הרוצחים בינינו (The Murderers Among Us)

‫הרוצחים‬ ‫ב«נינו‬

‫שמעה ו״זנגול‬

‫הרוצח«ם ב«נ«נו‬ ‫נערך ע״<‬

‫י‬

‫וכסברג‬

‫&‬ ‫הו צ א ת א‪< .‬ו<ן‪-‬אפשגו<ו בע״כו‬

‫‪SIMON WIESENTHAL:‬‬ ‫‪THE MURDERERS AMONG US‬‬

‫תרגום‪ :‬ש‪ .‬ענבל‬

‫©‬ ‫‪ALL RIGHTS RESERVED‬‬ ‫כל הז כויו ת ש מו רו ת ל הוצ א ת‬ ‫פ א רי ס‪1067 ,‬‬ ‫‪opera m u n d i‬‬ ‫העתקה או ע י ב ו ד ה חו מר הכלול ב ספר זה‪,‬‬ ‫כולו או מ קצתו‪ ,‬א סורי ם בהחל ט בכל ה ארצו ת‪.‬‬ ‫דפו ס ״ הפוע ל ה צ ע י ר׳ ‪ /‬ת ל־ א בי ב‪. 1968 ,‬‬ ‫‪PRINTED IN ISRAEL‬‬

‫תוכן הע ניני ם‬ ‫דיוקנו של שמעון ויזנטל‬ ‫השחרור‬ ‫הסכין‬ ‫סודות ״אודיסה״‬ ‫אייבמן החמקתן‬ ‫אלכם‬ ‫הרכבת עמדד‪ .‬לצאת תוך שלוש דקות‬ ‫האיש שאסף עיניים כחולות‬ ‫אפילוג ליומנה של אנה פראנק‬ ‫מעבר לתהומי ההגיון‬ ‫העסקים — קודמים לכל‬ ‫הבארון הזקן לא יכול היה לשכוח‬ ‫שידוד לד״ר באבור‬ ‫השמדת הצוענים‬ ‫הטבח בקיפאלוניה‬ ‫גאלרית הדמעות‬ ‫שני נרות‬ ‫הרוצחים מגאליציה‬ ‫אחד מל״ו הצדיקים‬ ‫המומחה לאריאניזציה‬ ‫הפן האחר של הירח‬ ‫סנט אחד לכל גווייה‬ ‫קללת קין‬ ‫בית־הספר לרצח המונים‬ ‫היכן בורמאן ז‬ ‫אחריודדבר‬ ‫נספח‬

‫‪9‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪114‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪146‬‬ ‫‪153‬‬ ‫‪166‬‬ ‫‪173‬‬ ‫‪185‬‬ ‫‪189‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪201‬‬ ‫‪206‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪223‬‬ ‫‪228‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪260‬‬ ‫‪268‬‬ ‫‪283‬‬ ‫‪285‬‬

‫סדר התכנונות‬ ‫בין עמודי ם ‪9—8‬‬ ‫‪ . 1‬שמעון וציל ה ויזנ ט ל ב שנת ‪.1936‬‬ ‫‪.2‬‬

‫פו טו מונ טז׳ ו ציו ר מעשה י די ויזנ ט ל‪.‬‬

‫‪ 3‬ויזנ ט ל נואם באסיפה‪.‬‬ ‫‪ .4‬אפר היהודי ם מובא לארץ‪.‬‬ ‫‪.6—5‬‬

‫תצלומים של המחבר מן הז מן האחרון‪.‬‬

‫בין עמודי ם ‪89—88‬‬ ‫‪ .8—7‬שני תצלומים של אדולף אייב מן‪.‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.11—10‬‬

‫מודע ת אבל על מות א ביו של אייכ מן‪.‬‬ ‫תצלומים מהלוי תו של אייכ מן‪.‬‬

‫‪ .12‬איי כ מן על ספון אניד‪ ,‬בדרך ל א רגנ טינ ה‪.‬‬ ‫בין עמודי ם ‪265—264‬‬ ‫‪ .13‬אריך ראיאקוביץ‪ ,‬עוז רו של אייכ מן‪.‬‬ ‫‪ .14‬ד״ר קארל באבור‪.‬‬ ‫‪ .15‬ח שבון עבור ששה חבלים ש שמ שו ל תליי ת הועד הי הודי בלבוב‪.‬‬ ‫‪ .16‬רב״ט ‪ .0.0‬שונבאך‪ ,‬מן ה קו מנדו ה מיו חד להוצאה להורג‪.‬‬ ‫‪ .17‬אנ טון ש מי ה‬ ‫בהברחת י הודי ם‪.‬‬

‫סמל הוורמאכט‪,‬‬

‫שהוצא להורג‬

‫ב עוון סיוע‬

‫‪ .18‬פראנץ שטאנגל‪ ,‬מפקד מ חנה הריכוז טרבלינקה‪.‬‬ ‫‪ .19‬נוף כפר מסביב למצוד ת הארטהיים‪.‬‬ ‫‪ .20‬מצוד ת הארטהיים‪,‬‬ ‫לרוצחים ״ מדעיי ם״‪.‬‬

‫״הסנטוריו ם״‬

‫להמתת‬

‫חסד ובי ת‬

‫ספר‬

‫דיוקנו של שמעון חזנגול‬ ‫מאת ״ו סף ו כ ס ב ד ג‬

‫התגוררתי בווינ ה במשך שנים אחדות‪ ,‬ולא עבר זמן רב עד שהתחלתי‬ ‫ל שמוע על־אודות שמעון ויזנטל‪ .‬ב שנת ‪ 1960‬תואר ויזנטל בדפיהם‬ ‫הרא שונים של ע תוני וינ ה בתורת ״ צייד־ אייכ מך‪ ,‬על סיועו לממ שלת‬ ‫ישראל בעלייה על עקבו תיו של אדולף אייכמן‪ ,‬ראש־וראשון למומחי־‬ ‫הלוגיסטיקה של היטלר ב״פ תדון הסופי של הבעיה היהודי ת״‪ .‬ושוב‪,‬‬ ‫ב שנת ‪ ,1963‬חזר ויזנטל לכותרות בעת שהיפנה את ת שומת־לבם של ראשי‬ ‫משטרת וינ ה לעובדה כי אי ש־גיסטאפו ל שעבד‪ ,‬אשר אסר את אנה פראנק‬ ‫באמ שטרדם ב שנת ‪ , 1944‬משרת עתה בכוודמ שטדה זה‪ .‬נאצים רבים‬ ‫אחרים‪ ,‬נודעיכדל שימצה‪ ,‬נ תפסו — כפי שידעתי — בגרמניה ובאוסטריה‬ ‫כתוצאה ממאמציו של ויזנטל‪ .‬התחלתי מגלה סקרנות כלפי האיש‪,‬‬ ‫וסוכנות־הבילו ש המוזרה שלו‪ .‬באותה עת למדתי כי ויזנטל עצמו נרדף‬ ‫על־ידי הנאצים ושהה ביותר מתריסר מחנות־ריכוז‪ ,‬מפולין ארץ־מולדתו‬ ‫ועד לאוסטריה‪ ,‬והוא נ שאר בחיים הודות לסידרה של ניסים־למחצה‪ .‬אמו‬ ‫ורוב בני־מ שפח תו הו שמדו‪ .‬ב שנת ‪ , 1945‬לאחד שחרורו‪ ,‬ה תנדב לעבודה‬ ‫ב שירות צבא ארצות־הברית‪ ,‬בציד אחד פו שעי־מלחמה באוסטריה‪ ,‬ולאחד‬ ‫מכן הוא הועסק על־ידי הלשכה ל שירותים אסטרטגיים של ארצות־הברית‪,‬‬ ‫וחיל הריגול הנגדי האמריקני‪ .‬ב שנ ת ‪ , 1947‬בסיוע מוגבל ביותר של‬ ‫מתנדבים‪ ,‬הקים בעיר לינץ שבאוסטריה מרכז־תיעוד קטן‪ ,‬שבאמצעותו‬ ‫סייע בידי יהודים אחדים למצוא את עקבותיהם של בני־מ שפחתם הנעדרים‪,‬‬ ‫וכן יצא בעקבותיהם של חלק מאלפי הרוצחים הנאציים אשר ידע כי‬ ‫הם מסתובבים כבני־חודין‪ .‬ב שנת ‪ 1954‬סגר את מדכז־התיעוד והחל לעסוק‬ ‫בסיוע לפליטים‪ .‬אולם ב שנ ת ‪ 1961‬לאחר לכיד תו של אייכמן והעמדתו‬ ‫לדין‪ ,‬מ שנ שתנה הלד־הרוחות בארצות שקודנדלכן היו נ תונו ת ל שלטון‬ ‫נאצי‪ ,‬החליט ויזנטל לחזור ולפתוח את המרכז‪ ,‬והפעם בווינה‪ ,‬בה יוכל‬

‫מ רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫להתמסד לעיקוב קפדני אחד כל מי שעלול לחמוק מזרועות־הצדק‪ ,‬עם‬ ‫תום תחולתם של חוקי־ענישתם‪*.‬‬ ‫לאחר שהוטל עלי ל שתף־פעולה עם ויזנטל בהכנ ת ספד זה‪ ,‬התק שדתי‬ ‫עמו טלפוני ת‪ ,‬באחד הימים של קיץ ‪ ,1965‬והצעתי כי ניפג ש במ שרדו‪,‬‬ ‫כדי ל שמוע מפיו את סיפור־המע שה של אחדים מהסיפורים יוצאי־הדופן‪,‬‬ ‫מבין מאות הפר שיות הבל תי־ שיגד תיות שלו‪ .‬הקול ש שמעתי בטלפון היה‬ ‫רך‪ ,‬חם וידידו תי‪ .‬במיבטאו הגרמני הדהדו שרידים מאזוריה המרוחקים‬ ‫יותר של הקיסרות האוסטררהונגרי ת‪ ,‬בהם ע שיתי גם אני את י מי ילדותי‪.‬‬ ‫המ תנ תי בסקרנות רבה לפגי שתי עם ״נוקם״ בלתי־רגיל זה‪.‬‬ ‫כיכר רודולף‪ ,‬שבה מקיים ויזנטל את משרדו‪ ,‬הי א כיכר מבודדת של‬ ‫בנייני ם אפורים‪ ,‬במחוז הרא שון של וינה‪ .‬בית מספר ‪ 7‬הוא בי ת חדיש‬ ‫לעומת הבתים הסמוכים‪ .‬הוא ני בנ ה בוודאי לאחד מלחמת־העולם האחרונה‪.‬‬ ‫בקומה הרביעית ד אי תי שלט קטן‪ ,‬בו צויין כי מרכז ה תיעוד מסונף‬ ‫לפדראצית הנפגעים היהודיים של המי שטר הנאצי‪ .‬גבר ח שדן — אחד‬ ‫מעוזריו של ויזנטל — פתח בפני את הדלת‪ ,‬ולאחר שמסרתי את שמי‬ ‫הניח לי להיכנס פנימה‪ .‬מצאתי שם שני חדרים קטנים‪ ,‬מועטי־רהיטים‪,‬‬ ‫בלא שטיחים‪ ,‬שכללו רק כמה תיקיות‪ ,‬שול חנוודכ תיבה וכסאות אחדים‪.‬‬ ‫בעד מסדרון צר הגע תי למ שרדו הפרטי של מנהל המרכז‪ ,‬שם פג שתי‬ ‫ב שמעון ויזנטל‪.‬‬ ‫ויזנ טל נראה ידידו תי ומלא־ שמחה — כלל לא כאדם אשר עיסוקו המלא‬ ‫הוא עיקוב אחר רוצחים‪ .‬זהו גבר שרירי‪ ,‬שיצא את מחנה־הריכוז האחרון‬ ‫שלו במשקל של עור־ועצמות — ‪ 44‬ק״ג‪ .‬מ שקלו הנוכחי — כפול הוא‪.‬‬ ‫ברא שו המקריח‪ ,‬ב שפמו הזעיר ובנטייתו־לה שמנה ני תן לנח ש כי הוא‬ ‫סוחר מצליח‪ ,‬כפי שהיה אביו‪ ,‬או אדריכל מצליח‪ ,‬כפי שהיה הוא־עצמו‬ ‫לפני המלחמה‪.‬‬ ‫באחד הימים אמד לו אחד התובעים הג ר מניי ם‪ :‬״ שיטית בי במשך‬ ‫זמן רב‪ ,‬ויזנטל‪ .‬הרי אתה נראה כה תמים״‪ .‬ואילו ראש עיריי ת וינה אמר‬ ‫לו לא חרונה‪ :‬״מר ויזנטל‪ ,‬לעתים מקשה אתה ביותר על חיינו; אולם‬ ‫אנו זקוקים לך‪ ,‬שכן אתה קול מ צ פוננו כלפי היהודים״‪.‬‬ ‫לויזנטל אחת הספריות המעולות ביותר של ההיסטוריה‪ ,‬האירגון‬ ‫והפעילות של אי רגונו של היינריך הימלר — ה־ס‪.‬ס>‪ ** .‬גוף זה‪ ,‬שבתחילה‬ ‫הו ק ם ב ת ו ר ת ח ב ר שומרי־ראש מיוחדים להגנתם של אדולף היטלר‪,‬‬ ‫• ראה נספח‪ :‬חוק ההתיישנות‪.‬‬ ‫** דאה נספח ‪ :‬ם‪.‬ס‪ .‬דס‪.‬א‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫דיו ק נו של ש מ עון ויז נ ט ל‬ ‫הימלר‪ ,‬ומנהיגי ם נאציים אחרים‪ ,‬במדים שחורים ובמגפיים שחורים‪ ,‬נעשה‬ ‫למעין ‪.‬״עילית״ נאצי ת‪ ,‬לאחר שהיטלר ערך סיהור־דמים ב־ס‪.‬א‪ ,.‬אירגון‬ ‫החולצות השחורות של ארנסט רהם‪ ,‬שהיו קרויות גם ״פלוגות־הסער״‪,‬‬ ‫ה־ס‪.‬ס‪ .‬הקים את הגיסטאפו‪ ,‬ולאחד מכן שיטר את מחנות־הריכוז‪ .‬כל אחד‬ ‫מ שומרי מחנו ת־הדיכוז היה חבר ב‪ !. 0.0‬ניהול המחנות היה נ תון בידי‬ ‫המחלקה הכלכלית של הס‪.‬ס‪ ).‬ובכל אחד ממחוזות אירופה של היטלר‬ ‫היה מוצב גנראל*ס‪.‬ס‪ ,.‬שהיה ממונה על כל ה מחנות שבמחוזו‪ .‬ויזנטל‬ ‫עוסק דק לעתים רחוקות בפ שעים שבוצעו על־ידי אנ שי־צבא סדירים‪,‬‬ ‫או חברי המפלגה הנאצית‪ .‬כמעט כל ״ל קו חו תיו׳‪ /‬כפי שהוא מכנה את‬ ‫הפו שעים הנאציים‪ ,‬הם אנ שי ס‪.‬ס‪ .‬ל שעבד‪ .‬אירגון זד‪ .‬היה אחראי לרציחתם‬ ‫של אחד־ע שר מיליון נפש‪ ,‬לכל הפחות — רובם גברים‪ ,‬נשים וילדים‬ ‫חפיט־מפ שע‪ :‬שישה מיליון יהודים‪ ,‬וחמי שה מיליון יוגוסלאבים‪ ,‬רוסים‪,‬‬ ‫פולנים‪ ,‬צ׳כים‪ ,‬הולאנדים וצרפתים‪ ,‬בין היתר‪.‬‬ ‫ויזנטל מבחין אבחנה ברורה בין ״פ שעי מלחמה״ לבין ״פ שעי הנאצים‬ ‫(או הס‪.‬ס‪).‬״‪ .‬בעיתות מלחמה‪ ,‬אומר הוא‪ ,‬עו שים אנ שים בני־תרבו ת מעשים‬ ‫שמעולם לא היו עו שים כמותם בתקופה אחרת‪ .‬אולם המלחמה אין בה‬ ‫כדי להצדיק את רציחתם — מתוך כוונה־מרא ש — של מיליוני אזרחים‬ ‫תמימים‪ .‬ויזנטל אינו עוסק בפ שעי־מלחמה ״רגילים״‪ .‬הוא מ ציין כי רבים‬ ‫מפ שעי הנאצים בוצעו בין ‪ 1933‬ל*‪ ,1939‬לפני פ ר ח מלחמת־העולם ה שנייה‪.‬‬ ‫בביקורי אצלו שאלתי את ויזנ טל מה הביאו לעיסוק זה‪ ,‬של רדיפה‬ ‫אחר פו שעים נאציים‪ .‬הוא ה שמיע אנחה‪ ,‬קם מאצל שולחךהעבודה שלו‬ ‫וצעד בחדר הלוך ושוב‪ ,‬ב ה תבוננו ברצפה‪ .‬״אנ שים רבים שואלים או תי‬ ‫שאלה זאת״‪ ,‬אמר‪ .‬״ידידי אומרי ם‪, :‬מדוע מענה אתה את עצמך בענייני ם‬ ‫אלה?‪ ,‬אלה שאינם י דידי אומרים דברים בוטים יו ת ר‪, :‬מדוע חייב אתה‬ ‫לגבור בעבר‪ ,‬להוסיף שנאה חדשה על הי שנה ו׳ מדוע אין אני חוזר‬ ‫לעיסוקי הקדכדמלחמתי‪ ,‬זה של בניי ת בתים ‪ 1‬היי תי יכול לנסוע לאמריקה‪,‬‬ ‫לקיים חיים נורמאליים‪ ,‬ולצבור כסף״‪ .‬הוא כיווץ את כתפיו‪ .‬״אין טעם‪.‬‬ ‫אני עושה זאת משום שאני ח י י ב לע שות זאת‪ .‬המניע שלי אינו תחושת‬ ‫נקמה‪ .‬אולי פיעמה בי תחושה מעיו־זו במשך תקופה קצרה‪ ,‬בתחילה‪.‬‬ ‫בסוף המלחמה‪ ,‬כאשר שוחררתי לאחר כארבע שנים תמימות שע שיתי‬ ‫ביותר מתריסר מ חנווד ריכוז‪ ,‬לא נותר ביי כוח גופני‪ ,‬אולם היתה בי‬ ‫תשוקה עזה לנקמה‪ .‬איבד תי את כל מ שפחתי‪ .‬אמי נלקחה לנגד עיני ממש‪.‬‬ ‫ח שבתי כי א שתי מתה‪ .‬לא היה לי איש שלמענו אחיה‪ .‬אך עוד לפני שהיה‬ ‫לי ז מן להרהר בענייני ם אלה‪ ,‬ידע תי כי אנו חייבים ש ל א ל ש כו ח‪ .‬אם‬ ‫כולנו נשכח‪ ,‬עלול או תו הדבר ע צ מו לחזור ולהתרחש‪ ,‬בעוד עשרים שנה‬

‫‪11‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫או חמישים או מאה‪ .‬אומדים בי הבריות בגרמניה ובאוסטריה שוב אינך‬ ‫רוצות ל שמוע מאומד‪ .‬על ׳דברים אלה׳‪ .‬נכון‪ .‬אולם ככל שנדבר‪ .‬במ שפטים‪,‬‬ ‫כן תחלש ההתעוררות הנאצית‪ .‬מ שפט אייכמן היה המעצור הבולט ביותר‬ ‫לצמיחת התנועה הני א רנ א צי ת בגרמניה ובאוסטריה‪ .‬כיום שוב לא יוכל‬ ‫איש לומד כי לא ידע על ׳אותם הדב רי ם׳״‪.‬‬ ‫**‬ ‫*‬ ‫שמעון ויזנ טל נולד ב־‪ 31‬בדצמבר ‪ ,1908‬״כמחצית השעה לפני סוף‬ ‫ה שנה״‪ ,‬בעיירה בוצ׳אץ׳‪ ,‬בקצה המזרחי של הקיסרות האוסטררהונגרי ת‪.‬‬ ‫ב בו צ׳ א ץ‪ /‬בת ‪ 9,000‬התו שבים‪ ,‬התגוררו ‪ 6,000‬יהודים ו־‪ 3,000‬פולנים‪.‬‬ ‫‪ 3,500,000‬תו שבי גאליציה כללו ‪ 1,700,000‬אוקראינים ( שכונו גם בשם‬ ‫רותנים)‪ 1.-000,000 ,‬פולנים ו־‪ 800,000‬יהודים‪ .‬הפולנים והיהודים חיו‬ ‫במרכזים העירוניים‪ ,‬ואילו האוקראינים — בנאות־הכפר‪ .‬ו שתי הקבוצות‬ ‫הללו היו צהובות זו לזו‪.‬‬ ‫אביו של ויזנטל‪ ,‬סי טונ אי מצליח‪ ,‬עסק בין השאר בסוכר‪ .‬ב היו תו ילד‬ ‫היד‪ ,‬שמעון נו הג להיכנס למחסן‪ ,‬ולהקים בנייני ם ומצודות מקוביות־סוכר‬ ‫לבנות‪ .‬מאמו־זקנתו מצד האם׳ שהיתה אשה אדוקה בדתה‪ ,‬ירש נ טייה״‬ ‫למיסטיציזם‪ ,‬שני תן להבחין בו גם עתה‪ ,‬במח שבתו ובדיבורו‪ .‬היא היתד‪.‬‬ ‫נוטלת את שמעון נכדה לביקורים אצל צדיקים מפורסמים‪ ,‬מהם היתד‪.‬‬ ‫מבק שת לברך את הילד‪.‬‬ ‫בהיו ת שמעון בן חמש פרצה מלחמת־העולם הרא שונה‪ .‬אביו‪ ,‬שהיה‬ ‫קציו־מילואים בצבא האוסטרי‪ ,‬הצטרף ליחידתו‪ ,‬וכאבות רבים אחרים‪ ,‬לא‬ ‫חזר מן המלחמה‪ .‬הוא נהרג בקרב ב שנ ת ‪ .1915‬באותה שנה הגי עו‬ ‫הקחאקים של הצאר לבוצ׳אץ׳‪ ,‬כשהם רכובים על סוסיהם המהירים‪.‬‬ ‫התושבים היהודים המבועתים ידעו למה עליהם לצפות‪ .‬רבים מהם באו‬ ‫מרוסיה‪ ,‬בה החלו פוגרומים בכל ע ת שנ תגלו קשיים פנימיי ם‪ ,‬והיה צורך‬ ‫להסיח מהם את ת שומת־לבה של האוכלוסיה ‪ :‬היו מניחים לה אז להלקות‬ ‫ביהודים‪ ,‬ולבזוז את חנויותיהם‪ .‬יהודים רבים נ מלטו אל המערב‪ ,‬תחילה‬ ‫לגאליציה‪ ,‬לאחר מכן לגרמניה‪ ,‬ולאחרונה לאירופה המערבית ולאמריקה‪.‬‬ ‫בסוף שנת ‪ 1915‬נ טל תו אמו‪ ,‬י חד עם אחיו הצעיד‪ ,‬לווינה‪ ,‬שהיתה אז‬ ‫ע דיין בירת הקיסרות ההבסבודגית‪ ,‬בה ביקר בבית־ספר עירוני‪ .‬ב שנת‬ ‫‪ 1917‬נ סוגו הרוסים מגאליציה‪ ,‬ויהודים רבים חזרו שמה‪ ,‬וביניה ם בני‬ ‫מ שפחת ויזנטל‪ .‬לאחד שביתת־הנ שק י היתד‪ .‬גאליציה המערבית במשך‬ ‫שלושה חודשים הדיפובליקה המערב־אוקראינית העצמאית‪ .‬אזי פל שו שמד‪.‬‬ ‫צבאות פולין‪ ,‬ו בני בוצ׳אץ׳ נע שו לאזרחים פולניים‪ .‬המי שטר הפולני נמ שך‬

‫‪12‬‬

‫דיו ק נו של ש מ עון ויז ג ט ל‬ ‫במעט שנתיים‪ ,‬עד שהחלה המלחמה הפולנית־בול שביקית‪ ,‬ב שנת ‪.1920‬‬ ‫לגבי תו שבי בוצ׳אץ׳ היה פירו שן של המלחמות הבלתי־פוסקות תנועה‬ ‫מתמדת של גיי סו ת צבא‪ ,‬ופחד מתמיד‪.‬‬ ‫״ היינו מתעוררים בבוקר בלא לדעת מהו ה שלטון ה שורד באותו היום״‪,‬‬ ‫מספר ויזנטל‪ .‬״ביקרתי אז בגי מנסיה המקומית‪ .‬כאשר היו שואלים או תנו‬ ‫מי שליט בעיר או במדינה‪ ,‬היה ע לינו להדים את עינינו אל ת מונ ת־הדיוקן‬ ‫שעל הקיר‪ ,‬מעל ל שולחן המורה‪ .‬פעם היה זה מנ היג בול שביקי‪ ,‬ב שבוע‬ ‫שלאחד מכן — אוקראיני‪ ,‬וב שבוע שלאחריו — המארשאל הפולני‬ ‫פילסודסקי‪ .‬הבול שביקים אספו את כל הבורגנים‪ ,‬ואילצום לשלם ד מי'‬ ‫כופר‪ .‬אמי ונ שים י הודיו ת אחרות נ צ טוו לנקו ת את אולם־ההתעמלות‬ ‫המקומי‪ ,‬שהרוסים הפכוהו לאורווה״‪.‬‬ ‫האוקראינים היו גדועים עוד יותר‪ ,‬שכן עסקו ב שוד‪ ,‬באונם וברצח‪.‬‬ ‫בהיו ת שמעון בן שתינדע שרה יצא אל הרחוב‪ ,‬ו אזי רדף אחריו פרש‬ ‫אוקראיני‪ ,‬שמתוך בדיחות־הדעת שלף את חרבו ו שילחה בנער‪ .‬צלקת‬ ‫עמוקה בירכו משמשת לו מזכרת לאותם הימים‪.‬‬ ‫בגימנסי ה התאהב ויזנטל בנערה יהודיה נאה‪ ,‬בעלת שיעד בלונדי־כהה‪,‬‬ ‫בשם צילה מילד‪ .‬אף שהיו צעירים ביו תר׳ היתה כל העיר מ שוכנעת כי‬ ‫שמעון וצילה י ת ח תנו ביום מן הימינה ב שנת ‪ 1925‬התחתנה אמו של ויזנ טל‬ ‫ב שנייה‪ ,‬והמ שפחה עברה לדולינה‪ ,‬עיר בהרי הקארפאטים‪ ,‬מקום שם היה‬ ‫אביו־החורג בעליו של בית־חרו שת לרעפים‪ .‬שם היה שמעון מבלה את‬ ‫חופ שותיו‪ .‬באותה עת החליט להיע שות אדריכל‪ .‬לאחר שסיים את הגי מנסי ה‬ ‫ניסה להתקבל לאוניברסיטה הטכני ת של לבוב‪ ,‬אך משום ה״נומדוס‬ ‫קלאוזוס״ הו שבו פניו ריקם‪.‬‬ ‫את ארבע ה שנים שלאחר־מכן עשה ויזנ טל בפראג‪ ,‬שם למד באוניבר ­‬ ‫סיטה הטכני ת הצ׳כית‪ ,‬והיה מאושר ביותר‪ .‬הוא היה אהוב ביותר על‬ ‫הסטודנטים האחרים‪ ,‬שימש פולמוסן מלהיב באסיפותיהם‪ ,‬ומנחה משעשע‬ ‫ביותר באירועיהם החברתיים‪ .‬ההומור ה מיו חד־ב מינו שניחן בו נ שא חן‬ ‫ב עיני ידידיו הלא־יהודיים‪ ,‬שנהנו מן המ שמעויות הסמויות של סיפוריו‪.‬‬ ‫ב שנת ‪ 1936‬נ שא לו לאשה את צילה מילר‪ ,‬ופתח לעצמו לשכת־‬ ‫אדריכלות‪ ,‬שהתמחתה בהקמת בתי־מגורים נאים‪ .‬תקופה זו באה לקיצה‬ ‫באוגוסט ‪ ,1939‬עת גרמניה ורוסיה חתמו על ברית ״אי־ההתקפה״ שלהן‪,‬‬ ‫והסכימו לחלק ביני הן את פולין‪ .‬ב־‪ 1‬בספטמבר פתחו הגדמנים בפלי שת־‬ ‫הבזק שלהם מן המערב‪ ,‬ו שבועיים לאחר־מכן פלש הצבא האדום לפולין‬ ‫מן המזרח‪ .‬באמצע ספטמבר היה הצבא האדום בלבוב‪ ,‬ושוב מצא עצמו‬ ‫ויזנ טל ״משוחרר״‪ ,‬בפי ששוחרר קודמ־לכן על־ידי הרוסים‪ ,‬האוקראינים‬

‫‪13‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫והפולנים‪ .‬המשחררים האחרונים הביאו עמם את הנ‪.‬ק‪.‬ו‪.‬ד‪ ,.‬מ שטרת־הבטחון‬ ‫שלהם‪ ,‬אשר החלה לאסור את הסוחרים היהודים הבורגנים ובעלי בתי*‬ ‫החרושת‪ ,‬וכן את אנ שי ה״ אינ טליגנציה״ — רופאים‪ ,‬עורכי־דין ומודים‪.‬‬ ‫אביו־החורג של ויזנ טל הושם בבית־כלא סובייטי‪ ,‬בו נפטר עד־מהרה‪.‬‬ ‫אמו באה לגור עט בנה וכלתה‪ .‬אחיו החורג‪ ,‬סוחר בסטאניסלאב‪ ,‬נאסר‬ ‫ולאחר־מכן נורה על־ידי הדוסים‪ ,‬שהרגו את כל האסירים המדיניי ם בעת‬ ‫הנ סיגה מפני הצבאות הגרמניים המתקדמים והולכים‪ .‬יהודים בורגנים‬ ‫רבים קיבלו דרכונים שכונו ״דרכוני סעיף ‪ 11‬״‪ ,‬שהפכום לאזרחים ממדרגה‬ ‫שניי ה‪ :‬נאסר עליהם לגור בערים גדולו ת או באזור המרוחק מן הגבולות‬ ‫פחו ת מ־‪ 100‬קילומטרים‪ .‬במצוקה בה היה נ תון גילה ויזנ טל תו שייה‬ ‫ו שיחד את אחד מקומיסארי הנ‪.‬ק‪.‬ו‪.‬ד‪ ,.‬כך שהלה ה שיג דרכון רגיל לו‪,‬‬ ‫לא שתו ולאמו‪ .‬חודשים אחדים לאחר־מכן הוגלו כל היהודים בעלי ״דרכון‬ ‫סעיף ‪ 11‬״ לסיביר‪ ,‬בה מתו רבים מהם‪ .‬בני מ שפחת ויזנ טל הצליחו‬ ‫להישאר בלבוב‪ ,‬אולם י מיו של ויזנטל בתורת אדריכל עצמאי תמו‪ .‬הוא‬ ‫שמח למצוא לעצמו עבודה כמכונאי בבית־חרו שת לייצור קפיצי־מיטות‪.‬‬ ‫ב־‪ 30‬ביוני ‪ , 1941‬לאחד פלי שת היטלד לברית־המועצות‪ ,‬החלו המדים‬ ‫הגרמניים הרא שונים נראים בחוצות לבוב‪ .‬הם הולב שו על חילות־העזר‬ ‫האוקראינים‪ ,‬שקיבלו את אימוניהם בגרמניה‪ .‬את שובם ללבוב חגגו אלה‬ ‫בפוגרום שנמשך שלושה ימים ושלושה לילות‪ .‬מ שנסתיים הטבח‪ ,‬הגיע‬ ‫מספר הקורבנות היהודיים ל־‪.6,000‬‬ ‫ביום א׳‪ ,‬ה־‪ 6‬ביולי ‪ , 1941‬הסתתר ויזנטל במרתף ביתו‪ .‬בשעה ‪ 4‬אחר־‬ ‫הצהריים בא שוטר־עזר אוקראיני‪ ,‬דובד יידי ש‪ ,‬ואסר או תו ואת י די דו‬ ‫שעשה עמו אותה שעה‪ .‬חלק ניכר מן האסירים הוצא להודג ברבמקום‪,‬‬ ‫ורק תפילת־הערב של האוקראינים הצילה את ויזנטל ואחדים מעמי תיו‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬ב שכבו על דדג שו חש לפתע אור־פנס מאיר את פניו‪ ,‬וקול פולני‬ ‫לוח ש‪ :‬״מד ויזנטל‪ ,‬מה א ת ה עושה כ אן?״ ויזנטל הכיר כי זהו אחד‬ ‫ממנהלי־העבודה שהעסיק ב בניי ת בתים‪ ,‬איש בשם בודנאר‪ .‬״עלי להוציאך‬ ‫מכאן הלילה״‪ ,‬לחש בודנאר ל אוזנו של ויזנטל‪ .‬״יודע אתה מה יע שו מחר‬ ‫בבוקר״‪ .‬בפני ה שלטונות הציג את ויזנטל וי די דו כ״ שני מרגלים רוסיים״‪.‬‬ ‫על־כן הולקו‪ ,‬ובודנאר נטל על עצמו להעבירם לקומיסאר האוקראיני‪,‬‬ ‫כביכול‪ .‬לאחר הדפתקות רבות הגי עו הביתה‪ ,‬למחרת בבוקר‪ .‬שבועות‬ ‫אחדים לאחר־מכן הועבדו ויזנ טל וא שתו למחנה־הריכוז יאנובסקה‪ ,‬בעוד‬ ‫שאמו הזקנה הועברה לגיטו‪.‬‬ ‫בסוף ‪ 1941‬שולחו בני־ הזוג למחנה מיוחד לעבודת־כפייה‪ ,‬ששירת את‬ ‫בתי־המלאכה לתיקון רכבות־המזרח‪ .‬תפקידו של ויזנטל שם היה לצבוע‬

‫‪14‬‬

‫דיו ק נו של ש מ עון ו י ז ב ט ל‬ ‫סמלי צלב־הקדס־ונ שר על קטרים רוסיים שנלבדו‪ .‬לאחר שנתגלה בי הוא‬ ‫אדריכל במקצועו‪ ,‬הועבר לעבודת־פנים‪ ,‬כטכנאי וב שדטט‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪ 1942‬הועעבדו אלפי יהודים מהגיטו שבלוב למחנות־המוות‬ ‫שהחלו אז׳ בהקמתם בפולין‪ .‬באחד הימים ראה ויזנטל‪ ,‬ב איד אוני ם‪ ,‬כיצד‬ ‫תוחבים מאה נ שים יהודיו ת ק שי שות לתוך כל קרון־מ שא שברכבת‪ .‬הס‪.‬ס‪.‬‬ ‫הניח לקרונות על מטענם לעמוד במצב זה במשך שלושה ימים‪ ,‬בשמש־‬ ‫אוגוסט הלוהטת‪ ,‬בעוד הנ שים מ תחננו ת למים‪ .‬אחת מאלו היתד‪ .‬אמו בת‬ ‫הששים ושלוש‪ .‬ויזנטל שוב לא דאה אותה‪.‬‬ ‫עד לספטמבר ‪ 1942‬נרצחו רוב בני משפחתם של ויזנטל ואשתו‪.‬‬ ‫הרפתקות מסמרות־ שיער אי פיינו את דרכה של א שתו לווארשה‪ ,‬שם חיתה‬ ‫בהסתר‪ ,‬בלא שאיש יח שוד כי היא יהודיה‪.‬‬ ‫ב־‪ 20‬באפריל ‪ , 1943‬יום הולדתו החמישים־וארבעד‪ .‬של היטלר‪ ,‬הועבר‬ ‫ויזנטל למחנה־דיכוז סמוך‪ .‬כפסע היה בינו לבין המוות‪ ,‬אך הוא הוחזר‬ ‫מגיא־ההריגה דק משום שהיה צורך בו‪ ,‬כצייר־ שלטים‪ .‬סייע לו בכך אחד‬ ‫מ שני הגרמנים — אנטי־נאצים בלב־לבם — שניהלו את בתי־המלאכה‪.‬‬ ‫בסוף ספטמבר ‪ ,1943‬לאחר שהחלו מעבירים את כל עובדי בתי־‬ ‫המלאכה‪ ,‬מדי לילה בלילה‪ ,‬למחנה־הדיכוז‪ ,‬החליט ויזנ טל כי הגיעה שעתו‬ ‫להימלט‪ .‬התירו לו לנסוע העידה‪ ,‬בחברת שוטר אוקראיני‪ ,‬כדי לקנות‬ ‫ציוד‪ .‬ה שוטר נראה מגו שם ומטומטם‪ ,‬ולא הכיר את מבואותיה ומוצאותיה‬ ‫של העיר‪ .‬ויזנטל נכנס לחנות‪ ,‬יצא בעד הפתח האחורי‪ ,‬והסתתר במשך‬ ‫חודש ימים בעליית־גג‪ .‬לאחר הרפתקות רבות נתפס‪ ,‬והוחזר למחנה־‬ ‫הריכוז‪ .‬שם התנסה בתלאות בלתי־אנו שיות‪ ,‬פעמיים ניסה לאבד את עצמו‬ ‫לדעת‪ ,‬ויחד עם ‪ 33‬היהודים האחרים ששרדו מתוך ‪ 149,000‬י הודי לבוב‪,‬‬ ‫הועבר לעיר פשמישל‪ ,‬שם ״נמכר״ בתורת ״עובד־כפייה לא־גרמני״ למוסד‬ ‫הממלכתי שעסק בהקמת ביצורים וכיוצא באלה‪ .‬המטרה היתד‪ .‬להחזיק‬ ‫ביהודים ספורים אלה כתירוץ ל־‪ 200‬אנ שי ס‪.‬ס‪ ,.‬שיי שארו לשמור עלי ה ם;‬ ‫לשמור‪ ,‬ועל־כן לא יעבירום לחזית‪ .‬הקבוצה המעורבת שכללה אנ שי ‪.0.0‬‬ ‫ויהודים עבדה ממקום למקום‪ ,‬כשהיא מנסה להתרחק מהכוחות הסובייטיים‬ ‫המתקדמים והולכים‪ .‬ממחנה פלא שוב הועבר ויזנטל‪ ,‬יחד עם אלפי עצירים‬ ‫אחרים‪ ,‬למחנה־הריכוז גדוס־דוזן שליד ודוצלאב‪ ,‬כא שד ברא שית ינואר‬ ‫‪ 1945‬התקרב הצבא האדום למחנה זה‪ .‬ויזנטל הועבר אז למחנה בוכנוואלד‪,‬‬ ‫ומשם למחנה מאוטהאחן‪ ,‬שבאוסטריה העילית‪ .‬בדרך מתחנת־הרכבת‪,‬‬ ‫בליל־ שלגים אפל‪ ,‬ירה בו אחד מ שומרי הס‪.‬ס‪ ,.‬אך בלא־יודעין החטיא את‬ ‫המטרה‪ .‬ויזנטל נפל על הקרקע‪ ,‬איבד את הכרתו‪ ,‬הועבר יחד עם גוויו ת‬ ‫אחרות למ שרפת־המחנה‪ ,‬ודק בדרך־נס ניצל והועבר לגו ש ר — ״גוש‬

‫‪15‬‬

‫ה רו צ חי ם‬ ‫המוות״‪ .‬מזונו היו מי‬ ‫בחיים מייחם ויזנ טל‬ ‫בקפה שאותו הכיר‬ ‫גאולתם קרובה‪ ,‬שכן‬ ‫הצבא האמריקני‬

‫‪16‬‬

‫בי ני נו‬

‫שם היה ב שיעור של ‪ 200‬קאלוריות‪ .‬את הי שארותו‬ ‫ל״קאפו״ פולני בשם אדוארד סטאני שבסקי‪ ,‬סוחר־‬ ‫ויזנ טל בז מנו בעיר פוזנאן‪ .‬שניהם ידעו כי שעת־‬ ‫שמעו את זימזומם של מטוסים אמריקניים ברקיע‪.‬‬ ‫עצמו הגיע למחנה ב־‪ 5‬במאי ‪.1945‬‬

‫פרק ראשון‬

‫ה ש ח רו ר‬

‫השעה היתד‪ .‬עשר בבוקר‪ ,‬ביום ד‪.‬־‪ 5‬במאי ‪ ,1945‬עת ראיתי טאנק גדול‬ ‫ואפור שכוכב לבן בידכ תיו והדגל האמריקני מתנופף מן הצריח‪ .‬עמד תי‬ ‫בכיכר שטופת־הרוחות שהיתה‪ ,‬עד שעה קודם לכן‪ ,‬חצרו המרכזית של‬ ‫מחנה הריכוז מאוטהאוזן‪ .‬השמש זרחה‪ ,‬וניחו ח האביב הורג ש באוויר‪ .‬שוב‬ ‫לא ני תן היד‪ .‬להבחין בדיח המתקתק של בשר־אדם חרוך‪ ,‬שאפף תמיד‬ ‫את הכיכר‪.‬‬ ‫בלילה הקודם ברחו אנ שי ה ‪.0‬ס‪ .‬האחרונים‪ .‬תנוע ת מנגנון ההרג נעצרה‪.‬‬ ‫בחדרי רבצו על דרג שיהן גוויו ת אחדות‪ .‬הן לא סולקו משם אותו בוקר‪.‬‬ ‫המשרפה חדלה לפעול‪.‬‬ ‫איני יודע כיצד עלה בידי להגיע מחדרי אל החצר‪ .‬רגלי נ שאוני אך‬ ‫בקושי‪ .‬לב שתי את מדי הדהויים‪ ,‬המפוספסים‪ ,‬כ שאות ‪ 1‬צהובה מתנוססת‬ ‫עליהם‪ ,‬בתוך משולש כפול‪ ,‬צהוב ואדום‪ .‬מסביב לי ראיתי אנ שים אחרים‬ ‫במכנסיים מפוספסים‪ .‬אחדים מהם החזיקו דגלונים‪ ,‬ונופפום לעבר האמריק ­‬ ‫נים‪ .‬כיצד הגיעו אליהם דגלוני ם אלה ז האם האמריקנים הביאום ו לעולם‬ ‫לא אדע זאת‪.‬‬ ‫הטאנק בעל הכוכב הלבן היה מדוחק כמאה מטרים ממני‪ .‬רציתי למשש‬ ‫את הכוכב‪ ,‬אך היי תי חלש מדי‪ .‬נותרתי בחיים כדי לחזות ביום זה‪ ,‬אך‬ ‫לא היה בכוחי לצעוד את מאה המטרים האחרונים‪ .‬זכורני כי הצלחתי‬ ‫לצעוד צעדים מספד‪ ,‬ואזי נ תמו טטו ברכי ונפל תי על ג חוני‪.‬‬ ‫מי שהו הרימני‪ .‬ח שתי כיצד הריקמה הגסה של המדים האמריקניים‬ ‫שעינם כעין הזית מתחככת בזרועו תי הח שופות‪ .‬לא יכול תי להוציא הגה‬ ‫מפי! לא יכול תי אף לפתוח את פי‪ .‬הצבעתי לעבר הכוכב הלבן‪ ,‬נג ע תי‬ ‫ב שריון הצונן‪ ,‬המאובק‪ ,‬ואזי התעלפתי‪.‬‬ ‫כאשר פקחתי את עיני‪ ,‬לאחר מה שנראה היה ב עיני כשעה ארוכה‪,‬‬ ‫מצאתי את עצמי רובץ על דרג שי‪ .‬החדר נראה שונה‪ .‬עתה איכלס כל‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫דרג ש איש אחד ב ל ב ה ולא שלושה או ארבעה לדרגש* ואת הגוויו ת‬ ‫הרחיקו‪ .‬ריח בלתי־מוכר ריחף באוויר‪ .‬היה זה די‪.‬די‪.‬טי‪ .‬אילפסי־מרק‬ ‫גדולי ם הובאו פנימה‪ .‬היה זה מדק א מ י ת י ‪ ,‬וטעמו היה ערב ביותר‬ ‫לחך‪ .‬אכלתי מ מנו מנה גדו שה מ דיו קיבתי לא היתה מורגלת באוכל כה‬ ‫מזין‪ ,‬והקאתי ממו שכות‪.‬‬ ‫הימים שלאחר מכן חלפו באדי שות נעימה‪ .‬דוב הזמן נ מנ מ תי על‬ ‫דדג שי‪ .‬רופאים אמריקנים בחלוקים לבנים נכנ סו לחדר‪ ,‬כדי לה תבונן בנו‪.‬‬ ‫קי בלנו גלולות‪ ,‬ועוד מזון — מ ד ק‪ ,‬ירקות וב שד — כ ה חלוש היי תי עדיין‪,‬‬ ‫עד כי נ אלצ תי להסתייע באחד מידידי כאשר רצי תי לצאת החוצה‪ .‬נו תר תי‬ ‫ב חיי ם! שוב לא היי תי חייב לאלץ את עצ מי להיות חזק‪ .‬ב עיני ד אי תי‬ ‫את היום אליו התפללתי במשך כל אותן ה שנים‪ ,‬ועתה היי תי תשוש‬ ‫מ תמיד‪ .‬״תגובה טבעית״‪ ,‬אמדו הרופאים‪.‬‬ ‫ע שיתי מאמץ לקום ולהתהלך בלא סיוע‪ .‬כא שד גררתי את דגלי לאורך‬ ‫מסדרון אפל קפץ עלי מי שהו והפילני‪ .‬התמוטטתי ואיבד תי את הכרתי‪.‬‬ ‫התעוררתי על דרג שי‪ ,‬ורופא אמריקני נ תן לי תרופה כלשהי‪ .‬שני ידידי ם‬ ‫י שבו לצידי‪ .‬הם הדי מוני במסדרון ונ שאוני אל דרג שי‪ .‬לדבריהם‪ ,‬אחד‬ ‫ה״קאפר׳ הפולניים הלם בי‪ .‬אולי כעם משום שעדיין נו תר תי בחיים‪ .‬׳‬ ‫חברי לחדר הפצירו בי לדווח על ה״קאפו״ בפני ה שלטונו ת האמריקניים‪.‬‬ ‫שהדי בני־חורין אנו עתה‪ ,‬שוב אין אנו ״תת־אדם״‪ .‬ביום המחרת ליווני‬ ‫י די די לאחד המשרדים ב בניין שקודם לכן שימש כמפקדת המחנה‪ .‬שלט‬ ‫בכתב־יד‪ ,‬״ פ ש עי מ ל ח מ ה ״ היה תלוי על הדלת‪ .‬נאמר לנו כי ע לינו‬ ‫להמ תין בחדר־קבלה קטן‪ .‬מי שהו הביא לי כסא‪ ,‬וי שבתי עליו‪.‬‬ ‫בעד הדלתות הפתוחות ראיתי קצינים אמריקנים י שובים ליד שולחנות־‬ ‫כתיבה וחוקרים אנ שי ס‪.‬ס‪ ,.‬העומדים דום ניכחם‪ .‬כמה מן האסירים לשעבר‬ ‫ע בדו ככתבנים‪ .‬איש ‪ .0.0‬הובא לחדר‪ .‬באורח אינ ס טינ ק טיבי הפני תי את‬ ‫ראשי הצידה‪ ,‬כך שלא יוכל להבחין בי‪ .‬היה זה שומר אכזרי ז הוא היה‬ ‫נו הג להלקות את פני האסירים ב שוט־רכיבה שהיה נו שא תמיד — אם‬ ‫בע ת שהיה עובר לידם במסדרון לא היו נחפזים לז ה הצידה ו ל ק פ ח לדום‪.‬‬ ‫מראהו של איש זה העלה תמיד זיעה קדה בעודפי‪.‬‬ ‫עתה נעצ תי בו מבטי ם! לא יכולתי ל ה א מין‪ :‬איש הס‪.‬ס‪ .‬עמד רועד‪,‬‬ ‫ממ ש כשם שאנו רעדנו מפניו‪ .‬כ תפיו היו נפולות‪ ,‬והוא לא חדל מלקנח‬ ‫את כפות ידיו‪ .‬שוב לא היה אדם ע ליון! הוא הזכיר לי מדאה של חיה‬ ‫לכודה‪ .‬וכמלווהו שימש אסיד י הודי — אסיר ל ש ע ב ר‪.‬‬ ‫הוספתי לנ ע ח בו מבטים‪ ,‬כמוקסם‪ .‬לא יכול תי לקלוט את הנאמר‪ ,‬בעת‬ ‫שאיש‪ ,‬הס‪.‬ס‪ .‬עמד לפני חוקרו האמריקני‪ .‬הוא התקשה לעמוד דום‪ ,‬וזיעה‬

‫‪18‬‬

‫ה ש ח רו ר‬ ‫ניגרה על מצחו‪ .‬הקצין ה אמריקני אותת בידו‪ ,‬וחייל אמריקני סילק את‬ ‫איש הס‪.‬ם‪ .‬י די די סיפרו כי כל אנ שי ה ‪.0‬ס‪ .‬רוכזו במצד־ביטון גדול‪ ,‬כדי‬ ‫שיי שארו עצורים שם עד למועד משפטם‪ .‬דיוו ח תי את אשר היה עלי לדווח‬ ‫בדבר ה״קאפר׳ הפולני‪ .‬י דידי העידו כי מצאו או תי שוכב מחוסר־הכרה‬ ‫במסדרון‪ .‬גם אחד הרופאים האמריקנים העיד‪ .‬אחר כך חזרנו לחדרנו‪.‬‬ ‫באותו הערב בא אלי ה״קאפר‪ /‬התנצל בפני ל עיני חברי והו שיט אלי‬ ‫את ידו‪ .‬קיבלתי את התנצלותו‪ ,‬אך לא הו שטתי לו את ידי‪.‬‬ ‫ה״קאפר׳ היה נטול ח שיבות‪ .‬הוא כבר היה נחל ת העבד‪ .‬המחשבה על‬ ‫המחזה שראיתי במ שרד לא הרפתה ממני‪ .‬כא שד שכבתי על דרג שי‪,‬‬ ‫כ שעיני עצומות‪ ,‬ד אי תי את איש הס‪.‬ם‪ .‬הרועד — אותו מוג־לב בזוי‬ ‫ומבוהל‪ ,‬ב מדיו השחורים‪ .‬במשך שנים שימ שו מדים אלה סמל לפחד‬ ‫ובעתה‪ .‬ד אי תי חיילים גרמניים מבוהלים בעת המלחמה — גם החיילים‬ ‫פחדו מאנ שי ה ‪.0‬ס‪ — .‬אך מעולם לא נ תקל תי באי ש ‪ .0.0‬מבוהל‪ .‬מאז‬ ‫ו מתמיד נצ טיי רו ב עיני כאנ שים החזקים‪ ,‬ה״עילית״‪ ,‬של מי שטד מנוון‪.‬‬ ‫נצרכתי לזמן רב כדי לעכל את אשד ר אי תי‪ :‬״בני־אדם עליוני ם״ הפכו‬ ‫למוגי־לב ברגע ששוב לא היו מוגני ם על־ידי אקדחיהם‪ .‬גורלם נחרץ‪.‬‬ ‫קמתי מדרג שי וי צ א תי מן החדר‪ .‬מעבר למ שדפה חפרו אנ שי ‪.0.0‬‬ ‫קברות לשלושת אלפי חברינו אשר מתו מרעב ומת שי שות־כוחות לאחר‬ ‫הגיע האמריקנים‪ .‬י שבתי ו ה ת בוננ תי באנ שי ה ‪.0‬ס‪ .‬שבועיים קודם לכן היו‬ ‫מלקים או תי מלקות־מוות אילו היי תי מעז להביט בהם ז עתה נראה שהם‬ ‫חוששים לעבור לידי‪ .‬אחד מהם ביק ש סיגריה מחייל אמריקני‪ ,‬כמתחנן‪.‬‬ ‫החייל ה שליך את הסיגריה אותה עי שן‪ .‬איש הס‪.‬ס‪ .‬התכופף‪ ,‬אך אחד‬ ‫מחבריו שהיה זריז מ מנו תפס את בדל־הסיגריה׳ וה שניים החלו מתקוטטים‬ ‫עד שהחייל הורה להם להסתלק‪.‬‬ ‫דק שבועיים חלפו‪ ,‬וה״עלית״ של ״הרייך בן אלף ה שנים״ התקוטטה‬ ‫על בדל־סיגריה‪ .‬כמה שנים חלפו מאז ני תנ ה לנו סיגריה ז חזרתי לחדרי‬ ‫ו ה ת בוננ תי מסביבי‪ .‬רוב חברי רבצו באדי שות על דרג שיהם‪ .‬לאחר רגע־‬ ‫הצהלה ה תנסו רבים מהם בהתקפי דיכאון‪ .‬עתה‪ ,‬לאחר שידעו כי עתידים‬ ‫הם לחיות‪ ,‬החלו תופסים את חוסר־התוחלת שבחייהם‪ .‬הם ני צלו — אך לא‬ ‫היה להם מי שיחיו ב שבילו‪ ,‬לא היה להם מקום שאליו יוכלו לחזור‪ ,‬לא‬ ‫היו שברים שאותם יכלו ללקוט ולאחות‪.‬‬ ‫היה עלי לאזור כוח כדי שלא להיכנע לאדי שות מעין זו‪ .‬מ שהו חייב‬ ‫היה לחלץ אותי מהסיוטים ש תקפוני עם חשיכה‪ ,‬ומהחלומות־בהקיץ ב שעות‬ ‫היום‪ .‬ידע תי בדיוק מה שביכולתי לעשות‪ ,‬ומה עלי לעשות‪.‬‬ ‫הלכתי למשרד‪ ,‬והצע תי את שירותי‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫קיווי תי כי י תעלמו מהופעתי‪ .‬הסגן האמריקני ה אזין לדברי‪ ,‬ו הני ע‬ ‫את ראשו לשלילה‪ .‬מה יוכלו לע שות בי ? הוא ציין בי אין לי הכשרה‬ ‫מתאימה‪ ,‬ואף לא נ סיון‪.‬‬ ‫״ודרך אגב‪ ,‬מהו מ שקלך?״ שאל‪.‬‬ ‫שיקרתי‪ .‬״חמי שים וששה קילוגרם״‪.‬‬ ‫הסגן צחק‪ .‬״ויזנטל‪ ,‬לך ונו ח למשך זמן־מה‪ ,‬וחזור אלי כא שד משקלך‬ ‫יהיה באמת חמישים וששה קילו״‪.‬‬ ‫עשרה ימים לאחר מכן‪ ,‬הוספתי מעט משקל‪ .‬התאפרתי מעט‪ .‬מצא תי‬ ‫פיסת ניי ד אדום‪ ,‬וה שתמ שתי בה כדי להוסיף צבע ללחיי החיוורות‪ .‬אחד‬ ‫מידידי שאלני אם בכוונ תי לצאת ולחפש לעצמי כלה‪.‬‬ ‫״יש אנשים שכלה זו לא תמצא חן בעיניהם״‪ ,‬אמרתי‪.‬‬ ‫הסגן חש בוודאי עד כמה חשוב ב עיני התפקיד‪ ,‬שכן הוא אמר כי אוכל‬ ‫להתחיל מייד‪ ,‬והוא הציבני תחת פיקודו של קפטיין בשם טאדאקוסיו‪,‬‬ ‫אריסטוקראט רוסי לשעבר אשר היגד ב־‪ 1918‬לארצות־הברית‪ ,‬מגרוזיה‪.‬‬ ‫הוא הורה מ שפט בינל או מי באוניברסיט ת הארווארד‪.‬‬ ‫נלווי תי לקפטיין טאראקוסיו במסעותיו‪ ,‬בחיפו ש אחד שומרי ‪.0.0‬‬ ‫ממחנה־מאוטהאוזן שהסתתרו בסביבה‪ .‬פעמים מספר ביק שני טאראקוסיו‬ ‫לבצע את המעצרים במו־ידי‪.‬‬ ‫לעולם לא אשכח את פד שת־החיפו ש הרא שונה שלנו‪ .‬נ סענו בג׳י פ עד‬ ‫לביתו הקטן של איש ס‪.‬ס‪ .‬בשם שמידט‪ .‬הוא היה אחד מ שומרינו‪ ,‬אי ש‬ ‫קטן וחסר־מ שמעות‪ ,‬שנראה אלמוני ממש כ שמו הנ פ ח‪ .‬עלי תי לקומה‬ ‫ה שנייה‪ ,‬מצאתיו בה ואסרתיו‪ .‬הוא אף לא ניסה להתנגד‪ .‬כולו רעד מפחד‪.‬‬ ‫כמוהו במוני‪ ,‬אך מסיבות אחרות‪ .‬כה תשוש היי תי מן העלייה במדרגות‬ ‫ומההתרג שות עד שהיה עלי להתיי שב לז מך מ ה על כסא‪.‬‬ ‫בעת שירדנו יחד במדרגות‪ ,‬נטל שמידט את זרועי וסייע לי‪ .‬הוא יכול‬ ‫היה להימלט בקלות‪ .‬אילו היה דוחף או תי דחיפה קלה היי תי נופל במורד‬ ‫המדרגות‪ ,‬והוא יכול היה להתחמק בעד הפתח האחורי‪.‬‬ ‫אולם הוא אף לא העלה על דע תו את האפ שרות של בריחה‪ .‬היה משום‬ ‫גיחוך במצב‪ ,‬בדומה לארנבת הנו שאת את כלב־הציד‪ .‬הוא ישב בג׳י פ‬ ‫מאחרי הקפטיין טאראקוסיו ומאחרי‪ ,‬וה ת חנן לרחמים‪ .‬הוא בכה‪ .‬הוא אמר‬ ‫כי אין הוא אלא אחד מדגי־הרקק‪ .‬מדוע ניטפלו אליו דווק א? הוא לא‬ ‫עשה כל דבר רע‪ .‬הוא נהג בדיוק בהתאם לפקודות‪ .‬הוא נ שבע כי סייע‬ ‫לאסירים רבים‪.‬‬ ‫אמד תי ל ש מידט‪ :‬״כן‪ ,‬סייעת לאסירים‪ .‬ראיתיך לעיתים קרובות‪ .‬סייעת‬ ‫להם בדרכם למשרפה״‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫ה שחרור‬ ‫ואז בדם ולא הוסיף לדבר‪ .‬הוא י שב לו שם‪ ,‬רכון‪ ,‬על המושב האחורי‪,‬‬ ‫כשהוא פוכר את אצבעו תיו הרועדות‪ ,‬עד שהגענו למחנה ומסרנוהו לידי‬ ‫העוסקים בפ שעי־המלחמה‪.‬‬ ‫שמידט היה ה״ל קווד הרא שון שלי‪ ,‬ורבים באו אחריו‪ ,‬ב שבועות‬ ‫שלאחד־מכן‪ .‬לא היינו צריכים להרחיק לכת‪ .‬נ ת קלנו בהם כמעט באקראי‪.‬‬ ‫במשך החוד שים שלאחר מכן סייע תי בריכוז חלק מהעדויו ת שהו שמעו‬ ‫במ שפטי המלחמה אשד נערכו בבי ת־דין צבאי אמריקני בדאכאו‪ ,‬חודשים‬ ‫אחדים לאחר מכן‪.‬‬ ‫לאחד כינון ארבעת האזורים הצבאיים באוסטריה ב שנת ‪ 1945‬נעשה‬ ‫מחנה מאוטהאוזן חלק מהאיזוד הסובייטי‪ .‬קבוצתנו‪ ,‬שעסקה בפ שעי המל ­‬ ‫חמה עברה ללינץ‪ ,‬שבאיזור האמריקני‪ .‬רבים מתו שבירל שעבר של מחנה‬ ‫מאוטהאחן הובאו למחנה עקורים שהוקם בבית־הספר הציבורי של‬ ‫לי אונדינג‪ ,‬עיר קטנה ליד לינץ‪.‬‬ ‫נער קטן בשם אדולף בילה שם את שנו ת־לימודיו הרא שונות‪ .‬י שנו‬ ‫על מיטו ת מתקפלות בכיתה שחלונותיה ה שקיפו על בית ק טן‪ :‬ביתם‬ ‫של הורי היטלר‪ .‬הם היו קבורים בבית־הקברות ששכן בקצה הכביש‪.‬‬ ‫לא חיבבתי במיוחד את המראה שנשקף מן החדר‪ ,‬וימים מעטים לאחד‬ ‫מכן עברתי מבית־הספד ללינץ‪ ,‬בה שכרתי לעצמי חדד צנוע‪ ,‬מרוהט‪,‬‬ ‫בלאנד שטראסה‪ .‬לא היה כל הידור בחדר זה אך מן החלון עלה בידי‬ ‫להשקיף על גן קטן‪.‬‬ ‫בילי תי את שעות הבוקר במ שרד פ שעי המלחמה‪ ,‬ואת שעות אחר‬ ‫הצהרים בוועד הי הודי שבלינץ‪ ,‬שזה עתה הוקם‪ ,‬ושלאחר מכן הורחב‬ ‫ונע שה לוועד הי הודי המרכזי באיזוד האמריקני של אוסטריה‪ .‬אני מוני תי‬ ‫סגךיו שב־רא ש בוועד זה‪.‬‬ ‫לוועד היה מ שרד־ארעי ב שני חדרים זעירים‪ ,‬ואלה היו הומים תמיד‬ ‫מאדם‪ .‬בחוד שים שלאחד המלחמה היו המבקרים אצלנו שברי־כלי‪,‬‬ ‫שתמיד נראו כאילו עטויים הם בבגדיהם של אחדים‪ .‬לחייהם היו נפולות‬ ‫ושפתיהם חסרות־דם‪ .‬רבים מהם אמרו בי היו מעצורי מאוטהאוזן‪.‬‬ ‫ה תוודענו איש לרעהו באמצעות הסיפורים על־דבד אנ שי ‪ .0.0‬שאותם‬ ‫היכרנו כולנו‪ ,‬או דדך זכרונו ת מ שותפים על ידידי ם שהלכו לעולמם‪.‬‬ ‫אחדים מהם נ הגו כאנ שים שניצלו זה עתה מרעידת־אדמה או מסופת־‬ ‫אדירים‪ ,‬ואינם יכולים להבין מדוע ניצלו‪ .‬הם היו שואלים איש את חברו‪:‬‬ ‫״מי עוד ניצל ז״ הם התק שו להבין כי נ ש תיירו בחיים‪ ,‬וכן היה זה מעבר‬ ‫לתפיסתם כי גם אחרים נו תרו בחיים‪ .‬הם היו יו שבים על מדרגות המ שרד‬

‫‪21‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫ומ שוחחים איש עם דעהו‪ .‬״האפשר הדבר כי אשתי‪ ,‬אמי‪ ,‬ילדי‪ ,‬נו תרו‬ ‫בחיי ם? כמה מידידיי‪ ,‬כמה מ בני עי ריז ״‬ ‫שירותי הדואר לא פעלו‪ .‬אותם קווי־הטלפון הבודדים שני תן היה‬ ‫להפעילם היו שמודים ל שימו ש הצבא‪ .‬הדרך היחידה לגלות האם מי שהו‬ ‫נותר בחיים היתד‪ .‬ללכת ולחפשו‪ .‬ברחבי אירופה זרם גל־פרא של‬ ‫ניצולי ם נרג שים‪ .‬הם היו נוסעים במה שקרוי ״טרמפ״‪ ,‬זוכים להסעה בג׳י פ‬ ‫למרחקים קצרים‪ ,‬או היו נתלים על קרונות־דכבת רעועים‪ ,‬נעדרי חלונות‬ ‫או דלתות‪ .‬אחרים היו מגובבים בקבוצות על עגלות־חציר‪ ,‬אחרים —‬ ‫הולכים בדגל‪ .‬הם היו מנצלים כל אמצעי שהוא כדי להתקרב ליעדם‪,‬‬ ‫ולו גם קילומטרים בודדים‪ .‬כדי להגיע מלינץ ל מינכן‪ ,‬שהמרחק ביני הן‬ ‫הוא זה של נסיעה ברכבת במשך כשלוש שעות‪ ,‬היו עו שים בדרכים‬ ‫חמישה ימים‪ .‬רבים מביניהם לא ידעו למעשה להיכן יו עידו פניהם‪,‬‬ ‫למקום בו שהו בחברת משפחתם בימים שלפני המלחמה? למחנה־הריכוז‬ ‫שבו שהתה המ שפחה‪ ,‬בהתאם לידיעה האחרונה שבידם? שהדי המ שפחות‬ ‫נפרדו בפתאומיו ת רבה מכדי שני תן היה לקבוע סידורים לקראת או תו‬ ‫היום בו תסתיים המלחמה‪.‬‬ ‫ב״הרפתקותיו של החייל האמיץ שווייק״‪ ,‬יציר תו הנצחי ת של יארוסלאב‬ ‫האשק‪ ,‬קובע הגיבור מועד עם ידידו‪ ,‬באמדו כי יפג שו בבית־מדז ח מסויים‬ ‫בפראג ״ביום ד׳ שלאחד המלחמה״‪ .‬אולם מלחמת העולם הרא שונה היתד‪.‬‬ ‫בבחינ ת מ שחק־ילדים לעומת האפוקאליפסה‪ ,‬שאנו המעטים ני צ לנו ממנה‪.‬‬ ‫ועם זאת‪ ,‬הוסיפו הניצולי ם לעלות־ברגל ולע שות את דרכם הנוא שת‪,‬‬ ‫כשהם י שנים בצידי הדרכים או בתחנות־רכבת‪ ,‬ממ תיני ם לרכבת נוספת‪,‬‬ ‫לעגלה נוספת‪ ,‬כ שתמיד מדרבנת אותם ה ת קווה‪ :‬״אולי נו תד מי שהו‬ ‫בחיים‪ ...‬מי שהו ע שוי לומר היכן ני תן למצוא אשד* אם‪ ,‬ילדים‪ ,‬אח —‬ ‫או האם הלכו לעולמם״‪ .‬מוטב לדעת את האמת מאשר להיוותר בחוסר־‬ ‫ודאות‪ .‬הרצון למצוא את בני־המ שפחה היה גובר על הרעב‪ ,‬הצמא‪,‬‬ ‫העייפות‪ .‬הוא גבד אף על הפחד מסיורי־הגבולות‪ ,‬מהחיל לריגול נג די‬ ‫ומהנ‪.‬ק‪.‬ו‪.‬ד‪ ,.‬מאותם ה מצווי ם‪ :‬״הבה ונראה את ניידו תיד״‪.‬‬ ‫פעלנו הרא שון בוועד בלינץ‪ ,‬היה לערוך ר שימות של ניצולים שנודעו‬ ‫לנו‪ .‬אנ שים שבאו לחפש מי שהו נתבק שו לומר מהיכן באו הם עצמם‪ .‬הם‬ ‫היו נוודים‪ ,‬מ שוטטים‪ ,‬קבצנים‪ .‬אולם אי־פעם היה להם בית‪ ,‬היתד‪ .‬להם‬ ‫עבודה והיו להם חסכונות‪ .‬שמם נרשם‪ ,‬וסווג בהתאם למקום־מוצאם‪.‬‬ ‫לאט לאט נתרבו הר שימות‪ .‬אנ שים מפולין‪ ,‬מצ׳כוסלובאקיה או מגרמניה‬ ‫הביאו לנו ר שימות‪ .‬נ תנו להם העתקים מר שימותינו‪ ,‬שעליהן שקדנו עד‬ ‫ל שעוודהלילה המאוחרות‪ .‬ב שעות־הבוקד המוקדמות היו מגיעים רא שוני‬

‫‪22‬‬

‫ד‪ ,‬ש ח ר ו ו­‬ ‫המחפשים‪ .‬היו שהמ תינו במשך כל הלילה כולו כדי להקדים ולהיכנס‪.‬‬ ‫האחד הסתכל בממ תין הקודם לו‪ ,‬כדי לגלות על פניו מבט שמ שמעו‬ ‫תקווה או יאוש‪ .‬היו בין הממתינים שגילו אי־סבלנות וקטטות היו פורצו ת‬ ‫ביניהם‪ .‬פעם פרצה מריבה בין שני אנ שים‪ ,‬משום ש שניהם רצו באותה‬ ‫רשימה‪ .‬בסופו של דבר נקרעה בידיהם פיסת־הנייר היקרה להם כל כך‪.‬‬ ‫בפעם אחרת החלו שנים מהניצולים להתווכח‪ ,‬כ שעיניהם דבוקות בר שימה‬ ‫שהיתה נ תונ ה בי דיו של איש שלישי‪ .‬כל אחד מהם רצה להקדים את‬ ‫חברו‪ .‬לפתע הביטו איש ב עיני דעהו‪ ,‬ועצרו את נ שי מ ת ם‪ :‬כעבור רגע‬ ‫היו איש בזרועות רעהו‪ .‬היו אלה אחים אשד ני סו לאתר איש את רעהו‬ ‫במשך שבועות רבים‪.‬‬ ‫והיו רגעים של יאוש דומם‪ ,‬כאשר מי שהו מהניצולים נוכח לדעת כי‬ ‫האדם או תו הוא מחפש ביקר בוועד ימים מספד קודם לכן‪ ,‬בחפ שו אחריו‪.‬‬ ‫הם החמיצו איש את דעהו‪ .‬היכן יחפ שו עתה ו אחרים ה תבוננו בר שימות‬ ‫הניצולים‪ ,‬מתוך תקווה על־טבעית למצוא בהן שמותיהם של אנשים שבמו־‬ ‫עיניהם ראו כיצד מוציאים אותם להורג‪ .‬שהרי לא היה מי שלא שמע על‬ ‫איזה נם שהתחולל‪.‬‬ ‫אני עצ מי כמעט שלא ה תבוננ תי בר שימות אלה‪ ,‬שכן חדלתי להאמין‬ ‫בניסים‪ .‬ידע תי כי מ שפחתי כולה הו שמדה‪ .‬לאחר שפולני וור שאי סיפר לי‬ ‫מה אירע ברחוב טופייל‪ ,‬בו הסתתרה אשתי‪ ,‬זנ ח תי כל תקווה כי נותרה‬ ‫בחיים‪ .‬כאשר ח שבתי עליה‪ ,‬ד אי תי לנוכח עיני את גופתה הרובצת מתחת‬ ‫לעיי־חורבות‪ ,‬ו תהי תי האם מצאו את הגופו ת והאם היא זכתה לקבורה‪.‬‬ ‫ברגע של תקווה בל תי־ הגיוני ת כתבתי לוועדה הבינלאומי ת של הצלב‬ ‫האדום בז׳נבה‪ .‬הם ה שיבו לי מייד‪ ,‬כי א שתי אינה בחיים‪ .‬ידע תי כי‬ ‫אמי לא זכתה לקבר — היא מתה במחנה־המוות של בלזץ׳ — אולם‬ ‫קיווי תי כי לפחות א שתי זכתה לכך‪.‬‬ ‫באחד הלילות‪ ,‬כאשר י שבתי באפס־מע שה‪ ,‬ה ת בוננ תי בר שימת‬ ‫הניצולים מקראקוב‪ ,‬ומצאתי את שמו של י די ד ותיק מבו צ׳ א ץ‪ /‬בשם‬ ‫ד״ר בינר‪ .‬כתבתי לו מכתב‪ ,‬ואמרתי כי י תכן שגופת א שתי ע דיין מוטלת‬ ‫מתחת להריסות הבי ת שברחוב טופייל‪ .‬ביק שתיו לנסוע לווארשה ולבדוק‬ ‫מה נותר מן הבית‪ .‬כיוון שלא היו קשרי דואר עם פולין‪ ,‬מסרתי את‬ ‫המכתב לאי ש שהתמחה בהעברת חפצים לפולין‪ ,‬דרך צ׳כוסלובאקיה‪.‬‬ ‫לא ידע תי כי נם אכן התרחש‪ .‬כאשר חוליות הלהביורים הגרמניים‬ ‫סגרו על רחוב טופייל‪ ,‬הצליחו א שתי ועוד אנ שים מספר לחמוק בחסות‬ ‫הח שיכה והמהומה‪ .‬במ שך זמן־מה הסתתרו‪ .‬לאחד הקרב על וארשה‪,‬‬ ‫הועבר קומץ ניצולי ם על־ידי הגרמנים וצורף למ שלוחי עבודת־כפייה שהיו‬

