

‫ל ש ט ר ו ת ]=־תרל״ח‬

‫לפיק[‪ .‬ר ו ב ו מ ל ו ק ט מ ס פ ר י ם א ח ר י ם ‪ ,‬מ ס פ ר י ר׳ ח י י ם ו י ט א ל ו ש א ר מ ק ו ב ל י ם ו ס פ ר י‬ ‫חדושי א ג ד ו ת שונים‪ ,‬ו ג ם כ מ ה עניני א צ ט ג נ י נ ו ת ו ת כ ו נ ה )למשל ד ף ‪ 6 9 - 6 2‬ס ד ר‬ ‫‪a‬‬

‫לאלהים‬

‫ה ת ק ו פ ו ת בערבית*‪ .‬ב ד ף ‪ 160‬ו ע ו ד מ ב י א ל פ י ת ו מ ו א ת ס׳ ע ו ז‬

‫לד׳‬

‫נ ח מ י ה חיון ש נ ת ג ל ג ל א פ י ל ו ל ת י מ ן ‪.‬‬ ‫ע י ן וסגולות‪ ,‬ביחוד דף‬

‫‪a‬‬

‫‪,‬‬

‫י‪1‬‬

‫‪ ,82 - 73‬מקצתם מועתקים‬

‫מס׳ רזיאל‪.‬‬ ‫‪•3‬‬ ‫‪•4‬‬ ‫‪•5‬‬

‫ד ף ‪ 110-94‬ק ו נ ט ר ס ב ת ב נ י ת ק ט נ ה ‪ 6 :12,5‬צ״מ‬ ‫!בקשות‬ ‫דף‬

‫‪a‬‬

‫ודרושים‬

‫ממנהגי‬

‫האר״י‪.‬‬

‫ו מ ל י צ ו ת [ ‪ .‬מפוזרים ב כ ל הספר‪.‬‬

‫‪b‬‬

‫נמצא‬

‫‪ :157 -157‬״ ש ע ר א ח ד ל א‬

‫בשום ספר מספרי‬

‫העיבודים״‪.‬‬

‫והוא אפוקאליפםה ישנה‪ ,‬ר ו ב ה ב ע ר ב י ת ‪ ,‬ש נ פ ל ה לידי ה מ ע ת י ק ו כ נ ר א ה ה י א ישנה‬ ‫הרבה יותר מ ש א ר הדברים בקובץ הזה והיא מ ל א ה ענין כי נ ת ע ר ב ב ו ונתמזגו בה‬ ‫היהודיים‬

‫יסודות‬

‫מהזונות הקץ‬

‫השפעה‬

‫עמוקה מהאסכאטולוגיה‬

‫והמושלמיים ונראה בעליל שיש‬ ‫המושלמית‪.‬‬

‫ב ס פ ר ו ת ה ז א ת ‪ .‬ועיין ה נ ו ס ח ה ש ל ם כ א ן‬

‫ד‬

‫•‬

‫ף‬

‫‪a‬‬

‫‪8‬‬

‫־‬

‫‪a‬‬

‫‪9‬‬

‫•‬

‫‪a‬‬

‫ביותר‬

‫כנהוג‬

‫בנספחים‪.‬‬

‫‪ 170-168‬ל ק ו ט י ם ז ר י ם מ א ד ע ל מ ל כ י ו ת‬ ‫המדות‬

‫התוכן‬

‫אינו‬

‫ברוד‬

‫בחלק הערבי‬

‫הסטרא‬

‫‪b‬‬

‫א ח ר א ‪ 179 .‬ש ע ר‬

‫שמות‬

‫)על הספירות(‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫‪1‬‬

‫‪b‬‬

‫‪-‬‬

‫דף ‪ 223-211‬ש ע ד‬

‫)‬

‫ל‬

‫מעשה‬

‫ק‬

‫ו‬

‫ט‬

‫בראשית‪.‬‬

‫ד ף ‪ 260‬נ מ צ א ת א ג ד ה מ פ ל י א ה ע ל ר '‬ ‫הגדול לס׳ הזוהר(‬

‫י ההיכלות( ומעמים בסודות הספירות‪.‬‬

‫שנהפך כאן‬

‫שמעון‬

‫ל ב י ״ א ) ב ע ל ס׳ כ ת ם פ ז ה פ י ר ו ש‬

‫לנשיא בני משה‬

‫ושואל‬

‫לדשב״י ע ל מקום‬

‫‪182‬‬

‫כ ת ב י ד ‪150 149‬‬

‫אצילות הבינה )אם מהכתר או מהחכמה(‬ ‫הפלוגתא בין •בני משה בנהר סמבטיון״!‬

‫בפתקא ורשב״י משיב לו כדי ליישב‬

‫‪150‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8 ° 4 8 7‬נייר׳‪ 9,5 :13,:,‬צ״מ‪ 8 2 .‬דף‪ ,‬בערך ‪ 2 2‬שורות בעמוד‪.‬‬

‫כתיבה רבנית ספרדית חדשה מאד‪ ,‬נכתב בשנות המלחמה ונשלם בשנת תר״ף‬ ‫עיי רחמים ח״ר שלמה ם*ט‪.‬‬ ‫נקנה בירושלם׳ תרפיח‪.‬‬ ‫קובץ מקבלה מעשית‪ ,‬ובו גם חלקים חשובים‪.‬‬ ‫‪A‬‬

‫‪2‬‬

‫•‬

‫‪3‬‬

‫‪-‬‬

‫נ‬

‫ד‬

‫פ‬

‫ס‬

‫(‬

‫‪.‬‬

‫ד ף ‪ 4 4 - 2 9‬קמיעין וסגולות‪ ,‬מס׳ רפואה וחיים מירושלם )נדפס בידושלם תרנ״ב(‪,‬‬ ‫‪8‬‬

‫< ‪1‬‬

‫ו ס פ ר מ ק ו ו א ו ת מקובץ מספרים שונים‪ ,‬ונראה שהכל נדפס כבר‪.‬‬ ‫‪•3‬‬

‫דף‬

‫‪A‬‬

‫‪-45‬‬

‫‪B‬‬

‫‪ 4 9‬סדר גורל החולד!‪/‬‬

‫והוא מאמר שלם על חכמת השדים‪ .‬מלא‬

‫עגין וגראה שעיקר יסודו בהמאגיה הערבית‪ .‬פותח ‪-‬אתחיל לכתוב ת ד ת י ב‬ ‫]=םדר‪ ,‬בערבית[ ש ל ש ד י ם והרוצה לידע בהם בתחלה יחשוב שם החולה ושם‬ ‫אמו ובכמה לחודש הוא ותשליכם י״ב ייב כך תחשבם כיח ליו מיד גיב ס׳ בטל‬ ‫ע׳י]כך![ פיח ציו קיד ריח ש׳ בטל ת״ד ומה שנשאר מן הייב יבנה באלו ה י ״ ב‬ ‫ב ת י ם מ ז ל ו ת ש ל ש ד י ם ואלו הם‪:‬‬ ‫אל שד א׳ שמו פ ל י ״ ת פגע בו שהמע״ה שאל ממנו ואמיל יא פלית היכן‬ ‫הוא מקומך ומושבך ואיך תכה את בני אדם והשיב פלית ואמר יא אדוני שלמה‬ ‫ניא מקומי ומושבי הוא באיי היים ועל ראש הדרכים ועל מעין המים וכל איש‬ ‫ואשד‪ .‬אשד יהיה מזלו במל״ה אגיע אליו במין רוח תם ואכה אותו וגופו יחלש‬ ‫וגם יריכותיו ועיניו כהות ויחשכו מראות עיגיו‪ ...‬ואמיל שהמעיד‪ .‬יא פלית מה הוא‬ ‫רפואתו והשיב לו‪...‬״ ומונה קמיעין ושמות ושאר רפואות לחולה שהשד הזה תקפו‪,‬‬ ‫ובצורה זאת מונה כל י״ב השדים כנגד י״ב המזלות‪ .‬השימה הזאת אינה ידוע לי‬ ‫אלא ממקור אחד בלבד‪ :‬בשנת ‪ 1900‬פרסם משה פראנקו חוברת קטנה )שחוקרי‬ ‫הפולקלור היהודי לא שמו עינם עליה עד כמה שנודע לי(‪ ,‬בשם ‪Les sciences‬‬ ‫‪ Mystiques chez ies juifs
‫‪183‬‬

‫כ ת ב י ד ‪150‬‬

‫עם מיימון בן סנגי מתאים בכל לנוסח העבדי שבכ״י ירושלם‪ .‬פראגקו הזכיד דק‬ ‫עשדה שמות מהי״ב שנמצאו גם שם ויש רק מעט שנויי גירםאות ביניהם‪ ,‬ואלו‬ ‫הם לפי שני המקורות האלה‪:‬‬ ‫)פראנקו‪(Yahia ben Lethe :‬‬

‫אל שד ב׳ שמו יחייא בן ליתי‬

‫אל שד ג׳ שמו גיבאר בן מרואך )פרי‪(Gaagar ben Mervah :‬‬ ‫אל שד ד׳ שמו מימון בן זגגי)ד״ל הכושי כפי הודאת המלה בערבית‪,‬‬ ‫כי הוא שחור ככושי‪ ,‬ובשמות אלו מיימון השחור׳ מיימון אלאסואד או מיימון‬ ‫אלזנגי נזכר גם בכתבי יד עבריים רבים‪ ,‬ואצל פדאנקו‪,Maimon ben sandje :‬‬ ‫אבל הוא גוזר את השם בטעות מ—‪(.sancho‬‬ ‫אל שד ה׳ שמו צפנח בן מרונא )פדי‪(Sapsapa ben Merona :‬‬ ‫שד ו׳‬

‫אל‬

‫שמו‬

‫דרש‬

‫אל שד ז׳ שמו וזיג‬

‫בן‬

‫מרש‬

‫)פדי‪(Darasch ben Madach :‬‬

‫בן ארא והוא חסר ברשימת פראנקו‪.‬‬

‫אל שד ח׳ שמו יאודי )ד״ל היהודי‪ ,‬ואין פלא בשם זה כי התורה שיש‬ ‫שדין יהודאין וגצרים וישמעאלים באה אל היהודים מחכמת השדים של הערבים‬ ‫דווקא‪ ,‬וכן גמצא •מיימון היהודי״ בכמה כתבי יד ואולי גפל גם כאן השם הפרטי‬ ‫של השד‪ ,‬ואצל פראגקו חסר זה(‪.‬‬ ‫אל‬

‫שד‬

‫ט׳‬

‫שמו‬

‫אל‬

‫שד י׳‬

‫שמו‬

‫אבו כשד או בשד )פרי‪(Abou-Bassad :‬‬ ‫בלבל‬

‫)פרי‪(Biibii ou Buibui :‬‬

‫אל שד י״א שמו מגיידא‬

‫)פרי‪(Megoura :‬‬

‫אל שד י״ב שמו סיפא‬

‫)פר׳ יותר מלא‪.(Schissaben Mourad :‬‬

‫מתוך כ״י פראנקו ניכר שאין הנוסח בכ״י ידושלם תורגם כאן בפעם‬ ‫הראשונה מערבית לעברית‪ ,‬אלא נודע כבר לפני מאתים וחמשים שנה‪ .‬ראיה‬ ‫למציאות מקור ערבי הוא גם סגנון הקמיעין הפותחים כולם בפודמולה הלקוחה‬ ‫מהקוראן ‪-‬בשם האל הרחמן הרחום״‪ .‬בסוף כתוב ׳תושלב״ע רחמים ח״ד שלמה נ״ע״‪.‬‬ ‫‪•4‬‬

‫דף ‪ 52 -50‬מזל אריםטיטלים]![ הריפא לחילה‬ ‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫)קמיעין וחותמות לחולים‬

‫על פי י״ב המזלות(‪ .‬מתחיל‪- :‬תחשוב שם החולה ושם אמו ויום שגפל בו ובכמה‬ ‫לחו׳ ומה הוא החודש ותצרפם כולם יחד ‪...‬״ גם הוא בלי ספק מערבית‪ .‬מזכיר‬ ‫את השם זובעא בשורה אחת עם מימון ושאר שמות שדים הידועים גם בכתבי‬ ‫יד עבריים‪ .‬באחת הקמיעין ‪-‬רב אל עאלמיף כשמות קדושים )מן הסודה הראשוגה‬ ‫של הקוראן(! רושם גם צורת החותמות הנחוצים‪ .‬בסוף שוב חתימת ׳רחמים ח״ר‬ ‫שלמה הי״ו‪ ,‬תמו וגשלמו מזלות גורלות לחולים״‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫•‪54 -52‬דף‬

‫‪-‬לחולי‬

‫ה כ פ י י ה ״ והוא ענין חשוב כי פותר אחת החידות שלא‬

‫מצאתי להן פירוש זמן רב‪ ,‬והוא ענין ז׳ כ ת ו ת ה נ ע ל ב י ם הנזכר בכתבי יד‬ ‫שונים ולא מצאתי פירוש כוונת המלה הזאת אלא כאן‪ ,‬כי בכל שאד כתבי היד‬ ‫חסדה כנראה ההקדמה שנשתמרה כאן‪ .‬הנוסח נמצא שתי פעמים באוכספורד‪,‬‬

‫‪184‬‬

‫כ ת ב יד ‪150‬‬

‫דף‬

‫‪1‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪10 -8 ,‬‬

‫‪a b‬‬

‫דף ‪ < / 446‬בשני כתבי יד בםימנר בניו יורק )כ״י‬

‫פישל־הירש ‪ 80‬דף ‪ 24-21‬וכ׳י שוואגר את םרענקל רשימה ל״ד סי׳ ‪ 92‬דף‬ ‫‪ ;(109-104‬בכיי ששון ‪ 290‬עמ׳ ‪ 118-115‬וגם בכ״י שהיה בידי ד׳ יעקב טולידאנו‬ ‫לפני כמה שנים ותיאור תוכגו גמצא בידי‪.‬‬ ‫וכן לשון הפתיחה כאן‪- :‬חולי הכפיה הוא חולי אכזרי בלשון ערבי האבט‬ ‫ונלאו הרופאים לתרופתו וזה החולי ח׳ עינים הוא ו ק ו ד י ן א ו ת ו‬

‫בחכמת‬

‫ה זי ג פרי)?[ נ ע ל ב י ם וכל מין ומין מהחולי הזה יש לו שם ידוע וניכר מהעינים‬ ‫אם א׳ חכם רואה בעיגי החולה יכול להכיר מאיזה מין ואפשר יוכל למצוא לו‬ ‫תרופה בעזר הרופא חנם הוא אלהים חיים וקמי שמיא גליא כמה ]כ״י כמו! צער‬ ‫בנפשי עליהם וטרחתי ביו״ד ]אצבעותי לבוא עד תכלית התרופה והרבה עשיתי‬ ‫והועיל והרבה עשיתי ולא הועיל ותרופה הועילה לזה לא הועילה לזה כדי להקל‬ ‫מעל החולים זה המכה )?( אמרתי מאשר ראיתי בספרים ונםיתי קצת מהם ועלו‬ ‫בידי וזה יצא ראשונה‪ .‬א׳ אם תמצא מהנעלבים דהיינו חולים הללו אשד בעת‬ ‫בואם החולי הזה סמוך לו משתנה זיו פניו ויכבדו איבריו ואח׳־כ נופל ושוהא‬ ‫כמו שעה א׳ ולא יותר וקם כשכור ואינם יודעים דבר מה מאומה שעבר עליהם‬ ‫ואז יכבד עליהם הדיבור וזה הכת נקרא כלז״ו ועל הרוב אינם נופלים אלא‬ ‫בלילה אחד ב׳ או ח׳ שעות וטרם כל רפואה לכל מין ומין מהחולי הזה ילבש‬ ‫החולה בגדי שש טוב לו מאד כחצי רפואה למין החולי הזה תקח מאותו הבגד‬ ‫שיהיה עליו בעת הנפילה וכתוב עליו אטו״ד טאטו״ר וכו׳ ותעשה ממנו פתילה‬ ‫ותעשן אותו בה ואם הוא מבגד פשתן הוא יותר טוב ואחר עישון מראה עצמו‬ ‫כמת ואל תירא ואל תתרשל עד שתעשה ב׳־פ אחרים וכן תעשה ביום ב׳ וביום‬ ‫ג׳ ואחיכ תקח קלף כשר ותכתוב עליו קמיעה הידועה של פרשת הקטורת ואח״כ‬ ‫תכתוב שם של כ״ב היוצא מפי ברכת כוהנים ‪...‬׳ ושאר כתבי היד עד כמה‬ ‫שראיתי אותם מתחילים בכת ראשונה הנקראת ט ו ד א פ ו ן‪ .‬בכיי ניו יורק השני‬ ‫נזכר ר׳ א ל י ה ו ש פ י ר א כמחבר ומסופקני אם זה נכון כי הוא מאוחד יותר מדי‬ ‫)אחרי האר״י( וכ״י ששון‪ ,‬למשל‪ ,‬נכתב כבר לפני זמן האר״י‪ .‬שאר הכתות כאן‬ ‫הן‪ :‬״שוחקים ובוכים ביחד וזו היא כת נקראת ריית‪...‬״‪ ,‬כת הג׳ ‪ ...‬בוכים ואחר‬ ‫הבכי ישארו מתים והיא הכת הנקראת פ ר פ ״ ר‪ ,‬הד׳‪ ....‬קורעים את בגדיהם והיא‬ ‫הכת הנקראת מ ר ו ז ב ו •ק‪ ,‬הה׳ ‪ ...‬כת הנקראת ט ו ר ו י ם‬ ‫השמות‬

‫ז נ פ ר ו ש ‪1‬אולי אנפרוש?[‬

‫תכתוב על ידו אלו‬

‫אפילוש אנטרופוש‬

‫אית‬

‫אוריאש‬

‫]יוונית שנשתבשה![‪ ,‬כת ו ' ‪ . . .‬נקראת מ ו ל י ״ ן‪ .‬ז׳‪ ...‬שאינם לא מדברים ולא‬ ‫רומזים אלא מפילים עצמם כמו מתים‪ .‬נקראת מ ק ר ב ו ז ועוד כת ח׳ בלי כל‬ ‫שם ‪-‬שאינם עושים דבר אלא מנגנים בפיהם ואחרי שקמים רוצים לנאוף״‪ .‬והנה‬ ‫בכתבי יד האחדים שראיתי נעשו מהחולים האלה מ י נ י ש ד י ם ואין בהם זכר‬ ‫שהכוונה בנעלבים אלה לבני אדם דווקא ונראה שהמסורת הזאת ישנה מאד כי‬

‫כתב‬

‫‪185‬‬

‫י ד ‪151 150‬‬

‫כבר בכ״י ששון מופיעים הנעלבים כשדים לכל דבר‪ ,‬והענין עודנו טעון חקירה‬ ‫ודרישה כי מניין ידע כותב כיי ירושלם )סמוך לדורנו( את האמת ז כי פירושו‬ ‫מתקבל על הדעת כל כך עד שקשה מאד לחשוב שטעה או בדה אותו מלבו‪.‬‬ ‫י‬

‫ה‬

‫ד‬

‫ל‬

‫ם‬

‫י‬

‫‪b‬‬

‫‪4‬‬

‫‪a‬‬

‫פר רו״ת‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪63 -62•8‬דף‬

‫‪5‬‬

‫‪-‬‬

‫‪b‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ ,‬וגודל לדעת מה תלד המעובדת‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪.‬‬

‫(‬

‫גוסח קמיע בארמית‪.‬‬

‫דף ‪ 7 9 - 6 4‬ס ד ר ג ו ר ל א ו ד י ם ו ת ו מ י ם )גדפם(‪ .‬העתקתו גשלמה ‪-‬בשלהי גיסן‬ ‫‪a‬‬

‫‪•9‬‬

‫‪b‬‬

‫שנת בן פר״ת יוסף לפ״ק ממגי הכותב רחמים ח״ר שלמה״‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫גורל דניאל‪.‬‬

‫‪82 -80•10‬דף‬

‫‪151‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 412‬גייר‪ 13,:,: 20 ,‬צ״מ‪ 142 .‬דף‪ 40 - 35 ,‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫קודסיבות ספרדיות מתחלת המאה הי״ט‪ ,‬נכתב במערב‪.‬‬ ‫נקנה מרי בנציון קואינקי‪ ,‬ירושלם תרפ״ז‪.‬‬ ‫קבץ מענינים שונים‪ .‬נ כ ת ב ו ע ״ י ב נ י מ ש פ ח ת חרוש‪.‬‬ ‫דף‬

‫‪•1‬‬

‫‪a‬‬

‫‪ 8 - 2‬ד ר ו ש י ם לחכם ספרדי )והם ל ד י ו ס ף ח ר ו ש או לבנו ד' יצחק חרוש‬ ‫‪b‬‬

‫‪b‬‬

‫הנזכרים בדף ‪( ? 1‬‬ ‫ל‬ ‫דף‬

‫‪•3‬‬

‫תרון‬

‫‪a‬‬

‫י‬

‫ל‬

‫‪a‬‬

‫ד‬

‫‪9‬‬

‫‪-‬‬

‫‪a‬‬

‫‪ ,‬ואחיכ שאר סגולות‪.‬‬

‫‪] 2 7 - 1 7‬חדושי פסוקים מאמרי רז״ל‪ ,‬רובם בדרך קבלה‪(.‬‬ ‫‪a‬‬

‫ח ל ו מ ו ת‬

‫‪a‬‬

‫‪ - 2 7‬פ ו ת ח ‪-‬שער היין והשכר‪ /‬לא גדפס )בשערים‬

‫קצרים מאד‪ ,‬מסיים בשער המתים(‪.‬‬ ‫‪ :‬גוםחי השבעות )טאצא(‬

‫‪a‬‬

‫]‬

‫לשבעה מלכי השדים )בערבית מארוקאנית(‪ .‬סגולות מס׳ ברית מנוחה ום׳ חרירים‪,‬‬ ‫‪b‬‬

‫י‬

‫מהרמב״ן ‪ . 34‬דף ‪ 3 9‬למגפה קבלה מהרב כ מ ו ה ר ״ ר י צ ח ק ד ל ו י ה ) ( ? ז צ ו ק י ל ז‬ ‫‪a‬‬

‫‪ 40‬שמידה שקבלתי מרבי ד ל שקיבל מאביו ואביו מ ר ב ו ה צ ר פ ת י זלה״ה‬ ‫)‪45‬מכאן והלאה רובו ערבית(‪ .‬דף‬

‫‪a‬‬

‫קבלה מיוחדת לכמוהר״ר‬

‫אםכגזי‬

‫יעקב‬

‫‪1‬כך!( זלה״ה שמצא אותה קבורה בבית החיים‪ .‬שם גם אלפא ביתא של מלאכים‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪b‬‬

‫‪52 -47‬י‬

‫דף‬

‫‪b‬‬

‫א ו ת ו ת ה ש מ י ם בענין הרעמים ואותותיהם והוראותיהם בכל חדשי‬

‫השנה‪ .‬והוא כולו מ ל א ד ב ר י א ו ת ו ת ה מ ש י ח ‪ ,‬ומופלא מאד שגנזו חזונות קץ‬ ‫‪b‬‬

‫ר על סימני הרעמים! לא נדפס‪ .‬בסוף דף ‪ 5 0‬כ ״ ד הכותב יום ג‬

‫‪-‬‬

‫'‬

‫בשבת כ ״ ה ל א י י ר ש נ ת ה ת ק פ ״ ז ל פ ״ ק ב ע י ר מ כ נ א ם יע״א ‪ ...‬י צ ח ק ב ד‬ ‫כ מ ו ה ר ״ ד י ו ס ף ח ר ו ש ״ ) א ו ל י הוא הרב הנזכר בס׳ נר המערב עמ׳ ‪ ,(?190‬אחיכ‬

‫כתב‬

‫‪186‬‬

‫עוד ס י מ נ י רעם‪,‬‬

‫י ד ‪152 151‬‬

‫ס י מ נ י ר ע ש ו ס י מ נ י ב ד ק י ם בנוסחאות שונות‪ ,‬ומסיים‬

‫בסימני הקשת‪ ,‬חתומים עוד הפעם ע״י ר׳ יצחק בר יוסף חרוש‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫ד ר ו ש י ם ‪ - 5 3‬כ נ ר א ה מהרב הנ״ל‪ ,‬ויש ביניהם שהועתקו מם׳ זקן אהרן‬ ‫]דרושים לר׳ אהרן הכהן[‪.‬‬ ‫‪8‬־‬

‫דף‬

‫‪66 -65‬‬

‫ם י מ נ י ל ק ו ת ה מ א ו ר ו ת בג׳ נוסחאות‪.‬‬

‫‪B‬‬

‫‪B‬‬

‫‪A‬‬

‫‪B‬‬

‫‪- 6 6‬‬

‫] ל ד ר ש ו ת [ ו‪-‬נושאים׳)מליצות לפתיחת ההספדים וכיוצא(‬

‫לדרשות‪.‬‬ ‫‪•10‬‬

‫דף‬

‫‪A‬‬

‫ד ר ש ו ת ‪ ,‬ביחוד הספדים• על אחת מהן נחתם ד־ א ב ר ה ם פ י נ ט ו‬

‫‪A‬‬

‫‪114 -73‬‬

‫ב ש נ ת א ש ח ד ״ ך לפ׳ק אלול ]תקכ״ט[׳ והוא הנזכר בם׳ נר המערב בע׳ ‪ , 1 9 0‬יחד‬ ‫עם ר׳ יצחק חרוש‪.‬‬ ‫‪•11‬‬

‫דף‬

‫‪A‬‬

‫עוד פעם סגולות וקמיעין בערבית‪ ,‬חתומות ״ע״ה ב״ה א ב ר ה ם‬

‫‪B‬‬

‫‪116 -115‬‬

‫ח ר ו ש )בגו של ר׳ יצחק הג״ל(‪.‬‬ ‫דרשות‪.‬‬

‫‪120 -117•12‬דף‬ ‫‪A‬‬

‫‪A‬‬

‫ח ל ו ם‬

‫מפתחות העגיגים בקובץ הזה‪.‬‬

‫‪139 -138•14‬דף‬ ‫‪A‬‬

‫‪142‬‬

‫‪B‬‬

‫‪- 1 2 0‬‬

‫‪B‬‬

‫‪ ,‬מועתקה מסי מדרש תלפיות )ערך חלום(‪.‬‬

‫‪A‬‬

‫‪A‬‬

‫‪B‬‬

‫ד ר ש ו ת ‪ . - 1 4 0‬חסר בסוף‪.‬‬ ‫‪B‬‬

‫בדף ‪: 1‬‬

‫נ ת ב ק ש בישיבה של מעלה ‪ ...‬אדוני אבי כ מ ה ד ״ ר י ו ס ף ח ר ו ש‬

‫תנצביה יום רביעי בשבת אחר עבור חג הסכות ממנו ש נ ת ה ת ה ע ״ ז לפ׳׳ק עיה‬ ‫יצחק בד יוסף חרוש ם״ט‪ .‬ואתיכ‪ :‬נתבקש בישיבה של מעלה אדוני אבי‪ ...‬ד׳ יצחק‬ ‫חרוש‪...‬שנת ה ת ד ״ ד ל פ ׳ ק ב מ ד א כ י ש א ב ר ה ם חרוש‪.‬נלב״עהצדיקית‪...‬מדתאמי‬ ‫אסתר ליל שבת ט״ו למרחשון ש' תרכיו לפיק ‪ ...‬בעה״ק ירושלם תיו ונקברה‬ ‫בהר הזיתים ‪ ...‬אברהם חרוש‪ .‬ובסוף‪ :‬נתבקש בישיבה של מעלה אדוני אבי‪...‬‬ ‫כמוהר׳ר אברהם חרוש זיל ביום י״ב להר תשרי ש׳ ה ת ר ל י ב ליצירה ‪ ...‬ע ״ ה‬ ‫ש מ ע ו ן ח י י ם חרוש‪.‬‬

‫‪152‬‬ ‫‪75‬‬

‫‪80‬‬

‫‪ - . Hebr.‬נייר‪,‬‬

‫‪5‬׳‪10:14‬‬

‫צימ‪.‬‬

‫‪120‬‬

‫דף‪ ,‬בערך‬

‫‪25‬‬

‫שורות בעמוד‪.‬‬

‫קודסיבה איטלקית של המאה הי״ז או הייח‪ .‬הדפים הראשונים‪ ,‬בכתב אחד‪ .‬נדבקו‬ ‫לתוך הספד‪ .‬ציורים רבים‪.‬‬ ‫קובץ מסגולות תפלות בקבלה‪ ,‬כוונות׳ הקפות‪.‬‬ ‫ג‪1‬‬

‫דף ‪ 3‬יחודים שמסר מ ו ה ר ׳ ׳ ר י מ י ף ]מי זה?[ זצ״ל ל כ מ ו ה ר ״ ד א ב ר ה ם‬ ‫ד ו ו י ג ו זצ׳ל בעברו אדחותימים בשליחות איי מפני הסכנה שהיתר‪ .‬מזומנת לו וכר‪.‬‬ ‫)נכתב ב ת ו נ י ס שנת ישמדהיו=תקםיא כפי שנזכר מעבר לדף שהכותב מזכיר שם‬

‫כתב‬

‫‪187‬‬

‫י ד ‪154 153 152‬‬

‫שמל בנו בכורו של מרדכי פיורנטינו וליהו‪1‬נתן ז[ מינדים אוסונא בשנה ההיא‪.‬‬ ‫דף ‪ 6‬מ ה נ ש י ״ א ז צ ו ק ״ ל ]ד׳ נתן שפירא ירושלמי[ בעגין הציצית‪ ,‬דברים‬ ‫‪b‬‬

‫אחרים ממנו עוד בדף ‪.8‬‬ ‫דף ‪ 10‬זאת התפלה עשאה ה ר מ ב ״ ן ז ׳ ל והיה מתפלל אותה בכל ר״ח גיפ‪.‬‬ ‫דף ‪ 20-13‬שמנה עשרה עם הוספות רבות‪ ,‬שמות וכוי•‬ ‫דף ‪ 24‬תפלה לתקיעת שופד ל ה א ר״ י‪ .‬אתיכ תפלות וכוונות•‬ ‫ד ף ״ ‪ 45‬ק ב ל ה מ ר ב נ ו תם צריך לומר ד׳ פסוקים אלו בדיה ויה״כ קודם‬ ‫שיאמר החזן המלך‪...‬‬ ‫‪a‬‬

‫דף ‪ 48‬תפלה זו ‪1 ...‬יש לו פעולות רבות וסודות עמוקות מצורפת על י י ב‬ ‫ה ו י ו ת [ כאשר תמצא מבוא‪1‬ר[ ה י ט ב ב ס פ ר ה פ ד ד ם ו ב פ י ד ׳ דם׳ ה י צ י ר ה ‪.‬‬

‫א נ ו ז בי״ח פרקים‪ ,‬כפי‬

‫ש‬ ‫ע‬

‫מ‬

‫נ‬

‫נ‬ ‫ו‬

‫ד‬ ‫א‬

‫פ‬

‫ס‬

‫ל‬

‫]‬ ‫‪b‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬

‫ד ב ר י ם ש ב ק ד ו ש ה ליחיד ההולך בדרךוסדרו)!( זה םדדו‬ ‫האלוף כמוהר״ר י ח י א ל מ י ל י ב ס ׳ ת פ ו ח י ז ה ב ]הנדפס[ ל ק ו ח י ם מ ס פ ר מ ע י ן‬ ‫ג נ י ם ש ל ה ר מ י ע זציל ]גם ס׳ זה נדפס עכשיו במונקאטש תד״ס[‪.‬‬ ‫דף‪ 118‬שמירה מעולה ש מ ס ר לי מר ה ר ב חיד׳׳א ג ד ״ ו )בכתיבה שוגה‬ ‫ומאוחרת(‪ .‬בסוף על פתקא קטנה הערות על לידת בנים משנת תקגיח ותקג״ט‬ ‫שנימולו ע״י היקר ‪ ...‬אהרן אירגאם‪.‬‬

‫‪153‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 41‬נ י י ר עבה‪ 11:14 ,‬צ״מ‪ 5.‬דפים‪ 18 ,‬שורות בעמוד‪ .‬כתב מרובע‪.‬‬ ‫גנזי יוסף‪.‬‬ ‫תפלה זו מצאתי בס׳ א מ ת ח ת ב נ י מ י ן ‪ ...‬וקבלתי עלי למשמרת לאומדה‬ ‫בכל יום ויום בלי בצרת ‪ ...‬שנת ה׳ תקציו‪.‬‬

‫‪154‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 538‬נייר‪* ,‬׳‪ 17 :20‬צימ‪ 5 .‬דף‪ ,‬מספד השורות שונה‪ .‬קודםיבה‬ ‫אשכנזית חדשה‪.‬‬

‫סגולות ורפואות בדוקות׳‬ ‫בלי תערובת מאגית‪.‬‬

‫רובן ביודית‪ ,‬מכילות דק תחבולות רפואיות‬

‫כ ת ב י ד ‪157 156 155‬‬

‫‪188‬‬

‫‪155‬‬ ‫‪ - . Hebr. 8° 519‬נייר‪ 13,5 :18 ,‬צ״מ‪ 20 .‬דף‪ ,‬כ ‪ 25‬שורות בעמוד‪ .‬קורםיבה‬ ‫איטלקית‪ ,‬מהמאה הי״ז?‬

‫ספר גורלית‬

‫‪1‬לדי א ב ר ה ם ן׳ עזרא[ כמו שנדפס‪ ,‬אבל המעתיק השמיט‬

‫את שמו של הראב״ע מן ההקדמה‪.‬‬

‫‪156‬‬ ‫‪ - • Hebr. 8° 430‬נייר‪ 16:20,5 ,‬צ״מ‪ 43 .‬דף‪ 16 ,‬שורות בעמוד‪ .‬כתיבה‬ ‫דבנית מזדהית ואותיות מרובעות‪.‬‬ ‫)בשער מיוחד‪[:‬‬

‫ספר הגורלות אורים ותומים‬

‫שחברו שבעים זקנים שהיו‬

‫בימי תלמי מלך מצרים‪ .‬והוא סוד גדול וחכמה נפלאה ‪ ...‬ב ש נ ת ת ק ע ״ ז ‪ ...‬לפ״ק‬ ‫]כמו שנדפס סעמים אחדות[‪.‬‬

‫‪157‬‬ ‫‪ —• Hebr. 8° 550‬נייד עבה‪ 16 :21,5 ,‬צ״מ‪ 347 .‬דף‪ 28 ,‬שורות בעמוד‪.‬‬ ‫מקצתו כתוב בדיו שודפת‪ .‬כתיבה רבנית איטלקית יפה‪ ,‬משנת שי״ב‪.‬‬ ‫נקנה בירושלם תר״ץ ממשפחת פרח‪.‬‬

‫ס׳ הפליאה‬

‫על פרשת בראשית‪ .‬חסר בראשו ומתחיל במאמר על מלת‬

‫בדאשית הנמצא בדפוס קאדעץ תקמיד בדף א׳ ע״ד‪ .‬כה״י משובח מהדפוס הגדוע‬ ‫במקומות דבים ומרובים‪ .‬גם כאן כמו בשאר כתבי היד )וגם הטובים שבהם(‬ ‫חסרונות בכמה מקומות‪) .‬עיין בריט‪ .‬מוז‪ .‬מדגוליות ‪.(789‬‬ ‫הגהות רבות מהמעתיק‪ .‬בדף ‪195‬‬

‫)‬

‫‪a‬‬

‫ע ל ענין השמיטות( ״עיין פה כי באחד‬

‫מספדי הקבלה מצאתי זה ג״כ אני המעתיק•׳ אחרי דף ‪ 345‬חסדים דף או שני דפים‪.‬‬ ‫בסוף‪ :‬״נשלם ותם פרשת בראש׳ היום יום ב׳ כ״ב לחדש טבת ש נ ת ש י י ב פ ה‬ ‫ד ו מ י רב ת א עם רוב פלאות הזמן אשר עברו עלי ועכ׳ז לא עצרתי כח כח‬ ‫]!שתי פעמים[ להשלימו כבודת ]!?] י״י בנל״ך ואע״י ]ברוך נותן ליעף כח ולאין‬ ‫אונים עצמה ירבה[‪.‬״‬

‫נספחים‬

‫‪190‬‬

‫א•‬ ‫פירוש האגדות לר׳ עזריאל על מסכת תענית‬ ‫)כיי ‪.(8° 91‬‬ ‫ז‬

‫]למסכת ת ע נ י ת דף ג[ ב ק ר ב ך ק ד ו ש ו ל א א ב ו א בעיר וכו׳‪( .‬‬ ‫כי בקרבך קדוש כל מקום שגלו ישראל קדושה ביניהם בכל מקום שגלו‬ ‫שם ולכך לא אבוא בעיר שחברה לה יחדיו לירושלםז של מטה עד עת קץ‬ ‫‪2‬‬

‫שישובו שם ישראל והשכינה חוזרת עמהם ויתקיים מקרא שכתוב ( וישבה‬ ‫ידושלם עוד תחתיה בירושלם אבל בזמן הגלות ומשום דבקרבך קדוש לא אבוא‬ ‫בעיר פי׳ ירושלם ששם יראה שלום ופי׳ ציון ששם ציון לכל המצוייגין בגבול‬ ‫‪3‬‬

‫ואלה השמות ראויים להאמ׳ במדות שהשם נודע ונגלה בהם ( ופעמים גקראת‬ ‫כנסת ישראל ציון מפני שהיא מצויינת במצות שנ׳ ‪ 0‬ולאמד לציון עמי אתה‪.‬‬ ‫]דף ג׳‪ 1‬איר יוחנן י ע ק ב א ב י נ ו לא מ ת וכר‪.‬‬ ‫אם לא נכתב בפסוק זה זרע יעקב היינו אומי יעקב וישראל הם הבנים‬ ‫הנקראי׳ בשם האב אבל עכשיו שהוא מזכיר האב והוא מזכיר זרעו אי אפשר‬ ‫לפרשו אלא ממש מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים‪ .‬ואעפיי שיש‬ ‫לפרש שהוא בחיים בחיי העולם הבא והיינו שחלק הכתוב ואמר הנני מושיעך‬ ‫מרחוק ובזרעו נאמר ואת זרעך מארץ שבים אעפ״כ אין להוציא הדבר ממשמעו‬ ‫ויש לפרש בחיים ממש חיי העולם הזה שלא יצא ממנו פסולת וכל הכח שיצא‬ ‫‪5‬‬

‫הוא בחיים או הם או זרעם שלא יכלה הרי כל כחו קיים שנת׳ (‬

‫יעקב אבינו‬ ‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫במדת האמת זכה בה וגגע באותה מדה שהיא חיי העולם הבא ( שהיא כלל הכל (‬ ‫‪8‬‬

‫ומדה זו כוללת כל חמדות והעוסק בצדקה הוא זוכה בה כדכתיב (‬

‫זורע‬

‫‪9‬‬

‫צדקה שכר אמת וצדקה תציל ממות‪ .‬ומפני שזכה בה יעקב אבי׳ כדכת׳ ( תתן‬ ‫‪10‬‬

‫אמת ליעקב כלומר מדוד לו במדה שזכה בה ( ניצל ממיתה עצמה ולא נאמדה‬ ‫*( לא העתקתי כאן את לשונות האגדות עצמן עד כמה שאין בהן כל חדוש מצד הגירסא‪,‬‬ ‫כדי שלא להאריך‪.‬‬ ‫‪ ( 2‬זכריה י״ב‪ ,‬וי‪.‬‬ ‫‪ (3‬ד״ל בספירות‪ ,‬שהשמות ירושלם וציון מורות על שתים מהן‪.‬‬ ‫‪ ( 5‬צ״ל שנתדבק‪ ,‬ועיין בסוף ם׳ הבהיר ‪.§131‬‬ ‫‪ (4‬ישעיה נ״א׳ ט״ז‪,‬‬ ‫‪ ( 6‬כנוי קבוע למדת התפארת‪.‬‬ ‫ז( מונח החוזר גם הרבה מאד בלשון הזהר )כללא דכלא(‪.‬‬ ‫‪ (9‬מיכה ז׳‪ ,‬כ׳‪.‬‬ ‫‪ (8‬משלי י״א׳ י״ח‪.‬‬ ‫‪ 00‬כן מפרש ‪.‬על םי הבהיר ‪.§ 92‬‬

‫פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר׳ ע ז ר י א ל‬

‫‪191‬‬

‫בו מיתה מה שאין כן בשאר האבות שנאמרה בהם שהוא זכה זכות עצמו וזכות‬ ‫אבותיו שגרמו לו לזכות בזכותם ואבותיו לא זכו אלא זכות עצמם שאין זכותו‬ ‫של זה דומה לזכותו של זה וזכותו של יעקב כלול מכולן מפגי שדומה דיוקגו‬ ‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫של יעקב אבינו ודמותו חקוק׳ בשמים ( שני ( מבקשי פניך יעקב םלה‪ .‬ומפני‬ ‫שאין כל זרע אבותיו מתקיים אלא מקצת זרעם לא זכו‪ ,‬ומניין שזרעו של יעקב‬ ‫‪4‬‬

‫י‬

‫בלבד מתקיים כדכת׳ ( כי אני ה׳ לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם וכתי׳ (‬ ‫כי אעשה כלה בכל הגויים אשר הדחתיך ואותך לא אעשה כלה‪ .‬ומפני שזכה‬ ‫למדת האמת יהיו בניו לב אחד עמו זכה הוא וזרעו להתקיים בשביל מדד‪ .‬זו‬ ‫‪5‬‬

‫שהיא חותמו של הב״ה שהוא נקרא אמת שנ׳ ( ויי אלהים אמת וכת׳ בתריה הוא‬ ‫אלהיס חיים ומלך עולם להודיע שכל ההולך באמת זוכה לחיים שאין להם הפסק‪.‬‬ ‫]דף ג׳[ א י ד ח מ א ב ״ ר ח נ י ג א ג ד ו ל י ו ם ה ג ש מ י ם כ י ו ם שנבראו בו‬ ‫שמים וארץ וכר•‬ ‫פי׳ בראתיו בראתי הגשם הנקרא ישע מפני שהוא ישע לגו ולא חשש‬ ‫הכתוב לאמר בראתים שמשמע בראתי שמים וארץ והגשם שלא בדאתיו שהישע‬ ‫הוא העיקר בבריאת הכל שאלמלא הישע לא גבראו שמים וארץ ולא גתקיימו‬ ‫בהעשות שמים ובהתיסד ארץ נקשרו זה עם זה ונתן כח בשמים להרעיף נוזלי‬ ‫אוצרות ברכותיו לארץ וניתן כח בארץ להפתח נוזלי שמים ומשניהם כאחד יפרו‬ ‫וירבו כל הגדלים בעולם ומפני שזה הכח ניטע בהם ביום ראשון שנבראו בו כל‬ ‫יום שהם מוציאים למעשה הכח ההוא הניטע בהם הוא כיום שנבראו בו שניתן‬ ‫בהם כח זה• ומאי זה מקום ועל ידי מה הס פועלים פעולתם בתפלתם של צדיקים‬ ‫‪6‬‬

‫וזהו שכתוב ( הרעיפו שמים כלומד הזילו נוזלי שמים העליונים כל טפה וטפה‬ ‫לעצמה שמי הגשם הגגרים דרך רעפים‪ .‬ומאיזה מקום הזילו אותם ממעל להם‬ ‫שמשם הם מקבלים כחם‪ .‬ושחקים יזלו צדק היסודות הפשוטים שהם כדרך הנשחק‬ ‫הדק ואין בו הרכבה שהכה שבהם מתערב ומתמזג ביסודות המורכבים‪ .‬יזלו צדק‬ ‫יזלו בדין הראוי לכל דבד ודבר שהגשמים בדין הם יורדין ובצדק שהיא דיגו‬ ‫‪7‬‬

‫מדת דינו של עולם ( תפתח ארץ כנקבה זו שהיא פתוחה לזכר ותקבל הגוזלים‬ ‫‪8‬‬

‫ההם ויפרו שניהם כאחד כי הארץ גם כן מוציאה ( גוזלים מתחתיה ומזדווגין אלו‬ ‫עם אלו ושניהם פרים כאחד כענין שכתוב ואד יעלה מן הארץ וזהו שכתוב ׳‪ 0‬תהום‬ ‫אל תהום קורא לקול צנוריך כלומ׳ צנורי המים שהם העליונים שהם זכרים וצנורי‬ ‫המים התחתונים שהם נקבות מתערבים אלו עם אלו ופדים ורבים‪ .‬וכשהם פריס‬ ‫‪ (1‬תנחומא במדבר סי׳ י״ט )ועוד הרבה פעמים(‪ .‬כל החלק הזה הועתק בם׳ אוצר הכבוד‬ ‫לר׳ םודרוס אבולעסיה על האגדה הזאת‪ ,‬בשנויי לשון בלבד‪.‬‬ ‫‪ (4‬ירמיה מ׳׳ו׳ כ״ח‪.‬‬ ‫‪ (3‬מלאכי ג‪ /‬ו‪/‬‬ ‫‪ (2‬תהלים מזמור כ״ד‪ ,‬ו‪/‬‬ ‫‪ (0‬ישעיה מ״ה‪ ,‬חי‪.‬‬ ‫‪ (5‬ירמיה י׳‪ ,‬י‪/‬‬ ‫ד( גם *צדק״ וגם ‪-‬מדת דעו של עולם׳* הם בנויים לספירת המלכות בס׳ הבהיר‪.‬‬ ‫‪ (9‬תהלים מ״ב׳ ח׳‪.‬‬ ‫‪ (8‬בכ״י מוצאיה‪.‬‬

‫פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר' ע ז ר י א ל‬

‫‪192‬‬

‫ודבים ישע וצדקה תצמיח יחד כל הצומח מהם כאלו נבראו בעת הבראות שמים‬ ‫וארץ כאחד כמ׳ שאדז״ל בבראשית דבא‬

‫אמד דבא המים העליונים זכרים‬

‫והתחתונים נקבות והם אומרים אלו עם אלו אנו שלוחי הב״ה ואתם בדיותיו קבלו‬ ‫אותנו מיד הם מקבלים אותם הה״ד תפתח ארץ כנקבה הזאת שהיא פתוחה לזכר‪.‬‬ ‫ויפרו ישע שהם פדים ורבים‪ .‬וצדקה תצמיח יחד אני אדני בדאתיו לתיקונו של‬ ‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫עולם וליישובו‪ .‬והפסוק הזה נאמר על הגאולה ( ובשוב הבנין בהויתו ו ח ב ו ת (‬ ‫נ‬

‫ויהיה בשלמותו והמשכתו וכענין זה הוא אומד באיוב ( אשר יזלו שחקים ירעפו‬ ‫‪4‬‬

‫עלי אדם רב ( ואחיכ מסדר ענין המסד אף אם יבין מפרשי עב וגו׳‪.‬‬ ‫‪1‬דף י ״ א א׳‪ 1‬ד ב י ר׳ ש י ל א א מ ר י ש נ י מ ל א כ י ה ש ר ת מ ל ו י ן ל ו‬ ‫לאדם‬

‫וכר‪.‬‬ ‫וכל אחד ואחד מבני אדם יש לו שורש עם השם ולפי מעלת מדותיו הוא‬

‫מושרש בו ודבק בקדושתו כי הגשמה אצולה מדוח הקדש והיא צורת הגוף ונותנת‬ ‫בו כה לפעול פעולותיו‪ .‬ואם לא כן לא היה כה באדם להיטיב ולהרע ולעשות‬ ‫חפצו ולפי גריעות מעלתו ומעט כהו וכמספר מדותיו הן טובות הן רעות כן מספר‬ ‫המלוין אותו ואין לפחות מספר המלוין אותו משגים אחד טוב ואחד רע כשהוא‬ ‫מטיב מעשיו מלאך טוב מברכו ומלאך רע עונה אמן בעל כדחו‪ .‬וכשהוא מקלקל‬ ‫מעשיו מלאך דע מקללו ומלאך טוב עונה אמן בעל כדחו‪ .‬ובזמן שכל מעשיו‬ ‫להיטיב‪ ,‬כל המלוין אותו הם טובים והוא עצמו זכה נעשה מלאך חיים לא זכה‬ ‫‪5‬‬

‫נעשה מלאך מות ( וכן מי שיש בו יצר הרע הוא נקרא רע כשם אותה מדד‪ .‬שהוא‬ ‫‪6‬‬

‫רגיל בה ועל זה אמר הכתוב ( לא יהיה בך אל זר‪ .‬איזה הוא אל זד שהוא בגופו‬ ‫של אדם הוי אומר זה יצר הרע‪ .‬וכל הגכגעים לעבד יצרם שהוא מלאך המות הם‬ ‫למלאכי מות וגקדאים על שמו וכן כל השומעים לעשות רצון יצר טוב שהוא חיים‬ ‫‪7‬‬

‫הם הגקראים מלאכי חיים ולכל אחד ואחד יש לו מלוין מ ע ת ( מדותיו ואותן‬ ‫המלוין מעידין בו אם זכה אם לא זכה‪ .‬והם מלוין אותו ל ש מ ת בכל מדותיו ודרכיו‬ ‫שהוא רגיל ללכת בהם כדי שידעו להעיד בו בכל דרכיו ומסגי כבוד המלאכים‬ ‫המלוין את האדם תקנו לומר התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון‪ .‬והיודע בנין‬ ‫השם המיוחד ידע כי כל זה נאמד בהכרח טעם‪ .‬ו ב פ ר ק ה ש ו ת פ י ן י ת ב א ר זה‪.‬‬