‫‪23‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫בדרכם לגרמניה‪ .‬א שתי נ שלחה לבית־חרו שת בהייליגנה אוז שליד‬ ‫גלזנקירכן בחבל הריין‪ ,‬מקום בו ייצרו מכונו ת־ידייה ב שביל הוורמאכט‪.‬‬ ‫הפועלים הפולניים זכו לדיור ולמזון‪ ,‬והגיסטאפו הני ח להם‪ .‬הגרמנים‬ ‫יד עו כי המלחמה אבודה‪.‬‬ ‫א שתי שוחררה על־ידי הבריטים‪ ,‬אשר צעדו לתוך גלזנקירכן ב־‪11‬‬ ‫באפריל ‪( .1945‬אותו היום שכבתי על דרג שי בגו ש־המוות של מאוטהאוזן)‪.‬‬ ‫היא ניג שה ל שלטונות הבריטיים והודיעה כי היא צילה ויזנטל‪ ,‬אשה‬ ‫יהודיה מפולין‪ .‬שש נ שים בקבוצתה נ תגלו כיהודיות‪ ,‬אולם הן לא ידעו‬ ‫אשה על־דבר רעותה‪ .‬אחת מהן סיפרה לא שתי כי היא מתעתדת לנסוע‬ ‫הביתה‪.‬‬ ‫״הבי תה?״ שאלה אשתי‪ .‬״היכן זה ה בי ת הז'‬ ‫״פולין‪ ,‬כמובן‪ .‬מדוע לא תבואי ע מי ?״‬ ‫״ולשם מה? בעלי נהרג על־ידי הגיסטאפו בלבוב‪ ,‬ב שנה שעברה‪.‬‬ ‫פולין הפכה להיות בית־קברות גדול אחד״‪.‬‬ ‫״הי ש לך הוכחות כי הוא מ ת?״‬ ‫״לא״‪ ,‬אמרה אשתי‪ ,‬״אבל‪...‬״‬ ‫״אל ת א מיני איפוא בכך‪ .‬נני ח שהוא נותר ב חיי ם‪ :‬היכן מניחה און‬ ‫כי הוא מתגורר עתה ?״‬ ‫צילה הרהרה בדבר‪ .‬״בלבוב‪ ,‬היי תי אומרת‪ .‬בי לינו שם את ה שנים‬ ‫שלפני המלחמה״‪.‬‬ ‫״לבוב היא עתה חלק מבדית־המועצות״‪ ,‬אמרה ידידתה‪ .‬״הבה ונלך‬ ‫שמה״‪.‬‬ ‫שתי הנ שים יצאו את גלזנקירכן ביוני ‪( .1945‬באחד מ שלבי מסעה —‬ ‫זא ת גי לינו לאחד מכן — היתה א שתי מרוחקת פחות מחמי שים קילומטרים‬ ‫מלינץ)‪ .‬לאחד נסיעה מייגע ת הגיעו ה שתיים לגבול הצ׳כי־פולני‪ ,‬לעיר‬ ‫הקדוייה בוהו מין‪ .‬נאמר להן כי רכבת יוצאת באו תו הלילה לעבר לבוב‪.‬‬ ‫הן נכנ סו לאחד הקרונות הדחוסים ו הגיעו בבוקר המחרת לקראקוב‪ ,‬מקום‬ ‫שם היתד‪ .‬חניה בת ארבע שעות‪.‬‬ ‫בקראקוב נגנב ה מזוודתה של אשתי‪ ,‬על כל רכושה הדל‪ .‬כאלה היו‬ ‫פני ה של שיבתה הביתה‪ .‬כדי לעודדה‪ ,‬הציעה ידיד ת ה לערוך טיול בעיר‪.‬‬ ‫אולי יפג שו במי שהו שהכירו אי־פעם‪ .‬העיד העתיקה והיפה של מלכי‬ ‫פולין נראתה נטו שה באו תו בוקר ואפופת־רוחות‪ .‬לפתע שמעה א שתי‬ ‫מי שהו הקורא בשמה‪ ,‬והכירה איש בשם לאנדק‪ ,‬שהיה רופא־ שניים בלבוב‪.‬‬ ‫(לאנדק חי עתה באדצו ת־הבדי ת)‪ .‬במ שך זמן־מה החליפו שאלות נרג שות‬ ‫ומ שפטים נעדדי־סיום‪ ,‬בדומה למתרחש ת מיד בכל פגי שה בין ניצולים‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫ה שחרור‬ ‫ל אוזני לאנדק הגיעו שמועות כי שמעון ויזנטל מת‪ .‬הוא הציע לא שתי‬ ‫לשוחח עם הד״ר בינר‪ .‬יתכן שיידע יותר‪.‬‬ ‫״הד״ר בינד‪ ,‬מבוצ׳אץ‪? ,‬״ שאלה אשתי‪ .‬״האם הוא נמצא בקראקוב ו״‬ ‫״הוא גר במרחק של חמש דקות מכאן״‪ .‬לאנדק מסר לה את מענו‪,‬‬ ‫ונחפז לדרכו‪.‬‬ ‫כאשר הגיעו לביתו של הד״ר בינד‪ ,‬ביק שה א שתי מחברתה כי תמתין‬ ‫למטה‪ .‬היא עלתה במעלה המדרגות בלב כבד‪ .‬בקומה ה שלי שית היא‬ ‫ראתה שלט בשם ב י נ ר וצלצלה בפעמון‪ .‬הדלת נפתחה‪ .‬לרגע דאתה את‬ ‫פניו של הד״ד בינד‪ ,‬ושמעה צעקה עמומה‪ .‬לאחר מכן נטרקה הדלת‬ ‫במהירות‪.‬‬ ‫״הד״ר בינ ד!״ צעקה אשתי‪ ,‬בהטיחה את אגרופיה על הדלת‪ .‬״אנא‪,‬‬ ‫פתח! כאן צילה‪ .‬צילה ויזנטל מבוצ׳אץ‪ ! ,‬״‬ ‫הדלת נפתחה‪ .‬הד״ר בינד נראה חיוור‪ ,‬כאילו דוח־מת ניצבה בפניו‪.‬‬ ‫״אבל — הרי את מתה״‪ ,‬אמר‪ .‬״רק עתה קיבלתי מכתב‪...‬״‬ ‫״אני חיה‪ ,‬בהחלט חיה״‪ ,‬ה שיבה א שתי בכעס‪ .‬״כמובן שאני נ ר א י ת‬ ‫מתה־למחצה‪ ,‬לאחר שביליתי את כל הלילה ברכבת״‪.‬‬ ‫״היכנסי״‪ ,‬אמר הרופא בחופזה‪ ,‬וסגר את הדלת‪ .‬״אינך מבינה‪ .‬אתמול‬ ‫קיבלתי מכתב מבעלך‪ .‬שמעון כותב כי מתת מתחת לחורבות בי ת‬ ‫בווארשה״‪.‬‬ ‫עתה החווירה אשתי‪ .‬״ שמעת ו אבל הרי הוא נפטר‪ ,‬הוא הלך לעולמו‬ ‫מזה למעלה מ שנה״‪.‬‬ ‫הד״ר בינר הניע ראשו לשלילה‪ .‬״לא‪ ,‬לא‪ ,‬צילה‪ .‬שמעון חי‪ ,‬בלינץ‪.‬‬ ‫הדי‪ ,‬קראי את המכתב״‪.‬‬ ‫הם קראו לידיד תה של א שתי שתעלה למעלה‪ .‬היא לא הופתעה כלל‪.‬‬ ‫האם לא אמרה לצילה שייתכן כי בעלה בחיי ם? הם י שבו ו שוחחו‪ ,‬וכאשר‬ ‫נזכרו במועד יציא ת הרכבת היה זה מאוחד מדי‪ .‬אלמלא הגיע מכתבי‬ ‫לד״ר בינ ר ביום הקודם‪ ,‬אלמלא היתד‪ .‬א שתי פוג שת בלאנדק‪ ,‬אלמלא היה‬ ‫הד״ר בינר בביתו‪ ,‬היו שתי הנ שים חוזרות לתחנה וממ שיכות במסען‬ ‫לברית־המועצות‪ .‬א שתי עלולה היתה להי שלח לפנים בריוד המועצו ת‪,‬‬ ‫ו שנים היו חולפות עד שהיי תי יכול לחזור ולמצאה‪.‬‬ ‫א שתי נשארה בקדאקוב‪ ,‬וניסתה להתקשר עמי‪ .‬הד״ר בינ ד הכיר כמה‬ ‫בלדרים בלתי־חוקיים שהיו מוכנים להעביר מכתבים תמורת תשלום‪ ,‬ובלא‬ ‫ערובה כי אכן ימסרום לתעודתם‪ .‬היא כתבה שלושה מכתבים ומסרה‬ ‫אותם לשלושה אנ שים שאימצו לעצמם נתיבים שונים‪ .‬קיבלתי אחד מהם‪,‬‬ ‫מאי ש שהגיע ללינץ דרך בודאפסט — קפנדריה ארוכה למדי‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫לעולם לא אשכח את הרגע בו ד אי תי את כתב־ידה של צילה על‬ ‫המעטפה‪ .‬קראתי את המכתב פעמים כה רבות‪ ,‬עד כי הוא שגור על פי‪.‬‬ ‫הלכתי להיפג ש עם אותו קצין הלי שכה ל שירותים אסטרטגיים שב שבילו‬ ‫עבדתי אז‪ ,‬וביק שתי מ מנו לסדר ב שבילי צ ר תנוע ה לקדאקוב‪ .‬הרעיון של‬ ‫נסיע תי לפולין לא מצא חן בעיניו‪ .‬הוא אמר כי י תכן שלעולם לא אוכל‬ ‫לחזור‪ .‬הוא הציע כי נחזור ונ ד ת ב עניין בבוקר המחרת‪.‬‬ ‫עקדתי רגלי אותו יום אחר־הצהרים מבי ת הוועד היהודי‪ .‬היי תי מאושר‬ ‫ואולי ב היו תי מוקף בסבל אנו שי כה רב — חשתי עצמי מעט אשם בשל‬ ‫כך‪ .‬רציתי להיוותר לבדי‪ .‬היכרתי איכר בקירבת־מקום‪ ,‬שבר שותו היו‬ ‫סוסים מספר‪ .‬ב היזכדי בחופ שוודהקי ץ שלי בדולינה‪ ,‬מקום שם נ הני תי כל‬ ‫כך מרכיבה על סוסים‪ ,‬ביק שתי מהאיכר לה שאיל לי סוס לשעה‪ .‬לא‬ ‫לקחתי בח שבון את העובדה כי עתה אני קשיש יותר‪ ,‬ושוב לא חזרתי‬ ‫למצבי הגופני התקין‪ ,‬וכאשר עלי תי על הסוס — אירעה תקלה‪ .‬אני מני ח‬ ‫שהסוס חש מיי ד בחול שת רוכבו‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הוא הפילני וה שליכני לשדה‬ ‫תפוחי־אדמה‪ ,‬כשקרסולי שבור‪.‬‬ ‫נאלצתי להי שאר במיטתי‪ ,‬ועובדה זו חיסלה כל סיכוי להג שמת‬ ‫נסיע תי המ תוכננ ת לפולין‪ .‬ביק שתי מאחד מידידי היהודים‪ ,‬הד״ר פליפס‬ ‫וייסברג‪ ,‬לנסוע לקראקוב‪ ,‬ומסרתי בידיו מכתב לא שתי‪ .‬הוא הבטיחני‬ ‫להחזירה ע מו ללינץ‪ .‬ידידי מהלשכה ל שירותים אסטרטגיים הכינו את‬ ‫תעודות־המסע הדרו שות ב שבילה‪ ,‬כדי לאפשר לה להיכנס לאיזור‬ ‫האמריקני של אוסטריה‪.‬‬ ‫היו אלה תעודות־מסע נאות‪ ,‬אולם למרבית הצער א שתי מעולם לא‬ ‫זכתה לקבלן‪ .‬בחצותו את צ׳כוסלובאקיה בדרכו לפולין הוזהר הד״ר וייסבדג‬ ‫כי יש ניכ חו מחסום־דרכים של הנ‪.‬ק‪.‬ו‪.‬ד‪ ,.‬בו נוהגים להקפיד ביותר‪ .‬הוא‬ ‫נתקף ב ע צ בנו ת; אם המשטרה הח שאית הסובייטי ת תמצא בידו מיסמכים‬ ‫אמריקניים כלשהם‪ ,‬הם עלולים לאסרו בתורת מרגל‪ .‬ובכן‪ ,‬הוא ה שמיד‬ ‫את התעודות‪ .‬דק לאחד מכן גילה כי ה שמיד גם את מענה של א שתי‬ ‫בקראקוב‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬הדי הנ‪.‬ק‪.‬ו‪.‬ד‪ .‬אף לא ערך אצלו חיפוש‪.‬‬ ‫בקראקוב ה לו לוועד היהודי המקומי ותלה מודעה על לוח המודעות‪ .‬״מרת‬ ‫צילה ויזנטל‪ ,‬א שתו של שמעון ויזנטל‪ ,‬מתבק שת להתקשר עם הד״ר‬ ‫פליכס וייסברג‪ ,‬שיובילנה אל בעלה בלינץ״‪.‬‬ ‫א שתי קראה את המודעה בבוקר המחרת‪ ,‬והלכה לבקר אצל הד״ר‬ ‫וייסברג‪ .‬היא לא היתה הרא שונה מבין הנ שים שביקדו אצלו באותו‬ ‫הבוקר‪ .‬שתי נ שים אחדות קדמו לה‪ ,‬וכל אחת מהן טענה כי היא צילה‬ ‫ויזנטל האחת והיחידה‪ .‬אנ שים רבים בפולין ני סו להגיע לאוסטריה‪ ,‬מתוך‬

‫‪26‬‬

‫ה ש ח רו ר‬ ‫תקווה שלאחר מכן יוכלו להגיע לאמריקה‪ .‬בפני פליכס וייסברג המסכן‬ ‫ניצבה בעיה קשה יותר מאשר זו שניצבה בפני פאריס‪ ,‬מן המי תולוגיה‬ ‫היווני ת‪ ,‬שהיה עליו לבחור את היפה שבין שלוש האלות היפהפיות‪.‬‬ ‫וייסברג לא הכיר את אשתי‪ .‬כתוצאה מן ההתרג שות שקדמה לנסיע תו‬ ‫הפתאומית׳ שכחתי ברוב שטות למסור לו תיאור מדוייק שלה‪ .‬הוא ע מד‬ ‫בפני האפ שרות הלא־נוחה‪ ,‬שיביא עמו בחזרה אשד‪ .‬שאינה מדת ויזנטל‬ ‫האמיתית‪ .‬וייסברג סיפר לי לאחר מכן שביקש כל אחת משלוש הנ שים‬ ‫לתאר כיצד אני נראה‪ .‬שתים מהן לא ידעו לתארני כהלכה‪ ,‬אך האחרונה‬ ‫ידעה לתאר פרטים רבים — ואין זה אלא טבעי‪ .‬כ מרכן‪ ,‬הודה וייסבדג‪,‬‬ ‫היא מצאה חן ב עיניו יותר מן האחרות‪ .‬הוא החליט להסתכן ורכש ב שבילה‬ ‫תעודוו־דמסע מזוייפות‪ ,‬בשוק השחור‪.‬‬ ‫באחד הערבים‪ ,‬בסוף ‪ , 1945‬עלי תי על י צו עי בשעה מוקדמת — כרגיל‪.‬‬ ‫קרסולי השבור עדיין הירבה להציק לי‪ .‬נ שמעה נקי שה בדלת‪ .‬פליכס‬ ‫וייסברג נכנם פנימה‪ ,‬נבוך ומבולבל‪ .‬הוא הוצרך לזמן ממו שך כדי לתאר‬ ‫כיצד השליך‪ ,‬בדוב־ שטות‪ ,‬את המיסמכים האמריקניים‪ ,‬ולתאר את הבעיה‬ ‫שניצבה ב פניו כאשר שלוש הנ שים טענו כי אינן אלא מרת צילה ויזנטל‪.‬‬ ‫״הבאתי עמי אחת מהן‪ .‬היא ממ תינה למטה‪ .‬עתה‪ ,‬אל־נא תתרגש‪,‬‬ ‫שמעון‪ .‬אם אין היא אשתך — א שאנה אני לאשד‪.‬״‬ ‫״אתה ו״‬ ‫״כן‪ ,‬על דברתי‪ .‬אין אתה נו שא בה תחייבו ת כלשהי‪ .‬אם לומר לך את‬ ‫האמת‪ ,‬הרי ח שבתי שהפתרון הטוב ביותר יהיה להביא ע מי את זו שמצאה‬ ‫חן ב עיני יותר מן האחרות‪ .‬כך ידע תי‪ ,‬שאף אם אין היא אשתך‪ ,‬אני‬ ‫עצמי ‪-------------‬״‪.‬‬ ‫אולם אז היא נכנסה לחדר‪ ,‬ופליכס וייסברג‪ ,‬תבוא ברכה על דא שו‪,‬‬ ‫ידע כי לא יוכל לשאתה לו לאשה‪.‬‬ ‫עברנו לדירה גדולה יותר‪ .‬ב שנה שלאחד מכן נולדה ב תנו פאולינקה‪,‬‬ ‫בלינץ‪ .‬אני המ שכתי לעבוד ב שביל גופים אמריקניים שונים — ועדת‬ ‫פ שעי המלחמה‪ ,‬לאחר מכן הלשכה ל שירותים אסטרטגיים‪ ,‬וחיל הריגול‬ ‫הנגדי‪ .‬מ א מצינו סוכלו לעיתים תכופות משום היעדר שיתוף־פעולה בקרב‬ ‫מעצמות־הברית‪.‬‬ ‫הגישה הנוק שה ביותר ננקטה על־ידי הסובייטים‪ ,‬א שד נ הגו לאסור‬ ‫בלא שיקול רב הן נאצים ממש‪ ,‬והן אנ שים שהוקעו כנאצים‪ ,‬ושלחום‬ ‫לבדיוד ה מוע צו ת‪ .‬וכן‪ ,‬באזורים הסובייטיים של גרמניה ואוסטריה הטילו‬ ‫״ב תי־דין עממיים״ גז רי־דין מהירים וחמורים על אגשים שהם הני חו כי‬

‫‪27‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫פו שעים נאציים הם‪ .‬ה שלטונות הסובייטיים זכו ל שיתוף־פעולה ולעזרה‬ ‫יעילה מטעם הקומוניסטים המקומיים אשר ה ס תננו ל שורות המשטרה‪.‬‬ ‫אולם דוב הנאצים שנלכדו לא היו אלא דגי־דקק‪ .‬״נכבדי״ המפלגה‬ ‫הנ אצי ת ופושעים בולטים מקרב ה‪ .0.0‬והגיסטאפו בדחו למערב עוד‬ ‫לפני ת ש המלחמה‪ .‬הם קיוו כי בעלות־הברית תנהגנה בהם בקולא‪.‬‬ ‫ותקוותם אכן נתג שמה‪.‬‬ ‫מקרב מעצמות המערב היו אלה הצרפתים שנקטו בגי שה הנוק שה‬ ‫ביו תר — וקל להבין זאת‪ ,‬משום שהם עצמם סבלו י שירות מהכיבו ש‬ ‫הנאצי‪ .‬אולם הגי שה הצרפתית הנוקשה החלה מתרככת בהדרגה‪ ,‬כשאנשי*‬ ‫וי שי ל שעבד הצטרפו לכוחות־הכיבו ש הצרפתיים בגרמניה ובאוסטריה‪,‬‬ ‫והצליחו לעכב את פעולת טחנות־הצדק‪.‬‬ ‫ה מדיניו ת הבריטית כלפי פו שעי־המלחמה הנאציים לא היתה חד־‬ ‫מ שמעית וכן בל תי־מ תואמת! היא היתה שונה בגרמניה ובאוסטריה?‬ ‫ולעיתים קרובות נגד ה את השכל הישר‪ .‬הבריטים נ טו להתעלם מנאצים‬ ‫נודעים שהסתתרו באזוריהם‪ ,‬אולם מסרו נאצים בעלי עבר פלילי לידי‬ ‫הסובייטים או‪ ,‬למשל‪ ,‬לידי היוגוסלאבים‪ ,‬בעת שהיה ברור כי הנאצים‬ ‫ביצעו פשעים בברית־המועצות או ביוגוסלאביה‪ .‬הבריטים היו חסריו*‬ ‫חוקרים מנוסים? והדי־נאציפיקאציה בוצעה אצלם בחוסר־יעילות‪ .‬היו‬ ‫להם בעיות משלהם בארץ־ישראל ובמו שבות‪ ,‬והם גי לו מיד ת־ עניין פחותה‬ ‫מזו של האמריקנים בחיסול ה תו הדו בו הו הנאצי‪.‬‬ ‫האמריקנים‪ ,‬בהתאם למזגם הלאומי‪ ,‬עברו מקיצוניו ת אחת ל שנייה‪.‬‬ ‫בתחילה הם נקטו ב מדיניו ת של ״מעצר אוטומאטי"‪ .‬כל אנ שי ה*ס‪.‬ס‪,.‬‬ ‫חברי הגיסטאפו‪ ,‬חברים חשובים של המפלגה הנאצית‪ ,‬אוהדים ומשתפי*‬ ‫פעולה נאספו והו שמו במחנות־מעצר‪ ,‬בהם זכו ל מזון בשפע‪ ,‬לטיפול‬ ‫דפואי ולסיגריות‪ ,‬ונאמר להם כי עליהם להמתין כל עוד החוקרים עו שים‬ ‫את מלאכתם ומפרידים בין הפו שעים לבין הנגררים הסבילים‪ .‬חלקים‬ ‫שונים של מחנות־המעצר הוקצו לאנ שי הס‪.‬ס‪ .‬ולנאצים אחדים‪ ,‬לקציני־‬ ‫וורמאכט גבוהים‪ ,‬למ שתפי־פעולה לא־גרמנים (הונגרים‪ ,‬סלובאקים‪,‬‬ ‫קרואטים)‪ .‬בילי תי זמן רב במחנות אלה‪ ,‬כחוקר מטעם ועדת פ שעי‬ ‫המלחמה‪ ,‬לי שכת ה שירותים האסטרטגיים וחיל הריגול־הנגדי‪ ,‬ויודע אני‬ ‫מה נאה היה היחס לעצורים‪ .‬במשך זמן רב היה המזון שקיבלו רב מזה‬ ‫שקיבלה האוכלוסיה האזרחית‪.‬‬ ‫למדתי גם להכיר את הדרכים המעודנו ת שבהן החלו העצורים להפעיל‬ ‫את השפעתם על האמריקנים‪ .‬״מומחים ל ענייני הסובייטים״ מטעם עצמם‪,‬‬ ‫מבין אלה שהיו בברית־המועצות‪ ,‬החלו להעסיק את החוקרים בדיוני ם‬

‫‪28‬‬

‫ה ש ח רו ר‬ ‫פוליטיים‪ .‬אחדים מהם נתבק שו לכתוב דיניפ־ו ח שבונו ת מיוחדים ב שביל‬ ‫גופי־ביון אמריקניים שונים‪ ,‬שהתחרו זה בזה‪ .‬היכרתי קצינים אמריקניים‬ ‫שהכינו דיני מ־ו ח שבונו ת ארוכים על סמך מידע מעין זה‪ ,‬בלא שיטרחו‬ ‫לבדוק את מקורותיו‪ .‬ב שנים ‪ 1946‬ו־‪ 1947‬ש ח ר ת האמריקנים פו שעים‬ ‫נאצים רבים‪ ,‬אשר ז מן דב לאחד מכן חזרו ונאסרו על־ידי המשטרה‬ ‫הגרמני ת והאוסטרית‪ .‬רבים מקציני־המ שטדה המקומיים היו קורבנות‬ ‫המי שטד הנאצי? אחדים מהם נ שלחו למחנות־ריכוז‪ .‬הם ידעו על הנאצים‬ ‫יותר מ שידעו האמריקנים‪ ,‬אשר בינם לבין העצורים הנאציים ני צ בו‬ ‫מחסומים של שפה והלו־מח שבה שקשה היה להבקיעם‪.‬‬ ‫כל עוד שהו באיזור אותם אמריקנים אשר ניצ חו במלחמה באירופה‪,‬‬ ‫בוצעה הדי־נאציפיקאציה מתוך ע שיית־צדק וביעילו ת‪ .‬אולם בסופו של‬ ‫דבר חזרו אלה לביתם‪ ,‬ובמקומם באו אחדים‪ ,‬שבעת המלחמה היו מוצבים‬ ‫בארצות־הבדית ובמזרח הרחוק‪ .‬הם לא ה בינו את הבעיה הנאצית?‬ ‫בעיניהם לא היתד‪ .‬אלא חלק קטן מן ההיסטוריה‪ .‬רבים מהם לא ע שו כל‬ ‫מאמץ ללמוד גרמני ת‪ ,‬והם הסתמכו אך ורק על המ תורגמניו ת הגרמניו ת‬ ‫והאוסטריות‪ .‬לעיתים קרובות נע שו הם עצמם לקורבנות הנשק הח שאי‬ ‫היעיל ביותר של הנאצים — ה״פדויילייניו ת״‪ .‬אמריקני צעיר היה כמובן‬ ‫מ עוניין הרבה יותר בנעדד‪ .‬נאה ונ עני ת מאשר באחד מ״אותם אנ שי‬ ‫הס‪.‬ס‪.‬״‪ ,‬אשר הכל ביק שו לשכוח‪ .‬אנו‪ ,‬אשר התרענו על הצורך בע שיית‬ ‫די ד צ ד ק‪ ,‬נ ר אינו ב עיני אמריקנים אלה כנוקמים בנוסח של עין כנגד עין‪,‬‬ ‫מעוררי־אזעקת־ שווא‪ ,‬שתמיד י ת בוננו בעולם מבעד לגדר התיל‪ .‬קפ טיין‬ ‫אמריקני שהיה לו תפקיד חשוב במ שימה של חינוכמ־מחד ש של הגרמנים‬ ‫אמר לי פע ם‪ :‬״ תמיד י היו אנ שים בעלי נקודוודה שקפה שונות״‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫״אצלנו בבית יש דימוקראטים וריפובליקנים‪ .‬כאן יש נאצים ואנטי־נאצים‪.‬‬ ‫כך סובב־הולך העולם‪ .‬נסה שלא לדאוג י תד על המידה‪ ,‬שכן זו הי דרך‬ ‫הטבע״‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫פרק שני‬

‫ה ס כין‬

‫קשה היה להסיד דאגה מלבי‪ .‬יכול תי להבחין להיכן תוביל בסופו־ של־‬ ‫דבר גי שה מ עי רזו‪ .‬בעוד שנ תגלו פרטים דבים על־דבד פ שעי הנאצים‪,‬‬ ‫ונתבררה כל הזוועה שבהשמדת־עם‪ ,‬ח שתי מתוך תינזכול עד כמה קשה‬ ‫יותר ויותר לטפל בפו שעים‪.‬‬ ‫עבוד תי העסיקה אותי במשך כל היום‪ ,‬עד שעת־לילה מאוחרת‪ .‬כאשר‬ ‫עלי תי על מ שכבי וני סי תי להירדם‪ ,‬היו מתערבבים דברים שקראתי‬ ‫ו ש שמעתי במשך היום ונמהלים בזכרונות העבר‪ .‬תכופות היי תי מתעור״ר‬ ‫מתוך חלום־בלהות‪ ,‬בלא שאוכל להפריד בין חלום לבין מציאות‪ .‬קיבלתי‬ ‫מכתבים רבים מניצולים מ מחנו ת־דיכוז‪ ,‬בהם ה עידו שחלומות כאלה‬ ‫גורמים להם ייסורים‪ .‬אחד מהם‪ ,‬אשר דאה כיצד אמו נרצחת באו שוויץ‪,‬‬ ‫והמאו שפז עתה במרפאה נוירולוגי ת בקירבת ברמן‪ ,‬כתב לי פע ם‪ :‬״אנא‬ ‫עזור לי‪ .‬חייב להימצא סם כל שהו נג ד חלומות־ביעותים‪ .‬האם אין להם‬ ‫עתה תרופות נג ד הכל ו אם אחדל לחלום‪ ,‬י תכן שאחזור לאיתני‪...‬״‬ ‫באחד הערבים‪ ,‬בספטמבר ‪ ,1947‬היקצ תי מאחד מאותם חלומות־זוועה‪,‬‬ ‫ו שמעתי אגרופים מוטחים על הדלת‪ .‬התיי שבתי במיטתי‪ .‬לבי החל הולם‬ ‫במהירות מואצת — לעולם לא אוכל ל שכוח את נקי שת האגרופים על‬ ‫הדלת‪ .‬העלי תי אור‪ ,‬וחלום־הבלהות נעלם‪ .‬היי תי עתה ב ך חו רין‪ ,‬כאן‬ ‫בלינץ בחברת א שתי ובתי‪ .‬קמתי וניג ש תי אל הדלת‪ .‬בעד חרך־ההצצה‬ ‫ראיתי את מישה לוין‪ ,‬ראש האגודה של פארטיזאנים יהודים שלחמו‬ ‫בעבר ברחבי בריורהמועצו ת‪ .‬מי שה‪ ,‬שחזותו היתה נוק שה‪ ,‬שנעל תמיד‬ ‫מגפיים וקולו היה רועם‪ ,‬לא היה למעשה אלא בעל נפ ש עדינה‪ ,‬שהצליח‬ ‫לשמור על חו ש־ההומור שלו‪ .‬שני אנ שים היו בחברתו‪ .‬״פתח‪ ,‬שמעון ו״‬ ‫קרא‪ .‬״י ש לנו חד שות ב שבילך!״‬ ‫הם נכנ סו פנימה‪ .‬מישה הציג בפני את מאיר בליץ ואת משה‬ ‫קוסוב־יצקי‪ ,‬אשר התחברו עמו בתקופת המלחמה‪ ,‬בעת שקבוצות של‬

‫‪30‬‬

‫ה ס כין‬ ‫פאדטיזאנים יהודים לחמו שכם אחד עם הצבא האדום נג ד הגרמנים‪.‬‬ ‫״בחודים אלה צדו דג גדול״‪ ,‬אמד מישה‪,, .‬את אייכ מן!״ הוא הביט בי‬ ‫במבט מלא נצחון‪ .‬״ספרו לו!״‬ ‫בליץ וקוסוביצקי התגוררו במחנה אדמונט‪ ,‬מרכז העקורים הגדול ביותר‬ ‫באיזור הכיבו ש הבריטי באוסטריה‪ .‬אדמונט שוכנת בעמק בהרי האלפים‪,‬‬ ‫בצפון־מערב שטידייה‪ .‬כאלפיים אי ש — ברובם יהודים יוצאי פולין‬ ‫והארצות הבאלטיו ת — שהו שם באורח ארעי‪ ,‬כ שהבריטים דואגים ללבושם‬ ‫ולמזונם‪ ,‬אולם הם לא רוו נחת מחופ שודהחינם שלהם‪ .‬אחדים מהם‬ ‫מצאו לעצמם עבודה בסביבה‪ ,‬ואחדים הרוויחו שילינגי ם מועטים בשוק‬ ‫השחור‪ ,‬אך רובם ציפו בחוסר־סבלנות לעלייתם לארץ־ישראל‪ ,‬בהצטרפם‬ ‫לאחת מן הקבוצות שנו תבו באורח בל תי־ליגאלי דרך דרום אוסטריה‬ ‫ואיטליה‪.‬‬ ‫היה זה ב שבוע שקדם ליום הכיפורים‪ .‬היהודים האדוקים שבמחנה‬ ‫ה תכוננו ליום זה‪ ,‬וחיפ שו תרנגולים לכפרות‪.‬‬ ‫למרבית הצער‪ ,‬מצויים היו באוסטריה עופות מעטים ביותר‪ .‬בליץ‬ ‫וקוסוביצקי החליטו לתור בין האיכרים שבסביבה‪ ,‬ולנסות להחליף מנו ת־‬ ‫מזון בריטיו ת ב תרנגול או שנים‪.‬‬ ‫הם דיברו יידי ש בלבד‪ ,‬עובדה שהיקשתה במידת־מה את המ שא־ומתן‬ ‫שלהם עם איכרי שטירייה‪ .‬באחד המקרים‪ ,‬כא שד ביק שו הון (תרנגול)‬ ‫הביא להם אחד האיכרים‪ ,‬שלא הבינם כהלכה‪ ,‬הונד (כלב)‪ .‬איכר אחר‬ ‫הניע ראשו ל שלילה‪ ,‬ואמר כי אין ביכול תו לעזור להם‪ :‬כל העופות‬ ‫ממוספרים‪ ,‬ונ תוני ם לפיקוח ה שלטונות‪ ,‬כיוון שהוטל פיקוח חמוד על‬ ‫שיווק הביצים‪ .‬אין הוא מוכן להסתכן בת שלום קנם‪ .‬״אולם תוכלו אולי‬ ‫לנסות אצל זה שבמעלה הגבעה״‪ ,‬אמר האיכר‪ .‬״יש לו לול גדול‪ ,‬לפחות‬ ‫אלפיים עופות‪ .‬אבל בעצם איני יודע‪ ,‬אולי הוא ישליככם מעל פניו‪ .‬הוא‬ ‫שונא את כל היהודים‪ .‬אומרים כי היה מראשי הנאצים״‪.‬‬ ‫הנערים ה ת בוננו איש ברעהו‪ .‬באורח אינ ס טינ ק טיבי עלתה במוחם‬ ‫אותה המחשבה‪ .‬״זה בוודאי הו א ״‪ ,‬אמר בליץ‪ .‬קוסוביצקי הניע ראשו‬ ‫לאות הסכמה‪.‬‬ ‫באותו היום שוב לא ביק שו עופות‪ .‬תחת זאת‪ ,‬הלכו ישר ליחידה‬ ‫המקומית הבריטית של שירות בטחון־ שדה‪ ,‬שהיתה מוצבת באדמונט‪,‬‬ ‫וה שיגו ר שיונות לחציית הגבול ל״ביקוד מ שפחתי״‪ ,‬ר שיונות שהיו‬ ‫זקוקים להם כדי להגיע לאיזור האמריקני הסמוך‪ .‬הם עלו על הרכבת‬ ‫המובילה ללינץ‪ ,‬המרוחקת מאותו מחנה מרחק של כמאתיים קילומטרים‪,‬‬ ‫ודיוו חו על מימצאיהם למי שה לווין‪ ,‬שהחליט כי מוטב להם לבוא אלי‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫״והנה אנו כ אן׳‪ /‬א מי לוין‪ .‬״הבה וננצל כל רגע‪ .‬חייבים אנו לתפוס‬ ‫את איי כ מ ך‪ .‬כולנו היינו אחוזים בדיבוק־אייכמן‪ ,‬שהיה ידוע אף באותה‬ ‫העת כפושע הנ אצי האכזרי ביותר שטרם נתפס‪ .‬זמן קצר קודם לכן‬ ‫פתחתי את מרכז התיעוד שלי בלינץ‪ ,‬וכמעט מדי יום ביו מו היו באים‬ ‫אלי אנשים שהיו סבורים כי דאו את אייכמן במקום זה או אחד‪ .‬העקבות‬ ‫הובילו ממחנה־מעצר בבאוואריה לתוך האיזור הבריטי שבאוסטריה‪ ,‬ושם‬ ‫נעלמו‪.‬‬ ‫״מדוע סבורים אתם כי ז הו אייכמן?" שאלתי‪.‬‬ ‫״לאי ש אלפיים עופות‪ ,‬הוא שונא יהודים‪ ,‬הוא היה אחד מרא שי‬ ‫הנאצים‪ .‬מדוע לא יהיה זה אייכמן ?״ ה שיב בליץ‪ ,‬מתוך פילפול מ שלו‪.‬‬ ‫הוא לא שיכנעני‪ ,‬אך החלטתי ללכת עמהם‪ .‬אף אם האיש אינו אייכמן‪,‬‬ ‫יתכן שזהו נ אצי ח שוב אחר‪.‬‬ ‫בבוקר־המחרת הי שג תי את ר שיונוודהנ סיע ה הדרו שים‪ ,‬ללוין ולי‪.‬‬ ‫נסענו לאיזור הבריטי יחד עם שני הפארטיזאניבדל שעבר‪ .‬החווה הגדולה‬ ‫היתד‪ .‬בכפר גייסהורן‪ ,‬כעשרים קילומטרים ממחנה אדמונט‪ .‬לא מילאתי‬ ‫תפקיד ר שמי כלשהו‪ ,‬ולכן החלטתי לבקש את עזרת המשטרה האוסטרית‪.‬‬ ‫עצרנו לפני מוצב־ה שדה של הז׳אנדארמריה בגייסהורן‪ ,‬שמצא לו ‪ 0‬את‬ ‫מ שכנו בבית כפרי עתיק‪.‬‬ ‫שני איכרים קשישים‪ ,‬לבושים במכנסי־עור קצרים‪ ,‬י שבו בחדר־‬ ‫הקבלה‪ ,‬כשהם מ שוחחים על־מנת להעביד את הזמן‪ .‬האווירה ששרדה‬ ‫במקום היתד‪ .‬נעימה ביותר‪ .‬מפקד־המוצב‪ ,‬שעל שפתו העליונ ה התנוסס‬ ‫שפם לבן ומתמ שך‪ ,‬נראה כ שדיד מי מי ההאבסבורגים‪ .‬שאלנו על אודו ת‬ ‫החווה שעל הגבעה‪ .‬הוא קם וה תבונן במפה המקומי ת שהיתה תלויה על‬ ‫הקיר‪.‬‬ ‫״זד‪ .‬בוודאי גייסהורן ‪ .66‬שייכת למורר‪ .‬הוא היה בפולין וברוסיה‪,‬‬ ‫בעת המלחמה‪ .‬אהוד ביותר בכפר‪.‬״‬ ‫נדהמתי‪ .‬״ מו ר רי פ ר א נ ץ מורד?״‬ ‫״נכון‪ / ,‬אמר הקשיש‪ .‬״האם אתה מכיר אותו ד׳‬ ‫בקו שי עלה בידי להניע את ראשי לשלילה‪ .‬י צ אנו במהירות‪ .‬לרגעים‬ ‫מספר לא הוציא איש מ א תנו הגה מפיו‪ .‬כולנו שמענו את שמע מורד‪.‬‬ ‫ב שנתיים האחרונות אספתי מפיהם של פליטים רבים עדויו ת על־דבר‬ ‫מי שהיה סגךהקומיםאר של חבל וילניוס או וילנא של ליטא‪ ,‬מקום שם‬ ‫חיו ‪ 80,000‬יהודים לפני המלחמה‪ .‬לאחר שהנאצים ג מ דו את מלאכתם‬ ‫נו תדו שם ‪ 250‬יהודים‪.‬‬ ‫מודד הוא האדם שהיה אחראי לחיסולם של היהודים שם‪ .‬הוא ידוע‬

‫‪32‬‬

‫ד‪ .‬ם ב י ן‬ ‫בקרב הפליטים כ״רב־הטבחים של וילנא״‪ .‬אני אי שית ד אי תי אנ שים‬ ‫המחווירים כסיד‪ ,‬לשמע שמו‪.‬‬ ‫נסענו למחנה אדמונט‪ .‬ידע תי כי בקרב העקורים ניצולים אהדיט‬ ‫מווילנא‪ .‬הודע תי לוועדת המחנה על שליחותי‪ .‬הם הודיעו ברמקול כי‬ ‫כל אי ש היודע מ שהו על־דבר פראנץ מורר חייב להתייצב מייד‪ .‬שבעה‬ ‫אנ שים ה תיי צבו במ שרד הקטן שבו י שבתי‪ .‬כאשר נודע להם שמורד‬ ‫מתגורר בחווה המרוחקת מהמחנה מרחק של קילומטרים מעטים בלבד‪,‬‬ ‫נ תקפו אחדים מהם בהיסטריה‪ .‬אחת הנ שים נ ת מו טט ה! ב מ ר עיני ה ראתה‬ ‫אותו הורג שני אנ שים‪ .‬איש אחר‪ ,‬אשד אמו נרצחה על־ידי מורד‪ ,‬הגיע‬ ‫למידת־התרג שות כזאת‪ ,‬שצריך היה להוציאו מן המקום‪ .‬הכל צעקו בע ת‬ ‫ובעונה אחת‪ .‬ביק שתי מהם להירגע‪ .‬הבטחתי כי כל אחד יוכל לה שמיע‬ ‫את דברו‪.‬‬ ‫אחדים מהסיפורים היו מעורפלים מכדי שני תן יהיה להשתמש בהם‬ ‫בבית־המ שפט‪ ,‬אך אחרים היו מדוייקים — ונוראים ביותר‪ .‬אחד העדים‬ ‫זכד את היום שבו ציווה מורד על תו שביו של רחוב אחד בגי טו ווילנ א‬ ‫לעלות על מ שאיות‪ ,‬שהובילו אותם ליערות פונארי שבקירבת מקום‪,‬‬ ‫שם נורו למוות על־ידי מ שטרת־העזר הליטאית‪ .‬אחד העיד כי מורד הורה‬ ‫על פיצוץ שני בתים באחד מרחובות הגיטו‪ .‬כאשר נאמר לו כי נו תרו‬ ‫בהם עדיין נ שים אחדות‪ ,‬א מ ר‪ :‬״לא חשוב״‪ .‬והבתים פוצצו‪.‬‬ ‫עדים אחרים ה עידו כי מורר‪ ,‬סאדיסט אכזרי‪ ,‬הפ שיט פעמים רבות‬ ‫אנשים בחוצות העיר והלקה אותם‪ .‬הדרך היחידה להימלט מ עינויו היתד‪.‬‬ ‫ל שחד אותו‪ .‬היהודים בגי טו אספו פעמים אחדות תכ שיטים‪ ,‬כלי־כסף‬ ‫ו תמונו ת‪ ,‬אותם מסרו לידי מורד‪ .‬כאשר ה שוחד נראה בעיניו‪ ,‬היה מורה‬ ‫למגי שיו לארח את תרומותיהם ב תיבות‪ ,‬שהיו נ שלחות לבי תו באוסטריה‪.‬‬ ‫באחד מימי ינו אר ‪ 1942‬החדים מורד מנזר קאתולי בווילנא‪ ,‬וחווה־‬ ‫לדוגמה שנוהלה בידי הנזירות‪ .‬אלד‪ .‬וכמה מן הנזירים ״חוסלו״ לאחר‬ ‫מכן בפונארי‪ .‬ב־‪ 1945‬נמצאו גופותיהם על־ידי צוותות־החפירה היהודיים‪,‬‬ ‫שקיבלו פקודות לשרוף את ה שרידים ולסלק כל עקבות‪.‬‬ ‫העדות כללה תיאורו של מאורע שנחקק בזכרוני לעולם‪ .‬אם אתה‪,‬‬ ‫הקורא‪ ,‬אב לילד‪ ,‬תבין מדוע‪ .‬שתי קבוצות של אנ שים קובצו ביציאה‬ ‫מן הגי טו‪ :‬קבוצה אחת עתידה היתה להיות מובלת לעבודה‪ ,‬והאחדת —‬ ‫להוצאה־להורג ביערות פונארי‪ .‬בין האחרונים היה דניאל בדודי‪ ,‬נער בן‬ ‫שבע־ע שדה‪ .‬בקבוצה האחרת ני צב אביו‪ ,‬חסר ישע‪ .‬כא שד סבר דניאל‬ ‫כי אין מ שגיחים בו‪ ,‬הוא חמק מקבוצתו ורץ לעבד אביו‪ .‬מורד הבחין‬ ‫בו‪ ,‬הוא נטל את הנער בצווארו‪ ,‬והלם בו‪ .‬דניאל נפל על הקדקע‪ .‬ואז‬ ‫שלף מורד את אקדחו‪ ,‬וידה בו‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫העלי תי על הכתב ארבע הצהדות־ב שבועה‪ ,‬צירפתי להן אי שורי־‬ ‫חתימה‪ ,‬וחזרתי למוצב־הז׳אנדאדמריה של גייסהורן‪ .‬מסרתי את ההודעות‬ ‫לידי מפקד־המוצב הקשיש‪ ,‬בלא לומד דבר‪ .‬הוא הוכה בתימהון‪ ,‬בעת‬ ‫שעיין בהן‪ .‬תוך כדי קריאה הרים את עיניו‪ ,‬בתנועה חסרת־י שע‪ ,‬לעבד‬ ‫המאדונה ע שוית־העץ שהיתה תלויה על הקיר‪ .‬אזי הורה ל שנים‬ ‫מהז׳אנדארמים שלו לעלות על הגבעה ולאסור את מורר‪ .‬לאחר מכן‬ ‫הוא הודיע על כך ליחידה המקומית של ה שירות לבטחוך שדה‪ .‬לפי חוק‬ ‫המימ של הצבאי היה צריך למסור את כל פו שעי המלחמה לידי שלטונות‬ ‫הכיבו ש‪.‬‬ ‫לוין‪ ,‬הפארטיזאניפ־ל שעבד ואני י צ אנו י חד עם הז׳אנדארמים במעלה‬ ‫הגבעה‪ ,‬לעבר החווה‪ .‬נ תבק שנו להמתין במרחק־מה‪ .‬המקום היה נאה־‬ ‫למראה‪ ,‬מ שג שג ורוגע‪ ,‬ובו עצים ופרחים מטופחים‪ .‬הז׳אנדארמים סיפרו‬ ‫לנו כי מורר חי שם עם א שתו ו שני בניו‪ ,‬והוא העסיק אנשים אחדים‪.‬‬ ‫הז׳אנדאדמים נכנ סו לבית — וכפי שמסתבר — היה זה ברגע המתאים‪.‬‬ ‫מורד עמד להסתלק‪ .‬שתי מזוודו ת אד הו ת ני צ בו ליד הדלת‪ .‬מעילו‬ ‫העליון ו מגבע תו היו מונחים על כסא‪ .‬כנראה שהזהירוהו — אולי אותם‬ ‫איכרים זקנים שבהם פג שנו בביקורנו הרא שון במוצב‪ .‬הוא נהג בגסות‬ ‫כלפי הז׳אנדארמים‪ ,‬באמרו כי הם מציקים לו‪ .‬היה זה בסוף ‪.1947‬‬ ‫הלמ־התבוסה ששיתק את מנ היגי הנאצים לאחר המלחמה החל פג והולך‪.‬‬ ‫פראנץ מורד היה איכר הדדי נוק שה‪ ,‬בעל פנים צרות וק שוחות‪ ,‬אף‬ ‫ארוך‪ ,‬סנטר בולט ו שיעד אדמדם‪ .‬בעת מאסרו היה בן שלושים וחמש‪.‬‬ ‫תשע שנים קודם לכן הצטרף למפלגה הנאצית‪ ,‬נבחר לצורכי אימונים‬ ‫ב״אורדנס שולה״‪ ,‬מקום שם עוצבה ה״עלית״ של הס‪.‬ס‪ ,.‬ונ שלח לווילנא‪.‬‬ ‫שם היה כל־יכול‪ ,‬וכרגיל היה חורץ דיד מוו ת‪ .‬אולם איש מ בני גיי ס הודן‬ ‫לא היה מאמין ל כ ך‪ .‬בעיניהם היה פראנץ מורד אדם חביב‪ ,‬ו שכן הנכון‬ ‫לסייע‪ .‬מפקד מוצב־המ שטרה מסר לי כי מורד נולד ב סינ ט־גיאורגן‬ ‫הסמוכה‪ ,‬ורכש את החווה לפני המלחמה‪ .‬הכל חיבבוהו‪ .‬מדוע ירצה‬ ‫מי שהו להציק לאזרח מכובד כל כך‪ ,‬ב שאלות לא־נעימות‪ ,‬לאחר שובו‬ ‫מן המלחמה?‬ ‫נ שאלתי כיצד העז לחיות במקום קרוב כל כך למחנה בו התגוררו‬ ‫אנ שים שאת בני־מ שפחותיהם רצח‪ .‬ראשית‪ ,‬מרכז העקורים לא היה‬ ‫קיים כאשר מורד חזר מן המלחמה‪ .‬ווילנא היתה מרוחקת ‪ 2,500‬קילומטרים‬ ‫מזרחה‪ .‬הוא לא העלה על הדעת כי יפגו ש אי־פעם ב מי מהניצולים‪.‬‬ ‫כאשר הוקם המרכז‪ ,‬הוא ידע כי הוא עלול להיות מצוי בסכנה‪ ,‬אך‬ ‫אילו היה מעתיק את מגוריו למקום אחד — היה צעד זה מעורר חשדות‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫ה ס כין‬ ‫על כן החליט להי שאר שם! הוא סבר שיוכל ל שכנע את הבריות כי‬ ‫מצפונו נקי‪.‬‬ ‫הז׳אנדארמי ם האוסטריים מסרו את מורד לידי אנ שי היחידה הבריטית‬ ‫של שידות‪ ,‬בטחון־ה שדה‪ ,‬שהעבירוהו בג׳י פ לבית־הסוהר המרכזי בגדאץ‪,‬‬ ‫בירת שטידייה‪ .‬חזרתי למחנה אדמונט ובליתי את הלילה בכתיבת סקר‬ ‫מקיף על הפרשה כולה‪ ,‬כולל ההצהדות־ב שבועה של העדים‪ .‬תו שבי‬ ‫המחנה היו נרג שים ביותר‪ .‬הם התק שו להבין כיצד יכול היה מורד‬ ‫לחיות בקרבת מקום זמן כה רב‪ ,‬בלא שהבריטים יגלוהו‪ .‬אני עצמי‬ ‫לא הופתעתי ביותר‪ .‬בחוד שים האחרונים ביק שתי פעמים מספר מן‬ ‫ה שלטונו ת הבריטיים כי י סיי עו לי בעיקוב אחד פו שעי מלחמה שח שדתי‬ ‫כי הם מסתתרים באיזורם‪ ,‬אולם מעולם לא נ ענו לי‪ .‬לכן הלכתי י שירות‬ ‫לז׳אנדאדמי ם האוסטריים ז חששתי כי שידו ת בט חוד ה שדה יקדיח את‬ ‫התב שיל‪.‬‬ ‫באותה העת ע שו הבריטים כל שביכולתם כדי למנוע פליטים מלהגיע‬ ‫לאדץ־ישראל‪ .‬קודם לכן העדתי בפני ועדת־החקירה המ שותפת‪ ,‬ה אנג ל ר‬ ‫אמריקנית‪ ,‬על הבעיה הסבוכה של עליי ת יהודים לארץ־ישראל‪.‬‬ ‫האמריקנים ה אזינו לי באהדה בול ט ת! הבריטים י שבו כ שפניהם מאובנים‪.‬‬ ‫היו אלד‪ .‬החוד שים הסועדים שקדמו לעצמאותה של מדינ ת י שראל!‬ ‫וה שלטונות הבריטיים באוסטריה היו מודאגים יותר מהתנועד‪ .‬הבלתי־‬ ‫ליגאלי ת של יהודים לארץ־ישראל‪ ,‬מאשר מעיקוב אחר פושעי־מלחמד‪.‬‬ ‫נאציים‪.‬‬ ‫בבוקר המחרת נסע תי למוצב שירות בטחון־ה שדה באדמונט‪ ,‬בי ת י שן‬ ‫בן קומותיים‪ ,‬שמרפסותיו ע שויות מוטו ת ברזל‪ .‬סמל בריטי בעל סבר‬ ‫ידידו תי שאל או תי למבוק שי‪ .‬מסרתי לו את התזכיר על־אודות פרשת‬ ‫מורד‪ .‬ה תנהגו תו ה שתנתה בך רגע‪ .‬הוא הני ח את המיסמך שלי הצידה‪,‬‬ ‫בלא לקרוא בו‪ ,‬ושאל או תי מדוע הלכתי תחילה לז׳אנדארמריה האוסטרית‪,‬‬ ‫במקום לדווח מיי ד ל שירות בטחוו־ה שדה‪ .‬לדבריו לא פעלתי באמצעות‬ ‫הצינורו ת הנאותים‪ .‬הוא שאלני האם היי תי אי־פעם קודנדלכן באיזור‬ ‫הבריטי‪ ,‬והאם הבאתי לידי מאסרם של אנ שים אחרים‪ .‬כנראה שהזהירוהו‬ ‫מראש בדבר ביקורי הצפוי‪ ,‬שכן ראיתי כי היה מונ ח לפניו שאלון שלם‪.‬‬ ‫הוא שאלני על עבוד תי בלינץ‪ ,‬על מרכז התיעוד‪ .‬ואז הוא הציג בפני‬ ‫את השאלה שהתכוון ל שאול מלכ תחילה‪:‬‬ ‫״מה יודע אתה על־אודות תנועה בל תי־ליגאלית לארץ־ישראל‪ ,‬דרך‬ ‫איטליה ך"‬ ‫״סמל״‪ ,‬אמדתי לו‪ ,‬״באתי לכאן כדי לדון בפרשת מורר״‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫״כ אך‪ ,‬ה שיב‪ ,‬״אני הוא השואל את ה שאלות‪ ,‬ואתה מ שיב את הת שובות‪.‬‬ ‫מי עומד בראש האירגון הצבאי הלאומי באוסטריה?״‬ ‫חברי האצ״ל היטו מן הפסים‪ ,‬ימים מועטים קודם לכן‪ ,‬רכבת צבאית‬ ‫בריטית ליד מאלניץ‪ ,‬דרומית לבאד גאסטיין‪ ,‬וגרמו למותו של חייל‬ ‫בריטי אחד‪.‬‬ ‫סירבתי להשיב‪ ,‬וקמתי‪ .‬הסמל עצר בעדי‪.‬‬ ‫״האם אני נ תון במאסר‪ ,‬סמל?״‬ ‫״לא‪ ,‬אבל ת שיב על שאלותי״‪.‬‬ ‫לא אמרתי דבר‪.‬‬ ‫״בסדר‪ .‬תי שאר כאן עד שעות אחר הצהרים‪ ,‬עת יגיע ה מייג׳ ר מגראץ״‪.‬‬ ‫וכך היי תי נ תון במעצר‪ ,‬לאחר שסייעתי לבריטים לתפוס פו שע־מלחמה‬ ‫חשוב‪ ,‬אותו היה עליהם לתפוס זמן רב קודם לכן‪ .‬כנראה שלא אכפת‬ ‫היה להם כלל‪ .‬הם היו אחוזים בדיבוק אחד בלבד — פרשת העלייה‬ ‫הבלתי־ליגאלית לארץ־ישראל‪ .‬הכל ידעו על תנועה זאת‪ ,‬שהצרפתים‬ ‫העלימו עינם ממנה‪ ,‬הסובייטים ה תייחסו אליה בסובלנות‪ ,‬האמריקנים‬ ‫עודדוה‪ ,‬ואילו הבריטים צפו בה בתחו שת־תיסכול גוברת והולכת‪ .‬מעשה‬ ‫של שטות היה זה‪ ,‬ל שאלני שאלות מעין אלה ‪ :‬שכן הם עצמם ידעו הרבה‬ ‫יותר על המצב מ שידעתי אני‪.‬‬ ‫ב שעת־צהרים נכנם הסמל ו שאלני אם ברצוני לאכול משהו‪ .‬אף לא‬ ‫טרחתי לה שיב‪ .‬לפתע נ שמעו מבחוץ קולות רבים‪ ,‬לרא שונה בלא קשר‬ ‫ביניהם‪ ,‬ולאחד מכן כבמקהלה‪ :‬״רוצים את ויזנ ט ל! רוצים את ויזנ ט ל ד‬ ‫שוב ושוב‪.‬‬ ‫ניג ש תי לחלון‪ .‬הרחוב היד‪ .‬מלא באנ שי ם! מספרם הגיע בוודאי למאות‬ ‫אחדות‪ ,‬ורוחם היתד‪ .‬כעוסה‪ .‬אנ שי שירות בטחודה שד ה לא הקלו על המצב‪,‬‬ ‫שכן הם חסמו את הכניסה והציבו שתי מכונות־ירייה על הגזוזטרה‪.‬‬ ‫היה בכך כדי להפיח זעם בהמון‪ ,‬שכלל פארטיזאנים נוק שים כבליץ‬ ‫וקוסוביצקי‪ ,‬שלא פחדו ממכונות־ירייה‪ .‬לאחר מכן סופר לי כי אחד‬ ‫העקורים ממחנה אדמונט היד‪ .‬במ שרד י חיד ת בטחוךה שדה כאשד הגע תי‬ ‫שמה‪ ,‬ו שמע את חקירתי מפי הסמל‪ .‬הוא רץ למחנה‪ ,‬והזעיק את תו שביו‬ ‫אשר החליטו לבוא ו״לשחרר״ אותי‪.‬‬ ‫סגן צעיר נכנם לחדר‪ .‬הוא הסביר לי כי המצב אינו נוח‪ ,‬כי קשה‬ ‫לה שתלט על הענייני ם‪ ,‬וביק שני לצאת אל הגזוזטרה ולומר לאנ שים כי ע ד‬ ‫מהרה אחזור למחנה‪.‬‬ ‫סירבתי‪ .‬״לא ביק שתי מהאנ שים לבוא לכאן‪ .‬מדוע לא תצא אתה‬ ‫עצמך ל שם?״‬

‫‪36‬‬

‫ה ס כין‬ ‫הסגן החל מתעצבן‪ .‬אם ידוו חו על התקרית למפקדה‪ ,‬יהיה נ תון בצדה‪.‬‬ ‫הוא התקשר טלפונית עם ה מייג׳ד שלו בגדאץ‪ .‬נתבק שתי לג שת לטלפון‪.‬‬ ‫המייג׳ר דיבר גרמני ת‪.‬‬ ‫״מה העניין‪ ,‬מד ויזנ טל ? מדוע מגלה אתה חוסר־אדיבות כלפי אנ שי ן״‬ ‫״אדוני‪ ,‬באתי לכאן לדבר על מורר‪ .‬הם רוצים מ מני מידע אחר‪ ,‬ו אני‬ ‫מסרב לתיתו‪ .‬הם מחזיקים אותי כאן מזה שעות״‪.‬‬ ‫״אנו יודעים הכל על־אודות פעילותך‪ ,‬מר ויזנטל״‪.‬‬ ‫״אם סבור אתה שע שיתי מ שהו שאינו כשורה‪ ,‬מדוע לא תדאג שי שימו‬ ‫או תי ב מ א ס רי״‬ ‫לאחד שהות־מה ביק ש מ מני ה מייג׳ר להחזיר את הטלפון לידי הסגן‪.‬‬ ‫נלקחתי לחדד אחר‪ ,‬וכעבור דקה נכנם הסגן ואמר לי כי אני חופ שי ללכת‬ ‫לדרכי‪.‬‬ ‫בעת שיצאתי מהבית עלתה שאגת־נצחון המונית‪ .‬כמה מהאנ שים העלו‬ ‫או תי על שכמם‪ ,‬ונ ש א תי בחזרה למחנה‪ .‬האוסטרים ה ת בוננו בנע שה‬ ‫בפיו ת פעורים‪ ,‬וכמה מהם אף הצטרפו להמון‪ .‬הרי‪ ,‬ח שבו לעצמם‪ ,‬מזומנ ת‬ ‫לנו כאן שמחה‪ .‬אולי זו הי הפגנה כנגד הכוב שים‪ .‬אחדים מהם נופפו‬ ‫לעברי בהתלהבות מדובה‪ .‬ב שובנו למחנה אדמונט ה שיגו בליץ וקוסוביצקי‬ ‫מעט יי״ ש‪ ,‬כדי לחגוג את מאסרו של מורר‪ ,‬ובאותו הלילה כמעט שח שתי‬ ‫עצמי מאושר‪.‬‬ ‫שבועות מספר חלפו מאז‪ .‬מודד‪ ,‬שהיה נ תון במאסר בגראץ‪ ,‬טען כי הוא‬ ‫חף מפשע‪ .‬הוא אמר כי חלה טעות בזי הויו‪ .‬שמועות מדאיגו ת הגי עוני‬ ‫מגראץ‪ .‬הבריטים שקלו את שחרורו של מורר‪ .‬היו לי ידידי ם אחדים‬ ‫בצוות העובדים של בי ת־ הדין הצבאי הבינלאומי בנירנברג‪ .‬לאחר שיחות־‬ ‫טלפון דחופות אחדות‪ ,‬נתבק שו הבריטים ר שמית להחזיק במורר כעד־‬ ‫בכוח‪ .‬בינ תיי ם שיגרתי חוזר לכל מחנו ת העקורים באוסטריה ובגרמניה‪,‬‬ ‫בו ביק שתי כי עדים י תיי צבו וי עידו כנגד מורד‪ .‬באותה עת לא היה‬ ‫קשה למצאם‪ .‬היו לי קורספונדנטים ברבים מהמחנות‪ ,‬וקיבלתי מהם הצהרות‬ ‫דבו ת מוועדות־המחנות‪ .‬אנ שים אחדים באו לבקרני במ שרדי בלינץ‪,‬‬ ‫ה שמיעו הודעות וחתמו עליהן‪ .‬החומר הועבר ל שלטונות הבריטיים בגראץ‪.‬‬ ‫העדות כנגד מורד נראתה ב עיני מובהקת ביותד‪ .‬בדצמבר ‪ 1948‬הוסגר‬ ‫מורר על־ידי הבריטים לידי הרוסים‪ .‬פ שעיו בוצעו ב שטח המהווה עתה‬ ‫חלק מהדיפובליקה הסובייטי ת הסוציאליסטי ת הליטאית‪ .‬מ שפטו של מורר‬ ‫נערך בווילנא באביב ‪ .1949‬הצהרותיהם של כל העדים מאוסטריה נ שלחו‬ ‫ל שלטונות הסובייטיים‪ ,‬אשר אספו גם עדים משלהם‪ .‬מורד נמצא אשם‬ ‫ב״הריגת אזרחים סובייטיים״‪ .‬הוא נ דון לעשרים וחמש שנות עבודת־פרך‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫הפרשה נראתה ב עיני כחתומה‪ .‬חמש שנים לאחר מכן סגרתי את מרכז‬ ‫ה תיעוד בלינץ‪ .‬המלחמה הקדה הביאה לידי כך שעבודתי תגיע לסיומה‪.‬‬ ‫גזרי־הדין שנפסקו לנאצים שנמצאו חייבים בדין — הופחתו‪ ,‬והבאות־לדין‬ ‫שטרם בוצעו — הושהו‪ .‬נראה היה לי כי אין טעם בהמ שך עבודתי‪.‬‬ ‫העברתי את כל החומר שלי — מיסמכים שמשקלם היה כדי מחצית‬ ‫הטון — ל״יד ושם״ בירו שלים‪.‬‬ ‫לאחר חתימת האמנה האוסטרית של שנת ‪ 1955‬הסכימו הסובייטים‬ ‫להחזיר לארצם את כל שבויי־המלחמה האוסטריים‪ ,‬ובתוכם פו שעי־מלחמה‬ ‫שנמצאו חייבים בדין‪ .‬אולם לא היה בכך משום מ תן חנינ ה כללית‪ .‬בהתאם‬ ‫ל תנאי ההסכם‪ ,‬התחייבה אוסטריה להביא פו שעים אלה לדין בב תי־הדין‬ ‫שלדרעצמה‪ .‬עיינ תי בר שימת האסירים שהוחזרו על־ידי ברית־המועצות ז‬ ‫שמו של מודד לא נכלל בה‪ .‬הוא לא שוחרר על־ידי הדוסים‪ ,‬משום‬ ‫שפ שעיו נראו בעיניהם חמורים מ די; או ששבק חיים לכל חי‪.‬‬ ‫לאחר לכיד תו של אייכמן‪ ,‬במאי ‪ , 1960‬היי תי זקוק לנתונים מסויימים‬ ‫בדבר מודד‪ ,‬כדי להשלים את התיקים שברשותי‪ .‬התק שרתי עם מוצב‬ ‫הז׳אנדרמריד‪ .‬של גייסהורן‪ ,‬וביק שתי פרטים מספר בקשר למאסרו של‬ ‫מורד ב שנת ‪ .1947‬הממונה אמר לי כי אין הוא יודע דבר בקשר לפרשה?‬ ‫והציע כי אחזור ואתק שר עמו‪ ,‬לאחר שישאל את פיו של מורד עצמו‪.‬‬ ‫״מה? האם מורד עודנו בחיים?״‬ ‫״כמובן שכן‪ .‬הוא חזר לפני ארבע שני ם; הוא חי בחוו תו מאז אותה‬ ‫עת״‪.‬‬ ‫הודי תי לו‪ ,‬והנח תי את שפופרת הטלפון‪ .‬היה עלי לנ שום עמוקות‪.‬‬ ‫מורד ב ך חו דין‪ .‬התק שרתי עם פקידים שונים ב מיניסטריון המשפטים‪,‬‬ ‫וביק שתי לדעת מדוע לא הופיע שמו של מורד בר שימת פו שעי־המלחמה‬ ‫שהוחזרו לארצם‪ .‬הם היו נבוכים ביותר‪ .‬אחדים מהם הע מידו פנים כי אין‬ ‫להם כל קשר עם העניין‪ .‬לבסוף תירצו זאת בכך ששמו של מורד לא‬ ‫נכלל ברשימה ״בהיסח הדעת״ — כתוצאה מטעות ביודוקראטית‪.‬‬ ‫התחלתי ל ה ת עניין בגורלם של פו שעי־מלחמה אחדים שהוחזרו לארצם‬ ‫לאחד ח ת י מ ת ה א מ נ ה‪ .‬מתוך מאתיים שברשימה‪ ,‬רק שלושה — כולם‬ ‫מאנ שי הצמדת של ה‪.0‬ס‪ — .‬הועמדו לדין על־ידי האוסטרים‪ .‬מבין‬ ‫השלושה‪ ,‬הרמאן גבריאל וליאופולד מיטאס ני דונו למאסר עולם‪ ,‬ואילו‬ ‫יוהאן פל ני דון לעשרים שנות מאסר‪ .‬מיטאס הוצא לחופ שי כעבור שנתיים‪,‬‬ ‫ופל — לאחר שמונדדע שר חודש‪ .‬רק גבריאל — י חיד מתוך המאתיים —‬ ‫היה חבוש עדיין בבית־הסוהד‪ .‬כל ההליכים המ שפטיים האחרים חופסקו‬ ‫בצרהנ שיא‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫ה ס פין‬ ‫ומורד? הוא חזר לחוותו‪ ,‬והיה חבר מכובד של מפלגת העם האוסטרית‪,‬‬ ‫ויושב־רא ש האגודה החקלאית האזורית‪ .‬הוא שב לה שמיע נאומים פומביים‪,‬‬ ‫ואף חילק עיטורים לאיכרים אחדים‪ ,‬בנוכ חו ת אחד מחברי הממ שלה‪.‬‬ ‫כתבתי לשר המ שפטים האוסטרי כדי לוודא מה בכוונ תו לע שות בקשר‬ ‫למודד‪ .‬נתבק שתי להעביר את ״החומר הנוגע בדבר״ למדוד י״א‬ ‫ב מיניסטריון המשפטים‪ .‬ביק שתי להחזיר אלי את תיקי מורד מירו שלים‪,‬‬ ‫ערכתי העתקים מצולמים מן המיסמכים‪ ,‬והיג שתי שלושים ושתים הצהרות־‬ ‫ב שבועה‪ .‬לאחר שמאומה לא אירע‪ ,‬במשך שבועות‪ ,‬טילפנ תי למדוד י״א‪.‬‬ ‫פקיד רט־דרג‪ ,‬שהיה בקי בפרשה‪ ,‬הודי עני כי אי־אפ שר להשתמש בחומר‬ ‫כנגד מורר‪ ,‬משום שהוא כבר הביא להר שעתו בווילנא‪.‬‬ ‫אמדתי כי ריצה ברוסיה רק חלק מעונ שו‪.‬‬ ‫״כן‪ ,‬אני יודע״‪ ,‬היתה הת שובה‪ ,‬״אולם מודד עשה שבע שנים בבי ת־‬ ‫סוהר סובייטי‪ .‬אנו מתייחסים לעונ שי־המאסד הסובייטיים כחמורים פי‬ ‫שלושה מעונ שינו‪ .‬כלומר שריצוי־עונ שו של מורד נמ שך למעשה עשרים‬ ‫ואחת שנה‪ ,‬הלא כן? ואף אם בי ת־דין אוסטרי היה דן אותו למאסר עולם‪,‬‬ ‫הרי בהתאם ל חוקינו הוא היה משתחרר בשל ה תנהגו ת טובה לאחר עשרים‬ ‫שנה‪ .‬כיוון שכבר ריצה עשרים ואחת שנות מאסר‪ ,‬לפי חי שובנו‪ ,‬מדוע‬ ‫זה נ ע מידנו שוב לדין?״‬ ‫הביורוקראט נ שמע כמרוצה ביותר מתרגיל זה שלו באריתמטיקה‬ ‫הגבוהה של הצדק האוסטרי‪.‬‬ ‫״כלומר״‪ ,‬שאלתי‪ ,‬״בארץ זו‪ ,‬אין מורד נח שב לפו שע שנמצא אשם־‬ ‫ב דינו ?״‬ ‫״לא — לא באוסטריה״‪.‬‬ ‫״ובכן‪ ,‬להלכה‪ ,‬ני תן לבחור בו כנ שיא הפדראלי?״‬ ‫מנעימ ת קולו של הפקיד רמ־הדדג נ שמע כי דעתו אינה נוחה מדברי‪.‬‬ ‫״מדוע חייב אתה להוסיף ולהציק לאי ש שכבר ריצה את עונ שו?״‬ ‫״ איני סבור שאנו מביני ם איש את רעו‪ .‬חיי אנו ש קצרים מכדי שיהיה‬ ‫בהם כדי לכפר על הפ שעים שביצע מורר בווילנא‪ .‬אין אני מבקש נקמה —‬ ‫אלא צדק בלבד‪ .‬מורד ני דון לעשרים וחמש שנות מאסר‪ .‬בהתאם ל תנאי‬ ‫האמנה‪ ,‬הוא חייב היה להי שפט בפני בי ת־דין אוסטרי״‪.‬‬ ‫הפקיד נדם לרגע‪ .‬״בסדר‪ .‬אם תוכל להגי ש לנו עדויו ת חדשות‪ ,‬מד‬ ‫ויזנטל‪ ,‬ננ קוט בצעדים מ שפטיים״‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬סירבו בתי־המ שפט האוסטריים לדון בעדויו ת שנאספו‬ ‫ב־‪ ,1947‬בטענם כי עדויו ת אלה הביאו להר שעתו של מורר ברוסיה‪ .‬כאשר‬ ‫הצבעתי על כך כי מורד ריצה רק חלק מעונ שו‪ ,‬הגיב מיני ס ט ריון‬

‫‪39‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫המ שפטים בדממה צוננ ת‪ .‬שוב נתבק שתי למצוא עדויו ת חד שות‪ .‬פירו שו‬ ‫של דבר היה להתחיל את כל ה עניין מברא שית‪ .‬חייב היי תי איפוא למצוא‬ ‫עדי ם חדשים — שמונה־ע שדה שנה לאחר מעלליו של מורד בווילנא‪.‬‬ ‫לא היה זה עניין קל‪ .‬אם אמנם נו תרו ניצולים כלשהם‪ ,‬הם יסרבו בוודאי‬ ‫להעיד‪ ,‬לאחר שחלפו כל אותן ה שני ם! הם יד צו לשכוח‪ ,‬ויעדיפו שיני חו‬ ‫להם לנפשם‪.‬‬ ‫התק שרתי עם אגודות יוצאי וילנא שהוקמו בי שראל‪ ,‬בקנדה‪ ,‬בארצות־‬ ‫הברית‪ ,‬בדרוכראפריקה ו בני רזיל אנד‪ .‬התיקים שבמרכז ה תיעוד הגדול‬ ‫שלנו בווינה היו מדוייקים ומעודכנים די הצורך‪ ,‬על מנ ת שנוכל למצוא‬ ‫באמצעותם עדים אחרים‪ .‬כתבתי לאנ שים אלה וביק שתי מידע על־דבד‬ ‫פשעים ס ג ו ל י י ם שבהם היה מודד מעורב א י שי ת‪ .‬מסרתי לעדים־‬ ‫בכוח כי הא שמות כוללות‪ ,‬תהיינ ה מזעזעו ת כאשר תהיינה — לא תהיה‬ ‫בהן תועלת‪.‬‬ ‫התגובה היתה מדהימה‪ .‬קיבלתי כמעט עשרים הצהרות חדשות‪ ,‬ובהן‬ ‫הודעו ת מפורטות‪ .‬וולף פיינברג‪ ,‬המתגורר עתה בויינל אנד‪ ,‬ניו־ג׳ רזי‪ ,‬תיאר‬ ‫במכתבו אחד מי מי דצמבר ‪ ,1941‬עת נעצר בכניסה לגיטו ברחוב רודניצקה‬ ‫על־ידי מורר ועוזרו‪ ,‬הרינג‪ .‬הם ביק שו מפיינברג את תעודת־המעבר שלו‪.‬‬ ‫בעוד שהרינג בחן את התעודה‪ ,‬באה במורד הרחוב ילדה י הודייה בת‬ ‫עשר‪ ,‬גיבנ ת‪ .‬אמר מורד ל ה רינג‪ :‬״דאה איזה מ י ס ט (פסולת) מחזיק‬ ‫אתה בגי ט ר‪ /‬שלף את אקדחו וידה בילדה‪ .‬פיינברג הסתלק‪ .‬באותו ערב‬ ‫סיפרו לו אנ שים שהתגוררו באותו הרחוב כי הילדה הקטנה מתה מייד‬ ‫״עדיין מסוגל אני לראות את המחזה‪ ,‬ולעולם לא ימו ש מזכרוני״‪ ,‬העיד‬ ‫פיינברג‪ .‬״מורר לבש מדים חומים‪ ,‬והרינג היה לבו ש במעיל־עור״‪.‬‬ ‫יצחק קולקין‪ ,‬המתגורר עתה בפדאנל‪ ,‬קאליפורניה‪ ,‬כתב ותיאר את‬ ‫הוצאתמ־להורג של ששה יהודים מהגיטו‪ ,‬בסוף שבת ‪: 1942‬‬ ‫ששת האנ שים נ תלו במכלאת־המעבר לשעבר‪ .‬היי תי עד להוצאה־‬ ‫להורג מבעד לחלון סמוך‪ .‬אחד הקורבנות נפל לקרקע‪ ,‬משום‬ ‫שהחבל ניתק‪ .‬הוא השליך עצמו לרגליו של מורד‪ ,‬וביקש רחמים‪.‬‬ ‫מורד פקד לתלותו פעם נוספת‪.‬‬ ‫שמעון באסטוצקי‪ ,‬מיוצאי וילנא‪ ,‬המתגורר עתה בניו־יורק‪ ,‬העיד‬ ‫על־דבר אחד מי מי מארס ‪ , 1943‬בעת שמורד כינס את הנ שים והילדים‬ ‫בכיכר מחנה־העבודה המקומי‪ ,‬וציווה על המשטרה לקרוע את הילדים‬ ‫מחיק אמותיהם‪ ,‬ולהעמיסם על המ שאיות שהמתינו ב צ ד‪:‬‬ ‫תינוקות הו שלכו באוויר‪ ,‬כאילו היו חבילות‪ .‬מחזות קורעי־לב‬ ‫בתרחשו‪ ,‬אולם מורד בותר נוקשה בלא לוותר‪ .‬אחת הנ שים הידקה‬

‫‪40‬‬

‫ה ס כין‬ ‫את ילדה אל חזה‪ ,‬ולחמה באנ שי הס‪.‬ס‪ .‬הם ה שליכו את האם ואת‬ ‫ילדה גם יחד אל המ שאית‪ .‬אשד‪ .‬זו היתד‪ .‬רוקחת אשר למדה‬ ‫בברלין‪ ,‬והיא קראה‪ :‬״האם זו הי התרבות הגר מני ת?״ מורד ציווה‬ ‫להורידה מהמ שאית‪ ,‬וציווה על שלי שו‪ ,‬מארטין וייס‪ ,‬לירות בה‬ ‫מייד‪ .‬תינוקה נותר תלוי על גדר־התיל‪.‬‬ ‫העדות החדשה הוגשה ל מיניסטריון המ שפטים האוסטרי‪ .‬שבועות‬ ‫אחדים חלפו‪ ,‬אך שום צעדים לא ננקטו‪ .‬מורד הוסיף להתגורר בחוו תו‬ ‫אשר בגייסהורן‪ ,‬וליהנו ת מחירותו — או תו פרי מוזר של המערכת‬ ‫הפוליטי ת הנהוגה באוסטריה‪ .‬תוך ז מן קצר ע מדו להיערך בחירות‪ ,‬ו שתי‬ ‫המפלגות העיקריות לא היו מ עוניינו ת במיוחד בכך שייערך מ שפט־ראווה‬ ‫נוסף‪ ,‬דבר הע שוי לעורר רוגז בלבם של מחצי ת־ה מיליון נאציכרל שעבר‬ ‫היו שבים באוסטריה‪ .‬אחרי ככלות הכל‪ ,‬היו אלה מחצית־ה מיליון קולות‪.‬‬ ‫המוצא הי חיד ממצב זה היה באמצעות פנייה י שירה למצפון העולם‪.‬‬ ‫ב*‪ 2‬בפברואר ‪ 1961‬הכריזה הקהילה היהודי ת בווינה על קיום מסיבת־‬ ‫עתונאים‪ ,‬בנו ש א‪ :‬״הרוצחים אשר בקירבנו״‪ .‬ו אני מסרתי לנ ציגי ע תונו ת‬ ‫העולם מידע מפורט על פרשת פראנץ מורר‪.‬‬ ‫שבועות מספר לאחר מכן הוזכרה פרשת גי טו וילנא במ שפט אייכמן‬ ‫שנערך בירו שלים‪ ,‬מקום שם תיאר הד״ר מארק דבורז׳צקי‪ ,‬סופר נודע‬ ‫מווילנא המלמד עתה באוניברסיטת בר־אילן‪ ,‬את אשר אידע בעירו‪.‬‬ ‫סיפורו הודפס בעתוני ם ברחבי העולם‪.‬‬ ‫מ שהחלו מתפרסמים מאמרי־מערכת נוספים בקשר לפרשת מורד‪,‬‬ ‫ומ שגבר הלחץ הציבורי‪ ,‬נ אלצו ה שלטונות לפעול‪ .‬מודד נאסר‪ .‬עובדה זו‬ ‫הביאה למהומות בגייסהורן‪ ,‬מקום שם נ תכנ סו איכרים ידידו תיי ם כדי‬ ‫למחות על המאסר ולצעוד לעיד לי צן הסמוכה‪ ,‬מתוך איום להסתער על‬ ‫מושב המימ של המקומי‪ .‬נאומים נלהבים הו שמעו שם לטובת אזרודהמקום‪,‬‬ ‫ומ שלחת־מחאה שוגרה למיניסטריון המ שפטים בווינה‪.‬‬ ‫מ שפטו של מורד‪ ,‬ב פני מו שבעים‪ ,‬נפתח בגראץ ב־‪ 10‬ביוני ‪.1963‬‬ ‫בכתב־הא שמה נאמר כי הוא ביצע ״רצח במו ידיו״ בחמי שודע שר מקדים‬ ‫סגוליי ם! לאחר מכן הוסיף התובע הציבורי שני מקדים נוספים‪ .‬למעלה‬ ‫מתריסר עדים הגיעו מגרמניה‪ ,‬מישראל ומארצות־הברית‪ .‬אחד העדים‬ ‫החשובים ביותר מטעם התביעה היה יעקב בדודי‪ ,‬שנכח בעת שמורר ירה‬ ‫בבנו דניאל‪ ,‬במוצא גי טו וילנא‪ .‬בדודי היד‪ .‬עתה בן ששים ו שמונה‪ .‬לאחר‬ ‫המלחמה הוא היגר לאמריקה‪ ,‬ועתה חי לו לבדו בחווה קטנה ומבודדת‬ ‫בניו־ג׳רזי‪ .‬הוא העדיף להתרחק מחברת בני־אדם‪ ,‬ני הל חיים פשוטים‪,‬‬ ‫וסירב לקבל את ת שלומי־הפיצויים מגרמניה שהיו מגיעים לו‪ .‬עשרים‬

‫‪41‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫שנה חלפו מאז מות בנו‪ ,‬אך הזמן לא סייע לו לשכוח זאת‪ .‬מדי יום‬ ‫ביומו‪ ,‬וכמעט מדי לילה בלילה‪ ,‬הוא חי־מחד ש את המחזה שנתדח ש במוצא‬ ‫גי טו וילנא‪.‬‬ ‫כאשר כתבתי לו ברא שונה‪ ,‬וביק שתיו לבוא לגראץ כדי להעיד‪ ,‬סירב‬ ‫סירוב מוחלט‪ .‬הוא הסביר כי הוא נבעת מן המח שבה שיעמוד שוב לנוכח‬ ‫הרוצח‪ .‬כתבתי אליו מכתבים אחדים והפצרתי בו‪ .‬אמדתי בהם כי הוא‬ ‫חייב לספר לנו תרינדבחיי ם את א שד אירע‪ ,‬וזאת לזכרם של נדצ חינו‪.‬‬ ‫״די צייט״‪ ,‬שבועון ג ר מני מכובד‪ ,‬מחה זה־עתה כנגד ״הגל החדש של‬ ‫אי־ אי מוך‪ ,‬והגן על בני הדוד החדש‪ ,‬״היודעים על פ שעי הנאצים רק‬ ‫מתוך ספרי ההיסטוריה״‪ .‬מליצי־היו שד עבדו בקצב מואץ‪ .‬הסברתי‬ ‫לברודי כי שתיקתו שוב לא תוכל לסייע לבנו‪ ,‬אך היא ע שויה לסייע‬ ‫בהצלתם של נערים אחדים‪ ,‬בני גילו של דניאל בדודי‪ ,‬אשר עתה יש‬ ‫בידם ללמוד על פשעים אלה רק מתוך ספרי לימוד‪ .‬בית־מ שפט‪ ,‬חבר־‬ ‫מו שבעים‪ ,‬שופט ותובע‪ ,‬ע שויים לגלות את הנתבע באורו הנכון — לא‬ ‫כאיזו דמות מתוך ספר־ההיסטוריה‪ ,‬ובוודאי לא בתורת גיבור‪ .‬לא קיבלתי‬ ‫תשובה‪ ,‬ולא ציפי תי ל שמוע שוב מברודי‪ ,‬אולם יום לפני פתיחת המ שפט‬ ‫שיגר לי מבדק‪ .‬הוא עולה על המטוס‪ ,‬ויגיע בעוד־מועד כדי לה שמיע את‬ ‫עדותו‪.‬‬ ‫ארבעה ימים לאחד מכן פג שתי את יעקב בדודי בחדרו‪ ,‬במלון זונה‬ ‫בגראץ‪ ,‬שבו שוכנו כל העדים‪ .‬היה ניכ חי איש יגע‪ ,‬בעל שער שיבה‬ ‫ועיגולים עמוקים מסביב לעיניו‪ .‬בפניו ה שזופות והמקומטות דמה יותר‬ ‫לאיכר מן המערב התיכון‪ ,‬מאשר לפליט מגיטו וילנא‪ .‬אמרתי לו כי אני‬ ‫שמח על בואו‪ .‬הוא יהיה בבחינ ת עד־מפ תח! עדו תו לא תוכל שלא לזעזע‬ ‫את חבר־המושבעים‪ .‬מנקודת־הראות של התביעה לא התנהל המ שפט‬ ‫כהלכה‪ .‬כתום שלושה ימים‪ ,‬הוסיף מורר להכחי ש ב ציניו ת כל האשמה‬ ‫שהוטחה בפניו‪ .‬עד אחר עד צעדו קדימה וזיהוהו‪ ,‬אך בכל פעם טען מורר‬ ‫כי העד טו ע ה‪ :‬העד מחליף בינו לבין מי שהו אחר! מעולם לא הרע‬ ‫לי הודי! הוא לא דאה מעודו י הודי מ ת‪ :‬הוא חף מפשע‪ ,‬ו אינו אלא‬ ‫קורבן של טעות נוראה‪.‬‬ ‫בדודי אמר לי‪ :‬״ אני שומע ש שני בניו של מודד יושבים בשורה‬ ‫הרא שונה של בית־המ שפט‪ ,‬יחד עם א שתו‪ ,‬ולועגים לעדים״‪.‬‬ ‫הנע תי ברא שי‪ :‬אכן‪ ,‬הנערים סברו כי זוהי הצגה נאה‪ .‬הם צחקו ועיוו‬ ‫את פניהם‪ .‬שני כתבים זרים שסיקרו את המשפט נזד עז ע רכ ה‪ ,‬עד כי‬ ‫שאלו את ה שופט שישב־בראש מדוע לא קרא את הנערים לסדר‪ .‬ה שופט‬ ‫ה שיב לכ ת בי ם‪,‬כי לא הבחין בהם‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫ו ? ם כין‬ ‫בדודי אמד לי ב שקט‪ :‬״הם יחדלו מלעגם כא שד אקדא אני לדוכן‬ ‫העדים״‪ .‬הוא הביט בי במבט חודר‪ .‬״לא באתי לכאן על מנת להעיד‪.‬‬ ‫בא תי כדי ל פ ע ו ל ״ ‪ .‬הוא פתח את מעילו ושלף מ תח תיו סכין ארוך‪.‬‬ ‫דיבורו היה נעדר דג שות‪ ,‬כאדם שהחלטתו נחו שה‪ .‬״הצלחתי לה שיג‬ ‫תוכנית של בית־המ שפט‪ .‬אני יודע כי דוכן העדים קדוב למקונד מו שבו‬ ‫של מורד‪ .‬מודד הדג את ילדי לנגד עיני‪ .‬עתה עומד אני להרוג אותו‬ ‫בסכין זה‪ ,‬לנגד עיני א שתו וילדיו״‪.‬‬ ‫יכול תי להיווכח כי הוא מתכוון לכל מלה שהוא אומר‪ .‬הוא אמר כי‬ ‫הדהד בכך במשך עשרים ה שנים שחלפו עד כה‪ ,‬וכי שוב אינו מאמין‬ ‫בצדק אנו שי‪ .‬הוא איבד כל אמונה בצדק אלוהי! עתה ייטול את הצדק‬ ‫לידיד הו א‪ .‬אין הוא פוחד מהתוצאות‪ ,‬שכן חייו נ ס תיי מו בל א ר הכי —‬ ‫נ ס תיי מו מאז או תו יום בגיטו‪ ,‬עשרים שנה קודם לכן‪.‬‬ ‫א מד תי‪ :‬״אם תנסה להרוג את מודד‪ ,‬י תיי חסו אליד־עצמך כאל רוצח״‪.‬‬ ‫״כן‪ .‬אולם עורכי־דין דגולים יבואו להגן עלי״‪.‬‬ ‫״אין זה נוגע לעניין‪ .‬י היו אשר י היו המניעים שיביאוך למעשה זה —‬ ‫ב עיני העולם תהיה רוצח‪ .‬לכך בדיוק ממתינים הנאצים‪ .‬הם י א מ רו‪:‬‬ ‫‪,‬הביטו ביהודים אלה‪ ,‬המרבים תמיד לדבר על צדק‪ .‬הם מא שימים את‬ ‫מורד ברצח‪ ,‬והנה מתברר שהם עצמם רוצחים‪ .‬ובכן‪ ,‬מורר הרג יהודים‪,‬‬ ‫וי הודי הרג אותו‪ .‬מה ההבדל?׳ כך יטענו״‪.‬‬ ‫ברודי הניע בכתפיו‪ ,‬בלא ש שוכנע‪.‬‬ ‫״ח שוב על אייכמן״‪ ,‬אמרתי‪ .‬״ני תן היה להוצי ארלהורג בארגנטינה‬ ‫בלא להותיר כל עקבות‪ .‬אולם הישראלים ה בינו כי יש צורך לגרוד אותו‬ ‫מעבר לאוקיינוס‪ ,‬על־אף הסכנה שבקימום דעת הקהל נגדם‪ ,‬והפרת‬ ‫המשפט הבינלאומי‪ .‬מדו ע? משום שצריך היה ל ה ע מ י ד א ת א י י כ מ ן‬ ‫ל ד י ן ‪ .‬המ שפט היה חשוב בעיניהם יותר מאשר הנאשם‪ .‬בעת שנכנס‬ ‫לאולם ביודהמ שפט‪ ,‬הי ה כבר אייכמן תשוב כמת‪ ,‬אולם בי ת־הדין שיכנע‬ ‫מיליוני בני־אדם — אלד‪ .‬אשר לא ידעו דבר‪ ,‬או אלה אשד לא ר צ ו‬ ‫לדעת‪ ,‬או אלה אשר ידעו בעמקי־נ שמתם אך לא היו מוכנים להודות בכך‪,‬‬ ‫אף לא לעצמם‪ .‬כל אלה ראו איש עלוב וקרח זה בתא הזכוכית‪ ,‬איש אשר‬ ‫אירגן את ״הפתרון הסופי״ — רציחתם של ששה מיליוני יהודים‪ .‬הם שמעו‬ ‫את העדויו ת‪ ,‬הם קראו את העי תונים‪ ,‬הם דאו את התצלומים‪ .‬וסוף סוף‬ ‫למדו לדעת לא רק כי אמת הדבר‪ ,‬אלא כי אמת זאת איומה יותר‬ ‫מ שדימה איש לעצמו״‪.‬‬ ‫בדודי הניע ברא שו לשלילה‪ .‬״ איני מייצג כאן את מדינ ת ישראל‪ .‬איני‬ ‫מיי צג כאן את העם היהודי‪ .‬באתי לכאן בתורת אביו של ילדי שנרצח״‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫הוא הביט בי ב עיניו הק שוחות‪ ,‬נעדרות־הרחמים‪ .‬קיווי תי נוא שות כי‬ ‫יהיה מסוגל לבכות! אך י תכן שלא היה מסוגל עוד לכך‪.‬‬ ‫א מ ר תי‪ :‬״אם תנסה לפגוע במורד‪ ,‬תיע שה כל ע בוד תנו כאן חסרת‬ ‫תועלת‪ .‬אין אנו יכולים לה שיג את מטר תנו תוך כדי שימו ש ב שיטות‬ ‫ש ל ה ם‪ .‬קראת את התנ״ך‪ ,‬יעקב ברודי‪ ,‬ויודע אתה את הדיברה‬ ‫החמי שי ת‪ :‬לא תרצח‪ .‬רוצה אני שמורר‪ ,‬ולא אתה‪ ,‬יעזוב את ביו ד‬ ‫המשפט כרוצח שהורשע״‪.‬‬ ‫הוא הניע ראשו לשלילה‪,, .‬מלים‪ ,‬מד ויזנטל‪ ,‬מאומה פרט למלים‪ .‬כה‬ ‫קל הדבר בשבילך‪ .‬ילדך לא נרצ ח! נערי — כן‪ .‬אמרתי לך כי איני רוצה‬ ‫לבוא‪ .‬אמרת כי הדבר דרוש‪ .‬ובכן‪ ,‬כאן הנני‪ .‬ועתה ברור לך מדוע באתי״‪.‬‬ ‫פני תי מעמו‪ .‬לא יכול תי לשאת את ההבעה שבעיניו‪ .‬דיברתי על ליבו‬ ‫במשך זמן רב! איני זוכר בדיוק מה אמדתי‪ .‬דיברתי על־אודות ע צ מי‪:‬‬ ‫מה הם המניעים שהביאוני לע שות מה שע שיתי במשך עשרים ה שנים‬ ‫האחרונות — משום שמי שהו חייב היה לע שות זאת‪ ,‬למען י לדינו ולמען‬ ‫ילדי ילדינו‪ .‬אך לא מתוך שנאה‪.‬‬ ‫אמר תי‪ :‬״עדיין מזיל אני לעיתים דמעות‪ ,‬מר בדודי‪ ,‬עת אני שומע על־‬ ‫אודות ילדים ב מ חנווד הדיכוז‪ .‬בכי תי כאשר שמעתי על־אודות בנך‪ ,‬משום‬ ‫שהוא יכול היה להיות שלי‪ .‬ילדך היה גם ילדי‪ .‬האם מאמין אתה כי היי תי‬ ‫מסוגל להמ שיך בעבודתי‪ ,‬אלמלי ח שתי כך י"‬ ‫תפסתיו בכתפיו‪ .‬לפתע הני ח יעקב בדודי את ראשו על שכמי‪ ,‬וח שתי‬ ‫רטט העובד בגופו‪ .‬הוא בכה‪ .‬ע מדנו שם במשך זמו־מה‪ ,‬בלא להוציא הגה‪.‬‬ ‫כאשר יצאתי את חדרו כמה דקות לאחד מכן‪ ,‬נטל תי עמי את סכינו‪,‬‬ ‫יעקב ברודי נקרא לדוכן ביומ־המחרת‪ .‬מעולם לא העיף מבט לעבר‬ ‫מורר‪ .‬הוא סיפר את סיפורו בקול חסר־גוון‪ ,‬כאילו אירע הדבר למי שהו‬ ‫אחר‪ ,‬והדממה שלטה באולם בית־המ שפט‪ .‬אף נע ריו של מודד חשו‬ ‫במתרחש בלבו של אי ש בודד זה‪ .‬הם נדמו‪ .‬הסניגוריה לא הציגה כל‬ ‫שאלות‪ ,‬וברודי ירד מעל דוכן העדים‪ .‬לאחר שיצא את אולם בית־המ שפט‪.‬‬ ‫קם הנאשם פעם נוספת‪ ,‬וטען כי העד בוודאי טעה‪ .‬הוא לא ידה בנ ע ר!‬ ‫יתכן והמדובר במי שהו אחר‪.‬‬ ‫המשפט נמ שך כשבוע‪ .‬כתבים זרים ח שו כי הלד־הרוח בבית־המ שפט‬ ‫נטה בהחלט לטובת הנאשם‪ .‬אחדים מן המו שבעים‪ ,‬שהיו לבושים בלבושם‬ ‫המסורתי‪ ,‬שצבעו ירוק‪ ,‬שלחו במודר מבטי אהדה שלא ני סו כלל להסוותם‪.‬‬ ‫אחדים מהם ני סו לעקוב ב הגינו ת אחר המתרחש‪ ,‬אולם נראה היה כי אלה‬ ‫במיעוט הם‪ .‬העתון הח שוב ביותר של גראץ תמך בטיעוניהם של סניגורי־‬ ‫מודר‪.‬ינ מסר כי הנאשם קיבל מכתבי־אהדה רבים‪ ,‬מידידי ם פוליטיים‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫ה ס כין‬ ‫הקהל גילה שביעות־דצון כא שד ה סניגודי ה הצליחה לבלבל את אחד‬ ‫העדים‪ ,‬אשר נסחף על־ידי רג שותיו ועירבב פרטים מסויימים‪ .‬עד אחד‬ ‫לא זכר בבירור את אחד התאריכים‪ .‬הוא תיאר את אחד מפ שעיו של‬ ‫מורד‪ ,‬ואז הוכיח מודד הוכחה חותכת כי הוא לא שהה בווילנ א באותה‬ ‫העת‪ .‬ברור כי עדות מעין־זו לא נתקבלה על־ידי בית־המ שפט‪.‬‬ ‫בין העדים מטעם הסניגודי ה הופיע מארטין וייס‪ ,‬מי שהיה שלי שו‬ ‫של מורד בגיטו‪ .‬וייס הובא לגראץ מבית־הכלא שטראובינג שבמדינת‬ ‫באוואריה‪ ,‬מקום שם ריצה עונ ש של מאסר־עולם על רצודהמונים‪ .‬כאשד‬ ‫ציין וייס כי ״אחדים מן הקצינים הליטאיים לב שו מדים הדומים למדיו‬ ‫של מורד״‪ ,‬חלף בקהל מילמול של שביעות־רצון‪.‬‬ ‫עדותם של עדי התביעה נתקבלה בדממה צוננ ת‪( .‬אני עצמי כוני תי‬ ‫״צייד אדם׳■‪ /‬בפיו של עורך־דינו של מורר)‪ .‬ישראל סיבולסקי‪ ,‬החי עתה‬ ‫ב מינכן‪ ,‬העיד בבית־המ שפט כי בנו בן החמש־עשרה הוכה ללא־רחמים‬ ‫על־ידי מורד‪ ,‬וכתוצאה מכך יצא מדעתו‪ ,‬לא היה מסוגל לע שות שימוש‬ ‫ברגליו‪ ,‬ועתה הוא מאו שפז במוסד‪ .‬מרת טובה רייזמן מתל־אביב נ שבעה‬ ‫כי מורר ירה באחותה משום שהיא נטלה פרוסת־לחם מאשה פולנייה‪.‬‬ ‫ברוב־חמתו‪ ,‬אמרה‪ ,‬הרג אחר כך שלוש נ שים נוספות וכן איש נוסף‬ ‫שנקרה למקום‪ .‬בע ת שמדת רייזמן העלתה בזכרונה את המחזה‪ ,‬גברו עליה‬ ‫רג שותיה והיא החלה לצרוח‪.‬‬ ‫״אל תצרחי באולם בית־המ שפט \״ אמר יועץ החצר ד״ד פייר‪ ,‬יו שב־‬ ‫ראש חבר השופטים‪.‬‬ ‫״סלח־נא לי‪ ,‬כבוד ה שופט״‪ ,‬אמרה מרת רייזמן‪ ,‬״אך זה היה נורא‪.‬‬ ‫דמה של אחותי ני תז על רגלי‪/ ,‬‬ ‫״האם לא י תכן שמי שהו אחד עשה זא ת?״‬ ‫״לא‪ ,‬כבוד השופט‪ .‬היה זה מורד‪ .‬אני זוכרת אותו מאז שהגיע לרא שונה‬ ‫לגיטו‪ .‬הוא הלקה אותי ברחוב‪ .‬כאשד הוא התהלך בגיטו‪ ,‬חייבים היו הכל‬ ‫לרדת מן המדרכה‪ ,‬והגברים חייבים היו לה שתחוות ולהסיר את כובעיהם״‪.‬‬ ‫הד״ר שומאן‪ ,‬התובע‪ ,‬ה תכונן ביסודיו ת לתפקידו‪ .‬הוא חקר את תיקי‬ ‫מודד בפראנקפורט וב מינכן‪ .‬בנאום הסיכום שלו הוא ציין כי העדים‬ ‫זי הו את מורר מעבר לכל ספק‪ .‬הוא קרא לחבר־המו שבעים לחרוץ את דינו‬ ‫של הנאשם כאילו היו שופטים את רוצח ילדיהם‪.‬‬ ‫״בששה מקרים‪ ,‬לפחות‪ ,‬אין ספק סביר בקשר לאשמת הנאשם״‪ ,‬אמד‬ ‫התובע‪ .‬״רוצה אני שתדעו כי מ שפט זה כבד הכתים ביו תר את ד מו תנו‪,‬‬ ‫את דמות האוסטרים‪ ,‬בתורת אחד מעמי התרבות״‪.‬‬ ‫לאחד ארבע שעות חזר חבד־המו שבעים כ שגזר־דינו הוא ״לא אשם״‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫באוסטריה נ הוג להכריז על הוצאות ההצבעה בקרב המו שבעים‪ .‬ראש‬ ‫חבר־המו שבעים ציין כי ב שנים מ שבעה־ע שר המקרים היתד‪ .‬תוצאת‬ ‫ההצבעה תיק״ו‪ ,‬של ארבעה נג ד ארבעה‪ .‬הוא הצביע לטובת מורד‪.‬‬ ‫נעדר תי מגראץ באותו היום‪ .‬לאחר מכן סיפרו לי כתבים כי כאשד‬ ‫הודיעו על זי כויו של מודד‪ ,‬החלו האנ שים שמילאו את אולם בית־המ שפט‬ ‫להריע ולמחוא כף‪ .‬אחדים מהם‪ ,‬שקנו פרחים בעת שחבד־המו שבעים היה‬ ‫נ תון עדיין בעצם התייעצו תו‪ ,‬חשו קדימה כדי להגישם למורד‪ .‬דיפלומט‬ ‫אמריקני שערך ביקור אצל ידידי ם בגראץ ביום־המחרת‪ ,‬רצה לשלוח‬ ‫למארחתו פרחים‪ ,‬אך נאמר לו בשלוש חנויות־פרחים כי לא נותרה‬ ‫סחורה‪ .‬הכל נקנה‪ ,‬למשפט‪ .‬מורד יצא את אולם בית־המ שפט כשהוא‬ ‫גיבור מנצח‪ .‬הוא נראה נוסע לו לדרכו במכוני ת מרצדס ה שייכת לרודולף‬ ‫הוכריינר‪ ,‬נ אצי אשר הואשם ברצח תשעה יהודים‪ ,‬וזוכה‪.‬‬ ‫סערת־זעם עברה את אוסטריה‪ .‬פרט ליוצאים־מן־הכלל בודדים‪,‬‬ ‫הע תונו ת האוסטרית היא אנטי־נ אצי ת ודימוקראטית‪ .‬ע תוני ם המייצגים‬ ‫כמעט את כל הקבוצות הפוליטיו ת הוקיעו את גזר־הדין כ״יוסטיצ־‬ ‫סקאנדאל״‪ ,‬כשערוריה מ שפטית‪ ,‬או עיוו ת הצדק‪ .‬בווינ ה הצמידו סטודנטים‬ ‫קאתוליים מג ך דו ד צהוב על חזותיהם‪ ,‬וצעדו במיצעד־מחאה ברחובות‬ ‫הבירה‪ ,‬בקראם‪ :‬״מורד הוא רוצח! יש להעני ש את מורד!״ לאחר מכן‬ ‫ה שתתפו בטקס תפילת־חרטה שנערך בכנ סיי ת מיכאלר‪ ,‬כדי להביע את‬ ‫חרטתם על הפ שעים שביצעו נוצרים כנגד יהודים‪.‬‬ ‫התובע חזר ועירער על גזד־הדין‪ .‬בי ת־הדין העליון של אוסטריה קיבל‬ ‫את העירעור בקשר להאשמה א ח ת‪ :‬פרשה אשר אותה גילי תי אני‪ ,‬ושבה‬ ‫נראה מורד על־ידי שני עדים שונים מבצע מעשה־רצח‪ .‬העדים לא ידעו‬ ‫איש על דעהו‪ ,‬וחיו בחלקי־עולם שוני ם! אולם באורח בלתי־ תלוי תיאר‬ ‫כל אחד מהם את אותו המעשה‪ .‬מורד ע תיד להי שפט פעם נוספת‪ .‬הצדק‬ ‫ע שוי עדיין לנצח‪.‬‬ ‫ימים אחדים לאחד זי כויו של מורד פג שתי את יעקב ברודי באכסדרת‬ ‫מלון בווינה‪ .‬מבטו חדד בי ועבדני‪ ,‬כאילו לא ד אני כלל‪ .‬הבינו תי‪ .‬י תכן‬ ‫שהיצלתי את חייו של מורד‪ .‬אין זו מחשבה נעימה ביותר‪ ,‬אך לא היי תי‬ ‫יכול לע שות אחרת‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫פרק שלישי‬

‫סו דו ת ״ אודי ס ה״‬

‫בסוף ‪ 1947‬התחלתי ל צייד לעצמי את דרכי־הבריחה של נאצים חשובים‬ ‫שמקומם לא נודע‪ ,‬ואשר היו כלולים עתה בר שימת המבוק שים של אומות‬ ‫אחדות‪ .‬ידע תי כי לקראת סופה של המלחמה קיבלו כל מנ היגי ה ‪.0‬ס‪.‬‬ ‫וראשי הגיסטאפו מידי הר‪.0.‬ה‪.‬א‪ * .‬מיסמכים אי שיים מזוייפי ם שנ שאו שמות‬ ‫חדשים‪ .‬אך היי תי מ עוניין פחות ב שמות‪ ,‬ויותר — בנתיבים‪ .‬נראה לי‬ ‫חיוני לגלות לאן נעלמו‪ ,‬באילו אמצעים נעזרו ו מי סייע להם ושילם‬ ‫תמורת כל זאת‪.‬‬ ‫אחדים מ מנ היגי הנאצים ני סו להימלט לעבר ברית המועצות‪ .‬היוצא־‬ ‫מו־הכלל היה היינריך מילד‪ ,‬מי שהיה ראש הר‪.0 .‬ה‪.‬א‪ ,.‬שעד היום הוא‬ ‫ה מנ היג הנ אצי המבוק ש ביותר‪ .‬פר שת־היעלמו היא אחת מפר שיות־‬ ‫המסתורין הגדולו ת ביותר שטרם פוענחו‪ .‬י תכן שהוא מצא לעצמו מקלט‬ ‫ברוסיה‪ ,‬אולם מסופקני אם נותר עדיין בחיים‪ .‬פו שע נ אצי ידע כי אין‬ ‫הוא יכול לצפות לעזרה מרובה באנגליה ובסקאנדינאביה ? אם רצה‬ ‫להימלט‪ ,‬היה עליו לצאת אל הדרום‪.‬‬ ‫נטל תי את מפת־העולם‪ ,‬ו שרטטתי בה כל נתיב־בריחה שידע תי כי‬ ‫מנ היג נאצי עשה בו שימוש‪ .‬נ תבלטו שלושה נ תיבים עיקריים‪ .‬הרא שון‬ ‫הוביל מגרמניה לאוסטריה ומשם לאיטליה‪ ,‬ולאחר מכן לספרד‪ .‬הנ תיב‬ ‫ה שני הצביע על ה מדינו ת הערביות שבמזרח ה תיכון‪ ,‬מקום שם המומחים‬ ‫הנאציים זוכים עתה להערכה מרובה‪ ,‬בתחומים רבים‪•*.‬‬ ‫הנ תיב ה שלי שי קישר את גרמניה עם מדינו ת מסויימות בדרום‬ ‫ראה בספח‪ :‬ר‪.0.‬ה‪.‬א‪.‬‬ ‫*‬ ‫•* יש מן האופייני בעובדה כי המהדורה הערבית של ״מיין קאמפף״ להיטלר‪,‬‬ ‫אינה מכילה את הערותיו הבלתי־מחניפות של המחבר בדבר ״השמיים״‪ ,‬שבהם כלל‬ ‫את הערבים‪.‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫אמריקה‪ .‬עד לנפיל תו של מי שטר פרון ב־‪ , 1955‬היתה ארגנטינ ה הארץ‬ ‫המובטחת לנאצים רמי־דדג‪ .‬כיום פאדאגוואי היא מקום־המקלט המקובל‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬העתקתי את נ תיבי הבריחות הידועים לי למפות בקנה־‬ ‫מידה קטן יותר של אירופה המרכזית והדרומית‪ .‬מ שלוחים רבים יצאו‬ ‫מערים מסויימו ת בגרמניה — ברמן‪ ,‬פראנקפורט‪ ,‬אוגסבורג‪ ,‬שטוטגארט‪.‬‬ ‫מינכן — לחבל האלגוי‪ ,‬חבל מיוער ומבודד בדרום באוואריה‪ ,‬שהיה‬ ‫נוח במיוחד משום קירבתו הן לאוסטריה והן ל שוויצריה‪.‬‬ ‫נראה היה כי נתיבים רבים נ ת מזגו ב מ מינגן‪ ,‬עיר מתקופת ימי־הביניי ם‬ ‫בלב חבל האלגוי‪ .‬שם התפלגו הנ תיבים ל שני כיוונים‪ .‬האחד הוביל‬ ‫לעבד לינדאו שעל אגם קונסטאנצה‪ ,‬מקום בו התפלג פעם נוספת‪ ,‬כשאחד‬ ‫הענפים מוביל לברגנץ שבאוסטריה‪ ,‬והאחר — ל שוויצריה הסמוכה‪.‬‬ ‫הנ תיב העיקרי הוביל מ מ מינגן לאינסברוק‪ ,‬ודרך מעבר־הברנד — ל אי טלי ה‪.‬‬ ‫לאחר מכן גילי תי כי הנאצים קראו לנ תיב שהוביל מצפון לדרום בשם‬ ‫״ציר ב־ב״‪ ,‬שבדצופן לברמךבאדי‪ .‬כל אלה היו רחוקים כמובן מלהיות‬ ‫ענייני ם שבמקרה‪ .‬דומה כי אנשים מספד‪ ,‬או אולי אירגון שלם‪ ,‬הסדירו‬ ‫דדכי־מפלט אלה‪ .‬כפי שנתברר לאחר מכן‪ ,‬היה זה אידגון חשאי יעיל‬ ‫עד למאוד‪ ,‬שלר שותו עמדו כל סכומי־הכסף הדרושים — ואכן אלה היו‬ ‫סכומים מרובים‪.‬‬

‫במ שפט שנערך בנירנברג פג שתי בגרמני ששהה שם בתורת עד‪ .‬אקרא‬ ‫לו בשם האנס‪ .‬הוא היה‪ ,‬והינו‪ ,‬אנ טי־נ אצי מובהק‪ ,‬החי עתה בגרמניה‬ ‫ויש להגן עליו באמצעות הסוואת שמו‪ .‬על האנס המליצו בפני ידידי ם‬ ‫אמריקניים‪ .‬הוא היה קצין גבוה באבווהר *‪ .‬כרבים אחרים מחברי האבווהר‪,‬‬ ‫הוא התייחס ליסודו ת הפו שעים ב״ שירות הבטחת״ של המפלגה הנאצי ת‬ ‫(ם‪ .‬ד‪ ** ).‬תחילה בבוז‪ ,‬ולאחר מכן בבעתה‪ .‬היריבו ת בין שירותי הריגול‬ ‫הנגדי של הוורמאכט ושל המפלגה התחסלה כמצופה בתבוסתו המוחצת‬ ‫של האבווהר‪ .‬בראש הרא שון עמד האדמירל קאנאריס‪ ,‬אשר מת לאחר־מכן‬ ‫ב מ חנ ה־ריכוזן רבים מחבריו הוצאו להורג‪ .‬הניצולי ם לא שכחו לעולם‬ ‫את השפלתם‪ ,‬ואחדים מהם היו בין עוזרי המהימנים ביותר‪.‬‬ ‫שבועות מספר לאחר פגי ש תנו בנירנברג‪ ,‬בה היה האנס ק מ ח ­‬ ‫• ראה נספח‪ :‬אבווהר‪.‬‬ ‫** דאה נספח‪ :‬ם‪ .‬ד‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫סו דו ת ״ או די ס ה״‬ ‫שפתיים‪ ,‬פג שתי בו ב שנייה במלון ה״גולדנר היר ש״ בזאלצבורג‪ .‬הפעם‬ ‫דיבר בגילוי לב! אני מני ח שהוא חקר בינ תיי ם את דקעי ועברי‪ .‬שוחחנו‬ ‫על־דבר המצב ה מדיני‪ .‬האנס גילה פסימיות‪ ,‬והיה ביקור תי ביותר כלפי‬ ‫בעלות־הברית‪.‬‬ ‫״יכול אני לחזות מראש מה שעתיד להתרחש‪ .‬עתה‪ ,‬לאחר שאחדים‬ ‫מראשי הנאצים הועמדו לדין‪ ,‬י שוחררו רוב הפו שעים הנחותים יותר‪,‬‬ ‫על־ידי בעלות־הברית‪ ,‬לאחר שיירצו גז ר־דין סמלי‪ .‬איש אינו רוצה‬ ‫להתעסק עם האספסוף הנאצי‪ .‬המ תן ור אה‪ :‬תוך זמן קצר יחזרו אלה‬ ‫ויתפסו עמדות־מפתח‪ ,‬ואיש לא יוכל לגעת בהם לרעה‪ .‬אין אתה יכול‬ ‫להעני ש אדם פעמיים‪ ,‬על אותו הפ שע׳׳‪.‬‬ ‫כפי שנתברר‪ ,‬היתה זו אמירה נבואי ת‪.‬‬ ‫״בעלות־הבדית טעו כא שד החליטו לטהר את גרמניה״‪ ,‬אמד האנס‪.‬‬ ‫״זהו עניין ראוי לשבח‪ ,‬אך חסר־תקווה‪ .‬לעולם לא י בינו את ה מנטאליות‬ ‫הנאצית‪ .‬כיצד י תכן הדבר? תמורת זאת‪ ,‬היו חייבים להניח מלאכה זו‬ ‫לגרמנים ההגונים‪ .‬הללו אכן קיימים — אם כי לאחד המלחמה נח שבו‬ ‫כל הגרמנים לרעים‪ .‬בתי־מ שפט גרמניים היו צריכים ל שפוט את פו שעי‬ ‫הס‪.‬ס‪ ; .‬שופטים גרמניים היו מסוגלים לחדור למוחותיהם המעוותים של‬ ‫הנא שמים‪ .‬הם היו חורצים את דינם של אלה שהיו מוצאים אשמים‪.‬‬ ‫עתה — מאוחר מדי‪ .‬הנאצים למדו כיצד יש לטפל באותם תמימים‬ ‫שבאו ממרחקים‪ .‬נשקם הח שאי הוא אותן נערות נאו ת של גרמניה‬ ‫ואוסטריה‪ .‬המשבר חלף? הנאצים מתחילים להרים ראש‪ .‬תופתע אם ת שמע‬ ‫עד כמה מרבים לדבר בחוגים נאציים על־דבר דייך רביעי הע תיד לקום‪.‬‬ ‫הדגים ה שמנים נמצאים מחוץ לגרמניה‪ ,‬והם חוזרים ועוסקים בק שירת‬ ‫קשרים‪ .‬הם חיים להם בביטחה בארצות מסויימות‪ ,‬שאין הסכמי־הסגרה‬ ‫בינן לבין גרמניה״‪.‬‬ ‫ידע תי בבירור כי האנס יודע יותר מ שסיפר לי‪ .‬ני סי תי למ שכו בל שונו‪.‬‬ ‫יתכן שיהיה מסוגל לספק לי אחדות מן הת שובות שהייתי זקוק להן‪.‬‬ ‫״כיצד נ מלטו מנ היגי הנאצים י״‬ ‫״האם מעולם לא שמעת על א ו ד י ס ה?״ שאל האנס‪.‬‬ ‫אמרתי (ועתה יודע אני כי היה זה ברוב־תמימותי) ‪ :‬״באוקראינה ן‬ ‫כן‪ ,‬היי תי שם לפני המלחמה‪ .‬עיר נחמדה״‪.‬‬ ‫״לא! לא!״ אמר האנס בחוסר־סבלנות‪ .‬״א ו ד י ם ה‪ ,‬באו תיו ת גדולות‪.‬‬ ‫אירגון הבריחה הח שאי של מחתרת הס‪.‬ס‪.‬״‪.‬‬ ‫דברים רבים ש שמעתי החלו להשתבץ עתה בתודעתי‪ ,‬ולקבל מ שמעות‪.‬‬ ‫זכרתי נאצים המספרים איש לרעהו כי חברם זה או אחד ״נסע לאודיסה״‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫״ או ד י ס ד‪.‬״‪ ,‬אמר האנס‪ ,‬״הוא אידגון שהצליח רבות בהוצאתנדבח שאי‬ ‫של פו שעי ס‪.‬ס‪ .‬וחברי הגיסטאפו מגרמניה‪ .‬הוא אף סייע להם להימלט‬ ‫ממאסר״‪.‬‬ ‫באותו ערב סיפר לי האנס את כל הסיפור על־אודות אירגון מפתיע‬ ‫זה‪ .‬הוא הוקם ב~‪ .1947‬שמו מורכב מרא שי התיבות של ״ אודג אניז אציון‬ ‫דר ס‪.‬ם‪ .‬אנג ה ריג ך — אידגון חברי ‪.0.0‬‬ ‫״בסיום המלחמה לא היו אירגונים ח שאיים מעין אלה‪ ,‬אם כי רבים‬ ‫ממומחי בעלות־הברית הני חו את דבר קיומם״‪ ,‬אמד לי האנס‪ .‬״הנאצים‬ ‫החשובים ביותר היו במחבוא‪ .‬או שהם חזרו והופיעו ב שמות מושאלים‪.‬‬ ‫לאחר מכן הוקמו הוועדים הרא שונים‪ ,‬לכאורה כדי לפעול כגופי־‬ ‫קישור בין הנאצים שבמאסר לבין קרוביהם‪ .‬ועדים אלה זכו לברכתן של‬ ‫הכנסיו ת ולסיועו של בעלות־הבדית‪ .‬נאמד כי אלה מוסדות־צדקה‪ ,‬ו תו‬ ‫לא‪ .‬למעשה‪ ,‬אנ שים רבים שלא היה להם עבד נ אצי שימ שו בהם כעובדים‬ ‫מתנדבים״‪.‬‬ ‫האנס צחק‪ .‬״אכן‪ ,‬בדיחה טובה‪ ,‬למעשה‪ ,‬כאשר אתה מ תבונן בכך‬ ‫עתה‪ .‬ממש מתחת לעיניהם של קציני בעלות־הברית ושל גרמנים מהוגני ם‬ ‫הוקמו מגעים רבי־עדך בין הנאצים שבמאסר לבין קבוצות־המחתד!!‬ ‫החד שות שבחוץ‪ .‬הוועדים העבירו מכתבים מהאסירים לבני־מ שפחותיהם‪.‬‬ ‫למרבה הצער‪ ,‬לא טרח שום מומחה לקרוא את המכתבים בת שומת־לב‪,‬‬ ‫אם כי הצנזורה היתד‪ .‬נהוגה עדיין‪ .‬דומה כי לאי ש לא היה איכפת‪.‬‬ ‫אולם אין לזלזל בעדכם של הנאצים‪ .‬היה להם ז מן מספיק כדי לה תכונן‬ ‫לתבוסתם‪ .‬הם כוננו את מעדכות־הצופן שלהם זמן רב לפני מפלת‬ ‫הרייך ה שלי שי‪ .‬כאשר שוחררו ממאסרם‪ ,‬לאחר חודשים אחדים‪ ,‬או‬ ‫לאחד שנים מספר‪ ,‬הועבדו מיי ד לטיפולן של קבוצוררהמחתדת החד שות‪.‬‬ ‫רשת המחתרת העיקרית כונתה בשם ״ שפינע״ (עכבי ש)‪ .‬זאת — לגבי‬ ‫אלה שהיו במאסר‪ .‬אולם היו רבים אחרים אשר שוחררו ממאנות־המעצר‬ ‫של בעלות־הברית בלא משפט‪ ,‬או כאלה שלא נעצרו מעולם‪ ,‬משום‬ ‫שה תוהרובוהו היה כה רב‪ ,‬עד כי זהותם האמיתית נותרה סמויה‬ ‫למשך ז מך מ ה‪ ,‬ואלו החלו לאחר מכן לגלות עצבנו ת‪ .‬הם לא רצו‬ ‫להימצא בגרמניה עד שיהא זד‪ .‬מאוחר מדי‪ ,‬ותתגלה האמת הנוראה‬ ‫על־דבד פשעיהם‪ .‬היה עליהם להסתלק‪ .‬והנאצים החליטו כי הגיעה העת‬ ‫להקים רשת־בריחה ח שאית כלל־עולמית׳׳‪.‬‬ ‫א ו ד י ם ה היה הת שובה‪ .‬במקום מה שהיה ציד ב־ב‪ ,‬אורגנו שני‬ ‫נ תיבי בריחה עיקריים‪ ,‬מברמן לרומא‪ ,‬ומברמן לגינואה‪ .‬האנס לא ידע‬ ‫היכן מוקם ״מרכז־ה שיווק הרא שי״ ן י תכן שהיה זה באוגסבודג או‬

‫‪50‬‬

‫סו דו ת ״ או די ס ה״‬ ‫ב שטוסגארט‪ ,‬או אולי במקום מרוחק בארגנטינה‪ .‬בין לקוחותיו הבולטים‬ ‫של א ו ד י ס ה היו מארטין בורמאן‪ ,‬סגנו של היטלד‪ ,‬ואדולף אייכמן‪.‬‬ ‫תוך ז מן קצד עד־כדי־להפתיע הקים א ו ד י מ ה אירגון יעיל של‬ ‫בלדרים‪ ,‬א שד נ מצ או במקומות מוזרים‪ .‬למשל‪ ,‬ה שתמ שו בגרמנים שנ שכרו‬ ‫כדי להסיע מ שאיות של צבא אדצוודהברי ת‪ ,‬בדדך־המלך שבין מינכן‬ ‫לזאלצבודג‪ ,‬מ שאיות שהובילו את ״סטארס אנד טדייפס״‪ ,‬ע תון הצבא‬ ‫האמריקני‪ .‬הבלדרים הגי שו בק שות להתקבל לעבודה ב שמות מושאלים‪,‬‬ ‫והאמריקנים ב מינכן לא בדקו ביסודיו ת יתדה בק שות אלה‪ .‬היה זה‬ ‫רעיון מצויין‪ .‬המשטרה הצבאית לא תטרח לעולם לבדוק אחת ממ שאיות‬ ‫אלה‪ .‬הנהג היה מוסד לידיהם ג לי מו ת בודדים של העתון‪ ,‬וחוצה את‬ ‫הגבול הגרמני־אוסטרי ליד זאלצבורג‪ ,‬בעוד שאחד או שניים מהפליטים‬ ‫הגרמניים היו רובצים מאחרי חבילו ת העתון‪ .‬לעתים היו המ שאיות‬ ‫נו שאות גם ספרות ני א רנ א צי ת אסורה‪ ,‬עלונים מ שוכפלים‪ ,‬ודיני ם־וח שבונו ת‬ ‫בדבר ״תקריות רבות־מ שמעות״ בין אמריקנים לרוסים‪.‬‬ ‫מסרתי על כך לחיל הריגול הנגדי בזאלצבורג‪ ,‬ו שנים מנהגי־המ שאיות‬ ‫נאסרו‪ ,‬אולם חלק נכבד של הנזק כבד נגרם‪ .‬ע שרות נאצים מבוק שים‬ ‫כבד הוברחו אל מחוץ לגרמניה‪.‬‬ ‫א ו ד י ם ה אורגן בתורת ד שת יסודית ויעילה‪ .‬מדי שמונים קילומטרים‬ ‫הוקם ״מוקד שילוח״‪ ,‬שנוהל על־ידי לא פחות משלושה אנ שים אך לא‬ ‫יותר מחמי שה‪ ,‬אשר ידעו רק על־אודו ת שני ״מוקדי ה שילוח״ הסמוכים‪,‬‬ ‫מ שני צידי המוקד לאורך הדרך‪ .‬נקודות־מעבר אלה כיסו את הגבול‬ ‫האוסטרי־גדמני כולו? היו מוקדים חשובים באוסטרמי תינג שבאוסטריה‬ ‫העילית‪ ,‬בצל אם זיי שבאיזור זאלצבורג‪ ,‬ובאיגלס‪ ,‬שליד אינסברוק‪ ,‬בחבל‬ ‫הטידול‪ .‬בלינד או‪ ,‬הסמוכה הן לאוסטריה הן ל שוויצריה‪ ,‬הקים א ו ד י ס ה‬ ‫חברה ״ליצוא וליבוא״‪ ,‬שנציגים לה בקאהיד ובדמ שק‪.‬‬ ‫מידעו של האנס אושר ב שנה שלאחר מכן על־ידי קצין משטרה‬ ‫אוסטרי בברגנץ‪ ,‬א שד סיפק לי ידיעו ת מרובות בדבר התעבורה הבלתי־‬ ‫ליגאלי ת שמקורה בלינד או‪ .‬בדגנץ ולינד או‪ ,‬ה שוכנות שתיהן על שפת‬ ‫אגם קונסטאנצה‪ ,‬במקום בו נפג שים גבולות גרמניה‪ ,‬אוסטריה ו שוויצריה‪,‬‬ ‫היו מרכזים אידיאליים לבורחים‪ .‬הקצין האוסטרי אמר לי כי התעבורה‬ ‫הבלתי־ליגאלית לא היתה בבחינ ת סוד למ שטרות גרמניה‪ ,‬אוסטריה‬ ‫ו שוויצריה‪ ,‬או ל שלטונות הכיבו ש הצרפתיים במקום‪ ,‬אשר העלימו ממנה‬ ‫את עיניהם‪.‬‬ ‫״האם שמעת מימיך על חאדאד סעיד?״ שאלני הקצין‪.‬‬ ‫״לא״‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫״גרמני הנוסע בדרכון סורי‪ ,‬והמארגן חלק נכבד מהתעבורה היוצאת‬ ‫את לינדאו״‪.‬‬ ‫״היכן בסיסו?״‬ ‫״ב מינכן ו בלינד אוז משם מנתב הוא קבוצות־נוסעים דרך ברגנץ‪ .‬אין‬ ‫אנו יכולים לעצרם‪ ,‬משום שיש להם ד שיונו ת־גבול בדי תוקף‪ ,‬מכאן חוצים‬ ‫הם את הגבול ה שוויצרי‪ ,‬המרוחק מכאן רק קילומטרים מועטים‪ .‬מ שחדרו‬ ‫ל שוויצריה‪ ,‬עולים הם על הרכבת הבאה היוצא ת לציריך או לז׳נבה‪ ,‬ו אזי‬ ‫עולים הם על מטוס היוצא למזרח הקרוב או לדרוט־אמריקה‪ .‬לכולם‬ ‫דרכונים ברי תוקף‪ ,‬אשרות‪ ,‬וכסף רב״‪.‬‬ ‫״האין אתם יכולים לע שות דבר בקשר למ שלוחים אלה?״‬ ‫״מה נוכל א נ ו לע שות? אנ שים אלה רק עוברים כאן‪ ,‬ו אנו שמחים‬ ‫להיפטר מהם‪ .‬מיסמכיהם תמיד כשורה‪ .‬הנסיעו ת ל שוויצריה מוסוות‬ ‫לעתים כביקורים מ שפחתיים‪ .‬הנמלטים מלווים על־ידי נ שים וילדים‪,‬‬ ‫שגוייסו מבין תו שבי לינד או‪ ,‬והמעמידים פנים שהם בני־מ שפחה לנוסעים‪.‬‬ ‫הנ שים מקבלות מעט כסף‪ ,‬ועוסקות ב שוויצריה בקניות‪ .‬ימים מספר לאחד‬ ‫מכן חוזרים הנ שים והילדים‪ ,‬בלעדי הגברים‪ .‬איש אינו שואל שאלות‬ ‫כלשהן‪ .‬חאדאד סעיד זה יש לו ידידי ם מועילים‪ ,‬בחלונו ת הגבוהים״‪.‬‬ ‫״אך מה בדבר שלטונות הכיבו ש הצרפתיים?״‬ ‫הוא הניע בכתפיו‪ .‬״זה מה שמרגיז באמת את האנטי־נאצים שבקירבנו‪.‬‬ ‫יתכן שלחאדאד סעיד יש קשרים גם שם‪ .‬אולם שמעתי כי גם האמריקנים‬ ‫והבריטים אינם מגלים חוסר־סובלנות כלפי תעבורה דומה באזורים‬ ‫ש ל ה ם‪ ...‬מי היה מעלה על דע תו כי דבר זה יוכל לקרות‪ ,‬פחות מארבע‬ ‫שנים לאחר תום המלחמה?״‬ ‫לאחר מכן — ומאוחד מדי — גילי תי כי ״חאדאד סעיד״ אינו אלא‬ ‫האופט שטורמפירר (סרן) פראנץ רסטל‪ ,‬אחד המארגנים הראשיים של‬ ‫א ו ד י ם ה‪ .‬עתה נע הוא בין י שוב גר מני באורוגוואי לבין קוסטה בראווה‪,‬‬ ‫מקום שם יש לרבים מ מנ היגי ה ‪.0‬ס‪ .‬והמפלגה הנ אצי ת בתי־נופ ש נאים‪.‬‬ ‫הנוף מקסים‪ ,‬האקלים מצוי ץ‪ ,‬והסיכון — מיזערי‪.‬‬ ‫לאחר מכן גילי תי‪ ,‬כמו כן‪ ,‬כי א ו ד י מ ה קיים גם ״נ תיב־מנזרים״‬ ‫בין אוסטריה לאיטליה‪ .‬כמרים קאתוליים‪ ,‬ובמיוחד נזירים פראנציסקניים‪,‬‬ ‫סייעו בהעברת הנמלטים לאורך שורה ארוכה של בתי־מחסה דתיים‬ ‫״בטוחים״‪ .‬אין ספק כי הכמרים הונעו על־ידי תחושה של חמלה נוצרי ת ז‬ ‫יתכן שרבים היו עו שים כן גם לגבי יהודים‪ ,‬בעת המי שטר הנאצי‪ .‬מתוך‬ ‫שמונת־אלפי היהודים של רומא‪ ,‬הוסתרו מחציתם בע ת הכיבו ש הנ אצי‬ ‫במינזדי ם ובבתי־מחסה של מיסדרים דתיים‪ ,‬והם נו תרו בחיים‪ .‬תריסרים‬

‫‪52‬‬

‫סו דו ת ״ אודי סד‪.‬״‬ ‫אחדים הוסתרו אף בוואתיקן‪ .‬דבים מצאו לעצמם מקלט בבתיהם של‬ ‫שכנים איטלקיים‪ ,‬אשר לא ידעו מעולם אנטי שמיות מהי‪( .‬באלף יהודים‬ ‫בני רומא‪ ,‬שני־ שלי שים מקירבם נ שים וילדים‪ ,‬נספו באו שוויץ)‪.‬‬ ‫כל כמה שהרביתי לגלות פרטים על־דבר מי בצעי א ו ד י ם ה‪ ,‬היטב תי‬ ‫להבין מדוע שירותי ה מודיעין של בעלות הברית לא ידעו עליהם דבר‪.‬‬ ‫האנ שים שעמדו בראש א ו ד י ם ה לא פסחו על שום פרט‪ .‬״מוקדי‬ ‫ה שילוח״ היו מוסווים כהלכה — איזו אכסניה אלמונית‪ ,‬ביקתת־ציד עזובה‬ ‫ביערות‪ ,‬או ביררחווה ליד הגבול‪ .‬שם היו הנוסעים שוהים שעות‬ ‫אחדות‪ ,‬או ימים‪ ,‬או שבועות‪ ,‬עד שכברת הדרך הבאה היתד‪ .‬מתפנית‪.‬‬ ‫אם כי לאזרחים גרמניי ם ואוסטריים רגילים לא ני תן לנוע בדרכים‪ ,‬באזורי־‬ ‫הכיבו ש הצבאיים‪ ,‬בלא היתרים מיוחדים‪ ,‬היו מומחי א ו ד י סד‪ .‬מסוגלים‬ ‫לה שיג ר שיונות לחציי ת הגבול בכל אזורי הכיבו ש‪.‬‬ ‫למרבית האירוניה‪ ,‬ב שיטה דומה של מעבד והברחת־גבול השתמש‬ ‫אירגון ה״בדיחה״ הבלתי־ליגאלי‪ ,‬שבאותה עת ממש היה מנ תב פליטים‬ ‫יהודיים‪ ,‬דרך אוסטריה לאיטליה‪ ,‬ומשם לארץ־ישראל‪ .‬לעתים ה שתמ שו‬ ‫שני האירגונים באותם ה שירותים בעת ובעונה אחת‪ .‬מכיר אני אכסניה‬ ‫קטנה ליד מיראנו‪ ,‬בטירול האיטלקית‪ ,‬ומקום נוסף ליד מעבר־רשן שבין‬ ‫אוסטריה לאיטליה‪ ,‬שבהם היו נוסעים נאצים ויהודים מבלים לעתים את‬ ‫הלילה‪ ,‬בלא שיידעו אלה על קיומם של אלה‪ .‬היהודים היו מוחבאים‬ ‫בקומה העליונה‪ ,‬ונאמד להם שלא להניע אבר ן והנאצים‪ ,‬בקומת הקרקע‪,‬‬ ‫הוזהרו שלא לצאת מחדריהם‪.‬‬ ‫אחד מבלדרי ה״בריחה״ הסביר לי פעם כיצד היה דבר זה אפשרי‪.‬‬ ‫״כולנו הסתתרנו כגנבים בלילה‪ .‬הכל הוזהרו שלא להתרועע עם איש‪.‬‬ ‫כאשר ראה אחד מאתנו זרים‪ ,‬היה מסתלק לו במהירות‪ .‬אנ שי־הק שר שלנו‬ ‫בוודאי ה שתע שעו למראה זה — מבריחים מקצועיים מבני־המקום‪ ,‬שקיימו‬ ‫קשרים טובים עם המשטרה ועם שומרי־הגבול‪ .‬לא היה איכפת להם‬ ‫כלל את מי העבידו — כל עוד שילמנו להם במזומנים״‪.‬‬ ‫ל א ו ד י ס ה היו קשרים עם מבריחים מקצועיים בכל אזורי הגבול‪,‬‬ ‫וכן קשרים רבי־ערך עם ה שגרירויות הספרדית‪ ,‬המצרית‪ ,‬הסורית וכמה‬ ‫מה שגרידויות הדרומ־אמדיקניות‪ ,‬בעדים אירופיות שונות‪ .‬הוא קיים מגע‬ ‫עם המדוד הגרמני המיוחד של אירגון ״העזרה הסוציאלית״ של‬ ‫ה״פאלאנגה״‪ ,‬א שד נטל על עצמו את האחריות לחלק מה״נוסעים״ בספרד‪,‬‬ ‫ו שיגרם הלאה לדרוכדאמריקה‪ .‬אחרים יצאו את אירופה דרך גינו אה‪.‬‬ ‫וכל זה עלה בכסף‪ .‬פרשת הכסף שמאחרי א ו ד י ם ה מתחילה זמן‬ ‫דב קודם לא ו ד י ם ה עצמו‪ .‬באביב שנת ‪( 1946‬כאשד עבדתי ע דיין‬

‫‪53‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫ב שירות הלשבה ל שירותים אסטרטגיים) הביא קצין אמריקני תרמיל גב‬ ‫גדול למ שרדנו בלינץ‪ ,‬והוציא מ תוכו תיק עבה‪ ,‬בצבע כחול כהה‪ .‬הוא‬ ‫סיפר בי נטל את המיסמכים מאחד‪ ,‬אוברסט קייטל‪ ,‬במחנה המעצר‬ ‫א בנזיי לאסירי ס‪.‬ם‪ ,.‬בקידבת באד אישל‪.‬‬ ‫לא האמריקנים‪ ,‬ואף לא אני‪ ,‬לא תפסנו כי ל פנינו היה מונ ח אחד‬ ‫המיסמבים המדהימים ביותר שנפל לידי הן של בעלות־הברית מאז סוף‬ ‫המלחמה‪ .‬הניירו ת היו קשורים בהון נאצי‪ ,‬ולא בפ שעי הנאצים — הדבר‬ ‫הי חיד בו היי תי מעוניין‪ .‬עבר תי עליהם בריפדוף‪ ,‬וח שבתי כי עליהם‬ ‫לעבור לידיו של המדור האמריקני לפיקוח על הרכוש‪.‬‬ ‫התיק הביל פרוטוקול של י שיבה ח שאית ביותר שערכו ראשי‬ ‫ה תע שיינים של גרמניה ב־‪ 10‬באוגוסט ‪ ,1944‬במל ת ״ מייזון רוז״ אשר‬ ‫בסטראסבור‪ .‬היטלר והגיסטאפו לא ידעו דבר על אודו ת הפגי שה‪ .‬״פוט ש״־‬ ‫הנפל כנגד היטלר נתקיים ב־‪ 20‬ליולי‪ .‬האנ שים שיצאו לסטראסבוד ידעו‬ ‫כי חייהם תלויים במידה שבה י שמרו בסוד את תוכניותיהם‪.‬‬ ‫תע שייני הריין והדוהד א שד היו מבין הרא שונים שהצטרפו לקרונו‬ ‫של היטלד ב־‪ — 1933‬וביניהם אמיל קירדורף‪ ,‬בארון־הפחם‪ 1‬קורט פון‬ ‫שדדר‪ ,‬הבנקאי מקלן ז פריץ תיסן‪ ,‬איל־הפלדה! גיאורג פון שניצלד‪,‬‬ ‫איש אי‪ .‬ג‪ .‬פארבן‪ 5‬וקרופ פ ת בוהלן — היו גם בין הרא שונים שנט שוהו‪.‬‬ ‫משהחלה פלי שת בעלות־הברית לאירופה‪ ,‬הימרו ע שירי הדיין והרוהד על‬ ‫תבוסתו של היטלד‪ .‬הוסכם כי הבנות ארוכות־טווח חייבות להיע שות‪ ,‬כדי‬ ‫להבטיח את נכסי הנאצים מ פני החרמה של בעלות־הבדית‪ ,‬וכדי להציל‬ ‫את פוטנציאל־המלחמה הגרמני לצורכי העתיד‪ .‬מלחמת העולם ה שנייה‬ ‫אבודה היא‪ ,‬אך עם ראיי ת־הנולד ושמץ של מזל ע שויה גרמניה לזכות‬ ‫במלחמת העולם ה שלי שית‪.‬‬ ‫הצעד הדא שת היה למנוע מכספים‪ ,‬פקדונו ת‪ ,‬ו תוכניו ת כלי־הנ שק‬ ‫החדשים כי יפלו בידי בעלות־הבדית‪ .‬ברא שית ‪ 1944‬החלו ראשי הנאצים‬ ‫להעביד קרנות גדולו ת ורכו ש־ביזה למדינו ת ניי טראליו ת ולא־לוחמות‪.‬‬ ‫בשעה שאזרחים רגילים היו עלולים להי שפט למוות‪ ,‬על הברחת שטר של‬ ‫לי ש״ט‪ ,‬הקימו ראשי התע שיות הגרמניו ת מיפעלים מחוץ לגרמניה‪ ,‬במסווה‬ ‫של עיסקות מסחריות לגיטימיו ת‪ .‬אנ שי־קי שור אשר ע שן מ חו ץ לגרמניה‬ ‫החלו לה שקיע את הכסף בשמם‪ .‬שהרי אסור היה להתיר לעקבות להוביל‬ ‫למקור ג ר מני של הרכוש‪.‬‬ ‫די דו ח ש ב ת שפורסם ב־‪ 1946‬מטעם מיני ס ט רי ת האוצר של ארצות־‬ ‫הברית מזכיר ‪ 750‬חברות‪ ,‬שהוקמו ברחבי העולם כולו על־ידי גרמנים‪,‬‬ ‫בכסף ‪,‬ג ר מני‪ 112 :‬בספרד‪ 58 ,‬בפורטוגל‪ 35 ,‬בתורכיה‪ 98 ,‬בארגנטינה‪,‬‬

‫‪54‬‬

‫סו דו ת ״ או די ס ה״‬ ‫‪ 214‬ב שוויצריה‪ ,‬ר‪ 233‬ב מדינו ת שונו ת אחדות‪ .‬הדין־וח שבון אינו מלא‪.‬‬ ‫כיום יודע אני מנ סיוני כי קשה יותר לעקוב אחר העברת כספים בין‬ ‫שלושה או ארבעה באנקים גדולים‪ ,‬משקשה לגלות את עקבו תיו של‬ ‫סוד אטומי‪.‬‬ ‫שנים רבות לאחר מכן — בינו אר ‪ — 1966‬קיימ תי שיחה במ שרדי‪,‬‬ ‫שהוכיחה כי ח שדותי הקודמים היו מבוססים ביותר‪ .‬אלמנ תו של מי שהיה‬ ‫אובר שטורמבאנפירר (סגן־אלוף) בס‪.‬ס‪ .‬באה לבקרני בווינה‪ .‬היא מסרה‬ ‫לי די דו ח ש בון על ני א רנ א צי ם שהפעילו כנגדה איומים‪ ,‬על שסירבה‬ ‫לקיים עמם מגע כלשהו‪ ,‬ולאחד מכן הוסיפה וסיפרה לי סיפור רב־עניין‪.‬‬ ‫בסתיו ‪ , 1944‬ששה חוד שים לפני תום המלחמה‪ ,‬פנו אל בעלה הממוני ם‬ ‫עליו ב‪ .0.0‬הם ידעו כי יש לו ח שבון קטן בדרזדנר באנק‪ .‬הם ביק שו‬ ‫את מספד הח שבון‪ ,‬ואת חתימתו‪ ,‬על שני ג לי מו ת ניי ד ריקים‪ .‬הוא עשה‬ ‫כמצוותם‪.‬‬ ‫בסוף המלחמה הו שמו כל הבאנקים הגרמניים תחת פיקוח בעלות־‬ ‫הברית‪ ,‬שמינו אפוטרופוס מרכזי לניהול כל הנכסים הנאציים ל שעבד‪.‬‬ ‫באחד הימים הודיעה לשכת האפוטרופוס לאובר שטורמבאנפידר־ל שעבר כי‬ ‫י ש על שמו שני ח שבונו ת‪ :‬האחד בסך של ‪ 12,000‬מארקים‪ ,‬והאחר —‬ ‫‪ 2,600,000‬מארקים‪.‬‬ ‫״בעלי ידע‪ ,‬כמובן‪ ,‬על דבר ‪ 12,000‬המארקים״ אמרה האשה‪ .‬״אולם‬ ‫לא היה לו מו שג כל שהו מאין הופיע הכסף שבח שבון האחר‪ .‬הוא אמר‬ ‫להם כי נתבקש לחתום על מיסמך ריק‪ ,‬ותהה מי הו המחזיק עתה בחתימתו‪.‬‬ ‫אם הפקידו סכום כה נכבד בח שבונו של םגן־אלוף רגיל‪ ,‬כמה הפקידו‬ ‫בח שבונם של מנ היגי הנ אצי ם?״‬ ‫אמרתי לאותה אשה כי אכן זו הי שאלה הראויה להישאל‪ ,‬אולם קשה‬ ‫יהיה ביותר להגיע אל הת שובה לה‪ .‬סודות בנקאיים הם מן הסודות‬ ‫השמורים ביותר בעולם‪ .‬אולם יש בכך כדי להוכיח כי עוד לפני שהמלחמה‬ ‫נגמרה הקימו הנאצים קרנות גדולו ת‪ ,‬ח שאיות‪ ,‬לצורך כינונו של רייך‬ ‫רביעי‪.‬‬ ‫בהתאם לתיק שהביא אלינו הקצין האמריקני ב שנת ‪ ,1946‬נ דונו ענייני ם‬ ‫מעין אלה במלון ״ מייזון רוז‪,‬״‪ .‬התע שיינים הגרמניים ידעו כי המלחמה‬ ‫אבודה‪ .‬בעלות־הברית המערביות החלו מתקרבות לפאריס‪ .‬התע שיינים‬ ‫לא היו שותפים לא שליותיהם הרומאנטיות של המנהיגים הנאציים‪ ,‬אשר‬ ‫דיברו במעורפל על כלי־נ שק סודיים שעדיין לא נ תפ תחו עד־תום‪ ,‬על‬ ‫זכייה ב מ י ת ץ לקראת הפצצה האטומית‪ .‬המנהלים ידעו מה המצב לאמיתו‪,‬‬ ‫והם פעלו בהתאם לכך‪ .‬יהיה צורך ליצור מ י י ד ״רשת טכני ת״ ברחבי‬