‫»( דק המוטיב הזה חתר בס׳ אוגד הכבוד בביאור המאמר הזה‪ .‬ובס׳ לקומי שכחה ופאה‬ ‫דף ו׳ ע׳׳ב למטה נמ‪1‬א לשון זה ביתר אריכות‪.‬‬ ‫‪ (2‬כלומר בזמן היובל הגדול‪ .‬הנטוי «בשוב הבנין בהויתו׳׳ קרוב כבר ללשון הרמב׳׳ן לגני‬ ‫סוד היובל הגדול *בהשיב הדברים להויתן׳׳‪.‬‬ ‫‪ (3‬איוב ליו‪ ,‬כ׳׳ח‪.‬‬ ‫*־( בגירםת ס׳ לקוטי שכחה ופאה יש באן עוד ‪-‬ראה מי קורא אדם רב״ כלומר רמז ל״אדם‬ ‫הגדול׳ הקדמון‪.‬‬ ‫‪ (5‬בגליון נוסף‪ :‬מגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב‪.‬‬ ‫‪ (7‬כן הוא נכ״י‪ ,‬ואולי מאת ז‬ ‫‪ (6‬תהלים פ״א‪ ,‬י׳‪.‬‬

‫‪193‬‬

‫פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר׳ ע ז ר י א ל‬ ‫‪,‬‬

‫]דף ט ״ ו א ׳ [ א מ ד ר ב נ ח מ ן ב ר י צ ח ק א ף א נ ו ( נ א מ ר ל א ה כ ל‬ ‫ל א ו ר ה ו ל א ה כ ל ל ש מ ח ה וכוי‪.‬‬ ‫צדיקים הם עושי צדקה והם עצמי זוכים לאור ששמש צדקה לאורה‬ ‫ב‬

‫ששכר מצוד‪ .‬מצוה שנ׳ ( וזדחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה‬ ‫‪3‬‬

‫והאורה הזו היא אספקלריאה המאירה (‪ .‬שמחה היא אספקלריא שאינה מאירה *(‬ ‫וישרים שלא זכו לעשות צדקה אלא לעשות דיני יושר לשמח בהם העשוקים‬ ‫‪5‬‬

‫בוכין באותה מדד‪ .‬שמדדו והם שמחים ונהנים מזיו השכינה כמ׳ שאמ׳ ( ולשמחה‬ ‫מה זו עושה ולשכינה מה זו עושה‪ .‬וכן כל אויא מבני אדם שכרו לפי מדותיו‬ ‫במדד‪ .‬שהוא מודד בה מודדין לו ופי׳ אור זרוע לצדיק לצדיק הידוע שהוא יסוד‬ ‫עולם‬

‫‪(6‬‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫ועל זה אמר ( ו ב ל י ב מ ד ו ת ד ־ ר נ ת ן א מ ר ו ( אור‬

‫זרוע לצדיק‬

‫אי אתה יכול לומר שיש לצדיקים אוד בלא שמחה ולישרים שמחה בלא אור‬ ‫והוא הדין אור פי׳ אור יקראו להם לפי מדתם לצדיקי׳ אור של צדקה ושמחה‬ ‫של‬

‫צדקה ולישרים אור של שמחה ושמחה של אורה‪.‬‬

‫כי מפני שהמדות‬

‫סמוכות זו בזו ודביקות זו בזו ומתיחדות זו עם זו אין זו בלא זו אך העקר היא‬ ‫המדה שהם זוכים בה אם אורה אורה אם שמחה שמחה וכל הנביאים נםתכלו‬ ‫באספקלריא שאינה מאירה ביותר והיא הנקראת שמחה ומרע״ה נסתכל באספקלריא‬ ‫המאירה היא הנקראת כאן אורה שעליה אמרי( אלמלא נשתייר במערה שעמדו‬ ‫בה משה ואליהו אפילו כמלא נקב מחט סדקית לא היו יכולין לעמוד מפני האורה‬ ‫ומפני שאין כח בגוף לסבלו אין הצדיק מקבל רב טוב הצפון עד הסתלק הנפש‬ ‫מן הגוף ואז ינתן בה כח לשוב ליסודה ולקבל ולהסתפק וליהנות מן האוד המתוק‬ ‫‪10‬‬

‫והסוב שאין לו שיעור ותהיה גפשו קשורה באור המושכל ודבקה בו באין הפרש‪( .‬‬ ‫]דף כיז‪ ,‬בי[ א מ ר ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן ל ק י ש ג ש מ ה י ת י ר ה ג ו ת ן ה ב י ה‬ ‫ב א ד ם ב ע ר ב ש ב ת ונוטלה ממנו במוצאי שבת וכוי‪.‬‬ ‫הפרש יש בין הנשמה הראויה שתשרה בה רוח הקדש ובין הנשמה שאינה‬ ‫ראויה לכך‪ .‬וביום שבת קדש הנשמה יותר ראויה שתשרה בה רוח הקדש משאר‬ ‫ימות החול מפני שהיום גורם לקדושתה‪ .‬ופי׳ נשמה יתירה רוח הקדש היתד‪.‬‬ ‫המעולה משאר הרוחות כענין שכתוב"( כל קביל די דוח יתידא ביה הוא דוח‬ ‫חכמה ובינה כי בהיות רוח הקדש על הנשמה ינתן בא כח להבין ולהשכיל וטעם‬ ‫‪ (3‬מדת התפארת‪.‬‬ ‫( מלאכי ג׳‪ ,‬כ׳‪.‬‬‫‪ (I‬בגמרא שלגו‪ :‬אף אני אומר‪.‬‬ ‫‪ (6‬ספירת היסוד‪.‬‬ ‫‪ (5‬קהלת ב'‪ ,‬ב׳‪.‬‬ ‫‪ (4‬מדת המלכות‪.‬‬ ‫ז( חסר כנראה הפסוק‪.‬‬ ‫‪ (8‬לא ידעתי כוונתו בזה‪ .‬אולי שם זה תערובת מל״ב המדות ואבות דר׳ נתן ז‬ ‫ה( עיין מגילה ייט ע״ב‪.‬‬ ‫‪ ( 1 0‬בנוסח הפיתש לר׳ עזרא נמצא כאן ציםאט )וכן גם בם׳ לקוטי שכחה ופאה דף ‪A‬‬ ‫א׳(‪ :‬ותמצא לאחד המשכילים שאמר חל על פניו האוד המורגש ונקשר בלבו האור המושכל‪.‬‬ ‫‪ (II‬דניאל ו‪ /‬ד׳‪.‬‬

‫פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר' ע ז ר י א ל‬

‫‪194‬‬

‫נשמה יתירה שיש לאדם בשבת יותר משאר הימים כי הוא נברא בשישי והוא גוף‬ ‫‪1‬‬

‫שיש לו ו׳ קצוות ( כנגד ששת ימי המעשה ושל שבת נתמלא מן הרוח כפי מדתו‬ ‫ובשביעי שבת רוח הקדש על הכל‪ .‬והיתה הנפש שלמה בכחה‪ .‬ואותה ]!‪ 1‬כח היתר‬ ‫ניתוסף בו כנגד יום ז׳ ובמוצאי שבת חוזר רוח הקדש שהוא השורה בנשמה‬ ‫למקומו ולא ישאר ממנו כח בד‪ .‬אלא מעט מזעיר כי כמו שיש הפרש בין הדוחות‬ ‫‪2‬‬

‫ודוח הקדש שהוא ראוי לשרות בנשמה בשבת יותר בימי ( החול וזהו שאמ׳ כיון‬ ‫ששבת אבדה נפש‪ .‬אותה הנפש המתקבלת על מתכונתה בשבת נסתלקה ושבה‬ ‫‪3‬‬

‫למקומה כענין שאמ׳ במקום אחר ( והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה‪ .‬זה‬ ‫רוח הקדש‪.‬‬ ‫]דף כיט‪ ,‬בי[ כ ר י ח ה ש ד ה‬

‫א ש ר ב ר כ ו ה׳ וכו׳ כריח‬

‫שדה של‬

‫תפוחים‪.‬‬ ‫הריח הטוב מתברך ממתיקות*( הריח‪ .‬כל מיני פירות יש מהם אדומים יש‬ ‫מהם ירוקים יש מהם לבנים והם וכל מיני גוונם מקבלים כח מן המדות העליונות‬ ‫ואותן חפירות נקראים בשם המדד‪ ,‬שהם מקבלים ויונקים ממנה• ויש אילן או עשב‬ ‫קטן למטה ושמו וכוחו גדול למעלה ממנו ושהם למטה הם מקבלים כח מלמעלה‬ ‫ואותו כח נקרא כשם היונק מהם• יש מהם מאירים העינים ויש מהם מסמים את‬ ‫העינים ויש מהם סמי חיים ויש מהם סמי מות‪ .‬והפרי שהוא נקרא על שם המהדר‬ ‫הוא האתרוג שהוא נקרא עץ פרי עץ הדר מפני שהוא יונק ומקבל ממדת ההדר‬ ‫‪5‬‬

‫וההדר הוא הזיו כדמתדגמ׳ ( ונתת מהודך מזיוך‪ .‬וזיו שמן יצהר קרוי אור‪ .‬וכך‬ ‫הגפן שיינו משמח חיים יונק ומקבל ממדת השמחה וכן עץ הדעת שהוא יונק‬ ‫ומקבל מן הדעת‪ .‬וכן עץ החיים שהוא יונק ממקור החיים• והמפרש שהעץ הזה‬ ‫לשון עצה הוא עצת הדעת ועצת החיים אעפ״כ אין לו להוציא דבר מפשוטו ואין‬ ‫לומד שהעץ עצמו הוא הדעת והעץ עצמו הוא החיים לפי שאין החיים והדעת דבר‬ ‫‪6‬‬

‫שיש להם ממשות שלא יש בהם גוף וכן הזית היונק ממדת ההוד כמי שכתו׳ (‬ ‫ויהי כזית הודו וההוד הוא הזיו כדמתדגמ׳ ונתת מהודך עליו מזיוך‪ .‬וזיו ‪] ...‬עוד‬ ‫פעם הכל כמו לעיל עד[ ‪ ...‬ממדת השמחה‪ .‬וכן כל מין ומין מכל הגדלין למטה‬ ‫כחן למעלה יש מהן םמי חיים דוגמת אותו כח שיש להם למטה‪ .‬אותו כח גקרא‬ ‫‪7‬‬

‫תפוח ( מפני שיש בו לובן ואודם וירקות ומתוכו מתיקות הריח הטוב מתברך‬ ‫ממתיקות הדיח מפני שהתפוח כלול מן הגוונים הנאים משאר מיגי בשמים קראו‬ ‫שדה תפוחים שדה מבורך שהוא מתברך במראה ובריח כי הריח והגוונים ההם הם‬

‫‪( 1‬‬

‫‪ ( 3‬קהלת ייב׳ ז׳‪.‬‬ ‫‪ ( 2‬גיל מבימי‪.‬‬ ‫לשון ס׳ הבהיר ‪. § 114‬‬ ‫( הושע י״ד‪ ,‬ז׳‪.‬‬ ‫א( במדבר כ״ז‪ ,‬כי•‬ ‫*( בב״י במתיקת‪.‬‬ ‫ז( לדרשה הזאת השווה הדומה לה בפרטיה בזהד ם׳ האזינו דף רם״ו ב׳‪ :‬מה תפוח‬ ‫מתפרש ב גוונו י על כל שאר אילני חקלא ‪ ...‬קב״ה כתפוח דאית ביה תלת גוונין! וגם בפי׳ שיר‬ ‫השירים לר׳ עזרא המיוחם להרמב׳׳ן על כתפוח בעצי היער‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת ל ר׳ ע ז ר י א ל‬

‫‪195‬‬

‫מיסוד הלובן והאודם והידקות שמהם יסודי הגוונים הנמצאים ועל יסודותם המשיל‬ ‫הכתוב תפוחי זהב במשכיות כסף כנגד יסוד הלובן והאודם והירקות דבר דבור‬ ‫על אפניו דבר המקבל משני פניו המיוסד והמתקבל על מכוניו וכל מראה לובן‬ ‫ואודם וירקות ושאר הגוונים האמורי׳ בענין מעל ‪ (?1‬הם משל ליסודי הגוונים כל‬ ‫שאין העין שולטת בהם כגון מים וחלב וכסף וזהב ויין ודבש ונחשת והדם וכל‬ ‫כיוצא בהם הם משל ליסוד מן התפוחים יש תפוח לבן ויש תפוח אדום ויש תפוח‬ ‫ירוק ויש תפוח כלול מכל המראות‪ .‬על הלובן שהוא אדום נאמר כתפוח בעצי היער‬ ‫כמו שכתוב בו צח ואדום על האדום שהוא ירוק נאמדי( תחת התפוח עוררתיך‬ ‫תרג׳ המתרג׳ אתרוגים שהאתרוג ירוק הוא והוא משל לכנסת ישראל כענין שכתוב‬ ‫‪2‬‬

‫בה ( ואברותיה בירקרק חרוץ‪ .‬ולכך נאמר כאן ריח שדה של תפוחים של מיגי‬ ‫תפוחים ושדה אשר ברכו ה׳ הוא שאמר׳ בו‬

‫ב ה ג ד ה ולפניו שדה ורועים בו‬

‫‪3‬‬

‫כוכבים והוא סמוך לגן עדן שנכנסים ( עם יעקב אבינו כשנאמ׳ לו ריח בני כי‬ ‫אין ריח טוב ומראה נאה אלא ריח תפוחים ולכך לא גתפרש עם שאר עצי עדן‬ ‫שיש להם ריח טוב‪.‬‬ ‫ג ו ת ג י ן אפר על גבי‬

‫‪ 1‬ד ף ט י ז אי[ ל מ ה‬

‫ספר תורה איר י ה ו ד ה‬

‫‪4‬‬

‫פ ז י עמו אנכי בצרה וכר (‪.‬‬

‫בן‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫ובברכות ( איר מנחם ב״ד יוסי א״ר יוחנן מאי דכתיב ( ועוזבי ה׳ יכלו זה‬ ‫המניח ספר תורה כשהוא פתוח ויוצא‪ .‬וטעם האומ׳ משום עמו אנכי בצרה שאינו‬ ‫מיצר אלא עמהם והאמד בכל צרתם לו צר בין שהוא עמהם בין שאינו עמהם‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫והתורה נקראת שם וכן אמ׳ שמו של הב׳׳ה מנין שמברכין בתורה לפניה שנ׳ ( כי‬ ‫הוא שמו ושמו‬

‫שם הי אקרא ומפני שהשם‬

‫‪8‬‬

‫ה ו א כדכת׳ ( כי אתה ה׳‬ ‫‪9‬‬

‫שמך לבדך• כתוב כאן עמו אנכי בצרה כענין שכתוב ( ותקצר נפשו בעמל‬ ‫ישראל‪ .‬וריש לקיש אמד לו צר לשמו לו צר הנקרא ספד ובהנתן בו אפר‬ ‫‪10‬‬

‫היו גופי החכמי׳ מזדעזעים ו ל פ י ( משום אימת גופי תורה הנקראת שם שהם‬ ‫משיבים הנפש בגוף ולפי שהתודה משיבת גפש בגוף היו גופי החכמים מזדעזעים‬ ‫ולפי שהתורה נקראת‬

‫שנכנס‬ ‫על‬

‫״‬

‫ש ם ( והיא משיבה הנפש יש בה הפרשות ופרקים‬

‫*(‬

‫ש ה ״ ש ח ‪ /‬ה׳‪.‬‬

‫‪(3‬‬

‫סובב כאן כנראה על הכוכבים‪ ,‬אבל בבראשית‬

‫‪(2‬‬

‫ת ה ל י ם ס ״ ח ‪ ,‬י״ד‪.‬‬ ‫בכנס ו ס ו ב ב ע ל גן עדן‬

‫רבה ס״ה הגירסא‬

‫ע מ ו ‪ ,‬ו נ ר א ה ש כ ן צ״ל‪ .‬ו ה * ה ג ד ה י ש מ ב י א כ א ן ה י א א ו ל י מ ד ר ש ת ה ל י ם י ״ א )הו׳ ב ו ב ר ע מ ׳‬

‫‪(102‬‬

‫ה ש ד ה ש ל פ נ י נ ח ל ה מ ת י ם ש ה מ ת י ם ר ו ע י ם ב ו ‪ ,‬א ב ל ל א מ צ י נ ו ד ב ר זה ע ל ה כ ו כ ב י ם ‪ ,‬ו צ ר י ך ע י ו ן ‪.‬‬ ‫‪(4‬‬

‫וגירסת‬

‫וכן‬

‫הדפוס‪ :‬על ג ב י תיבה‪.‬‬ ‫‪(5‬‬ ‫ל(‬ ‫‪(9‬‬ ‫ג!(‬

‫לפירושו‬

‫מ פ ר ש פ ר ק שגי א ח ר י פ ר ק ש ל י ש י ו ר ב י ע י‬

‫הסדר גם בנוסח ר׳ עזרא בכ״י ואטיקאן!‬

‫ב ר כ ו ת ח׳ אי‪ ,‬א ב ל ש מ ו ת ה א מ ו ר א י ם ש ו נ י ם א צ ל י נ ו !‬ ‫ד ב ר י ם ל״ב‪ ,‬ג׳‪ ,‬ועיין ב ר כ ו ת‬ ‫ש ו פ ט י ם י׳‪ ,‬ט״ז‪.‬‬

‫‪(10‬‬

‫כ‬

‫״א‪ ,‬א‪/‬‬

‫‪(8‬‬

‫‪(6‬‬

‫י ש ע י ה אי‪ ,‬כ ״ ח ‪.‬‬

‫ת ה ל י ם פ ״ ג י״ט‪ ,‬א ב ל ל א כ צ ו ר ת ו ‪.‬‬

‫כ ך ! ונראה שהוא משובש כי ל פ י משום כ פ ל לשון הוא‪.‬‬

‫ל ד ב ר י ו הבאים ע ל מ ה ו ת התורה )הנמצאים גם ב נ ו ס ח כ״י ואטיקן(‬

‫והקדמת התמונה השלישית בס׳ תמונה‪.‬‬

‫השוה‬

‫הקדמת הרמב״ן‬

‫‪196‬‬

‫פ י ר ו ש ' ה א ג ד ו ת ל ר׳ ‪ 7‬ז ר י א ל‬

‫והפסקות שהם פרשיות פתוחות וסתומות דוגמת בנין שלם כמו שיש באדם‬ ‫קשרי יד ורגל ופרקים וכמו שיש איברים שהנשמה תלויה בהם ויש איברים‬ ‫שאין הגשמה תלויה בהם ואע״פ שאין תוספת ואין מגרעת בבריאת הגוף כן‬ ‫יש פרשיות בתורה ומקראות שיראה למי שאיגו יודע טעמי פירושם‬ ‫ראויים לישדף ולמי שהשיג לדעת פירושם יראה שהם גופי תורה‪.‬‬

‫שהם‬

‫והמחםר‬

‫אות אחת או גקודה אחת מהם כמו שהוא מחסר גוף השלם ואין הפרש בין‬ ‫אלופי עשו ובין עשרת הדברות שהכל דבר אחד ובגין אחד‪ .‬וצא ולמד‬ ‫ז‬

‫שהקורא בתורה אומי ( ותמגע היתד‪ .‬פלגש לאליפז ואח״כ מסיים הקריאה ומברך‬ ‫‪2‬‬

‫בתודה ואומ׳ אשר גתן לגו תורת אמת‪ .‬ועל זה גאמר ( תורת השם תמימה• ולכך‬ ‫החכמים בקיאים בחסרות ויתירות וכתיב ולא קרי וקרי ולא כתיב וסתום ופתוח‬ ‫ואותיות גדולות וקטנות כי אין דבד בתורה שלא לצורך לא חסר ולא יתר‬ ‫ולא זד אך הכל ניתן להדרש ויש לו טעם ויש בהם רמז וסוד סתום ותתום‬ ‫ויש לומר כי אלופי עשו ומעשיהם הרעים הכתובים בתודה הכל לצורך יתר‬ ‫כדי שיכיר אדם מדרכי הרעים תכלית הרע ומדרכי הטובים תכלית הטוב‬ ‫‪3‬‬

‫ויגהיג עצמו בדרך הטוב שהטוב והרע שניהם מצורך הנאים ( הם ואין דבר‬ ‫שנאמר לבסלה וכשתראה פסוק וידמה בעיניך שאין האותיות והתיבות מתחברות‬ ‫זו בזו אע״פ שאין שכלך משיג לתת טעם לדבר אל תחשוב שאין להם טעם‬ ‫אך חשוב שהם דברים נפלאים אמורים כן לענין מוכרח ומוצדק ועל זה‬ ‫‪4‬‬

‫אמ׳ ( האומ׳ אין תורה מן השמים אפילו אומ׳ כל התורה כולה מן השמים‬ ‫‪5‬‬

‫חוץ מפסוק זה זהו כי דבד ה׳ בזה‪ .‬וכבד ידעת פי' דבר ובדניאל נאמר (‬ ‫דבר גגלה אלי אני דניאל בתחלת תחנוניך יצא דבר‪ .‬אמת הדבר כי כל‬ ‫דברי התורה כולה מן השמים ואמת וצדק וכולם נקראים דבד‪ .‬ועל זה נאמ׳‬ ‫ראש דברך אמת‪ .‬וכל המצות הם נקראות אמת שנ׳ וכל מצותיך אמת‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫ואעיפ שיש מצות קלות וחמורות כל המצות הם כבוד ( והמצור‪ .‬שהיא כוללת‬ ‫מצות רבות היא החמורה שהיא כמו אבר שהנשמה תלויה בו כמו הצדקה‬ ‫שהרבה מצות תלויות בה כי אם אין אדם נותן צדקה לעני יבא העני לגנוב‬ ‫ולגזול ולרצוח נמצא המתבסל ממצות הצדקה מאבד כמה מצות וגורם עבירות‬ ‫הרבה ולכך כהה גדול ופעמים יש מצוה חמורה שאין עוגש חמורה שאין‬ ‫עוגש העובר גדול ופעמים יש מצוד‪ .‬קלה שעוגש העובר מדובה כמו שאמי‬ ‫משל למלך שאמד לעבדיו הביאו לי חותם לאחד אמר לו הביא חותם של‬ ‫זהב ולאחד אמד לו הביא חותם של כסף לכך אין אדם יודע מתן שכרן‬

‫*( תהלים ייט‪,‬‬

‫‪ ( 1‬בראשית ליו‪ ,‬י״ב‪ ,‬ועיין סנהדרין ציט‪ ,‬בי‪.‬‬ ‫‪ (4‬סנהדרין ציט‪ ,‬א׳‪.‬‬ ‫‪ ( n /‬אולי צ״ל הנבראים ז‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ ( 6‬יסודן באצילות אלהית‪.‬‬ ‫‪ (5‬דניאל ח׳ א׳‪ ,‬שלא בצורתו‪.‬‬

‫‪197‬‬

‫פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר' ע ז ר י א ל‬

‫של מצות כי כל המצות יש להן תכלית אחת ותכליתם אין להם קץ וכל‬ ‫העוסק במצות צריך שתהא אימת המצות עליו כאלו הוא מוכתר ומעומד בכבודה‪.‬‬ ‫והמתםלל צריך שיראה עצמו כאלו הוא מדבר עמו ומלמדו ומנהיגו‬ ‫והוא מקבל דבריו באימה וביראה וברתת ובזיע‪ .‬ויחשוב כי כל הדברים‬ ‫‪,‬‬

‫שהוא מלמד לאנוש אין להם סוף א ך ( המחשבה מתפשטת ועולה עד מקום‬ ‫מוצאה וכשמגעת שם היא נפסקת ואין יכולה לעלות עוד‪ .‬עוד המשל בזה‬ ‫מעין המים היוצא מן המקור אם תעשה תחתיו חפירה יתפשטו המים הנה‬ ‫והנה ויעלו המים עד מקום המקור ולא יותר‪ .‬וכן המחשבה אינה מתעלה‬ ‫יותר‬

‫ממוצאה וכל ההורס לחשוב‬

‫בדבר שאין יכולת במחשבה להתפשט‬

‫ולעלות אינו נמלט מאחד משני דברים מרוב כפיית המחשבה שהוא כופה‬ ‫להשיג ולהדביק במה שאינה יכולה להדביק תעלה נפשו ותנתק ותשוב לשרשה‬ ‫‪2‬‬

‫או יתבלבל דעתו ושכלו וזהו שכתר ( אל תתחכם יותר למה תשומם פי׳‬ ‫תשומם לשון שממה כלומר יהרס בנין הגוף‪ .‬ואמי אל תרשע הרבה ועל זה‬ ‫למדו במוסלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור‪ .‬ועל כן החסידים‬ ‫הראשונים היו מעלין מחשבתם עד מקום מוצאה והיו מזכירין המצות והדברים‬ ‫ומתוך‬

‫ההזכרה והמחשבה הדבקה ביותר היו הדברים מתברכים ומתופפים‬

‫ומתקבלים מאפיסת המחשבה כאדם הפותח ברכת מים ומתפשטת אילך ואילך‬ ‫כי המחשבה הדבקה היא המקור והברכה והמבוע אשד לא יפסק ולכך המדביק‬ ‫‪3‬‬

‫המחשבה בהרהור רע הוא נענש מפני ההרהור והרהורי עבירה קשים מעבירה (‬ ‫‪4‬‬

‫וכן הרהורי מצוה טובים מן המצוה‪ .‬ועל זה אמי ( בן עזאי היה יושב ושונה‬ ‫והאש מלהטת סביבותיו בא אצלו ר׳ עקיבא אמי לו בן עזאי מה היום‬ ‫מימים א״ל שמעתי עליך שאתה יושב ושונה והאש מלהטת סביבותיך‪ .‬אמרתי‬ ‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫בחדרי מרכבה ירדת‪ .‬א״ל ( והלא דברי תורה נמשלו לאש שני ( הלא כה‬ ‫דברי כאש נאם ה׳ מפני שהיה יושב ושונה ומדביק המחשבה למעלה‪ ,‬היו‬ ‫חקוקים בלבו הדברים הנקראים ומתוך האצילות ההיא ודבקות המחשבה ההיא‬ ‫היו‬

‫הדברים מתוספים ומתרבים ומתוך השמחה היו נגלים לו‪ .‬ובענין זה‬

‫היתד‪ .‬המשכת הנבואה‪ .‬הנביא שהיה מתבודד לו ומכוין לבו מדביק מחשבתו‬ ‫למעלה וכפי דבקות הנבואה היה הנביא צופה ויודע מה עתיד להיות והיו‬

‫‪ (1‬מכאן ואילך השווה דברי ר׳ מנחם ריקאגאטי בפ׳ ויחי על ומזל יעקב לצוות ובסוף פ׳‬ ‫כי תצא שהעתיק את הדברים בנוסח הנמצא בכיי ואטיקן ובס׳ לקושי שכחה ופאה‪ ,‬אבל לא הזכיר‬ ‫את מקורו‪.‬‬ ‫‪ ( 3‬יומא כיט׳ אי‪.‬‬ ‫‪ ( 2‬קהלת ז׳׳ ט״ז‪.‬‬ ‫« בשיר השירים רבה אי‪ ,‬י׳ בשנויי גירםאות‪ ,‬ונראה שלקוח כאן ממקור יותר מאוחר‪ ,‬כפי‬ ‫שיוצא כבר מהשמוש בבםוי *בחדרי מרכבה ירדתי במקום ״היית ע ס ^ שבמדרש שיר השירים‪.‬‬ ‫‪ ( 6‬ירנדה כ״ג‪ ,‬כיט‪.‬‬ ‫‪ ( 5‬ברכות כ״ב׳ א׳ אבל בלי קשר עם האגדה הקודמת‪.‬‬

‫פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר׳ ע ז ר י א ל‬

‫‪198‬‬

‫הנביאים חלוקים במעלתם בידיעתם ובדבקותם והיו אומי הדברים כאלו הם‬ ‫מקבלים אותם ממעל וכאלו הם אחוזים בדבור כדגים הנאחזים בחכה‪ .‬וכבר‬ ‫ידעת כמה היה בלעם שוגא את ישראל ומתאוה לקלל ולא היה יכול לדבר‬ ‫‪,‬‬

‫כי אם דברי דוח הקדש הנטועים בפיו ובלשוגו כדכת׳ ( אותו אשמור לדבר‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫וכן נביאי ישראל אמרו ( ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה‬ ‫בלבי כאש בוערת עצור בעצמותי וגוי ולכך אין חסר ויתר בכל דבריהם‬ ‫והכל נאמר בהכרח‪ .‬ואם אין דעתנו משגת להבין על זה אמר דוד‬

‫‪3‬‬

‫עיה (‬

‫גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך‪ .‬ובפסוק שאין דעתנו משגת לפרשו לעולם‬ ‫אין להוציא מקרא מידי פשוטו ואין לפרשו בעקמימות‪ .‬וכן הוא אומ׳ י( כולם‬ ‫‪5‬‬

‫גכוחים למבין וישרים למוצאי דעת ואומי ( בצדק כל אמרי פי אין‬ ‫גפתל ועקש‪ .‬ושאיגו יודע לקיים הדברים כמו שהם‬

‫בהם‬

‫גורע ומוסיף ומשגה‬

‫ומחליף ולא ישיג לדעת פשט הדבר למה גאמר באותו דדך ולא בדרך אחרת‪.‬‬ ‫‪1‬דף ט ז‪ ,‬ב׳[ בד״א בגבולין אבל במקדש אינו כן לפי שאין עונין אמן‬ ‫‪6‬‬

‫במקדש שנ׳ ( קומו ]ברכו את ה׳[ אלהיכם מן העולם ועד העולם ]ויברכו[ שם‬ ‫‪7‬‬

‫כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה לפנים ( מאסקופת השם המיוחד ]בכל‬ ‫היתה[ נקראת ואין צורך לומ׳ אמן שהרי ]כל! חותמי !הברכות(‬

‫מקום‬

‫‪8‬‬

‫שבמקדש היו אומרים עד העולם (‬

‫ומפני ]המינים ••• ! ] ••• ?? [ היוד נקראת‬

‫שנברא בה העולם הבא לא היו צריכין לומ׳ כן ולא היו צריכין לענות אמן אלא‬ ‫‪9‬‬

‫במקום שהוא נקרא בכנוי (‪ .‬ופירר אמן גודל השם המתברך כדי השגת השכל‪,‬‬ ‫‪10‬‬

‫ומדומם ( יותר מן ההשגה על כל ברכה ותהלה‪ .‬ובענין זה התקינו בקדיש‬ ‫למעלה מכל הברכות‪ .‬והעוגה אמן מושך כח ממקור הגשמה לכך העוגה אמן‬ ‫‪11‬‬

‫הסופה תחסף נשמתו (‪.‬‬ ‫‪,2‬‬

‫]דף כיה‪ ,‬אי[ ( ר ׳ א ל ע ז ר ב ן פ ד ת הוד‪ .‬ד ח י ק א ל י ה ש ע ת א עבד‬ ‫מילתא לא הוד‪ .‬ליה מידי למיטעם אשכח ברא דתומא שדא לפומיה חלש‬

‫‪2‬‬

‫צ( תהלים קי״ט‪ ,‬י״ח‪.‬‬ ‫( ירמיה כי׳ טי‪.‬‬ ‫*( במדבר כ״ג‪ ,‬י״נ•‬ ‫ז>( נחמיה ט‪ /‬ה‪.‬‬ ‫‪ (5‬משלי ח׳‪ ,‬חי‪.‬‬ ‫‪ (4‬משלי ח׳‪ ,‬׳ ‪.‬‬ ‫ז( כאן משובש כה״י מאד בחסר‪ ,‬גם במקום שהמעתיק לא השאיר מקום חלק‪ .‬ובנוסח ר׳‬ ‫עזרא כ״י ואטיקאן דף »‪ 8‬נמצא כך‪ :‬״צריך אתה לדעת ככל מקום שתמצא שם כבוד מלכותו וברוך‬ ‫שם כבוד מלכותו לעולם וער ומרומם על כל ברכה ותהלה לפנים מאסקופת העזרה היה השם המיוחד‬ ‫בכל מקום שתמצא לשון זמר כי טוב זמרה אלהיגו זמרו לו זמרו כבוד שמו ישתחוו לך ויאמרו לך‬ ‫הבין ככתבו ]‪ It‬היתה נקראת ואין צריך לומר אמן״‪ .‬וההמשך שונה מהנמצא כאן )על סוד מלת אמן(‪.‬‬ ‫‪ (9‬עיין הגמרא בתענית כאן‪.‬‬ ‫‪ (8‬סוף משנת ברכות פ״ט‪.‬‬ ‫‪ ( 1 0‬בנוסח ד׳ עזרא‪ :‬״ומרומם על כל ברכה ותהלה יותר ממה שאין המחשבה משגת מן‬ ‫החכמה ולמעלה עד המחשבה הטהורה יהיה מבורך ומרומם על כך התקינו בקדיש למעלה מכל הברכות וכו׳׳׳‪.‬‬ ‫»( ברכות ם״ז‪ ,‬א׳‪.‬‬ ‫* ‪ ( 1‬כן הסדר המשונה גם בכ״י ואטיקאן‪ .‬והנוסח כאן שונה מאד בפרטים רבים‬ ‫מהנדפס בתלמודנו‪.‬‬ ‫ס‬

‫פירוש‬

‫‪199‬‬

‫האגדותלריעזריאל‬

‫ליביה עיול רבנן לשיוליה ביה אשכחוה דנאם חזיוה דבכי וחייך ונפק צוציתא‬ ‫דנורא מאפותיה כי איתער אמי ליה מאי טעמי בכי מר וחייך ונפק צוציתא‬ ‫דנורא מאפותך אמי להו דחזאי שכינה ואמרי קמיה עד אימת אידבר׳ בהאי‬ ‫דוחקא אמי לי ניחא לך דאחרביה לעלמא והדר איברייה איפשר דנפלת‬ ‫בשעתא דמזוני אמרי קמיה כולי האי ואיפשר‪.‬‬ ‫כל הדודות היו סדורים במחשבה סרם היותם וכל העתיד להיות להם‬ ‫ונבחר לכל אחד ואחד המוב מוכן לו בכל עסקיו כדי לזכותו בין ברצונו בין‬ ‫שלא ברצונו ואין לשנות ואין להוסיף ואין לגרוע מן הסדר הסדור במחשבה‬ ‫הנראה או במעשה ואין לשנותו ממנו‬ ‫‪1‬הנבחר?[ לו‪.‬‬

‫ועל זה‬

‫ואם ישתנה לא יתרחק‬

‫נאמ׳ לד׳ אלעזר פדת‬

‫ניחא לך‬

‫מאותו דרך‬

‫דאחרביה‬

‫לעלמא‬

‫ואבריה‪ .‬מכלל דבד זה יש ללמוד דאי ניחא ליה היה מחריבו ובורא עולם‬ ‫אחר שיזכה בו למזונות ומפני שהיה יודע רצונו וקודם שנברא היה רצונו‬ ‫נודע ולא ניחא ליה וכדי לגלות במעשה אמי לו ניחא לך באחדביה לעלמא‬ ‫ואברייה‪ .‬איפשר דנפלת‬ ‫היה זוכה בה‬

‫בשעתא דמזוני כי אם היה לשעת מזונות מתחלתו‬

‫ואעפ״י שזכה אחד כך והיה ראוי שיחרב העולם‬

‫מפני זכותו‬

‫שכבר זכה אם יברא עולם הראוי לו למזונותיו שמא לא יזכה ואם זו אשד‪.‬‬ ‫תהיה בת זוגו להיטיב בו מעשיו‬

‫שהטוב והרע‬

‫מסור ברצונו‬

‫ושמא יחטא‬

‫חטא שיגרום לו לאבד מזונותיו והכל הוא ברצון נפשו של אדם ואין לקבוע‬ ‫מעשה אלא כפי הרצון העתיד להיות ופעמי העוני גורם זכות לעני ומחזירו‬ ‫למוטב ומכגיעו‬ ‫לעשיר‬

‫ואלו היה עשיר‬

‫לא היה‬

‫ואלו היה עגי לא היה זוכה‬ ‫ז‬

‫ולא מזל שעה גורם ( ולא מזל דור‬ ‫ישתנו כל הנבראים‬ ‫אותו עת‬

‫שיהיה‬

‫זוכה‬

‫ופעמי העושר גורם זכות‬

‫ומזה יש ללמוד שאין מזל יום גורם‬ ‫גורם ולא מזל עולם‬

‫כדי להיטיב מזלו אם אין הרצון בכך‬ ‫עת רצון‬

‫ולא מפגי שהשעה‬

‫גורמת‬

‫חדש שאפילו‬ ‫לא יועיל‬

‫עד‬

‫אלא הרצון הוא‬

‫הגורם וכפי השאלה כן היתה התשובה‪ .‬הוא שאל עד איזה זמן יהיה קץ‬ ‫לעוני והיה רוצה שישתנה מזלו איפשד שלא ישתנה מפגי שאין הכל הולך‬ ‫אלא אחר הרצון שיהיה באותו עת שאין הרצון ידוע אלא באותו עת שהוא‬ ‫נודע בו כמ׳ שאין אדם נידון אלא בשעתו ואין אדם נידון לפי מעשה עצמו‬ ‫שהוא עושה בפני עצמו אלא לפי מעשיו שהוא גוהג עם דורו ואים להיטיב‬ ‫‪2‬‬

‫דרך שורת ( שהוא טוב ולד‪.‬שחי]ת[ דרך רבים בשבילו‪ .‬הטיפה שהולד נוצר‬ ‫ממנה גוזרין עליה כל דבר שהוא מצורך העולם הזה כגון עשיר או עני‬ ‫‪3‬‬

‫ואי זו אשד‪ .‬תהיה בת זוגו כמי ש א ח ד ל ( בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא‬ ‫מילתא אלא במזלא וארבעים«( יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומי‬ ‫*( משובש•‬ ‫‪ 0‬לא כמו במס׳ שבת קנ״ו א׳!‬ ‫י( סוטה ב' א׳‪.‬‬ ‫י•( מועד קטן כ׳׳ח‪ ,‬אי‪.‬‬

‫פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר' ע ז ר י א ל‬

‫‪200‬‬

‫בת פלי לפי שדה פלי לפל׳ וכן מכל הרבדים שהם צרכי צבור הצדיכי׳ לו‬ ‫בעולם הזה אבל דבד שהוא מצורך העולם הבא לא נגזר עליו אבל כפי רצונו‬ ‫ומעשיו יהיה דינו כמי שאמ׳ בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא‬ ‫במזלא ובכל שעה הוא נידון על פי מעשיו‪.‬‬ ‫ר׳ אלעזר בן פדת‬ ‫שורות שורות‬

‫סדורים‬

‫בניינים משתנים‬ ‫ואמצע וסוף עד‬ ‫ואחת‬

‫מהן‬

‫בלי‬

‫הוה דחיקא ליה‬ ‫כשודות אבני בנין•‬

‫זה מזה ויתהפך בניינם‬ ‫היות‬

‫כל המדות‬

‫תוספת ומגרעת‬

‫‪1‬‬

‫פי׳ כל הדורות‬

‫עלמי טובא‪( .‬‬

‫ופעמי יהדס הבנין‬ ‫עד היות‬

‫הנוהגות‬ ‫והם סדורות‬

‫בבנין‬ ‫על‬

‫כל‬

‫ויבנו ממנו‬

‫אחת מהם ראש‬

‫שות)!(‬ ‫הסדר‬

‫בכל‬ ‫ומשתנות‬

‫אחת‬ ‫זו‬

‫אחר זו עד כלות עתם ואין להקדים המאוחר ולאחד המוקדם ואין אדם יכול‬ ‫לדחותה ממקומה לשום צד‬ ‫מזל יום‬

‫כי‬

‫על‬

‫גורם ואין מזל שעה גורם‬

‫כל פנים‬

‫תשתגיגה כללן בשוה‬

‫ואין מזל דור גורם‬

‫ואין‬

‫ואין מזל עולם‬

‫אלא עולם כמגהגו גוהג על הסדר וכפי שהסדרנו באבני הבנין כן הוא באדם‬ ‫כי האדם מתחלתו נברא ישר במזל השוה שאינו נוטה הנה והנה אם יטה‬ ‫עצמו לצד הטוב יזכה לטוב אם יטה עצמו לצד הרע יתחייב בו ובהתחדש‬ ‫העולם וישוב לחולד ימצא עצמו באותו צד ]הנבחר ?‪ I‬לו אלא אם כן זכה‬ ‫‪2‬‬

‫לו המולידו כמו שאמי ( האב זוכה לבן בה׳ דברים בנוי בכח בעושר בחכמה‬ ‫ובשנים‪ .‬לכך נאמ׳ לר׳ אלעזד בן פדת איפשר שנפלת בשעתא דמזוני אם‬ ‫זוכה לו האב בכך אבל אם אין האב זוכה לו בכך אינו זז ממדתו שהוא‬ ‫עומד ומחזיק בה ואי אפשר שישתנה ענין יצירתו אלא על סדר הבנין שהוא‬ ‫סדר השוה לכל ואפי׳ היה רצונו שיתחדש עולם בשבילו לא היה מתחדש אלא‬ ‫על הסדר הזה שאין הרצון מתברר אלא באותו עת שהוא מתגלה בו ולכך‬ ‫אמ׳ לו ניחא לך שאחרביה לעלמ׳ כמחריב וכהורס אבני הבנין שמהם בדוחק‬ ‫ומהם בריוח ובהכנות מהם בנין חדש יתהפך הראש להיות סוף והסוף להיות‬ ‫ראש והתחתון להיות עליון והעליון תחתון והעומד נופל והנופל עומד והדחוק‬ ‫בריוח והרווח בדוחק והנסמך סומך והסומך נסמך הכל מתחלף מראש ועד סוף על‬ ‫סדר הראוי להם זה אחר זה בלי הקדמה ואיחור ואפי׳ היה ראוי שיחרב העולם‬ ‫בזכותו וישוב ויבנה בשבילו הואיל ואי אפשר שיבנה אלא על הסדר הסדור לו‬ ‫הגברא לא יתרחק מאותו הדרך הראשון הקבוע לו עד הגיע עת הראוי להדויחו‬ ‫כדי שיהיה הסדר שוד‪ ,‬בכל הבנין הנבנה בו ולכך גאמ׳ לו איפשד ת פ ל ת בשעתא‬ ‫דמזוגי אם יגיע העת ההיא הראוי להתיחו כי כל העתים הטובים והרעים עוברי'‬ ‫כל שכן האדם וכשהוא זוכה אותם הרעות פוגעות בו בשעה שהוא עוסק במצות‬ ‫‪J‬‬

‫( מכאן מתחיל עוד הפעם פירוש שלם לאגדה זו )על פי נוסח המתאים יותר לתלמוד הנדפס(‬ ‫וזה פלא• כאלו הכין המחבר שני נוסחאות וכתבם זה בצד זה ולא בחר ביניהם ונשארו שניהם עומדים‪.‬‬ ‫צ( עדויות פ״ב׳ מ״ט•‬

‫‪201‬‬

‫פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר' ע ז ר י א ל‬

‫וממית עצמו ומחסר הונו להיטיב כדי להרבות שכרו וכשאיגו זוכה פוגעות בו‬ ‫כשהוא עוסק בעבירו׳ וממית עצמו ומחסר הונו לאחר עבירות ועושה אותן את‬ ‫‪2‬‬

‫המ ‪ 0‬על מה שחטא ועל מה שעתיד לחסר הונו והעני תבחן]![ בעוניו ( והעשיר‬ ‫‪5‬‬

‫בעשרו והכל תלוי ( הוא בזמן שהוא נמשך אחר מזלו אבל בזמן שהוא מבקש‬ ‫רחמים שישתנה מזלו לטוב ישתנה מזלו מכח 'תפלתו וזהו שאמ׳ בני חיי ומזוני‬ ‫לא בזכותא תליא מילת׳ אלא במזלא תליא מילתא‪ .‬צא ולמד מאברהם אבי׳ ע״ה‬ ‫אע״ם שזכה לא עמדה לו זכות עד שנשתנה מזלו ושמו שאמי אברהם המזל‬ ‫דוחקני אומ׳ לי אבדם אי אתה מוליד א״ל הביה הן כדבריך צא מאיצטגנינות‬ ‫‪4‬‬

‫שלך ( אבדם אינו מוליד אברהם מוליד שרי אינה יולדת שדה יולדת משום דלא‬ ‫בזכותא בלחוד תליא מילתא אלא בזכותא ובמזלא שהזכות משנה המזל להיטיב‬ ‫‪5‬‬

‫וזהו שאמ׳ ( אין מזל ]ל[ישראל שהזכיות משנין מזלם לטובה‪ .‬ולא מזל יום גורם‬ ‫ולא מזל שעה אלא המזל קבוע ״( ובכה הזכיות והתפלות הוא משתנה לרע ]ו[לטוב‬ ‫ואעפ״י שגגזר על הטיפה אס עשיר אם עני יהיה הכל על התנאי נגזר וראיה‬ ‫ד‬

‫לדבר בריאת עולם ומלואו שגברא על תגאי ( שיתקיים אם יקבלו ישראל את‬ ‫התורה ואם לאו אל יתקיים הואיל והכל נברא על תנאי ואינו מתקיים אלא על‬ ‫‪8‬‬

‫תנאי שיעשו רצונו שאין דנין את האדם אלא לפי מעשה השעה שהוא עומד בה (‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫ותכלית דבד זה אין משיגו והכל על דרך הכתו׳ שהוא אומי ( אס עושק דש וגזל‬ ‫משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים‬ ‫‪10‬‬

‫עליהם‪ .‬ובבראשית רבה ( התורה אומרת אני הייתי כלי אומנותו של הב׳ה בנוהג‬ ‫שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין אינו בונה מדעתו אלא מדעת האומן והאומן‬ ‫אינו בונה מדעתו אלא דפטריות ופנקסיות יש לו לדעת היאך הוא עושה חדרים‬ ‫והיאך הוא עושה עליות כך הב״ה היה מביט בתורה ובונה העולם‪ .‬עתה השב אל‬ ‫לבך מי קורא במשל מלך בשר ודם ומי קורא האומן ומי קורא דפטדיות ופנקסיות‪.‬‬ ‫ותדע שאין למלך פעולה זולתי האומץ ואין לאומן להנהיג בלימוד אלא כפי מה‬ ‫שיסתכל בציורי שכלו וכפי הרצון הגורם כל גגרם כן יהיה כל גגרם ואין הרצון‬ ‫מתבדר אלא בעתו‪ .‬לכך גאמ׳ כאן איפשר דגםלת בשעתא דמזוני‪.‬‬ ‫]דף כיה‪ ,‬א׳[ ל ו י גזר ת ע ג י ת א ב ע א ר ח מ י ו ל א א ת א מ י ס ד א אמ׳‬ ‫לסגיו דבוגו של עולם עלית למרום ואין אתה מ ש ג י ח על בניך כלומר םלקת‬ ‫״‬

‫דוח הקודש מנפש המקבלים כת ממך מגשמות המקבלים ממך כ מ ׳ ( וגעלה גפשי‬ ‫‪0‬‬ ‫(‬ ‫*(‬ ‫ז(‬ ‫‪00‬‬ ‫ואנזיקאן!‬ ‫‪3‬‬

‫‪ ( 2‬בכ״י‪ :‬בענין•‬ ‫חסרות שאר האותיות׳ שתים או שלש‪.‬‬ ‫מקום חלק למלה אחת ונראה שאין ההמשך ״במזל״‪.‬‬ ‫‪1 ( 6‬״ל אינו קבוע ?‬ ‫‪ (5‬שבת שם‪.‬‬ ‫שבת קנ״ו׳ א׳•‬ ‫‪ ( 9‬קהלת הי‪ ,‬ז׳‪.‬‬ ‫‪ ( 8‬ראש השנה ט״ז‪ ,‬א׳‪.‬‬ ‫עבודה זרה ה‪ /‬אי‪.‬‬ ‫פרשה א׳‪ .‬ו ‪ p‬מכאן מתחיל הפירוש למאמר הנדון במס׳ תענית לפי נוסת ר׳ עזרא בכ״י‬ ‫גי( ויקרא כ״ו‪ ,‬ל׳•‬

‫פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר' ע ז ר י א ל‬

‫‪202‬‬

‫אתכם פי׳ בספרי זה סילוק שכינה‪ .‬יסתלק דבקות רוח הקדש מן הגשמה כי השכל‬ ‫משכה רוח קדשו על הגשמה ובהיות ישראל בגלות יסתלק רוח הקדש ועולה‬ ‫למרום מרומים‪ .‬ו ב פ ר ק ד ד ך א ר ץ האזיגו השמים ואדבדהי( זש״ה על ידי דוד‬ ‫‪2‬‬

‫מלך ישראל ( ישת חשך סתרו כגגד מי אמ׳ המקרא הזה לא גאמר אלא כגגד‬ ‫שבחו של הב״ה שהוא שליט ברום יחידי אחד ושמו אחד והוא שוכן בשיצ רקיעים‬ ‫וכל רקיע ורקיע כסויו גסוי עליה ובכל אחד ואחד משרתים ושרפים ואופגיס‬ ‫וכרובים וכסא הכבוד ואל תתמה על זה שהרי מלך בשר ודם יש לו כמה מקומות‬ ‫אחד של חמה ואחד של צגה על אחת כמה וכמה מלך עולמים שהכל שלו ובזמן‬ ‫שישראל עושים רצוגו של מקום שוכן על ערבות בשבעה ואין מתרחק מהם כלום‬ ‫‪3‬‬

‫שג׳ ( מבין שגי הכרובים ]וידבר[ אליו ובשעת הכעס מתעלה ויושב בשמי מרום‬ ‫והכל צועקים ובוכים ואין נשמע קולם וגוזרין צום ומתפלשין באפר ומתכסים‬ ‫‪4‬‬

‫בשקים ומורידים דמעות ואינם נענים ועל זה גאמ׳ ( למה יי תעמוד ברחוק‬ ‫תעלים לעתות בצרה‪.‬‬ ‫]דף כיה‪ .‬ב׳[ א י ר א ל ע ז ד ב ש ע ה ש מ ג ס כ י ם מ י ם‬

‫ב ח ג תהום אומ׳‬

‫‪5‬‬

‫לחבית אבע מימיך קול שני רעים אני שומע שגי ( תהום אל תהום קורא לקול‬ ‫‪6‬‬

‫צנודיך‪ .‬פי׳ קול צנוריך קול שני רעים אני שומע כמ׳ שאמ׳ ( שהמים העליונים‬ ‫זכרים והתחתונים נקבות ומתערבים אלו עם אלו ופרין ורבין‪ .‬וקבלנו כי בשעת‬ ‫ניסוך המים ונסוך היין שני מלאכים מזדמנים שם האחד למתק הפירות ולתת‬ ‫בהם טעם מכח המים והשני לתת בהם מדאה אודם מכח היין כ ך ק ב ל ד׳ י ע ק ב‬ ‫‪7‬‬

‫ה ח ס י ד ב י ד ו ש ל ם מד׳ נ ה ו ד א י א י ש י ד ו ש ל ם ( ‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫איד אלעזר ( מי שבירר לעצמו דרך חכמה ויושר ולא חשש לברור אחרת‬ ‫וכשהגיע זמנו ונברא נשתנה רצונו מחמת דוחקו ומבקש עושר נכסים וכבוד הואיל‬ ‫‪9‬‬

‫שלא בירר לו דרך זה ידעת ורצון ( זה אע״פ שהוא ראוי לכך שיתעשר אין‬ ‫דוחין נפשות רבות מפני נפשו של זה כדי שיזכה זה בנכסיהם ובכבודם שאין‬ ‫‪10‬‬

‫דוחין נפש מפני נפש ( וכל שכן נפשות רבות מפני נפש אחת‪ .‬ואין להרוס הבנין‬ ‫שנתייסר על אותו רצון שבירר לו תחלה‪ .‬ועוד שאפילו יהרם הבנין ויתחדש‬ ‫שמא לא יתברר לו אותו רצון שבירר לו תחלה ואפי׳ אם יגיע לחפצו שמא יוסיף‬ ‫‪ (3‬במדבר ז׳׳ פ״ט•‬ ‫( תהלים י׳׳ח׳ י״ב‪.‬‬‫‪ 0‬דברים ל״ב‪ ,‬א׳‪.‬‬ ‫«( בבראשית רבה‪.‬‬ ‫‪ (5‬תהלים מ״ב׳ ח‪/‬‬ ‫*•( תהלים י‪ /‬אי‪.‬‬ ‫י( המאמר הזה הנמצא בסגנון שונה מאד׳ אבל בענין אחד׳ גס בנוסח ר׳ עזרא בכ׳׳י ואסיקאן‬ ‫יש בו ראיה לאמתות קדמות שני הנוסחאות כי ר׳ יצחק דמן עכו מביא את המאמר בסגנון כ״י ירושלם‬ ‫בשם ר׳ ע ז ד י א ל )בס׳ מאירת עינים כ׳׳י מינכן ך‪ 1‬דף ‪ ,(91‬אבל ר׳ מנחם מריקאנאמי מעתיק‬ ‫בשם החכם ר׳ עזרא )בפירושו לפר׳ אמור בתחלתז( את לשון המאמר בסגנץ הכ״י השני‪ .‬אם כן‬ ‫לא לחנם נתיחסו הנוסחאות אחד לר׳ עזריאל ואחד לר׳ עזרא‪ .‬בס׳ אוצר הכבוד סוף תענית מעתיק את‬ ‫נוסח ר׳ עזרא בפתיחה ׳‪/‬בשם גדול אחד מהכמי הקבלה דאיתי כתוב בלשון הזה״‪.‬‬ ‫‪ (8‬חוזר עוד הפעם לפרש אגדת ר׳ אלעזר בן פדת!‬ ‫‪ ( 1 0‬משנת אהלות פ״ז בסופו‪.‬‬ ‫‪ (9‬נשתבש‪ .‬אולי ודעת או בדעת ז‬ ‫‪b‬‬

‫פ י ר ו ש ה א ג ד ו ת לר' ע ז ר י א ל‬

‫‪203‬‬

‫לבקש יותר שאין סוף לתאות הגפש ובכל מה שהיא משגת מבקשת יותר ויותר‬ ‫ולפי שהאדם מוגבל וחסר וצריך לקבל השלמה מזולתו אין ענייגו ידוע עד הגמד‬ ‫מעשיו‪ .‬אעפ״י שזה בודד דרך לעצמו וזה לעצמו ואין דרכו של זה דומה לדרכו‬ ‫של זה ויש מהם מי שהוא הולך בדרך הטוב הגמור ויש מהם עושה לו דרך‬ ‫מעורבת מן הטוב ומן הרע כל אחד ואחד כיון שבירר דרכו געשה מזלו קבוע‬ ‫בענין אותו דרך שבירר ברצוגו מבלי הכרח ואם ימלך בדעתו אחר שגבדא לצאת‬ ‫מדרך זה לדרך אחרת גשתגה מזלו לגמרי ואין בו עסק ממה שהיה בו כבר אלא‬ ‫מזל אחר יש לו וכח אחר גמשך עליו מתוך חפצו ואם בירר דרך דעה בחפצו‬ ‫בה אפי׳ עושה הרבה טובות אין טובותיו כלום שאין עיקר דרכו אלא דרך רע‬ ‫והכל הולך אחר העיקר והזכות ההוא אין רצונו מיוסד בו ואין עסקו שהוא עוסק‬ ‫בו אלא כדי לחזק הדרך שבירר לו‪ .‬וכן אם בירר לו דרך הטוב שהיא גורמת‬ ‫שיהא מזלו מאותו עגין שהוא הולך בו אפי׳ הוא עושה רעות אין אותן הרעות‬ ‫כלום שהרי אין רצוגו מיוסד עליהם‪ .‬סוף דבר !אין הדבר ידוע עד שהוא נראה‬ ‫במעשה ובכוונת הפועל‪ .‬הרצון נגמר וגיכר בין בדבר מצוד‪ .‬שתעשה לדבר עבירה‬ ‫בין בדבר עבירה שתעשה ל ש ו ם מ צ ו ה ‪ .‬ו ל פ י ש ה כ ל תלוי בכוונת המעשה אין‬ ‫‪1‬‬

‫האדם נידון אלא לפי מ ע ש י ו ש ל אותה ש ע ה ואפי׳ גזר דין הגגזד בפרקי ( והנחתם‬ ‫ביום הכפורים אין מ ת ק י י ם « ל א ל פ י ע נ י ן ה ש ע ה ‪ .‬כ י צ ד אם שבו מחטאם בימי‬ ‫התשובה נכתבי׳ ו נ ה ת מ י ׳ ל ח י י פ ו א ם ל א ש ב ו נ ח ת מ י ם לדרכי מת )!( וחסרון‪ .‬ואם‬ ‫שבו ובתוך השנה הנכנס ו ל א ה ט ו ב ( הראוי לבוא עליהם בא ואינו מועיל להם‬ ‫צ‬

‫וכן אם לא שבו וגגזר דין רע עליהם ואחר כך שבו אותן הרעות באות ואין נוגעות‬ ‫בהם ואין גזר דיגן מתקיים אלא לפי מעשיהם שבאותה שעה שהם מקבלים השכר‬ ‫והעוגש כמ׳ שאמ׳ בםיפדי‪ .‬וכן אין המזל מתקיים אלא לפי שעתו כמ׳ שאירע‬ ‫ליושבי עיר אחת שנגזר עליהם מכח מזלם שישםפם הנהר וכששבו מן החטא‬ ‫שנגזרה עליהם הגזירה בשבילו שמעו קול המון דמות עם רב וברחו עם נכסיהם‬ ‫מן העיר ובא הנהר ושטפה ואחר כך שבו לעירם נמצא שנתקיים המזל ונמלסו‬ ‫נ‬

‫השבים‪ .‬וזהו שכתוב ( וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וכן נתקיים‬ ‫המזל באבדם שלא הוליד וכשזכה לצאת מדרך רע שהמזל שולם בה שהיה אביו‬ ‫הולך בה והלך בדרך הטוב שאין מזל דוחק אותה הוצרך לשנות את השם כמ׳‬ ‫ששינה את הדרך ולשנות המקום וכשנקרא אברהם לא היה המזל בטל וזכה‬ ‫להוליד‪ .‬וכן נתקיים המזל בחזקיהו שהיה ראוי למות אם יתיאש להוליד וכשחזר‬ ‫לישא אשד‪ .‬לא נתבטל המזל וניצל ממיתה משונה וזכותו גרמה לו דידע באיזה‬ ‫עונש נקנסה עליו מיתה עד שהתפלל ונשמע׳ תפלתו‪ .‬וכן יתקיים המזל במזונות‬ ‫‪ ( 1‬ד״ל בפרקי השנה‪ ,‬בראש השנה‪.‬‬ ‫*‪ 0‬הלשון מגומגמת מאד וכנראה נפל שבוש בדברים‪.‬‬ ‫י‪ (:‬ישעיה ל״א‪ ,‬ב׳•‬ ‫‪,‬‬

‫פירוש לעשר ספירות‬

‫‪204‬‬

‫הקצובי׳ לאדם בימי החול שימעיטו לו ביום זד‪ .‬ויוסיפו לו ביום אחד וכשיגיע‬ ‫לסוב שגתו קבל כל הקצוב לו‪.‬‬ ‫ע ת י ד הב״ה ל ע ש ו ת מ ח ו ל ל צ ד י ק י ם ב ג ן ע ד ן והוא‬

‫ודף ליא‪ ,‬א׳[‬

‫יושב ביגיהם‪ .‬איר חגינא עתיד הביר‪ .‬להראות כבודו לכל באי עולם ולהוריד‬ ‫כסאו באמצע הרקיע וחוזר ומניחו במקום שחמה זורחת בתקופת טבת‪ .‬א״ד חניגא‬ ‫הזקן איפשר להראות את כבודו מי שכת׳ בו לא יראני אדם וחי ואת אמדת מדאה‬ ‫כבודו לכל באי עולם א״ל הרי כתי כי שמש ומגן יי אלהים מה המגן מגין על‬ ‫בעליו בשעת מלחמה אף הביה מגין על בניו באותה שעה‪.‬‬

‫ב­‬ ‫פירוש לעשר ס פ י ר ו ת מחוג ס פ ר העיון׳ כ״י ‪1‬״‪ 8‬דף ‪201-‬‬ ‫)ושגויי גירםאות מכיי ‪ 80 488‬דף ‪.(38‬‬ ‫סוד יי ליריאיו ובריתו להודיעם‪ .‬עיקר זה הפסוק מתחלק לעשרה בניגים‬ ‫‪1‬‬

‫שהם השלמה לעליוגים ולתחתוגים בעבור שהם היו ( הכגת דגלי מעלה כי קודם‬ ‫‪2‬‬

‫שהמציאם הקב״ה ית׳ שמו לא היה שמו ( כי אם אויר קדמון שאינו נתפש כלל‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫וזה האויד שמו של הקב״ה כאשר רמזו בעלי ( המרכבה שקודם שנברא העולם‬ ‫‪4‬‬

‫הזה הקב״ה לא היה כחו ניכר‪ .‬וכשעלה בדעתו להמציא מפעליו ( נבקע האויר‬ ‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫אז נרמז זיוו ונראה ( כבודו של הקביה והמצי׳ אלו הענינים ( והם עשר ספירות‬ ‫בלי מה‪ .‬ששם האחד א ו ר ה ש כ ל ה ק ד מ ו ן והוא כבוד ראשון׳ השני ש כ ל ק ב ו ע‬ ‫בעבור שהוא כתר נכתר בתחלת הקדמו׳‪ ,‬השלישי ש כ ל נ ב ד ל ונקרא חכמה‬ ‫‪7‬‬

‫מפוארה השרויה לפני ייה יהו״ה צבאות הוא כבוד שלישי (‪ ,‬הרביעי ש כ ל נ ש ר ש‬ ‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫מחזיק ( כיל ועליו נאמר ( כי על ]כלו כבוד חופה‪ .‬והחמישי ש כ ל ה א ח ד ו ת שבו‬ ‫‪10‬‬

‫מתאחדים כל העיקרים וגעשים אלו החמש ספירות נגררים ( אחד על גבי חבירו‬ ‫‪,,‬‬

‫בלא קצוץ ופירוד וזד‪ ,‬הוא שאמר יחזקאל ע י ה ( וכבוד אלוהי ישראל בא מדרך‬ ‫‪b‬‬

‫הקדים זה מודה שאלו החמש ספירות ]דף ‪ [ 201‬הם כח שם ה מ פ ו ר ש (‬ ‫‪13‬‬

‫‪1 1‬‬

‫והם‬

‫מיוסדים באדם ( במקום הקדושה‪ .‬כיצד הספירה הראשונה שהיא השכל הקדמון‬

‫‪0‬‬

‫‪ 4‬י׳‪.(8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫=‬ ‫)‬

‫ליתא בכ״י ב׳‬ ‫*( צ״ל שם וכן הוא בב׳ ועיין במדרש שמעון הצדיק‪.‬‬ ‫( ב׳ חכמי• והלשון נמצא באמת במדרש שמעון הצדיק במחציתו השניה‪.‬‬ ‫«( ב׳ הכחות‪.‬‬ ‫י•( ב׳ ונראה זיו ונקרא‪.‬‬ ‫*•( ב׳ פעליו‪.‬‬ ‫י!( ישעיה ד׳> הי•‬ ‫‪ (8‬ב׳ ומחזיק‪.‬‬ ‫״( ג׳ המלים האלה ליתא בבי•‬ ‫*‪ (1‬יחזקאל מ׳׳ג׳ בי•‬ ‫«‪ 0‬ב׳ כנגדם‪.‬‬ ‫י•ז( בכ״י בעדם ובבי כאחד‪.‬‬ ‫־‪ 0‬ב' הם שם המפואר‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫פירוש לעשר ספירות‬

‫‪205‬‬

‫‪,‬‬

‫היא בראש במקום ( הנחת תפילין ויש במקום הזה שתי חלונות כנגד שני נקבי‬ ‫האף שהם שכל קדמון ושכל קבוע הדי שני דברים במקום אחד והם אתדות שוד‪,‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫באדם ( במקום הגחת שם המפורש ( כדי להשפיע שפע ברכה‬ ‫‪4‬‬

‫בגוף האדם‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫הספירה השלישית שכל גבדל הוא חכו של אדם על ( זה גאמר ( חכו ממתקים‬ ‫וגו׳ נאצל ממאציל‪ .‬הספירה הד׳ שכל הנשרש הוא ברית לשון הגזכר בספר‬ ‫‪6‬‬

‫יצירה‪ .‬הספירה הה׳ הוא שכל האחדות והוא הלב שבו מתאחדים כל הדברים (‬ ‫‪8‬‬

‫‪7‬‬

‫ןאהדונהיי מזנדונהיי‬

‫ואלו הן שמות חמש ספירות וגקראים ( שם המפורש (‬

‫ינהדונה״י הינדוגהיי ההגדוגה״י בשכמליו‪ .‬הספירה הששית בה גברא העולם הזה‬ ‫‪9‬‬

‫והוא מקום אישיים ( שם יהו׳ה החזה באדם ונקראת א ו ד ה ב ה י ר בעבור ששם‬ ‫‪,0‬‬

‫מתוסף הרוח ומתרבה הגשימה ( ומתגדל הקול ויוציא"( לאור העולם וזאת‬ ‫הספירה מתאחדת בספירה השביעית שהוא מקום הבגין באדם וגקראת א ו ר‬ ‫‪,3‬‬

‫‪,2‬‬

‫מ ת נ ו צ ץ ‪ .‬ובכאן יש סוד גדול למעלה ( שהיה אומר ד׳ עקיבא לתלמידיו (‬ ‫‪a‬‬

‫‪14‬‬

‫כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שלא ]דף ‪ ( 202‬תםכנו ע צ מ י כ ם ( ‪.‬‬ ‫ומלאך ממונה על ב׳ ספירות אלו שמזכיר שם המפורש לפגי הקב׳ה‪ .‬וכשהוא‬ ‫‪,6‬‬

‫‪,5‬‬

‫רוצה להזכירו מביא א ש ( חרישית באזני החיות כדי שלא ישמיעו קול הדבר (‬ ‫‪,8‬‬

‫‪,7‬‬

‫וכל זה הסוד באדם (‪ .‬והג׳ ספירות הנשארות ( הוא א ו ר מ ו פ ל א ו א ו ר ק ד מ ו ן‬ ‫‪,0‬‬

‫‪,9‬‬

‫ו ה יק ו ד ( ו א ו ר ה מ ע ו ל ה ‪ .‬אור מופלא הוא ברית מילה באדם (‪ ,‬אוד היקוד‬ ‫כל מה שיש באדם פנימי כמו הכבד ובגי מעים שהם יקד יקוד כיקוד אש לגופו‬ ‫‪2,‬‬

‫של אדם (‪ .‬אור המעולה הוא מקום השדרה באדם שהוא מכוון באמצע הגוף‬ ‫‪23‬‬

‫‪22‬‬

‫ותוקף ( הגוף‪ .‬ואלו הגי ספירות הם קיום גדול ( לחניית דגלי מעלה‪ .‬והם‬ ‫‪24‬‬

‫השם המפורש שהיה כהן גדול משתמש בו יהו׳ה יו יההויי אדידידון הגדול (‬ ‫‪25‬‬

‫ועל זה גאמר וקולו כקול מים רבים‪ .‬זה מקום החזה והבטן ( והארץ האירה‬ ‫‪27‬‬

‫‪26‬‬

‫מכבודו זה למטה (‪ .‬ואל תטעה בענין זה הסוד ( כי אלו הספירות סוד גדול‬

‫‪(1‬‬ ‫צ(‬ ‫‪(4‬‬

‫ב׳ ב מ ק ו ם ק ד ו ש ה ו ה ו א ה ס פ י ר ה ה א ח ד נ ק ר א ת ש כ ל ק ד מ ו ן ו ה י א ב מ ק ו ם ‪.‬‬ ‫ב כ ״ י בעדם‪.‬‬ ‫על‬

‫»(‬

‫כל המשפט מ״הרי שני״‬

‫ז ה ‪ -‬מ מ א צ י ל ל י ת א בבי‪.‬‬

‫<־׳•(‬

‫ע ד ‪ /‬׳ מ פ ו ר ש ״ אינו בבי‪.‬‬

‫שיר השירים‬ ‫‪(8‬‬

‫ה ‪ /‬ט״ז•‬

‫ל(‬

‫ב׳ ואלו הם הספירות הנקראות‪.‬‬

‫‪(9‬‬

‫ב׳ חיתום‪ ,‬והגירסא הזאת נראית עיקר כי אישי״ם באו כנגד‬

‫‪(6‬‬

‫ב׳ כל האברים‪.‬‬

‫ב כ ״ י ‪ :‬שם ה מ פ ו ר ש ראשון•‬ ‫מעלת המלכות‬

‫אבל בספירת‬

‫ה ת פ א ר ת נ ח ת ם ש ם הוי״ה•‬ ‫‪ ( u‬ב׳ ו ת ת ג ד ל ו י ו צ א ה ‪ ,‬ו ״ ק ו ל ״ ל י ת א ‪.‬‬

‫‪ ><0‬ב ׳ ה נ ש מ ה ‪.‬‬ ‫צ י ( ל מ ע ל ה ל י ת א בבי‪.‬‬ ‫‪(15‬‬

‫ב' ל י ת א אש‪.‬‬

‫‪(18‬‬

‫ב׳ ליתא הנשארות‪.‬‬

‫‪ (13‬ח ג י ג ה י ״ ד ב ׳ ‪.‬‬ ‫«‪ 0‬ב ׳ י ש מ ע ו ק ו ל ה ד ב ו ר ‪.‬‬

‫*‪ (2‬ו ה ו א ת ו ק ף‬ ‫‪(24‬‬

‫ל!( ב ׳ ובזה ר מ ז ל ס ו ד נשגב‪.‬‬

‫‪ (19‬ב ׳ ו א ו ר ה י ק ו ד ‪ ,‬ו נ ר א ה ש ז ה נ כ ו ן ‪.‬‬

‫‪ ( 2 0‬ב׳ כ נ ג ד ם ב א ד ם ‪ :‬א ו ר מופלא ב ר י ת מילה‪.‬‬ ‫הגוף‪.‬‬

‫‪ (14‬ב ׳ ל י ת א ע צ מ י כ ם •‬

‫‪ (21‬ב׳ ל י ת א ש ה ם‬

‫‪ (23‬ל י ת א ב ב י ‪.‬‬

‫ב׳ יהוה יוהה יההו אדירירון ו ע ד ו ל היהו ביהרידון הגדול‬

‫והיה וההי ויהה גיהרירון הגדול‬

‫ואליו נ א מ ר ]יחזקאל מ ״ ג ׳ ב׳[ וקולו כ ק ו ל מ י ם ר ב י ם ‪.‬‬ ‫‪ (s2‬ב׳ והבנין‪.‬‬

‫י ק ד ‪ ...‬א ד ם •‬

‫‪ (26‬ב ׳ ל י ת א ז ה ל מ ט ה •‬

‫‪. (27‬ב׳ ה ס ו ד ה ג מ ל‬

‫פירוש לעשר ס פ י ר ו ת‬

‫‪206‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫בסוד הספירות שהם עצמו ( של הקב״ה כביכול כמו יסודות האדם באדם (‬ ‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫והבן זה כי על כן אמר יחזקאל ( כמראה אדם עליו מלמעלה דמות הכבוד כלו (‬ ‫‪5‬‬

‫אבל תצטרך שתתן דעתך לידע (‬

‫‪6‬‬

‫שכל אלו הספירות הם (‬

‫כחות נבדלות‬

‫פשוטות בתכלית הפשיטות והם כלם כבוד א' בלי שום חילוק ופירוד אלא מצד‬ ‫‪7,‬‬

‫הפעולות המגיעות אלינו מהם וכל אלו הםפי ( בראם האל ית׳‬

‫שמו לכבודו‬

‫‪8‬‬

‫מהם כלם נעשה אחדות שוה ונקראו כולם נשמה ( והוא הנקרא גשמה לזאת‬ ‫‪b‬‬

‫‪9‬‬

‫הנשמה ( ועל זה אמרו בעלי המרכבה הקב״ה ית׳ זכרו ]דף ‪[202‬‬

‫‪,0‬‬

‫מ י ו ח ד במדות (‬

‫‪11‬‬

‫ומתעלה ומתרומם ( עד אין סוף לרוממותו‪ .‬ואשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים‬ ‫‪13‬‬

‫‪12‬‬

‫גורלינו שהניח ל נ ו ( הקביה ית׳ שמו וזכרו סוד כזה לכבוד של מ ל ך ( מלכי‬ ‫המלכים הקב״ה בשכמליו‪.‬‬

‫ג•‬

‫פירוש עשר ספירות בלימה עפ״י כ״י ‪ 80 541‬דף ‪11‬‬ ‫)אולי נוסח אחר מם׳ כתר שם טוב לד׳ אברהם מקולוגיאז(‪.‬‬ ‫פי׳ עם״ב כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות‪.‬‬ ‫דע כי קודם שעלה במחשבה הטהורה לבריאת ]ציל לברוא( העולם היה‬ ‫‪,4‬‬

‫האויד הקדמון עיקר עומד במהותו ובאמתתו (‪ .‬אין מי שיוכל לדעת בצד סתרי‬ ‫מעלות עשר ספירות שהוא סוד שם הגדול והשם הקנין ]!( והיו מסתמרות ונעלמות‬ ‫‪15‬‬

‫בעמקי האיץ (‪ .‬וכאשר עלה במחשבה לבריאת עולם גתפשט ספירה אחת מאין‬ ‫ונתגלה יש וכשנתגלה יש בסוד השם הגדול גתגלה בשאר כל הגבראים כגגד‬ ‫‪(1‬‬

‫ב׳ כי א ל ו ה ס פ י ר ו ת הם עצמו‪.‬‬

‫‪(2‬‬

‫ב׳ מ ו ס י ף ‪ :‬כ ל ו מ ר להנהיג בהם האדם‪.‬‬

‫‪(3‬‬

‫י ח ז ק א ל אי‪ ,‬כ י ו ‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫ב׳ ר א ה ד מ ו ת ה כ ב ו ד כ ל ה ו ע ש ה ד ו ג מ א ‪.‬‬

‫(‬

‫ב׳ ל ז כ ך ש כ ל ך ו ל ת ת ד ע ת ך ו ל ה ב י ן ‪.‬‬

‫‪(5‬‬ ‫‪(6‬‬

‫ב כ ״ י כי הם וב׳ נכון‪.‬‬

‫ז(‬

‫מפשוטות עד הסםי׳ ח ס ר‬

‫‪(8‬‬

‫ונקראו כולם נשמה חסר בכ״י‪.‬‬

‫‪(9‬‬

‫ב׳ ו ה ק ב ״ ה נשמה ל כ ל הנשמות‪.‬‬

‫‪(10‬‬

‫ב׳ במדותיו‪.‬‬

‫‪(11‬‬

‫ב׳ ומתרומם מהם‪.‬‬

‫‪(12‬‬

‫ב׳ שהנחילנו‪.‬‬

‫‪(13‬‬

‫ב׳ ל כ ב ו ד ו י ת ׳ ש מ ו‬

‫‪1‬‬

‫!• (‬

‫עיין ב מ ד ר ש שמעון‬

‫של מלך­‬ ‫הצדיק )פירוש‬

‫שנברא העולם וקודם בריאת שום גברא‬ ‫לשום‬

‫ב כ ״ י ו נ מ צ א בבי‪.‬‬

‫ס׳ יצירה‬

‫היה האויר‬

‫צד כלל‪...‬״‪.‬‬ ‫‪(15‬‬

‫עמקי האי״ן מונח קבוע לעולם הכתר•‬

‫לר״מ‬

‫הקדמון יחיד‬

‫בוטריל פ ״ ב פ ״ ג ( ‪//‬אמרו כי קודם‬ ‫ולא‬

‫היה‬

‫נ ו ט ה מ צ ד ע ל ו י ו ‪1‬כן צ ״ ל [‬

‫פ י ר ו ש עשר ס פ י ר ו ת ב ל י מ ה‬

‫‪207‬‬

‫אותה ספירה בין בעולם הנפרדים בין בעולם התיכון בין בעולם השפל‪ .‬וכשנתגלה‬ ‫אותה ספירה הנקראת ייש גתגלה גם בשאר כל הנבראים כנגדה ענין הבדלה‬ ‫‪2‬‬

‫‪,‬‬

‫כדמיון הצל אצל הצורה היינו דכתיב ( כי צל ימינו על הארץ‪ .‬סד צלם מעליהם (‬ ‫וכן לכל ספירה וספירה עד שנשתלמו עשר ספירות ותמצא העולם כולו שלם‬ ‫והיינו בעשרה מאמרות נברא העולם בי׳ הן כדוגמא וכל שנמצא בכל העולמות‬ ‫הנבראות דוגמא הוא אצל עיס עד שנקראו עשר הספירות עולם‪ .‬וכשנתאמו ]![‬ ‫‪3‬‬

‫ט׳ ספירות ביי נגלו ג׳ עניינים האי נקרא קדם הה״ד ( אשר נשבעת לאבותינו‬ ‫‪4‬‬

‫מימי קדם‪ .‬הבי נקרא עולם הה״ד ( זכור ימות עולם ויזכור ימי עולם‪ .‬הגי נקרא‬ ‫‪5‬‬

‫ג״כ עולם כדכתיב ( מן העולם ועד העולם וכבר אזיל מבינה עד מטרוניתא אילו‬ ‫ג׳ עולמות הא׳ נקרא עולם הבא והב׳ עולם ואלו הב׳ עולמות בעשר ספירות הם‬ ‫ואם תרצה לומר והרי י־ במנין יש לו סוף בהכרח ייל שבראש הכתר עליון יש‬ ‫‪6‬‬

‫דבר נעלם באין סוף ( והוא עילת העלות דיל באין פירוד של כתר לאותו דבד‬ ‫נעלם ועל כן אמר בספר יצירה י׳ ולא ט׳ כלומר להביא במנין העשרה הכתר‬ ‫העליון שגם הוא בכלל העשרה י׳ ולא ייא להביא מהמנין הדבר הנעלם שבראש‬ ‫הכתר שאין לו ראש וסוף ועל כן אמרו בחשך ולא נראה‪ .‬וכשגשתכללו עשר‬ ‫הא׳ הראשונה נקרא הצורה צורת אדם דו פרצופין כי האדם מעין דוגמא למעלה‬ ‫<ז‬

‫עד שנראה ] ‪ [11‬צורת אדם למטה לא נראה תשלום המצאת י׳ ספירות למעלה‬ ‫וגם שאר כל הנבראים בעולם והיינו דכתי׳י( נעשה אדם בצלמנו כדמותינו‪.‬‬ ‫וכמו ״( שהאדם יונק ומתרבה מהמוח ויורד לשדרה ומתפצל לכאן ולכאן כך כל‬ ‫הכחות יונקות ומקבלות מעילת העילות וממנו המשכה לכל שאר הבריות ובו‬ ‫קיום הכל ובכתד אין בו אחיזת יד‪ .‬ועל זה אמר החכם במופלא אל תדרוש ואחר‬ ‫שאמרנו שאין בכתר אחיזת יד יש לדבר בענין הפרטים שאמרנו שכאשר עלה‬ ‫במחשבה לברוא העולם גתפשטה צורה אחרת מאין וגתגלה יש כלומר כי עילה‬ ‫ראשונה נקראת חשך שאין בו אחיזת יד לפי שנעלם מעיני כל אדם והוא דבד‬ ‫‪9‬‬

‫שאין לו סוף ואם כן למה נאמר ( קץ שם לחשך ונאמד יוצר אור ובורא חשך‪...‬‬ ‫]מכאן ואילך כדברי ס׳ כתר שם טוב הוי יעלינק עמ׳ ‪ 46‬שורה ‪ :10‬ידוע כי חשך‬ ‫יש לו אפיסה •״[‬

‫‪ ( 3‬מיכה זי׳ כ׳‪.‬‬

‫‪ ( 2‬במדבר י״ד‪ ,‬ס׳‪.‬‬ ‫‪ 0‬איוב ח׳‪ ,‬ט׳•‬ ‫‪ ( 5‬תהלים ק״ו׳ מ״ח‪.‬‬ ‫‪ ( 4‬דברים ל״ב‪ ,‬ז׳•‬ ‫( היא גם דעת הרמב״ן בפירושו לס׳ יצירה )קרית ספר ו׳ עמי ‪ /(407‬כמעט במלים האלה‪.‬‬ ‫וכן בס׳ כתר שם סוב לר׳ אברהם מקולוניא‪.‬‬ ‫ז( בראשית אי‪ ,‬כ״ו‪.‬‬ ‫‪ (8‬עיין בס׳ כתר שם טוב )יעלינק׳ גנזי חכמת הקבלה* עמי ‪ 45‬שורה ‪ 3‬ואילך‪.‬‬ ‫( איוב כ״ח׳ ג׳‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪9‬‬

‫שגי ק ט ע י ם מ פ י ר ו ש מ ר כ ב ת י ח ז ק א ל‬

‫‪208‬‬

‫ד•‬

‫שני קטעים מפירוש מרכבת יחזקאל )בכ״י ‪(8° 334‬‬ ‫ראשית‬

‫‪a‬‬

‫ה פ י ר ו ש ‪ ,‬ל פ ס ו ק ה ר א ש ו ן ‪ ,‬דף ‪() .58‬על מהות השמות הקדושים•‬

‫ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחודש ואני בתוך הגולה על נהר כבר‬ ‫נפתחו השמים ואראה מראות אלהים ‪ ..‬כתוב זה תמצא בו שבעים ושתים אותיות‬ ‫למגין ע״ב שמות הקדושים והטהורי׳ כי הגולה ומראות חסרים הם משתי ווין ומי‬ ‫שזוכר פסוק זה על ‪1‬כי[ הוא סוד המרכבה והוא סוב לכוונות מראות החלום כאלו‬ ‫היה מכוין בע׳׳ב שמות הקדושים המקיימים את העולם במדת החסד‪ ,‬שנאמר י(‬ ‫אמרתי עולם חסד יבנה׳ חסד עולה ע״ב מפני שע״ב שמות הקדושים מתאחדים‬ ‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫במדת הדין ובמדת האמת ובמדת החסד ( ואמרו רז״ל ( על ג׳ מדות הללו העולם‬ ‫עומד וע׳כ תמצא בויכלו השמים וארץ עולה לחשבון עיב שמות ובהיות ויכלו‬ ‫חסר ואו ד״ל ו ע ל ו ללמוד כי בע׳׳ב שמות המתאחדים במדת החסד מתקיימות‬ ‫ומשתלמים שמים וארץ וכאלו הם השלימו שמים וארץ במאמר אדון הכל יתברך‪.‬‬ ‫ועוד תמצא בנו השם הראשון שבע״ב שמות *( הוא וה״ו וגרמז בראשי תיבות של‬ ‫ויבולו השמים והארץ והוא עדות נאמנה על כל מה שאמרנו וכמו כן נרמזו וה״ו‬ ‫‪5‬‬

‫בויהי כשלשים שנה כי זה וזה לשון הויה הם ומודה ההויה התמידית ( ועל‬ ‫המציאות הקיימת כאשד יורה השם המיוחד שפירש קיים ההווה והמציאות בבורא‬ ‫יתעלה כאשר פירש בספר הבהיר המחובר מחכמי התלמוד המקובלים היחידים‬ ‫‪6‬‬

‫שהוא היה הוה יהיה ( אתה בני תמצא כי השם האחרון שבע״ב הוא מוים ועולה‬ ‫למנין שם אלהים הנזכר בסוף פסוק של ויהי כשלשים שנה ועוד זה השם מו״ם‬ ‫נרמז במ׳ פתוחה של מראות וא״ו של וארא ומ׳׳ם סתומה של אלהים וא״ת למה‬ ‫נרמז בפסוק זה ע״ב אותיות למספר עיב שמות תדע בני שע״ב שמות הקדושים‬ ‫משרתים ומתאחדים בעיקר המרכבה והם כמו עמודי אור מצוחצחים ונקראים בני‬ ‫אלהים וכל צבא המרום גוהגין בהם כבוד כעבדים הנוהגין כבוד בבני המלך‬ ‫ויחזקאל הגביא ע״ה דאה מראות אלהים הקרואים מרכבה ולפי שע״ב שמות‬ ‫מתאחדים במרכבה גתיחד כתוב זה על חשבון ע״ב אותיות למען ע״ב שמות וע״כ‬ ‫אמר הקבהיו למשה רבינו ע״הי( הנה אנכי בא אליך בעב הענן הביגהו האל כי‬

‫‪0‬‬ ‫(‬ ‫ג(‬ ‫(‬ ‫‪(5‬‬ ‫‪(6‬‬ ‫ז(‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫תהליס פ״ט‪ ,‬ג׳‪.‬‬ ‫דיל שם בן עיב כנגד ג׳ הספירות חסד דין ואמת שהיא התפארת הנקראת גם שלוש‪.‬‬ ‫אבות א‪/‬‬ ‫הימאים מהפסוקים ויסע ויבא וים בפרשת בשלח‪.‬‬ ‫בכיי התמידיות‪.‬‬ ‫בהיר ‪.§80‬‬ ‫שמות י״ט׳ ט‪/‬‬

‫‪209‬‬

‫שני קטעים מ פ י ר ו ש מ ר כ ב ת י ח ז ק א ל‬

‫במתן תורה יאמינו בו ישראל ויסתלק הספק ורמז לו כי המרכבה תתגלה בשעה‬ ‫ההיא במעלות ע״ב שמות המתאחדות בו וע״כ אמרו דז׳׳לי( כ״ב אלף מרכבות היו‬ ‫‪2‬‬

‫במתן תורה כאותה שראה יחזקאל וזהו מה שאמר הנביא ישעיהו ( הנה ה׳ רכוב‬ ‫על ע״ב קל שהם ע״ב שמות המשרתים בשורש המרכבה שהקב׳־ה מתעלה ומתרומם‬ ‫ומתנשא בהם הן לטובה הן למטיב עם כל בריותיו ובעבור ‪1‬ש‪1‬תדע בני מהו יסוד‬ ‫‪3‬‬

‫השם אגלה לך עיקרו‪ .‬דבר ידוע ( הוא כי שמות בני אדם אין להם תואר כי הגוף‬ ‫הוא העצם ותואר והשם נופל עליו כמו יעקב שנקרא כן על וידו אוחזת בעקב‬ ‫עשיו וישראל על כי שרית עם אלהים ובאברהם ויצחק נקרא על שם‬ ‫המון גוים ועל צחוק עשה לי אלהים‬

‫אב‬

‫נמצא השם דבר אחר והעצם שהוא‬

‫הגוף דבר אחר והשם אינו לא עצם ולא תואר ולא דבר שיש בו ממשות‬ ‫והגוף הוא עצם ותואר ודבר שיש בו ממש ונופל השם על העצם אבל שמות‬ ‫של מעלה הם עצם ממש והם כוחות אלהות ועצמם עצם אור החיים ואפילו‬ ‫‪4‬‬

‫שמות בני אדם כשתרצה לדקדק בהם בני תמצא שהם והעצמים דבר אחד ( ואין‬ ‫‪5‬‬

‫השם נבדל ונפרד מעל העצם ולא העצם מעל השם כי לעצם ממש נדבק ( השם‬ ‫שאם לא יהיה העצם לא יהיה השם והעדות הנאמנה אם לא יהיה עצם אדם לא‬ ‫‪6‬‬

‫יקראו לו אדם וראי׳ לדבר זכר צדיק ושם רשעים ירקב ( והדבר ידוע י( כי אין‬ ‫השם דבר עצמי להתדבק אלא מכאן אנו למדין כי לאחר שאין זולת העצם שם‬ ‫נמצא שאף שמות בני אדם יש להם עצם וע״כ בני אל תטעה לומר בכל השמות‬ ‫של מעלה שהם דבד בלא עצם כי כולם כוחות שכליות אלהיות חצובים ממחצב‬ ‫אור המופלא ואל תחשוב בדעתך כי כל השמות של מעלה כמו שם המיוחד ושם‬ ‫בן י״ב ושם מ״ב ושם ע״ב ושאר כל השמות עצמו מספר שהם דבר בדיבור מבלי‬ ‫עצם כי כולם אותיות פורחות למעלה כאשד אמרו בעלי הקבלה השרידים אשר ה׳‬ ‫‪8‬‬

‫קורא על אותיות שם של מ״ב ( שהם פורחות למעלה למעלה עד עיקר המרכבה‬ ‫שהם עמודי אור שמ]ת[אחדים בציחצוח גדול זה בזה וכבוד של מקום מתאחד בהם‬ ‫‪9‬‬

‫ומתעלה בהם ומתעלם בהם עד אין סוף לרוממותו ( והעלמתו‪ .‬עוד אמדו על אור‬ ‫מזהיר שהוא כח נבקע מעצמו ומבקיע כל הכחות וכל המאורות שהם למעלה ממנו‬ ‫בשעה שאותיות השם המפורש פורחות למעלה למעלה עד עיקר המרכבה ובאור‬ ‫‪(1‬‬

‫צ(‬ ‫‪(8‬‬

‫«•(‬ ‫י־־(‬ ‫«(‬ ‫ד(‬

‫«(‬ ‫ואני משער‬ ‫י•'(‬

‫ב‬

‫י‬

‫ב ר‬

‫מ‬

‫‪6‬‬

‫ע ' ‪.(77—7‬‬

‫תנחומא יתרי )היי‬ ‫ישעיה י״ט» אי‪.‬‬ ‫בכ״י ידועה‪.‬‬ ‫עיין בס׳ הבהיר § ‪ 54‬על בראשית בי‪ .‬י״ט‪.‬‬ ‫בכיי נבדק‪.‬‬ ‫משלי י׳׳ ז‪ /‬וכן דורש את הפסוק בם׳ הבהיר‪.‬‬ ‫בכ״י ידועה‪.‬‬ ‫מאמר זה מובא בספרי קבלה רבימ מהמאה הי״ג והי״ד ואיני יודע את מקורו הראשון‬ ‫שהוא מיסוד כתבי חסידי אשכנז‪.‬‬ ‫בסוי קבוע בספרות מסוג העיון‪.‬‬

‫שבי ק ט ע י ם מ פ י ר ו ש מ ר כ ב ת י ח ז ק א ל‬

‫‪210‬‬

‫הכה הזה הנקרא אוד מזהיר נראים כל הכתות האלהיות של מעלה והמאורות‬ ‫המזהירות ועוד אמר ע״ב שמות המסודרים על סדר האלפא בית שהן יוצאין מלפני‬ ‫כסא הכבוד בכתרים של אש ובכתרים של להבה ונוהגין מלאכי השרת בהם כבוד‬ ‫כמו שנוהגין לבני מלכים וכל זה להודיעך בני כי השמות של מעלה עצם אמיתי‬ ‫הם והם כוחות אלהיות חצובות ממחצב אור השכל ומאוד המופלא הזך והטהור‬ ‫והם ממונים להעשות בהם כל דבר ולהתפלל על כל פעול ונדרשים הם באמת‬ ‫לנביאים הקדושים ולחכמים הקדושים וליחידים שהיו משתמשים בהם לכל הדברים‬ ‫הטובים לפני הקב׳״ה ולא בדבר אחר שלא היה ברצונו של מקום ב״ה לפיכך יש‬ ‫בפסוק הזה של ויהי כשלשים שנה ע״ב אותיות למספר ע״ב שמות לפי שראה‬ ‫יחזקאל הנביא עיה המרכבה אשד בה מתאחדים ע״ב שמות בציחצוח האור המופלא‬ ‫‪1‬‬

‫שהוא אור השכל ועוד אמרו ( על השכל העליון החותם בחתימת קודש המקודש‬ ‫והנקדש והמקדש בתוך מקדש העליון שהוא אהיה אשר אהיה שאלמלא חותם זה‬ ‫שהוא ניתן בין השמים ובין הארץ היה כל העולם נשרף בשעה שבני אדם מקלקלין‬ ‫מעשיהם ומה שאמר בין השמים ובין הארץ הוא על השמים האמיתים ועל הארץ‬ ‫‪2‬‬

‫האמיתית (‬

‫הנקראת ארץ חפץ ועולם הבא וזה הסוד שנגלה למשה רבינו ע״ה‬

‫במראה הנבואה בסנה בסוד אהיה אשר אהיה ואמר לו קרב לזה אלהי אברהם אלהי‬ ‫יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדור דור ומה שאמד‬ ‫לו זה שמי הראה לו כאן האש הסנה עצם האש המיוחד האיך האותיות פורחות‬ ‫למעלה לפני כבודו בזוהר מצוחצח ולמדו איך יזכירהו בתפלתו וזהו וזה זכרי וכל‬ ‫זר‪ ,‬בא להודיעך בני כי השמים שלמעלה הם מעצם האמיתי חצובים ממחצב אור‬ ‫‪3‬‬

‫החיים כי המעלות השכליות נקראים מלאכים ( ושמותיהם נקראים בני מלכים‬ ‫וכל המשיג עצם השמות ויודע הוא להזכירם כראוי ובאשר כמו שהם נזכרים‬ ‫למעלה בפי המלכים מיד תפילתו מקובלת ומאושרת והמשכילים יבינו רמז מה‬ ‫שגליתי *( לך בענין זה ועוד אודיעך בני עיקר הגדול בזה שמי וזה זכרי במקום‬ ‫שאגי עתיד לפרש בעדה יתברך ויתעלה‪.‬‬ ‫ויהי כשלשים שנה אודיעך בני למה הוצרך יחזקאל לזכור הזמן שראה בו‬ ‫זאת המראה היקרה והנכבדה תדע שראה זאת המדאה בשנת שלשים מפני שהמציא‬ ‫הקביה שלשים מעלות עליונות אלהיות מושלות על ארבעה חיות שראה יחזקאל‬ ‫הנביא ע׳ה ואלו הן עשר מעלות ראשוגות הנקראות הכבוד וההוד הגדול הקרובים‬ ‫‪ 0‬כל המאמר הבא מיוסד על ברייתות מעשה בראשית שהיו בידי חסידי אשכבז ובס׳‬ ‫סודי רזייא לר׳ אלעזר מגרמישא )ס׳ רזיאל דף ט״ז ע״ב( נמצא הלשון כמעט מלה במלה‪ :‬בטבעת‬ ‫שכתוב עליו אהיה אשר אהיה חתם ה׳ את השמים ואת הארץ‪ ,‬חלקו הראשון של השש אהיה למעלה‬ ‫והשני למטה ואלמלא החותם הזה היה העולם נשרף באש‪.‬‬ ‫‪ ( 2‬ד״ל בספירות‪ ,‬על תפארת ומלכות‪.‬‬ ‫י־( אולי צ״ל מלכים‪.‬‬ ‫‪ 0‬בכ׳׳י שגלית‪.‬‬

‫שני ק ם ע י ם מ פ י ר ו ש מ ר כ ב ת י ח ז ק א ל‬

‫‪211‬‬

‫‪2‬‬

‫לאל יתברך י( ושבעה שמשים נבראו תחילה גבורי כח ( הרי י״ז מעלות וכסא‬ ‫הכבוד והחשמל המקבל אותו הרי ייט מעלות ושמנה כרובים אשד ברקיע העליון‬ ‫הרי כ״ז וענין הכבוד המפסיק בין הכבוד ובין החשמל הנקרא אספקלריא של‬ ‫החשמל הרי כ״ח ופרוכת המסך הנקראת פרגוד המבדלת בין כסא הכבוד ובין‬ ‫המלאכים החיצונים הם כ״ט מעלות והרקיע העליון אשד על ראשי של חיות כעין‬ ‫הקרח הנורא הרי שלשים מעלות המושל! ו ‪1‬ת על ארבע מחנות שכינה ועל ארבעה‬ ‫חיות ולפי שראה יחזקאל הנביא זאת המראה בשנת שלשים לחשבון שתרגם‬ ‫יונתן בן עוזיאל ע״ה ועלה עליו באמת כי הקב״ה רצה להראות זאת המראה‬ ‫באותה שנה שהיא נגד שלשים מעלות המשלים על החיות הוצרך לאמר כשלשים‬ ‫שנה ועוד כי השם המיוחד הנשרש במרכבות החיות עולה לשלשים היאך חשבון‬ ‫האותיות כ״ו ועצם ארבעה אותיות הרי שלשים‪ .‬ברביעי לפי שרצה הקב״ה להראות‬ ‫מראה היקרה של ארבעה חיות שהוא מספר ארבעה לא ראה המראה כ״א ברביעי‬ ‫וע״כ הוצרך לומר ברביעי ועוד כי השם המפורש הנשרש במרכבת ארבעה חיות‬ ‫אין בו כי אם ארבעה אותיות במספר ופיל מורה על המרכבה שהוא אחד מן‬ ‫הפיל הנודעים לנו אשר לו יתברך היוד למספר עשר ספירות האלוהיות וההא‬ ‫ואו הא למספר ששה עשר פנים שראה לכל חיה וחיה מארבעתן‪.‬‬ ‫בחמשה לחודש לפי שרצה הקב׳׳ה להראותו ארבעה חיות הקודש והרקיע‬ ‫הנטוי על ראשם שהם חמשה דברים לא ראה במראה כ״א בחמשה לחודש ובעבור‬ ‫כן אמר ואראה מראות אלהים ולא אמר מראות ה׳ לפי שיש בשם אלהים חמש‬ ‫אותיות כנגד חמשה דברים שראה בחמשה לחודש וע״כ הוצרך לומד כשלשים‬ ‫שנה ברביעי בחמשה לחודש על נהר כבר תדע בני כי דרך בני אדם שיש להם‬ ‫אימה ורעדה מאימת המלך או משום דבר בעולם מתגבר עליהם יסוד האש עד‬ ‫שמתחמם גופם ויוצא ממנו זיעת מים חיים כן באלפי אלפים הבדלות בין קודש‬ ‫לחול תמצא בחיות הקודש שהן נרתעות ומתפחדות מאימת הקב״ה ומקול הדיבור‬ ‫היוצא מפי הגבורה מזיעת אשן הנכבד נעשים למטה תחת כסא הכבוד ארבעה‬ ‫‪3‬‬

‫ראשי נהר ( דנור ואותן ראשים חוזרין ומתאחדין זה עם זה ונעשים נהר של אש‬ ‫גדול סביב לארבעה חיות הקודש ולארבעה מחנות הקודש ולכסא הכבוד ויוצא‬ ‫‪4‬‬