‫‪55‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫העולם כולו‪ ,‬שתהיה מסוגלת לרכז ולתאם את המאמצים לעתיד־לבוא‪.‬‬ ‫בקרב הנוכחים היו נ ציגי קונצרן רוכלינג‪ ,‬קרוס‪ ,‬מסד שמידט‪ ,‬ג רינג־‬ ‫וודקה שבלינץ‪ ,‬ופקידים בכירים ממיניסטריון המלחמה וממיביסטריון‬ ‫החימו ש‪ .‬יושב־הראש‪ ,‬הד״ר שייד מ־הרמאנדסדודפוורקה‪ ,‬ה שמיע הודעה‬ ‫גלויי ת־לב ‪:‬‬ ‫״גרמניה כבר הפסידה את הקרב על צרפת‪ .‬מעתה ואילך‪ ,‬על תע שייתה‬ ‫של גרמניה להיכון לקראת המאבק הכלכלי האחר־מלחמתי‪ .‬כל תע שיין‬ ‫חייב לחפש לעצמו מגעים עם פירמות בחוץ־לאדץ‪ ,‬כל אחד בכוחות עצמו‪,‬‬ ‫בלא לעורר תשומת־לב‪ .‬ואין זה הכל‪ .‬אנו חייבים להיות נכוני ם לממן‬ ‫את המפלגה הנאצית‪ ,‬שתיאלץ לרדת למחתרת ל תקופודמה״‪.‬‬ ‫כדי לבצע את החלטות מיפג ש־סטראסבור‪ ,‬החלו תע שיינים גרמניים‬ ‫להעביר נכסים מסויימים‪ ,‬במסווה של עיסקות מסחריות לגיטימיו ת‪,‬‬ ‫לח שבונות־באנק חשאיים‪ ,‬ולמיפעלים עיסקיים בספרד‪ ,‬בתודכיה ובדרום־‬ ‫אמריקה‪ .‬סילוואנו סאנטנדר‪ ,‬שהוא עתה השגריר ה ארגנ טיני בספרד‪,‬‬ ‫היה חבר בוועדה הר שמית שחקרה את פעולות הנאצים ב ארגנטינה לאחר‬ ‫סילוקו של פרון‪ .‬הוא הראה לי פעם רשימה של מיפעלים ארגנטיניי ם‬ ‫שמומנו על־ידי הנאצים‪ .‬ר שומות מדוייקו ת נו הלו לגבי כל העיסקות‪'.‬‬ ‫התע שיינים הגרמניים שה שתתפו במיפג ש רצו לוודא כי אנ שי־הק שר‬ ‫בחיץ־לאדץ שיקבלו קרנות גר מניו ת לא יוכלו להכחיש לאחר מכן כי אכן‬ ‫קיבלון‪ .‬הוחלט איפוא כי העתקי כל הר שומות יוסתרו ״באגמים שונים‬ ‫בהרי האלפים״‪ ,‬משם יוכלו לדוג אותם בעת המחקר ה תוד מי מי‪ ,‬כביכול‪,‬‬ ‫שייערך בהם לאחר מכן‪.‬‬ ‫בפרוטוקול המיפג ש נ א מ ר‪ :‬״מנ היגו ת המפלגה מניחה כי חברים אחדים‬ ‫יור שעו כפו שעי־מלחמה‪ .‬לכן יש לפתוח בהכנות להצבתם של המנהיגים‬ ‫הבולטים־פחות כ״מומחים טכניים״ במיפעלי־מפתח גרמניי ם שונים‪ .‬המפלגה‬ ‫מוכנה לספק סכומי־כסף נרחבים לאותם תע שיינים התורמים לאירגון‬ ‫האחד־מלחמתי בחוץ־לארץ‪ .‬בתמורה‪ ,‬תובעת המפלגה את כל הרזרבות‬ ‫הפינאנסיו ת שכבר הועברו לחוץ־לארץ או הע שויות להיות מועברות‪ ,‬כך‬ ‫שלאחד התבוסה ני תן יהיה לכונן רייך חדש שעוצמתו תהיה רבה יותד״‪.‬‬ ‫אין רמז המעיד על מ שמעות המו שג ״המפלגה״‪ .‬בדור כי אין המדובר‬ ‫בהיטלד או בהימלר< הם לא ידעו כלל על קיום המיפג ש‪ .‬דבר מ עניין‬ ‫נ א מד על־ידי אחד ד״ר בוס‪ ,‬ממיניסטריון החימוש‪ ,‬אשר היה אחראי‬ ‫להפקתם של חומרי־מלחמה‪ ,‬ו שנוהל על־ידי אלברט שפייר‪ ,‬שקיים‬ ‫אופוזיציה ח שאית למפלגה מאז שנת ‪ .1942‬הד״ד בום א מר‪ :‬״הקונצרנים‬ ‫הגרמניים חייבים להקים משרדים טכניים שלמראית־עין י היו בלתי־‬

‫‪56‬‬

‫סו דו ת ״ או די ס ה״‬ ‫תלויים‪ .‬משרדים מעין אלה יש להקים בעדים גדולו ת‪ ,‬מקום שם לא ימ שכו‬ ‫ת שומת־לב‪ ,‬או בכפרים קטנים ליד אגמים ו ת חנוודכו ח הפועלות באמצעות‬ ‫מים‪ ,‬בהם ני תן י הי ה להסוותם כ׳מוסדות מחקר"׳‪.‬‬ ‫כתוצאה מוועיד ת סטראסבור הועברו לחרדלארץ סכומי כסף עצומים‪.‬‬ ‫א י ר ג ו ן א ו ד י ס ה מ ו מ ן מ מ ק ו ר ו ת א ל ה‪ .‬הבנסה נוספ ת נבעה‬ ‫מהמסחר הבלתי־ליגאלי של מיפעלי א ו ד י ם ה‪ ,‬שייצאו גרוטאות־מתכת‬ ‫לט אנג׳יר ולסוריה‪ ,‬או מ שיגור כלי־נ שק שבאו ממחסני־התחמו שת‬ ‫האמריקניים בגרמניה‪ ,‬ו ש״הועברו״ באמצעות ב ל ד רי ־ או די מ ה למזרח‬ ‫הקרוב‪ .‬א ו ד י ס ה עשה גם דברים רבים אחרים‪ .‬אנ שי־הק שר של‬ ‫האירגון ה שיגו ר שיונות יבוא ויצוא וסיפקו סחורות אסטרטגיות באמצעות‬ ‫חרכים שנבעו במסך הברזל‪( .‬אחד החרכים הללו היה בווינה‪ ,‬שממנה‬ ‫הועברו חומדים לצ׳כוסלובאקיה הסמוכה)‪ .‬צוות א ו ד י ס ה אויי ש‬ ‫במקצוענים רבי־תו שייה‪.‬‬ ‫ביולי ‪ 1965‬ה שתתפתי בוועידה של ה איגוד הבינלאומי של אנ שי־‬ ‫הה תנגדו ת והגולים‪ ,‬שנערכה — לא לגמרי באקראי — באותו חדד ממש‪,‬‬ ‫במלון ״ מייזון רוז״ בסטראסבור שבו ערכו התע שיינים הנאצים את‬ ‫תוכניותיהם‪ .‬מטרת ו עיד תנו היתד‪ .‬לארגן את העיקוב והמירדף אחר הנכסים‬ ‫הנאציים הסמויים אך נרחבים ביותר‪.‬‬ ‫בוועידה זו ניסח תי שש שאלות עיקריות‪ ,‬שנו תרו עדיין ללא מ ענ ה‪:‬‬ ‫‪ .1‬מי החליט על עדיפויו ת — באורח ספציפי‪ ,‬מי יש להבריח אל‬ ‫מעבר לים באמצעות א ו ד י ס ה ן היתד‪ .‬בוודאי ר שימת־ממתינים ארוכה‪,‬‬ ‫ו היו בוודאי מועמדים שנדחקו לראש התור‪.‬‬ ‫‪ .2‬מי בחד את שמותיהם של הנ שים והילדים‪ ,‬בני־מ שפחתם של‬ ‫הנאצים שמתו‪ ,‬נ מלטו או היו חבושים בכלא — בני־מ שפחתם שנו תרו‬ ‫בחיי ם? מ שפחות מעין אלה זכו לתמיכה מקרנות ח שאיות‪ .‬מי החליט כמה‬ ‫יש להעניק להם?‬ ‫‪ .3‬מי משלם את שכרם של עורכי־הדין הח שובים ה מגיני ם תכופות על‬ ‫אנ שים המוא שמים בפ שעים נ אציי ם? לרוב הנא שמים אין אמצעים גלויי ם־‬ ‫לעין כדי לממן בהם את הגנתם‪.‬‬ ‫‪ .4‬מי אירגן את המאמץ הנרחב של סיוע מ שפטי‪ ,‬למען אותם פו שעי־‬ ‫מלחמה גרמניי ם אשד הור שעו בברית־המועצות ואשר שוחררו ונמסרו‬ ‫לידי גרמניה לאחד שקונראד אדינאואר התערב לטובתם במוסקבה‪ ,‬ב שנת‬ ‫‪ ? 1955‬יש לנו עדויו ת כי אחדים מהם‪ ,‬לאחר הגיעם מברית־המועצות‬ ‫למחנה פרידלאנד‪ ,‬שליד ג טינגן‪ ,‬קיבלו את מעניהם של עודכי־דין מערב־‬ ‫גרמניים‪ ,‬והם נ צ טוו להתייצב בפניהם‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫‪ .5‬מי מממן את פעולותיהם של מוציאים־לאוד גרמניים מסויימים‪,‬‬ ‫המתמחים בספרות תעמולה ני א רנ א צי ת ?‬ ‫‪ .6‬מי מממן את מיפג שיהם של נאצים ל שעבד בערי־אירופה ה שונו ת?‬ ‫אחד המיפג שים הללו נערך לאחרונה במילאנו‪ .‬המ שתתפים מגיעים מכל‬ ‫רחבי אירופה‪ ,‬ומכסים את הוצאות הנסיעה והשהות שלהם‪.‬‬ ‫ולאחרונה ש אל תי‪ :‬״מי מממן את הפעולות החתרניו ת של קבוצות‬ ‫ני א רנ א ציו ת ב מדינו ת ה שונו ת?״‬ ‫היו רמזים אחדים‪ ,‬אך קשה היה ללכת בעקבותיהם‪ .‬מכיר אני איש‬ ‫שאין לו רכוש משלו‪ ,‬ועם זאת ״תרם״ ‪ 60,000‬מארקים לבית־הוצאה‬ ‫ני א רנ א צי ; ברור כי אין זה כמפר ש ל ו‪ .‬יש בי דינו שמו ו מ ענו של תע שיין‬ ‫גרמני לשעבר‪ ,‬המתגורר ב שוויצריה‪ ,‬וה שולט על באנק קטן שהיה חביב‬ ‫על חברי־הצמרת של המפלגה הנ אצי ת לפני מלחמת העולם ה שנייה‪.‬‬ ‫הבאנק שינה את שמו< אך התע שיין לא שינה את דעותיו‪ .‬יודעים אנו‬ ‫על העבדו ת־הון גדולו ת מדדופ־אמריקה ומ שוויצריה לאירלנד‪ .‬שם הקימו‬ ‫פירמות גר מניו ת סניפים‪ ,‬ונאציבדל שעבר רכשו שם נכסים ואחוזות‪.‬‬ ‫וי ד ענו מ שהו על־דבר מה שכונה ״האוצר הנאצי״ שהיה חבוי (ואולי‬ ‫עודנו חבוי) בחבל אוסזיי של אוסטריה‪.‬‬ ‫ה שמועות הרא שונות על־דבר אוצר זה הגיעו ל שלטונות האמריקניים‬ ‫ב שנת ‪ .1946‬עבדתי אז ע דיין ב שירות הלשכה ל שירותים אסטרטגיים‪.‬‬ ‫קשה היה להבדיל בין עובדו ת לבין ד מיון‪ ,‬במה שנתפרסם בכתבי־העת‬ ‫המצויירים‪ ,‬אולם עובדו ת מסויימו ת היו ידועו ת‪ .‬בזאלצבורג נאסר אחד‬ ‫ד״ר פון הומל‪ ,‬אחד מעחרירל שעבר של מארטין בורמאן‪ ,‬בעת שניסה‬ ‫להימלט ו בידיו זהב ב שווי של חמישה מיליון דולאר‪ .‬ליד מצודה בשם‬ ‫שלום פושל‪ ,‬בזאלצבורג ( שהיתה שייכת לריבנטדופ והמהווה עתה אכסניה‬ ‫מהודרת)‪ ,‬מצא אחד האיכרים ארגז שהכיל קילוגרמים אחדים של‬ ‫מטבעות זהב‪.‬‬ ‫לאחר שהקמתי את מרכז ה תיעוד בלינץ‪ ,‬ב שנת ‪ , 1947‬הגי עוני מדי‬ ‫שבוע ב שבוע שמועות וידיעו ת על־דבר האוצר הנאצי‪ .‬ארבע שנים לאחד‬ ‫מכן‪ ,‬לאחד סינון כל החומר המצוי‪ ,‬כתבתי סידרה של מאמרים הנתמכים‬ ‫על־ידי מיסמכים‪ .‬היסקתי בהם כי מיליוני שטרות מזוייפי ם של לי ש״ט‬ ‫רובצים בקרקעית הטפליצזיי‪ ,‬אחד האגמים שבאיזור‪ .‬אולם האמריקנים‬ ‫לא היו מעונייני ם במיבצעי־צלילה הכרוכים בהוצאות מרובות ז והאוסטרים‬ ‫לא היו מעונייני ם בחיפו שים‪ ,‬כל עוד האמריקנים מצויים בסביבה‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬בקיץ של שנת ‪ ,1959‬קיבל כתב־העת ההאמבורגי ״דר שטרן״‬ ‫ד שות מה שלטונות האוסטריים לארגן מ שלחת־צלילה‪ .‬צוות צוללים וצלמי־‬

‫‪58‬‬

‫סו דו ת ‪*.‬אודיסה״‬ ‫טלביזיה תת־מימיים חקרו את קרקעית ה טפליצזיי במשך חוד שיים‪ .‬ה ‪0‬‬ ‫העלו עמם חמש־עשרה תיבות‪ .‬לפחות תריסר תיבות נוספות נ תגלו‬ ‫מ שוקעות עמוק מכדי שני תן יהיה להצילן‪ .‬בל התיבות‪ ,‬פרט לאחת‪,‬‬ ‫הכילו שטרות מזוייפי ם של הבאנק אוף אינגלנד‪.‬‬ ‫חבל אוסזיי‪ ,‬ב ק ת ה צפוך מערבי ת של מדינ ת שטירייה‪ ,‬שבני־המקום‬ ‫מכנים או תו ״אוסזיירלאנד״‪ ,‬היה חלק ממה שכונה בשם ״המיבצר הנאצי״‪,‬‬ ‫מקום בו עתידי ם היו הגרמנים להילחם את מלחמתם האחרונה‪ .‬גבלס‬ ‫כינה את האיזוד ״ אלפנפ ס טונג׳‪ /‬כלומד ״מצודת־האלפים׳■‪ /‬חלק מן המצודה‬ ‫נפל‪ ,‬בלא תהילה מרובה‪ ,‬ב־‪ 9‬במאי ‪ ,1945‬כאשר דב־סרן דאלף פירסון‬ ‫וחמישה חיילים אמריקנים הגיעו לכפר אלטאוסזיי‪ ,‬בטאנק אחד ו בג׳יפ‪.‬‬ ‫שום ידיו ת לא נורו‪ .‬שבוע קודם לכן נפלה ברלין‪ .‬יממה קודם לכן הוכרז‬ ‫על יום הנצ חון באירופה‪.‬‬ ‫ברא שית שנת ‪ 1944‬חיו באיזור רק ‪ 18,000‬איש‪ .‬בסופה של המלחמה‪,‬‬ ‫האוכלוסיה היתד‪ .‬בת ‪ 80,000‬איש‪ .‬אף אם ניקח בח שבון אלפים אחדים‬ ‫של חיילים גרמניים‪ ,‬מי היו ‪ 60,000‬האזרחים שהגיעו שמה באותה שנה‬ ‫אחרונה? לגבי ה שלטונות האמריקניים לא היתה זו שאלה אקאדמאית‪,‬‬ ‫משום שהיה ידוע כי נאצים ח שובים היגרו שמה‪ ,‬רבים מהם ב שמות‬ ‫מושאלים‪ .‬כבד בחג־המולד של שנת ‪ 1944‬החלו נאצים לשלוח שמה את‬ ‫מ שפחותיהם; וכן את השלל שלהם‪ ,‬ואת כל הר שומות שרצו להסתיר‪.‬‬ ‫מ שתפי־פעולה נאציים מרומניה‪ ,‬מהונגריה‪ ,‬מבולגריה ומסלובאקיה הגיעו‬ ‫שמה גם הם‪ .‬ראש הגיסטאפו‪ ,‬ארנסט קאלטנברונר‪ ,‬עבר לה תגודד בבי ת‬ ‫שבעיר אלטאוסזיי‪ .‬הר‪.0 .‬ה‪.‬א‪ ,.‬ה ‪.0‬ד‪ .‬והאבווהד הביאו שמה את מיסמכיהם‬ ‫ונכסיהם הח שאיים — זהב‪ ,‬כסף וסמי־הדדמה‪.‬‬ ‫כדי להוליך שולל את האוכלוסיה המקומית הוקמו בתי־חולים אחדים‬ ‫של הס‪.‬ס‪ .‬מ שלוחים רבים של זהב וסמי־הרדמה הגיעו באמבולנסים‬ ‫שצויין עליהם הצלב האדום‪ .‬אדולף אייכמן בא שמה‪ ,‬עם אנ שי־המטה‬ ‫של מדור ‪/34‬וו שלו‪ ,‬ועמם עשרים ו שתים תיבו ת ברזל‪ ,‬שהכילו ללא‬ ‫ספק מיסמכים חהב‪ .‬משלוח זה מילא לאחד מכן תפקיד חשוב בעיקוב‬ ‫אחר תנועו תיו של אייכמן‪.‬‬ ‫לאחר מארס ‪ 1945‬החל ה‪ ,.0.0‬ב שיט תיותו הנודע ת‪ ,‬לערוך ר שימות‬ ‫של הנכסים שהועברו לאותו איזור‪ .‬רק רשימה מפורטת אחת נפלה‬ ‫לידיהם של האמריקנים‪ .‬ראיתי העתק ממנה‪ .‬הר שימה נוגע ת לנכסי‬ ‫הר‪.0 .‬ה‪.‬א‪ ,.‬שנ שלחו על־ידי קאלטנברונד מברלין לאלטאוסזיי ‪:‬‬ ‫‪ 50‬קילוגדאם של מטילי זהב‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫ה רו צ חי ם‬ ‫מטבעות זהב‬

‫בי ני נו‬

‫‪ 50‬תיבות ובהן‬ ‫‪ 100‬ליטראות‪.‬‬ ‫‪ 2.000.000‬דולארים של ארצות־הבדית‪.‬‬ ‫‪ 2.000.000‬פראנקים שוויצריים‪.‬‬ ‫‪ 5‬תיבות מלאות ביהלומים ובאבנים יקרות‪.‬‬ ‫‪ 1‬אוסף בולים‪ ,‬ש שוויו לפחות ‪ 5,000,000‬מארקי־זהב‪.‬‬ ‫לאחר מכן גי לינו עדויו ת כי במשך הימים הרא שונים של מאי ‪1945‬‬ ‫שלחה המחלקה המיוחד ת של ה״רייכסבאנק״ שהיתה אחראית לטיפול‬ ‫ב שלל מ מ חנווד הריכוז לאוסזיי‪ ,‬תיבות אחדות‪ ,‬שהכילו ״זהב שיניי ם״‬ ‫(מצבורים של זהב־ שיניים היו נ שלחים על־ידי קופאי־המחנה למחסן‬ ‫מרכזי במחנה הריכוז אוראניינבורג‪ ,‬ומשם לבתי־המלאכה של דיגוסה‪,‬‬ ‫פירמה שהתמחתה בהתכת הזהב למטילים)‪ .‬חלק מזהב דיגוסה הוסתר‬ ‫בתקרות של בתים‪ ,‬כשהוא מוסווה בצורת לבני־זהב‪ .‬אלה נ תגלו לאחר‬ ‫שאחד הגגות‪ ,‬שהיה עמום לעייפה‪ ,‬התמוטט‪ ,‬והזהב הוחרם על־ידי‬ ‫ה שלטונות הצרפתיים‪.‬‬ ‫החלק היקר ביותר של השלל היה גם הידוע יותר מכול ם‪ :‬אוצרות‬ ‫האמנות מ מוזי אוני צרפת‪ ,‬איטליה‪ ,‬בלגיה‪ ,‬דנמארק והולנד‪ ,‬שנאגרו־י‬ ‫במכרה־מלח י שן ליד אלטאוסזיי‪ .‬שם הגה הגאולייטר המקומי‪.0.0 ,‬‬ ‫פירר אייגרובר‪ ,‬רעיון משלו‪ ,‬כיצד ״להגן״ על השלל‪ .‬הגרמנים מצאו‬ ‫שבע פצצוודסרק שהוטלו על־ידי מטוסים אמריקניים‪ .‬מומחים פידקו‬ ‫את הפצצות‪ ,‬חזרו וה טעינון‪ ,‬ה תקינו בהן מרעומים חדשים והסתירו את‬ ‫הפצצות ב תיבו ת שצויין ע לי הן‪ :‬זהירו ת! שי ש! אסור להטות הציד ה!‬ ‫אלה הוצבו לצד התמונות‪ .‬תוכני תו של אייגרובר היתד‪ .‬לפוצץ את הפצצות‬ ‫מייד לפני הגיע האמריקנים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬יי מ צ או רסיסי פצצות אמריקניות‬ ‫ליד אוצרות האמנות ההרוסים‪ ,‬ויהיה בכך כדי להוכיח כי האמריקנים‬ ‫ה שמידום באודה בארבארי‪ .‬למרבית המזל‪ ,‬הגיעו שמה חברי המחתרת‬ ‫האוסטרית‪ ,‬לפני שהיה זה מאוחר מדי‪ ,‬ו שמרו על ה תמונו ת עד לבוא‬ ‫האמריקנים‪ .‬ה תמונו ת הוחזרו לאחר מכן לבעליהן החוקיים‪ .‬עדכן נ א מד‬ ‫ביותר מ שנים וחצי ביליון דולאר‪.‬‬ ‫תכופות היי תי נוסע לאלטאוסזיי‪ ,‬לאחד אוגוסט ‪ , 1945‬בעת שגילי תי‬ ‫כי א שתו של אייכמן מתגוררת שם‪ .‬האיזור היה הומה מ שמועות מחרות‪.‬‬ ‫מלצרים‪ ,‬נ הגי־ מוניו ת ו שוערי בתי־מלון עבדו כולם‪ ,‬כמדומה‪ ,‬ב שירותה‬ ‫של ר שת־ריגול סמויה‪ .‬אחד מידידי באלטאוסזיי ידע תמיד על הגיעי‪,‬‬ ‫שעה ל פ נ י שהגעתי שמה‪ .‬היי תי נוהג לג שת לבי ת המבודד שבו ה תגודד‬ ‫קאלטנברונר ■(הוא נלקח ב שבי ולאחר מכן נ דון למוות בנידנ בדג)‪ .‬הבי ת‬

‫‪60‬‬

‫וכלי זהב‪,‬‬

‫כשכל‬

‫תיבה‬

‫משקלה‬

‫סו דו ת ״ או די ס ה״‬ ‫היה שייך לגברת וינ אי ת קשישה‪ ,‬הגברת כריסטל קרי‪ ,‬אשר חזרה‬ ‫וה שתכנה בו בחורף ‪ .1945‬במשך ה שנתיים שלאחד מכן התרח שו דברים‬ ‫מוזרים מסביב לבית זה‪ .‬צללים היו מופיעים בח שכת הליל‪ ,‬ומרת קרי‬ ‫היתד‪ .‬שומעת בחרן רחשים‪ ,‬כאילו חופרים בחצר‪ .‬למחרת בבוקר היתד‪.‬‬ ‫מוצאת חורים גדולים בקרקע‪.‬‬ ‫איכר בשם יוזף פוכדל מצא באקראי שתי תיבות ברזל‪ ,‬בעדימת־א שפה‪.‬‬ ‫הוא מסר אותן לידי ה שלטונות‪ .‬הם פתחו אותן‪ ,‬ומצאו בהן ‪10,167‬‬ ‫מטבעות זהב‪.‬‬ ‫באחד מי מי ‪ 1946‬הופיעו שני אלמונים על חופי הטפליצזיי ודגו מתוך‬ ‫האגם תיבת עץ‪ .‬לאחר מכן אישרה המשטרה האוסטרית כי התיבה הכילה‬ ‫גלופו ת להדפסת דולארים מזוייפים‪ .‬ביוני ‪ 1950‬הגיעו מכוניו ת אחדות‬ ‫לאגם אלטאוסזיי‪ .‬אנ שים מספר‪ ,‬אשר קודם לכן ה ציגו תעודו ת־זיהוי‬ ‫צרפתיות‪ ,‬לב שו ציוד צלילה ונעלמו ב מי מי האגם‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬הסתלקו‬ ‫כשהם נו שאים עמם תריסר תיבו ת ברזל‪ .‬כעבור זמן מה גילו האמריקנים‬ ‫כי הצוללים לא היו צרפתים‪ ,‬אלא גרמנים‪ .‬חיל הריגול הנגדי לא גילה‬ ‫לעולם מה מצאו באגם‪.‬‬ ‫אלה הן עובדות‪ ,‬עובדות בלתי־מוסברות — לא שמועות‪ .‬יש גם חידות‪,‬‬ ‫מסוג אחד‪ .‬שבעה אנ שים‪ ,‬לפחות‪ ,‬הלכו לעולמם בנ סיבו ת מיסתוריות‬ ‫ליד אגמים אלה‪ .‬באחת הפעמים נ תגלו גופותיהם של שני גרמנים באחת‬ ‫התהומות שב״הרי־המוות״ הסמוכים< הם היו עובדים־ל שעבר של תחנת‬ ‫מחקר י מי של הנאצים‪ ,‬בטפליצזיי‪ .‬ב־‪ 1955‬נמצא גר מני נוסף‪ ,‬שפעם‬ ‫עבד שם‪ ,‬מת — לאחד שנפל מצוק סלע‪ .‬בלילה ד‪.‬־‪ 5‬באוקטובר ‪1963‬‬ ‫צלל צעיר מ מינכן‪ ,‬בשם אלפרד אגנד‪ ,‬במימי הטפליצזיי‪ ,‬לעומק של‬ ‫מאתיים רגל‪ .‬הוא נ שכר לשם כך על־ידי שני גרמנים‪ ,‬שהמ תינו בסירה‬ ‫ליד החוף‪ .‬כאשר אנגר לא חזר וצף‪ ,‬נ תפסו שני הגרמנים בבהלה‪ ,‬והם‬ ‫חזרו ל מינכן ומסרו לאבי הנער על הטביעה‪ .‬אחד הגרמנים היה קצין‬ ‫‪ .0.0‬לשעבר בשם פרייברגר‪ ,‬א שד עבד בעת המלחמה ב מנגנון הריגול‬ ‫הגרמני ב שוויצריה‪ .‬האחד היה ד״ר שמידט‪ ,‬אשד הור שע ב־‪ 1962‬בגרמניה‬ ‫המערבית על עיסקות בלתי־מוסמכות במטבעות־זהב‪ .‬המשטרה האוסטרית‬ ‫מצאה את נר תיקו של אגנר‪ ,‬שאותו הותיר יחד עם בגדיו על החוף‪ ,‬לפני‬ ‫צלילתו במימי האגם‪ .‬הנרתיק הכיל שלושה מטבעות־זהב אוסטריים מ שנת‬ ‫‪ .1905‬אביו של הנער גילה כי בנו עסק בצלילה ב טפליצזיי מזה זמן־מה‪.‬‬ ‫עד לנקודה זו‪ ,‬התייחסו ה שלטונות האוסטריים לאירועים אלה כ״מקרי־‬ ‫א סו ך או ״ שמועות בלתי־מבוססות״‪ .‬אולם לאחר מו תו של אגנר‪ ,‬כאשר‬ ‫העתונו ת החלה סוף־סוף לטעון כי יש קשר בין ״מקרה־ אסוך אחרון זה‬

‫‪61‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫לבין ״האוצר״ הנאצי‪ ,‬החלו גודרים את האיזור שמסביב לאגט‪ ,‬וה שלטונות‬ ‫האוסטריים פתחו בחיפו ש רשמי‪ .‬לאחד שבועות אחדים של מיבצעי־צלילה‬ ‫הם מצאו את גופ תו של אגנד ותיבו ת אחדות שהכילו שטדות־כסף אנגליי ם‬ ‫מזוייפיט‪ ,‬גלופו ת להדפסת שטרות כסף בני חמש לי ש״ט‪ ,‬וחלקים של‬ ‫כלי־נ שק‪.‬‬ ‫מומחים העריכו את ערכם של הנכסים שהנאצים הצליחו להסתיר‬ ‫בחלקי־עולם שונים ב־‪ 250‬מילי ת לי ש״ט‪ ,‬ואולי אף ב־‪ 330‬מיליון‪ .‬ר שימת‬ ‫האנ שים המורשים לע שות שימוש בכספים אלה כונתה כסוד הח שוב‬ ‫ביותר של הרייך ה שלי שי‪ ,‬שלא פוענח‪ .‬אומרים כי קיימות שש ר שימות‬ ‫מעין אלה‪ ,‬שתים מהן בכספותיהם של באנקים‪ .‬י תכן ששתים נוספות‬ ‫היו בידי מ ארגני א ו ד י ם ה ב שנת ‪.1947‬‬ ‫על סמך כל המידע המצוי בידי‪ ,‬מסכים אני עם המומחים האמריקנים‬ ‫שחקרו את הפרשה כולה לאחד המלחמה‪ ,‬והמאמינים שאחת משש‬ ‫ר שימות־האב רובצת ע דיין בקרקעית הטפליצזיי‪ .‬ב־‪ 23‬באוקטובר ‪1963‬‬ ‫מסרתי על כך לפדאנץ אולה‪ ,‬שר הפנים של אוסטריה‪ ,‬וביק שתי כי אם‬ ‫יתגלה אי־פעם רכוש נ אצי באיזור זה‪ ,‬י שתמ שו בו לפיצוי נוסף של‬ ‫ני צולי הנאציזם‪ ,‬ולא ״למימ ת מוסדות אנטי־דימוקדאטיים״‪.‬‬ ‫בספטמבר ‪ 1964‬הוז מנ תי על־ידי סוכנות הידיעו ת הממ שלתית צ׳‪.‬ט‪.‬ק‪.‬‬ ‫בפראג לבוא ולחקור את תוכנם של ארבעה ארגזים חגורי־ברזל שהועלו‬ ‫על־ידי צוללים מקרקעית ״האגם ה שחור״ ליד צ׳סקה בודיו בי צ׳ ה (בודוייס‬ ‫בגרמנית) שבדרום בוהמיה‪ .‬ה שלטונו ת הצ׳כוסלובאקיים ה שיגו מידע‬ ‫מדוייק לגבי מקורם של הארגזים הללו‪ .‬אסירים שעבדו ב שירות הר‪.0 .‬ה‪.‬א‪.‬‬ ‫בברלין העמיסום על מ שאיות‪ ,‬בבוקר ה*‪ 13‬באפריל ‪ ,1945‬ואחד האסירים־‬ ‫לשעבר זכר כי ראש הר‪.0 .‬ה‪.‬א‪ ,.‬היינריך מילר עצמו‪ ,‬פיקח על המלאכה‪.‬‬ ‫משלוח המ שאיות יצא את ברלין ועבד את ד רז דן ופראג בדרכו‬ ‫לבודיוביצ׳ה‪ .‬ארגזים אחדים הוטלו לתוך האגם השחור‪ .‬הארגזים האחדים‬ ‫הובלו לאחוזתו בכיי מזיי של הד״ד דודולף שמידט‪ ,‬רופאו הפרטי של‬ ‫רודולף הס‪ .‬מניחים כי לאחר מכן הם הוטלו לתוך הכיי מזיי — לא‬ ‫הרחק מהמקום שבו מקיים עתה הצבא האמריקני מרכדנופ ש נעים‪.‬‬ ‫מאגם הכיי מזיי לא הצליחו ה שלטונות להפיק סודות כלשהם‪.‬‬ ‫הארגזים שראיתי בפראג כללו‪:‬‬ ‫דיו־וח שבון חשאי ומפורט על־דבד רציחתו של הקאנצלר דולפוס‪.‬‬ ‫ר שימה של סוכני הגיסטאפו בארצות אירופיו ת אחדות‪.‬‬ ‫יו מנ ה הפיקאנטי של ב תו של הנסיך הוהנלוהדדלאנגנברג‪ ,‬אשר ב־‪1938‬‬ ‫היה מארחו של הלורד דאנסימן‪ ,‬המתווך הבריטי במ שבר הצ׳כוסלובאקי‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫סו דו ת ״ או די ס ה״‬ ‫מיסמכים שונים בקשר למלחמה בקומוניסטים‪.‬‬ ‫די דו ח ש בון על פעולות הריגול הגרמניו ת באיטליה‪.‬‬ ‫מיסמכים בקשר לפעולות ה שגריר הגרמני אוטו אבץ בצרפת‪.‬‬ ‫המיסמך הח שוב ביותר היה ר שימת סוכני הגיסטאפו בארצות אירופה‪.‬‬ ‫נ א מד לי בפראג‪ ,‬מפי פקיד בכיר שראה את הר שימה‪ ,‬כי רבים מאנ שים‬ ‫אלה תופסים עתה מ שרות ר שמיות בארצותיהם‪ .‬רבים מהם מתגוררים‬ ‫עתה בגרמניה המערבית והמזרחית‪ .‬ממ שלת צ׳כוסלובאקיה מסרה לאחר‬ ‫מכן לידי ממ שלת יוגוסלאביה רשימה של ‪ 1,800‬סוכני־גיסטאפו‬ ‫יוגוסלאביים‪ .‬כן נאמד לי‪ ,‬מפי אותו מקור‪ ,‬כי לרוסים נמסרה רשימה‬ ‫של כל ה שמות המופיעים בר שימת־האב‪.‬‬ ‫המיסמך ה מ עניין אולי ביותר שראיתי בפראג היה ״יו מן המלחמה״‬ ‫הר שמי של די ביזי ת ה‪ .0.0‬״דאס דייך״‪ .‬יו מן זה נמצא קודם לכן במצודת‬ ‫זאסמוקי‪ ,‬ליד פראג‪ .‬מתוארות בו בגלוי הוצאות־להורג ה מוניו ת של יהודים‬ ‫באוסטריה ובשאר הארצות שהיו נ תונו ת ל שלטון נאצי‪ .‬היומן סיפק עדות‬ ‫למשפט שלי שו של הימלר‪ ,‬גנראל ה‪ .0.0‬קארל וולף‪ ,‬אשר טען בבית־‬ ‫הדין כי לא שמע על ההוצאות־להורג אלא ״במועד מאוחד הרבה יותר״‪.‬‬ ‫אולם העתקים של כל הרי שומים ביומךה מלחמה נ שלחו להימלר כבר‬ ‫ב שנת ‪ ,1941‬והם עברו את שולחנו של קארל וולף‪ .‬הוא נדון לחמש־עשרה‬ ‫שנות מאסר‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫‪¥‬‬

‫פרק רביעי‬

‫א<< כ מ ן ה ח מ ק ת ן‬

‫ראיתי את אדולף אייכמן בפעם הרא שונה ביום הפתיחה של המשפט‬ ‫שנערך בירו שלים‪ .‬במשך כשש־עשרה שנה ח שבתי עליו מדי יום ביומו‪,‬‬ ‫ומדי לילה בלילה‪ .‬בתודעתי טיפחתי את הדמות של אדם־עליון‪ ,‬שטני‪.‬‬ ‫תמורת זאת ראיתי לפני ברנש חלוש‪ ,‬חסר־תכונוודבולטות‪ ,‬עלוב — בתא‬ ‫של זכוכית‪ ,‬כ שמ שני צידיו ניצבי ם שני שוטרים ישראליים‪ .‬הם נראו‬ ‫מענייני ם הרבה יותר ממנו‪ .‬דמו תו של אייכמן נראתה כאילו צוייהה‬ ‫כולה בפחם‪ :‬פניו האפורות‪ ,‬ראשו המקריח‪ ,‬בגדיו‪ .‬לא היה במראהו‬ ‫שום יסוד ש טני! הוא נראה כמנהל־ח שבונות ביי שן‪ .‬דומה היה ב עיני‬ ‫כי משהו אינו כשורה‪ ,‬וני סי תי לחשוב מהו‪ ,‬בעת שכתב־האשמה הלא־נתפס‬ ‫הו שמע בקול דם (״רצח ששה מיליון אנשים‪ ,‬נ שים וילדי ם״)‪ .‬לפתע‬ ‫ידעתי‪ .‬ב תודע תי תיארתי לעצמי תמיד את ‪ .0.0‬אובר שטורמבאנפירר‬ ‫אייכמן‪ ,‬החורץ העליון של גורלות‪ ,‬לחיים או למוות‪ .‬אולם אייכמן שחזיתי‬ ‫בו עתה לא לבש את מדי הטירוד והרצת של ה‪.0‬ס‪ .‬הוא היה לבוש‬ ‫בחליפה זולה וכהה‪ ,‬ונראה כדמות ע שויה קרטון‪ ,‬ריקה ודו־מימדית‪.‬‬ ‫לאחד מכן אמרתי לתובע הכללי האוזנד כי אייכמן חייב היה ללבו ש‬ ‫מדים‪ .‬היה בכך כדי לחזור וליצור את הזהות האמיתית‪ ,‬הדמות האמיתית‪,‬‬ ‫של או תו אייכמן שהיה זכור לעדים‪ .‬גם הם נראו מופתעים קמעה מהאזרח‬ ‫הקטן והעלוב שבתא הזכוכית‪ .‬האוזנר ה שיב כי מבחינה רג שית הצדק‬ ‫עמי‪ ,‬אולם הרעיון אינו מע שי‪ .‬הוא עלול היה לתת את הרושם של‬ ‫מ שפט־דאווה‪ ,‬הצגה במסכות‪ .‬הישראלים ידעו יפה כי העולם כולו מ תבונן‬ ‫בהם‪ ,‬מאז היום בו לכדו את אייכמן‪ ,‬והם רצו להימנע מביקורת בל תי־‬ ‫דרושה‪ .‬היתה לי הצעה נוספת‪ ,‬וברור היה כי גם היא אינה מע שית‪.‬‬ ‫חמש־עשדה פעם‪ ,‬לאחר כל פריט בכתב־האי שום‪ ,‬נ שאל אייכמן האם הוא‬ ‫אשם‪ .‬בכל פעם אמד ״לא אשם״‪ .‬נוהל זה נראה ב עיני בלתי־מספק‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫איי כ מן ד‪.‬ח מ ק תן‬ ‫ח שבתי כי צדיך היד‪ .‬לשאול את אייכמן שאלד‪ .‬זאת ששד‪ .‬מיליון פעמים‪,‬‬ ‫והוא צריך היה לה שיב ששה מיליון ת שובות‪.‬‬ ‫מתיר שביצעו פשע שקשה בכלל להעלותו על הדעת‪ ,‬קיוו הנאצים‬ ‫כי יי מלטו מעונ ש בעומדם בפני מ שפט ההיסטוריה‪ ,‬הדורות העתידים לא‬ ‫י א מינו כי דבר מעין זה יכול היה להתרחש‪ .‬לכן‪ ,‬ח שבו הנאצים‪ ,‬תסיק‬ ‫ההיסטוריה באחד הימים כי אכן הוא לא אירע כלל‪ .‬שהרי פשע בקנה־‬ ‫מידה כזה אינו ני תן כלל לתפיסה‪.‬‬ ‫לאחר שבועות באולם בית־המ שפט אכפה עלי תחושה גוברת של‬ ‫אי־מציאותיות‪ .‬אולם בית־המ שפט היה אי עגום ב תוככי העיד הפעלתנית‪,‬‬ ‫דוויית־ה שמ ש — ירושלים‪ .‬על אי זה שמרו חיילים בתת־מקלעים ! ונערכו‬ ‫חיפו שים בבגדיהם של המבקרים‪ ,‬שמא נו שאים הם כלי־נ שק‪ .‬כאשר יצא תי‬ ‫ממצודת־נקם זו‪ ,‬והתהלכתי באור השמש של ישראל‪ ,‬ד אי תי ילדים‬ ‫המשחקים ברחובות‪ ,‬אנ שים החוזרים לבתיהם‪ ,‬לאחד יום־עבודה‪ ,‬זוגו ת‬ ‫צעירים מאוהבים‪ ,‬ונ שים הנו שאות סלי־קניות‪ .‬הם נראו כאילו אינם‬ ‫מודעים כלל לטראגדיה המועלית־מחד ש באולם בית־המ שפט‪ .‬זוכר אני‬ ‫שדעתי לא היתד‪ .‬נוחה מהאדי שות‪ ,‬לכאורה‪ ,‬של אנשים אלה‪ ,‬אולם‬ ‫ידע תי כי מגוחך הדבר להא שימם‪ :‬כמעט כל אחד מהם איבד בן־מ שפהה‬ ‫או ידיד‪ ,‬בגלל או תו איש קטן בתא־הזכוכית‪ .‬החיים נמ שכי ם! החיים‬ ‫חזקים מאשר אותו נתבע באולם בית־המ שפט‪ ,‬כ שנער של ששה מיליון‬ ‫קורבנות מאחריו‪.‬‬ ‫לכידתו של אייכמן נתרחשה ברגע המתאים‪ ,‬מבחינה פסיכולוגית‪.‬‬ ‫אילו נתפס בסופה של המלחמה‪ ,‬והיה נ שפט בנידנברג‪ ,‬עלולים היו‬ ‫פ שעיו להי שכח עתה כליל‪ .‬הוא לא היה אלא בבחינ ת דמות נוספת‪,‬‬ ‫בסידרת הנא שמים העומדים לדין‪ .‬באותה העת‪ ,‬שמח העולם כולו על כי‬ ‫חלום־הבלהות חלף‪ .‬עד למשפט אייכמן‪ ,‬היו מיליוני ם בגרמניה ובאוסטריה‬ ‫שהעמידו פנים כאילו אינם יודעים‪ ,‬או שלא רצו לדעת‪ ,‬על עוצמת‬ ‫פ שעי הס‪.‬ס‪ .‬המ שפט סילק הונאה־עצמי ת זו‪ .‬לאחר המשפט‪ ,‬לא יכול‬ ‫היה איש להחזיק ב טענ תו כי אינו יוד ע! אייכמן‪ ,‬האיש‪ ,‬לא היה חשוב‪.‬‬ ‫הוא היה חשוב כמת ברגע שנכנס לאולם בית־המ שפט‪ .‬אולם מיליוני‬ ‫אנ שים קראו על־אודותיו‪ ,‬שמעו על־דבר ״הפ תדון הסופי״ בדאדיו‪ ,‬וד או‬ ‫את הדראמה שנתחוללה בבי ת־הדין במכ שירי־הטלוויזיה שלהם‪ .‬הם שמעו‬ ‫את קולו חסד־הגוון של אייכמן‪ ,‬ראו את פניו נעדדי־הרג שות‪ .‬דק פעם‬ ‫אחת התקרב למ שהו הדומה לרגש‪ ,‬ביום הת שעיס־וחמי שה למשפט‪ ,‬בעת‬ ‫שא מד‪ :‬״עלי להודות כי עתה דואה אני את ה שמדתם של היהודים כאחד‬

‫‪65‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫הפשעים החמודים ביותר בתולדות האנו שות‪ .‬אולם הדבר אירע‪ ,‬ו אנו‬ ‫חייבים לע שות כל שביכולתנו כדי למנוע את הי שנותו"‪.‬‬ ‫שוחחתי עם גרמנים ואוסטרים רבים על אודות המשפט‪ .‬כמעט כולם‬ ‫נתר שמו מן הנוהל המ שפטי‪ .‬הם הכירו בעובדה כי הפשע ש אידל ה עלו ת ר‬ ‫על־הדעת אכן נתרחש‪ .‬היה עליהם לחזור ולבחון את מצפונם‪ .‬ואולי‬ ‫אחדים מהם הגיעו לאותה מסקנה אליה הגיע אייכמן — כי אסור לדבר‬ ‫לחזור ולהתרחש‪.‬‬ ‫משפט אייכמן הוכיח את אוזל ת־ידו של המשפט האנו שי‪ .‬קבצי החוק‬ ‫הפלילי של כל האומות בנווד ה ת רבו ת מכירים בפשע שברצח — רצח‬ ‫של אדם אחד‪ ,‬או שנים‪ ,‬או חמישים‪ ,‬או אולי אף אלף‪ .‬אולם החיסול‬ ‫ה שיטתי של ששה מיליון איש מנפץ את מסגרתו של כל משפט שהוא‪.‬‬ ‫הרי זה ככוח־הנפץ של פצצת מימן — משהו שהבריות אינן רוצות‬ ‫לחשוב על־אודותיו‪ .‬אייכמן היטיב להבין זאת‪ .‬ב־‪ 1944‬אמד לידידיו‬ ‫בבודאפסט‪ :‬״מאה הרוגים — זוהי שואה‪ .‬חמישה מיליון מתים — אין‬ ‫זו אלא סטאטיסטיקד‪".‬‬ ‫בתורת אדריכל למדתי להקים בתים בהתאם לחוקי־מיבנה מסויימים‪.‬‬ ‫ידע תי כי הבנייני ם שאני מקים לא יע מדו בפני רעידת־אדמה שעוצמתח•‬ ‫עולה על גבול מסויים‪ .‬הפתרון הסופי של השאלה היהודי ת היה בבחינ ת‬ ‫רעידת־אדמה ששום כללים אינם יכולים לעמוד בפניה‪.‬‬ ‫כמעט כל מה שנוגע באייכמן נו תר בל תי־ני תךל הבנה‪ .‬ע שיתי שנים‬ ‫בחיפוש אחר הביוגראפיה האי שית שלו‪ ,‬כדי למצוא משהו שיהיה בו כדי‬ ‫להסביר מדוע נעשה כפי שנעשה‪ .‬לא גילי תי דבר‪ .‬אייכמן היה בן‬ ‫למשפחה שלווה‪ ,‬דתית‪ .‬אביו‪ ,‬חבר הכנסייה הפרזביטרית‪ ,‬דיבר פעם‬ ‫כאורח־הכבוד של בית־הכנסת בלינץ‪ ,‬בעת שראש הקהילה היהודי ת שם‪,‬‬ ‫בנדיקט שוואגר‪ ,‬עוטר באות־כבוד אוסטרי רמ־מעלה‪.‬‬ ‫שלא כהיטלד‪ ,‬אייכמן לא התנסה התנסויו ת בל תי־נעימו ת בקשר‬ ‫ליהודים‪ .‬פניו לא הו שבו ריקם על־ידי נערה יהודייה‪ ,‬ושום סוחר י הודי‬ ‫לא הונה אותו‪ .‬הוא היה כנראה ישר עם עצמו כאשר אמר‪ ,‬בעת המשפט‪,‬‬ ‫כי לא עשה אלא את המוטל עליו‪ .‬הוא אמד כי לא היה מהסס לשלוח‬ ‫את א בי ר מולידו לחדד־גאז אילו נצטווה לע שות כן‪ .‬כוחו הגדול של‬ ‫אייכמן היה בכך שהוא עסק בבעייה היהודית באורח בלתי־רג שי‪ .‬הוא‬ ‫היה האדם המסוכן שבכולם — האדם שאין בו רג שות־אנו ש‪ .‬פעם אמר‬ ‫כי אין הוא אנטי שמי! אך אין ספק כי היה אנטי־אנו שי‪.‬‬ ‫בסוף אפריל ‪ 1945‬היה אייכמן במחיצת חברי המועצה היהודי ת‬ ‫במחנה הדיכ ה תרזיינ שטאדט‪ ,‬כאשר הבחין ברב ליאו בק‪ ,‬אחד מ מנ היגי‬

‫‪66‬‬

‫איי כ מן ה ח מ ק תן‬ ‫היהדו ת המודרנית‪ .‬אייכמן הביע את הפתעתו על כי הרב בק נותר‬ ‫עדיין בחיים‪ .‬איש לא אמר דבר! הכל חששו פן אייכמן יצווה על שילוחו‬ ‫של הרב למוות‪ .‬אולם אייכמן היה במצב רוח טוב באו תו היום‪ ,‬ולא‬ ‫עשה דבר‪ .‬אולם כאשר נפרד מהם‪ ,‬אמר בסבר פנים יפות ליהודים‬ ‫שמסביבו‪ :‬״הבה ואומר לכם משהו‪ .‬ר שימות המתים היהודיים הן חומד‬ ‫הקריאה האהוב עלי‪ ,‬לפני שאני נרדם״‪.‬‬ ‫הוא נטל מן ה שולחן כמה מן הר שימות שהיו מונ חו ת עליו‪ ,‬ויצא‬ ‫מן החדר‪.‬‬ ‫החיפוש אחד אייכמן לא היה ״מצוד״‪ ,‬כפי שהוא נקרא‪ ,‬אלא משחק־‬ ‫סבלנות ממו שך ורב־תיסכולים‪ ,‬מעין חידת־ שיחזור ענקית‪ .‬לכיד תו הו שגה‬ ‫כתוצאה מ שיתוף־פעולה בין אנ שים רבים‪ ,‬ב מדינו ת אחדות‪ ,‬אנ שים שברובם‬ ‫לא הכירו איש את רעהו‪ .‬כל אחד מהם הוסיף גזירים מספר לחידה!‬ ‫היה ביכול תי לתרום אחדים מן הגזירים רבי־המ שמעות‪.‬‬ ‫כארבעה שבועות לאחר שחרורי‪ ,‬בעת שעבדתי ב שירות ועדת פ שעי‬ ‫המלחמה בלינץ‪ ,‬פג שתי את הסרן חוטר־י שי מן הבריגאדה היהודי ת‪,‬‬ ‫אשד בא שמה כדי לנתב את שוכני־המחנות לשעבר ולהביאם באורח‬ ‫בל תי־ליגאלי לארץ־ישראל‪ .‬הוא שאלני האם שמעתי מעודי על אדולף‬ ‫אייכמן‪ .‬אמרתי כי שמעתי את השם מפי היהודים ההונגריים במאוטהאוזן‪.‬‬ ‫לא היתד‪ ,‬לו כל מ שמעות ב שבילי‪ .‬אמדתי שאני מ עוניין יותר באלה‬ ‫שבפשעיהם חזי תי במו עיני‪.‬‬ ‫״מוטב שתעקוב אחר שם זה״‪ ,‬אמר הסרן חוטר־י שי‪ .‬״למרבה הצער‪,‬‬ ‫מוצאו מארצנו‪ .‬הוא נולד בארץ־ישראל״‪.‬‬ ‫במ שרד פ שעי־המלחמה עברתי על הר שימות ומצאתי את השם אייכמן‪.‬‬ ‫נאמר בהן כי הוא היה פעיל באוסטריה‪ ,‬בצ׳כוסלובאקיה‪ ,‬בצרפת‪ ,‬ביוון‬ ‫ובהונגריה‪ .‬לא ני תן שמו הרא שון — רק דרגתו ‪ .0.0 :‬אובר שטורמבאנפירר‪.‬‬ ‫ב־‪ 20‬ביולי ‪ 1945‬פג שתי בווינה בגבר צנום ונאה־מראה‪ ,‬ו שמו ארתור‬ ‫פיר‪ .‬הוא לבש מדים דמיוניי ם שחלקיהם נ שאבו ממדיהן של כל בעלות־‬ ‫הברית‪ ,‬ו שנראו כ שילוב מביך של יסודות־לבו ש אמריקניים‪ ,‬בריטיים‪,‬‬ ‫וצרפתיים‪ .‬ארתור‪ ,‬הידוע עתר‪ .‬כאשר בן־נ תן‪ ,‬שגרידה הרא שון של ישראל‬ ‫בדיפובליקה המערב גרמני ת‪ ,‬היה אז הממונה על ה״בריחה״‪ .‬הוא נ תן‬ ‫לי העתק מר שימה של פו שעי־מלחמה שהוכנה על ידי המחלקה ה מדיני ת‬ ‫של הסוכנו ת היהודי ת‪ .‬הר שימה‪ ,‬שתאריכה היה ה־‪ 8‬ביוני ‪ , 1945‬תיארה‬ ‫את אייכמן (בלא שמו הרא שון) כ״נ שוי‪ ,‬אב לילד אחד‪ .‬כינויו‪ :‬אייכי‪.‬‬ ‫פקיד בכיר במפקדת הגיסטאפו‪ ,‬המחלקה לענייני ם יהודיים‪ .‬חבר‬

‫‪67‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫הנ‪.0 .‬ד‪.‬א‪.‬פ‪.‬״ בעמודה ״מקום הלידה״ נ א מ ד‪ :‬״לפי ה שמועה — שרונה״‬ ‫(הלא היא המו שבה הגרמני ת הסמוכה לתל־אביב‪ ,‬שהוקמה על־ידי מיסדד‬ ‫הטמפלרים)‪ .‬בעמודה ״ל שונות״ נ א מ ר‪ :‬״גרמנית‪ ,‬עברית ויידי ש״‪ .‬עובדה‬ ‫זו אושרה על־ידי אחדים מ״בוגרי״ מאוטהאחן‪ ,‬אשד שמעו כי אייכמן‬ ‫דיבר עברית ויידי ש ״בשטף״‪.‬‬ ‫פיסת־המידע הבאה הגיעה מפיו של הסרן ארמירא‪ ,‬שהיה אז המ מונה‬ ‫עלי בלשכת ה שירותים האסטרטגיים‪ ,‬מקום בו עבד תי לאחר שאנ שי‬ ‫״פ שעי המלחמה״ יצאו את לינץ‪ .‬הסרן היה מ עוניין ביותר באייכמן‪ ,‬אותו‬ ‫כינה ״ראש המדוד היהודי של הגיסטאפו״‪ ,‬והוא ביקש מ מני לעבוד על‬ ‫תיק זה‪ .‬כתבתי את השם ״אייכמן״ בפנקס שחור קטן שבו שמרתי‬ ‫ר שימת ״מבוק שים״ פרטית מ של־עצמי‪ .‬במסעותי היי תי נוהג לשאול בני־‬ ‫אדם אותם פג שתי מה ידוע להם על־דבר אנשים הכלולים בר שימתי‪.‬‬ ‫לשכת ה שירותים האסטרטגיים בלינץ היתה ברחוב ל אנ ה מספר ‪.36‬‬ ‫אני עצמי גר תי באותו הרחוב בבי ת מספר ‪ .40‬באחד מערבי יולי י שבתי‬ ‫בחדרי‪ ,‬ו עיינ תי בר שימותי‪ ,‬כא שד בעלת־הבית שלי נכנסה לחדר‪ .‬מרת‬ ‫שטורם היתד‪ .‬מ ת עניינ ת תמיד ב שמות שבד שימתי‪ .‬אולי היה זה אך ודק‬ ‫מתוך סקרנות — או אולי כוונתה היתד‪ .‬לגלות האם אין לה להזהיה‬ ‫אנ שים מסויימים‪ .‬כאשד העמידה פני ם שהיא מסדרת את מיט תי‪ ,‬היא‬ ‫הציצה מעבר לכתפי‪.‬‬ ‫״ אייכ מןן״ אמרה‪ .‬״זד‪.‬ו בוודאי גנראל ה‪ .0.0‬אייכמן‪ ,‬אשר פקד‬ ‫(כך אמרה) על היהודים‪ .‬האם אתה יודע שהוריו גרים ברחוב זה שלנו‪.‬‬ ‫במספר ‪ — 32‬מרחק של שני בתים ?״‬ ‫ח שבתי כי מוזר הדבר שמדת שטורם תדע יותר מאשר חוקרי המחלקה‬ ‫ה מדיני ת של הסוכנו ת היהודי ת — אך הצדק היה עמה‪ ,‬ממש כשם‬ ‫שצדקה בעת שאמרה כי אייכמן ״פקד״ על היהודים‪.‬‬ ‫בבוקד שוחחתי עם אחד מעוזרי־ שבהתנדבות‪ ,‬איש מלינץ שאכנהו‬ ‫בשם מאכס‪ .‬הוא אמד כי אייכמן בוודאי הוא אחד מ בני אייכמן המקומיים‪,‬‬ ‫הידועים ב כינוי ״אלקטרו״ אייכמן‪ ,‬משום שהאב היה מנהל חברה‬ ‫לקרוניות־רחוב ו ל ענייני חשמל‪ ,‬ועתה היה בעליה של חנות לצרכי חשמל‪.‬‬ ‫מאכס אמר כי אחד מנערי אייכמן הי ה שייך ל‪.0‬ס‪.‬‬ ‫א מ ר תי‪ :‬״בהתאם לידיעו ת שבידי‪ ,‬אייכמן הוא ג ר מני ארץ־ישראלי‪,‬‬ ‫חבר מיסדר הטמפלרים״‪.‬‬ ‫״ שטויות״‪ ,‬אמר מאכם‪ .‬״אני זוכר היטב את הפוחח‪ .‬אבדוק את ה עניין‬ ‫בתחנ ת המשטרה״‪.‬‬ ‫בתחנ ת המשטרה של לינץ לא היתד‪ .‬רשומה כל שהי בדבר אדולף‬

‫‪68‬‬

‫איי כ מן הח מק תן‬ ‫אייכמן‪ .‬היה זה זמן קצר לאחד המלחמה‪ ,‬והביורוקרטיה האוסטרית עדיין‬ ‫לא חזרה לרמתה הקודמת‪.‬‬ ‫ביום המחרת — דו מני כי היה זה דר‪ 24‬ביולי — ערכו שנים מאנ שי‬ ‫הלשכה לשירותים אסטרטגיים חיפוש בבית מספר ‪ .32‬לא הלכתי עמם‪.‬‬ ‫החיפו ש לא הביא לתוצאות כל שהן‪ .‬אביו של אייכמן הודה כי בנו‬ ‫אדולף ה שתייך ל‪ ,.0.0‬אולם לא ידע שום דבר נוסף‪ .‬אדולף בילה‬ ‫את חופ שתו בבית לעתים נדירו ת ב ל ב ה והוא מעולם לא שוחח עם‬ ‫בני־מ שפחתו על פעולותיו‪ .‬הוא לא חזר מן המלחמה‪ .‬השדר האחרון‬ ‫שהגיע מ מנו נתקבל מפראג‪ ,‬״לפני חודשים אחדים״‪ .‬אדולף‪ ,‬גילה אביו‪,‬‬ ‫נולד בזולינגן שבגרמניה‪ ,‬והוא בא ללינץ בהיו תו ילד קטן‪ .‬עתה יש‬ ‫לו שלושה ילדים‪ .‬הני תן לראות תצלום ז הד אייכמן הניע ראשו לשלילה‪.‬‬ ‫הוא אמד לנ ציגי הלשכה ל שירותים אסטרטגיים כי בנו לא אהב מעולם‬ ‫להצטלם‪ .‬הם לא ה א מינו לו‪ ,‬אך בסופו של דבר נתגלה כי אמת דיבר‪.‬‬ ‫תיקנ תי את המידע שהיה כלול בר שימת ה״מבוק שים״ של הסוכנות‬ ‫היהודית‪ ,‬והחזרתיה לארתור פיד‪ ,‬בווינה‪.‬‬ ‫ב־‪ 1‬באוגוסט התק שד ע מי מאכס‪ .‬הוא היה נרגש ביותר‪ .‬זה עתה‬ ‫שמע שמועות כי אייכמן מסתתר בפי שרדורף‪ ,‬חלק של אלטאוסזיי‪ .‬המען‬ ‫היה פי שרדורף ‪ .8‬התק שרנו עם חיל הריגול הנגדי בבאד אוסזיי‪ ,‬וביק שנו‬ ‫מהם לערוך חיפו ש בבית‪ .‬חיל הריגול הנגדי ביק ש ממ שטרת אוסטריה‬ ‫לע שות זאת‪ .‬מי שהו שגה — בין אם היה זה מתוך תקלה‪ ,‬או במזיד‪,‬‬ ‫לא נדע לעולם — והז׳אנדארמים הגיעו לבית מספד ‪ ,38‬במקום למספד‬ ‫‪ .8‬הם לא מצאו את אייכמן‪ ,‬אך בדרד־מקרה גילו כי ‪ .0.0‬האופט שטורפד‬ ‫פירר (סרן) בשם אנטון בורגר הסתתר שם‪ ,‬ועמו אוסף נאה של כלי־נ שק‬ ‫ותחמו שת‪ .‬האוסטרים אסרוהו‪.‬‬ ‫חזרנו והתק שרנו עם חיל הריגול הנגדי‪ .‬הפעם ניג ש אמריקני‬ ‫לפי שרדורף ‪ ,8‬שם מצא גברת בשם וירוניקה ליבל‪ ,‬שהודתה כי היא‬ ‫א שתו ״ל שעבר״ של אדולף אייכמן‪ .‬היא נתגרשה מ מנו במארס ‪,1945‬‬ ‫בפראג — כך אמרה — והיא חזרה ל שם־הבתולים שלה‪ .‬היא לא ראתה‬ ‫אותו מאז אותה עת‪ ,‬ולא החזיקה כל תצלום שלו‪ .‬היא באה לאלטאוסזיי‬ ‫ב־‪ 25‬באפריל‪ ,‬חיתה תחילה במלון ״זייהוטל״‪ ,‬לאחר מכן ב״פארקהוטל״‪,‬‬ ‫ועתה שכרה לעצמה דירה בבית מספר ‪ ,8‬ה שייך למר וימר‪ .‬שלושת‬ ‫בני ה — קלאוס‪ ,‬דיטר והורסט — נמצאו עמה‪ .‬בלינ ץ גי לינו כי אייכמן‬ ‫‪0000000010000000 ,1944‬‬ ‫גם‬ ‫^ ‪ 0 0 0 0 0 0 )0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0‬אייכמן‬ ‫עם קאלטנברונר‪ ,‬ילי ד לינץ ואחד מידידי ה הטובים ביותר של משפחת‬ ‫אייכמן‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫נסע תי איפוא לאוסזיי ו שוחחתי עם מרת מאריה פוכר‪ ,‬בעלת המלון‬ ‫״פארקהוטל״‪ .‬היא הודתה כי אדולף אייכמן שהה בבית־המלון ״בסביבות‬ ‫ה־‪ 1‬במאי״‪ .‬באחד הלילות הוא פרץ לתוך אדוךהבגדי ם של בעלה המנוח‬ ‫של מרת פוכר‪ ,‬ולקח לעצמו חליפת־בגדים אזרחית‪ .‬הוא אף לא שילם‬ ‫לה תשלום כלשהו‪ ,‬התמרמרה מרת פוכר‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬כאשר נחקרה בידי‬ ‫חיל הריגול הנגדי‪ ,‬חששה לומר דבר‪ .‬איש אחד באלטאוסזיי (שאת שמו‬ ‫איני יכול לגלות) אישר כי ראה שם את אייכמן‪ ,‬ב־‪ 2‬או ב־‪ 3‬במאי‪,‬‬ ‫וכי קאלטנברונר ״כעס מאוד״ כאשר שמע על הימצאו ת אייכמן‬ ‫באלטאוסזיי‪ ,‬ואמר לו ״הסתלק לך מכאן‪ ,‬לעזאזל״‪ .‬היתד‪ .‬זו הפעם‬ ‫הרא שונה ש שמתי לב לעובדה שלאחר המלחמה‪ ,‬אף י די דיו של אייכמן‬ ‫לא רצו קשרים עמו‪ .‬הם ניח שו‪ ,‬ובצדק‪ ,‬כי מגעים עמו י היו מסוכנים‬ ‫מדי מגחינ ת ם‪.‬‬ ‫שנים או שלושה אנ שים אחרים טענו גם הם כי ראו את אייכמן‬ ‫בימים הרא שונים של חודש מאי‪ .‬חיל הריגול הנגדי חזר אל מרת איי כ מ ך‬ ‫ליבל כדי לעמת בינ ה לבין עדות זו‪ .‬היא דבקה בסיפורה הקודם‪ .‬היא לא‬ ‫ראתה את אייכמן‪ ,‬אמרה‪ ,‬מאז גירו שיהם בפראג‪ .‬היא סירבה לומר לחיל‬ ‫הריגול הנגדי מדוע התגרשה מבעלה‪ .‬ברור היה כי מי שהו כאן משקר‪ .‬י‬ ‫לא היי תי חוקר מנוסה ביותר‪ ,‬באותם הימים‪ ,‬אולם ח שבתי כי הרמז‬ ‫לפיענוח תעלומת אייכמן נמצא מסביב לאלטאוסזיי‪ .‬נסעתי שמה פעמים‬ ‫אחדות‪ ,‬ו שוחחתי עם אנ שים שונים‪ .‬הבעיה היתה כיצד להפריד בין‬ ‫העובדות לבין ה שמועות‪ .‬נתברר יותר ויותר כי אייכמן ואחדים מאנ שי‬ ‫ה‪ .0.0‬באו לאיזור י חד עם שיירת מ שאיות ונגררות‪ ,‬בראשית מאי‪.‬‬ ‫השיירה עברה את אלטאוסזיי ונסעה לבלא אלם‪ ,‬מקוט־מקלט הררי‬ ‫המרוחק מהעיירה מרחק של קילומטרים אחדים‪ .‬בעל־האכסניה שם זכר‬ ‫את השיירה‪ .‬הוא אמר לאנ שי חיל הריגול הנגדי כי אנ שי ה‪ .0.0‬פרקו‬ ‫עשרים ושתים תיבות ו הני חון באסם‪ .‬הוא לא נכח במקוכרהמעשה‪ ,‬אך‬ ‫לאחר מכן שמע כי התיבות הכילו ״מיסמכים״‪ .‬אנ שים אחרים אמרו כי הן‬ ‫הכילו גם תכ שיטים וזהב‪ .‬האכסנאי לא יכול היה להיזכר בפרטים כלשהם‪,‬‬ ‫וסירב לחתום על הצהרה‪ ,‬הוא‪ ,‬כמו האחרים שעימם שוחחנו‪ ,‬נראה היה‬ ‫כחושש מחקירה‪.‬‬ ‫ימים אחדים לאחד מכן פג שתי את מר סטיבנס‪ ,‬אמריקני שעבד בקירבת‬ ‫מקום‪ ,‬בבאד אישל‪ ( .‬איני יודע בוודאו ת אם היה זה שמו ה א מי תי!‬ ‫א מ רי קני ם אחדים עבדר *ב אימד זה ב שמו;? מו שאלים)‪ .‬סטיבנס פג ש‬ ‫אנ שים אחדים ש ראו •‪,‬א ת אייכמן באלטאוסזי^ ברא שית מאי‪ .‬הוא ידע ‪-‬ע‪$‬־‬ ‫דבר ה שיירה והתיבות* הוא אמר ?יי כיי הן הכילו זהב וכי הן היו ״ שייכות״‬

‫‪70‬‬

‫איי כ מן ה ח מק תן‬ ‫לד‪.‬ם‪.‬ה‪.‬א‪ — .‬זהב שהותך מ שיני־זהב ומטבעו ת־ני שואין של קורבנות‬ ‫מחנו ת הריכוז‪ .‬סטיבנם אמר כי ה שיירה באה מעבר פראג‪ .‬הסכמנו‬ ‫בינינו כי אייכמן בוודאי ידע היכן מוסתר הזהב‪.‬‬ ‫ברא שית שנת ‪ 1946‬הופיע שמו של אדולף אייכמן בר שימת‬ ‫ה״מבוק שים״ האוסטרית מספר ‪ .1654/46‬אותה הר שימה הכילה גם את‬ ‫שמות אנ שי המטה שלו‪ ,‬גינתר‪ ,‬קרומיי‪ ,‬אברומייט‪ ,‬בורגר‪ ,‬נובאק‪,‬‬ ‫ואחרים‪ .‬אחד מאנ שי מטהו של אייכמן‪ ,‬אחד בשם יוזף וייזל‪ ,‬היה חבוש‬ ‫בבית־הכלא של וינה במשך שנה‪ ,‬עד שהמשטרה גילתה פרטים על‬ ‫פ שעי־המלחמה שלו‪ .‬וייזל עבד מתחת לאייכמן בפראג‪ ,‬ולאחר מכן בווינה‪,‬‬ ‫מקום שם שוכן מ שרדו של אייכמן במה שהיה בעבר ארמון רוט שילד‪.‬‬ ‫וייזל הודה כי לאחרונה ראה את אייכמן בפראג‪ ,‬״אולי בפברואר ‪ 1945‬״‪,‬‬ ‫בעת שוייזל קיבל מיסמכים מזוייפים‪ .‬כל אנ שי מטהו של אייכמן קיבלו‬ ‫הוראות להתכנס באבנזיי‪ ,‬ליד באד אישל‪ ,‬״לאחר המלחמה״‪ .‬היה ב אבנזיי‬ ‫מחנה ריכוז גרמני (שלאחד מכן נהפך למחנה־מעצר מיוחד מטעם בעלות‬ ‫הברית‪ ,‬לאנ שי ם‪ .‬ס‪.).‬‬ ‫באורח הדרגתי עלה בידינו לשחזר את מסעה המדוייק של קבוצת‬ ‫אייכמן מפראג לבודיוביצ׳ה‪ ,‬ומשם לאוסטריה‪ ,‬אליה הגיעו בסוף אפריל‪.‬‬ ‫התהלכו בווינה שמועות כי אייכמן ניסה להעמיד פנים שהוא יהודי‪ ,‬וכי‬ ‫נעלם בתוך אחד ממחנו ת העקורים‪ .‬ה שמועות החלו רווחות לאהד שנתפס‬ ‫אי ש־גיסטאפו במחנה עקורים י הודי בקירבת ברמן‪ ,‬ואיש ס‪.‬ס‪ .‬נתפס‬ ‫כשהוא חי עם אשה יהודייה במחנה אחר‪ .‬אנ שים אחדים שחזרו‬ ‫מתרזיינ שטאדט סיפרו כי אייכמן למד עברית אצל רב‪ .‬אנשים אלה היו‬ ‫מ שוכנעים כי הוא כבר הכין לו את דרך־בריחתו‪ .‬היו כ־‪ 100,000‬איש‬ ‫ב־‪ 200‬מחנו ת עקורים‪ ,‬בגרמניה ובאוסטריה‪ ,‬ולא קל היה למצוא מתוכם‬ ‫את אייכמן‪ .‬לא היה בי דינו תצלומו‪ ,‬והלא ע שוי היה ל שנות את שמו‪.‬‬ ‫נערך חיפוש במחנות‪ ,‬ואם כי אייכמן לא נמצא — נ תגלו כמה וכמה אנ שי‬ ‫ס‪.‬ס‪ .‬אחרים‪ ,‬שהסתתרו בתורת יהודים‪ .‬נזכרתי ב שנת ‪ ,1943‬בעת שידידי‬ ‫הפולני מן המחתרת בייזנ ס קי סייע לי להסתיר את אשתי‪ ,‬כשהיא מוסווי ת‬ ‫בתורת אשה פולנייה‪ ,‬והוא אמר לי‪ :‬״יבוא יום והנאצים ינ סו להציל את‬ ‫חייהם על־ידי העמדת פנים שהם יהודים״‪ .‬מעגל ההיסטוריה סיים את‬ ‫סיבובו המלא‪.‬‬ ‫בדצמבר ‪ ,1946‬בעת שה שתתפתי בקונגרס ה ציוני הרא שון שנתקיים‬ ‫לאחד המלחמה‪ ,‬פג שתי בד״ר ישראל קאסטנר‪ ,‬מי שהיה חבר הוועד‬ ‫היהודי בבודאפסט‪ ,‬או תו ועד שב שנת ‪ 1944‬ניהל מ שא־ומתן עם הס‪.‬ס‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫להצלת יהודים הונגריי ם מהגליה‪ .‬הימלר היד‪ .‬סבול שיחם נו ח יו תד כלפי‬ ‫היהודים ההונגריים יסייע בהצלתו לאחר תבוסת הרייך ה שלי שי‪ .‬הוא‬ ‫ציווה על אייכמן לנהל את המ שא־והמתן‪ ,‬אולם אייכמן (אשר ידע כי אין‬ ‫מה שיוכל להציל א ו ת ו ) חיבל בהוראותיו‪ .‬הד״ד קאסטנר תיאר ב אוזני‬ ‫את אייכמן‪ .‬בבודאפסט הורה אייכמן הודאות קפדניות שאיש לא יצלם‬ ‫אותו‪ .‬פעם‪ ,‬בעת ששמע שאחד ממעריציו מקרב ה‪.0‬ס‪ .‬צילם אותו‪ ,‬הוא‬ ‫חיפ ש אחר האיש ווידא כי הן הניגאטיב‪ ,‬הן כל עותקי התצלום‪ ,‬יו שמדו‪.‬‬ ‫קאסטנר אמר כי אין זה נכון שאייכמן היה דובר עברית ויידי ש‪ .‬״הוא‬ ‫ידע דק מלים בודדו ת ביידי ש‪ ,‬והשתמש בהן כדרך שעושים לא־יהודים‬ ‫בעת שהם מספרים בדיחו ת יהודיו ת‪ .‬פעם עלתה חמתו לאחר שקיבל מכתב‬ ‫בעברית מרב הונגרי‪ .‬הוא קרע את המכתב לגזרים וצרח שיעני ש את הרב‬ ‫על נ סיונו לבחון את ידיע ת העברית שלו‪ .‬הוא טיפח את האגדה בדבר‬ ‫מוצאו הארצי שראלי‪ ,‬כדי להראות ליהודים כי הוא מכירם היטב‪ ,‬וכי‬ ‫יוכל להערים עליהם״‪.‬‬ ‫עד פברואר ‪ 1947‬כבר היתד‪ .‬בידי רשימה מלאה‪ ,‬כמעט‪ ,‬של אנ שי־ מט הו‬ ‫של אייכמן‪ .‬חקרתי את אנטון בורגר‪ ,‬איש הס‪.‬ס‪ .‬א שד הז׳אנדארמים‬ ‫האוסטריים אסרו בפי שרדורף בעת שחיפ שו אחר אייכמן‪ .‬בורגד אישו*‬ ‫כי אייכמן היה באוסזיי בחוד ש מאי הקודם‪.‬‬ ‫בעת מ שפטי ני רנ בדג בחנ תי אלפי מיסמכים‪ ,‬וביניהם מצאתי הודעה‬ ‫מפיו של ‪ .0.0‬אובר שטורמבאנפירד (סגךאלוף) ד״ר וילהלם הטל‪ ,‬חבר‬ ‫מחלקה ‪ ¥1‬של הר‪.‬ס‪.‬ה‪.‬א‪ ,.‬אשר הכיר היטב את אייכמן‪ .‬באביב ‪ 1945‬אמר‬ ‫לו אייכמן בבוד אפסט‪ :‬״מספד היהודים שהו שמדו הוא כמעט ששה‬ ‫מיליון‪ ,‬אך ז הו סוד גדול״‪.‬‬ ‫התיקים בנירנברג הכילו הודאות דבות שהוציא אייכמן לאנ שי־מטהו‬ ‫בצרפת‪ ,‬בהולנד‪ ,‬ביו ת‪ ,‬בקרואטיה וב שאר הארצות‪ .‬ברבות מן הארצות‬ ‫שנכב שו על־ידי הגרמנים הועבדו הוראותיו י שירות לפקידים דמי־דדג‬ ‫של מ שדד החוץ הגרמני‪ .‬ד אי תי מכתב שנכתב על־ידי שגריר גרמניה‬ ‫בקרואטיה‪ ,‬הר קאשה‪ ,‬שבאותה עת ני הל מ שא־ומתן עם הממשלה‬ ‫הקרואטית בדבר ״רכי שת היהודים״‪ .‬הגרמנים הציעו שלושים דייכסמארק‬ ‫לנפש‪ ,‬עם הבאת היהודים לתחנת הרכבת‪ .‬שגרירויות גר מניו ת אחדות‬ ‫בבוקארסט‪ ,‬בסופיה ובבודאפסט ני הלו גם הן תכתובת עירני ת עם אייכמן‪,‬‬ ‫בקשר לחיסול היהודים‪.‬‬ ‫ע שי תי בני רנ בדג שבוע‪ ,‬תוך כדי קריאה ביום ובליל‪ .‬אייכמן נראה‬ ‫מתוך החומד שהועמד לר שותי כרא ש־המנהלים של מנגנ ת הה שמדה‪.‬‬ ‫באורח מ תמיד ביקש‪ ,‬וקיבל‪ ,‬קרנות גדולו ת כדי להקים חדרי־גאז ומ שרפות‬