‫הנהר ההוא לפגי הקב״ה בכח גדול ושם הנהר ההוא דגיו״ן ( ועליו אמד דניאל‬ ‫‪5‬‬

‫עיר‪ ( .‬נהר דינור גגיד ונפיק מן קדמוהי כלומר נהר של אש ששמו דגיו״ן על‬ ‫נהר דינור הנמשך והיוצא תחת ארבעה חיות הקודש שראה המראה הנכבדת על‬ ‫‪ 0‬הספירות‪.‬‬ ‫׳־( עיין מסכת היכלות סוף פרק שביעי )בית המדרש חיב עמ׳‬ ‫ובשאר מקורות והמקור בפרקי ר׳ אליעזר פיד‪.‬‬ ‫‪ ( 3‬בכ״י גשר‪.‬‬ ‫‪ ( 1‬או רגיון‪ .‬והוא מספרי ההיכלות‪.‬‬ ‫<׳•( דניאל ז‪ /‬יי‪.‬‬

‫‪ (46‬והובא גם בספר העיון‬

‫שני ק ט ע י ם מ פ י ר ו ש מ ר כ ב ת י ח ז ק א ל‬

‫‪212‬‬

‫אותו הנהר והפך בה וקרי רכב וחיל נהר היוצא תחת חיות הקודש הנקראים רכב‬ ‫אלהים רבותיים ועוד דיל רכ״ב כ״ב רכיב והוא רמז לכ״ב אלף מרכבות שהיו‬ ‫‪2‬‬

‫‪,‬‬

‫במתן תורה כאותה שראה יחזקאל ( הנביא ע״ה ועתה בני יוצא ( המקרא כפשוטו‬ ‫נהר כבר הוא כפשוט שראה הנביא המראה עליו אעפ״כ זה הסוד נרמז בו ושניהם‬ ‫ראה נהר כבר של מטה ושל מעלה דדברי תורה והנביאים פנימי וחיצון להם‪.‬‬ ‫‪A‬‬

‫דף ‪ 7 5‬ע ל פ ר ט יהמרכבה‪).‬‬

‫‪.‬‬

‫(‬

‫ותמצא כי בין האופנים והגלגלים יש חדרים הרבה ובאותן חדרים יש הוד‬ ‫והדר והן הנקראים חדרי גדולה והן כת המלאכים הנקראים חדרי גדולה וחדרי‬ ‫‪3‬‬

‫היכלות והוא כח עליוני ( שכלי נכלל באור גדול והוא דומה כבית גדול והיכל‬ ‫שלום לפני כל הכוחות עצמן הנאצלים מכת השכינה והן כדלתות בינה עומדין‬ ‫לפניהם ולפני היכל שער ולפני שער פתח ולפני פתח ההיכל הראשון ולפני ההיכל‬ ‫שר הפנים שהוא הנקרא שמו כשם רבו ותמצא שיש לבין האופנים לחדרי חדרים‬ ‫‪4‬‬

‫כיד רבוא פרסאות ובין חיות ( הקודש לכרובים חדרי חדרים ארבעים אלפי אלף‬ ‫רבבות פרסאות ועל אלו החדרים נאמר מראה האופנים ומעשיהן כעין תרשיש‬ ‫כלומר שיש להם מראה חדרים ומעשה היכלת והאופן עגול ככדור או כתפוח‬ ‫‪5‬‬

‫וזהו ( תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור׳'׳> על אופניו בא ללמד כי דבור‬ ‫הכבוד דופק על אופני המרכבה הנקראים אופני הקודש ואופני השכינה והגלגל‬ ‫כמראה אש אדומה כקליפת התפוח שהיא אדומה מבחוץ והאופן הוא כמראה הברד‬ ‫שהוא אש לבינה כמו התפוח שהוא לבנה מבפנים והדיבור הנראה כמראה ברד‬ ‫‪7‬‬

‫הוא דופק על האופן שהוא כמראה אש אדומה זהו שנאמד ( ועליון ]בכ״י ועליו[‬ ‫‪8‬‬

‫יתן קולו ברד וגחלי אש ברד לאופן וגחלי אש לגלגל וכתיב ( קול רעמך בגלגל‬ ‫זהו הגלגל האדום כאש אדומה וע״כ אמר ר״א בראשי פרקים שלו י( כשהוא יושב‬ ‫על כסא דם ונשא ומשקיף על הארץ מרכבותו על האופנים ומקול זעקת גלגלי‬ ‫המרכבה ברקים ורעמים יוצאות לעולם וכל זה בא ללמד כי האופנים הם זולת‬ ‫הגלגלים ושקול הרעם היוצא מן כה האש שהוא הגלגל האדום באש אדומה לקיים‬ ‫מה שגאמר קול רעמך בגלגל ואותם ברקים ורעמים היוצאים מקול זעקת גלגלי‬ ‫‪,0‬‬

‫המרכבה אינם נראים ומשמיעים ( לבני העולם הזה כי מיד היו מתים כי לאהייגו‬ ‫יכולים לסבול כמו שלא סבלו אותם ישראל במתן תורה כי מיד פרחו נשמתן‬ ‫שנאמר"( וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק כי הקולות והלפידים שבמתן תורה‬ ‫מקול זעקת גלגלי המרכבה היו כי כיב אלף מרכבות היו במתן תורה כאותם‬

‫‪0‬‬ ‫*(‬ ‫ל(‬ ‫(‬ ‫*‪0‬‬ ‫‪3‬‬

‫ג( בכיי עליונה‪.‬‬ ‫*( בכיי היוצא‪.‬‬ ‫ראה למעלה‪.‬‬ ‫<י( בכ״י דיבור‪.‬‬ ‫י ( משלי כ״ה׳ י״א•‬ ‫בכ״י החיות‪.‬‬ ‫‪ ( 8‬תהלים ע״ז‪ ,‬י״ם•‬ ‫תהליט י׳יח‪ ,‬י״ד‪.‬‬ ‫‪ ( 1 0‬ונשמעים ז‬ ‫פרקי ר׳ אליעזר פרק די‪.‬‬ ‫שמות כ‪ /‬י״ח•‬ ‫;‬

‫שירוש שם בן מ׳׳ב א ו ת י ו ת‬ ‫‪,‬‬

‫שראה יחזקאל ע י ה (‬

‫‪213‬‬

‫אבל אותם ברקים ורעמים נשמעים לבני העולם הבא‬

‫ולמלאכים והחיות והרעמים והברקים הנשמעים לבני העולם הזה הם היוצאים‬ ‫מגלגלי אש אשר תחת גלגלי הלבנה‪.‬‬

‫ה•‬ ‫פירוש שם בן מ״ב אותיות מיוחם ל ר ב האי גאון‬ ‫שפירשו לרבינו נ ס י ם‬ ‫‪b‬‬

‫‪ 8°‬דף ‪( 23‬‬

‫)‪488‬כיי‬

‫זהו שם בן מיב אותיות שבו נברא העולם והם ששה סדרים חרותים ד ו‬ ‫הוץ מן הד והם מסודרים לפי יחודו של מקום והם מסורת ענפיאל השר שנתנם‬ ‫למטטרון ומטטרון נתנם לסוריה שר הפנים והוא נתנם לר׳ ישמעאל ודי ישמעאל‬ ‫לרבי עקיבא ומרבי עקיבא היה מסורת לדבינו האי זק״ל ורבינו האי סגרו בפי׳‬ ‫לרבינו נסים ז״ל וזהו הפירוש‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫אבגית״ץ האי הוא הרוח הקדמון שהוא אור הנמשך מהאויר ( והוא רוח‬ ‫הקדש‪ .‬הבי הוא הלחלוח שיבא מן הרוח ולמה נקרא שמו לחלוח מפני המים‬ ‫שנבראו ממנו והם אבני שיש שהיו מסתכלים בהם יורדי המרכבה ונראים להם‬ ‫כמים היורדים מתוך הריחיים שהם לבנים עד מאד ועל זה נקרא לחלוח‪ .‬הג׳ הוא‬ ‫האויד שיצא מן הלחלוח שמאותן האבנים נברא האויר והאויר הוא קו ירוק מקיף‬ ‫‪3‬‬

‫לכל העולם ונקרא תהו ( ומנין שיצא מן האבנים שנא׳ ונטה עליה קו תהו ואבני‬ ‫בהו מה ירצה לומר תהו זה קו ירוק שהוא מתפשט בעלות *( ובהו זה הלחלוח‬ ‫שהוא כמין אבנים מפולמות משוקעות בתהום שמהם המים יוצאים וע״ז נקרא‬ ‫לחלוח‪ .‬היי כנגד החשמל שיצא מרוח קדמון כי צד החי של חשמל כנגד חיות‬ ‫שנתן למעלה שנחלק לגי חלקים וזהו הגלגל וגם הכסא וגס האופן‪ .‬הגלגל הוא‬ ‫הרוח הקדמון שהיה מתגלגל בפני עצמו והכסא הוא האור הנמשך מן חלחלוח‬ ‫‪5‬‬

‫והאופן הוא האורה הגמשכת מן האויד שהוא כמין זוהר ( הרי ו׳ חלקים כיצד האויר‬ ‫גקראו ב' שמות גלגל ורוח הרוח הוא רוח הקדמון הנקר׳ רוח הקדש וגקד׳ גלגל‬ ‫‪6‬‬

‫מפגי שאורו מתפלמ ( ומתגלגל וחוזר והכסא נקראו לו כמו כן ב׳ שמות לחלוח‬ ‫וכסא מפני שהכסא נמשך מן הלחלוח והלחלוח הוא בפגי עצמו והס ב׳ צדדין כסא‬ ‫‪(1‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫(‬ ‫‪(6‬‬

‫‪5‬‬

‫תנחומא יתרו•‬ ‫בספרו של ר׳ משה מבורגוש )כתבי יד ודפוס( הגירםא‪ :‬הנחשך מהאיר•‬ ‫‪ ( 4‬בעילות התחתונות•‬ ‫חגיגה י״ב‪.‬‬ ‫השווה הקוסמוגוניה של הזוהר הקרובה לדעה זאת !‬ ‫כך ! ג״ל מתפלש?‬

‫‪214‬‬

‫פירוש שם בן מ״ב א ו ת י ו ת‬

‫ולחלוח הרי ד׳ שמות אשר גקראו הגלגל והכסא והאופן שהוא האורה הנמשכת מן‬ ‫האויר הקדמון הנק׳ גלגל הם ב׳ שמות אופן ואויר ועל זה אנו אומרים כי הג׳‬ ‫גחלקו לו• והערפל והפרגוד והעמוד והחשמל הם יי כגגד היו״ד ועל כן החשמל‬ ‫חיות מפני שהוא חיות הקדש שהם ג׳ חלקים החלק הא־ כגגד חשמל שיצא מדוח‬ ‫קדמון מן החלק הבי היא הרוח קדמון גחלק לגי חלקים כמ״ש החלק הבי כגגד‬ ‫חיות ז׳ מלאכים היושבים ראשוגה במלכותי( החלק הג׳ היא הנשמה השכלית שהיא‬ ‫בסוד קדמון שרואה ואינו נראה ועל זה נקרא חיית חיזוק שיין שדירות מ״ם‬ ‫כגגד האור הטבעי שנמשך ל ד ו מ י א ל ואותו האור הטילה באנשים בקירון פנים‬ ‫שיש לה ד׳ יסודות הל׳ הוא האור המאויר ]![ באויר שהוא חיות העולם ועל זה‬ ‫גקרא המ׳ מלכות והל׳ לבוש‪ .‬ועוד גקרא חשמל חיש והמ׳ והל׳ בחשבון כ׳ והחי״ת‬ ‫הרי כח ועל זה אנו אומרים כי החשמל משתנה לכיח רגעים בכל שעה ושעה‬ ‫‪2‬‬

‫ומתגלגל וחוזר והכל הוא אור מופלא‪ .‬התי״ו היא בחשבון ד׳ בחילוף דמ״ת (‬ ‫ועוד כשתוציא ת״ת י״ב ייב ‪ [?I‬ישאדו ד׳ אותיות של ערפל ומה דיל ערפל הע׳‬ ‫ע׳ שמות של הקביה לו העי שמות הם כח הע׳ שרביטין שיושבין באורה המתעלמת‬ ‫והם כנגד ע׳ אומות ועי לשוגות וכנגד ע׳ של עטרת בפירוש של ערפל כשתוציא‬ ‫מהם דל״ו כנגד קומת האויר המתעלם שהוא רל״ו רבבות פרסאות מה שאין הפה‬ ‫יכולה לדבר ואין האזן יכולה לשמוע ישארו מ״ד כשתוציא ממ״ד ב׳ שתשים עם‬ ‫הל׳ דערפל להיות ל״ב ישארו מ״ב אותיות אלו שסדר ר׳ עקיבא זצ״ל‪ .‬הצ׳ כגגד‬ ‫הפרגוד שהוא אור היוצא מן האויר והוא כמין תכלת וקבוע בתוכו עין הלבן‬ ‫ובצדו הא׳ עין האדום ובצדו הא׳ עין הירוק ירוק כנגד רוח קדמון לבן כגגד‬ ‫הלחלוח אדום כנגד כה חג׳ שיצא ממנו כח אדמימות עזה‪ .‬הרי ג׳ כחות קבועות‬ ‫בפרגוד והתכלת כנגד הכה הבי הנקרא לחלוח שהוא כמו כן אור שחור ומתעלם‬ ‫‪3‬‬

‫שגא׳ ( חשכת מים ומן הפרגוד נתפשט כח לכל הדברים הכלולים בו שהם בדק‬ ‫ורעם ונהר דינור ומהו ברק דבד הנמשך מן הרעם ומהו רעם דבר הנמשך מן‬ ‫האש וזה האש הוא כח וכשגברא יצא בכח גדול ונברא ממנו לבן השחור שהוא‬ ‫‪4‬‬

‫אש אוכלה כל האישים ומתגלגל ויוצא בכל יום ועליו נאמר ( נהר די נור גגיד‬ ‫ונפיק מן קדמוהי וביציאתו נמשכים ממנו שלהביות שהם כעין יתירים ובשעה‬ ‫‪a‬‬

‫שמתרבים ביציאתם ]דף ‪ [ 24‬הם ר ע כ י ם (‬

‫‪5‬‬

‫ז ו בזו ונעשה מהן צווח ואותו הציווח‬

‫מתלבש בגחל ונופל על לבנת הספיד ומלבגת הספיר לגשר הגדול״ה ומן הגשר‬ ‫הגדולה בחדר הטבע וזהו שמיעת הרעש ומהשר]ביטין[ של יתרים גמשכים חוטים‬

‫‪U‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫‪(4‬‬ ‫&(‬

‫פרקי היכלות סוף פ״ז•‬ ‫בא״ב דאי״ק בכ״ר‪.‬‬ ‫תהלים י״ח׳ י״ג•‬ ‫דניאל ז׳‪ ,‬יי‪.‬‬ ‫כך! אולי דעכים או מכים?‬

‫‪215‬‬

‫פירוש ש‪ 0‬בן מ״ב א ו ת י ו ת‬

‫מהם אדומים ומהם ירוקים ומתרבים במעוטם ונאהבין ויוצאי׳ ואלו הם הצדיקים‬ ‫שהם גסועים באויר הטבע שהוא בין וילון לשחקים ובשעה שהם צריכין לעולם‬ ‫בשביל ירידת מטר הם נראים ובשעה שאינם צריכין לעולם יש להם מקום קבוע‬ ‫לצד צפון אשד יושבין שם ובשעה שהם צריכין לעולם יש להם מקום קבוע‬ ‫שמשם מתקדשים כמו שנבראו ויוצאין לעולם לעשות רצון קוניהם ועל זה‬ ‫נאמר ‪] ...‬כאן חסר[ ולפ״ז הוא ידיעת הצדי‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫ק ר ע שט״] ( הקו״ף הוא הרוח הקדמון שהוא קדש הרי״ש כנגד הרוח‬ ‫שגקרא רוח הקדש שהוא דבר אחד רוח וקדש ונקי דבר א׳‪ .‬הע׳ כנגד האוד‬ ‫הסובל על זה נקרא עי״ן שהוא כמין ירוק גוון מופלא השי״ן כנגד ג׳ כחות‬ ‫שנמשכו מרוח הקדמון שהם קדושה וטהרה וחסידות‪ .‬הטי״ת כנגד ט׳ מקורות‬ ‫שהם יסוד לבנת הספיד ואלו הן אור וזיו ונוגה וזוהר ואוד מופלא הנסתר ואור‬ ‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫מזיו וזיו ( מזוהר וחמדה ויקר ונועם‪ ,‬הנדן כנגד נש״ב (‪.‬‬ ‫נגדי״ש הגוץ כנגד גש״ב ודעיה הגי כנגד ג׳ חיות הנמשכות מכח האויר‬ ‫כמ״ש‪ .‬הד׳ כגגד ד׳ אותיות של הוי״ה כי היי של שם נקדא דוח הקדמון בשביל‬ ‫שנמשכים ממנו י׳ דברים כמ״ש בחשמיל‪ .‬הה׳ כנגד ערפל שיצא בין הלחלוח מה‬ ‫לחלוח הוא יסוד הערפל והוא דבר א׳ ודי אותיות ערפל עם פירושן הרי ה׳‬ ‫לחשבון ה' והוי כנגד פרגוד שיצא מן האויר שהאויר הוא דבר אחד ופרגוד ה׳‬ ‫יסודות שהם תכלת ואור אדום ואוד לבן ואוד ירוק הרי די‪ .‬ונהר דינור עם ענין‬ ‫הרעם הרי ה׳ והברק היוצר מן הרעם הרי וי‪ .‬ה״א אחרונה כנגד הגלגל והכסא‬ ‫והאופן והאויר והרוח הרי ה׳ זהו פירו׳ ד׳ אותיות של השם שבחשבון ד׳ אותיות‬ ‫‪4‬‬

‫אלו יחודו של עולם‪ .‬היוי׳ד כנגד רבותים אלפי שנאן ד״ל י״ת אלף עולמות ( ולי‬ ‫וחי אלף עולמות נקרי' כתר נורא ולא ניתן לידע פירושן עד לעתיד לבוא ואלו‬ ‫הי״ח אלף עולמות הם יי׳ח אותיות ו׳ על גב ו׳ ואלו הן טג״ת נצ״ח תי״ם הנ״מ‬ ‫חנ״י ה״א אלו הן ח״י אלף עולמות וח׳ אלף שגאן הם ז׳ מדורי גיהנם ובשביל זה‬ ‫‪5‬‬

‫הטעם שאינם ראויים לגלותן אמרו רבותינו אלפי שנאן כלומד ]חסר[ (‬ ‫‪6‬‬

‫בטרצת״ג ( הבי״ת כגגד ברור שהוא בורר דבר מתוך דבר הטי׳ית כנגד‬ ‫ט׳ גשרים שבהם סמוכה כסא הכבוד ומהו גשר קדו׳׳ש ייחדוך ונשבה לממשלתך‬ ‫‪7‬‬

‫ועל זה גקרא גשר ( הרי״ש כגגד רפאל שהוא רופא האמת‪ .‬הצדי כגגד צדקיאל‬ ‫שהוא צדק לאילי העולם שהם המלאכים ההולכים על]![ האדם לשמרו‪ .‬התי״ו כגגד‬ ‫‪ ( 1‬מובא בסי לקוטיס מרב האי גאון )לר׳ משה מבורגוש(•‬ ‫‪ (2‬פורמולות החוזרות כמה פעמים בספרות החוג הזה•‬ ‫‪ (4‬עבודה זרה ג׳ ע״ב•‬ ‫‪ (3‬ר״ת חמשים שערי ביגה‪.‬‬ ‫‪ (5‬המעתיק מוסיף ״אה״ש ]אמר המעתיק שלמה[ השאר מגאתי אותו מחוק וכעת לא נמגא‬ ‫אגלי ספר אחר להעתיק מתוכו והם כמו ה׳ שימין״•‬ ‫‪ (6‬מובא גם אגל ר׳ משה מבורגוש•‬ ‫ז( מאמר זה מן ומהו גשר ליתא אגל ר׳ משה מבורגוש הכותב במקום זה ‪//‬והם כחות מלאכים״‪.‬‬

‫פירוש שם בן מ י ב א ו ת י ו ת‬

‫‪216‬‬

‫תבריאל שהוא משבר עצמות הרשעים בגהינם י(‪ .‬הגימ׳ל כנגד ג׳ כהות הנמשכות‬ ‫‪2‬‬

‫מתבריאל שהם כת האויר הקדמון וכה הטבע וכח הגיהנם ( ואלו ג׳ כתות כיצד‬ ‫הם נמשכים ממנו כשהוא יוצא לשוטט בעולם כח האויר נמשך ממנו וישאר כת‬ ‫הטבע וכה גיהנם וישוטט בארץ וכשהוא נכנס לגיהנם נמשך ממנו כח הטבע וישאר‬ ‫בו כח גיהנם וכן חוזר חלילה כשיוצא מגיהנם נמשך כח הגיהנם ממנו וגטבע בו‬ ‫הטבע וכשהוא מתפרד מן הארץ ועולה למעלה לשמים נכנם בו כח האויד הקדמון‬ ‫שהוא כחו ויצירתו שנמשך ממנו כח הטבע‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫חקבטנ״ע ( החי״ת כנגד חסד והחסד הם ע״ב שמות של הקביה‪ .‬הק׳ כנגד‬ ‫קדושה וקדושה הוא דבר שאין לו אויר כי האויר מתפשט בכמה ענינים ו‪1‬ה[ענינים‬ ‫באים לידי בלבול עד שמגיעים בטומאה כיצד כמו גולות מים שהם יוצאים מכמה‬ ‫מקומות המים המתאחדים יוצאים ממעין והם מתוקי׳ והאחרים יוצאין מבור או‬ ‫נהר והם מרים או מלוחים ונמשכים אלו ואלו המלוחים והמתוקים עד שמתבלבלין‬ ‫נמצא כי מים המתוקים נפסדים במלוחים כמו כן הקדושה בשעה שמתנועעת‬ ‫‪b‬‬

‫]דף ‪ [24‬כמו רוח הקדמון אין שם אלא קדושה בלבד ועל זה אמרנו שמותיו של‬ ‫הקב״ה אין נקר׳ בקדושה אלא מתוך מורשי לבו של אדם שאם נקראים בפה‬ ‫‪4‬‬

‫מתפשטים לאויד והאוירמגיע לידי הטומאה ( ונמצא מתחלל שם שמים‪ .‬הב׳ כנגד‬ ‫‪5‬‬

‫ברכה ומהו ברכה בר כה וזהו ( שמו של הקב״ה ולפי חשבונו תמצא קומת הרוח‬ ‫‪6‬‬

‫הקדמון ועל זה נקר׳ כדמות רות ובצורת ( נשמה ש א ו מ ר‬

‫בשיעור קומה‬

‫מראה הפנים ומראה הלסתות כדמות רוח וכדמות נשמה ואין כל בדיה יכולה‬ ‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫להכירו‪ .‬וכיצד ב״ד שאנו אומרים הרי״ש שהוא רום ונעשה ( ב׳ ראשין ( רוח‬ ‫‪9‬‬

‫קדש‪ .‬כ״ה הוא חמשה ועשרים ואויר שבינתים א׳ הרי כ״ו כנגד הוי״ה ( ופי׳‬ ‫‪,0‬‬

‫הקומה שהוא רל״ו ( אינו נקר׳ עליו שאלו נקרא עליו לאי היה נותן לה חשבון‬ ‫ואם היה נותן בה חשבון לא היה אומר פרסה אבל הוא חושב הדברים שהיו‬ ‫נמשכים ממנו דבר מתוך דבר וכשהיה עולה בידו כמה וכמה חשבונות היה קורא‬ ‫‪1,‬‬

‫לכל החשבונות שם אחד ובלע״ז קורץ לפרסה ש ו מ א ( ובלה״ק בעבור שהיא‬ ‫‪,2‬‬

‫קרובה ללשון קורין פרסה ולשון ערבי גמלה ( אבל ח״ו שיהיה רשות לאדם‬ ‫‪ 0‬זהו מקור קבלת ר׳ יצחק הכהן בטעמי הטעמים )מדעי היהדות ב׳ עמ׳ ‪ 2‬ל ‪ (2‬על תבריאל•‬ ‫י•( גם הוא בא אצל ר׳ משה מבורגוש•‬ ‫'‪ (-‬ע״כ אצל ר׳ משה מבורגוש•‬ ‫*•( עיין למעלה עמ׳ ‪ 98‬על סוד ההבלעה לפי הרמ״ק!‬ ‫י‪ (.‬ר׳ משה גורם יותר נכון ‪//‬וכה שמו של הקב״ה״ ושתי השורות הבאות אינן אצלו ודעה‬ ‫זו נמצאת ברוב ספרי הקבלה הראשונים וכן בזוהר‪.‬‬ ‫‪ (°‬בכ״י ובצורה‪.‬‬ ‫‪ 0‬אבל בדף *‪ :30‬ונשא‪ ,‬ובכ״י אוכספורד ‪//‬ועשה שני ראשים״•‬ ‫‪ (8‬בכ״י כתוב אולי ראשון• כיף ‪ 3°‬ר א ש י ם • ‪ ( 9‬ע״כ אצל ר׳ משה מבורגוש‪.‬‬ ‫‪ (10‬כי מס׳ שיעור קומה נסמכת על הפסוק גדול אדוגגו ור״ב כ״ח שהוא בגימםריא רל״ו ו‬ ‫עיין למשל באותיות דר׳ עקיבה נוסח ארוך לח׳‪// /‬גופו של שכינה רל״ו רבבות פרסאות״‪.‬‬ ‫‪ ( s u m m a .‬־^> )עיין קרית ספר ו׳ עמ׳‪• 73‬‬ ‫‪A‬‬

‫‪12‬‬

‫‪2‬‬

‫שירוש שם בן מ״ב א ו ת י ו ת‬

‫‪217‬‬

‫לומר כלפי מעלה פרסה או שיעור כי אם על דרך חכמה הזאת שפי׳ כי הכל‬ ‫‪1‬‬

‫מיוחד והכל תלוי באחד והוא אחד ושמו אחד‪ .‬הטי״ת כנגד ט׳ גלגלים שהם (‬ ‫‪2‬‬

‫הנון ( הוא הנוגה היוצא מן ההמולה וההמולה נקר׳ עיש המזלות ומשרתי השמים‬ ‫‪3‬‬

‫שהם מספרים יחודו של מקום בקול המולה גדולה ועל זה נאמר ( השמים‬ ‫מספרים כבוד אל‪ .‬הע׳ כנגד ע׳ שרביטין הנקר׳ שלהביות היוצאים מכה המאורות‬ ‫של חשמל‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫יגלפז״לן ( היויד כנגד י׳ יתירים שהם קבועים בברק ואלו היתידים הם‬ ‫‪5‬‬

‫מיני מאורות וכעין גווני צבעים כמשיל‪ .‬הגי כגגד ג׳ שמות הנק׳ טיבורה ( של‬ ‫מזוזה שהם שלימות המרכבה וכל אות ואות שם בפני עצמו כמ״ש בשער השמות‬ ‫‪6‬‬

‫הזה (‪ .‬הלמ״ד היוצא מן הברק ששמו ל״ב כנגד ל״ב נתיבות פליאות חכמה‪ .‬הפ׳־א‬ ‫‪7‬‬

‫כנגד שם הרוח החיצון הנקרא פסקונית ( שהוא קדמון לכל הרוחות המתפשטות‬ ‫בעולם‪ .‬הזי" ן והקי׳ף כנגד זימון הכל כלומר הוא כלול בכל והקול כלול בוי(‪.‬‬ ‫שקוצי״ת השי״ן שורקת כנגד הרוח הקדמון שהוא שרוי על הלחלוח בין הלחלוח‬ ‫והאויר ומחוזק י( האויר שיצא ממנו האש נקפא הלחלוח כי מן האויר נברא האש‬ ‫‪,0‬‬

‫וז״ש ( שיין שורקת ונקפא ד״ל נגד קדש פאר אחד שהוא האויר הקדמון וזה‬ ‫האש הוא אשו של גיהנם שהוא למטה מכל ועליו הוא סימן נקפ״א וזוהי שי׳׳ן‬ ‫שורקת‪ .‬קו״ף קדש קבוע שהוא רוח הקדש שאין לו לא ישיבה ולא עמידה ולא‬ ‫‪11‬‬

‫עלייה ולא ירידה והכל צריכין לו ואומרץ ( עליו והוא בקדושתו סובל הכל‬ ‫‪12‬‬

‫ושרוי למעלה למעלה ( וסומך הכל ברוך כבוד יי ממקומו‪ .‬וא״ו ציווח הרעם‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫צד״י צחצוח הבזק דבר הגמשך מן הברק ( ומן הרעם והוא ירוק עד מאד ובשעה‬ ‫שהוא יוצא בוקע מקומו‪ .‬היו״ד הוא יקר המתפשט בעליונים ובתחתונים ד״ל‬ ‫הגדולה הבאה לעולם‪ .‬התי״ו תמים והוא שמו של הקב״היי(‪.‬‬

‫פי הגירסא בדף‬

‫‪0‬‬

‫חסרה מלה ז‬

‫‪(3‬‬

‫תהלים י ״ ט א׳‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪(2‬‬

‫׳‬

‫‪A‬‬

‫‪3‬‬

‫בכ״י משובש היו״ף‪.‬‬ ‫גם אצל ר׳ משה מבורגוש•‬

‫»•(‬

‫ובכ״י‬

‫•‬

‫ר׳‬

‫אוכםפורד אצל‬

‫משהבדפוסים‬

‫נשתבשו כ ל הלשונות האלה ע ד שאין לגירסאותיהם ערך•‬ ‫‪ (c‬ד ף‬ ‫‪(8‬‬

‫‪A‬‬

‫‪: !3‬‬

‫ז(‬

‫ליודעי סתרי השמות‪.‬‬

‫ב כ ״ י ר ק כאן והקול כלול בו‪ ,‬ובדף‬

‫ס נ ה ד ר י ן מ ״ ד ׳ אי•‬

‫‪°‬נ‪ 3‬גורס‬

‫כ ת ב בראשונה כ ל א ב ל תיקן אותן לקול‪ .‬ב כ ״ י א ו כ ס פ ו ר ד ‪:‬‬ ‫כ ל ו ל בו• ו ר ׳ מ ש ה מ ו ס י ף‬ ‫סתרי‬

‫ל מ א מ ר זה‬

‫את‬

‫ההערה‬

‫׳‪/‬והוא‬

‫הקו״ל‬

‫זימון‬

‫ובשתי המלים האחרונות‬

‫זימון הקול כ ל ו מ ר ה ו א‬ ‫ענין‬

‫נפלא‬

‫צריך‬

‫כולל)!(‬

‫הקול והקול‬

‫קבלה מיושבת‬

‫ממקובלי‬

‫הדת״•‬ ‫‪ (10‬ב ס ׳ י צ י ר ה ‪.‬‬

‫‪ (9‬ר ׳ מ ש ה מ ב ו ר ג ו ש ‪ :‬ו מ ח ז ו ק ‪.‬‬

‫‪ (11‬צ ״ ל כ נ ר א ה כ מ ו ב ש נ י כ ת ב י ה י ד ש ל ר ׳ מ ש ה מ ב ו ר ג ו ש ‪ :‬ס ו מ כ י ן ‪.‬‬ ‫‪(12‬‬

‫בכ״י אוכספורד למעלה למעלה‬

‫‪(13‬‬

‫ב כ ״ י מן הברד‪ ,‬ותקנתי ל פ י גירסת ר׳ מ ש ה מבורגוש•‬

‫*‪ (1‬ר ׳ מ ש ה מ ב ו ר ג ו ש מ ו ס י ף‬

‫‪//‬ע״כ‬

‫באויר‪.‬‬

‫לשון‬

‫החכם‬

‫הגדול‬

‫המקובל‬

‫והדבקים ה ם מקובלים מחכמי ישראל הקדושים והמתעורר בעמקי ד ע ת עליון‬ ‫לאמרי‬

‫הנזכר‬

‫ומאמריו העמוקים‬

‫יפקח לבו‬

‫עינים להשכיל‬

‫ח כ מ ה נ ע ל מ ה בצפוני ק ב ל ת ש ם קדוש ו ט ה ו ר זה ה מ ג ל ה ד ע ו ת פ נ י מ י ו ת ל מ ק ו ב ל י ס ת ר י ה ד ת ‪ .‬״‬

‫‪218‬‬

‫האותיות‬

‫ספר‬

‫השכליות‬

‫ו­‬ ‫ס פ ר האותיות השכליות י(‬ ‫‪a‬‬

‫‪ 8°‬דף ‪( 24‬‬

‫)‪488‬כ״י‬

‫האותיות השכליות שהם כיב חקוקות בקול חצובות ברוח קבועות בפה בה׳‬ ‫מקומות ואלה מםעיהם למוצאיהם אחע״ה בומ״ף גיכ״ק דטלנ״ת זסצר׳׳ש‪ .‬אם יחפוץ‬ ‫אדם לומד א ח ע ״ ה לא יוכל לאומרם במקום אחד מן הפה כי אם בסוף הלשון‬ ‫ובבית הבליעה ולמה ד׳ האותיות השכליות והרוחניות האלה ל א מ ת בסוף הלשון‬ ‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫הבא ( ללמד כי האויר הקדר ( לפני ולפנים ומאצלו נאצלו החיים ( והה׳ אשר‬ ‫הוא שר הפנים נאצל מרוח הקדש הוא העד הנאמן עד האמת בין י* י ובין ישראל‬ ‫וע״כ שונאי י״י לא יהגו האותיות האלה בגרונם כי אין אצילות רוחם אצולה‬ ‫מרוח הקדש‪.‬‬ ‫למה אותיות ב ו מ ״ ף הקדושות האלה משמשות בין השפתים בא ללמדך כי‬ ‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫הבי״ת חיים לכל בשר ולו׳ ק‪ ( ...‬והפ״א והמ׳ זרע לכל בשר (‪.‬‬ ‫‪a‬‬

‫למה אותיות ג י כ ״ ך משתמשות ]דף ‪(25‬‬

‫ב ש ל י ש הלשון בא ללמדך הג׳‬

‫גיד הי׳ חקוקה בו הכ׳ כבוד הק׳ קדושה אשרי המבין‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫ד ט ל נ י ת הד׳ חכמה י( והאבדתי חכמים מאדום ( הטי לעיטה ( עשו הרשע‬ ‫הלעיטיני נא אין טובתם קיימת כי לא בא מאת האל ית׳ הל׳ מלאכה והנ׳ הליכה‬ ‫‪,0‬‬

‫והת׳ ממשלה ( כי לאויביו כפלים לאוהביו כפלים לאויביו לכל חםאתיהם‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫ז ם צ ר ״ ש סוד גדול וע״כ אמד הפסוק ( בכל צרתם לו צר‪ .‬הזי מעוטרת‬ ‫הצ׳ שכל אצול משכל הש׳ אחד משרתיו ועבדיו‪ .‬הם׳ ביום ההוא אקים את סוכת‬ ‫‪12‬‬

‫‪,4‬‬

‫‪13‬‬

‫דוד הנופלת ( ובלשון שחוטה ( ופירושה ויפרוש כפיו אל ה ׳ ( ואתה בן אדם‬ ‫הבן בדבר על מכונו ואשרי המבין‪ .‬חקוקות בקול חצובות ברוח י״ב חצובות ביוד‬ ‫ככתוב קול ה׳ על המים חצובות בדוח השכלית ומזה אתה למד כי התודה אהבת‬ ‫השכל וחיבתו‪.‬‬

‫‪0‬‬ ‫המקובלים‬

‫כעין פירוש‬

‫קבלתי‬

‫למשגה‬

‫הפונימית‬

‫יצירה פ״ב׳‬

‫בספר‬

‫ג׳ ומכאן‬

‫ראיה‬

‫שגם‬

‫בחוג‬

‫הראשונים מ ס ב י ב לסי העיון ג ר ס ו א ת המשנה הזאת בנוסחתה המלאה•‬

‫‪(2‬‬

‫צ ״ ל בא•‬

‫*(‬

‫כ י ל פ י ש י ט ת ם ׳ י צ י ר ה א ׳ ה י א א ו י ר ובי ח י י ם ׳ א ם כ ן נ א צ ל ו ה ח י י ם מ ה א ו י ר ־‬

‫‪5‬‬

‫(‬

‫‪(6‬‬

‫‪(3‬‬

‫אי אפשר לקרוא•‬

‫הקדוש או אולי צ ״ ל האויר הקדמון•‬

‫קדש‪1‬ה[ ז‬

‫ל פ י ס ׳ י צ י ר ה ש י י ך ה נ ה *‪/‬ראיה״•‬

‫פ ׳ ה י א ז ר ע ל פ י ס ׳ י צ י ר ה פ ״ ד ‪ ,‬אי•‬

‫ז(‬

‫ס׳ יצירה׳ שם‪.‬‬

‫‪(10‬‬

‫כ ל זה ע ״ פ ס ׳ י צ י ר ה •‬

‫‪(8‬‬

‫‪(13‬‬

‫צ ״ ל שטוחה והרמז ללשון‬

‫*‪(1‬‬

‫שמות ט׳‪ ,‬ל״ג•‬

‫ע ו ב ד י ה ח׳•‬ ‫‪ (11‬י ש ע י ה ס ״ ג ‪,‬‬

‫‪9‬‬

‫ט‬

‫(‬ ‫׳‪.‬‬

‫ס ׳ י צ י ר ה פ ״ ה ‪ ,‬אי‪.‬‬ ‫‪ (12‬ע מ ו ם ט ׳ ‪ ,‬י ״ א ‪.‬‬

‫המשגה פ ״ ב ׳ ג׳ ש ה ב ד ת האותיות האלה ב ל ש ץ שכובה ושטוחה‪.‬‬

‫ס ו ד ייג מ ד ו ת‬

‫‪219‬‬

‫ז•‬

‫סוד י״ג מדות הנובעות מן הכ״ע ונקרא׳ מעיני הישועה‬ ‫‪1‬‬

‫)‪488‬כ״י‬

‫‪b‬‬

‫‪ 8°‬דף )‪.( 39‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫דע אחי ישמדך האל ( כי הס׳ הנק׳ כתד היא מציאות ( הקדמון המתאחד‬ ‫באמתת מציאותו עין לא דאתה שכל לא השכיל*( השגת נביא לא הגיע לרוב‬ ‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫עילוייה ומעלת אמתתה לפי שכל הבאים להיות צופים בעצם דבר זה ( תכהיגה (‬ ‫העינים ותלאינה המחשבות וישתבשו הלבבות להשיג כי עיני כל הנבראים כהות‬ ‫‪8‬‬

‫ד‬

‫מהשיג דבר במקום הזה ועל זה ( אמר הקב״ה ( לא תוכל לדאות פני לא תוכל‬ ‫בודאי כי עיגי השגתך חלושות והחסרון דבק בך שאין בך כח לראות ולהשיג‬ ‫‪,0‬‬

‫‪9‬‬

‫והטעם לפי שאין סוף ( לרוממות דבר זה ואינו גכגם בשעור הקפת ה מ ח ש ב ה (‬ ‫והם ב׳ ספירי סמוכות לכתר אין דרך להשיגם מרוב עילוים ועיצומם ועליהם‬ ‫‪1‬‬

‫אמד שהע״הי ( רחוק מה שהיה זה הכתר עמוק עמוק מי ימצאגו ב׳ פעמים א׳‬ ‫‪,2‬‬

‫רמז לבינה שלא נפתח למשה רע״ה שער הפנימי בהשגתה ( ועמוק ב׳ רמז‬ ‫‪, 3‬‬

‫לחכמה שהיא לפנים ממנה שהיא יותר ויותר עמוקה ונקראת ע ו מ ק ה מ ח ש ב ה (‬ ‫‪,5‬‬

‫ועל אלו ב׳ מיני עומק אמר דהעיה"( ממעמקים קראתיך ה׳ ועליה רמז ו א מ ר (‬ ‫מאד עמקו מחשבותיך ואין דרך למחשבה להתפשט בהם אבל ע״ד הקבלות‬ ‫‪,6‬‬

‫הגלויות ( שבאו מסיני על תורתנו הקדושה שבהם נתגלו הסתרים הפנימיים‬ ‫‪,‬‬

‫מפי השי״ת ומדרך זה אנו יכולים להשיג קצת דרכי האמוגהי ( אבל אין דרך‬ ‫‪,8‬‬

‫לשום בדיה ליכנס ולדעת ( מהות השם יתי‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫ודע כי הכתר הוא המציאות > הקדומה מקוד כל השפע והאצילות והברכה‬ ‫‪20‬‬

‫והחיים וכל מיני הסוב והקיום ועמידת ( הנמצאים בכל נמצא ודע כי זה סוד‬ ‫מלת אחיד שאין בו שיגוי ולא גבול ולא שעוד אלא תמיד עומד באחד בלי הפוך‬ ‫‪21‬‬

‫והגה מן הכתר גתאצלו כל ט״ס ( המתאחדות כאחה וכלם בדמיון כסא לפנים‬ ‫‪2‬ג‬

‫מכסא לכתר ובהם תבגה ותכוגן אמתת ( סתרי התורה וסדר פרשיותיה ונתיבותיה‬ ‫‪ 0‬ציינתיוכאן בסימן א׳• בכ״י *‪) 8° 54‬כאן בסימן ב׳( השם‪ :‬סדר י״ג מעיינות ״• ונקראות‬ ‫מעיינות הישועה‪.‬‬ ‫‪ (4‬ב׳ לא הכיל‪.‬‬ ‫»> ב׳ סוד מציאות‪.‬‬ ‫‪ ( 2‬ב' רק‪ :‬דע‪.‬‬ ‫ד( א׳ חסר‪ :‬במקום הזה ועל זה‪.‬‬ ‫‪ (6‬א׳ תרפינה‪.‬‬ ‫»׳־( ב׳ ליתא דבר זה‪.‬‬ ‫‪ (10‬א׳ הקפות המחשביות‪.‬‬ ‫‪ (9‬א׳ סוף וקץ‪.‬‬ ‫«( שמות ל״ג׳ כי‪.‬‬ ‫‪ (12‬ד״ל שער החמשים )נדרים ל״ח‪ ,‬א׳(‪.‬‬ ‫״( קהלת ‪ n‬כ״ד‪.‬‬ ‫‪ (13‬מונח זה גם בזהר ח״ג דף קצ״ט בי‪ :‬עומקא דמחשבה‪.‬‬ ‫‪ (15‬תהלים צ״ב׳ וי‪.‬‬ ‫‪ (14‬תהלים ק״ל׳ אי‪.‬‬ ‫‪ (16‬ב׳ על דרך המתשבות הקבלות הנסתרות‪.‬‬ ‫ד‪ (1‬כלומר דרכי הסוד הפנימי ‪ %‬אמונה כמונח קבוע למיסטורין)כמו בזהר אורחא דמהימנותא(‪.‬‬ ‫‪ (20‬א׳ והעמידה‪.‬‬ ‫‪ (19‬ב׳ סוד מציאות‪.‬‬ ‫‪ (!8‬א׳ לידיעת‪.‬‬ ‫‪ (22‬ב׳ אמונת‬ ‫‪ (21‬תשע ספירות ו ב׳ אצילות בל הספירות‪.‬‬

‫‪220‬‬

‫סוד י*ג מדות‬

‫סדר י( עדותיה ומשפטיה והקיר‪ ,‬ומצותיד‪ ,‬וכל א׳ מאלו לפי מינה ולפי סיומה בסוד‬ ‫כסא לפנים מכסא והכל מתאחד בסוד הכתר ואליו צופות כל הספירות ובו‬ ‫מתאחדות‪ .‬אין שם פירוד ולא הבדל חלילה ודבר זהי( אי אפשר למחשבה להרהר‬ ‫כיש לפה לדבר ק״ו ליד לכתוב וע״ז נאמר בסי יצירה לפני א׳ מה אתה סופר ואמר‬ ‫אם רץ לבך להרהר החזירהו למקומו‪ .‬ודע כי הספירה הזאת היא עיקר כל האמונה‬ ‫ושורש הבטחון והיא היא עצם המציאות והחיים והקיום וכל מיני השפע והברכה‬ ‫ממנה נאצלים ולפי שההשגה בםפי׳ הזאת נמנעת נמסרת לאמונה לא להשגה לפי׳‬ ‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫נקר׳ בלשון הפלאה לרוב עומקה ומניעת ( השגתה ועליה נאמר ( לעושה נפלאות‬ ‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫וגומר ]דףיי‪ [39‬ואמר ( נורא תהלות עושה פלא ואמר בם״י ( במופלא ממך אל‬ ‫‪7‬‬

‫תדרוש ויש הפרש בין נפלאות ובין פלאות כי הנפלאות ( הם סתר ״( אצילות זים‬ ‫וסוד ייחודם"( בבינה והפלאות הם זים מבינה ולמטה והכל בעומק המחשבה‬ ‫הפנימית ולפי׳ עיקר דבר זה תלוי באמונה הנובעת מתוך סתרי התורה לא מתוך‬ ‫‪10‬‬

‫השגת השכל והידיעה ועיז נאמר ( ה׳ אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית‬ ‫פלא עצות מרחוק אמונה אומן‪ .‬אם תעיין בכל פסוק זה תמצאהו סימנים ורמזים‬ ‫‪11‬‬

‫וכל המאמין במציאות הכתר נקר׳ נאמן ר ו ח ( וכל שאינו מאמין נעקר מן הנטיעות‬ ‫‪12‬‬

‫הנאצלות מן הכתר וע׳ז נאמר ( אם לא תאמינו כי לא תאמינו כלומד תתעקרו מן‬ ‫הנטיעות הנקר׳ עצות מרחוק אמונה אומן שזהו סוד אצילות כל הםפי׳ והמשכתם‬ ‫מן הכתר וסוד השפע והיניקה ו ד ם אמונה אומן וכן הוא א ו מ ר‬

‫ג ו (‬

‫ויהי אמן את‬

‫‪14‬‬

‫הדסה ואומ׳ ( כאשר ישא האומן את היונק בודאי זהו מקום היניקה וזים אם לא‬ ‫תאמינו כי לא תאמינו לא תקבלו יניקה ותתעקרו מן המקור אשר משם נמשכות‬ ‫‪15‬‬

‫‪16‬‬

‫כל היניקות׳ וכן הוא אומד ( מראש יונקות ואומר ( מפי עוללים ויונקים יסדת‬ ‫‪,7‬‬

‫‪,8‬‬

‫עוז וסוד אמן מפי היונקים מלמעלה בסוד אמונה אומן ( וזה ס ו ד ( ואהיה אצלו‬ ‫אמון סוד ואז הוא אמון אצל אהיה וז׳׳ס תורה שבכתב יונקת מן הכתר והוא סוד‬ ‫‪,9‬‬

‫ג׳ ספירות עליונות ( לגמרי ניתנו לאמונה לא להשגת הדעת ודם רחוק מה שהיה‬ ‫‪20‬‬

‫זה הכתר וע־ ע׳ מי ימצאגו חו״ב הגק׳ עמקים ועל ג׳ הספי׳ הכתוב אומר ( אל‬ ‫תדברו גבוהה גבוהה כלומר חכמה וביגה שעומדות בגובה ד ם יצא עתק מפיכם זה‬ ‫סוד הכתר שהוא עתיק יומין‪.‬‬ ‫צ> ב׳ חלילה חלילה מדבר זה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ (1‬׳‬ ‫‪ ( 8‬א׳ ומציאות‪ .‬ב׳ ומניעות‪ ,‬ותקנתי‪.‬‬ ‫׳•( שמות ט״ו׳ י״א‪.‬‬ ‫‪ (4‬תהלים קל״ו‪ ,‬די‪.‬‬ ‫«( ב׳ בספר יצירה‪ ,‬והיא טעות והוא לשון בן סירא על פי התלמוד‪.‬‬ ‫‪ (9‬ב׳ וייחוסם‪.‬‬ ‫‪ ( 8‬ב׳ הוא סדר‪.‬‬ ‫‪ 0‬כי הנפלאות ליתא בבי‪.‬‬ ‫‪ 0 2‬ישעיה זי‪ ,‬טי‪.‬‬ ‫! ‪ 0‬עפ״י נאמן רות מכסה דבר‪.‬‬ ‫‪ ( ! 0‬ישעיה כ״ה‪ ,‬אי‪.‬‬ ‫‪ (14‬במדבר י״א‪ ,‬י״נ‪.‬‬ ‫‪ 0‬אסתר בי‪ ,‬זי‪.‬‬ ‫‪ (16‬תהלים ח‪ /‬גי‪.‬‬ ‫‪ 0‬אין פסוק כזה‪.‬‬ ‫ז ! ( ב׳ וסוד אמן מן היונקים שלמעלה מסוד אמונה אומן מתייחד‪.‬‬ ‫‪ ( 2 0‬שמואל א׳ בי‪ ,‬גי‪.‬‬ ‫‪ (19‬א׳ והנה ג׳ עליונות‪.‬‬ ‫‪ (18‬משלי ח׳‪ ,‬לי‪.‬‬ ‫ב‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫ס ו ד‬

‫‪221‬‬

‫סוד י״ג מ ד ו ת‬

‫ואחר שידעת זה נתחיל ונאמד דע כי סוד הייחוד השלב! והאמונה הוא‬ ‫בהתיחד י( כל הספי׳ בכתר העליון בסוד א ח ה ודע כי תכונת כל העולמות עומדו׳‬ ‫‪2‬‬

‫באחד וכן הוא אומר ( והוא באחד ומי ישיבנו והנה סוד אחד רומז לכל הצדדין‬ ‫ענינים גדולים בכל העולמות‪ .‬דע כי עיקר אצילות כל ההמשכות הוא בסוד ייג‬ ‫‪3‬‬