‫‪72‬‬

‫איי כ מן ה ח מ ק תן‬ ‫נוספים‪ ,‬והוא מי מן מבוני־מחקר מיוחדים שעסקו בגאזים ממיתים וב שיטות‬ ‫של הוצאדרלהורג‪ .‬דיברתי עם אחדים מ שבויי הס‪.‬ס‪ .‬שהכירו את אייבמן‪.‬‬ ‫אחדים מהם סברו כי הוא איבד את עצמו לדעת‪ ,‬אך היה בכך משום‬ ‫הבעת משאלה בלבד‪ .‬אייכמן‪ ,‬אמרתי לעצמי‪ ,‬הוא אדם המסוגל לשים קץ‬ ‫לחייהם של מאה אלף איש‪ ,‬במחי־עט אחד‪ ,‬אך פחדן י תד על המידה‪ ,‬מכדי‬ ‫שיתקע כדור לרקתו‪.‬‬ ‫בס תיו ‪ 1947‬חזרתי לנירנברג‪ ,‬ושם הראה לי אחד מאנ שי הצוות‪ ,‬מר‬ ‫פונגר‪ ,‬את תעתיק החקירה של אחד בשם רודולף שיידה‪ ,‬גר מני שהועסק‬ ‫במחנות־מעצר אמריקניים שונים‪ .‬אחד הסעיפים הסביר מדוע לא מצאנו‬ ‫את אייכמן מייד לאחר המלחמה‪ ,‬בחבל אוסזיי‪ .‬הוא הגיע למקום־מקלט‬ ‫בטוח יו ת ר‪ :‬מחנה אמריקני‪ .‬רודולף שיידה העיד ב־‪ 6‬בנובמבר ‪ 1947‬כי‬ ‫*בין ה־‪ 20‬ל־‪ 30‬במאי״ הוא היה במחנה ברנדורף‪ ,‬ליד רוזנהיים‬ ‫שבבאוואריה‪ ,‬משם הועברו כל אנ שי ה‪ ,.0.0‬לאחר מכן‪ ,‬למחנה מיוחד‬ ‫לאנ שי ‪ .0.0‬בקמאנטן‪ ,‬ואזי‪ ,‬ב־‪ 15‬ביוני ‪ ,1945‬למחנה בחאם‪ ,‬עיר עתיקה‬ ‫שביער השחור‪ .‬שיידה היה ממונה על מחנה זה‪ ,‬שהכיל כ־‪ 3,000‬מאנ שי‬ ‫ה‪.0‬ס‪ .‬ו שיידה סיפר לא מריקני ם‪:‬‬ ‫באותה העת (אמצע יוני ‪ ) 1945‬בא אלי ‪ .0‬ם‪ .‬פידר‪ ,‬שכינה את‬ ‫עצמו אובד שטודמפירד א כ מן‪ ,‬וביק ש מ מני כי ייכלל בד שי מו תינו‬ ‫בשם זה‪ .‬הוא הודה כי שמו האמיתי הוא אובר שטודמבאנפירד‬ ‫א י י כ מ ן ‪ .‬באותה העת לא היתה לשם ״ איי כ מ ך שום מ שמעות‬ ‫בעבורי‪ .‬ציינ תי ב פניו כי ז הו עיסקו הפרטי‪ ,‬מה שהוא עושה בשמו‪.‬‬ ‫במחנה שידת אייכמן בי חיד ת־בניי ה שהוצבה לעבודה בעיר הסמוכה‪.‬‬ ‫מדי בוקר היתד‪ .‬הפלוגה צועד ת לתוך העיר‪ ,‬בליווי אמריקני‪ ,‬ומדי ערב‬ ‫היתה חחד ת למחנה‪ .‬ב־‪ 30‬ביוני גילה שיידה מה שאייכמן עשה‪ ,‬למעשה‪,‬‬ ‫בעת המלחמה‪ ,‬והוא הודיע על כך לאיש חיל הריגול הנגדי שהיה מוצב‬ ‫במחנה‪ .‬כאשר פלוג תו של אייכמן חזרה למחנה‪ ,‬באו תו הערב‪ ,‬הוא לא‬ ‫היה ביניהם‪ .‬לדברי שיידה‪ ,‬״בריחה היתד‪ .‬אפ שרית רק בסיועם של חברים״‪.‬‬ ‫התרג שות רבה נתעוררה אצל האמריקנים בנידנ ב רג‪ ,‬משום עדו תו של‬ ‫שיידה‪ .‬למעשה‪ ,‬בריחות מעין אלה לא היו נדידו ת‪ ,‬בחוד שים הרא שונים‬ ‫שלאחר המלחמה‪ .‬רבים מן העצורים הצליחו להתחמק‪ ,‬בעת שהיו מצורפים‬ ‫לאיזו קבוצה‪ ,‬משום שלבעלות־הברית לא היו מספיק חיילים על־מנת‬ ‫ל שמור על כל אנ שי ה ‪.0‬ס‪ .‬המפקד הגרמני של פלוג תו של אייכמן נחקר‪,‬‬ ‫אולם הכחי ש שידע את זהו תו האמיתית של אייכמן‪ .‬מכל מקום‪ ,‬עתה‬ ‫היתה בי דינו הוכחה כי אייכמן נו תר בחיים‪ ,‬לפחות ב־‪ 30‬ביוני ‪— 1945‬‬ ‫עובדה שהיתר‪ .‬לאחר מכן בעלת ח שיבות מרובה‪.‬‬

‫‪73‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫חיפו שי אחר אייכמן החל להיות נודע בלינץ‪ .‬כוני תי ״הוויזנטל של‬ ‫איי כ מ ך המתחקה אחר עקבות בנו של ״אלקטדדאייכמן״‪ .‬אנשים רבים‬ ‫באו לבקרני או שלחו לי רמזים‪ ,‬ולמרבה־ה שטות התפתיתי לכולם‪ ,‬ועקבתי‬ ‫אחר פיסות־מידע ששוטר צעיר היה יודע להתעלם מהן‪ .‬לא היה לי‬ ‫נסיון‪ .‬יתר על כן‪ ,‬תמיד קיווי תי שהחיפו ש אחר אייכמן יביא למאסרם‪,‬‬ ‫ב ח־ ד א ק ר אי‪ ,‬של פושעים נאציים אחרים‪ .‬פעם שלח לי רופא מ מינכן‬ ‫מברק‪ ,‬והציע שאבוא אליו מייד‪ ,‬משום שיש לו ״ידיעו ת ח שובות על־דבר‬ ‫אייכ מ ך‪ .‬נסעתי אליו‪ .‬הרופא היה גבר כחוש ועצבני‪ ,‬שניצל מן המלחמה‬ ‫אך איבד את הוריו במחנה ריכוז ולא התגבר על ההלם שנגרם לו‬ ‫כתוצאה מכך‪ .‬אחת מחוליו‪ ,‬אשד‪ ,‬שאת שמה אין הוא מוכן לגלו ת לי‪,‬‬ ‫חיה עם גבר המכנה את עצמו בשם ״פרידריך״‪ .‬פרידריך‪ ,‬כך אמרה‬ ‫לרופא‪ ,‬נתקף בבהלה מדי שמעו את צלצול פעמוךהדל ת‪ .‬הוא צועד בחדרו‬ ‫הלוך ושוב במשך כל היום כולו‪ ,‬ולעתים תכופות הוא מ תלונן כי ״יהודים‬ ‫רבים מדי נותרו עדיין בחיים‪ .‬גרמניה הפסידה במלחמה משום היהודים‪.‬‬ ‫יש להרוג את כו ל ם ״ > הוא היה יוצא מבי תו רק בלילה‪ ,‬והזהיר את‬ ‫האשה שלא תדבר על־אודו תיו עם איש‪ ,‬משום שיש לו ידידים ״דבי־‬ ‫עוצמה״‪ .‬החיפו ש אחר פרידריך לא עלה יפה? כאשר מצאנו בסופו של‬ ‫דבר את מענו‪ ,‬גי לינו כי נעלם‪ .‬זמן רב לאחר מכן גילי תי כי היה מפקד‬ ‫זוטר ב‪.0.0‬‬ ‫פרשת פרידריך היתה בבחינ ת ביטול־זמן לריק‪ ,‬אך מתוכה הגעתי‬ ‫לרעיון של ניצול הזווי ת של ״חפש את האשד‪,‬״ גם בפרשת אייכמן‪ .‬אפשרי‬ ‫הדבר‪ ,‬סברתי‪ ,‬כי אייכמן‪ ,‬כ מנ היגי ס‪.‬ס‪ .‬אחרים‪ ,‬היה קשור בעיסקי־נ שים‪.‬‬ ‫אחד מאנ שי מטהו של אייכמן‪ ,‬ס‪.‬ס‪ .‬פירר דיטר ויסליצני‪ ,‬ני דון למוות‬ ‫בבראטיסלאבה‪ ,‬בירת סלובאקיה‪ ,‬והוא ניסה להציל את עורו על־ידי שהפך‬ ‫להיות מל שין על מי שהיה ממונה עליו‪ .‬וי סליצני טען כי יודע הוא‬ ‫על־אודות אייכמן יותר מאשר כל אחד אחד‪ ,‬והוא סיפק לנו את מעני הן‬ ‫של נ שים אחדות שאייכמן קיים עמן קשרים‪ .‬הרקע החברתי של הצלחות‬ ‫אייכמן היה מגוון ממש כמו רקע נ שו תיו של דון ג׳וב אני‪ ,‬באופירה של‬ ‫מוצארט‪ .‬היו בהן החל מבארונית הונגרי ת וכלה בבנווד איכרי ם מקומיות‪.‬‬ ‫כאשר ני סינו להתחקות על עקבותיהן‪ ,‬ביק שתי מאדתור פיר לקיים תצפית‬ ‫על א שתו של אייכמן‪ ,‬באלטאוסזיי‪ .‬במוקדם או במאוחר‪ ,‬סברתי‪ ,‬ינסה‬ ‫אייכמן להתקשר עם בני־מ שפחתו‪.‬‬ ‫סבור היי תי שאחת מידידו תידל שעבר של אייכמן תחזיק במ שהו‬ ‫שאנו היינו זקוקים לו ביו ת ר‪ :‬תצלומו של אייכמן‪ .‬ארתור הסכים עמי‪,‬‬ ‫ועמד לר שותו האדם המתאים ביותר לתפקיד זה — מאנוס דיאמאנט‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫איי כ מן ה ח מ ק תן‬ ‫דיאמאנט היה אחד מני צולי מחנו ת הריכוז‪ ,‬שאבדה לו כל מ שפחתו‪.‬‬ ‫הוא רצה לסייע לנו‪ ,‬ול מזלנו היה זה גבר צעיר ונאה‪ .‬ארתור החליט להפוך‬ ‫את מאנוס ל״ ה רפ אן דיאמאנט״‪ ,‬מ שתף־פעולה הולאנדי‪ ,‬מי שהיה שייך‬ ‫לדיביזי ת־ה‪ .0.0‬ההולאנדית ״נדרלאנד״‪ ,‬שלא העז לחזור לארץ־מולדתו‪.‬‬ ‫קיווינו כי יצליח לזכות בהצלחה רומאנטית אצל ״האלמנות״ הבודדות של‬ ‫אנ שי ס‪.‬ס‪ .‬החבו שים בכלא או המסתתרים‪ .‬הוא הסכים לנסות ילה תידד עם‬ ‫אשתו של אייכמן‪ ,‬וכן עם נ שים אחדות שהכירו את אייכמן‪.‬‬ ‫״פאן דיאמאנט״ מילא כיאות את תפקידו זה‪ .‬הוא ה תיידד עם מספר‬ ‫נכבד של נשי־ס‪.‬ס‪ ,.‬אם כי לא עם מדת אייכמן‪ ,‬שלא הי תה מוכנה לשוחח‬ ‫עם איש‪ .‬אולם הוא ה תיידד עם שלושת בניה‪ ,‬ולעתים קרובות לקחם‬ ‫בסירת־מ שוטים על פני האלטאוסזיי‪.‬‬ ‫כאשר דיאמאנט סיפר לי על מסעות־ שיט אלה‪ ,‬חשתי כי ניצב הוא‬ ‫בפני בעיה רג שית חמורה‪ .‬הוא ראה אלפי נערים‪ ,‬כגון בניו אלה של‬ ‫אייכמן‪ ,‬כשהם נורים‪ ,‬מורעבים עד מוות‪ ,‬או מ שולחים לתאי־הגאזים‪.‬‬ ‫ועתה‪ ,‬הנה היה מצוי כאן בסירה קטנה בחברת בניו של אי ש־המפתח‪ ,‬אשר‬ ‫אירגן את מותם של ילדים אלה‪.‬‬ ‫באחד הימים‪ ,‬ב שעות אחר־הצהרים‪ ,‬טייל תי עם מאנוס על שפת האגם‪.‬‬ ‫הוא אמר כי ביום המחרת עומד הוא לה שיט את בניו של אייכמן בסירה‪.‬‬ ‫קולו היה מתוח יותר מן הרגיל‪ .‬ח שבתי שמוטב לי לשוחח עמו לפני‬ ‫שיהא זה מאוחר מדי‪ .‬אמרתי לו כי שותף אני לו ברג שותיו‪ .‬הוא איבד את‬ ‫משפחתו‪ ,‬ו היו בה ילדים‪.‬‬ ‫״ שני ילדים וילדה״‪ ,‬אמר‪ ,‬בלא להביט בעיני‪.‬‬ ‫״ אני מבין‪ ,‬מאנוס‪ .‬אולם זכור־נא‪ .‬אנו היהודים איננו נאצים‪ .‬אין אנו‬ ‫מכריזים מלחמה על ילדים תמימים‪ .‬ואם אתה סבור שתוכל באמת לפגוע‬ ‫באייכמן — על־ידי שיקרה שם אסון‪ ,‬הדי טעות בידך‪ .‬לפני זמן־מה באו‬ ‫אלי שנים מ אנ שינו כ שתוכנית בפיהם‪ .‬הם רצו לחטוף את נעריו של‬ ‫אייכמן — עניין קל למדי‪ ,‬כשהוא לעצמו — ולהודיע כי יוציאום להורג‬ ‫אלא אם כן יתמסר האב לידי ה שלטונות‪ .‬ה תנגד תי לתוכניתם בה שמיעי‬ ‫טיעונים רבים‪ ,‬אולם הם קיבלו רק אחד מהם‪ .‬שיכנע תי אותם כי איש‬ ‫שציווה בלא כל רג שות להביא למותם של מיליון ילדים לא יגלה רג שות‬ ‫גם כאשר המדובר בילדי ר שלו‪ .‬אף אם תוכניתם תגרום לו מועקה רבה‪,‬‬ ‫הרי לא יציל את הנערים על־ידי שיסגיר את עצמו‪ .‬אין הוא אי ש מסוג‬ ‫זה״‪.‬‬ ‫דיאמאנט לא ה שיב לי‪ .‬קיווי תי כי שיכנע תי אותו‪ .‬שוחחתי על כך עם‬ ‫ארתור‪ ,‬שהסכים לשחרר את דיאמאנט ממ שימתו באלטאוסזיי‪ .‬תמורת‬

‫‪75‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫זאת‪ ,‬הוא נתבק ש לחקוד אחדות מידידותיו־ל שעבר של אייכמן‪ ,‬ולנסו ת‬ ‫לה שיג באמצעותן תצלום של אהובן החמקתן‪ .‬הבארונית ההונגרית היגרה‬ ‫לדרוט־אמריקה ! אשה אחרת נהרגה בעת ההפצצות על דרזדן‪ .‬אולם‬ ‫לקראת סוף שנת ‪ 1947‬מצאנו באורפאר‪ ,‬פרוור צפוני של לינץ‪ ,‬מעברה‬ ‫ה שני של הדאנובה‪ ,‬נערה שהיטיבה להכיר את אייכמן‪.‬‬ ‫מאנוס ה תיידד עמה‪ ,‬הוזמן לביתה‪ ,‬מצא שם ״אלבום משפחה״‪ ,‬וגילה‬ ‫בו תצלום של אדולף אייכמן‪ ,‬שנעשה ב שנת ‪ .1934‬ברא שונה לא התכוונה‬ ‫הנערה לוותר על התצלום‪ ,‬אולם הוא הצליח להפעיל עליה את קסמיו‪.‬‬ ‫בשמחה רבה הביא מאנוס את התצלום אלי‪ ,‬שוחרר מהתפקיד שהוטל‬ ‫עליו‪ ,‬וחזר לחיים נורמאליים יותר‪ .‬אנו הכנו העתקים מן התצלום‪ ,‬הם‬ ‫הופיעו בהודעות החיפו ש אחד אייכמן‪.‬‬ ‫זמן קצר לאחר מכן התק שרו ע מי טלפוני ת מבאד אישל‪ .‬היה זה‬ ‫ידידי האמריקני סטיבנס‪ ,‬שביקש מ מני לבוא שמה מייד‪ .‬ה עניין דחוף‪,‬‬ ‫אמר! אין הוא רוצה לומר יותר מכך ב שיחה טלפונית‪.‬‬ ‫בבאד אישל סיפר לי סטיבנס כי מרת וירוניקה ליבל הגי שה בקשה‬ ‫לביודהמ שפט המחוזי במקום להצהרה על־דבד פטירה‪ ,‬לגבי גדו שה‪,‬‬ ‫אייכמן‪ ,‬וזאת ״לטובתם של הילדים״‪ .‬באותה העת היו כל בתי־־המשפט‬ ‫באוסטריה ובגרמניה מוצפים בבק שות מעין אלה‪ .‬אם אשד‪ .‬לא היתה‬ ‫יכולה להוכיח כי בעלה מת‪ ,‬או הוכרז כמת‪ ,‬לא היתד‪ .‬יכולה לקבל גימלה‬ ‫או להינ שא מחדש‪ .‬בתי־המ שפט הוציאו הצהרות מעין אלה באילו כדי‬ ‫לצאת ידי חובה‪ ,‬ולא היו חוקרים בקפדנו ת את הפרשה‪ .‬לעתים היה הבעל‬ ‫ה״נפטר״ חוזר ומופיע במקום‪ ,‬כשהוא חי וקיים‪ ,‬לאחד שנים שעשה‬ ‫במחנה שבויי־מלחמה בברית־המועצות‪ ,‬או לאחר שהסתתר‪.‬‬ ‫משסיפר לי סטיבנס סיפור זה‪ ,‬היי תי אחוז הלם ולא היה בכוחי‬ ‫לה שמיע הגה‪ .‬ברגע שיוצהר ר שמית כי אדולף אייכמן הוא בחזקת נפטר‪,‬‬ ‫ימחק שמו באורח אוטומאטי מכל ר שימות ה״מבוק שים״‪ :‬הוא יחדל‬ ‫מהתקיים‪ .‬תיקו יסגר‪ ,‬והחיפו ש בדחבי־העולם יפסק‪ .‬היה זד‪ .‬צעד מחוכם‪.‬‬ ‫היי תי מ שוכנע כי אייכמן עצמו תיכנן אותו‪ ,‬בסיועה של אשתו‪.‬‬ ‫בתיק־אייבמן שבידי חזרתי וקראתי את העדות שמסר אובד שטורמבאנ־‬ ‫פירר הטל‪ ,‬ומצאתי כי הוא ה שמיע הצהרה־ב שבועה כי הוא ראה אותו‬ ‫ביום הקודם במחנה אבנזיי‪ ,‬ליד באד אישל‪ .‬החלטנו כי סטיבנס י שוחח‬ ‫עם השופט‪ ,‬וינסה לגלות פרטים נוספים בקשר לבקשתה של מרת אייכמן‪.‬‬ ‫ה שופט מסר לו כי פלוני קארל לוקאס‪ ,‬המתגורר בפראג‪ ,‬ברחוב מוליט שד‬ ‫‪ ,22‬שלח הצהרה־ב שבועה כי היה נוכח כאשר אייכמן נורה למוות‪ ,‬בעת‬ ‫הלחימה בפראג‪ ,‬ב־‪ 30‬באפריל ‪ .1945‬סטיבנס ה שיב כי אייכמן הוא פושע‬

‫‪76‬‬

‫איי כ מן ה ח מ ק תן‬ ‫נ אצי מבוקש‪ ,‬וכי נדאה בלא־ספק באוסטריה‪ ,‬חי וקיים‪ ,‬ל א ח ד ו ד‪30‬‬ ‫באפריל ‪ . 1945‬ה שופט נדהם‪ ,‬נבוך‪ ,‬והבטיח מיי ד להאדיך את התקופה‬ ‫הרגילה של ה שבועיים‪ ,‬הנהוגה במקרים מעין אלה‪ ,‬עד כדי ארבעה‬ ‫שבועות‪ .‬עד אז יכול היה סטיבנס להגי ש הוכחות להודעתו‪.‬‬ ‫שלחתי את אחד מאנ שי לפראג‪ .‬תשעה ימים לאחר מכן היתד‪ .‬בידי‬ ‫הידיעה כי קארל לוקאם היה נ שוי למאריה לוקאם‪ ,‬ששמה לפני הני שואין‬ ‫היה ליבל — כלומד אחותה של א שת־אייכמן‪ .‬לוקאם‪ ,‬שעבד באותה עת‬ ‫ב מיניסטריון החקלאות הצ׳כוסלובאקי‪ ,‬היה איפוא גי סו של אייכמן‪ .‬כן‬ ‫גי לינו כי לוקאס קיים קשר עם אחת פראו קאלם באלטאוסזיי‪ ,‬שנתברר‬ ‫כי היא אחות אחרת של א שת־אייכמן‪ .‬המשטרה מצאה את ההתכתבות‬ ‫ביניהם‪ .‬מסתבר כי המשפחה כולה קשרה קשר כדי להוכיח כי אדולף‬ ‫אייכמן הלך לעולמו‪( .‬לאחר לכיד תו של אייכמן ב שנת ‪ 1960‬הודעתי‬ ‫ל שלטונות הצ׳כוסלובאקיים על־דבר ההצהרה־ב שבועה של לוקאם‪ ,‬והוא‬ ‫פוטר מייד מ מיניסט ריון החקלאות)‪.‬‬ ‫ב שובי לבאד אישל‪ ,‬מסרתי את המידע לידי סטיבנס‪ ,‬אשר חזר ו שוחח‬ ‫עם השופט‪ .‬הלה הבטיחו נאמנה כי יסרב להיענו ת לבקשה‪ .‬ב הז מינו אליו‬ ‫את מרת אייכמן‪ ,‬הבהיר לה ה שופט כי יודיע לתובע הציבורי אם תוסיף‬ ‫ותנסה להוליך את ה שלטונו ת שולל‪ .‬היא עזב תו באכזבה מרה‪.‬‬ ‫כיום מאמין אני כי התרומה הח שובה ביותר שתרמתי לחיפו ש אחר‬ ‫אייכמן היתה חיסול האגדה על־דבד מותו‪ ,‬כביכול‪ .‬פו שעי ס‪.‬ס‪ .‬רבים‬ ‫לא יתפסו לעולם‪ ,‬משום שהם עצמם דאגו לכך שיכריזו על פטירתם‪,‬‬ ‫בעוד שלאמיתו של דבר הם חיים באושר‪ ,‬ב שמות מושאלים‪ .‬אחדים מהם‬ ‫התח תנו ללא־ספק עם ״אלמנותיהם״‪ .‬דוגמה אחת לכך שימש המומחה‬ ‫מם׳ ‪ 1‬של היטלד ל״רצח־מתוך־רחמים״‪ ,‬הפרופיסור הד״ר ורנד היידה‪,‬‬ ‫אשר לאחד שהוכרז רשמית כמת התחתן עם א שתרל שעבד‪ .‬לאחר מכן‬ ‫נתפס ואיבד את עצמו לדעת בביודהסוהר‪.‬‬ ‫בקיץ של שנת ‪ 1948‬חזרתי שוב לנירנברג‪ .‬האמריקנים סיפרו לי כי‬ ‫העתק מצולם של תיקו האי שי של אייכמן נמצא סוף־סוף‪ .‬ב תוכו היו שני‬ ‫תצלומים‪ .‬אחד מהם הראה את אייכמן בבגדים אזרחיים‪ ,‬והאחד — במדים‪.‬‬ ‫התצלום המאוחר יותר נעשה ב שנת ‪ .1936‬הממונים על אייכמן דיוו חו‬ ‫עליו דיני ט־ו ח שבונו ת מצויינים‪ .‬הוא גילה‪ ,‬כך אמרו‪ ,‬״נ סיון רב ב שטחו‬ ‫המיוחד״‪ .‬בשום מקום לא נזכר כי ״ שטחו המיוחד״ לא היה אלא‬ ‫ג׳ינו סייד‪ ,‬הפשע של השמדת־עם‪ .‬שלושה תצלומים אלה של אייכמן —‬ ‫ה שניים מתיקו והאחד מידיד תו — היו התצלומים היחידים שהיו בידי‬ ‫הי שראלים ב שנת ‪ , 1960‬בעת שלכדו את אייכמן בארגנטינה‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫המיסמך ה מ עניין ביו תר שמצאתי ב תיקו האי שי של אייכמן היה סיכום‬ ‫״תולדות חיים״ קצר‪ ,‬שהוא עצמו כתב אותו‪ .‬תחת התאריך ״ברלין‪19 ,‬‬ ‫ביולי ‪ 1937‬״‪ ,‬נאמר בו כדלהלן‪:‬‬ ‫ב־‪ 19‬במארס ‪ 1906‬נולד תי בזולינגן‪ ,‬דיינלנד‪ .‬בתורת ילד באתי‬ ‫ללינץ‪ ,‬מקום שם שימש אבי באותה העת מנהל חברת הח שמליות‬ ‫והכוח החשמלי‪ .‬ביקרתי בבית־הספר היסודי‪ ,‬לאחר מכן ע שיתי‬ ‫ארבעה ״זמנים״ בבית־הספר הריאלי‪ ,‬אחר כך שנתיים בביודהספר‬ ‫הפדראלי להנדסה ח שמלית‪ .‬מ־‪ 1925‬עד ‪ 1927‬היי תי מוכר־נוסע‬ ‫מטעם חברת הבנייה הח שמלית של אוסטריה העילית‪ .‬עזב תי אותה‬ ‫מרצוני החופ שי כדי להיע שות הנ ציג האוסטדי־העילי של ח בי ת‬ ‫ואקואום אויל בווינה‪ .‬פוטרתי ממ שרתי ביוני ‪ ,1933‬עת נתגלה‬ ‫שהצטרפתי בח שאי לנ‪.0 .‬ד‪.‬א‪.‬פ‪ .‬הקונסול הגרמני בלינץ‪ ,‬דירק פון‬ ‫לאנגן‪ ,‬אישר עובדה זו במכתב שצורף לתיקי האי שי במפקדת‬ ‫הם‪ .‬ד‪.‬‬ ‫במשך חמש שנים היי תי חבר ה״פרונטק מפפרפראייניגונג״‬ ‫( אידגון פוליטי אנטי־מארכסיסטי) הגדמני־אוסטרי‪ .‬הצטרפתי‬ ‫לנ‪.‬ס‪.‬ד‪.‬א‪.‬פ‪ .‬האוסטרי ב־‪ 1‬באפריל ‪ ,1932‬וגם הצטרפתי לס‪.‬ס‪ .‬בעת‬ ‫ביקורת שנערכה אצל ה ‪.0‬ס‪ .‬האוסטדי־העילי על־ידי הרייכספירר־‬ ‫ס‪.‬ס‪( .‬הלא הוא הימלר) נ שבעתי את שבועת האמונים‪.‬‬ ‫ב־‪ 1‬באוגוסט ‪ 1933‬נצ טווי תי על־ידי הג אולייטד של אוסטריה‬ ‫העילית‪ ,‬החבר בולק‪ ,‬לצאת ל אי מוני הצבאיים במחנה לכפלד‪.‬‬ ‫ב־‪ 29‬בספטמבר ‪ 1933‬הוצבתי ללשכת הקי שור של ה‪ .0.0‬בפאסאו‪.‬‬ ‫ב־‪ 29‬בינואר ‪ 1934‬נצ טוי תי להצטרף ל‪.0‬ס‪ .‬האוסטרי במחנה‬ ‫דאכאו‪ .‬ב־‪ 1‬באוקטובר ‪ 1934‬הועברתי למפקדת הס‪.‬ד‪ .‬בברלין‪,‬‬ ‫<‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫מקום בו אני מ שרת עתה‪.‬‬ ‫(חתום) אדולף אייכמן‬ ‫‪ .0.0‬האופט שארפירר (דב־סמל)‬ ‫אכן‪ ,‬פרשת־חיים דאויה־לציון של קארייריסט ואיש הגיס החמי שי‪ .‬בעת‬ ‫התקופה כולה שתוארה ב״תולדו ת החיים״ של אייכמן היו כל האירגונים‬ ‫הנאציים באוסטריה אי־ליגאליים‪ .‬דבר זה לא מנע את הנאצים מהקמת‬ ‫אירגון צבאי עם מחנות מ שלו ומרכזי־אימונים‪ ,‬שבהם היה הימלר עורך‬ ‫סיורי־ביקורת סדירים‪.‬‬ ‫הכל ידעו מה היו מעלליו של אייכמן ! אני רציתי לדעת מה הביאו‬ ‫׳לעשות זאת‪ .‬שוחחתי עם אנ שים בלינץ אשד ביקרו יחד עמו בבית־הספר‪.‬‬

‫;‪78‬‬

‫איי ב מן ה ח מ ק תן‬ ‫הם סיפרו לי את האניקדוטות המקובלות על־דבר המורים‪ ,‬ועל התעלולים‬ ‫שהפעילו כלפיהם‪ ,‬אולם כאשר שאלתים ב עניין הברם־לכיתה‪ ,‬אייכמן‪ ,‬היו‬ ‫נאלמים־דום‪ .‬הם ידעו כי אני ״צד״ אחר אייכמן‪ ,‬והם לא היו מוכנים‬ ‫אף להודות כי הכירוהו‪ .‬הם נראו כחוששים לדבר‪ .‬אחד האנ שים אמד‬ ‫כי יש להניח את ההעמדה־לדין על פ שעי־מלחמה ל״ שלטונות הנאותים״‪.‬‬ ‫איזו זכות חוקית יש לי‪ ,‬כאזרח פרטי‪ ,‬לרדוף אחר אייכמן י לא טרחתי‬ ‫כלל לה שיב לו‪ .‬האי ש היה אחד מאותם אוסטרים שניחמו איש את דעהו‪,‬‬ ‫לפני שנסתיימה המלחמה‪ ,‬באמרם‪ :‬״אם ננצח‪ ,‬נהיה גרמנים‪ .‬אם לא‪,‬‬ ‫נהיה אוסטרים‪ .‬כך או כך‪ ,‬לא נוכל להפסיד״‪.‬‬ ‫ני סי תי למצוא אנשים שהכירו את אייכמן בעת שנו תיו הבלתי־חוקיות‬ ‫ב שירות הס‪.‬ס‪ ,.‬ב שנות השלושים המוקדמות‪ .‬איש לא היה מוכן לשוחח‬ ‫עמי‪ .‬היה איש אחד — שלא היה חבר המפלגה — אשר ביקר תכופות‬ ‫בבי תו של אייכמן והיטיב להכיר את מ שפחתו‪ .‬הוא קרא בעתוני ם על־‬ ‫אודות הפשעים שביצע אייכמן ופשוט סירב להאמין בהם‪ .‬לא יתכן‬ ‫שהמדובר באותו אדולף‪ ,‬אמר‪ ,‬אותו ברנש שקט‪ ,‬גול מני‪ ,‬חסר־צבע‪ ,‬אשר‬ ‫לעתים כה תכופות נראה היה כאילו נתפס עד־כדי־ שטות לרעיון אחד‬ ‫ויחיד‪ .‬האיש לא הבין כלל עד כמד‪ .‬היטיב לתאר את אייכמן — כמה‬ ‫צדק‪ ,‬ובאותה עת כמה הרחיק עדותו‪.‬‬ ‫למדתי את הספרים שנתפרסמו על־דבד פסיכולוגיודהפ שע‪ ,‬על הנעה‬ ‫וילדותם המוקדמת של פושעים‪ ,‬אולם טעיתי טע‪ 1‬ת א ח ת‪ :‬ח שבתי על‬ ‫אייכמן כעל פו שע פשוט‪ ,‬ולא כן היה הדבר‪ .‬הבעיות של הילדות המוקדמת‬ ‫והסביבה‪ ,‬המובילות כרגיל לחיי פשע‪ ,‬פ שוט לא היו קיימות לגביו‪ .‬בתורת‬ ‫סוכדנו סע מטעם חברת ואקואום אויל עשה עסקים עם יהודים‪ ,‬אך לא‬ ‫היו לו התנסויות בלתי־נעימו ת‪ .‬באוסטריה העילית היו אז לא יותר‬ ‫מ־‪ 1,100‬יהודים‪ ,‬בעת שאייכמן וידידו קאלטנברונר שימ שו אנ שי־‪.0.0‬‬ ‫באורח בלתי־חוקי בלינץ‪ .‬אייכמן לא גילה מעודו תוקפנות כלשהי כלפי‬ ‫היהודים המקומיים‪ .‬הוא לא היה אלא האופט שארפירר נוסף‪ ,‬ציי תן ואפור‪.‬‬ ‫אף במפקדת הס‪.‬ד‪ .‬בברלין לא ידעו בעצם מה לע שות בו‪.‬‬ ‫הוטל עליו לאסוף חומר על־דבר ״הקשר הכלל־עולמי של הבונים‬ ‫החופ שיים״‪ .‬הוא החל לקרוא כל מה שהופיע על הבונים החופ שיים‪,‬‬ ‫ונע שה מעין מומחה לנו שא זה‪ .‬הוא כתב מחקרים ארוכים בהם הציע‬ ‫מה יש לע שות כדי ללחום ב״ק שר״ זה‪ .‬התנועה של הבונים החופ שיים‬ ‫עוררה את ה ת עניינו תו בבעיה היהודית‪ .‬הוא נ שתכנע כי הבונים‬ ‫החופ שיים היו מעין כת יהודית‪ ,‬ה שואפת להשתלט על העולם‪.‬‬ ‫אייכמן החל לקיים כרטסת של בונים־חופ שיים יהודיים חשובים‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫הממונים עליו שיבחו את ה״יסודיו ת״ בה עשה זאת‪ ,‬ואייכמן נעשה יסודי‬ ‫עוד יו תד ב״מחקד‪,‬׳ זה שלו‪ .‬לאחר תקופת־מה נעשה מ עוניין עד בדי‬ ‫כך בבעיה היהודית‪ ,‬עד כי זנח את הבוני ם החופ שיים‪ ,‬והקדי ש את כל‬ ‫מאמציו לחקירת היהודים‪ .‬הוא קדא ספרים ללא־ספור‪ ,‬והפתיע את‬ ‫הממונים עליו בידיע תו האנציקלופדי ת ב שאלות היהדות והציונו ת‪ .‬הוא‬ ‫נע שה משקיף מטעם הגיסטאפו באסיפות יהודיו ת‪ ,‬ונ שלח לחקור את‬ ‫הדובעים היהודיים של ערים שונות‪ .‬שוחחתי עם יהודים הזוכרים את‬ ‫אייכמן מאותם הימים‪ .‬כולם אומרים כי היה שונה מהבדנ שים הרגילים‬ ‫של הס‪.‬ס‪ .‬גי שתו היתד‪ .‬ללא כל ויתורים‪ ,‬אך מתוך נימוסים צונני ם‪ .‬בין‬ ‫המיסמכים שמצאתי בנירנברג כלולה היתד‪ .‬בקשה מטעם אייכמן ל״קרנות‬ ‫מיוחדו ת״ כדי לאפשר לו ללמוד עברית אצל רבי‪ .‬אם כי הוא ציין‬ ‫שהשיעורים לא יעלו אלא שלושה מארקים‪ ,‬כלומר בחצי־חינם‪ ,‬סירבו‬ ‫הממונים עליו להיענו ת לבקשתו‪ .‬אולם עתה היה ידוע אייכמן במפקדת‬ ‫ה‪.0‬ד‪ .‬כ״מומחה העיקרי לענייני ם יהודיים"‪.‬‬ ‫באותה העת‪ ,‬כלומר באמצע שנות השלושים‪ ,‬לא נוסח עדיין פתרון‬ ‫נאצי רשמי ל״בעיה היהודית״‪ .‬ראשי הנאצים הסכימו כי על היהודים‬ ‫יהיה לעזוב את גרמניה‪ ,‬אולם מחנו ת הריכוז כפתרון סופי לא נראו מ יי ן‪.‬‬ ‫היטלד ומרעיו היו מ שוכנעים בדבר כוחה האוניברסאלי והכל־יכול של‬ ‫״היהדו ת העולמית״‪ ,‬והוחלט חגיגי ת כי הדרך הטובה ביותר להתגבר על‬ ‫היהודים היא להוסיף ולהיוודע על־אודותיהם‪ ,‬כך שניתן יהיה להביסם‬ ‫בנשקפ־שלהם‪ .‬האין היהודים בבחינ ת הכוחות הנעלמים הניצבים מאחרי‬ ‫כסאות־המלוכה‪ ,‬וה שולטים האמיתיים בממ שלות העולם? אייכמן החליט‬ ‫לפגו ש את היהודים במעוזם־הם‪ .‬ב שנת ‪ 1937‬נסע לארץ־ישראל‪ ,‬בחברת‬ ‫פלוני אובד שטורמפירר (סגן) האגן‪ .‬מצאתי מסמכים מרובים על נסיעה‬ ‫גורלית זו‪ .‬אייכמן נכנם לארץ־ישראל תוך שימוש ב תעוד ת־ע תונאי‬ ‫מזוייפ ת‪ ,‬המזהה או תו כחבר המערכת של העתון ״ברלינר טאגבלאט"‪.‬‬ ‫לפני צאתו נאסרו בגרמניה יהודים רבים‪ ,‬כבני־ערובה תמורת אייכמן‪,‬‬ ‫שאת שמעו לא שמעו מעודם‪ .‬אייכמן עשה בארץ־ישראל יומיים בדיוק‪,‬‬ ‫וערך ביקור במו שבת הטמפלרים הגרמניים שרונה‪ ,‬ליד תל־אביב‪ ,‬וביי שוב‬ ‫יהודי‪ .‬משם נסע לקאהיד‪ ,‬כדי לפגו ש באמין אל חוסייני‪ ,‬המופתי של‬ ‫ירושלים‪ ,‬שונא יהודים נודע־ל שימצה ומאוהדי הנאצים‪ .‬אחר כך רצה‬ ‫לחזור לארץ־ישראל‪ ,‬אולם ה שלטונות המאנדאטוריים הבריטיים סירבו‬ ‫להניח לו להיכנס ארצה‪ ,‬והוא חזר לברלין‪ .‬אחד מאחיו של אייכמן בלינ ץ‬ ‫סיפר לאחד מי דידי כי במשך ז מ ך מ ה התייחסה המשפחה לאדולף כאל‬ ‫״ ציוני״‪ ,‬משום שלעתים תכופות ח באפ שרות של הגידה י הודי ת בקנה‬

‫‪80‬‬

‫איי כ מן הח מק תן‬ ‫מידה גדול מגרמניה לארץ־ישראל‪ .‬שהותו בת שתי היממות בארץ־י שדאל‬ ‫העלתה באייכמן‪ ,‬לאחר מכן‪ ,‬את הרעיון של טיפוח האגדה כי מוצאו‬ ‫מארץ־י שדאל‪ ,‬ועל כן יודע הוא הכל על־אודות היהודים‪ .‬הצלחתו בכך‬ ‫היתה כה רבה‪ ,‬עד כי יהודים אחדים בבודאפסט‪ ,‬ב שנת ‪ ,1944‬ח שבו כי‬ ‫הוא היה בקי בפילוסופיה הרבנית‪.‬‬ ‫ני סי תי לגלות מתי בדיוק חלה באייכמן התמורה‪ ,‬ממומחה תיאורטי‬ ‫ב ענייני ם יהודיים — ל תליין‪ .‬אולי היתה זו התפתחות הדרגתית‪ .‬כאשר‬ ‫הגיע לווינה בסוף שנת ‪ 1936‬הוא הוסיף עדיין לדבר‪ ,‬ברוב־נימוס‪ ,‬על‬ ‫״הגירה מאולצת״‪ .‬התמורה הגדולה התחוללה עם ליל הבדולח שהתחולל‬ ‫בנובמבר ‪ ,1938‬בעת שהנאצים ציוו על הריסת ה חנויו ת הי הודיו ת וב תי־‬ ‫הכנסת‪ ,‬כדי לנקום על הריגתו של דיפלומאט נ אצי בפאריס‪ .‬ההוראות‬ ‫שהגיעו לווינה מטעם ריינהארד היידריך‪ ,‬ראש הגיסטאפו‪ ,‬ציינו ב מיוחד‬ ‫כי יש להודיע על כך לאייכמן‪ .‬אייכמן מצא לו את ״ייעודו״‪ .‬עדי־דאייה‬ ‫מסדו לאחר מכן כי הוא נראה הולך מבית־כנסת אחד למי שנהו‪ ,‬ופיקח‬ ‫אי שית על ה שמדתם המוחלטת‪ .‬נאמר כי הוא ״עזר ב מו־ידיו״ ונראה‬ ‫״צוהל״‪.‬‬ ‫ימים אחדים לאחר מכן גילו מנ היגי הקהילה הי הודי ת בווינ ה כי‬ ‫כאשר אייכמן הזמינם אליו‪ ,‬שוב לא ביק ש מהם ל שבת מול שולחן־‬ ‫עבודתו‪ .‬נאמר להם לעמוד דום‪ ,‬בריחוק של שלושה צעדים ממנו‪ .‬ב־‪1939‬‬ ‫נסע אייכמן לפראג‪ ,‬הזמין אליו את נ שיא הקהילה היהודי ת שם‪ ,‬ואמר לו‪:‬‬ ‫״על היהודים להסתלק — ובמהירו ת!״ כאשר נאמר לו כי י הודי פראג‬ ‫חיו בעיר זאת מזה ‪ 1,100‬שנה‪ ,‬וכי הם בני המקום מדורי־דורות‪ ,‬צ ע ק‪:‬‬ ‫״בני־המקו ם? אני אראה לך!״ ביום המחרת‪ ,‬יצא המשלוח הרא שון של‬ ‫יהודים למחנה ריכח‪.‬‬ ‫ב שנת ‪ 1941‬שוב לא היה עוד מקום ליהודים‪ ,‬בעולמו של היטלר‪.‬‬ ‫לאחר ועיד ת ו אנזיי * ברא שית שנת ‪ ,1942‬שבה פיתחו המנהיגים הנאצים‬ ‫את ״הפתרון הסופי״ שלהם — רצח־המונים‪ ,‬נצטווה אייכמן להוציא‬ ‫לפועל את פקודותיהם של היטלר ושל הימלר‪ .‬באביב שנת ‪ 1945‬אמר‬ ‫לאחד מאנ שי־מטהו בבוד אפסט‪ :‬״אמות בשמחה‪ ,‬מתוך הידיעה שהרגתי‬ ‫כמעט ששה מיליון יהודים״‪.‬‬ ‫לא צדקתי בעת שחיפ שתי אחר מניע‪ ,‬ב שנו תיו הרא שונות‪ .‬לא היה‬ ‫כל מניע‪ ,‬לא היתד‪ .‬כל שנאה‪ .‬הוא לא היה אלא התוצר המושלם של‬ ‫ה שיטה‪ .‬כא שד אחדים מהכפופים לו לא היו מוכנים להוסיף ולמלא את‬ ‫״תפקידם״ בתחום הרצח ההמוני‪ ,‬אמר להם איי כ מן‪ :‬״אתם בוגדים ברצונו‬ ‫• ראה נספח‪ :‬ועידת ואנזיי‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫של הפירר״‪ .‬הוא היה ממלא אותו תפקיד‪ ,‬אילו היה מצטווה להרוג את‬ ‫בל הגברים ש שמותיהם החלו באות פ‪ /‬או ב‪ /‬או את כל אדומי־ה שיער‪.‬‬ ‫הפידד צדק תמיד‪ ,‬והיתד‪ .‬זו חוב תו של אייבמן לוודא בי פ קודו תיו של‬ ‫הפירד תצאנה לפועל‪.‬‬ ‫באביב שנת ‪ 1948‬היי תי מסוגל לשחזר במדוייק את מסעו של אייבמן‬ ‫בסוף המלחמה‪ .‬הוא הגיע לתרזיינ שטאדט ב־‪ 20‬באפריל‪ ,‬ושהה שם עד‬ ‫ה־‪ 27‬בו‪ .‬ביום המחרת היה בפראג‪ ,‬ב־‪ 29‬היה בבודיוביצ׳ה‪ ,‬ב־‪ 1‬במאי במחנה‬ ‫אבנזיי שליד באד אישל‪ ,‬וב־‪ 2‬במאי באלטאוסזיי‪ ,‬מקום שם שהה עד‬ ‫ו ד‪ 9‬במאי‪ .‬לאחר מכן הסתתר מרצונו במחנות־מעצד אמריקניים‪ ,‬עד‬ ‫סוף יוני‪ ,‬בעת שנמלט מן המחנה בחאם‪ .‬אזי הסתתר לו במשך תקופת‬ ‫מה אי־שם בצפון גרמניה‪ .‬עובדה זו נתא שדה לאחר מכן על־ידי שני‬ ‫מנהיגים חשובים של ה‪.0‬ס‪ ,.‬אחד מהם הס‪ ,‬מי שהיה מפקד או שוויץ‪ ,‬אשד‬ ‫הוסיף לעמוד בקשר עם אייכמן בצפון גרמניה‪ .‬משם נסע אייכמן לאחד‬ ‫מדודיו בזולינגן‪ ,‬ושהה אצלו‪ .‬פעם באו ה שלטונות הבריטיים לחקור את‬ ‫דודו של אייכמן‪ ,‬בעת שאייכמן עצמו הסתתד בבית‪ .‬הדוד לא מסר להם‬ ‫דבר‪ .‬אולם אייכמן החליט לחזור לחבל אוסזיי‪ ,‬מקום שם חש עצמו בטוח‬ ‫יותר מאשר בכל מקום אחר‪.‬‬ ‫אחד מעוזרי הקרובים אלי ביו תר באותה עת היה דב־סדן ג ר מני‬ ‫לשעבר‪ ,‬מאנ שי הוורמאכט‪ .‬ברא שונה לא שש לסייע לי‪ ,‬ב א מרו‪ :‬״אל־לי‬ ‫להכתים את מדי״‪ ,‬ובהעלותו את רוח ה״קאמראד שאפט״ (חברות־הלוחמים)‪.‬‬ ‫אמרתי לו שחברות־הלוחמים מסתיימת במקום שבו מתחיל הפשע‪ .‬אני‬ ‫עצמי לא אציל את חברי‪ ,‬אשר ביצעו פשעים במחנה ריכח‪ ,‬אמרתי לו‪.‬‬ ‫רב־הסרן ביקר אצל חברים אחדים בגרמניה‪ ,‬ו שוחח עם אנ שי ‪.0.0‬‬ ‫רבים‪ .‬כאשד חזר ללינץ אמר לי כי אייכמן הוא ״ה שנוא ביו תר בקרב אנ שי‬ ‫הס‪.‬ס‪ ,.‬משום השם הרע שיצא לחיל זה בגללו״‪ .‬דעתם של כל אנ שי‬ ‫ה‪.0‬ס‪ .‬לשעבר‪ ,‬וחברירל שעבר של אייכמן‪ ,‬היתד‪ ,‬כי הוא מסתתר אי־שם‬ ‫בחבל אוסזיי‪ .‬בג מונדן הסמוכה היתד‪ .‬מצויה מפקדתו של ״ שפינה״‬ ‫(העכבי ש)‪ ,‬אירגון המחתרת הנאצי‪.‬‬ ‫מעולם לא הטלתי ספק בעובדה כי א שתו של אייכמן ו אביו ידעו בכל‬ ‫עת את מקום־המצאו‪ ,‬אם כי מעולם לא קיבלו מ מנו מכתבים‪ .‬לאחד‬ ‫המלחמה קויימה צנזורת־דואר קפדנית‪ ,‬וחיל הריגול הנגדי תפס את‬ ‫התכתובת של מרת אייכמן באלטאוסזיי ו אביו של אייכמן בלינץ‪ .‬לא‬ ‫היו במכתבים אלה שדרים חשודים‪ ,‬לא היו כל מכתבים שנכתבו בצופן‬ ‫אישי‪ .‬כאשר כל הנאצים לשעבר נצטוו להירשם‪ ,‬ב שנת ‪ ,1947‬הודו שלושה‬

‫‪82‬‬

‫איי כ מן ה ח מ ק תן‬ ‫מבני מ שפחת אייכמן בחברות במפלגה‪ .‬אייכמן האב הצטרף למפלגה במאי‬ ‫‪ , 1938‬חוד שיים לאחר ה״אנ שלוס״‪ .‬האח אוטו הצטרף למפלגה ולס‪.‬א‪.‬‬ ‫באותה שנה‪ .‬האח פדידריך הצטרף למפלגה ו ל‪.3‬א‪ .‬ב שנת ‪. 1939‬‬ ‫האמריקנים חקרו אותם‪ ,‬אך לא גי לו נימוקים להעמדתם לדין‪ .‬הם היו‬ ‫חברינדנספחים‪ ,‬נעדרי ח שיבות כלשהי‪.‬‬ ‫משפחתה של מרת אייכמן היתד‪ .‬שייכת לקבוצה שונה לגמרי‪ .‬קרוביה‬ ‫בצ׳כוסלובאקיה החלו מ שג שגים בעת המי שטר הנאצי‪ .‬מדי חודש בחוד שו‬ ‫היתה מדת אייכמן מקבלת המחאת דואר של ‪ 1,000‬שילינגים (כ־‪ 120‬ל״י)‬ ‫מתמיה‪ ,‬אולם אנו הנ חנו כי היא קיבלה כסף גם ממקורות אחרים‪ ,‬אולי‬ ‫אף ממ שפחתה־היא‪.‬‬ ‫ב־‪ 20‬בדצמבר ‪ 1949‬בא לבקרני קצין בכיר במ שטרת אוסטריה‪ ,‬במרכז‬ ‫ה תיעוד שבלינץ‪ ,‬והציע כי נ שווה את תי קינו ב שאלת אייכמן‪ .‬האוסטרים‬ ‫ה א מינו כי אייכמן מסתתר בסביבו ת הכפר גרונדלזיי‪ ,‬כ־‪ 3‬עד ‪ 4‬קילומטרים‬ ‫מאלטאוסזיי‪ .‬יש בתים מבודדים בגרונדלזיי‪ ,‬ה שוכן על גדו ת הנהר בעל‬ ‫אותו השם‪ ,‬שארכו כ־‪ 7‬קילומטרים‪ .‬אמרתי לאו תו קצין כי חודשים אחדים‬ ‫קודם לכן גילה אחד מאנ שי באלטאוסזיי מכוני ת מדצדס שחורה‪ ,‬בעלת‬ ‫מספר־די שוי אוסטדי־עילי‪ ,‬באה מעבד גרונדלזיי‪ .‬היא עצרה לדקות‬ ‫מספר ליד הבית שבפי שרדורף ‪ ,8‬מקום בו התגוררה מדת אייכמן‪ .‬איש‬ ‫במעיל גשם כבד אשר‪ ,‬כפי שאמר המודיע שלי‪ ,‬״נראה כי הו די׳‪ /‬שהה בבית‬ ‫דקות מספר‪ ,‬וחזר והסתלק לו במרצדס השחורה‪ .‬יתכן כי היה זה אייכמן‪.‬‬ ‫קצין המשטרה הסכים עמי‪ .‬המשטרה היתד‪ .‬מ שוכנעת כי אייכמן קיים‬ ‫קשר הדוק עם תא מחתרתי נאצי ב שטירייה‪ .‬אי ש־מטהו לשעבר‪ ,‬אנ טון‬ ‫בודגר‪ ,‬בדה ממחנה גלאזנבארך ב שנת ‪ ,1947‬ועתה הוא משמש כבלדר בין‬ ‫אייכמן לבין המחתרת‪ .‬כל תא היה מורכב מחמישה אנ שי ם; כל אחד‬ ‫מהם הכיר רק חמישה חברי־מחתרת אחרים‪ .‬היו להם מגעים עם אירגון‬ ‫ניאו־נ אצי אחר‪ ,‬הידוע בשם ״זכסג שטיר ך (ששת הכוכבים)‪ .‬משטרת‬ ‫אוסטריה קיוותה כי מאסרו של אייכמן יערער את הרשת כולה‪.‬‬ ‫קצין המשטרה חזר וביקר אצלי למחרת היום‪ .‬המשטרה גילתה כי‬ ‫אייכמן עומד לבלות את עדב ה שנה החדשה בחברת מ שפחתו באלטאוסזיי‪.‬‬ ‫היא התכוונה לערוך פ שיטה על הבית בעת שהותו בו‪ ,‬וביקשה מ מני‬ ‫להצטרף לפ שיטה‪ .‬ה תוכני ת היתה צריכה להי שאר ח שאית לגמרי‪ .‬ערב‬ ‫השנה החדשה הוא יום הולדתי‪ ,‬לא יכולתי להעלות על דעתי מתנת־יום־‬ ‫הולדת נאה יותר מאשר מאסרו של אייכמן‪.‬‬ ‫באותה עת היה י שראלי צעיר נו הג לבקר תכופות במרכז ה תיעוד‬ ‫שלנו‪ .‬בתורת ילד היגר עם הוריו מגרמניה לארץ־ישראל‪ ,‬לחם ב שורות‬

‫‪83‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫צבא־ההגנה לי שראל בע ת מלחמת העצמאות‪ ,‬והיה עתה בעיצומו של מסע־‬ ‫ה שתלמות באירופה‪ .‬הוא היה נלהב ביותר‪ ,‬כתו שב של מדינה צעידה‬ ‫ביותד‪ ,‬וגילה עניין מרובה בעבודת מרכז התיעוד‪ ,‬בעיקר בקשר לפרשת‬ ‫אייכמן‪ .‬סיפרתי לו — ועתה מבין אני כי היה זה מעשה של שטות — כי‬ ‫י תכן שאייכמן יהיה בקרוב במאסר‪ .‬כאשר שמע כי אני נוסע לאלטאוסזיי‪,‬‬ ‫מקום שם מתגוררת א שתו של אייכמן‪ ,‬ביק ש מ מני לקחתו עמי‪ .‬״הדי‬ ‫תמיד תוכל לנצל עוד זוג י דיי ם׳‪ /‬אמר‪ .‬י צ אנו ב־‪ 28‬בדצמבר‪ .‬שהינו‬ ‫במלון ״אדצהרצוג יוהאן״ בבאד אוסזיי‪ ,‬המרוחקת כשלושה קילומטרים‬ ‫מאלטאוסזיי‪ .‬המשטרה האוסטרית הציבה ששה בלשים באכסניו ת שונות‪.‬‬ ‫הזהרתי את הי שראלי הצעיר שלא להסתובב בשטח‪ ,‬ומעל לכל — שלא‬ ‫לשוחח עם תו שבי המקום‪ .‬באותו ערב‪ ,‬בלא ידיע תי‪ ,‬הוא ביקר במועדון‬ ‫לילה‪ ,‬מקום שם נהנה ביו תד וסיפר לכל הנערות כי הוא בא מישראל‪ .‬הם‬ ‫התר שמו כראוי‪ .‬שכן איש מתו שבי באד אוסזיי לא ראה קודם לכן י שראלי‬ ‫אמיתי‪ ,‬חי‪.‬‬ ‫בבוקר ה־‪ 31‬בדצמבר פג שתי את קצין המשטרה הממונה על ה עניין‪.‬‬ ‫אנ שיו עתידים היו להיות במקומות שהוקצו להם בשעה ‪ 9.00‬בדיוק‪ .‬הם‬ ‫כבר שמרו על הדרך המובילה מגרונדלזיי לאלטאוסזיי‪ ,‬והבית שפו‬ ‫התגוררה מרת אייכמן‪ .‬ב שובי לבירדהמלון אמרתי לי שראלי הצעיר שלא‬ ‫יצא את חדרו לפני חצות הליל‪ .‬הבטחתי שאתקשר עמו כאשר י היו בפי‬ ‫בשורות‪ .‬בשעה תשע הצטרפתי לקצין המשטרה ולאי ש שנילווה אליו‪.‬‬ ‫בכל האכסניו ת ובתי־המלון‪ ,‬וברבים מהבתים‪ ,‬נ חוג ערב ה שנה החדשה‬ ‫בהמולה רבה‪ ,‬במוסיקה ומתוך צחוק מתרונן‪ .‬אנו לבדנו ה מ תנו לחגיגה‬ ‫מ שלנו‪ .‬הבלש ניג ש לטלפון‪ ,‬התקשר עם פי שרדורף ‪ ,8‬וביק ש לדבר עם‬ ‫מרת ליבל‪ .‬לאחר שהוודמ ה אמד קול של א שה‪ :‬״האם זה אתה ז האם‬ ‫באמת תבוא הערב?׳׳ הבלש הני ח ב שקט את השפופרת‪ .‬מרת אייכמן‬ ‫ציפתה לביקור‪.‬‬ ‫בשעה עשר ליווי תי את קצין המשטרה בסיבוב שערך‪ .‬ערכנו ביקורת‬ ‫אצל הבלשים בכל העמדות‪ ,‬והצצנו לאכסניות שלאורך הכביש‪ .‬הערב‬ ‫היה צונן ביותר‪ ,‬ורעדנו מקור‪ .‬חזרנו למלון ״אדצהדצוג יוהאן״‪ ,‬כדי‬ ‫ללגום תה חם‪ .‬פתחתי את הדלת של מסבאת בי ת המלון‪ ,‬וני צ ב תי‬ ‫כאחוז־רעם‪ .‬הי שראלי הצעיר י שב ליד שולחן גדול‪ ,‬לגם משקה בחברת‬ ‫בני המקום‪ ,‬ו שוחח עמם על הי שגי־הגבורה של צבא־ההגנה לישראל‪.‬‬ ‫קצין המשטרה החל רוטן‪.‬‬ ‫״אין זה מוצא חן ב עיני‪ .‬אם תצא ה שמועה כי י שראלי צעיר נמצא‬ ‫בעיר‪ ,‬י תכן ‪" ------------‬‬

‫‪84‬‬

‫איי כ מן ה ח מ ק תן‬ ‫״השעה היא אחדי עשר״‪ ,‬אמרתי‪ .‬״שום דבר שלא־כ שודה אינו יכול‬ ‫להתרחש עתה״‪.‬‬ ‫״אכן‪ ,‬אני מקווה לכך בכל לבי״‪ ,‬אמד קצרות‪.‬‬ ‫בשעה עשר וחצי י צ אנו שוב‪ .‬כא שד הג ענו לאכסניה הבאה‪ ,‬מסר‬ ‫הבלש כי אנ שים מדברים על־דבד הי שראלי שהגיע לבאד אוסזיי‪ .‬בבי ת־‬ ‫המרזח הבא הם דיברו כבד על־אודות קבוצת הי שראלים שבאה למקום‪.‬‬ ‫קצין המשטרה הביט בי בעיניי ם נוקבות‪ ,‬אך לא אמד דבר‪ .‬קיללתי את‬ ‫עצמי‪.‬‬ ‫השעה היתד‪ .‬אחת־עשרה‪ .‬אם רצה אייכמן להיות בחברת בני מ שפחתו‬ ‫בחצות‪ ,‬חייב היה לצאת עתה את גרונדלזיי‪ .‬המ תנו עוד עשרים דקות‪,‬‬ ‫שנראו ב עינינו כעשרים שנה‪ .‬איש לא הוציא הגה מפיו‪ .‬ב שעה ‪ 11.30‬בא‬ ‫בלש במרוצה מכיוון ג דונדלזיי ואמד מ שהו לקצין‪.‬‬ ‫קצין המשטרה הביט בי‪ ,‬כרוצה לו מ ר‪ :‬״הן אמרתי לך כי כך יקרה״‪,‬‬ ‫ו אמר‪ :‬״חו ש שני כי הכל נסתיים‪ .‬דומה כי מי שהו הזהיר את אייכמן״‪.‬‬ ‫נעצ תי בו מבטים‪ ,‬בלא שאהיה מסוגל לומד מלה‪ .‬הוא ביקש מהבלש‬ ‫לחזור על הדיו־וח שבון שלו‪.‬‬ ‫״בשעה ‪ 11.30‬התקרבו שני אנ שים זה לזה‪ ,‬על הכבי ש המוביל‬ ‫מגרונדלזיי‪ .‬חשוך שם ביותר‪ ,‬אך יכול תי להבחין בהם‪ ,‬על רקעו הלבן של‬ ‫השלג‪ .‬הם היו מרוחקים מ מני כ־‪ 150‬מטרים* אני הסתתרתי מעבר‬ ‫לעצים שב שולי הכביש‪ .‬לפתע בא איש אחר במרוצה‪ ,‬מעבר גרונדלזיי‪,‬‬ ‫וצעק משהו‪ .‬הם עצרו‪ ,‬הוא הצטרף אליהם‪ ,‬ו שניו ת אחדות לאחר מכן‬ ‫רצו כל השלושה חזרה״‪.‬‬ ‫הקצין ראה את סבר־פני האומלל‪ .‬״אל־נא תיקח זאת ברצינו ת רבה‬ ‫בל כך‪ .‬עתה יודעים אנו איזו היא קבוצת הבתים שממנה הם באו‪ .‬אין‬ ‫לנו צווי־חיפו ש‪ ,‬לערוך חיפו שים בבתים‪ ,‬ו איני יכול להתקדם ב ענין זה‬ ‫בלא הוראות‪ ,‬אך כי סינו את אייכמן‪ .‬אשאיר כאן שנים מאנ שי‪ ,‬ואחזור‬ ‫ללינץ כדי לבקש הוראות נוספות״‪ .‬הוא הניע בכ תפיו ו א מ ר‪ :‬״אולי היתה‬ ‫זו טעות להביא לכאן את הי שראלי הצעיר‪ .‬או אולי הוזהר אייכמן מסיבה‬ ‫אחרת‪ .‬איני יודע״‪.‬‬ ‫עשר דקות לאחד חצות הזדנו לבאד אוסזיי‪ .‬הרחובות היו מלאים‬ ‫באנ שים מרעי שים‪ .‬שיכורים קראו ״ שנה טובה״‪ .‬נ שמעו צלילי מוסיקה‪,‬‬ ‫וגביעי־זכוכי ת מתנפצים‪ .‬לא רציתי לראות איש‪ .‬חזרתי לחדרי‪ ,‬ו שכבתי על‬ ‫מי ט תי בלא להסיר את בגדי‪ .‬היי תי אומלל עד מאוד‪ .‬מתנת־יוברההולדת‬ ‫■שלי היתה מרוחקת מ א תנו ‪ 150‬מטרים בלבד‪ .‬איבדנוהו ; עתה‪ ,‬לעולם לא‬ ‫‪.‬נחזור ונלכדנו‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי נ י נ ו‬

‫שבוע לאחר מכן הודי עני קצידמ שטרה אוסטרי כי הם וי תרו על המשך‬ ‫החיפו שים‪ .‬הם קיבלו ידיעו ת כי אדולף אייכמן נעלם מחבל אוסזיי‪.‬‬ ‫לגבי ״ צייד אייכ מ ך‪ ,‬היתה שנת ‪ 1950‬שנה שחונה‪ .‬המלחמה הקרה‬ ‫הגיעה ל שיאה‪ ,‬ובעלווד הברי ת לשעבר התחפרו מ שני צידי מסך הברזל‪.‬‬ ‫האמריקנים היו עסוקים מעל־לדא ש במלחמה בקוריאה‪ .‬איש לא היה‬ ‫מ עוניין באייכמן או בנאצים‪ .‬כאשד שני נאצים היו נפג שים‪ ,‬באותם‬ ‫חודשים‪ ,‬היו נוהגים לו מר‪ :‬״רוח חדשה מנ שבת!״‪ ,‬והיו טופחים איש על‬ ‫שכם רעהו‪ .‬ידיעו ת־ע תונו ת ד מיוניו ת‪ ,‬בקשר לאייכמן‪ ,‬החלו מופיעות‬ ‫בעתוני־הסנסאציה‪ .‬הוא נראה בקאהיר‪ ,‬בדמ שק‪ ,‬נאמד כי הוא מקים‬ ‫לגיון גר מני לטובת הערבים‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬ידע תי כי סיפורים אלה מצוצים‬ ‫מן האצבע‪ .‬איש ששנא תמיד כי יצלמוהו לא יופיע באור הזרקורים‪.‬‬ ‫התיק הגדול של אייכמן היה מונח עדיין על שולחני‪ .‬קשה היה לי‬ ‫ביותר אף להעיף בו מבט‪ .‬היי תי מ שוכנע כי אייכמן שוב אינו באירופה‪.‬‬ ‫הפ שיטה שלא־עלתה־יפה בערב ראש ה שנה שכנעה אותו‪ ,‬בוודאי‪ ,‬כי‬ ‫הסכנה הכרוכה בהי שארותו באירופה רבה מדי‪ .‬הינ ח תי כי א ו ד י ס ה‬ ‫טיפל בו כהלכה‪ .‬סביד היה כי הוא מסתתר במזרח התיכון‪ ,‬מקום בו הגו‬ ‫לו ידידי ם ומעריצים בקרב העולם הערבי‪ .‬עתה לא היה דבר שיכולתי‬ ‫לעשותו‪ .‬רוב עמיתי־לעבודה‪ ,‬שפעלו בהתנדבות‪ ,‬עז בוני והחלו בחיים‬ ‫חדשים‪ .‬האמריקנים שהיו מגיעים לאירופה בימים אלה שוב לא גי לו‬ ‫עניין באייכמן‪ .‬כאשר התחלתי לדבר על־אודותיו‪ ,‬היו פניהם עוטו ת‬ ‫הבעה של שיעמום‪ .‬או שהיו מביטים בי בהירהורים דבי־מ שמעות‪ .‬אחד‬ ‫מהם רמז כי אני סובל‪ ,‬כנראה‪ ,‬מתסביך־רדיפה‪.‬‬ ‫״אין אתה יכול לרדוף אחד רוח־מת‪ ,‬ויזנטל‪ .‬מדוע לא השכח את כל‬ ‫הפר שה?״ אמר‪.‬‬ ‫בינו אר ‪ 1951‬פג שתי אחד מאנ שי האבווהר‪ ,‬לשעבר‪ ,‬שאכנהו בשם‬ ‫אלברט‪ .‬היו לו מודעים אחדים מקרב אנ שי א ו ד י ס ה‪ ,‬והוא סיפר לי כי‬ ‫אייכמן נראה ברומא‪ ,‬בחוד שים האחרונים של קיץ ‪ ,1950‬כלומד חוד שים‬ ‫מספד לאחד שעזב את חבל אוסזיי‪ .‬אייכמן נו תב בוודאי לעיר זו בנ תיב־‬ ‫המנזרים‪ .‬אלברט עמד לצאת לרומא‪ ,‬והבטיח לנסות לגלות מה אירע‪.‬‬ ‫המ תנ תי לו בקוצר־רוח‪ .‬ב שובו הזד ובא לראותני‪ ,‬בפברואר‪.‬‬ ‫״י ש תיאורים שונים לגבי בריח תו של אייכמן‪ .‬הכל מסכימים כי הוא‬ ‫הגיע לרומא בסיועה של ועדה קרואטית‪ ,‬שבראשה עמדו ידידיו־ל שעבר‬ ‫של אנטה פ אבלי ץ‪ /‬מנ היג הממשלה הקרואטית ששיתפה פעולה עם‬ ‫הנאצים‪ .‬אייכמן לא התגורר‪ ,‬כמובן‪ ,‬בבי ת־מלון ז הוא הסתתר כנראה‬

‫‪86‬‬

‫איי כ מן ה ח מ ק תן‬ ‫באחד המינזרים‪ .‬שם קיבל תעודודז הו ת של הוואתיקאן‪ ,‬שחייב היה‬ ‫להחזיק בה למען יקבל אשרה לאחת מארצות דרוכראמריקה״‪.‬‬ ‫א מד תי‪ :‬״ובכן‪ ,‬האם אתה בטוח כי המדובר בדרונדאמריקה ? האם לא‬ ‫נסע למזרח ה תיכון?״‬ ‫אלברט הניע ראשו לשלילה‪ .‬״רוב הנאצים שמצאו לעצמם מקלט ארעי‬ ‫ברומא נ שלחו לאחד מכן לדרום־אמריקה‪ .‬אנו סבורים כי אייכמן הצטרף‬ ‫לקבוצה בת אנ שים אחדים‪ ,‬כנראה בשם מושאל‪ .‬מ שלוחים קבוצתיים אלה‬ ‫יוצאים לבראזיל ולארגנטינה״‪.‬‬ ‫לא היו לי האמצעים הנאותים כדי לערוך חיפו שים בבראזיל או‬ ‫בארגנטינה‪ ,‬אמד אדם שאת שמו הנוכחי לא ידע תי‪ ,‬וא שד אף לא היי תי‬ ‫מסוגל לתארו במדוייק‪ ,‬משום שהתצלום האחרון שלו שהיה בידי נעשה‬ ‫ארבע־עשרה שנה קודם לכן‪ .‬תקוותי היחידה היתה מ שפחתו של אייכמן‪.‬‬ ‫באחד הימים ינסה לחזור ולהקים קשר עם א שתו באלטאוסזיי‪ ,‬מקום‬ ‫שם ביקרו הילדים בבית־הספר‪ .‬באחד הימים ע שוי הוא לנסות להביאם לידי‬ ‫כך שייסעו כולם לדרוכראמריקה‪.‬‬ ‫בסתיו של שנת ‪ ,1951‬לאחר שמכרתי סידרת מאמרים על־דבר הזהב‬ ‫של אייכמן‪ ,‬וציידי־המ טמון של אלטאוסזיי‪ ,‬לכתבי־עת אחדים‪ ,‬בא אלי‬ ‫אורח‪ .‬מזכירתי מסרה לידי את כרטיכדהביקוד שלו‪ :‬היינריך פון קלימרוד‪.‬‬ ‫גבר צנום‪ ,‬לבו ש־כהלכה‪ ,‬שמנהגו כמנהג אנ שי־צבא‪ ,‬נכנם למ שרדי‪ ,‬החווה‬ ‫קידה כדת וכדין‪ ,‬ושאל האם יוכל לשוחח ע מי ״בגילוי לב״‪ .‬ביק שתי‬ ‫מ מנו לשבת‪.‬‬ ‫״קראנו את מאמריך‪ ,‬ו אנו מתרשמים מידיעתך המעמיקה בנו שא עדין‬ ‫זה‪ .‬היינו רוצים להציע לך עיסקה״‪.‬‬ ‫שאלתי למי כוונ תו במלה ״אנו״‪.‬‬ ‫״הר שית לי לדבר בגילוי־לב‪ .‬אני מייצג קבוצה וינ אי ת של אנ שי ס‪.‬ס‪.‬‬ ‫לשעבר‪ .‬האינטרסים שלנו מצטלבים בנקודה אחת‪ .‬אנו יודעים כי אתה‬ ‫אידיאליסט קנאי‪ .‬אתה רוצה למצוא את אייכמן‪ ,‬כדי להעמידו לדין‪ .‬אנו‬ ‫גם כן מעונייני ם לגלותו‪ ,‬מסיבה אחרת‪ .‬אנו רוצים את זהבו של אייכמן‪.‬‬ ‫אני סבור שנוכל להקים בינינו שיתוף־פעולה מועיל״‪.‬‬ ‫נאלמתי דום‪ ,‬ולא יכול תי להוציא הגה מפי‪ .‬הוא הציע כי אסייע‬ ‫לו לה שיג את הזהב שאייכמן ואנ שיו נ טלו מאצבעותיהם ומפיותיהם של‬ ‫מיליוני יהודים שהובלו לתאי־הגאזים‪ .‬אולי לא הבין כהלכה את שתיקתי‪,‬‬ ‫משום שהמשיך ואמר ‪ :‬״אין אנו דואים שום סיבה מדוע ברנ שים מפוקפקים‬ ‫כה רבים‪ ,‬המתגוררים בסביבת אלטאוסזיי‪ ,‬יתע שרו‪ ,‬בעת שרבים מחברינו‪,‬‬ ‫מוו תיקי ה‪.0‬ס‪ ,.‬חיים בדוחק‪ .‬אנו רוצים שהחלוקה תהיה חלוקת־צדק‪.‬‬

‫‪87‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫של אייכמן‪ .‬אנו‬ ‫בהיו תו ברומא‪.‬‬ ‫אנו יודעים את‬ ‫בדרונדאמדיקה‬

‫יודעים ש שני כמרים‪ ,‬האב‬ ‫אנו מכידים את ה מינזד‬ ‫שמו הנוכחי של אייכמן‪,‬‬ ‫שיוכלו לסייע לנו‪ .‬ובכן‪,‬‬

‫אנו יודעים רבות על בריחתו‬ ‫ובר והאב בנד טי‪ ,‬סייעו לו‬ ‫הק אפוצ׳יני שבו הסתתר‪ .‬אין‬ ‫אך יש לנו עמיתים וחברים‬ ‫האם נעשה את העיסקה ?״‬ ‫ני סי תי להרוויח זמן‪ ,‬ו שאלתי את קלימדוד מה מע שיו בעת הנוכחית‪.‬‬ ‫״ אני אחד ה שותפים בחברה ליבוא וליצוא‪ .‬יש לנו יחסים טובים‬ ‫מאוד עם הרוסים‪ .‬הצלחנו למכור חומרים אסטרטגיים למדינו ת הקומוניס ­‬ ‫טיות‪ ,‬על־אף האמבארגו האמריקני‪ .‬י תכן ש שמעת על דבר ״הליגה‬ ‫הנאציונאלי ת״‪ ,‬קבוצה של נאציונאל־סוציאליסטים ל שעבר הפועלת ב שיתוף‬ ‫פעולה עם הקומוניסטים‪ .‬אין אנו מ שתייכים לליגה‪ ,‬אך יש לנו מהלכים‬ ‫בחוגים רבים‪ .‬תיטיב לע שות אם תקבל את הצעתנו‪ .‬אין אתה זקוק‬ ‫לזהבו של אייכמן‪ .‬אתם היהודים‪ ,‬הרי יש לכם כסף רב‪ .‬אתם תקבלו‬ ‫את אייכמן‪ ,‬ו אנו — את זהבו״‪.‬‬ ‫לא נ עני תי להצעה מחניפה זו‪ ,‬אך קשה היה להבהיר לו מדוע‪ .‬פ שוט‬ ‫לא פעלנו באו תו הגל‪ .‬אמרתי לו כי אין אני נוהג לשתף פעולה עם‬ ‫קבוצה של אנ שי־‪.0‬ס‪ .‬לשעבר‪ ,‬המ שתפים פעולה עם הקומוניסטים‪ .‬לא‬ ‫יכולתי‪ ,‬אמרתי‪ ,‬לע שות עיסקה כל שהי בקשר לזהב שאינו שייך לי —‬ ‫ושלא היה שייך גם לאייכמן‪ .‬כל מה שאני יודע הוא‪ ,‬שחלק מהזהב‬ ‫נבע‪ ,‬אולי‪ ,‬מ שמונים ותשעה קרובי־המ שפחה שלי‪ ,‬שנרצחו על־ידי אנ שיו‬ ‫של אייכמן‪.‬‬ ‫לאחר הפסחא של שנת ‪ 1952‬התקשר ע מי אחד מידידי‪ ,‬מהעיירה‬ ‫אלטאוסזיי‪ .‬מרת אייכמן ובני ה נעלמו‪ .‬שלושת הנערים לא חזרו לביודהספר‬ ‫לאחר חופ שת־החג‪.‬‬ ‫הודעתי לאמריקנים ולמשטרה האוסטרית‪ .‬הכל תהו מדוע נטלה מרת‬ ‫אייכמן את הנערים מבית־ספרם‪ ,‬באמצע שנת הלימודים‪ .‬בלא תעודות‬ ‫מתאימות לא י תקבלו בשום בית־ספר אחד באוסטריה או בגרמניה‪.‬‬ ‫המשטרה האוסטרית גילתה מ שהו שנמצא לאחר חפירות שנערכו‬ ‫בקדקע‪ ,‬ליד פי שרדורף ‪ .8‬עד עצם היום הזה איני יודע האם היה זה זהב‪,‬‬ ‫מיסמכים‪ ,‬או מ שהו אחד‪ .‬התחלתי לבדוק מי הו שניפק למרת אייכמן‬ ‫דרכון‪ .‬היא היתה רשומה באלטאוסזיי כ״ודוניקה ליבל‪ ,‬אזרחית גרמני ת״‪.‬‬ ‫באמצעות ה״דויט שה פידזודג שטללה״ ( אי רגו ך סעד גרמני) שבגדאץ‪ ,‬ניפקה‬ ‫הקונסוליה הגרמנית בעיר זאת דרכונים גרמניים לוירוניקה ליבל ול שלושת‬ ‫בניה‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫איי כ מן ה ח מ ק תן‬ ‫שכר־הדירה החוד שי הוסיף עדיין להיו ת משולם‪ ,‬תמורת הבית באלט־‬ ‫אוסזיי וכל הרהיטים נ שארו בו‪ ,‬אולם לא היה בכך כדי להוליד־ שולל את‬ ‫השכנים‪ .‬אחדים מהם סיפרו לי כי האייכמנים נ סעו לבראזיל‪ .‬אחרים טענו‬ ‫כי שמעו שמדת אייכמן נסעה לזינדולפהיים שבבאוואריה‪ ,‬כדי ״לגור עם‬ ‫אמה״‪ .‬כרגיל‪ ,‬ה שמועות שדווחו באלטאוסזיי לא נתא שרו לעולם‪ .‬איש לא‬ ‫דאה את מרת אייכמן בבראזיל‪ ,‬והיא לא היתד‪ .‬כלל בזינדולפהיי ם‪ ,‬ובזה‬ ‫נס תיימה הפרשה‪.‬‬ ‫ב שנת ‪ 1948‬סובל היי תי מנדודי־ שינה‪ ,‬וביקרתי אצל רופא שהציע כי‬ ‫אעשה בלילה משהו‪ ,‬כדי להסיח את דע תי מצרותי ! כיוון שכך‪ ,‬התחלתי‬ ‫לעסוק באיסוף בולים‪ .‬חובתי זו העניקה לי מאז שעות רבות של הנאה‪,‬‬ ‫וסייעה לי לפגו ש באנ שים מענייני ם בארצות רבות‪ .‬היה בה אף לספק‬ ‫לי רמז חדש בקשר לפרשת אייכמן‪ ,‬וזה — כאשר היי תי אובד־עצות‪.‬‬ ‫במחציתה ה שנייה של שנת ‪ 1953‬פג שתי בטירול בבארון אוסטרי קשיש‪,‬‬ ‫שהזמין או תי לחוויל תו שליד אינסברוק‪ .‬שנינו היינו אוספי־בולים נלהבים‪,‬‬ ‫והבארון רצה להראות לי את אוסף־הבולים שלו‪ .‬בילי תי עמו ערב נעים‪,‬‬ ‫מתוך ה תבוננו ת בבוליו‪ .‬לאחד מכן לג מנו יין‪ ,‬ו שוחחנו‪ .‬הבארון היה‬ ‫אדם הגון‪ ,‬מונארכיסט מאז־ומתמיד‪ ,‬וקאתולי אדוק‪ .‬הוא ה אזין מתוך‬ ‫עניין רב לדבדי על־אודו ת עבודתי‪ .‬הוא הכיר אחדים מרא שי הנאצים‬ ‫בטירול‪ ,‬שחזרו לעמדות ח שובות ״כאילו לא נ שתנה דבר״‪ .‬היה בכך‬ ‫כדי לזעזע‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫הבארון קם ופתח מגירה מלאה במעטפות‪ ,‬ששמר עליהן משום הבולים‬ ‫היחידימ־במינם שהודבקו עליהן‪ .‬בעת שה תבוננו בערימה‪ ,‬סיפר לי על‬ ‫אחד מידידיו בארגנטינה‪ ,‬םגן־אלוף גר מני לשעבר‪ ,‬שלא התקדם בוורמאכט‬ ‫משום שידוע היה כי הוא אנטי־־נאצי‪ .‬ב שנה הקודמת נסע לארגנטינה‪,‬‬ ‫שם משמש הוא כמדריך בצבאו של פדון‪.‬‬ ‫״זה עתה שלח לי מכתב׳■׳‪ ,‬אמר הבארון‪ ,‬ומסר לידי את מעטפתו‪ .‬״בולים‬ ‫יפים‪ ,‬הלא כן? שאלתיו האם פגש שם אי־פעם במי מע מי תנו הוותיקים‪.‬‬ ‫והדי מה שהוא כו ת ב‪:‬‬ ‫‪,‬יש כאן אנ שים אחדים ש שנינו היכרנו בזמנו‪ .‬י תכן שזוכר אתה‬ ‫את הסגן הופמן מהגדוד שלי‪ ,‬ואת הסרן ברגר מהדיביזיה דד‪.188‬‬ ‫יש כאן עוד אחדים‪ ,‬שמעולם לא פג שת בהם‪ .‬תאר לעצמך מי עוד‬ ‫דאי תי כאן — ואף היה עלי ל שוחח עמו פע מיי ם‪ :‬חזיר נוראי זה‪,‬‬ ‫אייכמן‪ ,‬שפקד על היהודים‪ .‬הוא מתגורר ליד בואנוס איירס‪ ,‬ועובד‬ ‫בחברה לאספקת מים‪,‬״‪.‬‬ ‫״מה דעתך על זה ז״ העיר ה ב א תן‪ .‬״אחדים מהפו שעים הגרועים ביותר‬ ‫חמקו להם״‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫לא אמרתי דבר‪ ,‬משום שחששתי כי הבארון ישים לב להתרג שותי‪.‬‬ ‫לא היתד‪ ,‬זו שמועה שמקורה באלטאוסזיי ! היתד‪ ,‬זו עובדה מוח שית‪.‬‬ ‫כבדרך־אקראי ביק שתי לראות את המכתב‪ ,‬בהעמידי פנים כאילו אני‬ ‫מ עוניין בבולים הארגנטינים החדשים‪ .‬חזרתי וקראתי את הקטע על־‬ ‫אודות אייכמן‪ ,‬ו שיננ תי לעצמי כל מלה שבו‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בחדר־בית־המלון‬ ‫שלי כתבתי את המלים כפי שזכרתין‪ .‬אך צהלתי נמ שכה שעד‪ .‬קלה בלבד‪.‬‬ ‫נני ח שאכן נתגלה מי שהו הנראד‪ .‬כאייכמן‪ ,‬והחי ליד בואנוס איירס‪,‬‬ ‫ועובד בחברה לאספקת מים — כיצד נוכל לאסור אותו י מה אוכל אני‪,‬‬ ‫אזרח פרטי• המצוי בריחוק כה עצום מן המקום‪ ,‬לע שות י לגרמנים היתד‪,‬‬ ‫השפעה מדיני ת ניכרת בארגנטינה *‪ .‬צבאו של פרון נתאמן על־ידם ‪:‬‬ ‫תע שיות א רגנ טיניו ת נוהלו על־ידי מומחים גרמניים‪ ,‬והבאנקים ה ארגנ טיניי ם‬ ‫נ תמכו על־ידי הון גרמני‪.‬‬ ‫אייכמן חש עצמו ללא־ספק בטוח לגמרי בארגנטינה‪ ,‬שאם לא כן לא‬ ‫היה מז מין את מ שפחתו להצטרף אליו‪ .‬אולי היו לו ידידי ם רבי־ה שפעה‬ ‫באותו מקום? אחרת‪ ,‬כיצד יכול היה להעז לחיו ת בעיר שיש בד‪,‬‬ ‫‪ 200,000‬יהודים‪ ,‬כשהוא נ תון תמיד בסכנה שמי שהו יזה הו?‬ ‫היה ברור לי כי עבוד תי בתורת חוקר פרטי הגיעה עתה לקיצה‪ .‬מעמה‬ ‫ואילך‪ ,‬חייבים אנשים חזקים יותר ליטול על עצמם את המלאכה‪ .‬אריה‬ ‫אשל‪ ,‬הקונסול הי שראלי בווינה‪ ,‬ביקש מ מני להכין ב שביל הקונגרס‬ ‫הי הודי העולמי די דו ח ש בון מלא על פרשה זאת‪ .‬הכנתיו‪ ,‬כשהוא פותח‬ ‫ברמז הרא שון שהגיעני על־אודות אייכמן‪ ,‬ומסתיים בקטע מן המכתב‬ ‫שקיבל הבארון האוסטרי‪ .‬הוספתי את תצלומיו של אייכמן‪ ,‬העתקים‬ ‫ממכתביו האי שיים‪ ,‬דוגמו ת של כתב־ידו‪ .‬שלחתי העתק אחד מן ה די ר‬ ‫וח שבון לקונגרס הי הודי העולמי בני ריו ר ק‪ ,‬והעתק אחד — לקונסוליה‬ ‫הי שראלית בווינה‪.‬‬ ‫לא הגיעה תשובה מהי שראלים‪ ,‬אך חוד שיים לאחר ש שיגרתי את‬ ‫החומר קיבלתי מכתב מניו־יורק‪ .‬רבי קלמנוביץ‪ ,‬שמעודי לא פג שתי בו‪,‬‬ ‫כתב לי כי קיבל את החומר‪ ,‬וכי הוא ״יעריך מאוד אם יקבל את מענו‬ ‫המדוייק של אייכמן בבואנוס איירס׳■‪ /‬ח שבתי כי אשלח אדם לדרום־‬ ‫אמריקה‪ ,‬אם הם יוכלו לכסות את הוצאות־הנסיעה שלו‪ ,‬וי תנו לו ‪500‬‬ ‫דולאר‪ .‬הרב קלמנוביץ ה שיב כי אין להם כסף‪.‬‬ ‫הגיעה העת לחדול ולוותר‪ .‬ברור היה כי לאיש לא איכפת מהו גודלו‬ ‫של אייכמן‪ .‬לישראלים היתה סיבה טובה יותר להיות מודאגים בק שר‬ ‫• דאה נספח‪ :‬ארגנטינה‪.‬‬

‫‪90‬‬

‫איי כ מן ה ח מ ק תן‬ ‫לנאצר מאשר בקשר לאייכמן‪ .‬סגד תי את מדבז ה תיעוד במארם ‪,1954‬‬ ‫א מ תי את כל התיקים — היו שם תיבות רבות‪ ,‬שמ שקלן הכללי הגיע‬ ‫למחצית הטונה — ו שלחתי את הכל לארכיוני ״יד ושם״ בירו שלים‪.‬‬ ‫שמרתי לעצמי רק תיק כבד א חד‪ :‬תיק אייכמן‪.‬‬ ‫חמש שנים לאחר מכן‪ ,‬בבוקר ה־‪ 22‬באפריל ‪ , 1959‬עיינ תי בע תון‬ ‫היוצא־לאוד בלינץ‪ ,‬״אובראסטרייכי שה נ אכ ריכ ט ך (חד שות אוסטריה‬ ‫העילית)‪ .‬באחד הדפים האחוריים גילי תי מודעת־אבל‪ ,‬לרגל פטירתה של‬ ‫מרת מאריה אייכמן‪ ,‬אמו החורגת של אדולף אייכמן‪ .‬בתחתית המודעה‬ ‫מצאתי את שמות בני־המ שפחה המתאבלים על מותה‪ .‬שמו של אדולף‬ ‫לא נכלל ביניהם‪ ,‬אולם השם האחרון היה שמה של וירה אייכמן‪ .‬בני־‬ ‫האדם כרגיל אינם משקרים‪ ,‬כא שד הם כותבים מודעות־אבל‪ .‬נאמר שם‬ ‫במפור ש וירה אייכמן‪ .‬מסתבר איפוא כי מרת אייכמן לא התגרשה‬ ‫מבעלה‪ ,‬ולא ני שאה מחדש‪ .‬גזר תי את מודעת־האבל והינח תי אותה מעל‬ ‫תיקו של אייכמן‪.‬‬ ‫בסוף אוגוסט ‪ 1959‬הגיע תני שיחת־טלפון מלינץ‪ ,‬כאשד ע שיתי במוראט‪,‬‬ ‫שב שוויצריה‪ ,‬מקום שם בילי תי את החגים בלווי ת בני מ שפחתי‪ .‬נאמר לי‬ ‫כי אנ שים אחדים ראו את אדולף אייכמן באלטאוסזיי‪ .‬שום טעות לזג‬ ‫תיתכן בקשר לכך‪ .‬שבועות אחדים קודם לכן הופיעה בע תון ״דר שטרן״‬ ‫כתבה שתיארה את מיבצע־הצלילה באגם טפליצזיי‪ ,‬ו ה תעניינו ת־הציבור‬ ‫ב״מטמוני הנאצים״ חזרה ונתעוררה‪ .‬מסרתי את הידיעו ת על־כך ל שגריר‬ ‫ישראל בווינה‪ ,‬והחלטתי לחזור מייד‪ .‬אשתי לא שבעה נח ת מן ה עניין‪4‬‬ ‫היא אמרה‪ ,‬ובצדק‪ ,‬כי נותרו לנו עוד תריסר י מי חופשה‪ ,‬ש שילמנו את‬ ‫תמורתם‪ .‬מדוע חייבים אנו לנסוע? אמדתי לה כי ח י י ב י ם אנו לע שות‬ ‫זאת‪ ,‬וזהו זה‪ .‬לא יכולתי להי שאר ב שוויצריה הרחוקה‪ ,‬הרוגעת‪ .‬לא היי תי‬ ‫נ הנה מהמשך החופשה‪.‬‬ ‫העיתים נ ש תנו שוב‪ .‬ב שבועות האחרונים פידסמו העתונים הי שראליים‬ ‫כתבות חד שות על־אודות אייכמן‪ ,‬תוך כדי תיאור פ שעיו והבעת סברות‬ ‫לגבי מקוכדהימצאו‪ .‬כן ה תנהלו אז מ שפטים רבים של פו שעים נ אציי ם‬ ‫בגרמניה ובאוסטריה‪ .‬מכתבי לשגריר הי שראלי נתקבל ברגע המתאים‪ .‬הוא‬ ‫העבירו לירושלים‪ ,‬ומסר העתק מ מנו לפדדאצית הקהילות היהודיו ת‬ ‫באוסטריה‪ ,‬שמקום מו שבה וינה‪ .‬הפדראציה הודיעה על ה עניין למיניסטר‬ ‫הפנים האוסטרי‪ .‬הלה‪ ,‬מצידו‪ ,‬ביק ש מה שלטונות להתקשר עמי‪ .‬אייכ מן‬ ‫הופיע עדיין בר שימת ה״מבוק שים״ של ממשלת אוסטריה‪.‬‬ ‫לאחד שובי ללינץ שוחחתי עם ידידי‪ .‬כמובן‪ ,‬לא היה זה אדולף‬ ‫אייכ מן שנראה באלטאוסזיי‪ ,‬אלא אחד מאחיו — היתד‪ .‬זו שמועה‬

‫‪91‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫אלטאוסזיית טיפוסית‪ .‬אולם הענייני ם החלו מתגלגלים‪ .‬שני צעירים‬ ‫מי שראל‪ ,‬שאכנה אותם ב שמות מיכאל ומאיר‪ ,‬באו לבקרני‪ .‬בי שראל גילו‬ ‫ה ת עניינו ת רבה בפר שה! הם ביק שוני להמשיך בעבודתי‪ ,‬במקום בו‬ ‫הפסקתיה ב שנת ‪ .1954‬בפראנקפורט אמד לי התובע שהכין את משפטם‬ ‫של אנ שי ה‪.0‬ס‪ .‬מאו שוויץ כי אייכמן עמד בראש הר שימה של כל‬ ‫הפו שעים המואשמים‪ ,‬וביקש מ מני ל שתף־פעולה עמו‪ .‬לפני שתפסתי‬ ‫את המתרחש‪ ,‬היי תי שרוי שוב ראשי ודובי בפרשת אייכמן‪.‬‬ ‫חזרתי וקראתי את‬ ‫מוסיף עדיין לה תגודד‬ ‫מן ה ב א תו הזקן את‬ ‫לעולמו‪ ,‬ואוסף־הבולים‬

‫תיק אייכמן כולו‪ .‬השאלה עתה היתה האם אייכמן‬ ‫בבואנוס איירס‪ .‬נסע תי לטירול‪ ,‬בתקווה שאקבל‬ ‫שם י די דו בבואנוס איירס‪ .‬אולם הבארון הלך‬ ‫שלו נמכר‪.‬‬

‫לאחר מכן שלחתי את אחד מאנ שי‬ ‫מרת מאריה ליבל לא גילתה ידידו ת‬ ‫בתה אכן ני שאה לגבר בשם ״קלמס״‬ ‫אמרה שאין בידי ה מען של הזוג‪ ,‬והיא‬ ‫היא ביקשה שיניחוה לנפשה‪.‬‬

‫לבקר אצל אמה של מרת אייכמן‪.‬‬ ‫רבה כלפי המבקר‪ ,‬אך הודתה כי‬ ‫או ״קלמט״‪ ,‬בדרום־אמריקה‪ .‬היא‬ ‫לא קיבלה מבתה מכתבים כלשהם‪.‬‬

‫שלחתי את המידע הקלו ש הזה לישראל‪ .‬ב־‪ 10‬באוקטובר ‪ 1959‬קיבלתי‬ ‫שדר‪ .‬הי שראלים ערכו חקירות בדרוט־אמריקה‪ ,‬וגילו את מענה של‬ ‫מרת אייכמן‪ ,‬שהתגוררה‪ ,‬כפי שנמסר‪ ,‬ב״ני שואים פיקטיביי ם״ עם גר מני‬ ‫בשם ריקארדו קלמנט‪ .‬היי תי מ שוכנע כי היו אלה ני שואים של ממש —‬ ‫כי מרת אייכמן חיתה עם בעלה‪ ,‬אדולף אייכמן‪ .‬אחרת לא היתד‪ .‬מ שפחת‬ ‫אייכמן בלינץ מתייחסת אליה כאל ״וירה איי כ מ ך‪ ,‬ב מודעווד האבל‪ .‬גם‬ ‫הנערים בני מ שפחת אייכמן היו בבואנוס איידס‪ ,‬בחברת הוריהם‪ .‬תיארתי‬ ‫לעצמי כי הם היו רשומים בוודאי ב שגרירות הגרמני ת כיוון שעוד זמן‬ ‫קצר יגי עו לגיל ה שידות הצבאי‪ .‬ביק שתי מאחד מי דידי ל ה ת עניין בזהירות‪.‬‬ ‫הוא הודיעני כי בני מ שפחת אייכמן אכן רשומים שם‪ ,‬ב שמותיהם‬ ‫האמיתיים‪( .‬אחד הפקידים טען לאחר מכן‪ ,‬בדוב־מבוכה‪ ,‬כי הוא ״לא ידע‬ ‫כי אלה הם בניו של אדולף איי כ מ ך)‪.‬‬ ‫ב*‪ 6‬בפברואר ‪ 1960‬פירסם ה״אובראסטרייכי שה נ אכ ריכ ט ך בלינץ את‬ ‫מודעת־האבל על מו תו של אביו של אייכמן‪ ,‬אדולף אייכמן‪ ,‬שמת ביום‬ ‫הקודם‪ .‬בין ה״כלות״ שבמודעה נכלל שוב השם ״וירה איי כ מ ך‪ .‬שלחתי‬ ‫את גזיר־הע תון לישראל‪ ,‬בדואר אוויר‪ .‬אייכמן היה מסור לאביו‪ .‬היי תי‬ ‫מ שוכנע כי אחיו יודי עו לו על פטירת אביהם‪ .‬היה סיכוי קלוש‪ ,‬לפחות‪,‬‬ ‫כי יבוא להשתתף בלווייה‪ .‬נאמר לי כי תתקיים כעבור חמישה ימים‪,‬‬

‫‪92‬‬

‫איי כ מן ה ח מ ק תן‬ ‫משום שהמשפחה ציפתה לבואם של קרובי־מ שפחה מחרךלארץ‪ .‬ידע תי כי‬ ‫אחד מאחיו של אייכמן‪ ,‬אמיל רודולף‪ ,‬חי בפראנקפודט‪.‬‬ ‫מיכאל ומאיר לא סיפרו לי על כוונותיהם של הישראלים בבואנום‬ ‫איירם — אך היה עליהם לתפוס את האיש הנכון‪ .‬הם היו זקוקים בדחיפות‬ ‫לתצלומו של אדולף אייכמן‪ ,‬כפי שהוא נראה כיום‪ .‬לא היה לנו תצלום‬ ‫מעודכן‪ ,‬אך י תכן שנוכל לה שיג מ שהו שיענה על הצרכים‪ .‬יומיים לפני‬ ‫טקס־הלווייה ניג ש תי לבית־הקברות וסקרתי את מקום הקבר‪ .‬סבור היי תי‬ ‫כי ה תוכני ת שעיבדתי תוכל לצאת לפועל‪ ,‬בעיקר ביום חורף אפלולי‪.‬‬ ‫עלי תי על הרכבת לווינה‪ ,‬ו שוחחתי עם שני ידידים‪ ,‬צלמים מנוסים‪,‬‬ ‫במועדון־הע תונות‪ .‬ביק שתי מהם לבוא ללינץ ולצלם את כל בני מ שפחת‬ ‫אייכמן בעת שהם ניצבי ם מסביב לקבר‪ .‬אמרתי להם כי חיוני הדבר‬ ‫שלא י ב חינו בהם‪.‬‬ ‫הם ע שו מלאכה נאה‪ .‬בהסתתרם מאחרי מצבות־קבר גדולו ת‪ ,‬במרחק‬ ‫של כמאתיים מטרים‪ ,‬צילמו תצלומים חדים את כל המלווים‪ ,‬על־אף‬ ‫העובדה שהאור לא היה בהיר כלל‪ .‬באו תו הערב היו לנגד עיני שני‬ ‫תצלומים מוגדלים של אחיו של אדולף איי כ מן‪ :‬אמיל רודולף‪ ,‬אוטו‪,‬‬ ‫פרידריך ורוברט‪ .‬על אמיל רודולף‪ ,‬שאותו לא ראיתי מימי‪ ,‬הצביעו לפני‪,‬‬ ‫את אוטו‪ ,‬פרידדיך ורובדט זיהי תי‪ .‬אדולף לא בא ללווייה‪.‬‬ ‫הצלמים חזרו לביתם‪ .‬נו תר תי לבדי‪ ,‬בחברת התצלומים‪ ,‬כ שאני מעלעל‬ ‫בהם‪ ,‬מ שווה ביניהם‪ .‬נטל תי את תיק אייכמן שלי‪ ,‬והוצאתי מ מנו את‬ ‫תצלומו של אדולף אייכמן שנעשה ב שנת ‪ ,1936‬ע שריכדוארבע שנה‬ ‫קודם לכן‪ .‬ליד ה תמונו ת העדכאניות של ארבעת אחיו‪ ,‬נראה אדולף‬ ‫כאחיהם הצעיר‪ .‬נטל תי זכוכי ת מגדלת‪ ,‬ובדקתי את קווי־פניהם של חמ שת‬ ‫האחים‪ .‬אנשים רבים אמרו לי כי אדולף אייכמן היה דומה ביותר לאחיו‬ ‫אוטו‪ .‬ב ה ת בונני בתצלומים בעד הזכוכית המגדלת ה בינו תי לפתע מדוע‬ ‫אנשים כה רבים נ שבעו כי דאו את אדולף אייכמן ב שנים הקודמות‬ ‫באלטאוסזיי‪ ,‬בעוד שבעצם ראו רק את אחד מאחיו‪ .‬כולם נראו דומים‬ ‫ביותר זה לזה‪ .‬הדמיון המ שפחתי היה ממש מפתיע‪ .‬הרהדתי בבעיו ת‬ ‫הניצבו ת בפני הי שראלים ב א רגנ טינ ה‪ :‬תצלומים עתיקים‪ ,‬העדר טביעות־‬ ‫אצבעות‪ .‬שנים קודם לכן הגיעוני שמועות‪ ,‬שנבעו בוודאי ממחתרת ה ‪.0‬ס‪,.‬‬ ‫כי אייכמן דאג לניתוחים פלאסטיים שייערכו בפניו‪ .‬נאמר כי אירעה לו‬ ‫תאונת־אופנוע‪ ,‬וכתוצאה מכך התנוססה צלקת על מצחו‪ ,‬ממש מתחת‬ ‫לשיער‪ .‬ויסליצני‪ ,‬מי שהיה פיקודו של אייכמן‪ ,‬הזכיר את הצלקת בתיאור‬ ‫שתיאר את אייכמן‪ .‬עובדה זו אושרה על־ידי עדו תו של קרומיי‪ ,‬אחד‬ ‫מעוזריו האחרים של אייכמן‪ ,‬בנידנברג‪ .‬ב ה ת בונני בתצלום שלפני‪ ,‬היי תי‬

‫‪93‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫משוכנע כי אף ניתוחים פלאסטיים לא יהיה בהם כדי ל שנות שינוי‬‫יסודי את פניו של אייכמן‪.‬‬ ‫אם ״ריקאדדו קלמנט״ בבואנוס איירם היה זהה עם אדולף אייכמן‪,‬‬ ‫אזי יחולו בפניו אותם ה שינויים שחלו בפניהם של ארבעת אחיו‪ .‬גז ר תי‬ ‫מתוך התצלומים את פניהם של ארבעת האחים שה שתתפו בטקס־‬ ‫האשכבה‪ ,‬ואת הפנים מתצלומו הנו שן של אדולף אייכמן‪ .‬טרפתי את‬ ‫הפרצופים‪ ,‬כאילו שיחקתי בקלפים‪ ,‬וה שלכתי אותם על ה שולחן‪ .‬נוצר‪,‬‬ ‫בדרך זו או אחרת‪ ,‬פרצוף מ שולב‪ :‬אולי פרצופו של אדולף אייכמן‪.‬‬ ‫כאשר מיכאל ומאיר באו לבקרני פעם נוספת‪ ,‬הי צג תי בפניהם את‬ ‫״תחבולת קלפי אייכמן״ שלי‪ .‬״אין ספק כי כך נראה הוא עתה‪ .‬יש‬ ‫להניח שהוא דומה ביותר לאחיו אוטו‪ .‬לכל חמשת האחים אותו מבע־פנים‪.‬‬ ‫הביטו בפה‪ ,‬בזוויו ת הפה‪ ,‬בסנטר‪ ,‬בצורת הגולגולת״‪.‬‬ ‫מיכאל הניע את ראשו‪ ,‬ב ה תבוננו בתצלומים‪ .‬״פאנטאסטי!״ אמר‪.‬‬ ‫מאיר תפס את התצלומים בידו‪ .‬״הנוכל לקחת אותם ע מנו ן״‬ ‫לפתע גילו כי שעתם דוחקת‪ .‬לא רציתי לעכבם‪ ,‬אף לא ל שנייה‪.‬‬ ‫לא היה דבר אחד שיכולתי לע שותו‪.‬‬ ‫ביום ב‪ ,,‬דד‪ 23‬במאי ‪ , 1960‬הודיע ראש ממ שלת ישראל‪ ,‬דוד ב דגו דיון‪,‬‬ ‫לכנסת בירו שלים‪ ,‬כי אייכמן נלכד וחבוש בבית־סוהר י שראלי‪ .‬שעות‬ ‫מעטות לאחר מכן הגי עני מברק־איחולים קצר מ״יד־ו שם״ בירו שלים‪.‬‬ ‫זמן מה לאחר תפיסתו של אדולף אייכמן פג שתי את אחד ה״לקוחות״‬ ‫הקודמים שלי‪ .‬הוא היה פעם מראשי ה‪ .0.0‬עתה בא הוא לעתים קדובומ‬ ‫למ שרדי‪ ,‬לשיחה שלווה על הימים שעברו‪ .‬באו תו היום נכנם‪ ,‬נקש בעקביו‪,‬‬ ‫לחץ את ידי‪ ,‬ו אמר‪ :‬״מיטב ברכותי‪ ,‬מר ויזנטל‪ .‬ז א ו ב ד ה א ר ב י י ט‬ ‫(עבודה נ קיי ה)״‪.‬‬ ‫היו אלה מלים שיצאו מלבו‪.‬‬

‫‪94‬‬

‫פרק חמישי‬

‫א ל כ ס‬

‫לרא שונה פג שתי במ שתפי־הפעולה היהודיים בגי טו לבוב‪ ,‬ולאחד מכן‬ ‫נתקלתי בהם ב מחנו ת־ריכה שונים‪ .‬היו בתחום זה פר שות מזעזעות‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה‪ ,‬כאשר סיפרתי עליהן‪ ,‬היו יהודים רבים נרע שים מכך‪.‬‬ ‫אולי ציפו לכך שהיהודים י היו מחוסנים מפני שחיתות‪ .‬אנו‪ ,‬כבני כל‬ ‫העמים‪ ,‬יש לנו קדושים מ שלנו וחוטאים מ שלנו‪ ,‬מוגי־לב וגיבורים‪ .‬כאשר‬ ‫התחלתי לעבוד בתורת חוקר‪ ,‬לא עבר זמן רב עד שגילי תי כי מצויים‬ ‫אנ שים המ שתייכים לאירגוני ם יהודיים שונים‪ ,‬שעברם בעת המלחמה‪ ,‬אם‬ ‫לנקוט בל שון נקייה‪ ,‬היה מפוקפק‪ .‬חלקם היו חברים ב״יודנראט״‪ ,‬אותה‬ ‫מועצה י הודי ת שהקימו הגרמנים בכל גי טו ובכל מחנה־דיכוז‪.‬‬ ‫התפקיד הקשה ביותר של המועצות היהודיו ת הללו בגיטאות היה‬ ‫להחליט אילו שמות יש לכלול ב״ר שימות התעבורה״ למחנות־‬ ‫ההשמדה‪ .‬הנאצים קבעו כללים מסויימים בקשר לבריאות‪ ,‬לגיל וכר‪,‬‬ ‫אך בדרכם ה שטנית ה אופייני ת הני חו תכופות את הברירה הסופית ליהודים‬ ‫עצמם‪ .‬אחדים מחברי המועצות הי הודיו ת ע שו את הדבר הי חיד שיכלו‬ ‫לע שותו בנסיבו ת הנ תונו ת — הם נ הגו בהתאם לכללים הנאציים‪ ,‬כלשונם‪.‬‬ ‫אחרים — הגיעו לכלל ש חי תו ת‪ :‬הם הסכימו לקבל טו בווד הנ אה‪ ,‬ו תימרנו‬ ‫ב שמות‪ ,‬מתוך תקווה כי יצילו את חייהם בדרך זאת‪ .‬י תכן‪ ,‬אברו‪,‬‬ ‫שהמשלוח הבא יהיה האחרון‪ ,‬ואם יעלה בידי מי שהו שלא להיכלל בר שימה‬ ‫ז א ת‪ ,‬ע שוי הוא להינצל‪ .‬כן היו יהודים שהמירו את חייהם של אחרים‬ ‫בחייהכדהם‪ .‬היו ״קאפו״ יהודיים במחנות־הריכוז‪ .‬לעתים סייעו אלה‬ ‫לחבריהם שוכני המחנה‪ ,‬ולעתים — לא‪.‬‬ ‫מוטב היה אילו אנשים אלה היו שומרים לאחר המלחמה על אלם‬ ‫מוחלט‪ ,‬מנסים להיעלם מתחת למסווה אלמוניותם‪ .‬תחת זאת‪ ,‬הצטרפו‬ ‫רבים מהם לאירגונים האחר־מלחמתיים שהוקמו על־ידי היהודים בגרמניה‬ ‫ובאוסטריה‪ ,‬אולי מהוך תחושה מאוחרת־מדי של חרטה‪ ,‬או משום שחשבו‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫כי כך יחו שו את עצמם בטוחים יותר‪ .‬ברור כי האמת נתגלתה‪ ,‬במוקדם‬ ‫או במאוחר‪ ,‬הניצולים א שד לא שכחו זי הו אותם‪ ,‬מסרו אותם לידי‬ ‫שלטונות בעלות־הבדית‪ ,‬ונ תחוללו שערוריות‪.‬‬ ‫חברי הוועד המרכזי היהודי באיזור האמריקני של אוסטריה בחרו בי‬ ‫לםגן־יו שב־ראש הוועד‪ ,‬והפקידו בידי את המחלקה המ שפטית והמדיני ת‪.‬‬ ‫היי תי אחראי על עמיתיכרלעבודה‪ ,‬והיי תי זקוק לאנ שים שעברם נקי‪.‬‬ ‫קבעתי לעצמי כלל‪ ,‬כי שום י הודי שהיה לו תפקיד ״ר שמי״ כל שהו בעת‬ ‫המי שטר הנאצי — בין אם הואשם במע שים שליליים‪ ,‬בין אם לאו —‬ ‫לא יוכל למלא תפקיד באירגון י הודי שהוקם לאחר המלחמה‪ .‬כלל זה‬ ‫אושר על־ידי ה שלטונות האמריקניים‪ ,‬ונוד ע בקרב בעלי המצפון שלא היה‬ ‫טהור לגמרי — ולאו דווקא מתוך אהדה — כ״לכס ויזנטל״‪ ,‬או ״חוקו של‬ ‫ויזנטל״‪ .‬כאשר שוחחתי על בעיה זאת עם קבוצות יהודיו ת‪ ,‬סיפרתי להן‬ ‫על היהודי שקילל את אשתו? וכאשר הלכה לעולמה‪ ,‬נאסר עליו לה שמיע‬ ‫כל מלה נוספת‪ ,‬והוא בילה את שארית חייו כ״אילם‪ ,,‬בחצרו של הרבי‬ ‫הנודע מצ׳ורטקוב‪ .‬״כל יהודי״‪ ,‬אמרתי‪ ,‬״ שפיו ה שמיע פקודה מטעם‬ ‫הנאצים‪ ,‬שהיה בה משום רדיפתם של יהודים אחרים‪ ,‬יש לאסור עליו‬ ‫לה שמיע מלה נוספת ב אזני י הודי אחר״‪.‬‬ ‫האמריקנים הסכימו להצעה שהיצעתי להקמת ועד י הודי שישמש‬ ‫כוועד מ שמעתי‪ ,‬ו שיחקור פר שיות של שיתוף־פעולה בין יהודים לנאצים‪.‬‬ ‫הוועד מצא שלושים יהודים אשמים ב שיתוף־פעולה כזה‪ ,‬וחמישה —‬ ‫כאשמים ב שיתוף־פעולה עם הנ‪.‬ק‪.‬וו‪.‬ד‪ .‬הסובייטי‪ .‬כתוצאה מ שיתוף־פעולה‬ ‫אחרון זה נ שלחו יהודים למ חנוודמ אסר בסיביר‪ .‬ברור היה כי לוועדה לא‬ ‫היה מעמד רשמי‪ .‬פסקי־הדין שלה לא היו אלא סמליים באופיים‪ .‬אם‬ ‫ה״אשם״ ה תנגד לפעולו תינו‪ ,‬היה זכאי לפנו ת לבתי־המ שפט האוסטריים‬ ‫הסדירים‪ ,‬ולמחות על החלטותינו‪ .‬איש מאלה שנמצא אשם לא הגי ש‬ ‫עירעור מעין זה‪ .‬בי שראל נחקרו מ שתפי־הפעולה על־ידי ה שלטונות‪,‬‬ ‫ודינם נחרץ על־ידי בתי־המ שפט‪.‬‬ ‫מאז אותם ימים גילי תי ח שדנות כלפי יהודים הטוענים כי הצילו‬ ‫מי שהו‪ .‬אדם שהגיע למעמד שבו יכול היה להציל — יכול היה גם לחרוץ‬ ‫די ד מוו ת על הניצול‪ .‬הס‪.‬ס‪ .‬והגיסטאפו לא היו אירגוני־סעד‪ .‬הם רצו‬ ‫לקבל רשימה של כך־וכך אנ שים שיועלו על הרכבת ביום ג׳ הבא‪ ,‬ולא‬ ‫היו מוכנים להסתפק בפחות מכך‪ .‬לא היה מקום למיקוח‪ .‬והאנ שים היו‬ ‫חייבים להיות במקום ביום ג׳ הבא ב שעה ‪ , 12.30‬ולא ב שעה ‪ .12.40‬כא שד‬ ‫אחד האנ שים הופיע בפני הוועד שלנו‪ ,‬העיד אחד העדים כי הנא שם‬ ‫הסירו מר שימה אחת אשר כזאת‪.‬‬

‫‪96‬‬

‫אלכ ם‬ ‫‪.‬ג לו כלפיו מידה של רחמים״‪ .‬אמר העד‪ .‬״הוא הציל את חיי״‪.‬‬ ‫ש אל תיו‪,, :‬מה היה השם שהציב בר שימה‪ ,‬במקום שמך?״‬ ‫העד לא ה שיב‪ .‬הנאשם נמצא חייב בדינו‪.‬‬ ‫מיי שם אני אותם כללים קפדניים גם כלפי אנ שים המציעים לסייע לי‬ ‫בעבודתי‪ .‬עברם צריך להיות נקי מרבב‪ .‬אחדים מהם ביק שו מ מני לערוך‬ ‫חקירה לגבי עברם‪ .‬אלכם היה אחד מהם‪.‬‬

‫האיש היה עצבני ביותר כאשר נכנ ס למ שרדי‪ ,‬באחד מי מי שנ ת ‪. 1958‬‬ ‫הוא הרכיב משקפי־שמש‪ ,‬בלא שתהא לכך סיבה סבירה כלשהי‪ ,‬כיוון‬ ‫שהיה זה יום אפלולי ועגום‪ .‬הוא היה גבוה וצבע שערו אדמדמ־בלונדיני‪,‬‬ ‫ב שנות השלושים המאוחרות לחייו‪ .‬בעמדו מולי הניע בכ תפיו בחוסר־י שע‪.‬‬ ‫הוא לא ידע כיצד לפתוח בדבריו‪ .‬״חו ש שני כי יש בפי סיפור מחר״‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫ביק שתיו לשבת‪ ,‬סגרתי את הדלת והיצע תי לו סיגריה‪ .‬אנ שים רבים‬ ‫הבאים לבקר אצלי סבורים כי סיפורם סיפור מוזר הוא‪ .‬תמיד אכן‬ ‫מוזר הוא‪ ,‬מנקודת־הראות שלהמ־עצמם‪ ,‬ולעתים תכופות הוא מוזר גם‬ ‫מנקוד ת־דאותי‪ .‬לפני שנים היו צעירים מאזורי־אוסטריה ה שונים באים‬ ‫לראותני‪ ,‬משום שהיו סבורים כי אני מייצג את הישראלים‪ .‬הם לא היו‬ ‫יהודים‪ ,‬אך רצו להתנדב לצבא הי שראלי‪ .‬שאלתים מדוע ברצונם לע שות‬ ‫כן‪ .‬בלבי קיווי תי כי אמצא ביניהם מי שהו העושה זאת מתוך תחו שת־‬ ‫אשמה‪ ,‬או משום שבכוונ תו לשלם פיצויים מוסדיים כלשהם‪ .‬לצערי‪ ,‬טעות‬ ‫היתה בידי‪ .‬נתברר כי לא אידיאליזם הוא אשר הניעם‪ .‬אחדים מהם ע שו‬ ‫שנים אחדות בוורמאכט‪ ,‬ולא יכלו להסתגל לשיעמום שבחיים האזרחיים‪.‬‬ ‫הם ביק שו לעצמם חיים מענייני ם ומרגשים‪ .‬אחרים שאלו בגילוי ל ב‪:‬‬ ‫״כמה י שלמו לין ״ שכירי־חרב שהיו מוכנים ללחום ל צידו של כל מי‬ ‫שישלם להם את א שד הם מבקשים‪ .‬היה עלי לומר להם כי איני מיי צג‬ ‫איש‪ ,‬וכי — יתד על כן — נראה כי הישראלים מסתדרים יפה בכוחות‬ ‫עצמם‪.‬‬ ‫מבקרים אחדים באו לספר לי סיפורים סבוכים‪ ,‬כיצד דודה מארתה‬ ‫הקשישה שלהם סייעה ל שכנים יהודים ״לפני שלקחו אותם״‪ .‬הבטיחו‬ ‫לה מטבעות־כסף‪ ,‬או זוג פמוטים‪ ,‬אולם הגיסטאפו לקח הכל‪ .‬עתה רצו‬ ‫לקבל כסף מ״האירגונים היהודיים‪ ,‬שבוודאי יש להם כספים ב שביל‬ ‫האנ שים שסייעו ליהודים״‪.‬‬ ‫פעם בא חייט קשיש‪ ,‬ששפם נוסח־היטלר התנוסס על שפתו העליונה‪,‬‬ ‫וביק ש מ מני עצה‪ ,‬כיצד לקבל ״ שילומים יהודיים״‪ .‬כך קרא בעתון‪.‬‬

‫‪97‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫מבחינ תו היתד‪ .‬מ שמעות הביטוי — ״ שילומים תמורת נזק שנגדם על־ידי‬ ‫היהודים״‪ .‬ז הו מקרה ברוד‪ ,‬אמד‪ .‬עוד ב שנת ‪ 1938‬תפר חליפה ב שביל‬ ‫לקוח י הודי ותיק‪ ,‬אותו הכיר מזה שנים דבות‪ ,‬הד קאהן‪ ,‬אשר נאסר‬ ‫לפתע ונלקח למחנה־ריכוז‪ .‬והד קאהן זה לא שילם את חובו לפני שנגרר‬ ‫מ בי תו‪ :‬היי תכן ז‬ ‫״הוא היה צריך לשלם לי תמורת החליפה״‪ ,‬אמד החייט‪ .‬״אחדי ככלות‬ ‫הכל‪ ,‬הוא הז מין אותה‪ ,‬הלא כן ? לא היתה זו א שמתי כי לא יכול היה‬ ‫ללבוש אותה״‪.‬‬ ‫היה עלי להסביר לו כי במחנו ת־ריכוז לא היה נ הוג ללבו ש חליפות‬ ‫חדשות‪.‬‬ ‫הוא התעקש‪ .‬״הרי יש חוק שילומים‪ ,‬הלא כן?״‬ ‫״שום חוק אינו מושלם‪ .‬כנראה שהמחוקק לא העלה מעולם על דעתו‬ ‫אפשרות מ עי דזו״ אמרתי‪ .‬אך לא יכול תי ל שכנעו‪ .‬הוא הסתלק כ שהוא‬ ‫ממלמל כי ילך וי תלונן בפני ה שלטונות‪.‬‬ ‫הגבר הצעיר בעל משקפי־השמש שישב עתה מול שולחן־עבודתי לא‬ ‫ה שתייך‪ ,‬כפי שנראה לי‪ ,‬לאף אחד מהסוגים הללו‪ .‬ח שתי כי לא היד‪ .‬זה‬ ‫עניין קל ב שבילו לבוא אלי‪ .‬העמדתי פנים ש איני מ תבונן בו‪ .‬הוא מסיד‬ ‫את מ שקפיו‪.‬‬ ‫״איש אינו יודע שבאתי א לי ך‪ /‬אמר‪ ,‬כאילו היה זד‪ .‬חשוב לו שלא‬ ‫להיראות במ שרדי‪ .‬״רק דודי‪ ,‬והוא לא יספר לאיש‪ .‬כוונ תי לומד‪ ,‬או תו‬ ‫איש שאני מכנה אותו בשם ״דוד״‪ .‬הוא אמר שזה בסדר לבוא ול שוחח‬ ‫עמך‪ .‬הוא חולה אנוש‪ ...‬האוכל להתחיל מן ההתחלה?״‬ ‫״אבי היה מהנדס‪ .‬לפני מלחמת העולם הרא שונה היתד‪ .‬המשפחה‬ ‫כנדאה אמידה למדי‪ .‬כמעט ש איני זוכר את אבי־זקני‪ ,‬שהיה תע שיין‪ .‬אבא‬ ‫היה מדבר לעיתים תכופות על אביו־זקנו‪ ,‬אשר תצלומו‪ ,‬במסגרת סגלגלה‪,‬‬ ‫היה תלוי בחדר־הספרייה‪ .‬תכופות היי תי מ תבונן בו — גבר נ שוא־פנים‪,‬‬ ‫בעל זקן לבן‪ ,‬דצועת־ שעון על מו תני תו‪ ,‬וכיפה על ראשו‪ .‬אבא סיפר לי‬ ‫כי סבו היה למדן ידוע״‪ .‬הוא הפסיק לרגע‪ .‬״הוא היה רב״‪.‬‬ ‫אני מודה כי ה ת בוננ תי באורחי כמשתומם‪ .‬כל חוקר־גזע נ אצי ראוי־‬ ‫ל שמו היה אומר‪ ,‬בלא היסום‪ ,‬כי הגבר הצעיד הוא ארי במאת האחוזים‪.‬‬ ‫היו לו ״גולגול ת נורדי ת מוארכת‪ ,‬אופייני ת״‪ ,‬עיניי ם אפורות־כחולות וחוטם‬ ‫ישר שהנאצים היו סבורים כי הם נחלתם של ״אדים״ בלבד‪ .‬ח שבתי שהוא‬ ‫נראה יותר ארי מאשר אדים מקצועיים רבים שלהוותי פג שתי בחיי‪.‬‬ ‫״כן‪ ,‬סבי ואבי היו יהודים‪ .‬אמי היתה נוצרייה‪ .‬את שעדי ה בלונדי‬ ‫ו עיני הכחולות יר שתי ממנה‪ .‬חונכ תי כקאתולי‪ ,‬אם כי אמי לא היתד‪.‬‬

‫‪98‬‬

‫אלכ ם‬ ‫מ תנגד ת אם היו מחנכים או תי כיהודי‪ .‬הם ח שבו כי יהיה לי קל יותר‬ ‫אם לא אהיה יהודי‪ .‬נולד תי ב שנת ‪ .1922‬כאשר היטלד פלש לאוסטריה‬ ‫היי תי בן שש־עשרה״‪.‬‬ ‫עתה דיבר ביתר־ שטף‪.‬‬ ‫״לפתע נע שי תי יהודי־למחצה‪ .‬לא ה בינו תי לגמרי למה הכוונה ב מונח‬ ‫זה‪ ,‬אך הורי יד עו יפה מה פירו שו של דבר‪ .‬הם ידעו מה אירע בארבע‬ ‫ה שנים האחרונות בגרמניה ליהודינדל מחצה וליהודים־לרביע‪ .‬אבי למד‬ ‫יפה את חוקי נירנברג‪ .‬היי תי בן י חי ה והם אהבוני אהבה רבה‪ .‬אבא בילה‬ ‫בחברתי כל כמה שעבודתו הרשתה לו‪ .‬בכל אשר ע שו‪ ,‬תמיד ח שבו תחילה‬ ‫עלי״‪.‬‬ ‫למשך זמן־מה נדם‪ ,‬ואז המ שיך לדבר‪.‬‬ ‫״הורי דנו בבעיה של היו תי יהודי־למחצה עם ידידם הטוב‪ ,‬אותו אדם‬ ‫שאני מכנהו בשם ״דוד״‪ .‬היה זה רופא ידוע בווינה‪ .‬הוא ואבי היו ידידי ם‬ ‫טובים מאז י מי לימודיהם‪ .‬דודי אינו יהודי‪ .‬באו תו היום‪ ,‬כא שד הוא בא‬ ‫לבי תנו‪ ,‬ח שתי כי מ שהו חשוב נ דון בחדר־הספרייה של אבי‪ .‬נקראתי‬ ‫פנימה‪ .‬הם היו מתוחים ביותר‪ ,‬ואמי בכתה״‪.‬‬ ‫״אבא נראה חיוור ביותר‪ .‬הוא שאל אם אני מבין את חוקי הנאצים‪,‬‬ ‫כי אני יהודי־למחצה‪ .‬הנע תי ברא שי לאות ״הן״‪ ,‬בלא להיות מודאג יתר‬ ‫על המידה‪ .‬היי תי מודאג יותר בקשר לב חינ תי הקרובה בלאטיני ת‪,‬‬ ‫בגימנסיה‪ .‬אבא הסביר לי כי בתורת יהודי־למחצה יהיה עלי לעזוב את‬ ‫הגימנסיה‪ .‬היה בכך כדי לזעזעני‪ .‬הוא אמד כי אולי אצטרך לעבוד‬ ‫בבית־חרו שת‪ .‬אמרתי כי אי ש לא יוכל לאלצני לע שות זאת״‪.‬‬ ‫״הוא הביט בי במבט נוגה‪ ,‬ו אמר‪, :‬הו‪ ,‬כן‪ ,‬הם יוכלו לע שות זאת‪.‬‬ ‫הם יכולים לע שות דברים אחרים — למרר לך את חיי ך‪ .‬ידע תי כמובן‬ ‫מה פירו ש ״הם״‪ .‬אחדים מביניהם היו בכיתתי‪ .‬נאצים‪.‬‬ ‫״אבא א מד‪, :‬עלינו למצוא דרך כדי להגן עליך‪ .‬אמא ו אני איננו‬ ‫חשובים‪ ,‬אנו חיינו את חיינו‪ ,‬אך אתה — הרי הכל לפניך‪ .‬הקורבן‬ ‫ראוי‪ ,‬אנא האמן לי‪ .‬דנו בכל הפדשה עם הדוד פדאנץ‪ ,‬והרי מה שאנו‬ ‫עומדים לעשות‪ .‬אמא תודיע ל שלטונות כי אתה אינך‪ ...‬ובכן‪ ,‬כי אינך‬ ‫בני‪ .‬כי היא והדוד פדאנץ‪...‬׳ הוא עצר לרגע‪ ,‬בלי שיוכל להוסיף ולדבר‪,‬‬ ‫אך אחד כך א מד‪, :‬היא תודיע כי אתה ילדם ש ל ה ם‪ ,‬והדוד פראנץ‬ ‫יא שר זאת׳״‪.‬‬ ‫״היי תי מבולבל עד מאוד‪ .‬אמי חדלה לבכות‪ ,‬ואמרה‪ ,‬ב שקט ר ב‪:‬‬ ‫‪,‬כמובן‪ ,‬אבא הוא אביך האמיתי‪ .‬אומר להם שקר‪ .‬חייבים אנו לע שות‬ ‫זאת‪ ,‬בגללך‪ ,‬בגלל ע תי ד ך‪.‬‬

‫‪99‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫״ א מ ר תי‪ :‬״אמא‪ ,‬אינני מבין‪ .‬מה חייב א נ י לע שות?״ ואז אמר הדוד‬ ‫פראנץ‪ ,‬שי שב שם ודמעות ב עיניו ‪,‬יש רק דבר אחד שאתה צריך לע שות‬ ‫עתה‪ ,‬והוא להאזין לעצת הוריך‪ .‬אל תדאג — הכל יסתדר׳‪.‬״‬ ‫אורחי הי שיר את מבטו נכחו‪ ,‬אולי משום שחזר והתנסה כאן במחזה‬ ‫שהתרחש בחדד־הספרייה של אביו‪.‬‬ ‫״וכך היי תי לארי‪ .‬איני יודע כיצד ע שו זאת‪ .‬אמא בוודאי הצהירה‬ ‫הצהרה‪ ,‬שנחתמה על־ידי הדוד פראנץ‪ .‬ע תיד היי תי ל שמוד את שמי‬ ‫הקודם‪ .‬אם הדוד פראנץ היה רוצה לאמצני ר שמית‪ ,‬כבנו‪ ,‬צריך היה‬ ‫לקבל את הסכמת אשתו‪ ,‬אך כל ה עניין אמוד היה להי שאר כסוד‪ .‬הוא‬ ‫היה נ שוי‪ ,‬ו היו לו ילדים‪ ,‬ובעיו ת עלולות היו להתעורר אם היה מ שוחח‬ ‫עם א שתו על העניין״‪.‬‬ ‫תהיתי מדוע בא לספר ל י את סיפורו‪ .‬״אדיאניזאציו ת״ מעין אלה‬ ‫היו נפוצו ת ביותר באותה העת‪ .‬הורים יהודיי ם נוא שים אחדים ני סו‬ ‫להגן על ילדיהם‪ .‬היה זה סיפור מזעזע‪ ,‬אך לא בל תי־דגיל‪.‬‬ ‫הוא אמר בשקט ‪ :‬״ב־‪ 1940‬ה תנדב תי — לוואפן ס‪.‬ס‪.‬״‪.‬‬ ‫נזדעזע תי‪ .‬״ה‪.0‬ס‪ ! .‬״‬ ‫״היה זה רעיונו של הדוד פראנץ‪ ,‬ו אני הסכמתי‪ .‬התהלכו סיפורים‪ ,‬על‬ ‫מע שי־זוועה כנגד היהודים‪ .‬לא היה ידוע שום דבר ודאי‪ ,‬אך נלח שו‬ ‫דברים רבים‪ .‬הינ חנו כי הם לא יפגעו בי הודי אשר בנו התנדב ללחום‬ ‫במסגרת הוואפן ‪ — .0.0‬אף אם שוב לא היי תי רשמית בגדר בנו‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫נתאמנתי יחד עם די ביזי ת ‪ .0.0‬בגרמניה‪ .‬באביב ‪ 1941‬נ שלחנו למזרח‪.‬‬ ‫ביוני באה התקפת־הפתע נג ד רוסיה‪ .‬בידי הדיביזי ה שלנו נפל הכבוד‬ ‫להיות הדיביזי ה הרא שונה שחצתה את הגבול הרוסי״‪.‬‬ ‫״היי תי במעמקי רוסיה כאשר קיבלתי מכתב קצר מאמי‪ .‬היא התגר שה‬ ‫מאבי‪ .‬רק זאת כתבה‪ ,‬ולא הוסיפה‪ .‬היא ידעה‪ ,‬כמובן‪ ,‬כי הדואר עובד‬ ‫צנזורה‪ .‬חודשים אחדים לאחד מכן הגע תי הביתה‪ ,‬לחופשה‪ .‬אמא סיפרה‬ ‫לי מה אירע‪ .‬באחד הימים היא הוז מנה לגיסטאפו‪ .‬הם החלו לצעוק עליה‪.‬‬ ‫האין היא יודע ת שאמו של איש ‪ .0.0‬אינה יכול ה להיות נ שואה לי הודי ?‬ ‫כאשר אמרה כי לעולם לא תתגרש מבעלה‪ ,‬אמר לה קומיסאר הגיסטאפו‬ ‫כי מוטב שתחזור ותתח שב‪ ,‬שאם לא כן יק שו עלי את החיים‪ .‬אולי אף‬ ‫י חזי רוני להיות יהודי‪ ,‬אם יודע ת היא מה פירו שו של ז ה‪ .‬היא ידעה‪,‬‬ ‫כמובן‪ .‬היתה זו סחיטה מן הסוג המכוער ביותר׳׳‪.‬‬ ‫הוא קם והחל צועד הלוך ו שוב מול שולחני‪.‬‬ ‫״אבי הסכים מייד‪ .‬הוא כבר דשם את כל רכו שו על שמה של אמא‪.‬‬ ‫בכינו‪ .‬כולנו‪ .‬אבא לא יכול היה להוסיף ולחיות בבית‪ .‬הוא התגורר בחדר‬

‫‪100‬‬

‫אלכ ם‬ ‫שכור‪ ,‬קטן ועלוב‪ ,‬בקירבת־מקום‪ .‬ביומ־המחרת היה עלי לחזור אל החזית‪.‬‬ ‫שבועות מעטים לאחר מכן באו ה ם לקחתו‪ .‬גירו שיה של אמי‪ ,‬ולחימ תי‬ ‫ב שורות הוואפךס‪.‬ס‪ .‬לא היה בהם כדי להצילו‪ .‬הוא הוגלה י חד עם‬ ‫יהודי ם אחרים‪ .‬זאת ידעתי‪ ,‬ולא יותר‪ .‬היינו אז באיזור לנינגראד‪ .‬התהלכו‬ ‫שמועות כי אזרחים רבים הוצאו להורג‪ ,‬ובמיוחד יהודים‪ .‬לא האמנ תי‬ ‫בכך‪ ,‬משום שלא ד צ י ת י להאמין בכך‪ .‬אין ספק כי אנ שים אלה הם‬ ‫מדגלים וחבלנים ופאדטיזאנים‪ ,‬כפי שסיפרו לנו תמיד‪ .‬אולי היו ביניהם‬ ‫גם יהודים אחדים‪ .‬אולם הם לא הוצאו להורג מ שו ם ה י ו ת ם י ה ו ד י ם ‪.‬‬ ‫זו היתה הגירסה הר שמית‪ ,‬ובלעתיה על קרבה ועל כרעיה‪ .‬יודע אתה‬ ‫כיצד זה‪ ,‬מר ויזנטל‪ .‬אם אינך רוצה להאמין בדברים מעין אלה‪ ,‬מנסה‬ ‫אתה תמיד למצוא לעצמך הסבר המתקבל על הדעת״‪.‬‬ ‫הוא התיי שב‪ .‬״אולי היי תי מוסיף להאמין בכך גם כיום‪ ,‬אלמלא‬ ‫נפצע תי ונ שלחתי לבית־החולים הקרוב ביותר של הם‪.‬ס‪ .‬הם טיפלו‬ ‫בנו כראוי‪ .‬רק שלושה אנ שים בחדד‪ .‬שני החולים האחרים היו אנ שי‬ ‫ם‪.‬ם‪ .‬אשר שימ שו שומרים במחנדדריכוז‪ .‬הם סיפרו לי את א שד אירע‬ ‫ליהודים שם‪ .‬הם לא סיפרו לי הכל — אך היה בכך די כדי להביא‬ ‫לנדודי־ שינ ה במשך לילות שלמים‪ .‬משם הועברתי לביודחולי ם־ב םיםי‬ ‫גדול בריגה‪ .‬היי תי בחדר קטן בחברת איש ם‪.‬ס‪ .‬אחר אשר החלים‬ ‫מהתמוטטות־עצבים‪ .‬הוא סיפר לי כי התמוטט לאחר שבועות של ירייה‬ ‫בנ שים ובילדים‪ .‬הוא לא יכול היה להוסיף ולעמוד בכך‪ .‬נאמר לו כי‬ ‫יהרגוהו בירייה אם ידבר על כך — אך היה עליו לספר ל מי ש הד‪.‬‬ ‫״ובכן‪ ,‬עתה ידע תי את האמת כולה‪ .‬אי־אפ שר היה להתחמק מכך‪.‬‬ ‫בדבצי שם על מיט תי ח שבתי על אבא‪ ,‬שאותו אהבתי מאז־ומתמיד‪.‬‬ ‫נזכר תי בכל‪ .‬בדברים פעו טי ם‪ :‬כיצד‪ ,‬ביום א׳ בבוקר‪ ,‬היינו יוצאים לטיול‪,‬‬ ‫וכיצד היינו מבקרים בקונדיטוריה‪ ,‬והוא היה קונה לי דברי־מתיקה‪,‬‬ ‫באמרו שאל־לי לספר על כך לאמא‪ ,‬שכן היא תכעס אם אבוא הביתה בלא‬ ‫תיאבון לארוחת הצהרים‪ .‬היינו כקושרי־קשר‪ .‬לא היה דבר שאבא לא‬ ‫היה מוכן לעשות למעני‪ .‬והנה אני כאן‪ ,‬חבר בוואפן־ס‪.‬ס‪ ,.‬חיל־ה״עלית״‬ ‫של היטלר‪ ,‬ולא היה בכוחי לעזור אף לאבא שלי‪ .‬אף לא ידע תי להיכן‬ ‫נטלוהו‪ ,‬האם הוא חולה‪ ...‬לא יכול תי להוסיף ולח שוב הלאה מכך‪ .‬ידע תי‬ ‫כי הוא באחד מאותם מחנות‪ ,‬אולם לא רציתי לדעת זאת‪ .‬התפללתי‬ ‫לאלוהים כי ידאג לכך שלעולם לא אדע״‪.‬‬ ‫הוא קם מכסאו‪ ,‬ניג ש לחלון וה תבונן החוצה‪ .‬הוא היה מוכן לע שות‬ ‫הכל כדי שלא יצטרך להביט בי‪ ,‬במי שהו‪.‬‬ ‫״ברגע שנ שתחררתי מבית־החולים ה תנדב תי ל שירות בקר החזי ת‪ .‬הם‬

‫‪101‬‬

‫מ רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫אמדו כי יצא תי מדעתי‪ .‬היי תי זכאי ל שירות נוח‪ ,‬באזורי העורף‪ .‬סירבתי‪,‬‬ ‫באמרי כי אני רוצה לחזור ליחידתי‪ .‬שם ה תנדב תי לתפקידי־סיור‪.‬‬ ‫בהזדמנו ת הרא שונה הינ ח תי לרוסים לקח תני ב שבי‪ .‬לא יכול תי להוסיף‬ ‫ולהילחם לצידם של אנ שים א ל ה ״‪.‬‬ ‫הוא פנה והביט בי‪ .‬״ אני מני ח שאנשים מסויימים י בוזו לי על כך‪.‬‬ ‫י תכן שכל מה שע שיתי — לא כשורה ע שיתי״‪.‬‬ ‫הוא המתין‪ ,‬בצפותו כי אומר מ שהו‪ :‬י הודי שהפך להיות אי ש ‪5.0,0‬‬ ‫שענד על צוו א רו ך מדיו את סמל רוצחי־ההמונים של עמר־שלו‪ .‬מה יכול תי‬ ‫לומר? מה יכול היה מי שהו לומר?‬ ‫הוא הניע ראשו כמבין‪ ,‬כאילו שתיקתי לא הפתיעה אותו‪.‬‬ ‫״שש שנים ע שיתי ב מחנו ת רוסיים שונים‪ ,‬ל שבויי־מלחמה‪ .‬שמרתי א ת‬ ‫סודי לעצמי‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬ב שנת ‪ ,1955‬חזרתי לאוסטריה‪ .‬אמי הלכה‬ ‫לעולמה‪ .‬אבא נעלם ״אי־שם במזרח״‪ ,‬יחד עם מיליוני יהודים אחרים‪.‬‬ ‫נותר רק ״דודי״ שבווינה״‪.‬‬ ‫קולו היה קשוח‪ .‬״הוא רצה לעזור לי‪ .‬הוא ביקש מ מני לבוא ול חיו ת‬ ‫בחברת מ שפחתו‪ ,‬לתקופת־מה‪ .‬אולם לא רציתי להיות שם‪ .‬לא ר צי תי‬ ‫לשוחח עמו‪ .‬תחו שת־ריקנות אחזתני‪ .‬כל הרג שות נט שוני‪ .‬הוא נ*‪0‬ד‪.‬‬ ‫להסביר לי כי שנינו‪ ,‬הוא ו אני‪ ,‬ע שינו כמיטב יכול תנו‪ ,‬ו תו לא‪ .‬לא‬ ‫היצלנו את אבי‪ ,‬אך לא היתד‪ .‬זו א שמתנו‪ .‬אני‪ ,‬לפחות‪ ,‬ניצלתי‪ .‬אם לא‬ ‫היו הופכים או תי לארי‪ ,‬היי תי גם אני בין הניספים‪.‬‬ ‫‪,‬אמרתי שייתכן כי טוב מותי מחיי‪ .‬מה הטעם שבחיים? לא למדתי‬ ‫דבר‪ ,‬אין לי כל תקווה‪...‬׳ האוכל לקבל עוד סיגריה‪ ,‬בבק שה?״‬ ‫הוא הצית את הסיגריה בידיי ם רועדות‪ .‬אמדתי למזכירתי כי תדאג‬ ‫שלא יפריעונו‪ ,‬וקמתי וביק שתיו ל שבת לידי על הספה‪.‬‬ ‫״אתה יודע מדוע באתי לשוחח עמך״‪ ,‬אמד‪ .‬״ איני מ שתייר לשום מקום‪.‬‬ ‫האם אני איש ס‪.‬ס‪ ?.‬האם אני י הודי ? האם אני יהודי־למחצד‪ ? .‬האם אני‬ ‫מ שתייך לרודפים‪ ,‬או האם אני אחד מן הנרדפי ם?״‬ ‫״אם סיפורך נכון — ואין לי סיבה להטיל ספק בכך — הרי אתה אחד‬ ‫מן הנרדפים‪ .‬כמו כה רבים מאתנו‪ ,‬איבדת את הוריך‪ .‬ניסי ת להציל את‬ ‫אביך‪...‬״‬ ‫הוא הניע ראשו לשלילה‪ .‬״אין בכך כל תועלת‪ .‬לגבי היהודים‪ ,‬אוסיף‬ ‫להיות איש ‪ .0.0‬מקולל‪ .‬לגבי האחרים‪ ,‬אהיה תמיד י הודי מטונף‪ .‬אם‬ ‫אספר את האמת‪ ,‬אשאר להיות בבחינת האוייב הניצחי״‪.‬‬ ‫הוא קפץ ממקומו‪ .‬״אספר לך מדוע באתי לראות דווקא או ת ך‪ ,‬מד‬ ‫ויזנטל‪ .‬אני חש כי י הודי אנוכי‪ .‬לגבי ולגביך‪ ,‬אני יהודי‪ .‬אך לגבי‬