‫מעיינות הרחמים הנמשכות מן הכתר בסדר זה שאני מסדר לפניך‪ ( .‬א ׳ דע כי‬ ‫ראשית התפשטות המחשבה מא״ם לבריאת העולם הוא סוד חבור ב׳ אותיות הנקר׳‬ ‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫אל ( שהם תחלת אצילו׳ כל ההמשכות ועליהם אדהע״ה ( הללו י״ד‪ .‬הללו אל‬ ‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫בקדשו ו ד ש א״א ע׳׳ה ( בשם ה׳ אל עולם דרך שניהם וז׳׳ס ( כי אל אנכי ולא‬ ‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫איש‪ ( .‬סוד גדול נרמז ( לא איש א׳־ל ויכזב וסוד אל הוא סוד ל״א שבילים‬ ‫שבהם נמשכים כל מיני אצילו׳ והמשכה לספי׳ ומרוב תוקף השם אל בעוצם‬ ‫הרחמים הוא מנצח כל מיני דינים ומקטרגים אין דבר עומד לפגיו בהגלותו מרוב‬ ‫תקפו ועוצם אמתתו ודם הללו א״ל בקדשו וכתי׳ ‪ 0°‬מי כמוך נאדר בקדש בודאי‬ ‫נאדרי׳ בכח "(• והנה כשהכתר מסתתר בסוד הבינה אזי כל הנמצאים נידונים עפ״י‬ ‫הדין הראוי לכל א׳ ואי ב ב ׳ ד של מעלה ואם יופיע הכתר ויתגלה כל הדינין‬ ‫‪,2‬‬

‫מתנצחין מאליהן ואין שם דין ולא קטרוג אלא הכל ברחמים בסוד ( וחגותי‬ ‫את אשר אחון ורחמ׳ את אשר ארחם ז״ס אל מלך יושב על כסא רחמים‬ ‫‪13‬‬

‫וסוד ( מי א ל כמוכה ענ?וד והתבונן נפלאות‬

‫א ל והנה בהתגלות שם אל‬

‫אזי כל העולם ברחמים ומפגיו נכספים כל בעלי שכר ותרועה וז״ס כי לא‬ ‫יריע אויבי עלי וזה סוד הזמירות שבהן כורתים הזלזלים וע״ש זה יסד דהע׳יה‬ ‫כל לשון מזמור הללו אל בקדשו ולפיכך נק׳ א ל מלשון כח ואיילות נוצח‬ ‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫הכל ואין דבר עומד לפניו בהגלותו וכן הוא אומר י( אילותי לעזרתי חושה ]דף ‪.140‬‬ ‫ומן הכתר נובעים שלש מאות ותשעים מבועים ונקר׳ נחלי שמן וכולם‬ ‫שופעים בבינה ועליהם נקרי שמינית‬

‫‪,5‬‬

‫‪,6‬‬

‫שמנת ע ב י ת ( וז״ם ( בכל עת יהיו‬ ‫‪,7‬‬

‫בגדיך נקיים ושמן על ראשך אל יחסר וכשירד ( שלמה המלך עי׳ה‬

‫לעומק‬

‫‪,8‬‬

‫ידיעה זו פירש כמה דברים ואמר ( עת ללדת ועת למות עת לגטוע ועת‬ ‫לעקוד נטוע ושאר כל העתים שפירש באותו מקום ובא ופרס מקום א׳ לתקן‬ ‫כל העתים ואמר בכל עת יהיו בגדיך לבנים כלומד למשוך הלובן העליון‬ ‫צ( איוב כ״ג‪ ,‬י״ג‪.‬‬ ‫‪ (1‬ב׳ בהתאחד‪.‬‬ ‫צ( מכאן והלאה מתאימים עיקרי דבריו לפירוש י״ג תיקוגי דיקנא של האריך אנפין )כאן‬ ‫בתר!( שבאדרא רבא בזהד‪.‬‬ ‫י•( תהלים ק״ן׳ א׳‪.‬‬ ‫‪ (4‬עיין זהר ח״ג דף קל׳׳ב אי‪.‬‬ ‫ד( א׳‪ :‬שניהם שוה וזהו סוד‪.‬‬ ‫«( בראשית ב״א‪ ,‬ל״ג‪.‬‬ ‫‪ (10‬שמות ט״ו‪ ,‬י״א‪.‬‬ ‫‪ ( 9‬במדבר כ״ג‪ ,‬י״ט‪.‬‬ ‫‪ (8‬הושע י״א‪ ,‬ס׳‪.‬‬ ‫‪ (12‬שמות ל״ג‪ ,‬י״ט‪.‬‬ ‫‪ > u‬עיין זהר ח״ג דף ‪1‬״ד ב‪/‬‬ ‫ג( מיכה זי׳ י״ח שממנו גלקחו שמות המבועין באדרא רבא‪.‬‬ ‫‪ ( c 1‬קהלת ט׳׳ ח׳‪.‬‬ ‫‪ 1 5‬ד ב ר י ם ל״ב׳ט״ו(‪.‬‬ ‫״ ( תהלים כ״ב׳ כ׳‪.‬‬ ‫‪ (18‬קהלת גי׳ ב׳‪.‬‬ ‫‪ (17‬מכאן עד יאר ה׳ פניו חסר בב׳‪.‬‬

‫‪222‬‬

‫סוד י״ג מ ד ו ת‬

‫על ידי הרצון ואז כל העתים בטובה ובשפע וכיצד הוא בהריק שמן מלמעלה‬ ‫דרך הצנורות העליונות ואמר בסוד הפס׳ ושמן על דאשך וגו׳ ואומד י( כשמן‬ ‫הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן‪ ,‬אהרן בודאי שנמשך הלובן מעולם‬ ‫החסד והרחמים ולפי׳ היה כ״ג נכנס ביוה״כ בקדש הקדשים בבגדי לבן לפי׳‬ ‫שהם המרצים והמתקנים כל העתים וכתיב התם אל יבוא בכל עת אל הקדש‬ ‫ג‬

‫וכתיב הכא בכל עת יהיו בגדיך לבנים וכתי׳ ( בזאת יבוא אהרן אל הקדש‬ ‫כתונת בד קדש ילבש ומכנסי בד וגו׳ בכאן הודיעו סוד בכל עת יהיו בגדיך‬ ‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫לבנים ושמ״ן וגוי וכה״א ( יאר ה׳ פניו אליך בסוד שאמר דהע״ה ( להצהיל‬ ‫פנים משמן וז״ס שמן המשחה שבו נמשחו המשכן וכליו ונהנים ומלכי יהודה‬ ‫ב ש מ ץ הטוב על הראש‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫ומן הכתר הזה נובעים שכייה ( מיני מאורות וכולם‬

‫ב׳‬

‫נקר׳ מאור‬

‫‪6‬‬

‫פנים ובהם נ ו ש א ע ו ן בהופיע על הדינין וז״ס ( יאר ה׳ פניו אליך‬ ‫‪7‬‬

‫ה׳ פניו אליך וסוד ( שמן זית זך כתית למאור‬

‫ישא‬

‫ובהופיע אלו המאורות אזי‬

‫תהיה הכפרה שלימה ואין שם לא חושך ולא דין ומן המקום הזה קר״ן עוד‬ ‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫פני משה ( רעייה וסוד קרן עור פני׳ וסוד > רמה קרני באלהי שנמשח בקרן‬ ‫המשחה וירם קרן משיחו הכל רמוז‪.‬‬ ‫ג ׳ עוד מן הכתר מקור הנק׳‬

‫מ פ נ ה ד ר ך ‪ 0°‬בסוד ואמר סולו סולו‬

‫פנו דרך ובהופיעו נותן דרך לפושעים להכנס לפני ולפנים וכל בעלי הדין‬ ‫עומדין מן הצדדין ועושין דרך לנכנס באמצע מפני אימת הכתר וזהו הנקרא עובר‬ ‫‪,2‬‬

‫על פ ש ע " ( וז״ס שבספר ת ה ל י ם ( מבקשי פניך יעקב סלה‪.‬‬ ‫ד׳‬

‫עוד מן הכתר נמשך מקור הנק׳‬

‫ש א ר י ת והנה בהיות בני העולם‬ ‫‪3‬ו‬

‫חייבים כליה לגמרי ויופיע המקור הזה נותן שארית לפליטה לחייביןכלייה וז״ם (‬ ‫ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה ודע כי כל אותם הנק׳ שארית יש להם דבוק‬ ‫‪14‬‬

‫במקום הזה וכה״א ( והיה הנשאר בציון וגו׳ קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים‬ ‫‪,6‬‬

‫‪,5‬‬

‫וכן הוא אומר ( איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוד‪ ,‬ואמרו ( ואין‬ ‫‪,7‬‬

‫העולם מתקיים אלא במי שמשים עצמו כשירים וז׳׳ס ( שיירי מצוד‪ ,‬מעכבין את‬ ‫הפורענות‪.‬‬ ‫צ( במדבר ו׳‪ ,‬כ״ה‪.‬‬ ‫‪ ( 2‬ויקרא ט״ז‪ ,‬ג׳‪.‬‬ ‫י( תהלים קל״ג׳ ב׳‪.‬‬ ‫‪ ( 5‬א׳ תכ״ה‪ .‬והמספר שכ״ה גם באדרא דף קלי׳ב בי‪.‬‬ ‫תהלים ק״ד‪ ,‬ט״ו‪.‬‬ ‫ד( שמות כ״ז׳ כי‪.‬‬ ‫י*( במדבר ו׳‪ ,‬כי׳ג־כ״ה‪.‬‬ ‫‪ ( 8‬באדרא גזכר קירון הפנים כאן‪ ,‬אבל לענין אחר׳ לא כחלק הדרשה אלא במליצת רשב״י‪.‬‬ ‫‪ (9‬שמואל א׳ ב׳‪ ,‬א׳‪ ,‬ולא כצורתו‪.‬‬ ‫( שם זה לא נזכר באדרא אבל פסוקים אחרים מישעיה מ׳ באים שם דף קל״ג א׳‪.‬‬ ‫‪ (12‬תהלים כ״ד׳ וי‪.‬‬ ‫״( וכן הוא באדרא‪.‬‬ ‫‪ (1-1‬ישעיה די׳ גי‪.‬‬ ‫‪ (1‬ישעיה ל״ז‪ ,‬ד׳‪ .‬וכן הוא באדרא‪.‬‬ ‫‪ 0‬ויקרא י״ח‪ . ,‬ו ׳ ‪ ( c 1‬מגילה ט״ו ב׳‪.‬‬ ‫ז‪ (1‬עיין זבחים נ״ב אי‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪223‬‬

‫סוד י״ג מ ד ו ת‬

‫הי‬

‫עוד מן הכתד נובע מקור שנמשך עד בעלי הדין ובעלי המלחמה‬

‫ונכנס בתוך פיהם ומעכבן מלהדע כדמיון כמתג ורסן עדיו לבלום י( כל קרוב אליך‬ ‫וז״ס והרבה להשיב אפו וגו׳ ובמת׳יג הזה השיב משה רעייה מדת האף במעשה‬ ‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫העגל בסוד ( שוב מחרון אפך והחזירו לאחור ונשאר חמה וכה״א ( כי יגורתי‬ ‫‪4‬‬

‫מפגי האף והחמה ובמתג השיב אף במשל ונשאר חמה עומד בפרץ לפניו וכה״א (‬ ‫ויאמר להשמידם לולי משה בחירי עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית‪ .‬היכן‬ ‫ל‬

‫היה האף אלא מרעי׳ ה החזירו במתג בסוד ( ויחל משה את פני ה׳ אלהיו‪ ,‬ידע‬ ‫להמשיך אצילות כחות הנמשכות מן הכתר בסוד ויחל‪.‬‬ ‫ו ' עוד מן הכתר נמשך מקור הנק׳ ח ס ד‬

‫‪6‬‬

‫ע ל י ו ן ( ובו מטיב ועושה חסד‬

‫‪7‬‬

‫לאלפים בהתגלותו על עולם הדין וע״ז נאמר ( כי חפץ חסד הוא וזהו החסד‬ ‫‪8‬‬

‫שלעולם ואינו זז להשיב ובו מתקיימים כל הנמצאים בסוד עולם ( חסד יבנה‬ ‫ומזה נמשך טל החיים ולפי׳ הטל אינו פוסק וכה״א י( וחסדי מאתך לא ימוש‬ ‫‪,0‬‬

‫ותקנו בברכה שנייה של תפלה ומוריד הטל מכלכל חיים בחסד הכל רמוז‪( .‬‬ ‫ז׳‬

‫עוד מן הכתר הזה נובע מעין הנקי תפוח‪401‬דף [ והם עדן החיים‬ ‫‪b‬‬

‫״‬

‫הנאצל בבינה הנק׳ ע ו ל ם‬

‫‪,2‬‬

‫ה ח י י ם ( ומן התפוח הזה פורחות נשמות ב ס ו ד (‬ ‫‪,3‬‬

‫ויפיח באפיו נשמת חיים י ס ו ד ( עד שיפוח היום והוא עיקר אצי׳ נפיחת הנשמה‬ ‫״‬

‫ונקי מקור הריח ש נ ־ ( וריח אפך כתפוח ויפח וגו־ וכשהריח שואב אצילות חיים‬ ‫‪5‬‬

‫ממקום זה על ידי הריח אזי נקרא שדה תפוחים שהאילן היה נטוע בו וז״ם י( ריח‬ ‫‪,6‬‬

‫שדה אשד ברכו ה׳ ו ז ״ ס ( באור פני מלך חיים ומריח התפוחים היא תחית המתים‬ ‫‪,7‬‬

‫לעתיד ו א ז י ל ( איזה דבד שהגוף אינו נהנה ממנו והנשמה נהנית ממנו זה הריח‬ ‫‪18‬‬

‫שני כל הנשמה תהלל יה ו ז ״ ס ( ישוב ירחמנו תשוב תחיינו משיבת גפש‪.‬‬ ‫ח׳‬

‫עוד מן הכתר נאצל מקור אחד שהוא יסוד ושרש כל המקומות ונקרא‬

‫מ ז ל וזהו מזל שאפילו ם״ת תלוי בו ״ ( וזהו המקור שממנו יינקו המבקשים‬ ‫‪20‬‬

‫דחמים בענין בני חיי מזוני ( וזהו המזל שבהיותו מתגלה נכפין מפניו כל‬ ‫‪ (2‬שמות ל״ב׳ י״ב‪.‬‬ ‫‪ (1‬תהלים ל״ב‪ ,‬ש׳‪.‬‬ ‫י( תהלים ק״ו׳ כ״ג‪.‬‬ ‫‪ ( 3‬דבריש ם׳׳ י״ט‪.‬‬ ‫‪ ( 5‬שמות ל״ב׳ י״א‪ .‬כל הפסוקיש האלה אינש באדרא‪.‬‬ ‫( עיין באדרא דף קל״ג ב‪ /‬השש אינו שש רק הענין אבל באדרא זוטא דף רפ״ט א׳‬ ‫קורא בפירוש ‪//‬אתר דמתישבא בדיקנא ואקרי חסד עלאה״‪.‬‬ ‫‪ (8‬תהליט פ״ט‪ /‬גי׳ וכן דורש הפסוקימ באדרא‪.‬‬ ‫ד( מיכה ז׳‪ ,‬י״ח‪.‬‬ ‫‪ (10‬ע״כ נמצא בב׳‪.‬‬ ‫יז( ישעיה נ״ד‪ ,‬י‪.‬‬ ‫!‪ (1‬השש הזה אינו באדרא אבל עצם הרעיון )על מקור החייש במקום הזה( נמצא שפ‪.‬‬ ‫‪ (12‬בראשית ב׳‪ ,‬ז‪ /‬דורש תפוח מלשון ויפח‪.‬‬ ‫צ‪ (1‬ספירת היסוד היא מקום צאת הנשמות מעולמ האצילות‪.‬‬ ‫*•‪ (1‬שה״ש ז׳‪ #‬טי‪ .‬צ״ל כתפוחים‪.‬‬ ‫‪ (15‬בראשית כ״ז׳ כ״ז והדרשה לקוחה ממס׳ תענית דף כ״ט בי‪.‬‬ ‫‪. (18‬מיכה ז׳ י״ט‬ ‫‪ (17‬ברכות מ״ג‪ ,‬׳ ‪.‬‬ ‫‪ (G1‬משלי ״ן‪.‬‬ ‫‪ (20‬מועד קטן כ״ח א׳‪.‬‬ ‫קל״ ׳ ‪.‬‬ ‫‪ (19‬עיין באדרא ר‬ ‫‪fi‬‬

‫ב‬

‫ט‬

‫ב א‬

‫ד ף‬

‫ד‬

‫א‬

‫סוד ייג מ ד ו ת‬

‫‪224‬‬

‫בעלי דינין ולא נמצא דין בעולם וזהו כ ו ב ש ע ו נ ו ת בכ׳ימ שתמצאהו וזהו‬ ‫המזל המנצח כל מערכות המזלות ואין דבר עומד לפניו וזוכה אליו כל אשר‬ ‫יחפוץ יעשה בשמים ובארץ לפי שהכל תלוי במזל זה וכל המזלות אשר בשמים‬ ‫מאפס ועד ותוהו נחשבו לו ואעפ״י שאין חלק לישראל במזלות הככבים שאין‬ ‫‪1‬‬

‫מזל לישראל ( במקום זה לפי ששאר המזלות אין להם כח להיטיב אם מערכת‬ ‫אותו מזל להרע מצד מרוצתו וזה המזל מהפך סדר המזלות מרעה לטובה וזהו‬ ‫‪2‬‬

‫הנקרא כ ו ב ש ע ו נ ו ת בכל מקום ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו ( כשיופיע ויתגלה‬ ‫אזי מפניו נכבשים ונכפים כל בעלי הדין‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫עוד מן הכתר הזה נאצלים רחמים הנקר׳ מ צ ו ל ו ת ים ( והם הממחים‬

‫ט‬

‫הפשעים כעב והחטאות כענן ועליהם נאמר י( מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך‬ ‫‪5‬‬

‫ובהם מושלכים כל החטאות במקום שלא יזכרו ולא יפקדו לעולם וזה סוד (‬ ‫ותשליך במצולות ים כל חטאותינו‪.‬‬ ‫עוד מן הכתר הזד‪ ,‬נמשך מקור ידוע הנקרא ה ד ר‬

‫י‬

‫‪6‬‬

‫ג א ו נ ו ( ומפני‬

‫כבודו מסתתרין ונחבאין כל מיני הדין‪ .‬בא בצור והסמן בעפר מפני פחד ה׳‬ ‫‪7‬‬

‫ומהדר גאונו ( כל הפוגעין בפחד מסתתרין ונחבאין וכשפוגע הפחד ומהנותיו‬ ‫בהד״ר גאונ״ו גם הם גחבאין ומסתתרין מפגיו ואז כל העולם כלו ברחמים‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫י א ( עוד מן הכתר נובע מקור השפע הנקרא מ ע י ן ה נ ב ו א ה וגקדא יסוד‬ ‫המלכים אשר ממנו יתפשטו כחות המלבושים בכל הספירות ומהם יתלבשו כל‬ ‫הנביאים למיניהם כל אחד ואחד מלבוש הראוי לו לפי שכל נביא מתלבש מלבוש‬ ‫‪9‬‬

‫שאינו דומה למלבוש חבירו וזה סוד אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד (‬ ‫כל אחד מהם לפי הםפי׳ שהוא מדובק בה ושואב ממנה כך הוא ענין מלבוש‬ ‫והמקור הזה בהיותו גוזר דבר לטובה אין לו בטלה עולמית ואפילו יחטאו בני‬ ‫‪,0‬‬

‫אדם לפי שהמקום הזה אין בו שגוי ודברו כאילו הוא שבועה וזה סוד ( בי‬ ‫נשבעתי נאום ד‪,‬׳‪.‬‬ ‫יב‬

‫‪,,‬‬

‫ומן המקור הזה מתאצלין התכשיסין ( ומיני מלבושין לכהן גדול‬

‫בסוד ח׳ בגדי כהונה ואם יש מהם לבן ומהם זהב כפי הספירות המתחברות עם‬

‫‪ ( 2‬מיכה זי׳ י״ס‪.‬‬ ‫‪ 0‬נדדים ל׳׳ב א‪.‬‬ ‫*( ישעיה מ״ד‪ ,‬כ״ב‪.‬‬ ‫‪ ( 3‬כן שמו באדרא רבא‪.‬‬ ‫ל( ישעיה ב‪ /‬יי‪.‬‬ ‫‪ ( 6‬כן הוא באדרא‪.‬‬ ‫‪ ( 5‬מיכה ז‪ /‬י״ם‪.‬‬ ‫‪ (8‬כל הדברים על המעין הי״א הזה אינם באדדא לפנינו שיש בה רק שורה אחת על תכונת‬ ‫התקץ הי״א )דף קל״ד א׳(‪ .‬ומכאן ראיה שהמחבר שאב ממקורות יותר שלמים מנוסחתנו של הזהר׳ אבל‬ ‫מקצת הדברים על הנביאים נרמזו בתיקון י״ב שם‪.‬‬ ‫‪ ( 1 0‬בראשית כ׳׳ב׳ ‪0‬״ז‪.‬‬ ‫‪ (9‬סנהדרין פ״ס‪ ,‬א׳‪.‬‬ ‫•‪ (11‬וכן באדרא בתקון י״ג‪ :‬כל ה״תיקוניך׳ מסובבים כאן׳ אבל אינו דורש הפסוק הבא‬ ‫להלן‪ ,‬וגם אין ענין מלבוש הנשמות שם‪.‬‬

‫‪225‬‬

‫סוד י״ג מ ד ו ת‬

‫המקורות ישתנו המלבושים ומן המקור הזה מתאצלים מיני מלבושים לנשמות כל‬ ‫ג‬

‫אחד לפי מיגר‪ .‬בסודי( כי הלבישגי בגדי ישע וגר עד יכהן פאר‪ .‬יכהן פאר ודאי (‪.‬‬ ‫נ‬

‫י ג ( עוד מן הכתר הזה גובע מקורות הרחמים והטוב והתענוג התמידיים‬ ‫שאיגם משתגים ולא מתהפכים ואין אחריהם גגע ולא צדה ולא חשך ולא חסרון‬ ‫‪4‬‬

‫והמקום הזה גקדא לא י ו ם ו ל א ל י ל ה ( לפי שאין יום בלא לילה ואין לילה‬ ‫‪5‬‬

‫בלא יום ( וזה סוד כל ם׳ ספירות למטה מן הכתר אבל הכתר גקרא לא יום ולא‬ ‫לילה ובזמן שיופיע אזי תהיה גאולה שלימה שאין אחריה לא צרה ולא יגון וזה‬ ‫‪6‬‬

‫סוד ( והיה יום אחד הוא יודע לה׳ לא יום ולא לילה וזה סוד והיה לעת ערב‬ ‫‪7‬‬

‫יהיה אור כי בשאר הימים ויהי בקר וזה סוד ( ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד‪.‬‬ ‫ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן‪.‬‬

‫ח•‬ ‫הפרק העשירי בספר סולם העליה לרבי יהודה בן משה אלבוטיני‬ ‫)על האכסטאזה(״‬ ‫)כתב יד ירושלם ‪ 8° 334‬דף ‪(99-97‬‬ ‫פ ר ק י׳ בביאור דרכי ההתבודדות והדבקות וההכנות שראוי לו למתבודד‬ ‫כדי שיבוא אל תכלית הכוונה וידביק נפשו בשכל בפועל וישרה עליו רוח הקודש‪.‬‬ ‫דע שההכנות הראויות הצריכות שיהיו למתבודד כדי למצוא דברי חפץ בהפשטה‬ ‫שמתפשט שכלו מן החומר הם על פנים רבים‪ .‬ראשונה בענין הגוף צריך למעט‬ ‫בתאוות הגשמיות הן בענין האכילה שיגהיג ויתמיד לאכל דבר מועט מעט הכמות‬ ‫‪8‬‬

‫ורב האיכות ולמעט במיגי תבשילים ובדבוי יין עיד שאמרו דזיל ( כך היא דרכה‬ ‫של תודה וכוי ואין הכוונה שיהיו חיי צער המטרדים אותו אדרבא זהו מה‬ ‫שירחיקהו מהשגת השלימות אבל הכוונה שאפילו שיהיה לו עושר גדול והסתפקות‬ ‫רב ראוי שלא יהנה ממנו כי אם להעמדת הגשמה בגוף בלבד ויצער כחותיו‬ ‫הבהמיות ולא יתן להם מה שמתאויס כי בהתשת כחם תגבר הנשמה ויצא השכל‬ ‫ממאסר הכחות הבהמיות לפועל וידבק עם קונו‪ .‬גם בעגין התשמיש ראוי להתרחב‬ ‫‪9‬‬

‫על דרך שאמרו רז״ל ( שלא יהיה מצוי אצל אשתו כתרנגולים אלא יקיים מצות‬ ‫עוגה מליל שבת לליל שבת וזה בגקיות גדול ובטהרה רבה ושיהיו כל מחשבותיו‬ ‫בזה לעבודת קוגו ולהדבק אל החיבור העליון כמו שביארו חכמי הקבלה בסוד‬ ‫‪(1‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫‪(4‬‬ ‫‪(6‬‬ ‫‪(8‬‬

‫‪ ( 2‬גם זה אינו בזהר שלפנינו אבל הוא בסגנונו‪.‬‬ ‫ישעיה ס״א‪ /‬י‪/‬‬ ‫הדברים גמגאים בעיקרם באדרא אחרי סוף תיאורי התיקונים )קל״ד ע״ב(‪.‬‬ ‫‪ (5‬מאמר זה בא בזהד כאן בלשון ״תגיגך׳‪.‬‬ ‫על פי זכריה י״ד‪.‬‬ ‫ז( שם י״ד‪ ,‬ט׳‪.‬‬ ‫זכריה י״ד‪ ,‬ז׳‪.‬‬ ‫‪ (9‬ברבות כ״ב‪ ,‬א׳•‬ ‫אבות פ״ד‪ ,‬ד׳‪.‬‬

‫הפרק העשירי ב ס פ ר ס ו ל ם העלי ה‬

‫‪226‬‬

‫החיבור והיחוד מזכר ומנקבה בזה הענין כי אז בהיות לו המחשבה דבקה במקום‬ ‫‪,‬‬

‫העליון והוא כמו שאמר הכתוב ( והלכת בדרכיו אז החיבור ההוא וקיום המצוד‪.‬‬ ‫הזאת בזה הדרך מביאתו לידי מעלה גדולה ושפע רב‪ .‬עוד צריך טהרת הגוף‬ ‫לטבול במי מקוד‪ .‬אפילו כי עשה מצות החיבור כתקוגה כי אין ראוי שיקרב אל‬ ‫מלאכת הקודש כי אם בטהרה ובגקיות וכאשר ינהיג גופו וכחותיו הגשמיות בזה‬ ‫הדרך ויתמידם בזה זמן רב לא יום ולא יומים ולא חודש ימים בלבד כי אם‬ ‫זמן‬

‫רב‬

‫עד‬

‫שיגיע‬

‫אל‬

‫גבול‬

‫שכבר‬

‫כחותיו‬

‫הגשמיות‬

‫]בכ״י מצטערים! אותו לשאול ממנו מה שהיה כחותם לשאול‬

‫אינם מצערים‬ ‫מקודם‬

‫לכן‬

‫אז יעתק לתקן גם כן קצת תקונים הצריכים לנשמה שלו והן לתקן מדותיו הן‬ ‫במעלות המידות ובפרט להסיר ממנו מדת הכעס והדאגה ובקשות המותרות כי‬ ‫אלו המדות הם המטרידות אותו להשגת המעלה ובזה יעלה אל המעלה ‪1‬צ״ל מעלת!‬ ‫‪2‬‬

‫ההשתוות כאשר היה אומר אותו החכם לתלמידו ( ששאל ממגו ילמדגו מעשה‬ ‫מרכבה והשיב לו השתוית ולא ידע התלמיד מאי קאמר ליה עד שפירש לו העגין‬ ‫והוא אם נשתוה במדותיו ר״ל איל אם הזה ]איזהלו אדם חרפך ולקח שלך היית‬ ‫כועס ומקפיד בזה בגפשך ואם עשה לך להיפך כגון שכבדך ונתן לך מתנות רבות‬ ‫היית שמח ומרגיש בנפשך שמחה והתעוררות תענוג בזה‪ .‬איל התלמיד בודאי‬ ‫שהיה מרגיש בגפשו שהיתר‪ ,‬מתפעלת מב׳ הפכים‪ .‬אמר לו רבו אך עדיין לא‬ ‫הגעת לגדר מעלות ההשתוות ר״ל להיות שוה שלא תתפעל מהכבוד ומהפכו וכיון‬ ‫שכך‬

‫איך תעלה למעלת ההתבודדות שהיא מעלה הבאה אחר השתוות כי‬

‫תיקון הגוף דהייגו הפרישות מביאה לידי טהרת הכחות וגקיות המדות‪ ,‬השתוות‬ ‫לידי התבודדות הגשמה‪ ,‬והתבודדות מביאה לידי רוח הקודש המביאה‬

‫מביאה‬

‫נבואה שהיא‬

‫לידי‬

‫הצריכים‬

‫לדורך‬

‫המדרגה‬

‫העליונה‪.‬‬

‫בהתבודדות הוא‬

‫אם‬

‫כן‬

‫אחת‬

‫מהעיקרים‬

‫החכרחים‬

‫שיהיה לו תחילה מעלת ההשתוות שלא‬

‫יתפעל משום ענין אדרבה צריך שיהיה לו שמחה נפשית ויהיה שמח בחלקו‬ ‫ויחשוב בלבו שהוא לבדו יחיד ומושל בכל זה העולם‬

‫השפל ואין לו שום‬

‫אדם קרוב ודחוק שידאג עליו ולא מי שיעלה לו שום רע ונזק וטרדה ולא‬ ‫‪3‬‬

‫שום טובה כי כל טוב העולם ועושרו הוא בידו ואינו צריך דבר ועל זה אמד״זל (‬ ‫אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ואיזה הוא עשיר השמח בחלקו‬ ‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫וכתיב ( והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח ה׳‪ .‬והנה ( כאשר יהיה לו התמדת הקנין‬ ‫‪ 0‬דברים כ״ח‪ ,‬ט׳‪.‬‬ ‫‪ (2‬המאמר המענין הבא שרית הצופיות נודף ממנו‪ ,‬מקורו בס׳ מ א י ר ת עינים לר׳ י ג ה ק‬ ‫דמן עכו םר׳ עקב‪) ,‬ועיין י על ינע ק ‪ Beitrage zur Gescbichte der Kabbala‬חוברת שניה‬ ‫עמ׳ ‪45‬־‪ (47‬אבל כאן בא בסגנון אחר•‬ ‫‪ ( 4‬מלכים ב׳ ג׳‪ ,‬ט״ו‪.‬‬ ‫‪ ( 3‬שבת צ״ב‪ ,‬א׳•‬ ‫‪ (5‬מכאן ואילך מיסד עיקר דבריו על ס׳ חיי עולם הבא לר׳ אברהם אבולעפיה ומוסיף‬ ‫עליו גם משלו•‬

‫ה פ ר ק העשירי ב ס פ ר ס ו ל ם ה עליה‬

‫‪227‬‬

‫בזה ההנהגה יבחר לו בית אחד שישב בו הוא לבדו יחידי ואם יהיה לו בית שאין‬ ‫קולו יוצא לחוץ יהיה יותר טוב מחובר אל היותו צריך בהתחלה שיקשט הבית‬ ‫ההוא בכלים גאים היותר חשובים שיש לו ובמיגי בשמים ומיגי ריח סוב וגם אם‬ ‫יש בבית אילגות ועשבים לחים הוא טוב מאד כדי שיתבודד שיתעדן בכל אלה‬ ‫הדברים הנפש הצומחת המשותפת עם הנפש החיונית‪ .‬עוד יעתק לעשות ולגגן‬ ‫בכל מיני זמר אם יש לו או אם יודע לנגן בהם ואם לאו יגגן בפיו בקולו בפסוקי‬ ‫דזמרה ובחשק התורה כדי לעדן הנפש החיונית המשותפת עם הנפש המדברת‬ ‫והשכלית ואם יעשה הענין הזה ביום מוטב וצריך שיהיה בבית אפל מעט ואמנם‬ ‫היותר טוב שיעשהו בלילה ויהיה לו נרות רבות דולקות בבית וילבש בגדים יפים‬ ‫ונקיים וסוב שיהיו לבנים כי כל זה מועיל לכוונת היראה והאהבה מצד‪ .‬ואחר‬ ‫היות לו כל אלו הכנות אז באותה שעה שאתה מכין עצמך לדבר עם בוראך הזהר‬ ‫לפנות מחשבותיך מכל הבלי העולם ותתעטף בטליתך ושים תפילין בידך ובדאשך‬ ‫אם תוכל כדי שתהיה ירא וחרד מפני השכינה שהיא עמך אז בעת ההיא ואחר כך‬ ‫שב וקח בידך דיו ועט ונייד ותתחיל לצרף אותיות במהירות ובחשק רב כמו‬ ‫שלמדתיך בפרקים הקודמים ובפרט בפרק שמיגי המדבר בעגיגי הדילוג והקפיצה‬ ‫כי כל זה הוא להפריד הנפש ולטהרה מכל הצורות והדברים החומריים אשר קדמו‬ ‫אליה ולהתפשט מהם כדי שישים לבו ומחשבתו ושכלו ונשמתו אל הציור המושכל‬ ‫או ]אל[ הידיעה או אל השאלה אשר הוא שואל ורוצה לידע מאתו ית׳• ובהיותו‬ ‫במצב הזה יכין מחשבתו האמיתית לצייר בלבו ושכלו כאלו הוא יושב למעלה‬ ‫בשמי השמים לפני הקב״ה ובתוך זוהר וזיו והדר שכינתו וכאלו אתה רואה‬ ‫שהקב׳׳ה יושב כמו מלך רם ונשא וכל צבא השמים ומלאכים וכרובים וחשמלים‬ ‫עומדים כלם לפניו ביראה ופחד ורעדה והוא גם כן בתוכם עומד ומקור‪ ,‬כמו שליח‬ ‫שהמלך ועבדיו רוצים לשלחו והוא מוכן לשמוע מפי מי מהם ישמע השליחות אם‬ ‫מהמלך אם מאחד מעבדיו ]בכ״י מעוריו[ ואז במצב ההוא יעצום עיניו בחזקה‬ ‫ויסתום בחוזק גדול וברתת וברעדה ויזעזע כל גופו וארכובותיו דא לדא נקשן‬ ‫ויאריך בנשימה שלו כל מה שיכול עד שכמעט יחלשו אבריו כלם החיצוגים‬ ‫והםנימים ויעלה ויקשור וידביק אז נפשו ומחשבתו ממדריגה למדריגה בענינים‬ ‫הרוחניס ההם כפי כל מה שאפשר בכחו לדבקה ולהעלותה למעלה למעלה מעולם‬ ‫הגלגלים לעולם השכלים הנפרדים ולעולם האצילות העליון הנעלם עד שכמעט‬ ‫יהיה בעת ההיא כאלו הוא שכל בפועל ואין לו אז שום הרגש מהדברים החומריים‬ ‫כי יצא מרשותו האנושית ונכנס אז ברשות האלהית ואמר ונעשה אז רצונו ודע‬ ‫שאם הוא אז בעת שמתקן לעשות הפעולה הזאת כונתו לשאול בהקיץ ד״ל שיבא‬ ‫לו מענה בהקיץ או אם כונתו להזכיר אחד משמותיו הקדושים הן שם ע׳׳ב או שם‬ ‫מ״ב או שם משאר שמות אז בנקודה ההיא יזכיר כל אות ואות מהשם הנכבד‬ ‫והגורא שהוא זוכר בכווגה גדולה וביראה וברעדה וינענע ראשו בהזכרת האות‬

‫‪228‬‬

‫הפרק העשירי בספר סולם העליה‬

‫כפי הנקודה שמנוקדת האות ההיא כמו שלמדת אופן תנועתם בפ׳ ט׳ וכל אלו‬ ‫התנועות צריך שיעשם בתנועה מהידה וחזקה מחממת המחשבה ומגדלת החשק‬ ‫והשמחה עד שיבטלו ממגו כל הכחות הגשמיות ויצא גם שכלו כגון ההיא לפועל‬ ‫‪1‬‬

‫והוא יפול לארץ כמעט כמו מת וישכב וירדם ואז אם הוא זכאי וכאשר ( והגון‬ ‫לפגי בוראו ישרה עליו דוח ממרום ויבוא לו שפע מאתו ית׳ ויודיעהו תשובת‬ ‫שאלתו הן במאמר או על פי פסוק או מאמר או ישמע קול מדבר אליו או יראו‬ ‫לו במראה ובמחזה אשר יחזוהו ויראה לו אז בעת ירידת השפע עליו כאלו‬ ‫משחוהו בשמן המשחה מראשו ועד רגליו וזהו אות וסימן גדול שגתרצו מעשיו‬ ‫ושהתחיל השפע האלהי לרדת עליו כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וע״פ‬ ‫מדותיו כי בלי ספק בעת ההיא יצא מרשות האנושית ונכנס ברשות האלהית‪,‬‬ ‫ואז מתפשטת ומתעדנת נפשו בהתדבקה עם שורש מקור אשר ממנו חוצבה וכבר‬ ‫יקרא מקרא שתפרד נפשו בעת ההפשטה ההיא מכל וכל וישאר מת ומיתה כזאת‬ ‫היא מעולה כאלו היא קרובה למיתת הנשיקה ובאופן הזה נפרדה נפשו של בן‬ ‫עזאי שהציץ ומת כי שמחה נפשו בראותה המקור אשר ממנו חוצבה ורצתה‬ ‫‪2‬‬

‫להתדבק בו ולהשאר שם ולא לחזור לגויה ועל מיתתו נאמד ( יקר בעיני השם‬ ‫המותה לחסידיו‪ .‬וכבר קצת מבעלי החכמה והנכנסים בזאת הפעולה אמרו שמי‬ ‫שאינו רוצה שתפרד נפשו ממנו אז בעת המראה ההיא שקודם לכן סמוך לפועל‬ ‫ההוא בעוד ברשותו ובאגושתו ישבע גפשו בשבועת האלה או בשם הגדול והנורא‬ ‫שבהיותו בעת המראה והמחזה שאז הוא איגו ברשותו שלא תפרד גפשו ותלך‬ ‫‪3‬‬

‫לדבק במקורה אלא שתחזור אל גדגה ( שבתחילה וכן תעשה כי לא תעבור על‬ ‫השבועה ואז תשוב לעגיגי הגוף וקום ואכל מעט מזער ושתה מעט והריח ריח‬ ‫טוב והשב רוחך אל נדנה ושמח וייסב לבך עם חלקך וממה שחנגך ה׳ ית׳ ודע‬ ‫כי אהבך ה׳ אלהיך המלמדך להועיל וכשתהיה בקי בענין בחירת החיים האלה‬ ‫ותעשה זה פעמים רבות עד שיעלה הדבר הזה חזק ואמיץ בידך דע שכל עוד‬ ‫שתתמיד הדבר הזה יהיה לך יותר גקל לעשותו ותקגה הכגה גדולה לראות‬ ‫הדברים אשר תרצה לראות בלי הפחדות רבות כאשד בתחילה עד שתוכל להגיע‬ ‫למעלה שיבואו אליך המלאכים המלוים אותך לדבר עמך וללמדך חכמה ודעת‪.‬‬ ‫אבל דע שאין רשות לכל אדם אעפ״י שיהיה כדאי לקרבו במהירות אל המלאכה‬ ‫מלאכת הקודש שהיא הזכרת השמות הקדושים בשעת הפעולה אלא אם כן יהיה‬ ‫כבר רגיל ומנוסה פעמים רבות בפעולה הזאת בענינים אחרים והם אלו‪ .‬ראשונה‬ ‫שהיה בקי מאד בחכמת הצירוף ובחכמת הדילוג אשד בארתי בפ׳ ח׳ אח׳כ יעשה‬ ‫פעמים רבות זה הדרך מהתבודדות בצירוף פסוק שירצה לגלגל מפסוקי התורה‬ ‫ויתמיד בזה פעמים רבים חדש או פחות או יותר כפי אשר ירצה וידאה בהג‪1‬הג[תו‬ ‫»> מלה זו יש למחרק•‬ ‫ג( לשון דה״י א׳ כ״א‪ ,‬כ״ז‪.‬‬

‫‪ (2‬תהלים קס״ז‪ ,‬ס״ו׳ בחגיגה י״ד‪ ,‬ב‪/‬‬

‫הסרק העשירי בספר סולם הדליה‬

‫‪229‬‬

‫שהוא שלם בפעולה ההיא עוד יעתק בזו ההתבודדות אל ימיש שאלות לשאול‬ ‫בעת הפעולה המבואדת למעלה שאלות הן בחלום הן ראשונה פעמים רבות הן‬ ‫אחר כך בהקיץ עד שיראה בפעולה פעולות רבות נסה הדבר ההוא ויענוהו‬ ‫בדברים אמתיים ונסה הדבר הזה פעמים רבות וגם זה הדבר לא יעשה ולא ישאל‬ ‫כי אם על הדברים שהם עבודת השי״ת ושלימות נפשו ולא בדברים חומריים‬ ‫מצורכי הגוף‪ .‬ואחר היותו בקי ומנוסה בעניני השאלות ורוצה שבכל פעם‬ ‫ופעם עוגים אותו מן השמים על דבר אמת ועגות צדק אז ישאל מאתו ית׳‬ ‫בעת הפעולה אם גותגים לו רשות שיזכור את השם הגכבד והגודא באותיותיו‬ ‫המרובות‬

‫משם ע״ב או כ״ב או מ״ב או י״ב או‬

‫שאד השמות ובתגועתו‬

‫וניקודו וניענועו כפי אשר למד אותו וקבלו קבלה אמיתית ואז אם יאמרו‬ ‫לו מן השמים שיעשהו ידע שהוא‬

‫כדאי ואז יזכיר ואם נענה ידע בודאי‬

‫‪1‬‬

‫שהוא מרוצה ועליו נאמר ( אשגבהו כי ידע שמי ועל פי ידיעת השמות הקדושים‬ ‫ההם יוכל לפעול דברים גדולים אשר לא חשב ולא עלה על לב מעולם ואופן‬ ‫ידיעת קריאת השמות הגז׳ הלא כ ת ו ב י ם ב ס פ ר ח י י ע ו ל ם ה ב א איגי צריך‬ ‫לכפול פה ודע שבהזכרת האותיות וגיעגועם יושגו הדברים הגדולים האלה כי הם‬ ‫שורש כל חכמה ודעת והם בעצמם חומד הנבואה ונראים במראה הנבואה כאלו‬ ‫הם גופים עבים מתלבשים ומדברים לאדם פה אל פה לפי רוב הציור השכלי‬ ‫הנחשב בלב המדבר בם וזה הדבר הגעלם מהאותיות הוא דבד ירחיקהו השכל‬ ‫בהבטה ראשונה וכאשר יגםה ויעמיק בזכות שכלו הדבר ידע שהם הם המלאכים‬ ‫והם המלמדים )בכיי המלאכים! לנביא במראה הנבואה חכמה ודעת במה שאין‬ ‫ספק בו וזה דבד ברור וידוע לבעלי החכמה הזאת כי בהם נברא כל יצוד כמו‬ ‫שכתוב בספר יצירה ג׳ אמות וז׳ כפולות וי״ב פשוטות וכו׳ וזה דבר פשוט אין‬ ‫בו ספק כלל‪ .‬ודע כי עגין הדביקות הגזכד בזה הפרק הוא דבר גפלא סולם‬ ‫למדריגת הגבואה‪ .‬לזה בעת שהחסיד והטהור מדביק מחשבתו בעליוגים ומהרהר‬ ‫ומעלה גפשו ושכלו בעליוגים בכל מה שאפשר בחקו ובכחו להפשיט המחשבה‬ ‫מהדברים החומריים ומדבקים בדברים הרוחנים העליונין בכח ההרהור הגדול‬ ‫שמהדהד בשכלו ובכחותיו אז דע שכל דבר וענין שהיה חושב בו ומתכוין עליו‬ ‫באותו שעה היה מתקים מיד אם טוב ואם רע עיד סוד התפלה וסוד הקדבנות‬ ‫שהוא דביקות וקירוב בעליונים וסיבת היות מתקיימת מחשבתו מיד בעת ההיא‬ ‫כי כשמדבק נפשו ומחשבתו בשכל הםועל ד״ל מידת מלכות אשר היא השופטת‬ ‫ומגהגת העולם אם לשבט ומשפט אם לחסד ימציאנו אז הוי נפשו בעת דביקותה‬ ‫עמה כאלו היא חלק ממגד‪ ,‬ומיד גפשו עצמה עושה בעולם מה שלבו חפץ ומזה‬ ‫‪2‬‬

‫הצד א ד ד ל ( כ״מ שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני וכן נתן עיגיו בו‬ ‫וגעשה גל של עצמות כי נמצא בקדמונינו ז״ל זה הכה הגדול לפי שהיו מדבקים‬ ‫‪ 0‬תחלים *"« י״ד‪.‬‬

‫‪ (2‬חגיגה ה׳‪ /‬ב׳•‬

‫הפרק העשירי בספר ס ו ל ם ה עלי ה‬

‫‪230‬‬

‫עצמם נפשם ומחשבתם במידה הנזכדת שהיא השופטת והמענשת ומיד היו מענישים‬ ‫באותו רגע למי שהיו רוצים להעניש כי היו ממשיכין כח ושפע עליון על מי‬ ‫שכונתם עליו להרע או להיטיב ומיד נעשה רצונם וזה היה קצת ענין בלעם הרשע‬ ‫וממנו תראה עד היכן הגיע כח המחשבה וההרהור אם לטוב אם לרע כי כאשר‬ ‫בלעם היה מעלה נפשו ומחשבתו בעליונים ומדבקיהם ]![ וקושרת'( שם היה ממשיך‬ ‫כח עליון על מי שהיה מסתכל ומביט בו ועושה בו כרצונו ולזה רצה להביט‬ ‫‪2‬‬

‫ולראות בישראל כלם כדכתיב ( וירא את ישראל שוכן בשבטיו כדי שיציירם‬ ‫במחשבתו שבעת הדביקות שלו יקללם בכח המחשבה שהיה ממשיך עליהם מלמעלה‬ ‫ממידת הפחד הקשה והשי״ת שידע רוע מחשבתו הפכה מרעה לטובה ובמקום‬ ‫שחשב להמשיך ולהביא שפע ממקור הפחד והכליה נהפך והביא ברכה תחת קללה‬ ‫‪3‬‬

‫שנאמר ( ויהפך ה׳ אלהיך לך את הקללה לברכה והבן זה הענין כי הוא צריך‬ ‫עיון דק כי אי אפשר לכותבו בדיוק לפי עומק הענין ראוי שיקובל פה אל פה‪.‬‬ ‫ועוד יש לי בזה הענין טעמים מופלאים על היות מתקימת מחשבת החסיד בעת‬ ‫ההכנות ודי בזה ובכאן נשלם מה שחשבתי להעתיק ולחבר ולקבץ באלו הדרכים‬ ‫ומכאן ואילך שים לבך להזכיר ולדעת השמות הקדושים הכתובים בס׳ חיי עולם‬ ‫הבא כמו שכתוב שמה בספרנו ואז תצליח את דרכיך ואז תשכיל‪.‬‬

‫ט•‬

‫פרקים על הקבלה המעשית מפירושו של ר׳ משה קורדובירו‬ ‫לזוהר שיר השירים­‬ ‫) ^ ‪.(4° 74‬‬ ‫‪4‬‬

‫החקירה הב׳ בענין אתמחי גברא הנז׳ בתלמוד (‪ .‬הענין הוא כי נמצא‬ ‫בספרי החכמים כחות לשמות הקדושים ויש שלחו ידם לפעול בהם ולא מצאו‬ ‫להם כן והוציאו לעז בשם ותלו הדבר בגירעון כח השם ולא תלו הדבר בגירעון‬ ‫עצמם היותר מצויה ואמתית וגם זה גרם להם העון שחשדו קונם ולא חשדו עצמן‪.‬‬ ‫והענין הוא כי השמות הם בחי׳ מהם בכסא מהם בי׳ כתות המלאכים מהם‬ ‫בנפרדים מהם בחיצונים‪ .‬וד׳ בחי׳ אלו יוכרו מתוך השמות בעצמם והפעולות‬ ‫‪5‬‬

‫עצמן כאשד נבאר וכבר פי׳ שבני אדם אינם שוים בנד״ן ( שלהם ולזה בחי׳ יש‬ ‫נאחז בבחי׳ זו ויש בזו ולכך יש כח ויחס לכל אחד ואחד בכסא כפי בחי׳ נשמתו‬ ‫ובמלאך כפי בחי׳ רוחו ובאופן כפי בחי׳ נפשו ואף בחוץ כפי הבנת יצרו הרע‬ ‫ולזה אם יתרחק בחינתו מבחי׳ השם הרחק גדול לא יכול לפעול כלל ואם יתקרב‬ ‫יותר יוכל לפעול קצת ואם ישתוו אז יפעול במהירות וזריזות וזה טעם אומרם‬ ‫‪ 0‬אולי ‪1‬׳יל ונקשרת ז‬ ‫*( שבת ס״א בי‪.‬‬

‫‪ (3‬במדבר כ״ד> ב׳‪.‬‬ ‫יי•( בנפש רוח נשמה‪.‬‬

‫י•( דברים כ״ג ו׳•‬

‫פ ר ק י ם ע ל ה ק ב ל ה ה מ ע ש י ת לד מיק‬

‫‪231‬‬

‫זיל במם׳ שבת אתמהי גברא שיש אדם מומחה לקמיע מן הקמיעין ולא לכולם‬ ‫וזה מפני שהקמיע מבחיגתו ויש מומחה לכל הקמיעין מפגי הכגתו ולזה יש כוחות‬ ‫בשמות לאין תכלית אמנם צריך שיהיה הכנה בפועל לפעול ואם לא יהיה בו‬ ‫הכגה לא יפעול בו ויתלה הגירעון בו בעצמו ולא בשם‪ .‬עוד יש סבה אחרת לא‬ ‫יפעול השם גם אם ישתוה אל האדם‪ .‬המשל בזה אם היה השם בכסא והאיש‬ ‫הפועל בשם אין לו אחיזה בכסא לא יוכל לפעול המשל בזה יש מי שזכה לרוח‬ ‫וגפש ולא זכה לגשמה וכיון שדרך מדרגות הסולם אין בו היאך ימשוך מלמעלה‬ ‫ויקשור העולמות ועדיז אם יהיה בו נפש ולא רוח בענין שאינו גאחז בחיה היאך‬ ‫ישתעבד לו והוא אינו נאחז בו כלל ואין לו דרך לשעבד אותם כלל וענין יהיה‬ ‫תנאי לקצת שמות אמנם יש שמות פועלים בחזקה שאפילו עיי גוים הם פועלים‬ ‫ואינם מקבלים טומאה וזה לרוב קדושתם וכן פ י ר ׳ בסי ב ר י ת מ נ ו ח ה כי כל‬ ‫מה שיפלא השם כן ימהר לפעול בחזקה ולא ימנעהו סיבה כלל ויפעלו בלי טהרה‬ ‫ואפי׳ עיי גוי‪ .‬עוד יש סיבה אחרת והוא בהמנע ההכנות הראויות בשם לפעול כי‬ ‫צריך הכנות רבות ותנאים ועניינים במעשה השם ההוא ובהעדר איזה תגאי או‬ ‫ענין יפעול ולא בחזקה או לא יפעול כלל כאשר נבאר בעיה‪ .‬עוד יש סיבה אחרת‬ ‫‪1‬‬

‫גדולה מיום שנחרב בהמ״ק שנאמ׳ ( הן אראלם צעקו חוצה וגו׳ אין כח בכל‬ ‫השמות לפעול מפני שהקביה העביר כח ונחלש כח הקדושים כמו שאין השפע‬ ‫נשפע כדפי׳ במקומות רבים כן כח המלאכים ניטל מהם והשפע נסתם וא״א להם‬ ‫לפעול והפועלים פועלים בחולשה ויש שאינם פועלים כלל בענין מעשה השפע‬ ‫‪2‬‬

‫סתם ופי׳ בס׳ ברית מנוחה שעל זה נאמר ( עוללים שאלו לחם פורש אין להם‬ ‫כלומר המלאכים שואלים שפע מלמעלה שהוא לחמם ופורש אין להם שנסתמו‬ ‫‪3‬‬

‫המקורות בגלות וכן אומי לאמותם יאמרו איה דגן ויין דהיינו שתי ההין אי׳ (‬ ‫עילאה ואי׳ תתאר• שתי שכיגות שמשם המשכת השפע ושתיהן בגלות ותלכנה‬ ‫‪4‬‬

‫שתיהן וגו׳ שלח תשלח תרץ תרוכין ובדפי׳ בתי׳ (‪ .‬עוד יש סיבה גדולה והוא‬ ‫שלא יפעול השם למי שלא ידע סודו המשל בזה תפלין אם יניחם ע״ה או אם‬ ‫יניחם ת׳׳ח בלי ספק המצוה רצויה יותר בת״ח שהוא יודע שכתוב בתפלין ד׳‬ ‫פרשיות וסודם כך וכך ומעשיהם כך וכך ולא כן מי שלא ידע מה עניינם או מה‬ ‫שכתוב בהן וכיש מי שלא ידע אם כתיבה אם דפוס עץ ועד״ז בשמות לא ישתוה‬ ‫מי י שידע סוד השם בפעולות מספר אותיותיו ומוצאו ומקורו וכחו למי שלא ידע‬ ‫בין ימינו לשמאלו אלא יתלה הקמיע ההוא בצוארו כחמודתא וכיוצא ולפעמים‬ ‫לסיבה זו לא יפעלו כלל כי צריך האדם בהזכרת השם יכוון תנועות ועניינים‬ ‫ונקודות והמשכת המקורות כאשר נבאר ומי שיעלם ממנו ידיעה זו הוא כמי‬ ‫שמביא מים לגינה דרך צינורות וחסד לו באמצע הדרך שתים או שלש צ י נ ו ר ו ת ‪-‬‬ ‫שילכו המים דרך שם ולא ימשכו ולזה לא יעלה בידו כוונתו כלל ואם יעלה‬ ‫‪ 0‬ישעיה ל׳׳ג‪ ,‬זי‪.‬‬

‫‪ (2‬איכה ד׳‪ ,‬די‪.‬‬

‫י‪ 0‬ר״ל איבא‪.‬‬

‫»•( בפירוש התיקונין‪.‬‬

‫‪232‬‬

‫פ ר ק י ם על ה ק ב ל ה ה מ ע ש י ת ל ר מ י ק‬

‫יהיה חלק מועם מזער מצער לסיבת חוסר ידיעתו בהמשכת השם ממקורו דרך‬ ‫מוצאיו ומובאיו‪ .‬עוד יש סיבה גדולה מזו וה״ס הזכרת השם כי בסוי האותיות‬ ‫צריך תנאים בגקודות ויש אות יזכירנה בגקודה א׳ ויש בשתי גקודות ובזה יבין‬ ‫המעיין טעם לס׳ ברית מנוחה מביא שתי נקודות בשמות לפעמים ויש אות בשלש‬ ‫נקודות ויש אותיות יבסא אותם האדם בכל הנקודות כולם ויש בטוי בסוד הנקודות‬ ‫‪,‬‬

‫עיד הצירוף כדפי צירוף הניקוד בספ״רי( וזה דרך הזכרת השם כדפי׳ ב ם ׳‬ ‫אור‬

‫השכל‬

‫לדי‬

‫אברהם‬

‫א ב ו ל ע פ י א ולדרך זה סוד ס׳ יצי׳ ויש‬

‫אותיות יצטרפו כל אות ואות לעצמה ויצטרפו אליה בבטויה אותיות אחדות‬ ‫בסוד תגועות האות והייגו דרך הזכרת השם הקדוש והטהור לכיג ביוהיכ ובהעדר‬ ‫איזה סוד מסודות אלו מהפועל לא ישיג מבוקשו כלל ולזה צריך למחויי קמיעא‪.‬‬ ‫החקירה הגי בהכרת השמות לפעול בהם אם דין אם רחמים רבות יקדה‬ ‫למתעסק בחכמה הזאת יתחלפו לו הפעולות מטובה לרעה ויהיה המשל למי שגתחלף‬ ‫לו צלותית של צדי בצלוחית של סם המות ובקש צרי למחלתו ומיהר מיתתו ולזה‬ ‫צריך להכיר טבע פעולות השמות כדי שלא ישתמש בשם אלא כפי עגייגו והעגין‬ ‫שיש שלש בחי׳ בכל השמות והם חםד דין רחמים ועגין זה ימצא בכל ד׳ בחי׳‬ ‫השמות הא׳ הם הויות ואלו יבחנו בב׳ בחי׳ אחת בסידור האותיות שהם יהו׳׳ה אם‬ ‫יגבר י׳ או ה׳ או ו׳ או ה׳וכמיש בתי]קונים( ופיר׳ בםפ״ר בשער פרטי השמות ולפי‬ ‫מה שימצא בהויה סידור אותיותיה ידע ויכיר אם ד ץ או חסד או רחמים ואם דין‬ ‫חזק או רפה וכבד הארכתי שם ובמקומות אחרים‪ .‬הב׳ בגיקוד אם יגקד בקמץ או‬ ‫בפתח או בצדי וכיוצא ומקום הגיקוד באיזה אות מן האותיות אם יהיה הקמץ ביו״ד‬ ‫והצרי בה׳ דדך א׳ ואם יתחלף דרך אחרת ויעלו גיקודי השם הקדוש ויצטרף בסוד‬ ‫צירוף הניקוד שיעור גדול וכבד הארכתי בספ״ר בש׳ פרטי השמות ובשער הצירוף‪.‬‬ ‫הב׳ השמות והם כגון איל אלהי״ם אדנ״י שד״י וכיוצא והוא בסוד הספי׳ לפי בחי׳‬ ‫ויתייחסו אליהם השמות וככר פי׳ בספ״ד סוד שמותם ויחסם בםפי׳ ופעולתם‪ .‬הג׳‬ ‫שמות הכסא ואלו קשים מאד להשיג ויוכר מבחי׳ תלייתם אם מוצאם ומקורם‬ ‫מהויוית או שמות שאיגם גמחקים גכיר מהם לפי תלייתם מה עגייגם אם רחמים‬ ‫אם דין אם חסד‪ .‬וכן אם מוצאם מהפסוקים לפי מה שיהיה הפ׳ שמוצאו ממגו גכיר‬ ‫פעולתו לפי העגין שגזכר בו בססוק בעצמו כגון שם הסיד תייו אה״ן היוצא מפ׳‬ ‫הנסתרות לה׳ אלהינו נכיר היותו מן גיר כי הם הספי׳ הגםתרות שהם חויב ה׳‬ ‫אלהינו ונכיר ממנו שהוא להשיג הדברים הנסתרים אס בשאלה בהקיץ אם בחלום‬ ‫וכן שם יואחצציבירו״ן היוצא מפ׳ הנה מקום אתי וגו׳‬

‫גדע שהוא ג׳כ להשיג‬

‫השגה בשאלה בהקיץ קרוב לנבואה בענין הפ׳ בעצמו ששם נזכר להשגה ודאי‬ ‫ועדי ז שאר השמות הנעלמים כולם‪ .‬וכן נכיר עניינם מגזרת השמות בעצמם אם‬ ‫‪ ( 1‬ס׳ פרדס דמונים )כשער פרטי השמות(‪.‬‬

‫פ ר ק י ם על ה ק ב ל ה ה מ ע ש י ת ל רמי׳ ק‬

‫‪233‬‬

‫מלשון אדירות כגון אדירידו״ן שהוא מלשון אדירות או כגון אכתדיאיל שהוא‬ ‫מלשון כתר וכיוצא‪ .‬הדי שמות המלאכים בין שרפים חיות אופגים כרובים חשמלים‬ ‫תרשישים הכל לפי שמם גדע עגייגם כגון מיכאל שר המים פועל ברחמים ולהראות‬ ‫גדולת היוצר ולשוגו מי כאל ישורון וכן מי כמוך באלים הי‪ .‬וכן גבריאל שר‬ ‫הגבורה ולהראות גבורת היוצר ובו תלויים כל עגייגי הגבר כגון קרא הגבר‪,‬כמו‬ ‫ש ה א ר כ ת י ב ח ל ק ת פ ל ה ל מ ש ה בפי׳ ברכת הגותן לשכוי ביגה וכן גיכ באודיאל‬ ‫יסוד הרוח מלשון אויר והוא לטהר האויר מכוחות טמאים כדפי׳ בתיי בעגין ויבא‬ ‫בין מחגה מצרים‪ .‬ויקרא גוריאל בהיותו גוטה לצד האש והגוד ואז פועל בגבורה‪.‬‬ ‫וכן רפאל הוא שר הרפואה וכל הדברים הנמצאים ביסוד העפר לרפאות וכן אםי״א‬ ‫מעורב לאסותא וכיוצא שמעיאל להשמעת תפלה‪ .‬קפציאל לקפיצת הדרך שמדיאל‬ ‫לשמירה וכיוצא רבים ואם יוצאים מפסוקי התורה לפי התלותם כגון יוה״ך כל״ך‬ ‫היוצאים מן פ׳ כי מלאכיו יצוד‪ ,‬לך כי תיבות הפי מורה היותם מלאכי השמירה וכן‬ ‫שם טפטפייה לשמירה ולכל צרה שלא תבוא שיוצא מפי טפס כחלב לבם וגר כדפי׳‬ ‫לעיל וכן השם היוצא מסית הגגי שולח מלאך לפגיך ועד״ז לכלם‪ .‬הה׳ שמות‬ ‫הטומאה הנה הכרת אלו קשה למאד ולא יוכרו אלא משתופם ודיעיהס כגון םמאל‬ ‫ושטניאל ולילית וכיוצא אותם שמות כגון נחשידון חתולידון עכברידון כדפי׳‬ ‫בםפ׳׳ר בהיכלות טמאים בהשתתפם עם אחרים נכיר שלא לחנם הלך עורב אצל‬ ‫זרזיר אלא מפגי שהוא מיגו ועדיז גכיר ג״כ אותם שנסתפק מהם בקדושים אם‬ ‫רחמים אם דין הסברה יורה וכן הפעולה בעצמה יורה אם יש בה דבד מכוער איגה‬ ‫‪1‬‬

‫קדושה כגון קטרת או היות האדם ערום ( או מקום מטונף אוגישתתף בה אשד‪ ,‬או‬ ‫סגולתה בלילה או במבואות בשדות בבית הקברות ב«קום המצאם גדע שהם‬ ‫חיצוגים או כתיבתם בעוד כלב או חתול וכיוצא יודה על פעולתו בחיצוגים וכן‬ ‫חותמות המזלות והככבים כלם פעולות בצד העשי׳ מבחוץ ואף אם יהיו באותיות‬ ‫קדושות‪ .‬וכן אם תהיה הפעולה מגונה כגון להביא אשד• לרשות השד והסתרת ענין‬ ‫הכל יודו על פעולה חיצוגית‪ .‬ואפילו אם יהיה בפעולה חכמה וידיעה יהיה חיצוגית‬ ‫לפעמים ולא יושג עגין זה אלא בהתבודדות גדול יורוהו מן השמים לפעמים ואם‬ ‫לאו יפגום עצמו בהיותו פועל בהם כי טמא טמא יקרא והטהור לא יכגיס עצמו‬ ‫אלא במקום םהור ונקי‪.‬‬ ‫החקירה הד׳ ביחס הזמן עם הפעולה‪ .‬דע כי הזמן נחלק לפי הבתינות ג״כ‬ ‫כדפי׳ בענין הםפי׳ יש עת וזמן ששולט בה רחמים או חסד או דין ולזה יש שעה‬ ‫שיעלה הפעולה ביד הפועל ויש שעה שלא יעלה ויש שעה שיעלה בחוזק ויש‬ ‫שעה שיפעול ולא כ״כ והטעם לפי בחי׳ כסא מלאך ואופן אם יהיה השעה שפועל‬ ‫בה שעה ששולט בה המלאך ההוא אז בחי׳ הכסא ההיא יפעול שיעוד לא יוגבל‬ ‫!(‬

‫דבר המצוי כמה פעמים בעניני הכישוף גפ בכ״י עברייפ!‬

‫פ ר ק י ם על ה ק ב ל ה ה מ ע ש י ת ל רמי ק‬

‫‪234‬‬

‫בחוזק הפעולה ואם תהיה השעה השולטת הפכיית אל הפעולה לא יפעול כלל ואם‬ ‫בינונית יפעול בחולשה ויש עת שכל הפעולות המצליחות יהיו חיצוניות והקדושות‬ ‫לא יצליחו מפני ששולם אז החיצוני ואין הקדושים מתעוררים לפעול כלל כדי‬ ‫שלא לערב קדש בחול ויש עת יתעררו דין על הפועל הפעולה יגרום לעצמו‬ ‫סכנה מפני שליטת מלאכים קשים המעוררים דין ובשגאתם למטריח אותם יעוררו‬ ‫עליו דין ויש שעה ראויה לפעולות הרחמים כגון לעורר אהבה והצלחת הדברים‬ ‫המוגיים וכיוצא ויש שעה לעורר דין כגון להרוג שוגא או לעורר שגאה וכן יש‬ ‫‪1‬‬

‫שעה ח״ו לעורר קללות וכיוצא‪ .‬זה הכלל על כזה נאמר ( ועת לכל חפץ תחת‬ ‫השמים ומ״ש תחת השמים כי עת היא מלכות והיא משתנית תחת השמים ת־׳ת‬ ‫‪2‬‬

‫ואפי׳ בענין הקדושה א מ ר ! ואל יבא בכל עת אל הקדש מפני שיש עתים משונים‬ ‫לסובר‪ .‬ולרעה והם כיח עתים ללבנה העליונה וכיח בכסא וכ״ה במלאך וכ״ח‬ ‫בעשיר‪ .‬לכל מזל ומזל יש עת ידוע להוריד כוחו וכן לכל ככב וככב הכל לפי‬ ‫שינוי הפעולות ושליטת הככבים‪ .‬וכן בחיצוגים יש שעה ידועה יגבר מעשיהם‬ ‫כגון מתחלת הלילה ועד חצות שהם מתגברים ולכך עיקר פעולתם בשעה זו וכן‬ ‫בחצות היום יש בהם כח להגלם‪ .‬וכן פי׳ בזוהר שיש שעות ידועות ביום יש כת‬ ‫בשדים להגלם בגולם הגוף ואז פועלים בלי ספק בחזקה וכן בחרוש הלבגה וכן‬ ‫בעיש בעת מולדתם וכיוצא‪ .‬ואחר שפי׳ ענין הזמן הנז׳ נוסיף עוד ונאמר שיש‬ ‫מלאך ממונה על השנה ותחת ממשלתו ד׳ מלאכים על ד׳ תקופות ותחת אלו הד׳‬ ‫יש י״ב מלאכים על ייב חדשים ותחת כל מלאך מאלו הד׳ מלאכים על ד׳ שבתות‬ ‫ותחת כל מלאך מאלו ז׳ מלאכים לז׳ ימים ותחת כל מלאך ב׳ מלאכים א׳ ליום‬ ‫וא׳ ללילה ותחת כל אחד מהם י׳ב מלאכים לייב שעות והנה אלו המלאכים צריך‬ ‫השבעתם למלאך התקופה ובמלאך החדש ובמלאך השבוע ובמלאך היום ובמלאך‬ ‫השעה וכן יש ד׳ מלאכים ממונים על היסודות ומלאך ממונה על החי ומלאך על‬ ‫הדומם ומלאך על הצומח ותחת כל מלאך ומלאך מהם מלאכים על כל מין ומין‬ ‫ומלאך על הסוסים ועל השוד וכיוצא והרוצה לרכוב הסוס להגבירו או להכניעו‬ ‫או כיוצא לשור או לכל המינים לקבצם לפזרם ולהשתמש בהם ישביע בהנהגה‬ ‫הנז׳ המלאך הממונה על הענין ויעלה בידו וכן יש מלאך הממונה על השמש או‬ ‫על הירח‪ .‬וכל עניינים אלו הם ב א ר ו כ ה בם׳ ה מ ל ב ו ש ‪ .‬ואלו המלאכים ה״ס‬ ‫עולם העשי׳ עולם הנפרדים וקרובה פעולתם לפעולת החיצונים אלא שאינה טמאה‬ ‫כמוה אלא שהוא פועל למטה חוץ מההיכלות למטה מאופן ולזה אמרתי שהוא‬ ‫בנפדדים וקרובים החיצונים ליטפל בה‪ .‬ולזה ימצאו פעולות יהיו מועילות לנערים‬ ‫ולא לבחורים ומועילות לבחורים ולא לנערים וכן לא יועילו אלא לזקנים הכל‬ ‫לפי מה שיהיה האדם בשיעור שניו ויש עוד סיבה לזה כי שמירת כל א׳ מהם‬

‫‪ 0‬קהלת גי׳ אי‪.‬‬

‫־( ויקרא ט״ז בי‪.‬‬

‫פ ר ק י ם על ה ק ב ל ה ה מ ע ש י ת ל ר מ י ק‬

‫‪235‬‬

‫ופעולתו תלויה בבחי׳ שונה זו מזו ולזה יצטרך כל אחד שם בפ״ע ולפעמים ימצא‬ ‫פעולה שוה לכולם ולכך ימצא אדם פועל בשאלת חלום בבחרותו ולא בזקנותו‬ ‫ופעמים בחוצה לארץ ולא בא״י ולפעמים להפך הכל תלוי בזמן ובשנה ובבחי׳‬ ‫ובמחוז מפני שיש מלאכים שהם בחוצה לארץ קדושים ואחרים יותר קדושים מהם‬ ‫בא״י שאין השכינה מתלבשת לצאת לחוצה לארץ אלא ע״י אופן בתוך נוגה‬ ‫כדפי׳ לעיל ולפי זה ימצא עתה כי בזמן שבהמ״ק קיים היו פועלים בדרך אחד‬ ‫ועתה שגלתה השכינה ונתלבשה עם חייליה יפעלו המלאכים בדרך אחרת וכבר‬ ‫כתבגו קרוב לזה לעיל בחקירה השנית‪.‬‬ ‫החקירה הה׳ בדרכי פעולות השמות יש שם שלרוב קדושתו יפעול לבד‬ ‫במחשבה ורוב הפעולות האלו יהיה לשמירה בהרהור לבד יפעול וראוי ליחס עגין‬ ‫זה להויו״ת שהזכרתם אסורה בלי ספק יפעלו בהרהור ובהדבק האדם מחשבתו‬ ‫בהם יפעלו פעולתם‪ .‬ויש יצטרך הזכרה והזכרת הויו״ת אסורה מטעם האויר‬ ‫שההוי״ה מתלבשת בו כדפי׳ במקומות אחרים לכך אם ירצה להזכיר יהיה בסתימת‬ ‫פה שלא יוציא מפיו אויר אלא בהנעת גרון ולשון בשתיקה בלי קול ויקרא זה בין‬ ‫היודעים בחכמה הזאת הבלעה י>‪ .‬ויש פעולות יצטרכו להזכרת השמות כגון שאר‬ ‫השמות חוץ מההויוית אמנם אזכרתם צריך כוונה לקושרם במקורים שאין לך שם‬ ‫אפילו משמות שאינם נמחקים חוץ מההויו׳׳ת שהם בספירות שלא יהיה להם מקור‬ ‫בהוי״ה ואין לך כל שם משמות אחדים שאינם תלויים בספי׳ בענף ידוע וצריך‬ ‫לקשרו ולהזכירו לפעמים כלול במקורו וזה סיבה גדולה שלא יעלה ביד הפועלים‬ ‫דבד מפני שלא ידעו מקום שמות הפעולה ולפעמי׳ יפעלו ולא בחזקה מטעם הגז׳‪.‬‬ ‫ויש שמות מלאכים יצטרכו לקשרם עם שמות הכסא ושמות הכסא במקורם והם‬ ‫שלשה מדרגות ואז הם פועלים כראוי‪ .‬ויש שמות שנוסף על מחשבה ודבור הנז'‬ ‫יצטרכו למעשה והיינו בכתיבה ובטעם תועלת הכתיבה אין לתמוה כי מציגו במצות‬ ‫התודה יצטרך אל ג׳ אלה מחשבה דבור ומעשה כגון ספר תורה וכיוצא ובענין‬ ‫כתיבת השמות יש סגולות לפי בחיגתם יש תועלתם יספיק לפעול בקלף כשר ולא‬ ‫יפסיד ‪1‬צ׳ל יקפיד! באיזה קלף ויש שיקפיד יהיה קלף גדי או קלף צבי או קלף‬ ‫שליש וכיוצא וזה תלוי לפי בחי׳ השם לא ירד כוחו לפעול בקמיע אם לא יכתוב‬ ‫כראוי וכמו שלא ישרה קדושה על ם׳ת הקדוש הכתוב על עור הדג וכיוצא והקורא‬ ‫בו לא יצא ידי חובתו מפני שיש קדושה מקפדת שלא ישרה דוקא אלא בקלף‬ ‫הראוי וכשר כן ענין כח השמות יש בחיי בהם יתייחס אליהם קלף הצבי ויש קלף‬ ‫השליש הכל לפי בחיגתם להוריד כוחם למטה לארץ לפעול‪ .‬וגם בדיו יש קפידה‬ ‫שיש שמות יועיל כתיבתם בדיו‪ .‬ויש שמות יצטרך אליהם דיו ממי ורדים וכרכום‬ ‫וקומום ואז יפעול בחזקה וזה הדיו מסוגל לכח שם מ״ב ולכל המצטרף אליו‪ .‬ויש‬ ‫‪ 0‬עיין עם׳ &‪ 9‬בהערה‪ ,‬ועמ׳ ‪.216‬‬

‫‪236‬‬

‫פ ר ק י ם על ה ק ב ל ה ה מ ע ש י ת ל ר מ י ק‬

‫שם צריך לכותבו באודם להיות הגוונים תלויים בםפי׳ כמ״ש בספיר בש׳ הגוונים‬ ‫ויש שם שצריך לחוקקו על כםף גקי ויש על הזהב הטהור וכיוצא והכל תלוי‬ ‫בבחי׳ השם ומקום מוצאו ופעולתו ויש שם חקוק בעופרת‪ ,‬ויש בהקיקה שיש קפידה‬ ‫גם בברזל כאומ׳ וכל כלי ברזל לא גשמע בבית בהבגותו ויצסרך לחקוק הצורה‬ ‫באדמה וכיוצא ויתיכו שם את הזהב או את הכסף או את העופרת‪ .‬ויש יצטרכו‬ ‫‪,‬‬

‫לכתבו בכתיבה בחרם חדש שלא נעשה בו מלאכה ( והוא כענין אל כלי חרס אל‬ ‫מים כדפי׳ סודו במקומו ויש בכל עניינים קפידה על מקום כתיבתם או תקיקתם‬ ‫כדי להמשיך כחם מלמעלה ואם לא יסודרו כפי הראוי להם לא ימשכו כחם כלל‬ ‫וטעם כולל לעגין זה להיות העשי׳ הגשמית ג״כ אמצעית בין השם והנפעל ממנו‬ ‫ולכך יצטרך עשיה ממש ובבחיגה מן הגעשים יהיה דומם או חי או צומח שיש‬ ‫מהם שיצטרכו כתיבה על עלה הדם ויש על עלה זית ויש על עלה אגוז והכל‬ ‫שהאילן יש לו אחיזה למעלה והעד ד׳ מינים שבלולב ועץ ארז ואזוב וכיוצא כמ״ש‬ ‫במקומו שיש לצמת ולכל דבד בעשי׳ תלייה למעלה אפילו בםפי׳ כדפי׳ בזוהר‪.‬‬ ‫ויש יצטרך כתיבה על עור כלב ויש על עור חתול ויש על עור הבא כגגד פניו‬ ‫של חמור ולפי הגראה כל מה שיצטרך כתיבה בעור טמא הוא טמא אלא שראיתי‬ ‫‪2‬‬

‫כותבים שם הלוז ( שהוא שם קדוש וטהור ואותיותיו אהדיי והוא גפלא צריך‬ ‫לכותבו על עור חמור מפני שפעולתו לזכירה להכגיע לב טפש כחמור ולכך יכתב‬ ‫על חמור להכגיע הקלי׳ הגסה‪ .‬ויש שמות יצטרך ישתתף אל כתיבותם ואזכרתס‬ ‫עוד עגייגים מעשיים מעגייגי העולם כגון אכילות כמו לכותבם על התפוח ולאוכלם‬ ‫וכגון לכותבם על הביצה וכיוצא וזה יורה גיכ על הדרך הגז׳ שהכתיבה תוריד‬ ‫אותו כה למטה ואכילתו לפעול הגוף והנפש מד״עגין ההוא דדך יפעל האדם מאכילת‬ ‫הפסח והמצה והמדור וכיוצא בסוד הגפש ואיגו מן הרחוק ולזה צא ולמד כי מה‬ ‫שיהיה שם חיצוגי ויאכלהו האדם יהיו עוגותיו חקוקות על עצמותיו ויהיה טומאתו‬ ‫קשה ממי שיניח עליו קמיע חיצוגי או יזכור שם חיצוגי שבלי ספק ישאב בעצמו‬ ‫הכח הטמא וידבק בו ויטמאהו ומיתתו יותר ראויה מרפואתו ע״י החיצונים כי הם‬ ‫מסיתים בני אדם לטמאם וכעובדא דירושלמי בזה בההוא עובדא דע״ז וירא ה׳‬ ‫ירחק מהם ולא יקרב אל פתח ביתם‪.‬‬

‫‪ 0‬זהו עניין כלי חרם הבשושיים מימי הגאונים שנמצאו לרוב!‬ ‫‪ (2‬עיין עליו באריכות בם׳ תולדות אדם )ווילםרשדארף תצ׳׳ד( סי׳ קע״ג‪.‬‬

‫‪237‬‬

‫נוסחי שני קמיעין‬

‫י‪.‬‬

‫נוסחי שני קמיעין המכילים חומר ישן מאדי בכ״י‬

‫״‪87‬‬

‫‪8‬‬

‫ד‬

‫ף‬

‫‪.b59,54‬‬

‫)בלי הציורים(‪.‬‬ ‫א‪ .‬יהי ד״מ אויא שתצוה למלאכיך הקדושים והםהורים רפאל צרניאל דליאל‬ ‫מלכיאל עזדיד״ו בכה כל השמות האלו שיגערו ויבסלו מן פב״פ נקז״ע )נושא קמיע זה‬ ‫‪1‬‬

‫עליו! כל חרשין ואיםודין וכיובין וסרפין ונגופין וגולפין ( ורוחין פרחין וסיוטין‬ ‫‪2‬‬

‫ושפטין וצפררין וגששין ( ואביסום שרואה ופגע פגוע ומייבשין גופין ולילין‬ ‫‪3‬‬

‫ועקלין ורוחץ בישין ושדין וכל בישין ומזיקין ומרוביא‪.‬ונזהין ובתברי ( ואסתרתא‬ ‫וצמרתא ואישתא ועדוייתא וצממיתא וסהיא וברון זכרא ונוקבתא וללהני וזיהררי‬ ‫ופגוואתא ורמשאתא וצפרירי וכל מחושין בישין ואיםורין וכל עובדין בישץ ודוין‬ ‫ושטגין וריבוצין וקטרין וכל עובדי חרשיא וחרשתא יתגערון ויתרחקון ויתערקון‬ ‫וישתבקון ויתבטלון ממגו ומן גופיה וגידוהי וגדמוהי ובשדיה ודמיה ואיברוהי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יהי רצון מלפגיך ה׳ אלהי ואלהי אבותי שתצוה למלאכיך הקדושים‬ ‫והטהורים הממוגים על עסקי בני אדם על כל השמירות ועל כל ההצלות ועל כל‬ ‫ההגנות ועל כל הרפואות שישמרו ויצילו ויגינו וירפאו את פב״פ הגקז״ע מכל מיגי‬ ‫חלאים רעים ונאמנים ומכל מיני צעד ופחד ואימה ונזק ורעדה וחדוה וחלחלה ויראה‬ ‫והרעשה וזיע ורתת ומכל מיני דוחות דעות ושדין ושדתין ולילין ולילתין וזיקין‬ ‫ומזיקין ומכל כת וכת דילהון צפרירין טהדירין ומכל מיני רוחניים ארציים מימיים‬ ‫אשיים ההולכים בסתר ובגלוי ובכל הימים והלילות ובכל הזמנים ובכל השעות‬ ‫והרגעים ובארבע תקופות השנה ושל כל שנה ושגה ומכל ההולכים בארבע פיגות‬ ‫העולם ומכל הפורחים באויד ומכל השוכנים בבתיהם בבתים ובחצרות ובשווקים‬ ‫וברחובות ובפרשת דרכים ובבורות ובבארות ובימים ובנהרים ונחלים ובהרים‬ ‫ובמדברות‬

‫ובבקעות ובשדות ובכרמים ובאשפתות ובבתי כסאות ובתנורים‬

‫ובמרחצאות וברפש ובטיט וברם ‪ (?1‬ובגגות ובאילגות ובאילגי אגוז וכל מקומותיהם‬ ‫וזויותיהם בין שיודע אני את שמם ובין שאיני יודע את שמם הנרמזים בקיז‬ ‫ושאינם נזכרים בק״ז כולם יוסרו ויבדילו ממנו כהרף עין ומכל וכל לא יוכלו‬ ‫לקרב תוך ארבע אמות שלו ומכל שכן להזיקו לא יזיקוהו ולא יפחידוהו ולא‬ ‫ירעידוהו ולא יבהילוהו ולא יאיימוהו ולא יפסידוהו ולא יראוהו ולא יתראו לו‬ ‫לא בחלום ולא בהקיץ לא ביום ולא בלילה ולא בשום זמן שבטולם בכח כל‬

‫»( למסה‪:‬דגשין‪.‬‬ ‫‪ 0‬למסה‪ :‬גולהין‪.‬‬ ‫‪ (3‬כך! גם למטה בצודה משובשת זאת במקום פתכדי•‬

‫‪238‬‬

‫נוסחי שני קמיעין‬ ‫הכתובים בק״ז ובכה‬

‫השמות‬ ‫יהו׳ה‬

‫אכתריאל‬

‫ישראל ובכח מקורו א ל ו אהו״ה‬

‫יהוד‪ .‬א ל ה י‬

‫מ ע ת ה ו ע ד ע ו ל ם א ם ״ ו ‪1‬ציור[‪.‬‬ ‫‪,‬‬

‫וגוזר ( אני עליך‬ ‫א׳ ב כ ח המלאך רפאל‬ ‫וכן עליך מ ל ך מוריה‬

‫השדים‬

‫אשמדיי מ ל ך‬

‫השולט ביום ב׳ ב כ ח מלאך‬

‫מ ל ך א ב א מ ח ר י ׳ ז ה ש ו ל ט ב י ו ם ג׳ ב כ ח‬ ‫ברקאץ‬

‫השולט ביום ד׳ ב כ ח‬ ‫ביום ה׳‬

‫השולט‬

‫השחור‬

‫מימוץ‬ ‫בילי״ד‬

‫המלאך‬

‫המלאך מיכאל‬

‫שהוא שופט ש ל‬

‫עליך מ ל ך זובעיה‬

‫ועליך מ ל ך‬

‫השולט עליך ש ל א ישלוט ע ל םב״פ‬

‫סמאל‬

‫המלאך‬

‫המלאך ענאל‬

‫סבתא‬

‫ואשמדוץ ולילית‬

‫השולט‬

‫עולימתא‬

‫צדקיאל‬

‫השולט‬

‫ואגרת ב ת‬

‫השדים‬ ‫וםטרא‬

‫א ח ר א ו ר ו ח ב ר ״ י ו ק ב ר י י וקםינ׳׳י וקםיל־י ו ם נ ת ר ־ י ו כ ל כ ת‬

‫ש מ ן ודלא דכרין ש מ ן הן א י ש הן אשד‪ .‬ו ע ל מי‬

‫לשום א ח ד מ ה ם הן איש הן א ש ה‬ ‫השמות‬

‫בכח כ ל‬

‫ניצול מ כ ל מיני‬ ‫כ ל זה יתקיים‬ ‫ועליכם‬ ‫מרוח‬

‫שאיני יודע א ת ש מ ם ל א יהיה‬

‫רשות‬

‫אמות שלו‬

‫וחזיונות‬

‫וקליפות‬

‫מלאכי הקדש‬

‫שומרי‬

‫המרכבה‬

‫מבואות‬

‫וטרופין וניגופין ורוחין פרחין וסיוטין‬

‫ורגשין‬ ‫ומנזקין‬

‫ובתברי‬

‫ונוקבא‬

‫וללהני ומרוביא‬

‫ושתקיתא‬

‫ופגע‬

‫שרואה‬ ‫ואסתרתא‬

‫פגוע‬

‫וצמרתא‬

‫וצלפא‬

‫וזהרורי ופנוותא‬

‫ואישתא‬

‫פדצופין‬

‫וחזיונות‬

‫הבריאות ב ל י שום‬

‫ושינוי‬

‫גופין‬

‫ועדויתא‬

‫ונקיט ל ב א‬

‫ורומשתא וכל‬

‫האויר‬

‫וגולהין‬

‫ומייבשין‬

‫וםטנים וריבוצין וקטרין וחרשיא‬

‫ודמיונות‬

‫בק*ז ו ע ל‬

‫דדכרין‬

‫שבעולם‬

‫בשום זמן‬

‫םנדלפו״ן ויהיה‬

‫ומכל ד ב ר‬

‫מעויע‬

‫רע‬

‫ו י ת א מ ת א א ״ א ס ם י ם ‪1‬ציור[‪.‬‬

‫ואביםום‬

‫ודוין‬

‫שנתפרסם‬

‫דילהון‬

‫אם‬ ‫רעה‬

‫כ ל‬

‫הטומאה בין מ צ ד זיק א ו מזיק א ו ש ד א ו ש ד ה‬

‫וכיובין‬

‫מלך‬

‫ונעמה‬

‫דוחין בישין ורוח‬

‫הכתובים בק״ז ובכח חפניא״ל ארסימו״ס מטטרו״ן‬ ‫שגעון ושטות‬

‫וכן‬

‫שלא‬

‫ל ק ר ב ת ו ך ד׳‬

‫ודמיונות‬

‫עליך‬

‫מחלת‬

‫וזומזומי״ת‬

‫נתפרסם‬

‫מלך‬

‫השולט עליך‪ .‬ועליכם ע ד י ת‬

‫גמרוד יקפקפוניי * ומכל‬

‫בק״ז ב י ן שיודע א נ י א ת ש מ ם ובין‬

‫עליך וכן עליך‬

‫השולט עליך וכן עליך‬

‫‪2‬‬

‫ורברניית ב ת‬

‫הנקרע שום אחד‬

‫מכם‬

‫השולט עליך וכן עליך‬

‫השולט ביום ש ב ת ב כ ח המלאך קפציאל‬ ‫ולילית‬

‫מודהיב‬

‫השולט עליךוכן עליךמ ל ך שמהורייש‬

‫השדים ב כ ח‬

‫השולט ביום ר ב כ ח‬

‫גבריאל‬

‫השולט‬

‫ביום‬

‫עבדין‬

‫להוציא כ ח‬ ‫ומכל מין‬ ‫ושפטין‬

‫הטומאה‬

‫חרישין‬ ‫וגקשין‬

‫ועקלין ו כ ל‬

‫‪3‬‬

‫וגיגופין (‬

‫בישין‬

‫ומזיקין‬

‫וצממיתא וטהיא וברון‬ ‫ומכל‬

‫בישין‬

‫מיני כ א ב‬

‫וחדישין‬

‫הבא‬

‫ואסורין‬

‫זכרא‬

‫לאליפםיה‬

‫ומעינא‬

‫בישא‬

‫ו ח ר ש ת א ו מ כ ל מ י נ י ש ג ע ו ן ו א ו ל ת ו ש י ט ו ת ‪IJJ‬‬

‫ומכל‬

‫שטות ושום ד ב ר ר ע‬

‫מיני‬

‫חלאים‬

‫ויהיה‬

‫כבדיה‬

‫חדשה‬

‫בטוב‬

‫מ ע ת ה ע ד ע ו ל ם ‪ .‬א נ ס ׳ ו ‪] .‬ציור[‪.‬‬

‫‪ (1‬עיין לסעיף הזה במאמרי על בילאד מלך השדימ מדעי היהדות א׳ עמ׳ ‪8‬ז‪ 1‬והנוסח‬ ‫' ‪.126—125‬‬ ‫המקביל לזה שלפנינו‬ ‫‪ (2‬עיין עליו במדעי היהדות ב' עמ׳ ‪.256‬‬ ‫( על המלה יש קו‪ ,‬והיא מיותרת כאן‪.‬‬ ‫ש ם ע מ‬

‫‪3‬‬

‫א ג ר ת מ ר י מ ר ד כ י בן שלמד‪.‬‬

‫‪239‬‬

‫יא•‬ ‫א ג ר ת מר׳ מ ר ד כ י ב ן ש ל מ ה ] ע ל‬

‫א ו ד ו ת ר׳‬

‫העשיל‬

‫צורף‬

‫ב ו ו י ל נ א [ א ל ר ׳ א ב ר ה ם ] ר ו ו י נ ו [ ור׳ ב נ י מ י ן כהן‪.‬‬ ‫)כ׳־י ‪ ,4° 3‬דף ‪.(26 - 25‬‬ ‫גברין גברין באורייתא‬

‫א ב ר ה ם היו יהיה בקדמיתא ובבתריתא ובין‬

‫כתיפיו שכן ב נ י מ י ן כ ה נ א קדישא לא ישבע עד יאכל טרף ומנח באחמתא בנין‬ ‫קדישין מארין )דרזין( תריסין תבירא באורייתא ובחסידותא ה״ה הנקובים בשמותם‬ ‫ארי״ה ראשי אלפי ישראל המה כי בם בחר אל ל ה י ו ת ר א ש י ג ו ל ת א ר י א ל‬ ‫ומעינין כי הן כאל כבוד שמם נאה להם כ מ ו ה ד ״ ר א ב ר ה ם וכמוהר״ר ב נ י מ י ן‬ ‫בצי נרם יאיר ויעלה כשלהבת העולה עד כי יבא שילה א״ס וכאל׳יש‪.‬‬ ‫הנה באתי כהולך רכיל מגלה סוד יינא דאורייתא דהיינו מגלה טפח ומכסה‬ ‫טפחיים להוד רום כת׳ר כבודם מהנהו הדין ותלת מ י ל י ן ש ש מ ע ת י מ פ י מ א ד י‬ ‫ד ר זי ן סתרי דםתרי סינ׳י מאן יוכל למללא קמיה שכינת׳ עלאה אתתא ודבתדייהו‬ ‫הבה)?( ממלל עימיה ד ל י ת ל י ה א ש ה א ח ד א בד מיניה יכל למללא להין‬ ‫ומלין‬

‫א ל י ן ק א ם ה ד י ן ל ג ב י ה ד ק ב ״ ה מ מ ל י ל ב פ ו מ י ה בק״ש ודא רישא‬

‫בחרבא דלית כברא דמלכא ואבא ואמא רחמין ליה ואינון גופא גטרין ליה בגין‬ ‫דאיהו מםטרא דעמודא דאמצעיתא‪ .‬ו ש מ ע ת י מ נ י ה מ ל י ן ם ת ר י ן ר ז י ן ע ל א י ו‬ ‫ד ל א א ת מ ס ר ל ג ל א ה לשום ברנש ועם כל דא אין זה אלא כטפה מן הים מן‬ ‫מייא דאורייתא דיליה ולית אנא יכל למכתב מן ההוא אורייתא ומלין גניזין רק‬ ‫כחודה של מחט כי הם מים שאין להם סוף‪ .‬ואגלה קצת למעלתכם מפה קדשו‬ ‫תראו כי נפשו קשורה בנפשכם הגם שאדאכם ואכנכם ולא ידעתי אתכם כי אעפ״י‬ ‫שאיהו לא חזי מלייהו חזי‪ .‬דק ב ק ש ת י ש כ ת ב י ד נ א י ה י ה כ מ ו ם ב ל ב מעלתכם‬ ‫כי זה כתבתי בשתיקה שאל יודע למא׳ ]=למארי[ לישגא קדישא ]גליון‪ :‬ביש״א[‬ ‫ב כ ן ב ק ש ת י ש א ל י ג ל ה מ ע ל ת כ ם ל ש ו ם ב ר ג ש כי אכתוב מאיזה מקום בחיגתו‬ ‫וגם צד הגהגתו כי מ ש נ ת ת כ ״ ו בא אליו התעוררות גדול ו ד א ה מ ר א ה מ מ ש‬ ‫כמו שראה יחזקאל גביאה ותכף כ ש ע מ ד על רגלו התחיל לכתוב‪ ,‬וקודם‬ ‫ל כ ן לא ה י ה י ו ד ע מ א י ק א א מ ר י ר ב ג ן מ מ ש ע ץ י ב ש ו ה י ה רק ב ע ל מ ל א כ ת‬ ‫צורף ו מ ש ג ת ת כ י ו רצוף אהבה‪...‬‬ ‫אכתוב למעלתכם קצת הגהגתו‪ :‬שיושב בתחלת הלילה עד ג׳ שעות בלילה‬ ‫ולומד הכל בכתיבה הכל מתוך הזוהר ומתוך תקוני זוהר ובשבעי׳ תקוני׳ ואחד ג׳‬ ‫שעות הולך לישן עד ו׳ שעות בלילה ואח״ז עמד והלך למקוה אבל לא בכל יום‬ ‫ותכף ישב ללימודו עד אור הבוקר ואח״כ הלך לבית הכנסת ותכף אחר יציאת בית‬ ‫הכנסת חזר תכף ללימודו והכל מתוך קולמוסו‪ .‬ו ח ב ר ח מ ש ה ם ס ר י ם מ ש נ ת‬

‫א ג ר ת מר׳ מ ר ד כ י בן שלמד‪.‬‬

‫‪240‬‬

‫ת כ ״ ו ע ד ה נ ה ו ה כ ל ע ל ש מ ע ו ב ר ו ך דזין וסתרין עלאץ שלא ניתן רשות‬ ‫לשום ברנש לגלאה‪ .‬ג׳ ס פ ר י ם ראשונים נקראים שלשה עדרי צאן הרובצים על‬ ‫פי הבאר ו ס פ ר ה ר ב י ע י נק׳ ע״ש ב א ד ע צ מ ו ום׳ ה ח מ ש י נ ק ר א ב ש ם א י ל ת‬ ‫א ה ב י ם ו ה כ ל י ה ו ד י ם ג ד ו ל י ם א ש ד מ מ ש מ י ש ק ו ר א ב ה ם א ח ז ו ר ע ד ה ‪...‬‬ ‫ו י ש ל ס פ ר ה ח מ י ש י ל ע ״ ע ק ר ו ב ל א ל ף ק׳ ד פ י ן ו א מ ר ש ל א י ה י ה ל ז ה‬ ‫ה ס פ ד קץ אפילו יהיו כל השמים יריעות‪ ...‬ודרך כלל שכותב יום ולילה לפי‬ ‫‪,‬‬

‫תיקוגי זוהר חדש דף י׳ ע׳ ד׳ שורה ייא ( וספד לי הגה באיזה אופן היה דרך כלל‬ ‫קול צום ממון‪ .‬היה מתקן בג׳ ספרים ראשונים ‪ ...‬והם׳ הדי בא בנקל כשהסיר ג׳‬ ‫עדרי צאן הרובצים על פי הבאר ו א מ ר ב ז ה ה ל ש ו ן ‪:‬‬

‫בזמן האר״י זיל‬

‫ה י ה ה נ ב ו א ה מ ל ב ד מ צ ד ג צ ה ו ה ו ד תרץ סמכי גביאי קשוט ולכך היה מגלה‬ ‫עניינים נסתרים ‪ ...‬א ב ל ל ע ״ ע ה ו א ב ס ו ד ע מ ו ד א ד א מ צ ע י ת א ‪.‬‬

‫א פ ו ק ל י פ ס ה תימנית יהודית־ערבית•‬ ‫)כ״י ‪ 8° 264‬דף ‪.(157‬‬ ‫שעד אחד לא נמצא בשום ספר מספרי העיבודים ודבריו אמת וצדק‪ .‬אם‬ ‫נפלה תקופת ניסן בתחלת הלילה האוכל נעשה בזול כל אותה השנה והמטבע‬ ‫ישתנה יעמוד מלך מן הדרום באותה שנה וימלך על כל העולם בחזקה ונותנים‬ ‫אוה״ע מס בכל חודש ופחד ורעדה וזיעה ורתת יפול עליהם ויערבב העולם ממזרת‬ ‫למערב וינצחו אנשי המערב אותו פעם אחד פעם ועקמו נקמה גדולה מחיילותיו‬ ‫וביזה אחר ביזה‪ .‬ואם ינצח הוא את אנשי המזרח והכית לאויב למדינתו ויכלהו‬ ‫ברוב רוגז ויכבש למלך המזרח במרמה‪.‬‬ ‫] תרגום‪[ :‬‬ ‫‪2‬‬

‫ובעד דאלך יבתדי בלמת רוכל (‬

‫ואחר כך יתחיל‬

‫‪1‬ד‪.‬קץ‪1‬‬

‫עיי הבוטח‬

‫‪3‬‬

‫אל האדי ואלמהדי או אלמנצור (‪ .‬ובעד‬ ‫‪4‬‬

‫אלדעוא ( יטלע מן סכנה בעד עמדת‬ ‫אלחצון‬

‫]וי[לם‬

‫]בןאלחצן"(‬

‫אלמסמא‬

‫באל הישיר והמיושר או המנצח ואחרי‬ ‫הקריאה יעלה מן משכנו אחרי בקור ]או‬

‫‪ (1‬כוונתו לדפוס ויניציאד״ ומדבר שם על מדרגות הנביאים‪.‬‬ ‫‪ (2‬צ״ל בלמתווכל ויש להשלים כנושא המשפט מלה כמו *הקץ׳׳ או כדומה‪.‬‬ ‫‪ (3‬כפי שמעירני ידידי ד״ר מעט‪ ,‬אלמנצור אלהאדי ואלמהדי הם שמותיהם של שלשה• הכליפים‬ ‫הראשונים מבית עבאס אחדי מיסדו אבול עבאס אלספאח‪.‬‬ ‫‪ (4‬כלומר אחרי הקריאה למאמינים לקבל עליהם את מרותו‪.‬‬ ‫‪ (5‬כגראה העתיק המעתיק החדש מכ״י קדמון ושבש את הנוסח בחסרוגות אגב העתקתו‬ ‫ההשלמה לפי הצעת חברי מר בילליג )ויירם(‪.‬‬