‫‪102‬‬

‫אלכ ם‬ ‫העולם החיצוני‪ ,‬חיי תי י כ ו ל לה שאו בחזקת אי ש ס‪.‬ם‪ ,.‬ולסייע לך‬ ‫בעבודתך‪ .‬לא‪ ...‬אל־נא תפסיקני‪ .‬שוחחתי על כך עם הדוד פדאנץ‪ .‬אמדתי‬ ‫לו כי קראתי על־דבר עבודתך‪ ,‬וכי אני עומד להציע לך את עזדתי‪ .‬הוא‬ ‫הבין‪ ,‬והסכים מייד‪ .‬ז הו הדבד הי חיד שאני חש כי אוכל לעשות‪ ,‬שבו‬ ‫אוכל להביא תועלת כ ל ש ה י ״‪.‬‬ ‫לא אמרתי דבד‪.‬‬ ‫״האם אין אתה נו תן בי אימון ן אני יודע‪ ,‬קשה להאמין לסיפור כה‬ ‫פאנטאסטי‪ .‬ובכן‪ ,‬הבאתי לך את כל הידיעו ת על־אודותי‪ .‬הכל כאן‪,‬‬ ‫החל מ שמו של אבי־זקני היהודי‪ ,‬וכלה בתאריכי הגליי תו של אבא‪ ,‬ו שובי‬ ‫מברית־המועצות״‪ .‬הוא מסר לידי שני דפים כתובים במכונה‪.‬‬ ‫״אנא‪ ,‬בדוק כל פרט ופרט‪ .‬שלח את אנ שיך אל המשטרה — לכל‬ ‫מקום שתרצה‪ .‬אני אשלם תמורת זאת בשמחה‪ .‬ואז‪ ,‬אם תהיה מ שוכנע‬ ‫כי מה שסיפרתי לך אמת הוא‪ ,‬אנא כתוב לי‪ .‬הנה מעני‪ .‬אני רוצה לעבוד‬ ‫ב שבילך‪ .‬הדי זה כאילו אני מחזיר חלק זעיר ביו תר מן הריבית על חוב‬ ‫עצום‪ .‬תשלום סמלי‪ ,‬אך בכל זאת תשלום״‪.‬‬ ‫שאלתיו מה מע שיו‪.‬‬ ‫״אני םוכן־נוםע‪ .‬עבודה זו מאפ שרת לי לנוע במקומות שונים‬ ‫באוסטריה ובגרמניה‪ ,‬ו אני מני ח שאוכל להגיע לאחר־מכן גם לחלקי*‬ ‫אירופה אחרים‪ .‬איני נ שוי‪ .‬ובכן‪ ,‬רואה אתה‪ ,‬א ו כ ל להביא לך תועלת״‪.‬‬ ‫שבועיים לאחר מכן הוא י שב מולי פעם נוספת‪ .‬אמדתי לו כי בדקנו‬ ‫כל פרט ופרט‪.‬‬ ‫״דבריך דברי אמת‪ ,‬ממש כפי שציפיתי‪ .‬שום איש לא היה משתמש‬ ‫בהוריו שנפטרו כדי ל הוליכני שולל״‪.‬‬ ‫והוא אמר‪ ,‬ב אי רוני ה‪ :‬״גם לא אי ש־ם‪.‬ס‪?.‬״‬ ‫״הבה ונקווה כי גם הוא לא‪ .‬עתה‪ ,‬עלי לספר לך מ שהו שאינך יודע‪.‬‬ ‫בדקתי בקשר להגליי ת אביך‪ .‬המשלוח שצורף אליו נ שלח לריגה‪ ...‬כן!‬ ‫י תכן בהחלט כי הוא היה שם‪ ,‬בסביבה‪ ,‬בעת שאתה שכבת בבית־החולים״‪.‬‬ ‫נראה היה כי ידיע ה זו הדהימתו‪ .‬אני מניח שהוא דימה את עצמו‬ ‫שוכב בביוד החולי ם‪ ,‬ליד איש הם‪.‬ם‪ .‬שהתמוטט‪.‬‬ ‫הוא בלע בקו שי את רוקו‪ ,‬ו א מ ר‪ :‬״מד ויזנטל‪ ,‬הבה ונתחיל — וככל‬ ‫שיהא זה מוקדם יותר‪ ,‬כן יהיה זה טוב יותר‪ .‬אני ח י י ב לעבוד ב שבילך‪,‬‬ ‫שאם לא כן אצא מדעתי״‪.‬‬ ‫הראיתי לו תיקים אחדים‪ ,‬וסיפרתי לו על־דבד חקירותינו‪ .‬כחבר‬ ‫קבוצת אנ שי־ס‪.‬ס‪ .‬משוחררים‪ ,‬לא יהיה עליו להעמיד פני ם! הוא ימ שיך‬ ‫למלא את תפקידו המלחמתי‪ ,‬לפחות לתקופה קצרה נוספת‪ .‬״כתבי־‬

‫‪103‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫האמנ תו״ היו מעולים ביותר‪ ,‬והוא עשה מלאכה טובה‪ .‬עתה מקובל הוא‬ ‫על ע מי תיו המשוחררים‪ ,‬מכבדים אותו על דעו תיו ה״ראדיקאליות״‪ ,‬והוא‬ ‫הפך להיות אחד מהחבורה‪ .‬לגביהם הוא בבחינ ת ״גר מני טוב״ — במילים‬ ‫אח רו ת‪ :‬ג ר מני רע‪ ,‬שנותר רע‪.‬‬ ‫אלכם ו אני איננו נפג שים מעולם בפומבי‪ .‬בכתב הוא מ כנני בשם‬ ‫״פליכס״‪ .‬אנו נפג שים במקום שבו אנו מ שוכנעים כי אין אי ש מבחין בנו‪.‬‬ ‫הוא קורא את כל הספרים על־אודות מלחמת העולם ה שנייה והמי שטד‬ ‫הנ אצי שהוא יכול לה שיג‪ .‬תכופות רואה הוא את הדברים בעד מ שקפיו‬ ‫של איש שהיה ״מן הצד שכנגד״‪ .‬לעיתים דנים אנו בפרשה מ שני צידיה‪,‬‬ ‫והתוצאה היא השקפה שקולה ביותר‪.‬‬ ‫באחד הימים אמר לי‪ :‬״היי תי רוצה לחזור ולהיות יהודי‪ .‬באורח‬ ‫ד שמי‪ ,‬כלפי העולם כולו‪ .‬ז הו העולם שאני מ שתייך אליו״‪.‬‬ ‫לא היי תי מופתע כלל‪ .‬אמרתי‪ ,‬כן‪ ,‬אכן הוא מ שתייך אלינו‪ .‬הוא‬ ‫הוכיח זאת‪ .‬אך אמרתי לו כי יכול הוא להוסיף ולעבוד ב שבילנו‪ ,‬לפחות‬ ‫לתקופת־מה‪ ,‬אם יוותר ״אחד משלהם״‪.‬‬ ‫״היי תי רוצה לחיות בישראל‪ .‬י תכן ששם אוכל באמת לשכוח את‬ ‫העבד״‪.‬‬ ‫״אך מה בדבר האנ שים שאינם מסוגלים לשכוח את העבר‪ ,‬אלכם י‬ ‫באחד הימים עלול אתה לטעות טעות‪ ,‬ולומר להם מה שהיית פעם‪ .‬הם‬ ‫עלולים שלא להבין זאת‪ .‬איני רוצה שתיפגע שוב — אף אם יהא זה‬ ‫משום סיבה אחרת״‪.‬‬ ‫החלטנו להשהות את ההחלטה‪ .‬אלכם מוסיף ע דיין לשמש כאחד מעוזרי‬ ‫היעילים ביותר‪ .‬עד כמה מיטיב הוא למלא את תפקידו — בכך נוכח תי‬ ‫לדעת לפני ז מ ך מ ה‪ :‬נמסר לי כי אנשי־ס‪.‬ם‪ .‬מסויימים‪ ,‬בבירת אחד‬ ‫ממחוזו ת אוסטריה‪ ,‬מאיימים להרגני‪ .‬העברתי את הידיעד‪ .‬למשטרת־‬ ‫המדינה האוסטרית‪ ,‬אשד הפעילה שני שוטרים לבדיקת העניין‪ .‬באורח‬ ‫פרטי‪ ,‬ביק שתי גם מאלכם לערוך חקירה‪.‬‬ ‫שבועיים לאחר מכן הראני מפקד מ שטרודהמדינ ה את הדין־וח שבון‬ ‫שלו‪ .‬אנ שיו חדרו לתא מ שוחררי־המלחמה בו מדובר‪ ,‬וה שתתפו במיפג שים‬ ‫אחדים‪ .‬בדידו ח ש בון נאמר כי אי ש הם‪.‬ם‪ .‬המסוכן ביותר שהשתתף בהם‬ ‫הוא פלוני אלמוני‪ ,‬סוכן־נוסע‪ ,‬גבר גבוה בעל עיניי ם אפורות־כחולות‬ ‫ו שיער אדמדם־בלונדי‪ ,‬איש ה־וואפדם‪.‬ס‪ .‬לשעבר‪ ...‬״אחד מאותם טיפוסים‬ ‫ללא־תקנה‪ ,‬בעלי דעות ראדיקאליות‪ ,‬שיש להי שמד מפניהם״‪ .‬אלכם‪,‬‬ ‫כמובן‪.‬‬

‫‪104‬‬

‫‪¥‬‬

‫פרק ששי‬

‫הדכבת עמדה לצאת תוך שלוש דקות‬

‫אלכם מילא תפקיד חשוב בפרשת קורט וויזה‪ .‬הכל החל באורח בלתי־‬ ‫צפוי־מראש באחד הערבים שברא שית יולי ‪ .1964‬האזנ תי אותה שעה‬ ‫לחד שות־העדב‪ .‬בסוף ה שידור באה אתנחתא קלה ואז הכריז הקריין‬ ‫הגרמני ב םגנו ךדי בו דו החלקלק‪ :‬״גבירו תי ורבותי‪ ,‬הרי הודעה חשובה‬ ‫מטעם מ שטרת קלן‪ :‬קורט ויזה‪ ,‬שהואשם בפ שעי־מלחמה‪ ,‬נמלט מדירה‬ ‫בקלן שבה ה תגודד במ שך ה שנתיים האחרונות‪ .‬הוא היה נ תון במאסד‬ ‫אך שוחרר בערבות עד למשפטו‪ .‬הוא נצטווה להתייצב בלשכת התובע‬ ‫מדי יום שלישי‪ ,‬וכאשר לא הופיע שם במשך שבוע י צ או בלשים לחפשו‪.‬‬ ‫ה שכנים אמרו להם כי ויז ה לא נראה מזה ימים אחדים‪...‬״‬ ‫קולו הצונן־ מקצועית של הקריין לא העיד על כל ה תעניינו ת אי שית‪,‬‬ ‫בעת שביקש מ מ אזיניו ״להודיע ידיעו ת מועילות כל שהן״ ללשכת התובע‬ ‫בקלן‪ ,‬או לתחנת המשטרה הקרובה‪.‬‬ ‫סגרתי את הדאדיו‪ .‬הרי עוד פו שע נ אצי שנמלט‪ .‬למי אכפת? מספר‬ ‫נכבד למדי של פושעים כאלה נמלט בחוד שים האחרונים‪ .‬רוב המאזינים‬ ‫שכחו את שמו של הבורח עוד לפני שסגרו את מכ שירי־הראדיו שלהם‪.‬‬ ‫הם לא שמעו מעולם על קורט ויזה‪ ,‬עובד־מתכת אל מוני בבית־החרו שת‬ ‫המקומי למכוניו ת ״פורד״‪.‬‬ ‫פעמים רבות נ תקלתי בשם ויזה‪ ,‬בר שומות מסויימות שבמרכז־התיעוד‬ ‫שלנו‪ .‬ידע תי כי הוא הואשם בהריגתם‪ ,‬ב־‪ 1942‬וב־‪ , 1943‬של מאתיים איש‬ ‫לפחות‪ ,‬וביניהם שמונים ילדים יהודיים‪ ,‬בגרודנא ובביאליסטוק שבפולין‪.‬‬ ‫ויזה נאסר בקלן ב שנת ‪ .1963‬באודח ש אידל הסבירו הוא שוחרר חודשים‬ ‫מספר לאחר־מכן‪ ,‬לאחר שסכום הערבות נקבע ל־‪ 4,000‬מארקים (כ־‪3,000‬‬ ‫ל״י)‪ .‬ע תון ג ר מני ציין כי היה זה ב שיעור של ״עשרים מארקים לכל‬ ‫מעשה־רצח׳׳‪.‬‬ ‫כתבתי מכתב ל״פראנקפורטא אלגמיינה צייטונג״‪ ,‬שנתפרסם ב־‪13‬‬

‫‪105‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫ביולי ‪ , 1964‬בו מ חי תי נג ד שכיחות שיחרורם־בערבות של פו שעי־מלחמה‬ ‫מעין אלה‪ ,‬והבעתי צעד על הקלות שבה נ מלטו אחדים מהם‪.‬‬ ‫לאחר שוויזה ביצע את פ שעיו‪ ,‬נ תפסו גדודנ א וביאליסטוק על־ידי‬ ‫הסובייטים‪ .‬במסיבת עתונאים שנערכה בווינה שוחחתי עם ולאדימיר‬ ‫גאבילבסקי‪ ,‬ראש הלשכה של סוכנות הידיעו ת הסובייטי ת ״טאס‪/ ,‬‬ ‫גאבילבסקי הבטיח לכתוב לברית־המועצות ולבקש חומר על ויזה‪ .‬כאשד‬ ‫לאחר־מכן הביאו אלי‪ ,‬א מר‪ :‬״אני יודע כי תעשה בו שימוש ראוי‪ .‬אם‬ ‫אתן אותו לידי המעדב־גרמנים‪ ,‬רבים הסיכויים כי יקברוהו בתיקיהם״‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬אכן מסרתי את החומר‪ ,‬בסופו־ של־דבד‪ ,‬לידי ה שלטונות הגרמניים‪.‬‬ ‫לפי מיטב ידיע תי‪ ,‬היתד‪ .‬זו הפעם הרא שונה שהסובייטים שיתפו־פעולה‬ ‫עם המערב בהכנת התביעה בפרשה מעין זו‪.‬‬ ‫התיקים הסובייטיים הכילו רשימה של פ שעי ויזה‪ ,‬עם שמות העדים‬ ‫ונוסח עדותם‪ .‬בקיץ ‪ 1942‬ירה ויזה באי ש בשם סלפ‪ ,‬שניסה לצאת את‬ ‫הגי טו בלא ר שיון‪ .‬הוא ירה באשה‪ ,‬הדסה קלצל‪ ,‬אשר ״ניסתה להכניס‬ ‫פיסת־לחם קטנה לתוך הגיטר׳‪ .‬בנובמבר ‪ 1942‬״תלה במו י דיו אשה בשם‬ ‫פרנסקי‪ ,‬ו שני אנ שים בשם שינדלד ודרוקר״‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נאמר בר שומות‬ ‫אלה‪ ,‬ירה בנערה אלמוני ת אשר חטאה‪ ,‬בעיניו‪ ,‬היה כי ״היא שיחקה‬ ‫בחתולה״‪.‬‬ ‫כאשר הגי טו מספר ‪ 1‬של גרודנא חוסל‪ ,‬בפברואר ‪ , 1943‬ירו ויז ה ושאר‬ ‫אנ שי הגיסטאפו בכל צוווד העובדי ם של בית־החולים שפעל בגיטו‪,‬‬ ‫כארבעים יהודים בסך־הכל‪ .‬התובע הראשי של ביילורוסיה הודי עני כי‬ ‫העדים העיקריים‪ ,‬אנ שים בשם זוכקובסקי וקלובסקי‪ ,‬יור שו לבוא לגרמניה‬ ‫כדי להעיד נג ד ויזה‪ .‬היתד‪ .‬זו הפעם הרא שונה‪ ,‬לפי הידוע לי‪ ,‬שדבר מעין‬ ‫זה אירע‪.‬‬ ‫בהתאם לידיעו ת שבידינו הרג ויזה בדצמבר ‪ 1942‬בתת־המקלע שלו‪,‬‬ ‫ליד גדר הגיטו מספר ‪ ,1‬גם עשרים יהודים‪ .‬מפקד גי טו מספר ‪ ,2‬אי ש ס‪.‬ס‪.‬‬ ‫בשם שטרבלוב‪ ,‬נכח במקום‪ .‬בעת היריו ת פצע ויזה אחד מ שומרי־הגיטו‬ ‫היהודיים‪ .‬האיש ברח והתמוטט בחצרו של בי ת סמוך‪ .‬ויזה דדף אחריו‪,‬‬ ‫מצאו רובץ על הקרקע‪ ,‬וירה בגולגל תו‪.‬‬ ‫בינואר ‪ 1943‬עצר ויז ה קבוצה של עובדי־כפייה ליד הכניסה לגיטו‪,‬‬ ‫וערך אצלם חיפוש‪ .‬אחד הגברים נ שא באמתחתו פרוסת לחם לבן‪ .‬ויזה‬ ‫ירה בו ברבמקום‪ .‬שלושה ימים לאחר מכן ערך חיפוש אצל גבר בשם‬ ‫קמחי‪ ,‬ומצא בכיסו נתח ב שד‪ .‬הוא נ טלו לחדד־המ שמר‪ ,‬וירה בו‪ .‬בחוד ש‬ ‫שלאחר מכן הוא היה פעיל בגירו שם הכפוי של הניצולי ם היהודיים‬ ‫האחרונים מגדודנא‪.‬‬

‫‪106‬‬

‫ה רכ ב ת ע מ ד ה ל צ א ת תו ך שלו ש ד קו ת‬ ‫הרשימה אינה שלמה‪ .‬פעילותו של ויז ה לאחר ‪ 1943‬נחקרת עדיין‪.‬‬ ‫איני יכול להסביר מה הבי אני להניח כי ויזה נמלט לאוסטריה‪ .‬היה‬ ‫זה מתוך אינטו איצי ה בלבד‪ ,‬אך למד תי לתת אימון באינטו איציה שלי‪.‬‬ ‫כרגיל נתברר כי היא יעילה לא פחות מאשר החיפו ש הסבלני אחד רמזים‬ ‫ועקבות‪ ,‬עיקוב עק שני אחר עדים לאחר שעברו עשרים שנה‪ ,‬והסקת־‬ ‫מסקנות מדוקדקות‪ .‬מסביב לגרודנא היו מוצבות י חידו ת ס‪.‬ס‪ .‬רבות‬ ‫שאנ שיהן באו מאוסטריה ומגרמניה‪ .‬הינח תי כי ויז ה ינסה להגיע‬ ‫לאוסטריה‪ ,‬ולהתקשר עם אחדים מע מי תידל שעבר המתגוררים בה‪ .‬והם‬ ‫ע שויים לסייע לו‪ :‬להסתירו‪ ,‬ולאחר מכן לנ תבו לארץ ״בטוחה״ בדרום*‬ ‫אמריקה או במזרח התיכון‪.‬‬ ‫התק שרתי עם אלכם‪ .‬ל אידגון מ שוחררי הס‪.‬ס‪ .‬סניפים מקומיים בכל‬ ‫הערים הגדולות‪ ,‬וברבות מן הערים הקטנות יותר באוסטריה ובגרמניה‪.‬‬ ‫חברי־הסניפים מתכנסים לעיתים תכופות באכסניות בל תי־בולטו ת או בב תי־‬ ‫מרזח עלובים‪( .‬יש בי דינו רשימה שלמה של מקומות אלה באוסטריה)‪.‬‬ ‫הם נוהגים להוסיף למיפג שיהם עניין באמצעות פולחן סודיות‪ ,‬ממש‬ ‫כילדים במקוט־המחבוא של חבורתם‪ .‬לעיתים תכופות מתכנסים הם‬ ‫ב״חדד האחורי״ של בית־המרזח האלמוני‪ ,‬כשהם מוגני ם על־ידי בעל‬ ‫העסק‪ ,‬הדואג להרחקת זדים‪ .‬לעיתים משמש אחד המלצרים בתורת‬ ‫שומר! מסיבה כלשהי‪ ,‬רבים מהמלצרים היו אוהדים נילהבים של הנאצים‪.‬‬ ‫במקומות מסויימים מבדד הפסנתרן את הלקוחות התמימים באולם הקידמי‪,‬‬ ‫במחרוזת ואלסים‪ .‬וכאשר מתקרב אורח זר‪ ,‬לאיזור הסכנה‪ ,‬מזהיר הפסנתרן‬ ‫את החברים‪ ,‬בה שמיעו לייט מוטיב שהוסכם עליו‪.‬‬ ‫תעלולים מעין אלה‪ ,‬המאפיינים אגודות ח שאיות‪ ,‬נראים כרגיל‬ ‫כמיותרים‪ ,‬משום שהחברים אינם עו שים שום מעשה חמור יותר מאשר‬ ‫העלאת זכרונו ת מן הימים הטובים ההם‪ ,‬קוראים פירסומים בלתי־ליגאליים‬ ‫המודפסים באוסטריה ובגרמניה‪ ,‬וחולמים על ע תיד נ אצי נפלא־הוד‪.‬‬ ‫רובם אנ שים פאתטיים שהזקינו טרמ־עת‪ ,‬ה שותים הרבה בירה והמדברים‬ ‫בל שון שעבר־זמנה‪ ,‬ל שון המליצות הנפוחות של היטלד‪ .‬אך הם מאורגנים‬ ‫כהלכה‪ ,‬ורשתם נכונ ה תמיד להסתיר בורחים ולנתבם לעבר יעדים בטוחים‬ ‫יותר‪ .‬יש להם חברים בכל מקום‪ ,‬ובוודאי גם צופן כלשהו‪ .‬הם מאמינים‬ ‫כי הם מוכנים לקראת ״היום״ — אם יבוא‪ ,‬ולכ שיבוא‪.‬‬ ‫אלכם התקשר ע מי מאינסבדוק ב שעת־ערב‪ .‬בזהירות רבה — שכן‬ ‫לעולם אין לדעת מי מצותת ל שיחתך — רמז כי יש בפיו ידיעו ת בקשר‬ ‫ל״סחודה״‪ ,‬ובי הוא נוסע לגראץ‪ .‬אינסברוק‪ ,‬גראץ וזאלצבורג הן ערי־‬ ‫המקלט האהובות על בורחים נאציים באוסטריה‪ .‬בעדים אלה יש מסגרות‬

‫‪107‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫מ אודגנוודכ הלב ה של מסייעים‪ .‬זאלצבודג אהובה במיוחד‪ ,‬משום שהיא‬ ‫מרוחקת קילומטרים מועטים בלבד מן הגבול הגרמני‪ .‬בעת הקיץ עוברות‬ ‫שיירות ארוכות של מכוניו ת את תחנת־הגבול של ואלסרברג‪ ,‬ב שני‬ ‫הכיוונים‪ .‬בדיקו ת המכס הן ב ב חינ ת יציא ת ידי־חובה‪ .‬אזרחים גרמניים‬ ‫אינם זקוקים לדרכון — ר שיון־נהגות או תעודודז הו ת מספיקים לגמדי‪.‬‬ ‫בלילה שלאחד־מכן התקשר ע מי אלכם מגראץ‪ .‬קולו היה מתוח‬ ‫מהתרג שות‪.‬‬ ‫״אחד מה״חברים״ כאן סיפר לי כי איש‪ ,‬המעמיד־פנים שהוא פליט‬ ‫מהאיזור הסובייטי של גרמניה‪ ,‬הגיע זזדע ת ה לעיר‪, .‬כאשר מי שהו נמלט‬ ‫מן הסובייטים‪ ,‬חייבים אנו לעזור לר‪ ,‬אמד ה״חבר״‪ ...‬ובכן‪ ,‬מה דעתך‬ ‫היי תכן שזהו הברנ ש שאנו מחפשים ?״‬ ‫לגראץ ‪" 1‬‬ ‫א מד תי‪ :‬״כיצד הגיע‬ ‫״הם אומדים שהוא הגיע מצ׳כוסלובאקיה‪ .‬הוא ממ תין לא שתו שתבוא‬ ‫אחריו‪ ,‬והוא מקווה לנסוע עמה למערב־גרמניה‪ ,‬מקום שם יש להם‬ ‫קרובי־מ שפחה״‪.‬‬ ‫״משהו אינו כהלכה בסיפור זה‪ ,‬אלכס‪ ,‬אם באמת בא מצ׳כוסלובאקיה‪,‬‬ ‫לא היה בא לגראץ‪ .‬הוא היה מגיע לווינה‪ ,‬ללינץ או לזאלצבורג״‪.‬‬ ‫״בדיוק כך‪ .‬זה מה שחשבתי‪ .‬אולי מוטב שאגש ו א תבונן בברנ ש״‪.‬‬ ‫״יתכן שאין זה האדם שאותו אנו מחפשים״‪ ,‬אמדתי‪ ,‬״אך עם זאת‬ ‫י תכן שזהו מי שהו מעניין״‪.‬‬ ‫״אחד מה״חברים״ מלין אותו הלילה בביתו‪ .‬הבוקר עשה האיש שעה‬ ‫ארוכה בחברת הרברט ברגה פון טריפס״‪.‬‬ ‫״טריפס!״ קראתי‪ .‬״ובכן‪ ,‬הוא ח י י ב להיות האיש שאותו אנו‬ ‫מבקשים״‪ .‬לא יכול תי להסביר לו בטלפון כי פיסות התשבץ‬ ‫מ שתבצות זו ליד זו‪ .‬טדיפס היה קומיסאר של הגיסטאפו בעת המלחמה‪,‬‬ ‫ומפקדו האחרון של בית־הכלא פאביאק בווארשה‪ .‬הוא נזכר — ולא לכבוד‬ ‫— בספר שכתב סופר פולני‪ ,‬לי און ואנאט‪ ,‬בשם ״מעבר לחומות פאביאק״‪,‬‬ ‫בו הוא מתאר את מע שי־הזוועה שבוצעו שם‪ .‬יש במרכז ה תיעוד שלי‬ ‫תיק על טריפס‪ ,‬וכן יש תיק נכבד עליו ב מיניסטריון הפנים של אוסטריה‪.‬‬ ‫״והיכן נמצא הברנ ש שלנו עתה ?״ שאלתי‪.‬‬ ‫״מי שהו בשם הוברט צי מ ר מך‪ ,‬אמר אלכם‪ ,‬״הצולע צליעה הגונ ה‬ ‫ברגלו הימני ת‪ ,‬יצא את גראץ לפני כשעה‪ .‬אך אני יודע היכן הוא‪...‬״‬ ‫נ שמע קול־נקי שה‪ .‬אלכם בוודאי הני ח את ה שפופרת על המכשיר‪.‬‬ ‫המ תנ תי שעה קלה‪ ,‬אך לא הגיעה שיחה נוספת‪ .‬כיוון שלא ידע תי היכן‬ ‫הוא‪ ,‬לא יכול תי להתקשר עמו‪.‬‬

‫‪108‬‬

‫ה רכ ב ת ע מד ה ל צ א ת תו ך שלו ש ד קו ת‬ ‫ואז‪ ,‬בבוקר־המחדת‪ ,‬חזר אלכם וטילפן אלי‪.‬‬ ‫״אני מצטער על כי לא יכולתי להשלים אתמול את הדין־וח שבון שלי‪,‬‬ ‫דיבר תי אתך מבירדמלון בגראץ‪ ,‬ואז נכנס אחד ה״חברים״‪ .‬עתה אני‬ ‫בתא־טלפון ציבורי בדרך־המלך המובילה לז מדינג״‪.‬‬ ‫״מה מע שיך בז מ רינג?״ זו הי עיי דו ד קי ט נודעת‪ ,‬בהרים‪ ,‬בריחוק של‬ ‫כמאה קילומטרים דרומית מווינ ה; היא אהובה על הווינאי ם ועל אורחים‬ ‫מ חח־לארץ גם יחד‪.‬‬ ‫״הוברט צי מ ר מ ך רשום כאן בבי ת־מלון גדול‪ ,‬ומטפל בו י די ד ותיק‬ ‫בשם אברהארד גבריאל‪ .‬שמעתי כי ״צימדמן״ יהיה מחד בווינ ה —‬ ‫ו איני יודע לאיזו מטרה״‪.‬‬ ‫מ עניין מאד‪ ,‬ח שבתי לעצמי‪ .‬ם‪.‬ם‪ .‬שטאנדארטנפידד (קולונל) ה ר ב ד ט‬ ‫צי מד מן * היה בעת המלחמה מפקדם של ויז ה וטריפם גם י חד! ולאחר־מכן‬ ‫גי לי תי כי ביקש מוויזה להודות לטריפס‪ ,‬אשד העיד בגרמניה על מפקדר‬ ‫לשעבר ולא הפלילו‪ ,‬בהיו תו נ אמן לסיסמת ה‪ : .0.0‬״כבודי — נאמנות״‪.‬‬ ‫קל ל שנות את ״הרברט״ ל״הוברט״‪ .‬מח שבתי הרא שונה היתד‪ .‬כי‬ ‫צימדמן נ תן לוויזה את תעודת־הזהות שלו‪ ,‬אך לאחר מכן אמד לי תובע‬ ‫ג ר מני‪ :‬״לעתים אכן טועים הנאצים? אך במקרה זה‪ ,‬היה זה מקרה בלבד‬ ‫שלוויזה היו מיסמכים בשם צימדמן‪ .‬לא היו אלה מיסמכיו של הדברט‬ ‫צימרמן‪ .‬י תכן שהשם סתם מצא חן בעיניו״‪.‬‬ ‫אך לא היה זה בבחינ ת מקרה שוויזה נסע לבית־המלון שבזמרינג‪,‬‬ ‫בו היה איש ‪ .0.0‬לשעבר — במקרה — שומר־הלילה‪ .‬אבדהארד גבריאל‬ ‫מכיר אנ שים מסוגים שונים‪ ,‬והוא אהוד על אורחי־בית־המלון‪ ,‬כולל‬ ‫יהודים‪.‬‬ ‫אלכם דיווח לי ביום־המחרת‪ .‬טריפס בא לקחת את ״צימרמן״ במכוניתו‪,‬‬ ‫וה שנים נסעו לווינה‪ .‬ערכתי ביקור ב מיניסטריון הפנים‪ ,‬ו שאלתי את יועץ־‬ ‫המשטרה ד״ר יוזף ויזינגר‪ ,‬שעמד בראש מדור ‪ 11‬ג‪ ,‬העוסק בפ שעי‬ ‫הנאצים‪ ,‬האם ה שלטונות הגרמניים ביק שו מן האוסטרים לערוך חיפו שים‬ ‫אחד ויזה‪ .‬בקשה מעיו־זו לא הועברה כלל‪ ,‬ושום צו־מאסר על שמו‬ ‫של ויזה לא הגיע לווינה‪ .‬מסרתי בידי ויזינג ר את תיאורו של צימדמן־‬ ‫רזה‪ ,‬שקיבלתיו מאלכס‪ :‬גבוה‪ ,‬בן חמי שים‪ ,‬לובש חליפה אפורה־כהה‬ ‫ומרכיב משקפים‪ .‬צליעתו תקל על זי הויו‪.‬‬ ‫בימים שלאחר מכן שהה ״ צי מ ר מ ך בזמרינג‪ ,‬אך נסע שלוש פעמים‬ ‫לווינה‪ ,‬בה הצליח בכל אחת מהפעמים להתחמק מ עיני רודפו‪ .‬הינח תי‬ ‫״ צימרמן‪ ,‬שנגדו הוגש כתב־אישום בגרמניה‪ ,‬איבד את עצמו לדעת בינואר ‪.1966‬‬

‫‪109‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫כי הוא נפג ש שם בחבדימ־ל שעבר‪ ,‬אולי מתוך נ סיון לה שיג כסף ואשרה‬ ‫לנסיע תו לארץ ״בטוחה״‪.‬‬ ‫יום ג ‪ /‬ה־‪ 21‬ביולי‪ ,‬היה יום חמים ולח‪ .‬ב שעודבוקר מוקדמת התקשר‬ ‫עמי אלכם מזמרינג‪ .‬עליו לראו תני מייד‪ .‬כאשר הגע תי שמה במכוני תי‪,‬‬ ‫היה עצבני ביותר‪.‬‬ ‫״עלינו לעבוד במהירות‪ ,‬שאם־לא־כן ע תיד ויזה להתחמק מידינו‪.‬‬ ‫הוא ביקר פעמיים ב שגרירות המצרית בווינה‪ .‬מסתבר כי יש בידיו‬ ‫דרכון גנוב‪ .‬היו לו צרות עם הפקידים המצריים‪ ,‬שאינם נלהבים להעניק‬ ‫לו בווינה אשרה מצרית‪ .‬כן‪ ,‬אין הם רוצים שיעלה על מטוס מווינ ה‬ ‫לקאהיד‪ .‬תמורת זאת‪ ,‬הציעו כי ויזה יגי ע ברכבת לבלגראה וייג ש‬ ‫ל שגרירות המצרית שם‪ .‬יש טיסות תכופות מבלגראד לקאהיר‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫זהו המצב‪ .‬ויזה מתכוון לצאת לגראץ ברכבת האכספרס של אחד־הצהרים‪,‬‬ ‫היוצאת היום את ז מ דינג בשעה ‪ .4.05‬קל להגיע מגדאץ לבלגראד‪.‬״‬ ‫השעה היתד‪ .‬כבד אחדי עשר‪ .‬נו תרו לנו פחות משש שעות להביא‬ ‫למעצרו של ויזה‪ .‬אם יצלי ח לצאת מאוסטריה למצרים‪ ,‬יצטרף שם‬ ‫לפו שעים נאציים אחדים‪ ,‬אשד — אף כי הוא שמו ברצזד המוני ם — אי‬ ‫אפשר להביאם ל דין‪ :‬מצדים אינה מוכנה להסגירם‪.‬‬ ‫אמדתי לאלכס לחזור לז מרינג ולשים עין על רזה‪ .‬אני עצמי חזרתי‬ ‫לווינה‪ ,‬והתק שרתי עם ויזינגר‪ .‬אמרתי לו כי קורט ויז ה נמצא בבית־מלון‬ ‫מסרים בז מדינג‪ ,‬מקום שם נרשם תחת השם ״הוברט צי מד מ ך‪ ,‬כי הוא‬ ‫מחזיק בדרכון מזריף‪ ,‬כי הובטחה לו אשרה למצרים‪ ,‬וכי הוא עומד‬ ‫לצאת ברכבודהאכספדס לגדאץ‪.‬‬ ‫ויזינג ר גילה זהירות מרובה‪ .‬״לפני שאעשה דבר‪ ,‬חייבים אנו לקבל‬ ‫ממקור ר שמי בגרמניה פרטים על־דבר הנמלט‪ ,‬שקציני יוכלו להשוותם‬ ‫עם התיאור שנתת בידי‪ .‬נסה־נא לה שיג מייד את הידיעו ת הללו״‪.‬‬ ‫התק שרתי בדחיפו ת עם הלשכה הפלילית הפדראלית בורסבאדן‪ .‬שוחחתי‬ ‫עם הפקיד הממונה על פרשת רזה‪ ,‬סיפרתי לו על אשר אירע‪ ,‬וביק שתי‬ ‫מ מנו לתת לי את הניסוח ה מילולי של התיאור הר שמי של הנמלט‪.‬‬ ‫הפקיד בורסבאדן היסס‪ .‬תיק ויז ה אינו תחת ידיו‪ ,‬אמר‪ ,‬י תד על כן‪,‬‬ ‫אסור לו לספק ידיעו ת ר שמיות ״ליחידים או לאידגונים פרטיים״‪ .‬שוב‬ ‫ו שוב נ תקל תי במעצורים מעין אלה‪ ,‬משום שאין לי סמכות רשמית‪.‬‬ ‫א מ ר תי‪ :‬״השעה עתה שתים־עשרה ושלושים‪ .‬אם נ מ תין עו ד שלוש‬ ‫שעות‪ ,‬לעולם לא ת שימו את ידיכם על רזה‪ .‬הרי פידסמתם צרמ אסר‬ ‫לגביו‪ .‬האם לא תוכל לקרוא ב אוזני את התיאור המופיע ב צ ר ה מ א ס דז״‬

‫‪110‬‬

‫ה רכ ב ת ע מד ה ל צ א ת תו ך שלו ש ד קו ת‬ ‫״אסור לי לע שות זאת‪ ,‬מר ויזנטל‪ .‬אנסה להעביר את התיאור לאינטד־‬ ‫פול האוסטרי׳׳‪.‬‬ ‫״אבל ‪ -------------‬״‬ ‫״ אני מצטער‪ ,‬אך זו הי הדרך היחידה שני תן להסדיר זאת״‪.‬‬ ‫חזרתי והתק שרתי עם ויזינג ר‪ ,‬וביק שתי מ מנו לטלפן לקלן‪ .‬שם יוכל‬ ‫ללא ספק לקבל תיאור רשמי‪ .‬לאחד שהות ממו שכת נאמר לאנ שי ויזינג ר‬ ‫כי התובע אינו במ שרדו‪ .‬הם התק שרו עם התובע שבדודט מונד הסמוכה‪.‬‬ ‫גם כאן לא שיחק להם מזלם — הוא האיר את פניו לוויזה‪ .‬השעה היתה‬ ‫כמעט שלוש‪ .‬נותרה שעה אחת בלבד‪.‬‬ ‫חזרתי והתק שרתי עם ויזינגר‪ .‬״אם לא תשלח את אנ שיך לז מרינג‬ ‫עתה‪ ,‬יהיה זה מאוחר מדי‪ .‬אי ש שהואשם ברצזד המוני ם עומד להימלט‬ ‫לו לעולם ועד״‪.‬‬ ‫״ אני יודע״‪ ,‬אמר‪ .‬״אך איני יכול לאסור איש שיש לו תעודת־זהות‬ ‫גרמני ת בוד תו קף‪ ,‬על שם צימרמן‪ ,‬אך ודק משום שאתה טוען כי אין‬ ‫הוא צימרמן אלא ויזה‪ .‬הוא לא עבר שום עבירה לפי החוק האוסטרי‪.‬‬ ‫שנים מאנ שי עומדים על המשמר‪ .‬ברגע שהידיעה תגיע מגרמניה‪ ,‬נתקדם‬ ‫לפיה — אם הידיעה תהא תואמת את התיאור שבידיך״‪.‬‬ ‫לא היה לי מה לע שות‪ ,‬פרט להמתין‪ .‬אפילו היתד‪ .‬המשטרה יוצאת‬ ‫עתה מווינה‪ ,‬לא היתד‪ .‬מצליחה להגיע בעוד־מועד לזמרינג‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 3.18‬צלצל הטלפון במ שרדי‪ .‬כאשד שמעתי את קולו של‬ ‫ויזינג ר‪ ,‬כמעט קפצתי מכסאי‪.‬‬ ‫״האינטרפול התקשר ע מי מיי ד לאחר שיחת־הטלפון שלך‪ .‬ידיעו תיך‬ ‫נכונות‪ .‬אכן‪ ,‬האי ש הוא ויזה‪ .‬שלחתי שני קצינים לז מדינג‪ .‬הם נוהגי ם‬ ‫במכונית־מ שטרה בעלת צופד‪ ,‬ויש סיכויים כי יגי עו שמה בעוד מועד״‪.‬‬ ‫היבט תי ב שעוני‪ .‬״השעה שלוש ועשרים״‪.‬‬ ‫״אמרתי להם לעלות על הדכבת בלא שיבחינו בהם‪ .‬אין אנו מעונייני ם‬ ‫בהתרג שות מרובה מדי ב תחנ ת זמרינג‪ ...‬אתק שד עמך שוב‪ ,‬לכ שתהיינה‬ ‫בפי ידיעו ת נוספות״‪.‬‬ ‫השעה שחלפה לאחר־מכן היתה שעה־ללא־סוף‪ .‬ב שעה ‪ 4.25‬התקשר‬ ‫עמי ויזינגר‪ .‬אנ שיו אסרו את קורט ויזה‪.‬‬ ‫אלכם חזר לווינ ה באו תו היום‪ ,‬אחד־הצהרים‪ ,‬וסיפר לי את אשר אירע‪.‬‬ ‫הוא נשאר באכסדרת המלון‪ ,‬ועקב אחר ויז ה וגבריאל שנסעו לתחנת‬ ‫זמרינג‪.‬‬ ‫״הרכבת הגיעה מווינה‪ .‬יכול אתה לתאר לעצמך כיצד ח שתי כאשד‬ ‫ראיתי את ויזה לוחץ את י די גבריאל‪ ,‬ועולה לרכבת‪ .‬ידע תי כי הרכבת‬

‫‪111‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫עומדת לצאת תוך שלוש דקות‪ .‬תהיתי האם ראוי לי לע שות מעשדדשל־‬ ‫שטות כלשהו‪ ,‬כדי לעכבה‪ .‬באו תו הרגע הגיעו שני הבלשים‪ .‬הרכבת‬ ‫החלה כבר לנוע‪ ,‬אך הם הצליחו לעלות על הקרון האחרון‪ .‬שמעתי צפצוף‪,‬‬ ‫וראיתי כיצד הרכבת נעלמת במינהרת זמרינג״‪.‬‬ ‫את סוף הסיפור שמעתי מ שני הבלשים‪ .‬הם ה מ תינו עד שהרכבת‬ ‫תעבור את המינהרה ותתקרב לתחנה הבאה‪ ,‬מידצו שלאג‪ .‬אז עבדו את‬ ‫קרונות־הרכבת עד שהגיעו לתא בו י שב איש בודד‪ .‬רגלו הי מני ת היתה‬ ‫שלוחה קדימה‪ .‬הם ה ת בוננו בו בשקט‪ .‬האי ש קם כדי להוציא ע תון מהתא‬ ‫שמעליו‪ .‬הם ה ב חינו כי הוא צולע ברגלו הי מני ת‪.‬‬ ‫הרכבת האטה אח מהלכה‪ ,‬עם התקרבה למידצו שלאג‪ .‬הם נכנ סו לתא‪,‬‬ ‫וני צ בו מול האיש‪.‬‬ ‫״מד ויזה‪ / ,‬אמד אחד הבלשים‪.‬‬ ‫הם תפסוהו בלא־מ שים‪ .‬הוא שכח‪ ,‬הניע ראשו לאות ״הן״‪ ,‬ודק אחד‬ ‫כך הניע רא שו לשלילה‪ .‬לפתע נראה פחד בעיניו‪ .‬הוא ניסה לו מ ר‪:‬‬ ‫״ שמי הוא ‪ ------------‬״‬ ‫״אנו יודעים‪ ,‬מר ויזה‪ .‬אתה נוסע תחת השם הובדט צימרמן‪ .‬הבה‬ ‫ונראה את תעודת־הזהות שלך‪ ,‬בבקשה״‪.‬‬ ‫רזה מסר לידיהם את התעודה‪ .‬הוא היה חיוור ביותד‪ .‬הרכבת עצרה‪.‬‬ ‫״אתה נ ת ת במעצר‪ ,‬מר ויזה״‪ ,‬אמר אחד מקציני־המ שטדה‪.‬‬ ‫הם הביאוהו לווינה במכוני ת‪ ,‬ושם ה שמיע וידוי מלא‪ .‬הווידוי תאם‬ ‫תיאום מלא את הידיעו ת שהביא לי אלכם מגראץ‪ ,‬מקום שם סיפד ויזה‬ ‫ל״חברים״ את פרשת בדיחתו‪.‬‬ ‫הוא הגיע במכוני ת מקלן אל העיד הגרמני ת לינדאו‪ ,‬ליד הגבול‬ ‫האוסטרי‪ .‬אשה גרמניה נהגה במכונית‪ .‬רזה‪ ,‬שהיה אבירי ביותר‪ ,‬לא‬ ‫גילה למשטרה מה שמה‪ ,‬הוא היה זהיר בהכנ ת אליבי ב שבילה‪ .‬בריחוק‬ ‫של כמאה מטרים מן הגבול יצא ויז ה את המכונית‪ ,‬בנ טלו עמו את‬ ‫מזוודתו‪.‬‬ ‫היה שם קיוסק קטן‪ ,‬שבו מכרה נערה עתונים‪ ,‬סיגריות וממתקים‪.‬‬ ‫אלכם נסע לאחר־מכן ו שוחח עם אותה נערה‪ ,‬שהיטיבה לזכור את ה מ חז ה‪:‬‬ ‫״הוא נראה עצבני כא שר בא לקיוסק‪ .‬היה זה גבר גבוה‪ ,‬בלונדיני־כהה‪,‬‬ ‫כבן חמישים‪ ,‬והוא צלע בכבדות בדגלו הימני ת‪ .‬הוא הרכיב משקפיים‪,‬‬ ‫ו הי ה לבוש בחליפה כהה״‪.‬‬ ‫״הוא ביקש עתון‪ .‬כאשר הני ח את מזווד תו ראיתי כי י דיו רועדות‪.‬‬ ‫אולי‪ ,‬ח שבתי‪ ,‬מזווד תו כבדה‪ ,‬והוא נ שא אותה במ שך זמן רב‪ ,‬או אולי‬ ‫הוא עצבני משום שניסה להבריח סיגריות אחדות״‪.‬‬

‫‪112‬‬

‫ה רכ ב ת ע מד ה ל צ א ת תו ך שלו ש ד קו ת‬ ‫״כאשר נ תן לידי את המעות תמורת העתון שמתי־לב לידיו הגדולות‬ ‫והחזקות‪ .‬הוא אמר כי הוא מנסה להגיע לברגנץ‪ ,‬מעבר־מזה של הגבול‬ ‫האוסטרי‪ ,‬ו שאלני מהו מספר ה מכוניו ת העוברות כאן‪ .‬ח שבתי כי אולי‬ ‫אין בכיסו פרוטה‪ .‬אמדתי לו כי בוודאי יקבל ״טרמפ״ לברגנץ‪ ,‬אם רק‬ ‫י מ תין מעט‪ .‬אמרתי כי מוטב לו להמתין מא שד לג שת למוצב־הגבול‬ ‫כ שמזוודתו בידו‪ .‬הם ע שויים לשאול שאלות‪ ,‬ואולי אף לבק שו לפתוח‬ ‫את המזוודה! אך אם יסע במכוני ת — לא יטרחו לע שות זאת‪ .‬התנועה‬ ‫שוקקת‪ ,‬ואין להם זמן להביט לתוך כל מכוני ת ומכונית״‪.‬‬ ‫״כאשר שוחחנו ראיתי מכוני ת בעלת לו חיוד ר שיון גר מני ת מתקרבת‬ ‫למקום‪ .‬היצע תי לו שינסה לג שת אליה‪ .‬הוא הודה לי‪ ,‬נטל את המזוודה‬ ‫ועצר את המכונית‪ .‬אשד‪ .‬י שבה ליד ההגה‪ .‬הוא דיבר עמה — כנראה‬ ‫ביקש ״טרמפ״ — וראיתי שהיא הניעה ראשה לאות־הסכמה‪ .‬אחד־כך‬ ‫הקיף את המכונית‪ ,‬נופף לעברי‪ ,‬ונכנס למכוני ת שהמ שיכה בדרכה לעבד‬ ‫הגבול האוסטרי״‪.‬‬ ‫היה זה אליבי נאה‪ .‬הנערה שבקיוסק תעיד כי ויזה עצר מכוני ת והוסע‬ ‫על־ידי אשד‪ ,‬שלכאורה לא פגש בה מעודו‪ .‬ויזה עצמו סיפר את הסיפור‬ ‫ל״חברים״ שבגדאץ‪ .‬הם התר שמו ביו תר מאותה אשד‪ .‬גרמניה אמיצת־לב‪,‬‬ ‫שהסתכנה סיכון כה רב‪.‬‬ ‫״נו תרו עדיין נ שים גרמניו ת הגונות‪ ,‬שתסייענה ל״חבר״ הנ תון בצרה״‪,‬‬ ‫קרא גבר קשיש‪ ,‬שבעת המלחמה היה ‪ .0.0‬פירר‪ .‬״לא זונו ת‪ ,‬כמו‬ ‫האחדו ת! אומר אני לכם‪ ,‬חברים‪ ,‬כי נותרה עדיין תקווה לעתיד טוב‬ ‫יותר‪ ...‬הבה ונלגום מעט בידה״‪.‬‬ ‫כל הנוכחים נ תכבדו בלגי מוד בי ר ה נוספת‪ ,‬והם שתו למען ע תיד מזהיר‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫ויזה לא הסגיר את שמד‪ .‬של האשד‪ ,‬הגרמנייה‪ ,‬אך הוא היה אבירי‬ ‫פחות לגבי ה״חברים״ בגראץ‪ .‬הוא מסר למשטרה האוסטרית את שמותיהם‬ ‫של כל אלה שסייעו לו‪ .‬הוג ש כתב־אי שום נג ד כולם‪ .‬כל אחד מהם תהה‪,‬‬ ‫מיהו אשר הסגיר לידי את ויזה‪ .‬וכל אחד מהם — כ ך שמעתי לאחר־מכן‬ ‫— חשד ב״קאמראדים״ שלו‪.‬‬

‫‪113‬‬

‫פרק שביעי‬

‫הא<ש שאסף ע<נ<<ם כחולות‬

‫המי שטר הנ אצי הצליח לה שחית את מידותיהם של בני כל המקצועות‬ ‫בגרמניה‪ ,‬וביניהם גם רופאים‪ ,‬אשר נ שבעו את ה שבועה ההיפוקדאטי ת‬ ‫ל שמוד על חיי אדם‪ .‬המי שטד יצר גידסה־מ שלו של מדע הרפואה‪ .‬הרופאים‬ ‫אשד עסקו במקצועם ב מ חנווד ה ריכוז לא ני סו כלל לרפא את חוליהם‪,‬‬ ‫ולעתים תכופות פעלו לפי התיאוריה כי התרופה היעילה ביו תד לכאב־‬ ‫ראש היא גדיע ת ראשו של החולה‪ .‬נכים ואחרים שלא היו מסוגלים לעבוד‬ ‫נ שלחו לתאי־הגאזים ! אסירים שגילו סימנים של מחלות מידבקות ‪,‬נו רו‬ ‫למוות‪ ,‬י חד עם כל מי שהיו במגע עמם‪ .‬לעתים תכופות היו אנ שי־רפואה‬ ‫מזריקים ג אז או אוויר לעורקי קורבנותיהם‪ .‬כאשר רכבת־אסירים היתד‪.‬‬ ‫מגיעה לאחד המחנות‪ ,‬היה דופא ני צב בצד‪ ,‬והוא היה מפריד באורח‬ ‫שרירותי בין אלה שנדאו בריאים לבין האחרים‪ .‬לאלה שנראו במצב‬ ‫גופני תקין היד‪ .‬מורה לעבוד לצד אחד‪ ,‬והיה בכך משום דחייה זמני ת?‬ ‫ואילו החלו שים היו מופנים לצד ה שני — לעבר המשרפות‪ .‬וגרוע מכל‪,‬‬ ‫המחנות נע שו למעבדות־זוועה‪ ,‬בהן ערכו מדענים שיצארמדעתם ניסויי ם‬ ‫ביצורי־אנו ש‪ ,‬במקום להשתמש בעכברים לבנים או ב שפני־נ סיון‪ .‬דברים‬ ‫רבים נכ תבו על־דבר ניסויים אלה שנערכו בקור־רוח שלא ייאמן‪ ,‬לא דק‬ ‫על־ידי רופאים‪ ,‬אלא גם על־ידי כימאים ומומחים של חברות־התרופות‬ ‫הגרמניות הגדולות‪ .‬באו שוויץ היה ״גוש ני סויי ם״ מיוחד‪ ,‬שבו היה על‬ ‫אסירים לעבוד ניסויי ם שכרגיל עו שים אותם רק על בעלי־חיים‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה פג שתי בי הודי צעיר שזרועו ה שמאלית נראתה כלוח־‬ ‫שחמט דב־גוני‪ .‬הרופאים באו שוויץ מרחו במשחה מסויימת דיבוע בעורו‪,‬‬ ‫שמידו תיו כ־‪ 5‬ס״מ‪ .‬לאחר ימים אחדים של כאבים איומים ונוראים הכחיל‬ ‫העור וכהה‪ .‬הרופאים קלפו פיסת־עור זאת‪ ,‬ומרחו חומד שונה על חלק‬ ‫אחר של זרועו‪ .‬הניסויי ם נמ שכו חוד שים ארוכים‪ .‬כאשר ה תלונן על‬ ‫הכאב‪ ,‬אמרו לו הרופאים כי בר־מזל הוא‪ .‬״כל עוד אנו עורכים בך‬

‫ח אי ש שאסף עי ניי ם כ חו לו ת‬ ‫ניסויים‪ ,‬הדי לפחות תישאר בחיים״‪ ,‬אמד לו אחד הרופאים‪ ,‬בצחוק רם‪.‬‬ ‫פג שתי באדם אחד אשד מדעני או שוויץ הפכוהו‪ ,‬לאחד ניסויי ם אחדים‪,‬‬ ‫לאשה‪ .‬הוא היה אז בן שלו ש־עשדה שנה‪ .‬לאחר המלחמה עבר ני תוח‬ ‫מסובך‪ ,‬במרפאה מערב־גרמנית‪ .‬הרופאים החזירו לאיש את זכרותו‬ ‫הפיסית‪ ,‬אך לא היה בכוחם להחזיר לו את שיווי־מ שקלו הנפ שי‪ .‬הוא‬ ‫החל ל שתות לשכרה‪ ,‬גיל ה נ טיו ת פליליות‪ ,‬ונאסר — ולא היה בכך כדי‬ ‫להפתיע כל מי שידע את תולדות־חייו‪ .‬גובהו ‪ 1.88‬מ׳‪ ,‬והוא נראה בריא‪,‬‬ ‫אך בתוך תוכו שוכנת נפ ש מעורערת‪ .‬הרופאים אומרים כי לעולם לא‬ ‫יחזור להיות נורמאלי‪ .‬ועוד מעלילות או שוויץ‪ :‬קבוצת רופאים וכימאים‬ ‫ערכו ניסויי ם ב שיטה חדשה‪ ,‬מפו שטת‪ ,‬לעיקור‪ .‬הם רצו למצוא ״ני תו ח״‬ ‫שיהיה כה קל‪ ,‬עד כי גם חובשים וספרים יוכלו לבצעו! את ה שיטה‬ ‫החדשה ה תכוונו להפעיל על הסלאבים‪ ,‬ועל אותם עמים אחדים שפרייתכד‬ ‫ורבייתם לא היתה לרוחם של הנאצים‪.‬‬ ‫אין זה סוד כי אחדים מרופאים אלה מוסיפים עדיין לעסוק ברפואה‬ ‫— באוסטריה‪ ,‬בגרמניה‪ ,‬במצרים‪ ,‬באפריקה ובדרום־אמריקה‪ .‬יש בידינו‬ ‫תיק ובו שמותיהם ואחדים ממעניהם‪ .‬הגרוע אולי ביותר‪ ,‬מבין אלה‪ ,‬הוא‬ ‫הד״ר י ח ף מנגלה‪ ,‬מי שהיה הרופא הרא שי של או שוויץ‪ ,‬אשר התמחה‬ ‫במה שכינה ״מדע התאומים״‪ ,‬ואשר ניסה ליצור באורח מלאכותי ילדים‬ ‫שיהיו להם תווי־פנים אריים ועיניי ם כחולות‪.‬‬ ‫**‬ ‫♦‬ ‫שמו של הד״ד י ח ף מנגלה היה ידוע לכל מי ששכן מעודו במחנ ה־דיכח‪,‬‬ ‫אף לאותם שלא היו מעודם באו שוויץ‪ .‬על מצפונו של מנגלה דובץ מותם‬ ‫של אלפי ילדים ומבוגרים‪ .‬ב שנת ‪ 1944‬היה זה הוא שחרץ את גורלם‬ ‫של אלפי הונגרים באו שוויץ‪ .‬הוא שנא במיוחד את הצוענים — אולי‬ ‫משום שנראה כאחד מהם — וציווה על רציחת אלפים מביניהם‪ .‬יש בידי‬ ‫עדו תו של אדם אשר דאה את מנגלה מ שליך תינוק‪ ,‬בעודו בחיים‪ ,‬לתוך‬ ‫מדורה‪ .‬אי ש אחד העיד כי מנגלה הרג פעם נערה בת ארבע־עשרה‪.‬‬ ‫באמצעו ת כידון‪.‬‬ ‫ב שנת ‪ 1959‬ביק שתי מי דידי הרמן ל אנגביין‪ ,‬המזכיר הכללי של ועדת־‬ ‫או שוויץ הבינלאומית‪ ,‬שעמו שיתפתי־פעולה במקרים אחדים‪ ,‬את מענו‬ ‫של מנגלה‪ .‬ה שיב ל אנג ביין‪ :‬״ב שנת ‪ 1954‬הגי ש מנגלה בק שת־גירו שין‬ ‫כנג ד א שתו בפרייבורג־אינדבדיזג או‪ ,‬המקום האחרון שבו שהו יחד‪,‬‬ ‫והוא החליף מכתבים אחדים עם עורך־הדין שלה הד״ד האנס לאטרנסר‪.,‬‬ ‫הצלחתי לה שיג את מ ענו ב ארגנטינה — אל־נא ת שאלני כיצד״‪.‬‬

‫‪115‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫למדתי ב שנים האחרונות ממקורות שונים כי מנגלה משתמש ב שמות‬ ‫המושאלים הבאי ם‪ :‬הלמות גריגוד־גדיגורי‪ ,‬פאוסטו רינדון‪ ,‬חוסה אספיאזי‪,‬‬ ‫ארנסט סיבאסטיאן אלווז‪ ,‬פרידריך אדלר פון ברייטנבאך‪ ,‬ואלטר האסק‪,‬‬ ‫היינץ שטוברט‪ ,‬קארל גויזקה‪ ,‬פריץ פישר‪ ,‬לארם באלסטרום‪.‬‬ ‫בעת גירו שיו עסק מנגלה ברפואה בבואנוס־איירם‪ ,‬תחת השם ד״ר‬ ‫הלמות גדיגור־גריגורי‪ .‬מאז התחתן ב שנייה‪ ,‬עם אלמנת אחיו הבכור קארל‪,‬‬ ‫אשר נהרג בקרב בעת המלחמה‪.‬‬ ‫שאלתי את ל אנגביין האם שלטונות מערב־גרמניה ני סו לתפוס את‬ ‫מנגלה‪.‬‬ ‫״ב־‪ 5‬ביולי ‪ 1959‬הוציא התובע של פרייבורג צו מאסר נגדו‪ .‬באו תו‬ ‫זמן ביק ש משרד החוץ בבון מממ שלת ארגנ טינ ה להסגירו לגרמניה‪.‬‬ ‫הארגנטינים טענו כי אין אפשרות למצוא את מנגלה במען שנמסר‪ .‬אנו‬ ‫מנסים לה שיג את מ ענו האחרון״‪.‬‬ ‫ל אנג ביין הכיר את מנגלה במחנה־הריכוז ותיאר בפני את הדוקטור‬ ‫— גבר נמוך־קומה‪ ,‬כהה‪ ,‬שחור־שיער‪ ,‬הפוזל מעט ב עינו ה שמאלית‪,‬‬ ‫והמגלה פער משולש בין שיניו הקדמיות העליונו ת‪ .‬גובהו היה כ־‪163‬‬ ‫ס״מ‪ .‬״עתה הוא בן חמישים ושלוש‪ ,‬ומקריח) אך הוא מוסיף ע דיין‬ ‫להתלבש כהלכה״‪ ,‬אמר ל אנגביין‪ .‬״באו שוויץ היה לובש תמיד מדים‬ ‫מגוהצים‪ ,‬נעלים מבריקות וכפפות לבנות״‪.‬‬ ‫ל אנג ביין סיפר לי כיצד בא פעם מנגלה לתוך בלוק־הילדים באו שוויץ‬ ‫כדי למדוד את גובהם של הנערים‪ .‬״הוא כעס ביותר כאשר גילה כי‬ ‫רבים מהם נמוכים מכפי גילם‪ .‬הוא הציב את הנערים ליד משקוף‪,‬‬ ‫עליו צויינו במסמרים קבוצווד הגילי ם ה שונות‪ .‬אם ראשו של נער לא היה‬ ‫מגיע עד למסמר הנאות‪ ,‬היה מנגלה מאותת ב שוט־הרכיבה שלו‪ .‬הילד‬ ‫היה נלקח לתאי־הגאזים‪ .‬למעלה מאלף ילדים נרצחו בדרך ז ר‪/‬‬ ‫מנגלה הוא דוקטור לפילוסופיה (אוניברסיטת מינכן *) שעסק בחקירת‬ ‫״ביקורת התבונה הטהורה״ של קאנט‪ ,‬ובאותה עת בלע את התיאוריות‬ ‫הגזעניו ת של הפילוסוף ההיטלדי אלפרד רוזנברג‪ .‬הוא גם דוקטור לרפואה‬ ‫(אוניברסיט ת פראנקפורט*) שהעלה קורבן אלפי ילדים‪ ,‬תאומים מרחבי‬ ‫אירופה כולה‪ ,‬על־ידי שימו ש בזריקות מכאיבות‪ ,‬בנ סיונו ל שנות את צבע‬ ‫עיניהם מחום לכחול‪.‬‬ ‫היתה למנגלה ״תיאוריה״ כי ליצורי־אנו ש ספר־יוחסץ — ממש כמו‬ ‫לכלבים‪ .‬הוא היה מ שוכנע כי ה״יעוד״ שלו הוא לטפח גזע־על של‬ ‫* שתי האוניברסיטאות שללו ממנגלה את תאריו האקדמאיים‪.‬‬

‫‪116‬‬

‫ה אי ש שאסף עי ניי ם כ חו לו ת‬ ‫טיפוסים ״נורדיי ם״ בלונדים‪ ,‬כחולי־עיניים‪ ,‬וכי ״חובתו״ היא להרוג‬ ‫״דגמים נחותים יו תד מבחינה ביולוגי ת״‪ .‬באו שוויץ היתד‪ ,‬מרפאת־הניתוחים‬ ‫שלו נקייה וללא־רבב‪ ,‬ומזרקיו היו מחוטאים תמיד‪ .‬תכופות היה משתמש‬ ‫באלה כדי להזריק לחוליו חומצה פינולי ת‪ ,‬בנזין או אוויר‪ ,‬שהיו מביאים‬ ‫לגסיסתם תוך שניות‪ .‬מנגלה היה אי ש־‪.0‬ס‪ .‬למופת‪ .‬הוא היה מחייך‬ ‫לנערות נאו ת בעת שהיה מ שלחן למוות‪ .‬פעם‪ ,‬בעמדו ליד משרפת או שוויץ‪,‬‬ ‫שמעוהו או מר‪ :‬״כאן נכנסים היהודים בעד הדלת‪ ,‬ויוצאים בעד הארובה״‪.‬‬ ‫ב שלטונות מערב גרמניה‪ ,‬כן ח שתי גם אני‪ ,‬כי לתפיסתו של מנגלה‬ ‫תהיה השפעה עצומה על מי ליוני אנ שים‪ ,‬כאשר ייוו ד עו במלואם בבית־‬ ‫המ שפט פרטי פ שעיו‪ .‬ממ שלת מערב־גדמניה הציעה תמורתו פרס של‬ ‫‪ 60,000‬מארק (כ־‪ 45,000‬ל״י)‪ .‬לאחר י די דו מארטין בורמן (‪ 100,000‬מארק‪,‬‬ ‫או כ־‪ 75,000‬ל״י)‪ ,‬מנגלה הוא הנמלט הנאצי שהמחיר שנקבע לרא שו‬ ‫הוא הגבוה ביותר‪.‬‬ ‫לאחר שיחתי עם ל אנג ביין התק שרתי עם אחד מידידי בבואנוס־איידס‬ ‫ומסרתי לו את שני המענים האחרונים של הדוקטור שהיו ידועים לי‪.‬‬ ‫ב־‪ 30‬בדצמבר ‪ 1959‬מסר המודיע שלי בבואנוס־איירס‪ ,‬לפי בק שתי‪,‬‬ ‫ל שגרירות הגרמני ת שם כי מנגלה מתגורר עתה ב שמו־ שלו בוודטיז ‪,968‬‬ ‫אוליבוס‪ ,‬ארגנטינה‪ .‬מסתבר כי שוב לא ראה צורך בהסתרת זהותו‪.‬‬ ‫העברתי את המידע החדש לל אנגביין‪ ,‬אשר התקשר עם התובע‬ ‫בפרייבורג‪ .‬הוחלפו תיקים בין‪ .‬ה שגרירויות‪ ,‬מיניסטריוךה חוץ‪ ,‬מיניסטריוני־‬ ‫המ שפטים ול שכת התובע‪ .‬ברא שית ינואר ‪ 1960‬הועברה מבון לבואנוס־‬ ‫איירס טלגראפית בקשה ד שמית דחופה — שנייה — להסגרת מנגלה‪.‬‬ ‫שבועות אחדים לאחד־מכן נמסר ל שגרירות הגרמני ת שם כי תובע־המדינה‬ ‫ה ארגנ טיני עלול ל ה תנגד ולומר כי עבירו תיו של מנגלה נח שבות‬ ‫ל״ מדיניו ת״ יותר מאשר ל״פליליות״‪ .‬דוב המדינו ת‪ ,‬וב מיוחד באמריקה‬ ‫הלאטינית‪ ,‬אינן מסגירות אנ שים על עבירות מדיניו ת‪ .‬ואם כי שלטונו ת‬ ‫ארגנטינה הודו כי העדו ת כנגד מנגלה היתה חזקה ביותר‪ ,‬לא היו מסוגלים‬ ‫לגבור על אותן גי שות פסיכולוגיו ת המביאות לידי כך שכמעט לא ני תן‬ ‫לבצע הסגרה ממדינה דרום־אמדיקנית‪.‬‬ ‫באורח מסורתי אימצו לעצמן רוב ה מדינו ת הדרומ־אמריקניות תפיסה‬ ‫עצימה של מקלט מדיני‪ .‬המצב ה מדיני בארצות אלה מ שתנה לעתים כחתף‪.‬‬ ‫ה מנ היגי ם המדיניי ם ע שויים להיאלץ להימלט על נפשם — כרגיל על־ידי‬ ‫שהם מבק שים מקלט ב שגרירותה של מדינה דרום־אמריקנית אחרת‪ .‬רבים‬ ‫מן המנהיגים הללו סבורים כי היענו ת לתביעות להסגרת פו שעים נאציים‬ ‫עלולה ליצור תקדים מסוכן‪ .‬מדינו ת דדומ־אמריקניו ת מסגירות פו שעים רק‬

‫‪117‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫לעתים נדירות‪ ,‬אף אם אלה רוצחים הם‪ .‬ה״אורח״ מוגן תמיד‪ .‬בארצות‬ ‫מסויימות‪ ,‬לא יוסגר אדם לאחר שעשה י ו מ י י ם באותה מדינה‪ .‬דוגמת‬ ‫מנגלה אין משמעה כי אהדה נרחבת רווחת באמריקה הדרומית כלפי‬ ‫הנאצים‪ ,‬אך קיימת סלידה נרחבת מפני המו שג של הסגרה‪.‬‬ ‫בינ תיים‪ ,‬נמסד למנגלה על־ידי קרובי־מ שפחתו בגרמניה כי צרמ אסר‬ ‫הוצא כנגדו בפדייבודג‪ .‬במאי ‪ ,1959‬שמונה שבועות לפני שנתפדסם כתב־‬ ‫האי שום בפרייבורג‪ ,‬נסע מנגלה לפאראגוואי‪ ,‬שם קנה לעצמו ידידי ם בע ת‬ ‫ביקור קודם‪ .‬אחד מהם היה הבארון אלכסנדר פון אק שטיין‪ ,‬רוסי־באלטי‪,‬‬ ‫שנאמר כי הוא ממקורבי נ שיאה של פאראגוואי‪ ,‬שמוצאו גר מני —‬ ‫הגנראל אלפרדו שטרסנד‪ .‬אק שטיין תמך בהתאזרחותו של מנגלה‪ ,‬כנ תין‬ ‫פאראגוואי‪ .‬אק שטיין ועד אחר‪ ,‬איש־עסקים גר מני בשם ורנד יונג‪ ,‬העידו‬ ‫— עדות־ שקר — כי מנגלה חי בפאדאגוואי במ שך חמש שנים‪ ,‬וזא ת‬ ‫בהתאם לדרי שות חוקי־ההתאזרחות של המדינה‪ .‬דבר זה נתא שר על־ידי‬ ‫יונג בעת שחזר לגרמניה ב שנת ‪ 1961‬ונחקר אז ב שבועה על־ידי תובע־‬ ‫המדינה האנס קיגלד בפראנקפודט‪ .‬על סמך עדות־ שקר זאת הוענקה‬ ‫ל״חוסה מנגלה‪ ,,‬אזרחות פאראגוואית‪ ,‬ב־‪ 27‬בנובמבר ‪ ,1959‬לפי צו‬ ‫ממ שלתי מספד ‪.809‬‬ ‫ימים אחדים לאחד התאזרחותו שם חזר מנגלה לארגנטינה‪ .‬שם ל מד‬ ‫לדעת כי ממ שלת מעדב־גדמניה העבירה בקשה דחופה שנייה להסגרתו‪.‬‬ ‫בבואנוס־איירס נותר ה עניין בידיו של תובע־המדינה‪ ,‬א שד לא נקט בצעד‬ ‫כלשהו‪ .‬במשך ששת החוד שים שלאחר־מכן לא גילה התובע כל סי מן‬ ‫כי בכוונ תו לנקוט בצעדים‪ .‬מסתבר‪ ,‬כי ארגנטינה התכוונה להיוותר‬ ‫סבילה‪ ,‬ממש כפי שהיתה בפר שת אדולף אייכמן‪ .‬למעשה‪ ,‬אוכל לגלות‬ ‫כאן כי אם היתה א רגנ טינ ה מסגירה את מנגלה‪ ,‬ברא שית ‪ , 1960‬לא‬ ‫היתד‪ .‬מתבצעת חטיפתו של אייכמן במאי של אותה השנה‪.‬‬ ‫מנגלה לא ידע בביטחד‪ .‬האם דרכונו הפאראגוואי החדש אכן יגן עליו‪.‬‬ ‫הוא חשב כי מוטב לו לצאת את בואנוס־איירס‪ .‬הוא נסע לבאדילוצ׳ה‪,‬‬ ‫עיירת־קיט נאד‪ .‬ביותר באיזוד־האגמים של האנדים‪ ,‬מקום שם יש‬ ‫לנאצים־ל שעבד חווילות מהודרות ו אחחו ת גדולות‪ .‬בארילוצ׳ה קרובה‬ ‫קירבה נוחה לגבול צ׳ילה‪ ,‬שגם היא משמשת מקומ־מקלט החביב על‬ ‫נאצים־ל שעבר ר בי ע‬ ‫תקרית מסתורית נתרחשה בבאדילוצ׳ה‪ .‬איני יכול למסור על מקור‬ ‫ידיעו תי‪ ,‬אך אוכל לעדוב למהימנותן‪ .‬בקרב התיירים בבארילוצ׳ה באותה‬ ‫ע ת היתה העלמה נורה אלדוק מישראל‪ ,‬אשר ערכה שם ביקור אצל אמה‪.‬‬ ‫שתי הנ שים היו באו שוויץ‪ ,‬מקום שם עוקרה העלמה אלדוק על־ידי הד״ר‬