‫אפוקליפסה‬

‫ת י מ נ ת י ה ו ד י ת‪-‬ע ר ב י ת‬

‫‪241‬‬

‫דמרמר'( ויקים פיה אייאם יסירה ויכרג‬

‫אולי‪ :‬תקון[‬

‫מגה ויקים פי גבל צ י ן ( פ״ו יום ויכרג‬

‫הנקרא דמרמר וישהה בו ימים מועטים ויצא‬

‫המבצרים ויבא אל המבצר‬

‫נ‬

‫וידכל דירתן ‪ (3‬וילתם ז• ראיית >( פאן וקע‬

‫ממנו וישהה בהר צין פ״ו יום ויצא ויכנס‬

‫‪5‬‬

‫קתלת אלסוייל ( אלבאקי אלבהי ואן לם‬ ‫‪6‬‬

‫יקע פתן וידכל יחיג (‬

‫‪7‬‬

‫ויביע (‬

‫אלמהדי‬

‫לרידה ו •תקבצו שבעה דגלים‪ .‬ואם תקרה‬ ‫הריגת אלסוייל ]ז[ הנשאר והמפואר ]‪- It‬‬

‫אלמגתצר ויכרג מן מכה ויאכד בלאד‬ ‫אלשאם ( ויצף ( צעדה ‪ 00‬ויכרב גגראן !הרי סוב[‪ ,‬ואם לא יקרה ויבואו עליו‬ ‫ויכון‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫צלטאן‬

‫מעא‬

‫והוא]!(יכון זמאמה‬

‫אלמגתצר‬

‫יסורים ]ז[ ויכנס ‪1‬ב[יחיג ]או אולי יחיא ‪It‬‬

‫ו י מ ן כיר כביר‬

‫והוא יקבל עליו שלטון המיושר ‪1‬המהדי(‬

‫אלמהדי‬

‫‪12‬‬

‫פי צנעא ובלאדהא ובעד דאלך מחווז (‬ ‫מן‬

‫אלשאם אן גא‬

‫המקווה ויצא מן מכה ויכבוש את מדינות‬

‫‪,3‬‬

‫ש ב א ם ( קתל פי‬

‫אלשאם ר‪1‬ז אדלי‪ :‬יערוך מערכה על[ צעדה‬

‫שבאם ואן דכל צנעא הארב"( אליהא‬ ‫קתל פיהא קתל עיב‪ .‬ובעד דאלך יכרג‬

‫ויחריב נגראן ויהיה שליט יחד עם המהדי‬

‫משיח בן יוסף וימלוך פי ארץ צנעא מ׳‬

‫המקווה והיא יהיה אימאם שלו ותהיה סובה‬

‫סנה ואן לם י כ ר ג ( בעד דאלך אלמהדי‬

‫רבה בצנעא ובמדינתה ואחרי כן יסור]?!‬

‫אם לא זכו ישראל ולא עשו תשובה כרג‬

‫מן אלשאם‪ .‬אם בא לשבאם יהרג בשבאפ‬

‫בגדאד וימלוך עלא אלארץ ט׳‬

‫ואם יכנס בצנעא בברחו אליה יהרג בד‪.‬‬

‫‪,5‬‬

‫צאחב‬

‫‪,6‬‬

‫‪,7‬‬

‫אשהר‪ .‬ו ב ע ד ( דאלך יכרג אלספיאני (‬ ‫ויכרג‬

‫הריגה עלובה !מיתה של חרפה[‪ ,‬ואחרי כן‬

‫אלבגדאדי צאחב אלטבול אלהנ־‬

‫‪ 0‬אחד ממבצרי מדינת צנעא עפ״י יאקות‪.‬‬ ‫ג( *^‪ O‬הר בתימן שיש בו קבר שועיב נביא הערביב‪ .‬על פי יאקות ‪ , H I‬עמי ‪.485‬‬ ‫י•( ‪j‬״‪ ja‬עיר בתימן וכתוב כאן בתנוין‪.‬‬ ‫<־( לא ידעתי מי הוא‪.‬‬ ‫י( במקום ראיאת‪.‬‬ ‫<( אולי שם מקום ? ואולי יש לתקן יחיא ז‬ ‫ד( במקום יבאיע; מי הוא המקבל עליו את שלטונו‪ ,‬לא נאמד‪.‬‬ ‫«( כנראה כאן הכוונה לא לדמשק אלא לצפון ארץ תינלן•‬ ‫*‪ 0‬הוראתו אינה ברורה כאן• ד״ר בנעט חושב שאולי כוונתו מלשון צאף׳ ערוך מערכה על דבר•‬ ‫‪ ( 1 0‬מקום בתימן׳ עיין באנציקלופדיה של האיסלאם בערכו•‬ ‫‪ (11‬זמאמה ר״ל רסנו׳ והוא קשה להבנה‪ .‬דייר גויטיין מציע לקרוא אמאמה׳ האימאם שלו‪.‬‬ ‫צ ‪ ( 1‬אינו ברור לי• בילליג משוה ^ ‪ 3‬לסור מן ••• וחושב שמחות נכתב במקום מחווזא ^ ע ' ‪.‬‬ ‫‪ ( 1 3‬הר גבוה בצנעא עפ׳יי יאקות וד״ר גויםיין מעיר אותי שהוא שם עיר הסמוכה לצנעא‪.‬‬ ‫* ‪ ( 1‬במקום הארבא )כמו אייאם במקום אייאמא למעלה(‪.‬‬ ‫י"•!( ד״ל אם לא יצא משיח בן יוסף הגזכר למעלה‪.‬‬ ‫‪ ( 1 6‬השורות הבאות נכתבו בחרוזים׳ וד״ר גויטיין מעיר שבשירה התימנית מוסיפין בסופי החרוזים‬ ‫יו״ד בלי מובן מיוחד׳ וכן הוא גוהג כאן בשמות אלגעמאן׳ אלספיאן‪ ,‬קראן וכוי‪.‬‬ ‫ז!( על האישיות החשובה הזאת בתורת קץ הימים המוסלמית !עיין ‪Goldziher, Streit-‬‬ ‫‪) schrift des Gbazali gegen die Batinijja-Sekte‬י* ‪ (!9‬דמי ‪ 52‬וגם ‪Der Mabdi‬‬ ‫של ‪ Snouck Hurgronje‬עמי ‪. 1 1‬‬ ‫‪r‬‬

‫‪1‬‬

‫‪242‬‬

‫ת י מ נ י ת י ה ו ד ית־ע ר ב י ת‬

‫אפוקליפסה‬ ‫‪1‬‬

‫דאואגי ( והוא אלמלקב אלגעמאני ויתעב‬

‫יגא משיח בן יוסף וימלוך במדינת צנעא‬

‫אלמסלמין ואליהוד בחכם אלאדיאני ויתולא‬

‫ארבעים שנה‪ .‬ואם לא יצא ]משיח בן יוסף!‬

‫ט׳ אשהר באלקראני ויכרג בקומן כתיר‬ ‫כמא‬

‫‪2‬‬

‫אלגורבאני (‬

‫אלםפיאני‬

‫ויקתלה*‬

‫באמר אללה מא לה תאני ויכרג משיח‬ ‫בן יוסף ביב מן‬

‫‪3‬‬

‫קצר גמדאן ( ויקתל‬

‫אחרי המהדי‬

‫הזה‪1‬ז[‬

‫אם לא זכו ישראל‬

‫ולא עשו תשובה‪ ,‬אז יצא בעל בגדאד וימלוך‬ ‫על המדינה ט׳ חדשים ואחרי כן יצא‬ ‫ויצא‬

‫הבגדאדי בעל‬

‫התפיס‬

‫גמיע אלמלוך ויתולא פי ארץ צנעא מ׳‬

‫הסופיאני‬

‫סנה ויקבץ כל ישראל אלא מדינת צנעא‬

‫ההודיים ‪1‬ז[ והוא המכונה אלנעמאן והוא‬

‫או אלא אסואד *( ומא יסירו ישראל אלדי‬

‫ייגע המוסלמים והיהודים במשפט הדתות‬

‫פי ארץ צנעא אלא בעד אן יסכנו עשרת‬

‫]בענייני הדת‪ 1‬וישתרר ם׳ חדשים על ידי‬

‫השבטים מ׳ סנה בא״י לאן‬

‫י‪:‬‬

‫נהם (‬

‫גלו‬

‫הקוראן ]ז‪ 1‬ויצא עם אנשים רבים כמו העורבים‬

‫תחלה ללחלח]![ וחבור ויהדו אוהיע למשיח‬ ‫בן יוסף ולבני ישראל מנחה אחר הכרתת‬ ‫בן יוסף‬

‫אדום וישמעאל שיעשה משיח‬

‫ויהרגהו הסוסיאני במצות האל שאין שני‬ ‫לו ויצא משיח בן יוסף ב״ב ממבצר ‪1‬צמדאן‬

‫נקמות בם וירבו נקמות באויביהם‪ .‬אחר‬

‫ויהרג כל המלכים וינהג שררה במדינת‬

‫מ׳ שגה יהרג משיח בן יוסף ויהיו שונאי‬

‫צנעא מ׳ שנה ויקבץ כל ישראל אל עיר‬

‫ישראל בצדה גדולה ובעת ההיא יבוא‬

‫צנעא או אל אםואד ולא ילכו ישראל אשר‬

‫‪6‬‬

‫משיח בן דוד בהסח הדעת ( לקיים מ״ש‬ ‫כי לא בחפזון תצאו וכיון שהגיעו לאיי‬

‫במדינת צנעא אלא אחרי שישבו עשרת‬ ‫השבטים מ' שנה באיי מפני שהם גלו‬

‫יחיו המתים וכל מי שאנו ]ציל שאינו[‬ ‫מאמין באלו הדברים לא יזכה בגאולתינו‬ ‫‪7‬‬

‫בב״א והכל תלוי בתשובה ע״כ (‪.‬‬

‫תחלה לחלח וחבור ויביאו אומות העולם‬ ‫למשיח בן יוסף ולבני ישראל מנחה‪.‬‬

‫‪ ( 1‬אולי במקום אלהנדואגיה׳ מפגי החרוז )בילליג(‪.‬‬ ‫ק י "*‪ 0^-/‬העורבים•‬ ‫*(‬ ‫‪ (3‬טירה מפורסמת‪ .‬וד״ר בנעם מעיר שלפי ‪ Histoiredes Arabes, CI. Huart‬כרך ח ‪,‬‬ ‫עמי ‪ 243‬נחרב המבצר הזה בשנת ‪.1187‬‬ ‫נראה שהוא שם מקום אבל אינו ידוע לי‪.‬‬ ‫י•( בשתי מלים במקום ‪ft> V‬׳ )בילליג(•‬ ‫«( סנהדרץ צ״ז‪ ,‬אי‪.‬‬ ‫ל( אפוקליפסה מוסלמית שאותה הרוח שלטת בה׳ אבל מוצאה מסוריה‪ ,‬עיין בחוברתו של‬ ‫‪.Eine Islamische Apokalypse aus der Kreuzzugszeit (1924), R. Hartmanii.‬‬ ‫ב מ‬

‫ם‬

‫פרקים‬

‫ממגלת סתרים‬

‫‪243‬‬

‫יג•‬ ‫פרקים ממגלת סתרים וספר חזיונות לד׳ יצחק יהודה‬ ‫יחיאל מקומרנא•‬ ‫‪9‬‬

‫)כ״י ‪.(8 331‬‬ ‫שנת תר״ה ט׳ אדר שני נטלתי את ידי ובירכתי איזה שבח‪ ,‬ולא יכולתי‬ ‫לקום עדיין מחולשת כחי‪ .‬ועשיתי ויחדתי יחוד והתקשרתי בנפש מרן האלקי הריי‬ ‫ומהתדבקות הזה נפלה עלי תרדמה וראיתי כמה נשמות עד שנפל עלי פחד ורעש‬ ‫כדרכי‪ ,‬ונראה מהם מענין שאעלה לגדולה ועליתי עוד וראיתי את ר׳ יהושוע‬ ‫העשיל דפה וצעקתי ר׳ יהושוע העשיל עד שנשמע הקול לב״ב ואמר לי שהוא‬ ‫בטוב ושאלתי אותו מפני מה חלק עלי ומאיזה סבה ואמר לי שפעם אחת שמע דרשה‬ ‫מאיזה איניש דלא מעלי ומזה נכנם בו איזה ניצוץ דע והטה לבו לחלוק עלי‬ ‫ואח״כ נתקשרתי עמו באהבה וחבה ונפל עלי פחד ורעש גדול ונתעבר בי והקצתי‪.‬‬

‫תר״ה י׳יט אדר שני‬

‫עש״ק חלמתי חלום ארוך ובתוכו פירוש על המזמור‬

‫יענך ה׳ ביום צרה אמתי יענך׳ ישגבך שם אלקי יעקב שיהיה החוזק והעוז שלך‬ ‫בשם אלקי יעקב והוא להשתתף שם שמיס שם אלקי יעקב בהצער ועיקר הצער‬ ‫על בחינת איברים דשכינה המלובש בהצער וכשיהיה על דרך זה‪ ,‬אז תכף יענך‪,‬‬ ‫וכן על דרך זה פרשו לי כל המזמור‪ :‬וסוד ישגבך שם אלקי יעקב עולה תתק״ג‬ ‫שבכל ירידות ומיתות עד חסרון כים שקשה מכלם‪ ,‬בכולם ישתתף שם שמים עליו‬ ‫ואז ישלח עזרך מקדש עליו במה שהקדושה יהיה געזד ומציון צי״ע יסעדך‪,‬‬ ‫וכשיהיה על דרך זה׳ יתן לך כלבבך והמשכיל יבין לפרש הכל עדיז• והיה לי זה‬ ‫על שביום העבר היה לי צער גדול מגודל דחקי ועגיי וירידות והיה לי ביטול תורה‬ ‫ועבודה גדול מאד ומאוד• ובפרטות היה לי צעד מחסרון עצים והיה לי ביום‬ ‫חלישת דעת גדול על כל ההתנהגות שנוהג עמי הבורא• ושכחתי שם אלקי שכל‬ ‫אלה הם הבל וריק לצער עצמי על חסרון הפרנסה ועל טלטול הנוף שאני היום‬ ‫כאן ומחד בקבר לתן דין וחשבון לפני מלך עליון ועיקר הצער היה לי להצטער‬ ‫על חסרון וירידת קדש עליון השכינה שזה צער שאין גדול ממנו‪ .‬וחסרון עצים‬ ‫הם חסרון צדיק יסוד ]עולם[ עליון ותפארת אוי לי ואבוי שחיו עונותי הרבים‬ ‫גרמו לי להפריד הייחוד ולהפריד נפשי מיחוד השכינה וכי אני בדוד פחות‬ ‫ובפרטות בעיר ‪ ...‬בין פחותים שלא נמצא כמותם ואיגי יכול להחזיר אף אחד מהם‬ ‫בתשובה כי מלאו ליצנות כעננים‪ ,‬ומזה הוא שעשיתי פירוד בין קוב״ה ורמזו לי‬ ‫יענך ה׳ ביום צדה ר״ת צובי אשר על יחוד זה שבחוהו רבנן לדצובי ]?[ ואני‬ ‫הפרדתי היחוד ומזה יש לי חסרון עצים והקצתי ואמרתי ביה וב״ש חי וקיים‬ ‫לעד אמן‪...‬‬

‫‪244‬‬

‫פרקים ממגלת סתרים‬

‫תר״ה א׳ שמיני בלילה כ״ב אדר שני חלמתי שישבתי במסבת הצדיקים‬ ‫ואמרתי תודה דרוש ארוך והדרוש היה על פסוק ועבדתם את ה׳ אלהיכם בראש‬ ‫השנה‪ ,‬כי ר׳׳ה בסוד סתר כמבואר בר״מ דאתכסייא םיהדא והוא סוד החסד שהסמך‬ ‫מצםרפת לחיים ולדין ‪1‬כי חי ר׳׳ת חיים וד׳ ר׳־ת דין וגם ח׳׳ס בגמ׳ חיים וס״ד‬ ‫בגמ׳ דין[ וסוד ה״פ חסד על דדך זה ]?[ עולה סתר וסוד חיים דין עולה יקוק‬ ‫אלקיכם מש‪1‬מעז‪ 1‬ע׳׳י קול השופר נעשה חסד דין בסוד קול וחסד שלום לחסד‬ ‫ודין מסוד אמת ביחוד הפנים סוד אמת וברך את לחמך בר״ה שכל מזונותיו של‬ ‫אדם קצובין בר״ה‪ ,‬וסוד את לחמך עולה צבאות שע״י שם זה עומדין מזונות‬ ‫בנו״ה באמורים מחוברים באלף דצבאות כמבואר בדברי מרן ליודעים ושם שחיקת‬ ‫מן לצדיקים בהשפאת )י?( מזונות את לחמך ושמות יהוה צבאות כולל עליונים‬ ‫ותחתונים שכולם צריכים ברכה והשפעת מזונו כמבואר בדברי מרן על בריאת‬ ‫העולם באות ב' בשו״ה עליונים ותחתונים כולם נקראים צבאות כטעם הי צבאות‬ ‫עמנו שגם עמנו יהיה נקרא שמו על סוד יחוד ברכה ושפע מזונו משגב לנו אלהי‬ ‫יעקב סלה ליחוד פריה ורביד‪ ,‬פנים בפנים אות אלף שינויה )?( תחתונים על‬ ‫עליונים וזה וברך את לחמך בסוד אות בית ברכה בשפע מזונו השפע בדיה ע״י‬ ‫שם צבאות בסוד אמת‪ .‬ואת מימיך‪ ,‬זה יוה״כ בסוד מעין חתום ואח״כ חזרתי בו‬ ‫ואמרתי תכף ואת מימיך זה חג הסוכות ושאיבת מים חיים לניסוך ולשמחה כי‬ ‫יוה׳׳כ נכלל בסוד את לחמך שצריך לאכול בערב יוה״כ לחם חיצונית כדי לקבל‬ ‫ביו״כ בחינת לחם פנימיות בסוד דין חיים שהוא יהוה אלהיכם כולל מזוני וחיים‬ ‫כי קא יהיב רחמנא שובעא בר״ה לחיי קא יהיב וחותם חיים עד השלום גגמד‬ ‫ביו׳׳כ והכל תלוי במזוני שובעא‪ ,‬ואת מימיך‪ ,‬בעת שנדונין על המים בחג את‬ ‫מימיך ‪] ...‬שתי שורות וחצי נשארו כאן פנויות[ ‪ ...‬והסירותי מחלה מקרבך זה‬ ‫חיה רעה התלויה במדה המקטרגת על ישראל שלא יקטרג שלא יקטרג ]![ ואחיכ‬ ‫אמרתי פעמים הרבה שלא יקטרג שלא יקטרג ואח״כ אמדתי עוד ד״ת וחזרתי‬ ‫אותו הרבה פעמים שלא אשכח אותם וסיימתי שלא יקטרג שלא יקטרג הרבה‬ ‫פעמים ומתוך אלה הדברים הקצתי והכל נשכח ממני בעוונותי תכף שיצאתי לבא‬ ‫לזה העולם חוץ מפירוש הפסוק הנ״ל‪.‬‬ ‫תר״ה עש׳׳ק שמיני כיו אדר שני דאיתי את מורי דודי הקדוש רבעו צבי‬ ‫הלוך ושב בבית מדרשו ומתפלל ואמר לי שיש לו רשות תמיד לילך לבית מדרשו‬ ‫להתפלל כמו שהיה בחיים‪ .‬ותמהתי איך היה צדיק גדול וקדוש שיש לו רשות‬ ‫כזה להיות כמו בחיים והצצתי בצורתו הקדושה וגתמלאתי עוז ושמחה על שזכיתי‬ ‫לדאות ז״ל הדרו ]![ כי זה כבר ארבע עשרה שגים אחד פטירתו ובדרך הזה שהוא‬ ‫כמו בחיים‪ .‬וראיתי אותו כבר לאלפים‪ .‬ומזה כל מי שיושב על מקומו איגו עולה‬ ‫לו יפה‪ ,‬כמו שראיתי שאירע לדודי ר׳ משה ע״ה וכן לאחדים‪ .‬דלא גיחא ליה‬ ‫לצדיק שישב אחר במקומו‪ ,‬וזה אשר גתחדש שזה קרוב לחצי שגה שמחבב אותי‬

‫פרקים ממגלת סתרים‬

‫‪245‬‬

‫מאד‪ .‬ואמר לי שאציב במקומו והכל בדרך חבה ואהבה ואף דלא ניחא לי כמו‬ ‫שכבר הארכתי הענין לידידי‪ ...‬אעפ״כ אמר לי שהוא באין פנים )?( ואהיה מוכרח‪.‬‬ ‫תר״ה ליל שביעי ש׳׳פ ראיתי צדיק אחד ופניו מאירים כאור השמש‬ ‫ושאלתיו מי הוא ואמר לי מנחם שמי ונתן לי שלום בשמחה רבה ונפלאה וגם לי‬ ‫היה שמחה רבה מאד מראות פניו והקצתי‪.‬‬ ‫תר״ה עשרים יום בעומד הייתי בעיר דוקלא ובאתי שמה באישון לילה‬ ‫ואפילה ולא היה מי שיאסוף אותי הביתה עד שבא בורסקי אחד להכניס אותי‬ ‫לביתו ורציתי להתפלל מעריב ולספור ספירת העומר ולא יכולתי שם והלכתי לבית‬ ‫המדרש דשם והתפללתי והבנתי מזאת הסבה ענין ירידת השכינה וצערה בעמדה‬ ‫בשוק של בורסקי ובכיתי הרבה בכיות לפני אדון כל על צער השכינה ומרוב צערי‬ ‫נתעלפתי וישנתי מעט וראיתי במראה אור וזיו גדול בדמיון בתולה מקושטה‬ ‫ואורה מבהיק ולא זכיתי לראות הפנים ‪ ...‬ויותר אין לרשום ]י[ ‪ ...‬והיה אורה יותר‬ ‫מאור השמש בצהרים‪.‬‬ ‫תר״ז בר״ה ליל א׳ חלמתי חלום ארוך וראיתי שיש עלי דינים‪ ,‬ואח״כ‬ ‫ראיתי שאני הולך בשערות על ראשי ואמרתי בלבי שבודאי אלו השערות מורין‬ ‫על דינים קשים ר״ל וביום מסרתי גפשי והתפללתי בשמחה רבה וכשהגביהו את‬ ‫ספר התורה גראה לי הפסוק ודאית אותה וגאםפת אל עמך ולא השגחתי כלל ע״ז‬ ‫והתפללתי תפלת מוסף באור צח‪ ,‬ובליל שני חלמתי שנגלה הכתר עליון ברחמיו‬ ‫ונמחקו הדיגים‪ ,‬והרב בית יוסף היה מליץ טוב בעדו וגשאר רק גניבה׳ וגם זה‬ ‫נמחק ונגנב ממני רק סכין וכף כסף•‬ ‫תר״ז שבת תשובה ביום הייתי בחלומי בארץ הקדושה‪ - .‬ובהרבה ימים‬ ‫ראיתי את תלמידי מורי ‪ [!I‬הצדיק מוה׳ יוסף צבי‪ ,‬והצדיק מהר ר׳ משה אבלי ואת‬ ‫ר׳ ישראל בעד וכלם מנשקים אותי בשמחה•‬ ‫תר״ז כ״ח תשרי במוצאי שבת ראיתי את מורי דודי והקפיד עלי שאיני‬ ‫אומר איזה דבר משמו בשעה שאני אומר הדרוש בעת רצון‪.‬‬ ‫ש נ ת יהו׳ גואל ישראל ליל שק״פ נח ד חשוון חלמתי חלום ארוך אבל לא‬ ‫היה בזכות וצחות אלא בערבוב ואח״כ עליתי בזכות גדול וראיתי את דודי הצדיק‬ ‫מוח׳ בעריש זי״ע וידעתי שאני בחלום וראיתי את גפשו ואח״כ הלכתי למקום אחר‬ ‫וראיתי את דודי הנ‪-‬ל והייתי סבור שאגי בהקיץ והייתי זך בזכות גדול במחשבה‬ ‫ברורה ואמרתי בלבי איזה זכות יש בידי שאני דואה נשמות הצדיקים בהקיץ בלי‬ ‫זעזוע ומגודל העמחה שהיה לי‪ ,‬נתמלאתי אוד על הזכות הזה ולקחתי את ידו‬ ‫ונשקתי אותה וברכתי ברכת שהחיינו בשמחה ונהניתי מאד על המראה הזה ואמרתי‬ ‫לו ימחול לי אדוני על החיבוק ונישוק שאני מחבק ומנשק אותו ואני מלובש בחמר‬ ‫בשר ודם ומעלתו מלובש באור זך ואין מן המוסר כ״כ ליקדב לאור זך כזה בלבוש‬

‫פרקים ממגלת סתרים‬

‫‪246‬‬

‫עכור ושחק עליו ואח״כ התחלתי לבקש מלפניו ולפצור לו ]![ בתחנונים ובקשות‬ ‫הרבה ואמרתי לו יאמר לי האדון ויגלה לי על מה באתי לההיא עלמא ומה פגמתי‬ ‫ומה חסרתי והיכן מקומי בגן עדן וגלה לי גדולת גפשי אם ח״ו לא גדחתי מגדולתו‬ ‫וחבקתי אותו וגשקתי לו והרביתי עליו הפצרות ובקשות הרבה ולא רצה להשיב‬ ‫לי כי לא היה לו רשות וכשראיתי שאין מועיל כל הפצדותי‪ ,‬שאלתי ממנו ואמרתי‬ ‫לו עכיפ יגלה לי אדוגי מגדולת חדושי תורתי אם הם מקובלות למעלה לפני אדון‬ ‫כל ובפרט על ספדי אוצר החיים על המצות׳ ועל מה שכתבתי שם במצות רע״ה‬ ‫מעגין פ״ה דע״ק וחידוש מעשה בראשית‪ ,‬ויקם על רגליו בזעזוע גדול ובפחד‬ ‫ואמר התורה התורה )הרבה פעמים( וירם ימינו על שמאלו‪ ,‬בפחד ואמר התורה‬ ‫שלך וחדושים שלך בכל המתיבתות עוסקים בהם‪ ,‬ונתמלאתי שמחה לאין שיעור‬ ‫וערך והקצתי‪.‬‬

‫שנת תר׳יז‬

‫ליל ריח חשון אמרתי פיוט הושענא סוכת שלם בבכיה רבה‬

‫וגדולה והקצתי וישנתי שנית וראיתי בחלומי שעתה ר״ה והחזן התתיל לומר בקול‬ ‫מי ינוח עד מי ישפל ומי ירום והבנתי שעדין יש עלי גלות לקבל ואח״כ‬ ‫ותרומם קרני‪.‬‬

‫שנת תר״ז‬

‫ליל שבת קדש כרה חשון חלמתי שראיתי את חברי החסיד‬

‫יהושוע מבדאד ושכחתי אם הוא בחיים בעוה״ז או הוא כבר בעולם עליון ושאלתי‬ ‫אותו בגודל תשוקה אמור לי אחי חביבי מאין באת והשיב לי מעולם עליון‬ ‫ושאלתי אותו עוד בגודל תשוקה אמור לי אחי מה אגי בעולם עליון והשיב בטוב‬ ‫ובחשיבות גדול ואח״כ שאלתי אותו עוד שבשבוע העבר היה לי כעס גדול על‬ ‫אשתי שציערה אותי מאוד וגםתלקו ממגי אורות וגשמות ומלאכים ההולכים עמי‬ ‫קרוב לשני ימים האם היה עי״ז הזיק ג ד ל למעלה ולא השיב לי ע״ז כלום‪ ,‬ואמרתי‬ ‫לו בחבוק ונישוק אל תחשבני שאני שואל אותך דברים כאלה מפני שאני רוצה‬ ‫להיות רב או רבי‪ ,‬אלא שאני משתוקק להיות חלקי בה׳ אלהי ישראל עם ישראל‬ ‫והשיב לי הכל טוב והקצתי‪.‬‬

‫שנת תר״ז‬

‫בחודש שבט חלמתי שראיתי ספר תורה ובין כל פסוק היה‬

‫מלא דזין נפלאין סודות רמות ועמדתי עם מורי דודי דבינו צבי זי״ע והראה לי‬ ‫ספר הזה ואמר לי שהוא ספרי שכתבתי בתורתי וחדושי שחדשתי‪ .‬פעמים רבות‬ ‫דאיתי שאגי מגית תפלין סמן לגדולה גדולת ישראל‪.‬‬

‫שנת תר״ז‬

‫י״ב אדר ראיתי שהוא ירכ ועשיתי תשובה בכווגה גדולה‬

‫מעומקא דלבא מאד ואח״כ התפללתי תפלת מוסף ואמרתי סדר עבודה ונפלתי על‬ ‫פגי בפישוט ידים ודגלים בעת אמירת והכהנים ועשיתי תשובה גדולה והקצתי‪.‬‬ ‫סמן שגמחל עונותי‪.‬‬

‫פרקים ממגלת סתרים‬

‫‪247‬‬

‫ש נ ת תר״ז שבת קדש חיי אדר ראיתי כמה נשמות שערערו על ספדי‬ ‫אוצר החיים על תרייג מצות שלא אכתוב עוד לגלות כ״כ סודות והראו לי את‬ ‫ספדי וםעגו על כמה רבדים שיש בו ואמרתי להם ת״ל כבר ביארתי על כמה מצות‬ ‫עד פרשת בהד והרי יש בו טעמים גפלאים אמתיים והודו לי שהוא אמיתי אבל‬ ‫עכ״ז לא אכתוב עוד‪ .‬ואמרתי כשיזכני ה׳ בחיים בודאי אכתוב כי אנו מצוים‬ ‫ועומדים לידע טעמי המצות‪ ,‬ואח״כ זכיתי לראותו ‪ [!I‬איזה ניצוץ אליהו ד ל ובקשתי‬ ‫ממנו אדוני נא יתן לי שלום ונתן לי שלום וגתמלאתי שמחה מאד ופגעתי בכמה‬ ‫נשמות ואמרתי להם אחי זכיתי שאליהו נתן לי שלום והקצתי‪ .‬במוצאי שבת דאיתי‬ ‫אריה נאה ומאוים מאד‪ ,‬סמן למלכות ושנתקבלו תפלותי עיי אריה של מעלה•‬ ‫תר״ז יום א׳ דסליחות בסופו חלמתי שעלה עמוד השחר והנחתי תפלין‬ ‫שגי זוגות כמנהגי בשמחה גדולה מאוד לא תשיגנו בהקיץ שמחה כ״כ‪ ,‬סמן שאעלה‬ ‫למגוחה ולגדולה וקמתי ואמרתי סליחות בצבור וקודם התפלה הנחתי את עצמי‬ ‫לישון מעט וחלמתי עוד שהנחתי תפלין‪ ,‬סמן שבמהרה אעלה לגדולה ולגחת ולשמחה‪.‬‬

‫‪249‬‬

‫מפתחות‬ ‫)המספרים בלי תוססת עמי הם המספרים הסדוריים של כתבי היד בספר הזה(‬

‫א( שמות המחברים‬ ‫‪6‬‬

‫א ב ו אפלח השקרסטי‪ (!) ,‬ס׳ התמר ‪28‬‬ ‫‪5‬‬

‫אבוקראט‪] ,‬מיוחם לו[ ס' פנים לפנים‬ ‫אברהם‪ ,‬דברי מוסר‬ ‫אברהם בן אליעזר‬ ‫הגאולה‪ ,‬קטע‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪I‬‬ ‫‪28‬‬

‫‪2‬‬

‫אלעזר מגרמישא‪ ,‬סדר המרכבה ‪ !63‬מאמר‬ ‫על אצילות הספירות‬

‫‪142‬‬

‫ד י‬

‫ב ן מ י ב ]ז[‬ ‫]אגרת‬

‫הלוי‪,‬‬

‫סוד‬

‫‪24‬‬

‫‪6‬‬

‫‪',‬‬ ‫!‬

‫‪7‬‬

‫אברהם בן דוד׳ )רא״בד(‪ :‬לשון הראב״ד ‪17‬‬

‫האמיתי‬

‫‪2‬‬

‫‪»27‬‬

‫שם‬

‫פירוש‬

‫‪] » 2 7‬מיוחם לו[ ם׳ היחוד‬

‫‪3‬‬

‫אלעזר הקליר‪] ,‬מיוחם לו‪ 1‬קבלה מעשית‬ ‫‪43‬׳ עמי ‪.110‬‬

‫אברהם הלאנאטי ]ז‪ ,1‬ם׳ מעין חכמה ‪90‬‬

‫אפלטון׳ ]מיוחס לו[ עמי ‪4‬‬

‫אברהם בן יעקב עמדין‪ ,‬שוית קץ הימין ‪140‬‬

‫אפרים פאנציירי ]פנצירי[׳ )תלמיד האר״י(‬

‫אברהם מיכאל קארדושו‪ ,‬דרושים ‪115‬‬

‫עמ׳ ‪126‬׳ ‪127‬׳ ‪159‬‬

‫אברהם בן מרדכי אזולאי‪ ,‬ס' כנפי רוח ‪97‬‬

‫‪j‬‬

‫ארנבט דוילא נובא‪ ,‬ס׳ פנים במשפט‬

‫אברהם בן מרדכי גלאנטי‪ ,‬ס׳ ירח יקר על‬

‫‪i‬‬

‫ארסטו ]מיוחס לו[ עמי ‪183 ,4‬‬

‫הזהר )שמות( ‪ * 41‬לקוםי קבלה מתוך‬

‫‪j‬‬ ‫‪I‬‬

‫ספריו ‪42‬‬ ‫אברהם סגרי‪] ,‬אגרת אליו[ ‪116'°‬ן ‪118‬‬

‫‪j‬‬

‫אברהם בן עזרא ]מיוחס לו! גורלות '‪150‬׳‬

‫‪I‬‬

‫‪j‬‬

‫‪155‬‬ ‫אברהם קאשטרו ]מוקדש לו[ ‪33‬‬

‫ו‬

‫אברהם מקולוניא ]מיוחם לו[ ס׳ כתר שם‬

‫|‬

‫טוב‬

‫‪5‬‬

‫|‬

‫'‪23‬‬

‫אברהם רוויגו‪] ,‬אגרת אליו[‬

‫‪7‬‬

‫‪116‬‬

‫אברהם בן שלמה ארדוטיאל‪ ,‬ס׳ אבני‬ ‫זכרון ‪30‬‬

‫‪I‬‬ ‫ן‬ ‫!‬

‫המפורש[‬

‫בנימין בן אליעזר הכהן מרגייו׳‬

‫]אגרת‬

‫אליו[ '‪ ;116‬תשובה "‪116‬‬ ‫דוד בן יהודה חסיד׳ ]ביאור המלים הזרות‬ ‫‪9‬‬

‫‪ !17‬מעשה‬

‫‪1‬‬

‫‪ < 17‬מעשה מרכבה‬

‫‪"17‬‬

‫בסי תזהר[ ‪ »17‬ס׳ הגבול‬ ‫בראשית‬

‫‪1‬‬

‫‪e‬‬

‫דוד בן יצחק )גינצבורג( מפולדא׳ ס׳ מגדל‬ ‫דוד ‪43‬‬ ‫דוד יקותיאל הכהן׳ ם׳ לדוד אמת ויד כהה‬ ‫‪120‬‬ ‫‪2‬‬

‫דוד נחמיאש שליח צפת ‪145‬‬

‫בן שמואל מיראנדה׳ הגהות לסי‬

‫מבוא שערים ‪65‬‬

‫!‬ ‫ו‬

‫ז‬

‫‪28‬‬

‫אליהו בן חננאל הלוי דיין במדינת תבריז‬ ‫]מוקדש לו ס׳ חיי הנפש לר׳ ישעיה בן‬ ‫יוסף[ עמ׳ ‪43‬‬ ‫אליהו מנחם ב״ר משה מלונדריש עמי ‪114‬‬

‫‪j‬‬

‫דוד קמחי׳ פירוש פרשת בראשית על דרך‬ ‫‪6‬‬

‫‪s‬‬

‫הנסתר ‪15 » 15‬פירוש מעשה מרכבה‬ ‫דומינגו מוי דאושקה‪] ,‬שם הדרש[‬

‫‪18‬‬

‫‪24‬‬

‫דונש בן תמים‪ /‬קיצור משירוש ס' יצירה‬ ‫‪32‬‬

‫‪27‬‬

‫דן ‪1‬שם הכנף[‬ ‫האיי גאון׳‬

‫‪1‬‬

‫‪28‬‬

‫!מיוחס לו[ סוד שם בן מ ׳ ב‬

‫אליעזר בר יואל הלוי‪ ,‬סליחה עמ׳ ‪113‬‬

‫)תשובה‬

‫אליעזר נחמן סואה‪ ,‬ס' כנסי יונה עמ׳ ‪164‬‬

‫אחרים‬

‫אליקים בן יהודה המילזאהגי‪ ,‬ס׳ זהרי‬

‫תשובה יי'‪2‬‬

‫ראבי״ה ‪13‬‬

‫]ביאור שם‬

‫‪27‬‬

‫‪3‬‬

‫הבא ‪6' ,5‬‬

‫אליהו נר״ו׳ שאלת חלום‬

‫אשר בן דוד‬

‫‪28‬‬

‫דוד ירושלמי׳ דרושים ׳ ‪131‬‬

‫אברהם בן שמואל אבולעפיה׳ ס׳ חיי עולם‬ ‫אברהם‬

‫בן‬

‫‪3 3‬‬

‫הראב״ד‪,‬‬

‫‪3‬‬

‫לרבינו‬ ‫לשם‬

‫בן‬

‫נסים(‬ ‫מיב‬

‫‪6‬‬

‫‪!3‬‬ ‫‪1 1‬‬

‫פירושים‬ ‫‪2‬׳‬

‫‪18‬‬

‫‪12‬‬

‫ח י י ם ויםאל‪ ,‬שמנה שערים ‪ 5 1 - 4 8‬׳ ‪81‬׳‬

‫מפתחות‬

‫‪250‬‬

‫‪3‬‬

‫‪ !82‬עץ חיים ‪ 5 6 - 5 2‬׳ ‪59‬׳ *‪ !79‬מהדורא‬

‫]שערי צדק[ ‪ »14‬פירוש לשערי אורה‬

‫‪ 5 7‬׳ ‪ 5 8‬אוצרות חיים '‪60‬׳ ‪61‬׳‬

‫‪ 29‬סודות על סוכה‪ ,‬הקפה‪ ,‬לולב וכוי‬

‫ז‬

‫בתרא‬ ‫‪1‬‬

‫ז‬

‫‪ ! 6 2‬מבוא שערים‬

‫‪1‬‬

‫‪ ; 6 5 - 6 3‬פרי עץ‬ ‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫חיים ‪67‬׳ ‪68‬׳ )פרקים(‬ ‫‪3‬‬

‫‪;47‬‬

‫הכוונות‬ ‫‪5‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ 5 9‬׳ ‪ !69‬נוף עץ חיים ‪ 2 6‬׳ *‪»114 •83‬‬

‫ס׳ גלגולים ‪ !84‬פירושים על התורה ‪!80‬‬ ‫דרוש העקודים‬

‫‪12‬‬

‫‪ 2 7‬׳ *‪ ;83‬דרוש הדעת‬ ‫‪2‬‬

‫ז‬

‫‪1‬ז[‬

‫‪2‬‬

‫‪23‬‬

‫‪ 8‬ז עגין מלחמת מצרים‬ ‫‪12‬‬

‫‪8‬‬

‫‪8‬‬

‫המרכבה ‪ 4‬ז סוד השבת ‪ 123 , 3‬סודות‬ ‫אחרים על שבת)‪lr‬‬ ‫ז ‪2‬‬

‫נ ‪,‬‬

‫‪ 3‬ן סוד השמטה ]ז[‬ ‫‪9‬‬

‫‪ ! 3‬סוד חג המצות ‪ !23‬סוד התפילין‬ ‫‪u‬‬

‫‪12‬‬

‫‪23 » 2 3‬פי׳שחיטה על דרך קבלה‬

‫'‪ !131‬כללים '‪ :116‬פירוש ה ס ב א ‪ 7 9‬ו‬

‫יוסף חמיץ׳ ם' יודעי בינה ‪105‬‬

‫דרושי הסבא '‪79‬׳ ‪ 85‬ז פי׳ אדרא זוטא‬

‫יוסף חרוש ‪151‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫׳ ‪ ; 8 3‬ס' הלקוטים ‪ ;87‬לקוםים אחרים‬ ‫‪1 9‬‬

‫‪26‬‬

‫;‬

‫ס׳ התכונה ‪ ;86‬ספר על כוונות‬

‫מדברי ר״חו ‪ .73‬ראה גם‪ :‬י צ ח ק ל ו ר י א ‪.‬‬ ‫חיים יעקב בן אהרן‪ ,‬ס׳ פדות יעקב וגאולת‬ ‫ישראל ‪147‬‬

‫‪8‬‬

‫פירוש אדרא רבא‬

‫‪[26‬׳ ‪ ;44‬פירושים לזהר *‪114‬‬

‫יוסף בן מזאח׳ עמ׳ ‪15‬‬ ‫יוסף מערבי‪ /‬ראה‪ :‬יוסף בן טבול‬ ‫יוסף מעיר נרבונה עמ׳ ‪11‬‬

‫‪7‬‬

‫חנניה בן תרדיון‪] ,‬ס׳ מורה צדק ז(‬

‫יוסף דילה ריינה׳ עמי ‪88-87‬‬

‫‪3‬‬

‫יוסף משושן הבירה‪ ,‬עמ׳ ‪81‬‬

‫חרוש׳ ]קובץ מבני משפחת חרוש[ ‪151‬‬ ‫״‬

‫טודרום אבולעפיה‪ ,‬ם׳ אוצר הכבוד‬ ‫‪1 3‬‬

‫יהודה החסיד׳ )שאלת חלום(‬

‫‪25‬‬

‫‪ ; 2‬סוד על‬

‫‪8‬‬

‫יוסף ב״ר שמואל !מעשה בראשית[ ‪116‬‬ ‫יחיא צאלח‪ ,‬ס׳ זבח פסח ‪143‬‬ ‫יעקב מאראגי‪ ,‬פי׳ אדרא זוטא ‪119‬‬

‫‪7‬‬

‫שם בן מ׳׳ב י ‪2 6‬‬ ‫יהודה ]בן משה[ אלבוטיני׳ ם׳ סולם העליה‬

‫‪2‬‬

‫יעקב בן מלכא‪] ,‬שירים בקבלה[ ‪14‬‬ ‫‪1‬‬

‫יעקב צמח׳ ס׳ קול ברמה ‪88‬׳ ‪ ;89‬קטע‬

‫‪6‬‬

‫‪1‬‬

‫מס׳ נגיד ומצור‪122 .‬‬

‫יהודה משען׳ עמי ‪104‬׳ ‪159‬‬

‫יעקב בר ששת׳ ]מעשה בראשית[‬

‫יהודה מארץ נבארה׳ עמ׳ ‪11‬‬ ‫יהודה שאראף׳ עמי ‪127‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪23‬‬

‫ר׳ יהושע בן לוי ]מיוחס לו[ מכתב ששלח‬ ‫‪2 5‬‬

‫‪8‬‬

‫‪,116‬‬

‫]צירופים[ ‪ 43‬דף ‪217‬‬

‫יהונתן׳ ם׳ אור השכל על התורה ‪,22‬‬ ‫מגן עדן‬

‫יוסף בן טבול‪/‬‬

‫]עיי׳‬

‫יוסף בן משה אלאשקר‪ ,‬ס' צפנת׳פענח ‪31‬‬

‫חכמי קסםיליא׳ עמ׳ ‪74‬‬

‫‪5‬‬

‫‪ » 3‬פירוש‬

‫יצחק בן אהרן פירירה‪,‬‬

‫!הערות‬

‫לסדור‬

‫הרש״ש[ ‪128-123‬‬ ‫יצחק אהרן בן מאיר מצאצאי שאול וואל׳‬

‫‪3‬‬

‫ס׳ פרישת אהרן על הזהר ‪ »12‬על שיר‬

‫‪7‬‬

‫יהושע העשיל צורף בווילנא ‪116‬‬

‫השירים ‪ »136‬על ס' משנת חסידים ‪137‬‬

‫יהושע סגרי‪ ,‬ס' אבני חפץ ‪118‬‬ ‫]‪24‬יהושע[ ן׳ שועיב׳ צדיק ורע לו‬

‫‪u‬‬

‫יצחק אלעאכאנוי׳ ראה‪ :‬יצחק דמן עכו‬

‫יואל סירק‪-‬ם ]ז[‪ ,‬ביאורים על פרדס דמונים‬

‫מקאמרנא׳‬

‫יצחק יהודה יחיאל‬

‫חזיונות׳‬

‫‪1‬‬

‫מגלת סתרים ‪138‬‬

‫"‪27‬‬ ‫ר׳ יוזפא קשטיל‪ ,‬דודו של ר׳ דוד בן יצחק‬ ‫מסולדא עמי ‪110‬‬

‫יצחק בן יעקב הכהן‪] ,‬מאמר על האצילות[‬ ‫ג ו‬

‫יוסף בן אברהם ן׳ ציאח‪ ,‬ם׳ אבן השהם ‪33‬‬ ‫יוסף בן אהרן הכהן׳ לקט הכסף ‪141‬‬

‫יצחק לוריא׳ פי' ספרא דצניעותא ]האמיתי[‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫יוסף אמון׳ ‪122‬‬

‫‪26‬‬ ‫ג‬

‫‪5‬‬

‫נ‬

‫‪ 2 5‬׳ ‪ 2 6‬׳ '‪27‬׳ ‪ ,72‬ס׳ היחידים ‪1 1 6‬‬ ‫‪1‬‬

‫סדור האר״י ‪71‬׳‬ ‫‪1‬‬

‫יוסף ארזין׳ תלמיד האר״י ‪68‬‬

‫קושיות הרמיק‬ ‫‪1‬‬

‫יוסף גיקאסילייא‪ ,‬שערי אורה ‪ 1 4‬׳‬

‫‪10‬‬

‫‪15‬ן‬

‫סוד המרגלא‬

‫‪4‬‬

‫נ‬

‫‪;72‬‬

‫תשובות‬

‫ז‬

‫על‬

‫‪] !79‬על פי תורתו[‬ ‫‪8‬‬

‫‪25‬׳ ‪:27‬‬

‫פירוש לאדרא‬

‫‪251‬‬

‫מפתחות‬ ‫‪11‬‬

‫זוטא‬

‫‪ 2 7‬׳ ‪ ;45‬פירוש התקונים ‪;78‬‬ ‫‪3‬‬

‫פי׳ להתחלת הזהר‬

‫‪;83‬‬

‫כתיבת‬

‫סוד‬

‫‪8‬‬

‫‪19‬‬

‫יצחק דמן עכו׳ ‪1‬קבלה מעשית[‬

‫‪2‬‬

‫‪25‬‬

‫משה מאג׳אר ]הערות[ ‪125‬‬ ‫‪1‬‬

‫משה נג׳ארה תלמיד האר״י ‪68‬‬ ‫‪3‬‬

‫משה בר נחמן‪] ,‬אגרת אליו[ ‪ ; 3‬פירושם׳‬

‫‪15‬‬

‫ישראל סרוק׳ פירוש‬

‫מאיר‬

‫‪24‬׳‬

‫‪ 2 4‬ז ]שאלות על עבין‬

‫השירים עמי ‪23‬‬

‫הנפש‪ 1:‬מאמר עץ חיים׳ סוד עץ הדעת׳‬

‫‪16‬‬

‫‪17‬‬

‫יעקב ורחל[ ‪ *8‬סודות ]?[ ‪ ;8‬פרשת שיר‬

‫ישעיה בן יוסף מתבריז׳ ‪1‬חלקים מסי חיי‬

‫‪,25‬‬

‫‪1 5‬‬

‫השירים של‬

‫‪2‬‬

‫שבת‬

‫‪6‬‬

‫בן יהודה ליב כ״ץ פאפרש‪ ,‬ם׳ כוכבי‬

‫‪28‬‬

‫יצירה פיא‬ ‫‪1 9‬‬

‫‪ 2 7‬׳ ‪ 1 1 1‬׳ ‪112‬‬

‫קמיע של ז׳ איתין‬

‫‪;27‬‬

‫‪8‬‬

‫‪1 9‬‬

‫‪ 2 5‬׳ ‪ ; 2 7‬פירוש מעשה בראשית ‪!116‬‬ ‫‪3‬‬

‫תפלות ' ‪ 2‬׳ ‪ 152‬דף ‪] ;10‬קבלה מעשית[‬

‫אור )תורה אור׳ אור בהיר׳ מאורי אור׳‬

‫נ ‪,‬‬

‫אור נר׳ אור זרוע׳ אור שבת׳ אור רב(‬

‫לו[ ס' שער השמים ‪16‬‬

‫מאיר בן שלמה אביסהולה‪,‬‬

‫פירוש‬

‫לס׳‬

‫מאיר ]רוטנבורג[׳ פתיחת הלב‬

‫‪1 3‬‬

‫‪ ; 2 3‬פירוש על התורה ‪ ?34‬פירוש ספר‬

‫‪ ;36‬פירוש‬

‫‪2‬‬

‫לזוהר‬

‫איכה‬

‫על‬

‫‪18‬‬

‫‪;25‬‬

‫]פירוש על‬

‫‪ ] 1 8‬ט ע מ י המצות[ ‪ ; 24‬תפלה‬

‫פירוש סדר‬

‫מנחם בן בנימין מריקאנאטי׳‬ ‫נ ז‬

‫הסבא ‪ ;38‬ס׳ אלימה ‪;39‬‬

‫עבודת יום הכסורים ‪ ;40‬ם׳ תפלה למשה‬

‫‪] 2‬מנחם רקנדא![‬

‫מנחם די לונזאנו׳ עמ׳ ‪152 ,116-115‬׳‬

‫‪2‬‬

‫‪90‬‬

‫משה בר שלמה בר שמעון מבורגוש׳ פירוש‬

‫‪156‬‬ ‫מנחם עזריה מפאנו‪ ,‬ס׳ כנפי היונה‬ ‫‪2‬‬

‫פרדס‬

‫שמועה בענין הגלגול ‪ ;37‬ביאור דברי‬

‫‪s‬‬

‫לליסטים‬

‫‪24‬‬

‫קורדובירו‪,‬‬

‫דמונים‬

‫]קטע[‬

‫יצירה ‪ ;35‬פירוש לזוהר שיר השירים‬

‫הבהיר עמי ‪147‬‬

‫התורה[‬

‫‪6‬‬

‫‪ 2‬דף ‪53‬׳'‪ 28‬דף ‪] ;148 ;21‬מיוחס‬

‫משה‬

‫‪ ;101‬אור זרוע ‪ ;102‬אור רב '‪112‬‬

‫;‬

‫׳ ‪] ; 3‬שער‬

‫‪1 124‬מס׳ הנפש‬

‫‪1‬‬

‫ישעיה׳ ביאור לס׳ םץ חיים ־‪130‬‬

‫נ ‪,‬‬

‫״‬

‫החכמה[‬

‫ראה גם‪ :‬חיים ויטאל‬

‫גן עדן‬

‫משה די ליאון׳ סוד השבת‬ ‫יסוד המרכבה[ ‪ 4‬׳‬

‫השם "‪ ;27‬סודות שונים ‪;42‬‬

‫‪1 - 3‬‬

‫משה יונה‪ ,‬תלמיד האר״י '‪68‬‬ ‫‪2 2‬‬

‫״‬

‫‪3‬‬

‫‪ ;95 ,94‬ע״ב ידיעות‬

‫'‪;25‬‬

‫מקבלת האר״י ‪ ; 93‬מאה‬

‫‪10‬‬

‫‪25‬׳‬

‫לקוסים‬

‫קשימה ‪; 96‬‬

‫‪18‬‬

‫השמאלי‬

‫‪ ; 3‬קצור מסי עמוד‬

‫‪26‬‬

‫בחוניא בן הקנה׳ ם׳ הבהיר‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫נחמיה בן ה׳׳ר אברהם מגורוייצא׳ ]מוור־‬

‫‪2‬‬

‫מאמר המלואים "‪89 ,25‬‬ ‫מסעוד שלום ב״ר יוסף ארוואח‪ .‬ם׳ מרחיב‬

‫מיישא[ פתיחת הלב‬

‫‪1 3‬‬

‫‪2‬‬

‫רבינו נסים‪ ,‬עמי ‪15‬‬

‫גד ‪132‬‬ ‫מרדכי בן‬

‫על שם בן מ׳׳ב‬

‫‪1 0‬‬

‫שלמה‬

‫בווינלא׳‬

‫אגרת‬

‫לר׳‬

‫נתן‪ ,‬בם׳ מנורת המאור '‪24‬‬ ‫נתן בן אביגדור‪] ,‬ז[‬

‫אברהם רוויגו '‪116‬‬ ‫‪5‬‬

‫משה מעיר אלימאנייא‪] ,‬קבלה מעשית[ ‪2‬‬ ‫משה מבורגוש‪ ,‬ראה‪ :‬משה בר שלמה בן‬

‫הנסתר‬

‫‪22‬‬

‫ביאורים‬

‫דרך‬

‫על‬

‫‪23‬‬

‫נתן שפירא ירושלמי׳ וימודו בעומר ‪; 103‬‬ ‫מאורות נתן ‪ ; 104‬הגהות על ם' הכוונות‬

‫שמעון‬ ‫משה זבות׳ ס׳ יודעי בינה ‪ ; 105‬הגהות על‬ ‫‪1‬‬

‫ס' ה כ ו ו נ ו ת ‪ ; 1 0 6‬שבולת של לקט ‪»107‬‬ ‫שרשי השמות ‪108‬׳ ‪ ; 109‬ערבי הבנויים‬ ‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫‪106‬‬

‫נתן שפירא מקראקא׳ ס׳ מגלה עמוקות ‪100‬‬ ‫• ע ד י ה גאון׳ מפי׳ ס׳ יצירה‬

‫]מיוחס‬

‫‪110‬׳ ‪111‬׳ ‪ »112‬הגהות לס׳ אוצרות‬

‫‪8‬‬

‫חיים ‪ 6 0‬׳ '‪62‬׳ ‪113‬‬

‫]פירוש אחר מיוחם לו[ עמ׳ ‪;81‬‬

‫‪2‬‬

‫משה חיים לוצאסו‪ ,‬קליח פתחי חכמה ‪117‬‬

‫‪31‬‬

‫לו[‬ ‫‪26‬‬

‫‪17‬׳ ‪ »Ir]27‬קבלת ר ב ע ו סעדיה ‪;27‬‬ ‫‪6‬‬

‫]קבלה מעשה[ ‪ 2‬דף ‪64‬‬

‫תיקון‬

‫‪252‬‬

‫מס ת ח ו ת‬

‫סעדיה נר״ו׳ ]סודות[ '‪24‬‬ ‫סעדיה בן יוסף צפירה‪ ,‬ם׳ כסף צרוף ‪144‬‬ ‫סרוול׳ ]האלוף[ עמ׳ ‪162‬‬ ‫עזרא׳ ]מפירושו לשיר השירים[ ‪6‬‬ ‫עזריאל‪ ,‬פי׳ ההגדות ‪] , 1‬קטעים[ ‪3‬‬ ‫עמנואל בן יעקב‪ ,‬בעל הכנםים *‪28‬‬ ‫עמרם׳ )רב ע׳ גאון( פי׳ שם בן מ״ב ]מיוחס‬ ‫לו[ ‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪20‬‬

‫נ‬

‫״‬

‫עקיבה‪] ,‬מיוחס לו‪ 1‬שם קדוש ‪ »24'°‬פתיחת‬ ‫הלב ‪) 43‬עמי ‪(111‬‬ ‫קנה בן קנה‪] ,‬סי הפליאה[ ‪157,4‬‬ ‫ראב״ד‪ ,‬ראה‪ :‬אברהם בן דוד‬ ‫שלום בר חיים׳ ]קבלה מעשית'[‪ 28‬דף ‪23‬‬ ‫שלום שרעבי׳ הקדמת רחובות הנהר ‪»106‬‬

‫‪M‬‬

‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪7‬‬

‫‪b‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫סדור‬

‫הגהות לעץ חיים ‪55‬׳ '‪!121‬‬ ‫הרש״ש ‪122‬׳ ‪128-123‬‬ ‫שלמה בן דוד הכהן׳ לחם שלמה ‪98‬‬ ‫שם טוב בן יעקב מפארו׳ היחוד *‪3‬‬ ‫שם טוב ספרדי מעיר ליאון׳ ]ז[ שערי צדק ‪7‬‬ ‫שם טוב סלכון‪ ,‬ניע ]סגולות[ '‪28‬‬ ‫שמואל הכהן ]ן׳ חפני[׳ ס׳ הישר ]מיוחס‬ ‫‪2‬‬

‫לו[ עמי ‪111‬‬ ‫שמואל אבן מוטום‪ ,‬משובב נתיבות ]קטע[‬ ‫‪26‬‬ ‫שמואל פודילא‪] ,‬פודולא[ תשובת האר״י‬ ‫אליו עמ׳ ‪137‬׳ ‪152‬׳ ‪159‬‬ ‫שמעון אורי׳ )תלמיד האריי( ם׳ לקוםים‬ ‫ממנו עמ׳ ‪126‬‬ ‫שמעון יוסף נסים׳ שער שמעון ‪133‬׳ ‪134‬‬ ‫שמעון ן׳ לביא׳ עמי ‪151‬׳ ‪181‬‬ ‫שמעון הצרפתי׳ ]קבלה מעשית[ '‪28‬‬ ‫שמעיה אשכנזי תלמיד האר׳י׳ דרוש‬ ‫השתלשלות העולמות ‪26‬‬ ‫שמריה בן אליהו מאקריטי׳ פירוש ש*ר‬ ‫השירים *‪15‬‬ ‫שמשון באקי‪] ,‬או בק[ סדר האצילות ‪»26‬‬ ‫תפילות ‪74‬׳ ‪118‬‬ ‫שרירא גאון‪] ,‬מיוחם לו[ ס׳ היחוד ‪3‬‬ ‫רבינו תם‪ ,‬קבלה מיוחסת לו ‪ 74‬דף ‪1153‬‬ ‫‪ 152‬דף ‪45‬‬ ‫תנחום בן משה דבלקאיידי]‪ ,‬מתרגם! ‪28‬‬ ‫עיין גם סופרים‬ ‫‪s‬‬

‫‪j‬‬ ‫‪1‬‬

‫ל‬

‫‪4‬‬

‫‪s‬‬

‫ב( שמות ס פ ר י ם‬ ‫אבן השהם לר׳ יוסף ן׳ ציאח ‪33‬‬ ‫אבני זכרוןלר׳ אברהם בן שלמה ארדוטיאל‬ ‫‪30‬‬ ‫אבני חפץ לר' יהושע סגרי ‪118‬‬ ‫אגרת סוד הגאולה לר׳ אברהם הלוי ‪24‬‬ ‫אוצר הכבוד לר׳ טודרוס אבולעפיה "‪25‬‬ ‫אוצרות חיים לר׳ חיים ויטאל '‪60‬׳ ‪61‬׳ '‪62‬‬ ‫אור בהיר לר׳ מאיר פאסרש ‪101‬‬ ‫אור זרוע לר׳ מאיר פאפרש ‪101‬׳ ‪,102‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫זהר‬

‫אור יקר לר׳ משה קורדובירו ]על‬ ‫שיר השירים[ ‪ ,36‬על הסבא ‪38‬‬ ‫אוד נר לר' מאיר פאפרש * ‪101‬‬ ‫אור רב לר׳ מאיר פאפרש ‪112 ,101‬‬ ‫אור שבת לר' מאיר פאפדש '‪101‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪1‬‬

‫אור השכל לר׳ יהונתן ‪23' ,22‬‬ ‫אורים ותומים ]גורלות[ ‪156 ,150‬‬ ‫ם׳ האותיות השכליות ‪3‬‬ ‫ספר האיצקליטי ]איצטלקיסי[ עמ׳ ‪65‬‬ ‫אלימה לר׳ משה קורדובירו ‪39‬‬ ‫אלפא ביתא ]של מלאכים[ ' ‪ 2‬דף ‪27' <63‬‬ ‫אמתחת בנימין ]תפלה משם[ ‪153‬‬ ‫ארבע מחנו•‪ /‬שכינה ]ציור[ ‪23'°‬‬ ‫ביאור דברי הסבא לר׳ משה קורדובירו ‪38‬‬ ‫ביאור ם' יצירה לר׳ שמואל אבן מוטוט "‪26‬‬ ‫]ביאורים על דרך הנסתר לר׳ גתן בן‬ ‫‪9‬‬

‫‪3‬‬

‫‪8‬‬

‫‪22‬‬

‫אביגדור? קטעים[ ‪2 3‬‬ ‫ביאורים על פרדס דמונים "‪27‬‬ ‫בהיר '‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫בריאה ]ם׳ למודי אצילות חיב[ ‪26'°‬׳ ‪27‬‬

‫‪253‬‬

‫פחחות‬ ‫‪5‬‬

‫ברית מנוחה ‪17‬׳ ‪20‬׳ ‪21‬‬ ‫הנבול לר־ דוד בן יהודה החסיד '‪17‬‬ ‫גורלות ׳'‪155 .150 .148‬׳ ‪156‬‬ ‫ס׳ הגלגולים לר׳ חיים ויטאל ‪84‬‬ ‫גלי עמיקתא ‪1‬פי׳ אדרא זוטא[ ‪,45 ,27‬‬ ‫'‪83° ,77‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫דיני חיבוט הקבר לר׳ אברהם גלאנטי ‪42‬‬ ‫דף ‪41‬‬ ‫דקדוקי סופרים על סידור הרשיש ‪— 123‬‬ ‫‪128‬‬ ‫דרוש אדם קדמון והאצילות ‪25‬‬ ‫דרוש אחימעץ ‪116‬‬ ‫דרוש אסב״ח ‪87 .27" .25‬‬ ‫דרוש הדעת לר׳ חיים ויטאל ‪131‬‬ ‫דרוש השתלשלות העולמות לר' שמעיד‪.‬‬ ‫אשכנזי ‪26‬‬ ‫דרוש יציאת מצרים לדי דוד ירושלמי ‪131‬‬ ‫דרוש מטי ולא מטי '‪94‬‬ ‫דרוש המלכים לר׳ גדליה הלוי ‪88‬‬ ‫דרוש המקיפין ‪116‬‬ ‫דרוש עקודים נקודים ‪27‬‬ ‫דרוש של קודם האצילות *‪70‬‬ ‫דרושי הסבא בסודות הגלגולים לדי חיים‬ ‫‪12‬‬

‫‪12‬‬

‫‪6‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪s‬‬

‫‪6‬‬

‫‪12‬‬

‫‪1‬‬

‫ויסאל ‪79‬׳ ‪85‬‬ ‫דרושים לאברהם מיכאל קארדושו ‪115‬‬ ‫דרך עץ חיים לר׳ חיים וימאל‪ ,‬ראה‪ :‬עץ‬ ‫חיים‬ ‫דרכי הקבלה ופירוש הקבלה מתפלת י* ח ‪2‬‬ ‫דרשות מבני משפחת חרוש ‪151‬‬ ‫הבדלה דר׳ עקיבה עמי ‪76‬׳ ‪82‬׳ ‪180‬‬ ‫הגהות על ם׳ עץ חיים לר' שלום שרעבי‬ ‫‪121‬‬ ‫הגהות לסי אוצרות חיים לר׳ משה זכות ‪113‬‬ ‫הגהות לס׳ עץ חיים ‪130‬‬ ‫הגהות על ספר הכוונות לר' גתן שפירא‬ ‫ור׳ משה זכות ‪106‬‬ ‫היכלות ]קטע[ *‪24‬‬ ‫התחלת החכמה ‪25‬׳ ‪83 ,47‬‬ ‫וימודו בעומר לר' נתן שפירא ירושלמי ‪103‬‬ ‫ויכוח התלמידים הבוגדים ‪135‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫נ‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫*בח פסח לר' יחיא צאלח ‪143‬‬ ‫זה אלי ואנוהו לאברהם מיכאל קארדושו‬ ‫'‪115‬‬ ‫ס׳ הזהר )פרשיות שונות‪ ,‬ויקרא( ‪ ;9‬מדרש‬ ‫רות הנעלם ‪11‬׳ *‪ 15‬ז ]קטעים שונים[‬ ‫'‪ ;24 ,23‬מרכבה מהזהר ‪ ;4‬כללי‬ ‫מפר הזהר '‪32‬‬ ‫זהרי ראבייה לדי אליקים בן יהודה‬ ‫המילזאהגי ‪13‬‬ ‫חזיונות ומגלת סתרים לר' יצחק יהודה‬ ‫יחיאל מקאמרנא ‪138‬‬ ‫חיי הנפש ]חלקים מ מ נ ו ‪15'~ 1‬‬ ‫חיי עולם הבא לר' אברהם אבולעפיה ‪5‬׳ '‪6‬‬ ‫]חכמת הצירוף‪ ,‬מאמר על! "‪2‬‬ ‫‪ 1‬ח כ מ ת הצירוף‪ ,‬ספר על( ‪19‬‬ ‫ס׳ חנוך )ס׳ היכלות( *‪4‬‬ ‫צעמי המצות לר׳ מנחם מריקאנאטי ]קטע[‬ ‫*‪24‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪12‬‬

‫‪3‬‬

‫טעמים ‪149‬‬ ‫יודעי בינה לר' יוסף חמיץ ולר׳ משה זכותו‬ ‫‪105‬‬ ‫סי היחוד ]לדי שם סוב מפארו‪ ,‬מיוחם כאן‬ ‫לרב שרירא גאון[ *‪3‬‬ ‫היחוד האמיתי לר׳ אליעזר מגרמישא ‪3‬‬ ‫היהודים של האר״י ‪116‬‬ ‫יצירה *‪] :91‬קטעים[ ‪3‬‬ ‫ירח יקר )על זהר שמות( לדי אברהם‬ ‫‪2‬‬

‫‪5‬‬

‫‪5‬‬

‫גלאנטי ‪41‬‬ ‫ספר הישר מיוחס לר' שמואל הכהן ]ן׳‬ ‫חפני[ עמי ‪111‬‬ ‫הכוונות לר' חיים ויטאל '‪] ;69 ,59‬כוונות‬ ‫אחרות[ ‪73‬‬ ‫כוכבי אור לר׳ מאיר פאפרש ‪101‬‬ ‫כלל אחד מעניני הקבלה *‪27‬‬ ‫כלל מדרבי הקבלה ]ס׳ כתר שם טוב[ ‪23‬‬ ‫כללי ספר הזהר ‪32‬‬ ‫כללים ]בקבלת האר׳י[ ‪116 ;55‬‬ ‫כנפי יונה לרמ״ע מפאנו ‪95 ,94 ,25‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪1‬‬

‫‪9‬‬

‫‪2‬‬

‫‪10‬‬

‫‪2‬‬

‫כנפי רוח לדי אברהם אזולאי ‪97‬‬ ‫כסף צרוף לר' סעדיה בן יוסף צפירה ‪144‬‬

‫‪254‬‬

‫מפתחות‬ ‫‪5‬‬

‫כתות הנעלבים ‪150‬‬ ‫כתר שם טוב לר׳ אברהם ‪23‬‬ ‫ל ב טהור ‪129‬‬ ‫לדוד אמת ויד כהה לר׳ דוד יקותיאל הכהן‬ ‫‪120‬‬

‫‪12‬‬

‫‪15‬‬

‫‪4‬‬

‫לוח ההקסים לר׳ עמנואל בן יעקב ‪28‬‬ ‫לחולי הכפייה ‪1‬ם׳ הנעלבים[ ‪150‬‬ ‫לחם שלמה לר׳ שלמה בן דוד הכהן ‪98‬‬ ‫למודי אצילות ‪25‬‬ ‫למודי בריאה ]ח״כ מם׳ למודי אצילות[ ‪26‬‬ ‫לקוסי שושן ‪145‬‬ ‫ס' הליקוטים לר׳ חיים ויטאל ‪87‬‬ ‫לקוסים נתקנו עיי הרמ״ע ז״ל ‪93‬‬ ‫]לקוטים[ ‪ ,2‬׳ ‪ ' . 2‬׳ ‪3 , 3‬׳ ‪,8* .6‬‬ ‫‪23,‬‬ ‫' ׳‪149‬‬ ‫]לקוטים וכוונות מקבלת האר״י[ ־־ ‪,25‬‬ ‫‪ 2 7 , 2 6 2 6 ,‬׳ ‪70‬׳ ‪,77 ,74 ,70‬‬ ‫‪152 ,99‬‬ ‫לקט הכסף לר׳ יוסף בן אהרן הכהן ‪141‬‬ ‫ס׳ הלשכות !והוא ס' מערכת האלהות! עמ׳‬ ‫‪84 ,24-23‬‬ ‫מאה קשיטה לרמיע מפאנו ‪96‬‬ ‫מאורי אור לר׳ מאיר פאפרש ‪101‬‬ ‫מאורות נתן לר׳נתן שפירא ירושלמי ‪104‬‬ ‫מאמר המלואים לרמ״ע מפאנו ‪89 ,25‬‬ ‫!מבוא לקבלת האריי[ ‪139‬‬ ‫מבוא שערים לר׳ חיים ויטאל ‪65 ,64 .63‬‬ ‫מגדל דוד לר׳ דוד בן יצחק מפולדא ‪43‬‬ ‫מגלה עמוקות לר׳ נתן שפירא ‪100‬‬ ‫מגלה עמוקות ]נגד החסידים[ ‪135‬‬ ‫מגלת סתרים לר' יצחק יהודה יתיאל‬ ‫‪5‬‬

‫‪2‬‬

‫‪10‬‬

‫‪3‬‬

‫‪J t 2 3‬‬

‫‪10‬‬

‫‪5‬‬

‫‪9‬‬

‫‪24‬‬

‫‪14‬‬

‫‪2‬‬

‫‪,‬‬

‫‪J‬‬

‫‪9‬‬

‫־‬

‫‪9‬‬

‫‪4‬‬

‫״‬

‫‪ f -‬י‬

‫‪5‬‬

‫‪3‬‬

‫‪7‬‬

‫‪:,‬‬

‫‪3‬‬

‫״‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫מקאמרגא '‪138‬‬ ‫מדרש רות הנעלם‪ ,‬ראה‪ :‬זהר‬ ‫מורה צדק המיוחס לר׳ חנניא בן תרדיון ‪3‬‬ ‫מזל אריםםיטלום הרופא לחולה ‪150‬‬ ‫ם' המלאך המשיב ‪32‬‬ ‫מלאכת סופר )לר׳ משה זבארה זז‪ (42‬דף ‪92‬‬ ‫ם׳ המלבוש עמ׳ ‪94‬‬ ‫!מנהגי האר״י[ ‪32‬‬ ‫מנורת המאור לר׳ נתן ‪24‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪b‬‬

‫‪4‬‬

‫‪9‬‬

‫מסורת ר׳ אליעזר הגדול עמי ‪46‬‬ ‫מעין החכמה )שמושי תורה( ‪2‬‬ ‫מעין החכמה לר׳ אברהם הלאגאסי ‪90‬‬ ‫מעין החכמה שנתן מיכאל לפאלי '""‪27‬‬ ‫מעין החכמה )קבלת האריי(‪ ,‬ראה‪ :‬התחלת‬ ‫החכמה‬ ‫מערכת האלהות ]קטע[ ‪24‬‬ ‫מעשה בראשית של ר׳ ישמעאל בן אלישע ‪4‬‬ ‫מעשה ה׳ ‪138‬‬ ‫מעשה מרכבה ) ‪ 4‬״ ‪( 2‬‬ ‫מקור השכל ) ‪ -‬שער השמים[ ‪16‬‬ ‫מראות אלהים ]סוד עשרה מראות[ ‪23‬‬ ‫מרחיב גד לר' מסעוד שלום ביר יוסף ‪132‬‬ ‫מרכבה מזוהר עם פירוש שני הרבנים ר'‬ ‫יוסף גיקאטיליא ור׳ משה די ליאון ‪4‬‬ ‫מרכבה רבא ומרכבה זוטא עמי ‪23‬‬ ‫משובב נתיבות לד׳ שמואל אבן מוטוט ‪24‬‬ ‫ם' המשיב‪ .‬ראה‪ :‬ס׳ המלאך המשיב‬ ‫משל מענין הספירות ‪27 ,16‬‬ ‫נוף עץ חיים לר׳ חיים ויטאל *‪83‬‬ ‫נסיון מהפורוונקא ‪ 2‬דף ‪52‬‬ ‫ספר הנעלבים ‪150‬‬ ‫ספר הנעלם‪ ,‬ראה‪ :‬זהר‬ ‫ס׳ הנפש החכמה לר׳ משה די ליאון ]קטע[‬ ‫‪3‬‬

‫‪6‬‬

‫‪2‬‬

‫‪U‬‬

‫‪2‬‬

‫‪16‬‬

‫א‬

‫‪M‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪13‬‬

‫‪5‬‬

‫‪15‬‬

‫‪11‬‬

‫' ‪24‬‬ ‫סגולות אלפא ביתא של אשרי תמימי דרך‬ ‫‪17‬‬ ‫סגולות ורפואות‪154 ,151 ,‬‬ ‫סדור האריי ‪71‬׳ '‪75 ,72‬‬ ‫סדור רבה דבראשית ‪4‬‬ ‫סדור הרש׳׳ש ‪1‬שלום שרעבי[ ‪128-122‬‬ ‫סדר י״ג מעיינות הנובעות מן הכתר '‪,3‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪3‬‬

‫‪8‬‬

‫‪6‬‬

‫‪23‬‬ ‫|‬ ‫‪ J‬סדר האצילות בקיצור מופלג לר' שמשון‬ ‫באקי ‪26‬‬ ‫סדר גורל החולה ‪150‬‬ ‫סדר המרכבה לר׳ אלעזר דגרמישא ‪63‬‬ ‫סדר ספירת העומר עפ'י האר״י ‪76‬‬ ‫ד‬

‫‪3‬‬

‫?‬

‫‪ I‬סוד חג המצות לר׳ יוסף גיקאטילא ]ז['‪23‬‬ ‫! סוד היבום על סי האריי ‪27‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪255‬‬

‫מפתחות‬ ‫סוד י״ג מדות שהתורה נדרשת בהן‬ ‫סוד י״ג מדות הנובעות מן‬ ‫‪10‬‬

‫הכתר‬

‫‪7‬‬

‫פ ד ו ת יעקב וגאולת ישראל לר' חיים יעקב‬

‫'‪3‬‬ ‫‪8‬‬

‫בן אהרן ‪147‬‬

‫י ‪,3‬‬

‫‪6‬‬

‫ס׳ הפליאה ‪] !157‬קטע[ ‪24‬‬

‫‪6‬‬

‫׳ ‪23‬‬

‫ג‬

‫פנים במשפט לארנבט דוילא נובא ‪28‬‬

‫]סוד היחוד[ ‪15°‬‬

‫‪5‬‬

‫פנים לפנים המיוחם לאבוקראט ‪28‬‬

‫סוד כח י״ב שבטים ־‪114‬‬

‫פעולת היצירה‬

‫‪u‬‬

‫סוד כתיבת השם‬

‫‪21‬‬

‫‪4‬‬

‫‪8‬‬

‫‪15‬‬

‫ז‬

‫‪11‬‬

‫‪27‬‬

‫פירוש האדרא זוטא לר׳ יעקב מאראגי ‪119‬‬

‫‪2‬‬

‫‪5‬‬

‫פירוש אזמר בשבחין ממהרין ‪112‬‬

‫סוד עמוק דקץ הפלאות '‪114‬‬

‫‪1‬‬

‫פירוש לס׳ הבהיר ‪146‬‬

‫סוד הצמצום ומלבוש ואדם קדמון ואויר‬

‫‪18‬‬

‫פירוש לזוהר על איכה לרמ״ק‬

‫‪9‬‬

‫קדמון ‪27 ,26°‬‬

‫‪25‬‬

‫פירוש תחלת מאמרי הזוהר על דרך כנפי‬

‫‪7‬‬

‫סוד הקדושה ‪23‬‬

‫‪3‬‬

‫יונה ‪77‬‬

‫‪5‬‬

‫סוד הקדיש י ‪26‬‬ ‫‪2‬‬

‫' <"‪13‬‬

‫סור השבת לר׳ משה די ליאון‬ ‫‪8‬‬

‫פירוש לזהר על שיר השירים לר׳‬

‫‪8‬‬

‫‪8‬‬

‫!פירוש למזמור קמיה! ‪24‬‬

‫סוד שם בן מ״ב ]מרב האיי גאון לרבינו‬ ‫<‬

‫[‬

‫‪r‬‬

‫נסים ‪3‬‬

‫סוד השמטה ע״ד הסוד הפנימי ' ‪3‬‬ ‫סוד שרטוט תפילין‬

‫פירוש ספר יצירה לר׳ משה קורדובירו ‪35‬‬ ‫פירושים‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬ן‬

‫< ‪1‬‬

‫‪,‬‬

‫ס‬

‫פ‬

‫י‬

‫ר‬

‫י‬

‫ג‬

‫ר‬

‫‪27< 6-32‬‬

‫ה‬

‫פירוש מעשה מרכבה לר' דוד קמחי ‪15°‬‬

‫‪27‬‬

‫]פירוש מרכבת יחזקאל[‬

‫סוד התפילין " ‪2 3‬‬ ‫ה‬

‫‪,8' , 3‬‬

‫משה‬

‫קורדובידו ‪36‬‬

‫לר' יוסף גיקאטיליא '‪23 ,3‬‬

‫‪24‬‬

‫‪23‬‬

‫‪27‬‬

‫פירוש לאדרא זוטא ]שער גלי עמיקתא[‬

‫]סוד הצמצום! ‪ 9 1‬׳ ‪92‬‬

‫‪7‬‬

‫‪34‬‬

‫]ביאורים עליו[‬

‫סוד עץ הדעת לר׳ ישעיה בן יוסף מתבריז‬

‫]סודות[‬

‫‪2 4‬‬

‫פרדס דמונים לר׳ משה קורדובירו‬

‫סוד המרגלא ‪27 ,25‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪26‬‬

‫‪27‬‬

‫‪4‬‬

‫"> ‪ " ,15‬׳ ‪.24' , 2 3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬

‫פירוש סבא דמשפםים לדי חיים ויטאל ‪79‬‬ ‫פירוש סדר עבודת יום הכםורים לר׳ משה‬

‫‪27‬׳ ‪77‬‬

‫קורדובירו ‪40‬‬

‫‪5‬‬

‫סולם העליה לר׳ יהודה אלבוטיני ‪6‬‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫פירוש הספירות ׳ ‪1 1 1 6‬אחר[ ‪ »23‬בלימה‬

‫ספיר ויהלם עמי ‪34‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪3‬‬

‫ע י ב ידיעות לרמיע מסאנו י ‪25‬‬

‫‪] !23‬אחר[‬

‫‪13‬‬

‫;‬ ‫‪c‬‬

‫‪u‬‬

‫‪123‬אחר‪] » 2 3 1‬אחר[‬ ‫‪3‬‬

‫‪6‬‬

‫‪ ' 3‬׳ "‪] «26‬אחר[ ‪27‬‬

‫‪7‬‬

‫ס׳ העיון לרב חמאי גאון ‪24‬‬ ‫ספר העיון‪ ,‬ראה‪ :‬ס׳ המלאך המשיב‬

‫פירוש ספרא דצניעותא ‪46‬‬

‫ס' עמוד השמאלי לר׳ משד‪ ,‬מבורגוש ״'‪26‬‬

‫פירוש ספרא דצניעותא להאר״י '‪.26 ,25‬‬

‫ענין מלחמת מצרים לר׳ יוסף גיקאטיליא‬ ‫‪3*3‬‬

‫ענין המרכבה‬

‫‪2‬‬

‫‪11‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪7 2 ,27 , 2 6‬‬ ‫‪5‬‬

‫פירוש פרשת בראשית לר׳ דוד קמחי ‪15‬‬ ‫‪1 4‬‬

‫‪2‬‬

‫פירוש לפרשת בראשית מהזוהר ‪8 3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪(4 =) 2‬‬

‫‪7‬‬

‫עץ הדעת‪ ,‬פירוש תקוני זהר ‪78‬‬

‫פירוש הקדיש‬

‫עץ חיים לר׳ חיים ויטאל ‪ ! 5 6 - 5 2‬מהדורא‬

‫פירוש שיר היחוד על דרך הקבלה‬

‫‪4‬‬

‫בחרא ‪79 ,58 ,57‬‬ ‫עץ החיים לר' ישעיה בן יוסף מתבריו ‪15‬‬ ‫ערכי הכבויים לר׳ משה זכות ‪,111 ,110‬‬ ‫‪112‬‬

‫עשר ספירות בדרך קצרה‬

‫‪15‬‬

‫‪25‬‬

‫פירוש על השירים של שבת לר׳ ישראל‬ ‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫סרוק‬

‫‪16‬‬

‫‪3‬‬

‫‪6‬‬

‫‪2‬‬

‫‪111 ,27' ,25‬׳ ‪112‬‬ ‫‪,‬‬

‫פירוש שיר השירים ל ר שמריה בן אליהו‬ ‫‪4‬‬

‫מאקריטי ‪15‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪23‬‬

‫]פירוש על שם בן מ״ב( לד׳ משד‪ ,‬מבורגוש‬

‫‪256‬‬

‫מפתחות‬

‫דף‬ ‫לד׳ ‪1J 6‬‬ ‫‪ »3'°‬מיוחם לרב האיי גאון " ‪8 4 32‬‬ ‫אלעזר מגרמישא '‪ »27‬פירושים אחרים ן ]שמועה! בענין הגלגול לר' משד‪ .‬קורדובירו‬ ‫!‬ ‫'‪26‬‬ ‫‪37‬‬ ‫]פירוש שם המפורש בן ע״ב‪2" ,2' 1‬‬ ‫! שימוש הספירות ‪28‬‬ ‫פירוש שם העצם '‪2‬‬ ‫שמושי תורה‪ ,‬ראה‪ :‬מעין החכמה‬ ‫פירוש השמות לר' עקיבא עמ׳ ‪82‬‬ ‫י ]שיעור קומה[ '‪4 ,2‬‬ ‫פירוש לס׳ שערי אורה ‪29‬‬ ‫‪ j‬שער אחד לא נמצא בשום ספר מספרי‬ ‫!פירוש על התורה! לר׳ חיים ויטאל ‪80‬‬ ‫העיבודים ‪149‬‬ ‫פירוש על התורה לר' מנחם ריקאנאטי ‪18‬‬ ‫שער הגלגולים לדי חיים ויסאל ‪48‬‬ ‫פירוש על התורה לר׳ משה קורדובירו ‪34‬‬ ‫שער הקדמות לר׳ חיים ויסאל ‪48‬‬ ‫פירוש התיקונים מהאר״י ‪78‬‬ ‫שער הכוונות לר' חיים ויםאל ‪51‬׳ ‪66‬‬ ‫פרטי עולם האצילות ‪27‬‬ ‫שער מאמרי הזוהר לר' חיים ויםאל ‪,49‬‬ ‫פרי עץ חיים לר׳ חיים ויטאל ‪67‬׳ ‪68‬‬ ‫‪81' ,51 ,50‬‬ ‫]פרקים[ ‪47‬‬ ‫שער המצוות לר׳ חיים וימאל ‪,50 ,49‬‬ ‫'‪57 ,51‬‬ ‫פרישת אהרן לר' יצחק אהרן בן ר׳ מאיר‬ ‫מצאצאי ר׳ שאול וואל‪ :‬פירוש לזהר ‪ 12‬ז‬ ‫שער הפסוקים לר׳ חיים ויםאל '‪.50' ,49‬‬ ‫פירוש לשיר השירים ‪ 136‬ן לס׳ משנת‬ ‫‪82‬‬ ‫חסידים ‪137‬‬ ‫| שער רוח הקדש לדי חיים ויםאל ‪81 ,48‬‬ ‫שער השמים ‪1‬פי' עשר ספירות! ‪16‬‬ ‫פרקי היכלות ]ז׳ פרקים[ ‪] (4 ^) 2‬מ׳‬ ‫שער שמעון על הלולא דרשב״י ‪133‬׳ ‪134‬‬ ‫פרקים[ ‪4‬‬ ‫פתח תקוה )מפתח לס׳ מבוא שערים( ‪ | 63‬שערי אורה לר' יוסף גיקאטיליא'‪»15'° .14‬‬ ‫]פירוש[ ‪29‬‬ ‫פתיחת לב מספר יצירה עמי ‪79‬‬ ‫| שערי צדק ‪7‬‬ ‫פתרון חלומות ‪151‬‬ ‫צפנת פענח לר׳ יוסף בן משה אלאשקר ‪ j 31‬שערי צדק ]לריי גיקאםיליא[ ‪14‬‬ ‫]ל‪,‬בלה מעשית[ לקוטים '׳ ‪2‬׳ י‪24‬׳ י‪ I ,25‬שערי צדק‪ ,‬מפתחות לכ״י ‪79‬‬ ‫‪ 2 7‬׳ ‪151 ,148 ,28 ,28‬‬ ‫‪,‬‬ ‫! שערי תפלה ‪77°‬‬ ‫קבלת עשר ספירות• ראה‪ :‬שימוש הספירות ‪ j‬שרשי השמות לר׳ משה זכות ‪109 ,108‬‬ ‫קול ברמה לר' יעקב צמח ‪89 ,88‬‬ ‫| תולדות אדם ‪23‬‬ ‫קל״ח פתחי חכמה לר' משה חיים לוצאטו ‪ j‬תורה אור לר׳ מאיר פאפרש '‪101‬‬ ‫‪117‬‬ ‫| ס' התכוגה לר' חיים ויטאל ‪86‬‬ ‫ם קנא בן קנה בפרשת בראשית ]=‪-‬ס׳ | ם' התמר לאבו אפלח ‪28‬‬ ‫תפלה למשה לר' משה קורדובירו ‪90‬‬ ‫הפליאה[ ‪4‬‬ ‫! ]תפלות! ‪74 ,27 ,2‬׳ ‪152 ,118‬‬ ‫קנה חכמה קנה בינה '‪91‬‬ ‫| תפלת סקראט עמי ‪42‬‬ ‫ספר רליאל '‪2‬‬ ‫תיקון הרב ר׳ סעדיה עמ׳ ‪12‬‬ ‫שו״ת קץ הימין לר׳ אברהם בן יעקב‬ ‫תקוני זהר ‪10‬‬ ‫עמדין ‪140‬‬ ‫ספר התיקונין מצפת *‪8‬‬ ‫שבולת של לקט להרמ״ז ‪107‬‬ ‫שבע מעלות שניתנו לאדם הראשון ‪j27‬‬ ‫‪h‬‬

‫ז‬

‫‪7‬‬

‫‪7‬‬

‫‪2‬‬

‫י‬

‫&‬

‫‪5‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪10‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫״‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫ז‬

‫‪1‬‬

‫נ‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪24‬‬

‫‪27‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪7‬‬

‫‪5‬‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪21‬‬

‫‪5‬‬

‫‪2‬‬

‫‪7‬‬

‫‪4‬‬

‫ג‬

‫‪18‬‬

‫‪22‬‬

‫‪257‬‬

‫מ פ ת ח ו ת‬

‫־ ג( שמות סופרים‬ ‫א ב ר ה ם ן ׳ א ש ר ‪86‬‬ ‫חרוש‬

‫אברהם‬

‫יעקב בן מ ש ה‬

‫‪151‬‬

‫אברהם ב י ר‬

‫יעקב ב״ר שמואל‬

‫יעקב‬

‫דידיע בן‬

‫אברהם בן יצחק אשכנזי‬ ‫אברהם‬

‫‪43‬‬

‫יצחק בן אברהם משה ישראלאיש איילונבורג‬

‫‪133‬‬

‫‪53‬‬

‫מק״ק‬

‫א ב ר ה ם ב ן ש מ ו א ל מ י ר א נ ד ה ‪65‬‬ ‫אהרן בן משה ישראל מיזא‬ ‫איזק‬

‫צרפתי‬

‫‪52‬‬

‫י צ ח ק ב ן א ב ר ה ם א ס ב א ג ‪88‬‬

‫א ס ו ל י ן‪1‬אסוליו?‪I'14‬‬

‫מוצירי‬

‫אבוקאייא‬

‫יעקב בן נ ח כהנא‬

‫יצחק‬

‫‪107‬‬

‫קראקא‬

‫חמיץ‬

‫ישראל איש איילונבורג‬

‫ד ו ד נ ט ף ‪36‬‬ ‫ד ו ד נ ט ק ‪45‬‬

‫‪ ) 26‬ע מ ׳‬

‫‪87‬‬

‫‪:‬‬

‫יצחק מ ש ה פירירא‬

‫‪j‬‬

‫מ ש ה בן בנימין ר ב א‬

‫ן‬

‫‪123‬‬

‫משה בן לוי קצאב‬

‫‪5‬‬

‫‪I‬‬ ‫‪j‬‬

‫רחמים ב ר שלמה‬

‫‪j‬‬

‫ר פ ו א ה ב ן א ל ע ז ר ‪90‬‬

‫י ה ו ד ה ב ״ ר מ ש ה א ט י ג י א ר ‪10‬‬

‫!‬

‫ש ל מ ד ‪ .‬ן׳ ק י ק ‪ ) 3‬ע מ ׳‬

‫י ה ו ד ה ב ן נ ח ב ן ד נ י א ל ‪70 ,‬‬

‫‪j‬‬

‫שמעון‬

‫;‬

‫ששון בן מ ש ה‬

‫ב ה ל ו ל ב י ר י ה ו ד ה ב ה ל ו ל ‪40‬‬

‫דניאל‬

‫‪148‬‬

‫י ו ס ף ן׳ א ל ט ב י ב‬

‫י ו ס ף ב ן ד ו ם א א ב ו ח י י ם ‪20‬‬ ‫‪2‬‬

‫יעקב‬

‫ו‬

‫‪68‬‬

‫‪28‬‬

‫‪24‬‬

‫םלימן‬

‫‪115‬‬

‫‪(68‬‬

‫‪60‬‬

‫י ו ס ף ן׳ ח ר ו ש‬

‫פריפילש‪ ,‬ר א ה ‪ :‬יצחק כן אברהם מ ש ה‬

‫ד ו ד פאלייאג׳י‬

‫‪69‬‬

‫ב כ ה ״ ר א ב ר ה ם ן׳ מ ג ׳ י ר ה‬ ‫‪150‬‬

‫יוסף נסים‬

‫תנחום‬

‫‪5‬‬

‫‪17‬‬

‫‪(22‬‬

‫‪133‬‬

‫‪6‬‬

‫בכ״ר משה‬

‫‪3‬‬

‫‪ ] 28‬ס ו פ ר ה ד ו ג מ א [‬

‫|‬

‫ד( שמות בעלים‬ ‫אברהם‬ ‫אברהם‬ ‫אברהם‬

‫אפרתי‬

‫‪110 ,102‬‬

‫‪36‬‬

‫בכ׳׳ר בנימין טוב״א‬ ‫גראציאנו‬

‫אברהם‬

‫חרוש‬

‫אברהם‬

‫לירמה ‪9‬‬

‫אליהו‬

‫הלליינו‬

‫חיים בן ב ר ו ך טולידאנו‬

‫חיים‬

‫‪103‬‬

‫‪107‬‬ ‫איזק מליסא‬

‫"‪26‬‬ ‫אלישע‬

‫דיר‬

‫ליפשיץ‬

‫‪64‬‬

‫]משפחה[‬

‫‪41‬‬

‫‪28‬‬

‫‪151‬‬

‫י ה ו ד ה ד י אבילר‪,‬‬

‫‪61‬‬

‫קואינקי‬

‫גרינהוט‬

‫‪41‬‬

‫‪151‬‬

‫בכיר‬

‫יהושע‬

‫סיגרי ]אולי[‬ ‫זרקא‬

‫יוסף‬

‫‪149‬‬

‫זלהיה‬

‫יהושע‬

‫אשכנזי‬

‫יוסף‬

‫‪ 71‬ב ן י ו ס ף ה כ ה ן‬ ‫ד ו ב ב ע ר ש א ב ״ ד ד ק י ק ח מ ע ל נ י יקו ס ף‬ ‫דוד‬

‫‪29‬‬

‫י ה ו ד ה ל י ב כ ה נ א ‪53‬‬

‫א ש כ נ ז י )אביו ש ל נ ת ן העזתי(‬

‫בנציון‬

‫עלוורש סמאגה‬

‫חרוש‬

‫‪71‬‬

‫א ז ו ל א י ‪119,110 ,107 ,103‬‬

‫חיים יוסף דוד‬

‫‪123‬‬

‫אליעזר ליזר בלא״א ר׳ יצחק‬

‫אליעזר‬

‫פואה מרגיו‬

‫ח י מ ש ה ר פ א ל פיגוטו‬

‫‪83‬‬

‫‪,94‬‬

‫‪35‬‬

‫?אב וואלף בן סענדער משלאנק‬

‫‪128-124‬‬

‫אהרן פירירה‬

‫אחיי ם‬

‫ג ם ‪ :‬מחברים[‬

‫‪35‬‬

‫אהרן משה פירירה‬ ‫‪,50‬‬

‫‪143‬‬

‫‪151‬‬

‫אברהם ערליץ‬

‫הכהן‬

‫דוד יקותיאל הכהן איש ירושלים‬

‫‪ 88‬ז ] ר א ה‬

‫בנימין‬

‫ראקח‬

‫)רקח(‬

‫‪35‬‬

‫‪119‬‬

‫ח י י ם א ג י י ו ב ו ג ד י ‪35‬‬ ‫‪s‬‬

‫‪ 2 8‬ב ע ל הדוגמא‬ ‫יעקב‬

‫‪74‬‬

‫אליהו‬

‫‪110‬‬

‫)‬

‫(‬

‫‪258‬‬ ‫יעקב‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬ ‫יצחק‬

‫מפתחות‬ ‫ביר ראובן אבן צור ‪40‬‬ ‫באדהב ‪60, 32, 21, 4, 1,‬‬ ‫בר יוסף חרוש ‪151‬‬ ‫מוייאל ן׳ יהודה מוייאל ‪20‬‬ ‫פינצי ‪94‬‬

‫משה פינצי ‪50‬‬ ‫סלימאן יעקב ‪133‬‬ ‫סעדיה שלום ‪70‬‬ ‫פין‪ ,‬שמואל יוסף ‪69‬‬ ‫פרח ]משפחה! ‪157‬‬

‫ישי הכהן יודע ]ידיע ?[ עלי ‪24‬‬ ‫ישעיה אזולאי ‪107, 36‬‬ ‫ישעיה ן׳ ביניסטי ‪113‬‬ ‫מנחם קורקוס ‪35‬‬ ‫מרדכי גלאנטי ‪49‬‬ ‫מרדכי א״א יצחק אלענקר ‪10‬‬ ‫משה בן הגאון מוהריב ‪71‬‬ ‫משה בן יוסף ‪15‬‬

‫ציבידאלי )משפחה! ‪34‬‬ ‫ר׳ ראובן שבא מאשכנז עמ׳ ‪75‬‬ ‫רפאל יוסף שלום בן עבד אללה ‪69‬‬ ‫שלמה שלום קנדיל ‪134‬‬ ‫‪2‬‬

‫שמואל פלורינטין ‪32‬‬ ‫שמעיה מאימראן עמ׳ ‪104‬‬ ‫שמעון חיים חרוש ‪151‬‬

‫ה( שמות מקומרת‬ ‫אלבלידא עמ׳ ‪171‬‬ ‫אנקונא עמ׳ ‪99‬‬ ‫בורגוש עמ׳ ‪17‬‬ ‫בנבי עמ׳ ‪171‬‬ ‫נאבץ עמי ‪170‬‬ ‫גבלה עמי ‪44‬‬ ‫גבלטאד עמ׳ ‪22‬‬ ‫גורווייצא ]וורמיישא! עמי ‪11‬‬ ‫גאליפול עמ׳ ‪180‬‬ ‫למשק עמי ‪66‬‬ ‫האציפלאץ עמי ‪68‬‬ ‫ויניציאה עמ׳ ‪76‬‬ ‫ורידברג עמי ‪112‬‬ ‫חברון עמ׳ ‪34‬‬ ‫טראבלס עמ׳ ‪107‬‬ ‫יערסלב עמ׳ ‪69‬‬ ‫למורנו עמי ‪135‬‬ ‫ליסא עמי ‪69‬‬ ‫מארואיקוס ]מראכיש! עמ׳ ‪186 ,170‬‬ ‫מיר עמ׳ ‪158‬‬ ‫מכנאס ‪ 1‬מ ק נ א ס א ‪ 1‬עמ׳ ‪185 ,103‬‬ ‫מנטובה עמ׳ ‪144‬‬ ‫מצרים עמ׳ ‪157 ,122 ,85‬‬

‫מקנאסא עמ׳ ‪103‬‬ ‫מראכיש עמי ‪186‬‬ ‫נבארה עמ׳ ‪11‬‬ ‫נייע שויעיז עמי ‪158‬‬ ‫נרבונה עמ׳ ‪11‬‬ ‫סלוץ עמי ‪158‬‬ ‫סקאנדיאנו עמי ‪161‬‬ ‫פאס עמ׳ ‪140-138 ,49‬‬ ‫פולדא עמי ‪109-106‬‬ ‫פרטו עמ׳ ‪79‬‬ ‫צפת עמ׳ ‪36‬׳ ‪112‬‬ ‫לןאיידנוב עמ׳ ‪119‬‬ ‫קושטא עמ׳ ‪180‬‬ ‫קסטיל עמ׳ ‪79‬‬ ‫קםטיליא עמי ‪147‬‬ ‫קפוליה עמ׳ ‪158‬‬ ‫קראקא עמ׳ ‪68‬‬ ‫רגיו עמ׳ ‪161 ,93‬‬ ‫שושן הבירה עמ׳ ‪81‬‬ ‫תבריז עמ׳ ‪42‬‬ ‫תונס עמ׳ ‪186 ,164‬‬ ‫תנעם עמי ‪144‬‬ ‫תסמנים עמי ‪171‬‬

‫ו( צנזורים‬ ‫‪Gir. da Durallano 37‬‬ ‫‪Luigi da Bologna 34‬‬ ‫‪Renato da Modena 37‬‬

‫‪I‬‬

‫‪Camillo Jagel 35‬‬ ‫‪Clemente Renatto 39‬‬ ‫‪Dominico Irosolimitano !6‬‬ ‫‪Giovanni Dominico Carretto !6, 39‬‬