‫‪118‬‬

‫ה אי ש שאסף עי ניי ם כ חו לו ת‬ ‫מנגלה‪ .‬היתד‪ .‬זו יד המקדה בלבד שהיא באה לבארילוצ׳ה באותה העת‬ ‫שמנגלה היה שם‪ .‬היא היתד‪ .‬אז בת ארבעים ו שמונה‪ ,‬נאה עדיין‪ ,‬והיו לה‬ ‫ידידים רבים בעיר‪ .‬באחד הערבים‪ ,‬באולכדהנ שפים של בית־מלון במקום‪,‬‬ ‫מצאה את עצמה לפתע פנימ־אל־פנים מול מנגלה‪ .‬הדיר־וחשבון של‬ ‫המשטרה המקומית אינו מוסר האם הוא זיהה אותה‪ ,‬שכן מנגלה ״טיפל״‬ ‫באלפי נ שים באו שוויץ‪ .‬אולם הוא שם לב למספר־הקעקע שנחרט בזרועה‬ ‫ה שמאלית‪ .‬במ שך שניות מספר ה תבוננו הקורבן ו מענ הו זה בזו בדממה‪.‬‬ ‫עדי־ראייה מסרו לאחר־מכן כי שום מלה לא הוחלפה‪ .‬מרת אלדוק סבבה‬ ‫על עקביה‪ ,‬ויצאה מן האולם‪.‬‬ ‫ימים אחדים לאחר־מכן לא שבד‪ .‬מטיול שערכה בהדים‪ .‬נמסרה הודעה‬ ‫למשטרה‪ .‬כעבור שבועות מספד נתגלתה גופתה החבולה של העלמה‬ ‫אלדוק‪ ,‬ליד בקע טבעי‪ .‬המשטרה ערכה חקירה שיגד תי ת‪ ,‬וייחסה את‬ ‫מותה לתאונה הכרוכה בטיפוס־בהדים‪.‬‬ ‫לאחר חטיפתו של אייכמן ה שמיעה ממ שלת ארגנטינה הנרגזת תלונות‪,‬‬ ‫וטענה כי היא היתד‪ .‬מוסרת את אייכמן מרצונה הטוב‪ .‬יש להטיל ספק —‬ ‫אם לנקוט בל שון נקיי ה — בטענה זו‪ ,‬והודעתי ל שידו תי־הידיעו ת ולע תונים‬ ‫הח שובים ביותר בעולם מה אירע בפר שת מנגלה‪ .‬תגליות אלה שיכנעו‬ ‫אולי אנ שים מסויימים בבואנוס־איירס כי הגיעה העת לע שות משהו בקשר‬ ‫למנגלה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬ביוני ‪ 1960‬הוציאו שלטונו ת ארגנטינ ה צו מאסר נגדו‪.‬‬ ‫אלא שהדבר נע שה מאוחד מדי‪ .‬בעצם אותו היום בו נלכד אייכמן‪ ,‬חמק‬ ‫הד״ר מנגלה ועבר את הגבול לעבר בראזיל‪ ,‬שם חזר ונעלם‪ .‬אך לא‬ ‫לזמן דב‪ .‬באחד הימים של אפריל ‪ 1961‬בא לבקרני איש שאכנהו בשם‬ ‫יוהאן ט‪ .‬יוה אן הוא גר מני קשיש שהיד‪ .‬פעם חבד המפלגה הנאצית‪,‬‬ ‫והמוסיף גם עתה לקיים קשר עם ה״חברים״ שלו‪ .‬אולם יוהאן‪ ,‬שאותו‬ ‫היכרתי לאחר שהמלחמה נסתיימה‪ ,‬סיפק לי פעמים אחדות מידע שנתברר‬ ‫כי הוא מדוייק ושמיש‪ .‬יודע אני כי אין יוה אן מסייע בידי משום‬ ‫תחושת־אשמה כלשהי‪ ,‬או משום שהוא רוצה לכפר על הפ שעים שביצע‬ ‫המי שטד ההיטלדי‪ .‬אין הוא מחבב יהודים במיוחד‪ ,‬אך הוא בעל־אופי‪.‬‬ ‫אם כי הוא מוסיף להיות לאומני ג ר מני נלהב‪ ,‬יש לו סיבה אי שית ביותר‬ ‫לגי שתו כלפי הנ אצי ם‪ :‬ב־‪ 1942‬נלקחה ב ת־אחיו לינדה‪ ,‬נערה יפה‪,‬‬ ‫בלונדי ת‪ ,‬כחולת־עין‪ ,‬בניגו ד לרצונה‪ ,‬למחנה־רבייה ד שמי של הנאצים‪,‬‬ ‫שאליו היו מביאים ארים צעירים‪ ,‬זכרים ונקבות‪ ,‬ושהותם של אלה‬ ‫בכפיפה אחת נועדה להפיק סופד־ארים‪ .‬היה זה ממש מקום כגון זה שד״ר‬ ‫מנגלד‪ .‬עלול היה להמציאו‪ .‬שם ילדה לינדה תינוק‪ ,‬שאת אביו לא יכלה‬ ‫לזהות משום שהוא ע שוי היה להיו ת אחד מתריסר אנ שי ס‪.‬ס‪ .‬צעירים‬

‫‪119‬‬

‫ה רו צ חי ם ב י נ י נ ו‬ ‫שנכללו בתוכניתה‪ .‬יוהאן לא התגבר מעולם על עלבון זה לכבוד־האדם‪.‬‬ ‫פעם אמד לי כי לעולם לא יחדל ל שנוא את הנאצים על תיאודיו ת־הגזע‬ ‫המסולפות שלהם‪ .‬כאשד בא לבקר אצלי ב שנת ‪ 1961‬היה זה לאחר שלא‬ ‫ה תראינו זה שנים‪ .‬שערו הכסיף‪ ,‬אך דג שו תיו לא נ שתנו‪.‬‬ ‫״יש לי ב שורות ב שבילך׳‪ ,,‬אמד‪ .‬״ אני יודע היכן נמצא מנגלה‪ .‬אני‬ ‫מקווה שתצליח ללכוד אותו‪ .‬מ שפטו יפקח את עיניהם של אנ שים רבים״‪.‬‬ ‫הוא ה תבונן בי‪ .‬״ב שבוע שעבר פג שתי ב שני גרמנים‪ .‬אחד מהם הוא‬ ‫מודע ותיק‪ .‬זה־עתה חזרו ממצרים‪ ,‬שם דאו את מנגלה לפני שבועות‬ ‫מעטים״‪.‬‬ ‫אמר תי‪ :‬״יוהאן‪ ,‬לפי מיטב ידי ע תנו‪ ,‬מנגלה שרוי ע דיין אי־שם‬ ‫בדרום־אמריקה״‪.‬‬ ‫״הוא הי ה שם‪ ,‬אך בחוד ש שעבר יצא את היב שת‪ .‬מסתבר כי החל‬ ‫להיות מודאג‪ .‬היתד‪ .‬לו תחושה כי סוכנים י שראליים עוקבים אחדיו״‪.‬‬ ‫יוהאן קרץ בעינו‪ .‬״י תכן כי כך אירע‪ ,‬ויי תכן כי פ שוט היה זה עניין של‬ ‫מצפון לא־נקי‪ .‬י תכן שאומץ־לבו נט שו לאחר תפיסת אייכמן‪ .‬מכל מקום‪,‬‬ ‫הוא החליט כי קאהיר בטוחה יו תר מבחינ תו״‪.‬‬ ‫״ומה דעת המצרים על כך?״‬ ‫״הם מתייחסים אליו יחס צונן‪ .‬נאצר רוצה להוסיף ולקיים יחסים‬ ‫טובים עם אדצות־הברית ועם ברית־המועצות גם יחד‪ .‬יתכן שהוא מודאג‬ ‫מן הפירסומת ה שלילית שיזכה לה‪ ,‬אם יוודע כי מצדים נו תנ ת מקלט‬ ‫לאדם כמנגלה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬המצרים הציעו למנגלה כי יצא את ארצם‬ ‫בהקדם האפשרי‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬הלכה הקבוצה הגרמנית היו שבת באלכסנדריה‪,‬‬ ‫בפיקודו של מי שהיה אובר שטורמבאנפידר ( סגדאלוף) שווארץ‪ ,‬העוסק‬ ‫במיבצעים עדיני ם מעין זה‪ ,‬שכרה ספינוד טיולי ם‪ ,‬והביאה את מנגלה‬ ‫וא שתו לאי היווני הזעיר קיתנוס‪ ,‬ליד כרתים״‪.‬‬ ‫״ומנגלד‪ .‬אמור להישאר שם?״‬ ‫״הגרמנים הבטיחו לפנו ת או תו ואת א שתו מן האי‪ ,‬ברגע שהדבר יהיה‬ ‫אפשרי‪ .‬לא נו תר לך זמן רב‪ ,‬ויזנטל‪ .‬אם תפעל בזריזות‪ ,‬ע שוי אתה‬ ‫לתפסו בקיתנוס״‪.‬‬ ‫ע מד תי לצאת לירושלים‪ ,‬כדי להיות נוכח במ שפט אייכמן‪ .‬אם היי תי‬ ‫מודיע על ה עניין ל שלטונות היווניי ם באמצעות הצינורו ת הדיפלומאטיים‬ ‫המקובלים‪ ,‬היינו מפסידים שבועות אחדים‪ .‬גם הפעם‪ ,‬כפי שנהג תי לע שות‬ ‫פעמים תכופות בעבר‪ ,‬העדפתי לנקוט בגי שה בלתי־ שיגרתית‪ .‬התק שרתי‬ ‫עם עורכו של כתב־עת מצוייר גדול בגרמניה‪ ,‬שעמו שיתפתי־פעולה גם‬ ‫קו תד ל כן‪ .‬כתב־העת היה מ עוניין בסיפור< ו אני היי תי מ עוניין באיש‪.‬‬

‫‪120‬‬

‫ה אי ש שאסף עי ניי ם כ חו לו ת‬ ‫באמצעות ל אנג ביין התק שדנו באתונה עם ד״ר קואנקא‪ ,‬מדען נודע שבעת‬ ‫המלחמה נאלץ לעבוד באו שוויץ כ״חוב ש״ שהיה נ תון לפקודתו של‬ ‫מנגלה‪ .‬הסבד תי לו כי יהיה ע לינו לפעול במהידו ת‪ ,‬ובח שאי‪ .‬קואנקא‬ ‫מסד לנו כי אניו ת־נוסעי ם סדידו ת עוגנו ת בקיתנום דק פעמיים ב שבוע‪.‬‬ ‫הוחלט כי אחד מכ תבי הע תון הגרמני יסע לקיתנוס‪ ,‬דרך אתונה‪ .‬אם‬ ‫יגלה את מנגלה בקיתנוס‪ ,‬יתק שר עם קואנקא‪ ,‬אשר יבוא שמה ויזהה את‬ ‫הרופא‪ .‬אם אמנם יתברד כי ז הו האיש המבוקש‪ ,‬יודי ע על כך קואנקא‬ ‫למשטרה היווני ת‪ .‬הכל יהיה חוקי לגמרי‪ .‬וה שלטונות היווניי ם ללא־ספק‬ ‫יסגירו את מנגלה‪.‬‬ ‫הכתב הגיע לקיתנוס כעבור ארבעים־ו שמונה שעות‪ ,‬בספינה‪ .‬יש באי‬ ‫רק שני בנייני ם גדולים‪ ,‬מינז ד ואכסנייה קטנה ליד הנמל‪ .‬העי תונ אי נכנ ס‬ ‫לאכסנייה ושאל את בעליה האם היו לו לאחרונה אורחים כלשהם‪.‬‬ ‫״כן‪ .‬ג ר מני ואשתו‪ .‬הם י צ או אתמול״‪.‬‬ ‫״אך לא היתד‪ .‬אתמול שום ס פיניד קי טו ר נו ש אודנו סעי ם״‪ ,‬אמר‬ ‫העיתונאי‪.‬‬ ‫״ ס פינוד טיו ל לבנה באה לנמל‪ .‬הגרמני וא שתו עלו על סיפונה‪,‬‬ ‫והספינה הפליגה לכיוון מערב״‪.‬‬ ‫האיחוד היה בן שתים־עשרה שעות בלבד‪.‬‬ ‫שאל ה עי תונ אי‪ :‬״האם י ש גרמנים אחרים על אי ז הז ״‬ ‫האכסנאי הניע ראשו ל שלילה‪ .‬״היו אלה שני האורחים הרא שונים שהיו‬ ‫לנו ה שנה‪ .‬העונה מוקדמת מדי לתיירים‪ .‬הם מתחילים כרגיל להגיע דק‬ ‫בחוד ש מאי״‪.‬‬ ‫העי תונ אי הראה לאכסנאי סידרת תצלומים‪ .‬בלא היסום‪ ,‬הצביע הלה על‬ ‫תצלומו של מנגלה‪ .‬שני נזירים שנכנסו לאכסנייה באקראי הסכימו גם‬ ‫הם כי איש זה היה על האי דק אתמול‪.‬‬ ‫הפ סדנו איפוא סיבוב נוסף‪.‬‬ ‫לאחר־מכן‪ ,‬כאשר חזרתי ופג שתי ביוהאן‪ ,‬שאלתיו האם י תכן שמנגלה‬ ‫הוזהר מראש על בואו של העי תונאי הגרמני לקיתנוס‪.‬‬ ‫״ איני סבור כך״‪.‬‬ ‫״ובכן‪ ,‬מי נסע לקיתנוס ליטול את מנגלה?״‬ ‫״ידידים ספרדיים העלו את מנגלה וא שתו על ספינת־הטיול שלהם‪.‬‬ ‫לאיש זד‪ .‬ידידים בכל אתר ואתר‪ .‬מדהים הדבר‪ ,‬מה מוכנו ת הבריות‬ ‫לע שות מתוך תחו שת־סולידאריות מוטעית‪ .‬איני יודע מי הם‪ ,‬אך ידוע‬ ‫לי כי הם הביאום לבארצלונה‪ .‬האם אתה יודע כי הוא אף העז פעם‬ ‫לחזור לגרמניה?״‬

‫‪121‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫״לגר מניה? אך הרי יש שם צו מאסד נג ד ר‪/‬‬ ‫״למנגלה ידידי ם טובים ב י ו ת ר בגרמניה‪ .‬אני יודע כי הוא בא‬ ‫לגינ צ בודג אי־פעם ב־‪ , 1959‬כדי להשתתף בהלוויית אביו‪ .‬הוא נ שאר שם‬ ‫ימים אחדים‪ .‬הוא לא שהה כמובן בבית־מלון‪ ,‬ומאידך לא רצה להתגורר‬ ‫בבית‪ .‬הוא שהה איפוא בבית־הספר המינזרי של המכון האנגלי״‪.‬‬ ‫״ואיש לא הלך למשטרה‪ ,‬כדי להסגירו ?״‬ ‫״בגינצבורג תלויים הכל‪ ,‬בדרך זו או אחרת‪ ,‬במ שפחת מנגלה‪ .‬אני‬ ‫מ שוכנע כי המשטרה לא ידעה על עובדת הימצאו שם״‪.‬‬ ‫כאשר נודע בפומבי כי מנגלה שהה בגינצבורג ב שנת ‪ ,1959‬מסד‬ ‫התובע הציבורי ראן במסיבת עי תונאי ם בפראנקפורט כי העיר גינ צבורג‬ ‫״פעלה כחבורת־קו שרים כדי לסייע למ שפחת מנגלה״‪ .‬לאחר מכן ה שמיע‬ ‫ראש־העיר‪ ,‬ד״ד זייץ‪ ,‬מחאה על דברים אלה‪ .‬אולם אחד העיתונאים מסד‬ ‫כי הד״ד זיי ץ הוא — במקרה — גם הנוטריון של מ שפחת מנגלה‪ .‬הוטחו‬ ‫איפוא הא שמות והא שמות־נגד‪ .‬בהתאם לעיתונים‪ ,‬אמר אחד המ שפטנים‬ ‫הרשמיים של גינ צבורג כי עיר אחת נ תנ ה מקלט ל״קבוצת נאצים‬ ‫קשישים‪ ,‬המצליחים יפה ב שיבו ש פעול תו של ה מנגנון הדימוקדאטי״‪.‬‬ ‫ורא ש־העיר לשעבר‪ ,‬מיכאל צהטמייר‪ ,‬אמר לעי תונ אי שווי צ רי‪ :‬״בעיר‬ ‫זאת‪ ,‬איש לא יספר דבד — ירבה לדעת ככל שירבה״‪.‬‬ ‫גינצבורג היא עיר ציורית‪ ,‬מתקופת י מי הבינים‪ ,‬ובה שנינדע שד אלף‬ ‫תושבים‪ .‬היא שוכנת על גדו ת הדאנובה‪ ,‬ומ שתייכת ל מדינ ת באוואריה‪.‬‬ ‫היא גאה על מצודת־הריניסאנס הנאה שלה‪ ,‬כנסיית־הרוקוקו שבה‪ ,‬כיכר*‬ ‫השוק שלה ומיפעלה הגדול ביותר‪ ,‬בית־החדו שת למכונות חקלאיות של‬ ‫קאדל מנגלה ובניו‪ .‬אביו של מנגלה הקים את בית־החרו שת ברא שית‬ ‫המאה‪ .‬המשפחה נע שתה אמידה‪ ,‬ומזה זמן־מה היו בני המשפחה אזרחיה‬ ‫הרא שונים של העיד גינ צבודג‪ .‬אחוז ניכר של יו שבי־העיר מועסקים‪,‬‬ ‫י שירות או בעקיפין‪ ,‬על־ידי הפירמה‪ .‬לאחד המלחמה רכשה חברת מנגלה‬ ‫ו בניו בבואנוס־איידס חמישים אחוז בפאדרו פארם ק‪ .‬ג‪.‬׳ בע״מ‪ ,‬מפעל*‬ ‫הרכבה מקומי חדש העוסק בטראקטורים מתוצרת גרמניה‪ .‬הון החברה‬ ‫ה ארגנ טיני ת מסתכם ב מיליון דולאר‪.‬‬ ‫י חף מנגלה נולד ב*‪ 16‬במארס ‪ 1911‬ונ תחנך כיור ש־העצר של המשפחה‬ ‫ה שלטת במקום‪ .‬ב שנוודהע שרים של המאה עבר ל מינכן הסמוכה‪ ,‬בה החל‬ ‫ללמוד פילוסופיה‪ .‬שם פגש באדולף היטלר בימים הרא שונים של‬ ‫ה תגודדו תו במרתפי־הבירה‪ ,‬והוא נעשה ל תלמידו הקנאי‪ .‬בני גינ צבורג‬ ‫הזוכרים את מנגלה עוד בצעירו תו סיפרו לי כי הוא סבל קשות ממראהו‬

‫‪122‬‬

‫ח א יש שאסף עי ניי ם כ חו לו ת‬ ‫החיצוני‪ .‬הוא רצה להיראות ארי — והדבר לא עלה בידיו‪ ,‬אף אם היו‬ ‫הצופים בו מפעילים את כל כוודד מיונ ם‪.‬‬ ‫מנגלה התגייס ברא שית המלחמה‪ ,‬הצטרף ל־וואפךס‪.‬ם‪ ,.‬ושימש ק צי ך‬ ‫דפואה בצרפת וברוסיה‪ .‬ותיקי ה־וואפךס‪.‬ס‪ .‬מתרחקים מאנ שי ה‪.0.0‬‬ ‫הרגילים‪ ,‬בטענם כי ל־וואפךס‪.‬ס‪ .‬לא היד‪ .‬כל קשר עם מחנות־הריכוז‬ ‫וב חינו תיו האכזריות של המי שטד ההיטלדי‪ .‬יהא הדבר כאשר יהיה ! ב־‪1943‬‬ ‫נ ת מנה מנגלה רופא ראשי של מחנה או שוויץ‪ .‬הימלד והמפקח הכללי‬ ‫גליקם‪ ,‬שהיה ממונה על איו ש מנגנון המחנות‪ ,‬קלעו היטב בבחירת‬ ‫המועמד‪.‬‬ ‫ני סוייו של מנגלה לה שבחת הגזע הזכירו לי את עדו תו של אחד‬ ‫מעחרי היטלד‪ ,‬ס‪.‬ס‪ .‬אוברגדופנפירר (גנראל) פון דם באך־זלבסקי‪,‬‬ ‫בנירנבדג‪ .‬בקיץ ‪ , 1941‬כאשר מופתי־ירו שלים יצא את עיראק לאחר‬ ‫נ סיו ך ה הפיכ ה הפא שיסטי שלא עלה יפה‪ ,‬ונמלט לגרמניה‪ ,‬רצה מוסלמי‬ ‫זה‪ ,‬ראש שונאי־היהודים שבהם‪ ,‬לפגו ש את עמי תו המקביל בגרמניה‪.‬‬ ‫הראו להיטלד תצלום של המופתי‪ .‬הוא סירב לראותו‪ ,‬באמרו כי אין‬ ‫בכוונ תו לפגו ש פניט־אל־פנים אדם ״הנראה כיהודי״‪.‬‬ ‫״אבל‪ ,‬מיין פידד״‪ ,‬אמר פון דם באך־זלבסקי‪ ,‬לפי עדות־עצמו‪,‬‬ ‫״למופתי עיניי ם כחולות״‪.‬‬ ‫המופתי נתקבל לראיון‪.‬‬ ‫בינ תיי ם הצלחתי לעקוב במדוייק אחר תנועו תיו של מנגלה‪ .‬בסוף‬ ‫המלחמה הוא חזר הביתה לגינצבורג‪ .‬מ שפחתו וידידיו‪ ,‬שלא ידעו על‬ ‫הקאריירה שעשה באו שוויץ‪ ,‬קיבלו את פניו כאילו היד‪ .‬חייל אמיץ שדק‬ ‫עשה את המוטל עליו‪ .‬רבים ידעו כי הוא עבד ב״אחד מאותם מחנות״‪,‬‬ ‫אך איש לא שאל שאלות‪ .‬אף לאחד־מכן‪ ,‬כאשר ה שמועות החלו מתהלכות‬ ‫בעיר‪ ,‬נד מו התושבים‪ .‬גינ צבו רג היתה ב איזור האמריקני של גרמניה‪,‬‬ ‫אך האמריקנים לא העלו שם הא שמות נג ד מנגלה‪ ,‬משום שלא ידעו מה‬ ‫עשה‪ .‬היתד‪ .‬זו הוכחה נוספת לבלבול המוחלט ששרר ב שנים הרא שונות‬ ‫שלאחד המלחמה בקרב הר שויות הצבאיות והאזרחיות ה שונות בגרמניה‪.‬‬ ‫במשך חמש שנים נעי מו ת חי מנגלה חיים שלווים בגינצבורג‪ ,‬תוך‬ ‫עריכת ביקורים תכופים ב מינכן ובמקומות אחרים‪ .‬איש לא הטרידו‪.‬‬ ‫רק ב־‪ 1950‬החלו מעלים שוב את שמו‪ ,‬במ שפטיהם ה שונים של פו שעי־‬ ‫המלחמה הנאציים‪ .‬אחדים מע מי תיו ופיקודיו ל שעבד‪ ,‬וביניהם מי שהיה‬ ‫נ הגו ב‪ ,.0.0‬החלו לדבר על־אודו ת מה שעשה באו שוויץ‪.‬‬ ‫מנגלה החליט איפוא כי הגיעה שעתו להיעלם‪ .‬היו לו ידידי ם רבי־‬ ‫עוצמה באירגון א ו ד י ם ה‪ .‬ב־‪ 1951‬נמלט בנ תיב מעבר־ר שן ו מיד אנו‬

‫‪123‬‬

‫ה דו צ חי ס‬

‫בי ני נו‬

‫לאיטליה‪ ,‬ומשם יצא לספרד ולאחר מכן לאמריקה הלאטינית‪ .‬במועדי‬ ‫כלשהו ב שנת ‪ 1952‬הגיע לבואנוס־איירם‪ ,‬כ שבאמתחתו מערכות אחדות‬ ‫של מיסמכים מזוייפים‪ ,‬והוא החל לעבוד כרופא בלא־ר שיון‪ .‬הוא לא היה‬ ‫מוד אג! היו לו יחסים טובים ביו תר עם מ שטרתו של הרודן חואן פרת‪.‬‬ ‫באותה עת כינה את עצמו פרידדיך אדלר פ ת ברייטנבאך‪ ,‬ו היו לו‬ ‫ידידי ם רבים בקרב הנאצים המקומיים‪.‬‬ ‫מי שטרו של פרון הגיע לקיצו ב־‪ 16‬בספטמבר ‪ ,1955‬ואז יצא הרודן‬ ‫לגלות‪ .‬לפתע החלו הנאצים חוששים כי שוב לא יזכו להגנה רשמית‪,‬‬ ‫והחלה יציאה ה מוני ת לפאראגוואי‪ .‬מנגלה נסע לאסונסי ת‪ ,‬בירת המדינה‪,‬‬ ‫אך לאחר־מכן הזד לבואנוס־איירס‪ ,‬מקום שם היו החיים נעימים יותר‪.‬‬ ‫הוא לא העז להוסיף ולעסוק ברפואה באורח בלתי־ליגאלי‪ ,‬ועל־כן נטל‬ ‫על עצמו תמורת זאת את ניהול סניפה של הפירמה המ שפחתית‪.‬‬ ‫עשר שנים חלפו מאז חזר מן המלחמה‪ .‬שום בי ת־דין ג ר מני לא פתח‬ ‫בהליכים מ שפטיים נגדו‪ .‬מנגלה חש בוודאי כי שוב אין לו צורך להסתתר‬ ‫מאחרי שם מושאל‪ .‬הוא השתקע בבואנוס־איידס ב שמו האמיתי‪ .‬וכך‬ ‫מצאנו את עקבו תיו שם‪ ,‬כעבור שנתיים‪ ,‬ב*‪ ,1957‬בעת ש שמו הופיע כנתבע‬ ‫הראשי במשפט גר מני שהוכן נג ד אנ שי מנגנון מחנה או שוויץ‪.‬‬ ‫ב שנת ‪ ,1962‬חודשים אחדים לאחד שמנגלה חמק מי דינו באי קיתנוס‪,‬‬ ‫למדתי כי הוא חזד לדדוכדאמריקה‪ .‬א שתו ו בנו נ שארו באירופה‪ .‬מדת‬ ‫מנגלה התגודדה בקלוטן שליד צידיך‪ .‬התק שרתי עם עודך־דין שוויצרי‬ ‫שגילה כי היא שכדה לעצמה בי ת קטן‪ ,‬ברחוב שווימבאד מספר ‪ .9‬נאמר‬ ‫לי כי הבית קרוב ביותר ל שדה־התעופה‪ .‬לא היה זה מקום שקט ביו תר —‬ ‫המטוסים היו מרעי שים מעל גג־הבי ת — אך היה זה נוח לבעלה‪ ,‬שיכול‬ ‫היה להגיע לבי תו דקות אחדות לאחר נ חי ת תו בנמל־התעופה של צידיך‪,‬‬ ‫בלא שאנשים רבים י ב חינו בו‪ .‬רציתי לנסוע שמה ולאסוף פרטים נוספים‬ ‫בקשר לזוג זה‪ ,‬אך המשטרה ה שוויצרית אינה אוהבת זרים סקרניים‬ ‫בתחום־מרותה‪ .‬על־כן ביק שתי מאחד מידידי ה שוויצריים לערוך ביקור‬ ‫אצל מרת מנגלה‪.‬‬ ‫לאחר מכן סיפר לי י די ד זה כי החווילה היתה רגילה־למראה‪ ,‬בצבע‬ ‫חום‪ ,‬באיזור־ שיכונים מודרני‪ .‬הוא צלצל בפעמון‪ .‬אשד‪ .‬נמוכת־קומה‪ ,‬כבת‬ ‫חמישים ו״נאה למדי״ פתחה את הדלת‪ .‬כאשד ראתה זר ני צב לפניה‪,‬‬ ‫נראתה ח שדנית‪ .‬היא שאלתו מה רצונו‪.‬‬ ‫י דידי הסביד כי הוא נ שלח מטעם חברת־הביטוח‪ .‬ואמד ל ה‪ :‬״הגיעה‬ ‫העת לשלם את הפרמיה עבור פוליסת הביטוח של בי ת ך‪/‬‬ ‫״אני דייר ת חדשה כאן‪ .‬אין אני יודע ת דבר על־אודות פוליסה זו״‪.‬‬

‫‪124‬‬

‫ה אי ש שאסף עי ניי ם ב חו לו ת‬ ‫מרת מנגלה ניסתה לסגוד את הדלת‪ .‬י דידי מיחד והציב את דגלו בפתח‪.‬‬ ‫״תסלח־נא לי‪ ,‬מאדאם‪ .‬האין את מרת פוגלב או א רו״‬ ‫״לא‪ .‬זוהי האשה ששכרה את הבית לפני‪ .‬מוטב שתיג ש ות שוחח עם‬ ‫בעל־הבית״‪.‬‬ ‫״היי תי רוצה להיכנס ולהביט בביתך‪ ,‬כדי למצוא מטעם החברה שלי‬ ‫האם יש צורך ב תיקונים כלשהם״‪.‬‬ ‫עקרת־הבית הגרמנייה הטיפוסית שבמרת מנגלה נתעוררה לתחייה‪.‬‬ ‫היא אמרה לידידי כי יש דליפה בחדר־הרחצה‪ ,‬וביקשה מ מנו להיכנס‬ ‫ולראותה ב מ ר עיניו‪.‬‬ ‫הבית היה מודרני‪ ,‬נוח‪ ,‬נקי וצונן‪ .‬י דידי לא דאה סימנים כלשהם כי גם‬ ‫גבר חי בו‪ .‬דומה כי מדת מנגלה חיתה לבדה‪ .‬לאחר מכן גילי תי כי בנה‪,‬‬ ‫קארל־היינץ‪ ,‬למד אותה שעה במונטריי‪.‬‬ ‫באותו הערב נפג ש תי עם פקיד־ר שות שוויצרי בכיר בציריך‪ ,‬סיפרתי‬ ‫לו על חקירתנו‪ ,‬וביק שתי מ מנו להודיע על־כך למשטרה ה שוויצרית‪ .‬לא‬ ‫רציתי שיפגעו בא שת־מנגלה‪ ,‬רק ביק שתי כי תוצב תצפית על ביתה‪ ,‬כדי‬ ‫שנוכל לדעת‪ ,‬במקרה שמנגלה יבוא לבקרה‪ .‬אולי כתוצאה מהתערבותי‬ ‫זאת גיר שו ה שלטונות הפדראליים של שווייץ את מרת מנגלה מארצם‪,‬‬ ‫שבועות אחדים לאחר־מכן‪ ,‬ביולי ‪ .1962‬ה שוויצרים לא רצו להסתבך‬ ‫בבעיה של הסגרת פו שע נאצי‪ ,‬והם לא היו מעונייני ם להיות מעורבים‬ ‫במ שפט פו שעי־מלחמה‪ .‬מרת מנגלה יצאה את ציריך ועברה לעיר הנאה‬ ‫מיראנו‪ ,‬בדרום־טירול האיטלקי‪ .‬היא מוסיפה להתגורר שם‪ ,‬בבית מבודד‪,‬‬ ‫כשהיא מתנחמת בנוכחותם של נאצים־ל שעבר רבים הנמצאים בסביבה‪.‬‬ ‫בשלב זה חזר מנגלה לאסונסיון‪ .‬הוא היה מעדיף לחיות בבואנוס־‬ ‫איידס‪ ,‬אלא שצו המאסר נג דו נותר שם בתוקפו‪ .‬אולם מסניפה של‬ ‫הפירמה המ שפחתית קיבל סכומי־כסף מספיקים כדי לנהל חיים נוחים‪.‬‬ ‫היו למנגלה סיבות טובות להיו ת שרוי בתחו שת־בטחון בפאדאגוואי‪,‬‬ ‫ותולדותיה של מדינה זו הרגיעוהו‪ .‬פאראגוואי ה שיגה את עצמאותה ב שנת‬ ‫‪ ,1811‬ו בין ה שנים ‪ 1815‬ל־‪ 1840‬היתד‪ ,‬מדינ ת־דודני ם‪ .‬בין ‪ 1865‬ל־‪1870‬‬ ‫לחמה כנגד בראזיל‪ ,‬ארגנטינה ואורוגוואי‪ ,‬ובסופו־ של־דבר אימצה לעצמה‬ ‫חוקה דימוקראטית‪ .‬באותה ע ת מנ ת ה האוכלוסיה ‪ 28,000‬גברים וכמעט‬ ‫‪ 200,000‬נשים‪ .‬פאראגוואי נזדקקה למהגרים שיעבדו את אדמתה‪ .‬יוונים‪,‬‬ ‫פולנים‪ ,‬איטלקים ויפאנים באו שמה‪ ,‬וכן גרמנים רבים‪ .‬מאותה עת ואילך‬ ‫משכה פאדאגוואי מתיי שבים גרמניים‪ ,‬במיוחד לאחר מלחמת־העולם‬ ‫הרא שונה‪ .‬כיום יש במדינה זאת יותר מ־‪ 30,000‬תושבים ממוצא גרמני‪.‬‬ ‫האוכלוסיה מגיעה עתה ל שני מיליון‪ ,‬בקירוב‪ ,‬אולם ה שפעתו של המיעוט‬

‫‪125‬‬

‫ה רו צ חי ם פ י נ י נ ו‬ ‫הג ר מני עולה במידה ניכרת על גודלו היחסי‪ .‬לגרמנים ע מדווד מפ ת ח‬ ‫במסחר הפאדאגוואי‪ .‬הנ שיא‪ ,‬הגנדאל אלפרדו שטרסנר‪ ,‬הוא נכדו של‬ ‫קציךפר שים באווארי‪ .‬שטרסנד עצמו נולד בפאדאגוואי‪ ,‬אך נראה כי‬ ‫הוא ק שוד למור שתו הגרמנית‪ .‬מ שמר־הנ שיאות שלו מורכב מגברים‬ ‫שגובהם ‪ 1.80‬מ‪ /‬הצועדים בצעיד ת־אווז פרוסית‪.‬‬ ‫כ־‪ 1,000‬יהודים חיים עתה בפאראגוואי‪ .‬אחד מהם‪ ,‬י די ד ותיק שלי‬ ‫ממחנה מאוטהאוזן‪ ,‬היה גם הוא מיו שבי או שוויץ‪ ,‬והכיר את מנגלה‪.‬‬ ‫פג שתיו במילאנו ב־‪ ,1964‬ו שוחחנו על־אודו ת מנגלה‪ .‬נעימ ת־קולו היתד‪.‬‬ ‫חששנית‪.‬‬ ‫״אנא‪ ,‬אל תעשה שום דבר דראסטי‪ ,‬ש מ עוך‪ ,‬אמר לי‪ .‬״ מנ היגי הקהילה‬ ‫היהודי ת שלנו ב אסונסיון קיבלו מכתבים אנוני מיי ם רבים‪ .‬אם יחטף‬ ‫מנגלה‪ ,‬מאיימים המכתבים‪, ,‬לא יוו תד בחיים אף י הודי אחד בפ אר אגוו אי‪/‬‬ ‫י תכן שזוהי בדיחה מטופ שת — אך אחדים מ אנ שינו מודאגים‪ ,‬ו איני‬ ‫מאשים אותם״‪.‬‬ ‫שאל תי‪ :‬״ומה בדבר המ שטרה?״‬ ‫״אנ שים מבחוץ‪ ,‬שאינם מכירים את פאראגוואי‪ ,‬אינם יודעים מה‬ ‫חזקה היא ההשפעה הגרמני ת באדצנו‪ .‬האידיאולוגיה הנאצי ת של שנ ת‬ ‫‪ 1933‬עדיין במלוא־אונה שם‪ .‬וכן העקרון הנ אצי העתיק‪ ,‬של אפליה‬ ‫גזעית‪ .‬י הודי פאראגוואי יע שו אחראים קיבוצית לכל מה שקורה למנגלה״‪.‬‬ ‫א מ ר תי‪ :‬״ שטויות‪ .‬יד ענו במשך שנים כל מה שני תן היה לדעת על‬ ‫א שתו ה שנייה של מנגלה‪ ,‬ו בנו קארל־היינץ‪ .‬הוא נער טוב‪ ,‬רציני‪ .‬יודע‬ ‫אני היכן הוא מתגודד‪ ,‬עם מי הוא נפג ש‪ ,‬מה הוא עושה‪ .‬לא יעלה על‬ ‫דע תי לע שותו אחראי לפשעי אביו״‪.‬‬ ‫״כמובן שלא תעשה זאת‪ .‬אנו היהודים איננו עו שים דברים כאלה‪ .‬אך‬ ‫אין פירו שו של דבד ש ה ם אינם עלולים לע שות זאת״‪.‬‬ ‫הוא נפרד מ מני לשלום והסתלק‪ ,‬בדאגה עמוקה‪ .‬שעה ארוכה ח שבתי‬ ‫על־אודותיו‪ .‬עשרים שנה לאחד שנסתיים חלומ־הבלהות נו תרו ע דיין‬ ‫אנ שים שלגביהם חלום זה הוא בבחינ ת מציאות קיימת‪.‬‬ ‫ביולי ‪ 1962‬ביקשה ממ שלת בון מ שלטונו ת פאראגוואי לערוך בדיקה‬ ‫לגבי הד״ר חוסה מנגלה‪ ,‬שהתגורר בפולחנסיו מודינ א ‪ ,507‬באסונסיון‪.‬‬ ‫חודשים אחדים לאחר־מכן הודיעו שלטונות פאראגוואי למעדב־גדמניה‬ ‫כי מנגלד‪ .‬הוא אזרח פאראגוואי‪ ,‬בלא ״עבד פלילי״‪.‬‬ ‫מנגלה לא השתהה זמן רב באסונסיון‪ .‬ידידיו אמרו לו כי יהיה בטוח‬ ‫יותר באחת מן המו שבות הגרמניות שעל נהר פאראנא העילי‪ ,‬באיזור שבו‬ ‫י ש גבול מ שותף לפאראגוואי‪ ,‬לבדאזיל ולארגנטינה‪ .‬הנהר המהווה גבול‬

‫‪126‬‬

‫ה אי ש שאסף עי ניי ם כ חו לו ת‬ ‫זה אינו נ שמר בקפדנות‪ .‬קל לחצותו ולחדור לבדאזיל‪ .‬מנגלה עבד‬ ‫להתגודד באחוזה שליד אנקארנאסיון‪ ,‬ה שייכת לאלבאן קדוגה קרוג‪ ,‬איכר‬ ‫אמיד ב שנות־ה ש שים לחייו‪ ,‬שתואר כגבר בעל מזג אלים‪ ,‬ורעיונו ת‬ ‫מדיניים אלימים‪ .‬במסעו תיו מלווים אותו ארבעה שומרי־ראש חמו שים־‬ ‫היטב‪ .‬מנגלה שהה שנתיים בחוו תו של קרוג‪ .‬הוא סייע באנקארנאסיון‬ ‫בעבוד ת הקציר‪ ,‬וטיפל בחולים‪ ,‬בנ קטו בשם המו שאל ״הד״ד פריץ פישר״‪.‬‬ ‫בסוף ‪ 1963‬החל שוב חש אי־מנוחה‪.‬‬ ‫ידע תי כי אי אפשר לעקוב אחר כל אחת מ תנועו תיו של אדם שזכה‬ ‫להגנה על־ידי אנ שים כה רבים‪ ,‬בחלקי־עולם שונים‪ .‬תמורת זאת‪ ,‬החלטתי‬ ‫לעקוב אחר תנועותיהם של האנ שים הקרובים אליו ביו תר — במקדה זה‬ ‫א שתו ובנו‪ .‬מדת מדתה מנגלה הקפידה לקיים בביתה ב מיד אנו בדידו ת‬ ‫מוחלטת‪ .‬קארל־היינץ הוסיף ע דיין ללמוד במונטריי‪ .‬זמן קצר לפני חג־‬ ‫המולד של שנת ‪ 1963‬נ שלח ממונ טריי מכתב לאחד מי דידי באוסטריה‪ ,‬בו‬ ‫נ א מד כי קאדל־היינץ מנגלה נסע זה־עתה למילאנו‪ ,‬מקום שם י שהח‬ ‫בבי ת־מלון מסויים‪ .‬הוא אמד לבני־כי ת תו כי הוא נוסע שמה כדי לפגו ש‬ ‫קרובי־מ שפחה הבאים מעבד־לים‪ .‬המכתב הושם בתיבת־הדואר ב מונ טדיי‬ ‫ב־‪ 22‬בדצמבר‪ ,‬אולם משום העומס שבמכתבי חג־המולד הוא הגי עני דק‬ ‫בבוקר ה־‪ 28‬לחודש‪ .‬עלי תי על המטוס הרא שון למילאנו‪ .‬במלון נאמר‬ ‫לי כי גבד בעל דרכון ספרדי‪ ,‬בשם ״גריגור־גריגורי״‪ ,‬אכן‪ ,‬שהה בו‪ ,‬אך‬ ‫עזב יומיים קודם לכן‪.‬‬ ‫הסיבוב ה שלי שי נתארע חוד שים אחדים לאחר־מכן‪ ,‬באחד מערבי‬ ‫מאדם ‪ . 1964‬מנגלה עשה את סוף־ה שבוע במלון־טידול ליד הוהנאו‪,‬‬ ‫מו שבת־מתיי שבים־גרמניים מ שג שגת‪ ,‬בפאדאגוואי המזרחית‪ .‬מלון־טירול‬ ‫מהווה מקוט־מיפג ש האהוב ביותר על החברה המקומית — מזון מ שובח‪,‬‬ ‫בירה טובה‪ ,‬ותזמודת־רומבה הגונה‪ .‬הגנראל שטרסנד מגיע שמה מדי פעם‬ ‫בפעם כדי לבלות בבית־המלץ סוף־ שבוע נינו ח‪ .‬וכך גם מנגלה‪.‬‬ ‫היה זה לילה חמים ואפל‪ .‬מחצית־התדיסר אנ שים עקבו אחר ״הד״ר‬ ‫פריץ פי שר״ לעבד דירה ‪ 26‬במלון טירול‪ .‬לאחר מכן פג שתי באחדים‬ ‫מביניהם‪ .‬ד‪.‬ם הקימו ״ועדת שנימ־ע שד״‪ ,‬שכן היו אלד‪ .‬תריסר ניצולים‬ ‫ממחנה־הריכוז או שוויץ‪ .‬אחדים מהם נתע שדו בינ תיי ם‪ ,‬ותרמו סכומי־כסף‬ ‫ניכרים לשם הבאתם־לדין של כמה ממעניהם־ל שעבר‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬לא‬ ‫היו שיטות הוועדה טובות‪ ,‬במידה שהיו כוונו תיה‪.‬‬ ‫לאחר מכן סיפרו לי את אשר אירע‪ :‬ששה מחברי הוועדה ״הגרילו״‬ ‫ביניהם את המ שימה של נסיעה לדדובראמריקה‪ .‬בכוונתם היה לתפוס את‬ ‫מנגלה בחיים ולהביאו לפארנקפורט׳ מקום שם נערכו הכנו ת למשפט‬

‫‪127‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫או שוויץ‪ .‬דקות אחדו ת לפני שעה אחת בלילה נכנ סו האנ שים לאכסדרת‬ ‫מלוו־טירול‪ ,‬עלו במהירות במעלה המדרגות‪ ,‬ופדצו את דלת חדד־המיטות‬ ‫מספר ‪ .26‬הוא היה דיק‪ .‬בעל בית־המלון הודיעם כי ״הד ד״ד פי שר״ יצא‬ ‫בחופזה עשר דקות קודנדלכן‪ ,‬לאחד שיחה טלפונית‪ .‬הוא מיהר כל כך‪,‬‬ ‫עד כי לא הסיר את הפיג׳אמה שלו‪ .‬הוא לבש את חליפתו על גבי‬ ‫הפיג׳אמה‪ ,‬רץ ב מודד המדרגות‪ ,‬ונעלם באפילת הלילה‪.‬‬ ‫מנגלה היה עדיין בבחינ ת בד־מזל‪.‬‬ ‫באפריל ‪ 1964‬באה למ שרדי בווינה אשה בגיל־העמידה‪ ,‬שאכנה אותה‬ ‫בשם ״מרת מאריה״ (אין זה שמה האמי תי)‪ .‬מרת מאריה גדו שה‪ ,‬והיא‬ ‫חיה לבדה בליראך‪ ,‬עיירה קטנה ב מדינ ת באדן־וירטמברג שליד נהר הריין‪,‬‬ ‫ה מציין באיזור זה את הגבול ה שוויצרי‪ .‬מרת מאריה ערכה ביקור אצל‬ ‫ידידים בווינה‪ ,‬ובהזדמנו ת זו רצתה להיוודע על־דבר אנ שים מסויימים‬ ‫שנעלמו בעת המלחמה‪ .‬נאמד לה כי תיטיב לע שות אם תבוא למ שרדי‪.‬‬ ‫למרבה הצעד‪ ,‬לא היה בכוחי לסייע למדת מאריה‪ ,‬אך ה תחלנו ל שוחח‬ ‫בענייני ם אחרים‪ .‬היא אמדה כי יש לה זמן פנוי למכביר‪ .‬מתוך ד מי־‬ ‫המזונו ת הצנועים שהיא מקבלת אין היא יכולה להרשות לעצמה דברים‬ ‫רבים — כעריכת מסע־קניות לבאזל או לציריך‪ ,‬מדי פעם ב פ ע ם‪ ',‬או‬ ‫הצגת־תיאטרון‪ .‬החיים בליראך אינם מרג שים במיוחד‪ ,‬ולא איכפת לה‬ ‫לע שות עבודה כלשהי‪ ,‬אמרה‪ ,‬״אך איש אינו מ עוניין באשה בת חמי שים‬ ‫ושתים״‪.‬‬ ‫ב עודנו משוחחים‪ ,‬חלפה המח שבה במוחי כי מרת מאריה ע שויה להיות‬ ‫האדם המתאים ביותר לצרכי‪ .‬הגעתי לכלל מסקנה כי ע לינו ל שנות את‬ ‫הטאקטיקה שלנו כלפי מנגלה‪ .‬מיתקפה חזי תית י שירה לא תהיה בעלת‬ ‫תועלת‪ .‬אך הגי עוני ידיעו ת בדבר בריאותו הלקויה‪ ,‬וכי הוא חש כפו שע‬ ‫הנ תון במצוד‪ .‬נאמר כי הוא זקוק למי שהו שיטפל בו‪ .‬הוא התגעגע לא שתו‬ ‫ולבנו‪ .‬הוא היה פופולארי אצל הנ שים‪ ,‬וגאה על הצלחתו אצלן‪ ,‬אך עתה‬ ‫זקוק הוא לאשה שתוכל לבשל למענו ולטפל בביתו‪ ,‬עקרת־בית גר מני ת‬ ‫שיוכל לתת בה אימון‪ .‬ידע תי כי י די דיו וקרובי־מ שפחתו בגינצבורג דנו‬ ‫בבעיה‪ ,‬ודיברו על מציאת אשה ״מהימנה לגמרי״ שתיסע אליו‬ ‫לפאראגוואי‪.‬‬ ‫סבור היי תי כי אם אוכל ״ל שתול״ אשד‪ .‬מעין זו בבי תו של מנגלה‪,‬‬ ‫נוכל בסופו של דבר להגיע להי שג כלשהו‪ .‬מרת מאריה נראתה מתאימה‬ ‫ביותר לתפקיד זה‪ .‬היתד‪ .‬זו גרמניה נאה־למדאה‪ ,‬עקדת־בית טובה‪ ,‬בלא‬ ‫קשרי־משפחה כלשהם‪ ,‬שנראתה פקחית‪ .‬לאחד שיח תנו ערכתי בדיקה‬ ‫יסודי ת לגבי עברה‪ .‬כל הידיעו ת היו טו בו ת‪ :‬מעולם לא היתה קשורה‬

‫‪128‬‬

‫ה אי ש שאסף עי ניי ם כ חו לו ת‬ ‫בתנועה הנאצית‪ .‬ידוע היה עליה כי היא מהימנה‪ .‬כתבתי לה איפוא‬ ‫והיצע תי לערוך מיפג ש ב מינכן כעבור שבועות אחדים‪ .‬באכסדרתו של‬ ‫בי ת־מלון גדול סיפרתי לה על תוכני תי‪ .‬היא אמרה ששמעה את שמעו של‬ ‫מנגלה‪ ,‬וקראה על־אודות או שוויץ‪ .‬ביק שתיה להרהר ב עניין‪ .‬בשעה ארבע‬ ‫אחר־הצהרים‪ ,‬באו תו היום ממש‪ ,‬חזרתי ופג שתיה בבית־קפה‪ .‬מרת מאריה‬ ‫אמרה כי גמרה או מר‪ :‬היא מוכנה לנסוע לפאראגוואי בתורת עקרת־ביתו‬ ‫של מנגלה‪ .‬כל שהיה דדו ש עתה הוא שתתקבל על דעת מנגלה‪ ,‬או אנ שיו‬ ‫בגינ צבודג‪.‬‬ ‫שבועיים לאחר־מכן נפג שנו בזאלצבורג ו תיכננו את האסטרטגיה שלנו‪.‬‬ ‫אמדתי למרת מאריה מה בדיוק עליה לע שות‪ .‬בלוויי ת אדם שאותו תציג‬ ‫בפני הכל כ״בעלה של ידיד ה יקרה״ תסע לגינצבורג ותירשם ב״היר ש״‪,‬‬ ‫ביוד ה מ לון המקומי‪ .‬בסביבות השעה ארבע אחד־הצהרים יג שו ה שנים‬ ‫לבית־מרזח מסויים בקירבת־מקום‪ .‬אחדים מהעובדים הבכירים של חברת‬ ‫מנגלה ו בניו נוהגים לבוא תכופות למקום זה‪ ,‬ללגימת כוס־יין או בירה‪,‬‬ ‫לפני שובם הביתה לארוחת־הערב‪ .‬קיווי תי כי אם הכל י תנהל לפי תיכנוני‪,‬‬ ‫לא יהא על מרת מאריה ל שבת שם זמן רב מדי‪.‬‬ ‫המחזה הבא התרחש ב שעת אחר־הצהרים במאי ‪ , 1964‬באו תו בית־‬ ‫מרזח שקירותיו רפודים בעץ־אלון‪ ,‬בעיירה גינ צבו רג — בית־מרזח‬ ‫באווארי טיפוסי‪ ,‬בעל חלונו ת כהים ומנורו ת הע שויות ברזל מחושל‪.‬‬ ‫ליד אחד ה שולחנות י שבה מרת מאריה‪ ,‬כ שהיא נראית נאה לפי הטעם‬ ‫הגרמני‪ ,‬ו שוחחה עם ב ךלוויי ת ה‪ .‬אולי‪ ,‬ח שבו הצופים‪ ,‬לגמה מעט יין —‬ ‫יותר מ שנהגה ל שתות כרגיל‪ .‬קולה יכול היה להי שמע בכל פינו ת האולם‪.‬‬ ‫״רמאים יהודיים אלה !״ אמרה‪ .‬״הם גרועים כפי שהיו תמיד‪ .‬צדק‬ ‫שטרייכר‪ .‬הם ירמו אותך‪ ,‬אם לא תיזהר״‪.‬‬ ‫הגבר שעשה בחברתה נראה מודאג מעט‪ .‬״אל־לך לדבר בקול כה‬ ‫רם‪ ,‬מאריה‪ .‬הזמנים נ שתנו‪ .‬אינך יכולה לומר דברים מעין אלה במקום‬ ‫שבו מאזינו ת לך הבריות״‪.‬‬ ‫״לא איכפת לי‪ .‬שיאזינו‪ .‬הרי אלה דברי־אמת‪ ,‬הלא כן?־ האמן־נא לי‪,‬‬ ‫נו תרו עדיין יהודים רבים מדי״‪.‬‬ ‫ב שולחן סמור י שב גבר קשיש‪ .‬הוא קם‪ ,‬ניג ש לבעל בית־המרזח‬ ‫שניצב מעבד לדלפקו‪ ,‬ושאל שאלה‪ .‬בעל בית־המדזח הניע ראשו לשלילה ‪:‬‬ ‫לא‪ ,‬אין הוא מכיר את בני הזוג ! הם זרים‪ .‬הגבר הקשיש ניג ש אל ה שולחן‪,‬‬ ‫וביק ש ד שות לשבת לידם‪ .‬הוא הציג את עצמו‪ .‬אכנהו כאן בשם ״הר‬ ‫לודוויג״‪.‬‬ ‫הלה אמר כי לא יכול היה שלא להאזין לדברי הגברת‪ .‬״אך אל־נא‬

‫‪129‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫תדאגי‪ ,‬בבקשה‪ .‬אין אני מל שין‪ .‬למעשה‪ ,‬מסכים אני עם דעותיך‪ .‬א נ ש י ם‬ ‫א ל ה ״‪ ,‬אמר‪ ,‬ב ה תבוננו במאריה ו ב הניעו ראשו‪ ,‬״אנ שים אלה לא יל מדו‬ ‫לעולם לעסוק בענייניהנדה ם‪ ,‬בלא להציק לאנ שים הגונים‪ .‬אני מכיר‬ ‫מי שהו המרבה לסבול בגללם‪ .‬ומדוע‪ ,‬שואל אני אותך? משום שהוא היה‬ ‫חייל ג ר מני אמיץ‪ ,‬ועשה את אשד הורוהו‪ ...‬האוכל להציע לכם כו סי ת־יין?״‬ ‫מאריה אמרה לו את שמה‪ ,‬והציגה את בדלוויי ת ה כ״בעלה של אחת‬ ‫מידידו תי ה היקרות"‪.‬‬ ‫״אמרת כי היו לך צרות כל שהן״‪ ,‬אמד לודוויג‪ .‬״אם הדבר אירע‬ ‫בגינצבורג‪ ,‬אוכל אולי לסייע לך‪ .‬אנו מכירים כאן את כולם‪ ,‬בעיר זאת״‪.‬‬ ‫כאשר דיבר על ״הפירמה״ של מנגלה ובניו‪ ,‬נקט תמיד בל שון ״אנו״‪.‬‬ ‫מאריה אמדה כי היא אסירת־תודה לו על עזרתו‪ ,‬וסיפרה לו סיפור‬ ‫שהיא ו אני ד קמנו י חדיו ימים אחדים קודנדלכן בזאלצבודג‪ .‬היא מנסה‬ ‫לקבל את חלקה ברכוש של אחד מדודיד* אמרה‪ ,‬ו״אחד מאותם יהודים״‬ ‫דימה אותה‪ .‬הר לודוויג הניע ראשו לאות אהדה‪ .‬הוא הז מין יין‪ ,‬ו שוחח‬ ‫על־אודות המלחמה האחרונה‪ ,‬נו שא־ה שיחה האהוב עליו‪ .‬מאריה האזינה‬ ‫מתוך עניין; מראש אמדתי לה כי תשמש מאזינה־למופת‪ .‬היא שאלה‬ ‫את הד לודוויג האם הוא עורך־דין בגינצבורג‪ .‬שהרי דומה כי הוא מכגד‬ ‫אנ שים כה רבים במקום זה‪.‬‬ ‫הוא הניע ראשו ל שלילה‪ .‬״ אני עובד בפירמה של מנגלה ובניו״‪.‬‬ ‫״ מנגל ה? האם אין זה שמו של אותו דופא שהיהודים מחפשים אחריו?״‬ ‫הוא העיף בה מבט חטוף‪ ,‬לפני שה שיב ‪ :‬״כן״‪.‬‬ ‫״ אני מקווה שלעולם לא ימצאוהו‪ .‬איני מאמינה בכל הדברים הללו‬ ‫שהם אומרים עליו״‪.‬‬ ‫הד לודוויג נראה שבע־דצון‪ .‬״הד״ר מנגלה מנהל חיים אומללים ביותר‪.‬‬ ‫מעולם אינו יודע מאיזה עבר תבוא הסכנה״‪ .‬הוא שאל אותה היכן היא‬ ‫מתגוררת‪ ,‬ומה מע שיה‪.‬‬ ‫״ איני עו שה הרבה״‪ ,‬ה שיבה‪ .‬״ אני אוהבת מסעות‪ ,‬אולי מסע מסביב‬ ‫לעולם‪ .‬בוודאי אחסוך די כסף לכ שאהיה זקנה מדי‪ ,‬וחולה מכדי שאוכל‬ ‫לנסוע״‪.‬‬ ‫הכל צחקו‪ ,‬ולודוויג חזר והזמין יין‪ .‬כאשר מאריה ו בד ליווי ת ה יצאו‪,‬‬ ‫ליווה אותם לודוויג לבית־המלון‪ .‬לפני פרידתם‪ ,‬ביק ש ממאריה לסעוד‬ ‫אתו בצהרי יוכדהמחרת‪.‬‬ ‫הוא בא לקחתה ב שעת־הצהדים‪ ,‬ולאחר סעודה מ שובחת אמר כי חשב‬ ‫על דבריה‪ .‬אולי תהיה לו ב שבילה תעסוקה מעניינ ת‪ .‬תוך זמן קצר יבקר‬ ‫בקירבת ליראך‪ .‬היוכל לבוא ולבקר בבי תה?‬

‫‪130‬‬

‫ה אי ש שאסף עי ניי ם כ חו לו ת‬ ‫״כמובן‪ .‬הודע־נא לי על־כך מראש‪ ,‬כדי שאמצא בבית״‪ ,‬אמדה מרת‬ ‫מאריה‪.‬‬ ‫ארבעה שבועות חלפו‪ ,‬בהם ערך לודוויג בוודאי חקירות מקיפות לגבי‬ ‫מאריה‪ .‬איני יודע מה גילה‪ ,‬אך מכל מקום ביק ש לבוא ולבקר בביתה‬ ‫בליראך‪ .‬ביומ־המחרת הופיע כ שבידיו פרחים ו שוקולד‪ .‬הוא ה תבונן‬ ‫סביבו בדירתה של מרת מאריה‪ .‬נראה היה כי מה שראה מצא חן בעיניו‪.‬‬ ‫הוא אמד למרת מאריה כי אין ספק כי היא עקרת־בית למופת — ני תן‬ ‫להבחין בכך‪ .‬נראה היה כי עתה הוא נינו ח‪ .‬הוא שוחח על־אודות יוזף‬ ‫מנגלה‪ ,‬שאותו הכיד מאז היו תו ילד‪ ,‬ו שעתה נערך אחריו מצוד‪ ,‬כאילו‬ ‫היה פו שע פשוט‪ .‬יש אחד בשם ויזנ טל בווינ ה — אחד מ״אותם אנשים״‪...‬‬ ‫היא שאלתו האם ראה את מנגלה לאחרונה‪.‬‬ ‫״היי תי בדרונדאמריקה פעמים אחדו ת מאז סוף המלחמה‪ .‬י ש לנו שם‬ ‫עסקים רבים‪ .‬בהזד מנויו ת אלה פג שתי את יחף״‪ .‬הוא חייך‪ .‬״האם את‬ ‫יודע ת היכן נפג שנו ז במקום הבלתי־סביר ביו תר — בחדד־ההמתנה של‬ ‫ה שגרירות הגרמני ת באסונסיון‪ .‬ברוד ש היינו זהירים ביותר‪ ,‬כדי שאנ שי‬ ‫ה שגרירות לא י ב חינו בנו‪ .‬אנ שים רבים יו שבים באו תו מקום‪ ,‬ו שני גברים‬ ‫המשוחחים זה עם זה בגרמני ת אינם מושכים ת שומודלב״‪ .‬הר לודוויג‬ ‫נ שמע מרוצה ביותר מעצמו‪.‬‬ ‫״באתי לבקרך כאן משום שברצוני לשאול אותך שאלה‪ :‬האם תהיי‬ ‫מוכנה לנסוע אל מעבר לים למשך שנה‪ ,‬כדי לטפל במ שק־ביתו של הד״ד‬ ‫מנגלה ז״‬ ‫מאריה לא ה שיבה‪ .‬הוא אמד ב מ הי רו ת‪ :‬״ אני יכול לתאר לעצמי מה‬ ‫את חושבת‪ .‬הרופא חי בסכנה מתמדת‪ .‬יהיה עליך להיות זהירה ביותר״‪.‬‬ ‫מאריה אמרה כי ההצעה באה במפתיע כל־כך‪ .‬אין היא מ ת עניינ ת‬ ‫לאמיתו־ של־דבר בכסף‪ ,‬אך מאז־ו מ תמיד רצתה לבקר בארצות הטרופיות‪.‬‬ ‫הוא א מר‪ :‬״מדוע לא תהרהרי בדבר? אחזור בעוד שבוע‪ .‬אם ת שובתך‬ ‫תהיה חיובית‪ ,‬אבקש ממך לבוא לגינ צ בודג ולפגו ש כמה מ בני המשפחה‪.‬‬ ‫אז יהיה עלינו לערוך ביקור אצל מדת מנגלה‪ ,‬שתאמר לך כיצד לנהל‬ ‫את בי תו של הד״ר מנגלה״‪.‬‬ ‫מאריה דיווחה לי בסדידות‪ ,‬באמצעות גלויו ת צבעוניו ת ועליהן שדרים‬ ‫תמימים־למראה‪ ,‬שהכילו צופן שעליו הסכמנו בינינו‪ .‬היא שיגרה את‬ ‫שמי‪.‬‬ ‫גלויו תיה מעיירה בסביבת ליראך‪ ,‬ומעולם לא מיענה אותן על‬ ‫כעבור שבוע הודיע תני כי הר לודוויג חזר וביקר אצלה‪ .‬הוא הירבה‬ ‫בדבדי־ שיכנוע‪ .‬היא הסכימה ל תוכני תו‪ ,‬אך בלא התלהבות‪ .‬אמדתי לה‬ ‫כי עליה לשחק את המשחק בדיוק כך‪ ,‬ומסתבר כי ע שתה זאת בהצטיינות‪.‬‬

‫‪131‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫שבועיים לאהר־מכן ביקש ממנה הר לודוויג לבוא לגינצבורג‪ .‬הם‬ ‫נפג שו שוב בבית־המרזח העתיק‪ .‬מאריה אמרה כי היא הביאה את דרכונה‪.‬‬ ‫״אני מניחה שאזדקק לא שרות אחדות‪ / ,‬אמרה‪.‬‬ ‫הר לודוויג נדאה כמהסס‪ .‬״חל עיכוב קל‪ .‬אני סבוד שעליך לע שות‬ ‫סידורים עם אחד מ שכניך בליראך שיעבור בדירתך מזמן לזמן‪ ,‬וכן‬ ‫עליך להודיע לבאנק שלך על סידודי הת שלומים החוד שיים שלך תמודת‬ ‫שכד־הדידה‪...‬״ לפתע שינה את הנו שא‪ .‬״דרך אגב‪ ,‬היי תי רוצה שתסעי‬ ‫לווינה ו תנסי להתקשר עם איש זה‪ ,‬ויזנטל‪ .‬חשוב לנו לדעת את תנועו תיו‬ ‫הבאות‪ ,‬ובמיוחד אם הוא מ תכנן מ שהו כנגד יוזף״‪.‬‬ ‫אם היתה זו מלכודת‪ ,‬לא נלכדה בה מאריה‪.‬‬ ‫״הר לודוויג‪ ,‬ביק שת מ מני לנסוע לפאראגוואי כדי לשמש סוכנת־בי תו‬ ‫של הד״ר מנגלה‪ / ,‬אמרה‪ .‬״הבטחת ל שלחני לשם‪ ,‬ואמרת לי מה עלי‬ ‫לעשות‪ .‬קיבלתי את הצעתך‪ .‬אך אין אני מרגלת‪ .‬איני יכולה לנסוע‬ ‫לווינה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬יהא זה מגוחך‪ .‬מדוע יספר ויזנטל לי‪ ,‬הזרה לו לגמרי‪,‬‬ ‫משהו מסודו תיו ‪" 1‬‬ ‫הר לודוויג נראה היה כמסכים עם דבריה‪ .‬״ אני מני ח שהצדק ע מ ך׳‪/‬‬ ‫אמר‪ .‬״ובכן‪ ,‬חזרי לליראך‪ ,‬ו אני אתקשר עמך כא שד נהיה מוכני ם׳‪■ /‬י‬ ‫היו אלה הדברים האחרונים ששמעה מאריה מהר לודוויג‪ .‬מעולם לא‬ ‫כתב אליה לאחר־מכן‪ ,‬לא בא לבקר אצלה‪ .‬י תכן שהיה פיקח מאתנו‪.‬‬ ‫או אולי שגינו במקום כלשהו‪.‬‬ ‫משפט או שוויץ עמד להיפתח בפדאנקפורט ב שנת ‪ . 1964‬הד״ד פריץ‬ ‫באואד התובע הראשי‪ ,‬אמר לעתונאים כי ״חוסה מנגלה״‪ ,‬אשר סבורים‬ ‫כי הוא עושה אי־שם בפאראגוואי‪ ,‬זהה עם מי שהיה רופא מחנדדהריכח‪.‬‬ ‫ממ שלת בון עשתה מאמץ נמרץ אחרון כדי להביא להסגרתו של הנ תבע‬ ‫העיקרי‪ .‬ב־‪ 16‬ביולי ‪ 1964‬חזר אקהארד בריסט‪ ,‬ה שגריר הגרמני באסונסיון‪,‬‬ ‫ובעת ר איונו עם הנ שיא שטרסנר הגי ש תביעה רשמית להסגרתו של‬ ‫מנגלה‪.‬‬ ‫הנ שיא שטרסנד רתח מרוב־כעס‪ ,‬והטיח באגרופו על שולחנו‪ .‬״אם‬ ‫תוסיפו להעלות עניין זה״‪ ,‬צעק‪ ,‬״אנתק את היחסים הדיפלומאטיים עם‬ ‫הריפובליקה הפדראלית הגר מני ת!״ בריסט הסביר כי קיבל הוראו ת‬ ‫מפור שות מבון בקשר למנגלה‪ .‬הנ שיא א מר‪ :‬״אל־נא תאמר אף מלה אחת‬ ‫נוספת‪ ,‬אדוני ה שגריר! לא אוסיף לסבול זא ת!״‬ ‫תיאור של הראיון הופיע שבועות אחדים לאחר מכן ב שבועודהחד שות‬ ‫הגרמני ״דר שפיגל״‪ .‬לאחר ששטרסנר קרא את עותק כתב־העת שהגיעו‬

‫‪132‬‬

‫ה אי ש שאסף עי ניי ם כ חו לו ת‬ ‫בדואר־אוויד‪ ,‬הבין כי הרחיק־לכת‪ .‬הוא התייעץ עם יועציו‪ .‬שר ה ח ח‬ ‫ראול פאסטור האיץ בנ שיא להיפטר ממנגלה‪ .‬פאסטוד ציין כי פאראגוואי‬ ‫קיבלה זה־עתה מממ שלת בת‪ ,‬מילווה־פיתוח בן שלושה מיליון דולאר‪,‬‬ ‫והיא ע שויה לקבל עוד‪ .‬לא יהיה זה מעשה נבון‪ ,‬להרגיז את ממ שלח‬ ‫מערב־גדמניה‪.‬‬ ‫במשך שבוע ימים היה גורלו של מנגלה נ ח ת בכף־המאזניים‪ .‬הוא‬ ‫הגיע לאסונסיון‪ ,‬ח מן קצר לאחר־מכן הופיעה כתובת באותיות־צבע‬ ‫שחורות על קירות ה שגרירות הג ר מני ת‪ :‬״ה שגרירות הי הודי ת! הסירו‬ ‫ידיכם מ מנגל ה! זו הי פקודה!״‬ ‫יתכן שהיתה זו פקודה‪ .‬שוב החליט הגנראל שטרסנד להסיר את‬ ‫י די ד ש לו ממנגלה‪ .‬הוחלט כי מנגלה יחזור למזרח פאראגוואי‪ .‬הוא‬ ‫יחי ה שם ב איזוד שמור היטב‪ ,‬שלזרים אין גי שה אליו‪ .‬לאחד מכן‪,‬‬ ‫בקאראקאם בירת ונצואלה‪ ,‬נדונ ה פרשת מנגלה בוועיד ת האינטרפול‪.‬‬ ‫הד״ר פרדריקו ניקולאם פרנאנדז‪ ,‬מנהל האינטרפול ב רי רד ה־ז׳ אנידו‪ ,‬אמר‬ ‫כי נמסד לו שמנגלה מסתתר בג׳ונגל‪ ,‬ליד גבול פאראגוואי‪ .‬אולם‬ ‫פאראגוואי אינה חברה באינטרפול‪ ,‬והתערבות י שירה — אמר — אינה‬ ‫אפשרית‪ .‬הצדק היה עם הד״ר פרנאנדז‪ .‬מנגלה חי עתה‪ ,‬כאסיר־למעשה‪,‬‬ ‫באיזור צבאי מוגבל שבין פוארטו סאן וינסנטה‪ ,‬שעל דרך־המלך בין‬ ‫אסונסיון לסאן פאולו‪ ,‬ומצודת־הגבול קארלוס אנ טוניו לופז‪ ,‬על גדות‬ ‫נהר פאראנא‪ .‬שם מתגורר הוא בביקתה לבנה וקטנה‪ ,‬באיזור הג׳ונגל‬ ‫שבורא על־ידי מתיי שבים גרמניים‪ .‬שני כבי שים בלבד מוליכים לבית‬ ‫המבודד‪ .‬על שניהם שומרים חיילים ו שוטרים פאראגוואיים‪ ,‬שיש להם‬ ‫הוראות קפדניות לעצור את כל המכוניות ולירות בכל מסיגי־הגבול‪.‬‬ ‫ולמקרה שהמשטרה תיכשל במ שימתה‪ ,‬עו שים בחברת מנגלה ארבעה‬ ‫שומרי־ראש פרטיים‪ ,‬חמושים היטב‪ ,‬המצויידים במכ שירי־דאדיו וב״ווקי־‬ ‫טוקי״‪ .‬מנגלד‪ .‬משלם להם מכיסו‪.‬‬ ‫ממ שלת מעדב־גדמניה עדיין מ עוניינ ת בהסגרתו של מנגלה‪ ,‬ופרס‬ ‫בן ‪ 45,000‬ל״י עדיין על ראשו‪.‬‬

‫‪133‬‬

‫*‬

‫פרק שמיני‬

‫אפילוג ליומנה של אנה פראנק‬

‫אנה פראנק‪ ,‬נערה כבת חמש־עשרה אשד הסתתרה מפני הגיסטאפו‬ ‫בעליי ת־גג באמשטרדם במ שך שנתיים‪ ,‬בחברת בני־מ שפחתה וידידים‬ ‫אחרים‪ ,‬כתבה ביו מנה ב־‪ 1‬באוגוסט ‪ 1944‬את הדברים הבאי ם‪:‬‬ ‫כאשר מ שגיחים עלי ומ תבונני ם בי עד כדי כך‪ ,‬לרא שונה אני‬ ‫מתעצבנת‪ ,‬אחר־כך אני אומללה‪ ,‬ובסופר של־דבר הופכת אני את‬ ‫לבי כך שהרע הוא מבהוץ ואילו הטוב — מבפנים‪ ,‬ו אני מו ב‬ ‫מנסה למצוא לעצמי דרך להיע שות מה שהייתי כה רוצה להיות‪,‬‬ ‫ומה שהיי תי יכולה להיות אילו‪ ...‬לא היו בעולם אנ שים אחדים‪.‬‬ ‫היו אלה המלים האחרונות שאנה פראנק רשמה ביומנה‪ .‬שלושה ימים‬ ‫לאחר־מכן באה הנקי שה החדה על הדלת‪ ,‬ש שוכני עליי ת־הגג חרדו‬ ‫מפניה במשך זמן כה רב‪ .‬הדלת נפרצה‪ ,‬וחמישה אנ שים במדים גרמניים‬ ‫נכנסו פנימה‪ ,‬ובראשם ‪ .0.0‬אונטד שארפירר (רב־טוראי)‪ .‬מל שין הול אנדי‬ ‫הסגירם‪ .‬יו שבי עליי ת־הגג — אנה פראנק‪ ,‬אביה‪ ,‬אמה ואחותה‪ ,‬זוג‬ ‫נוסף ובנם‪ ,‬ודופא־ שניים — נאסרו ונ שלחו למחנות ריכח‪ .‬רק אחד‬ ‫מביניהם נותר בחיים‪ .‬אוטו פראנק‪ ,‬אביה של אנה‪ ,‬החי עתה ב שוויצריה‪,‬‬ ‫ליד באזל‪ ,‬סיפר אחר־כך לעולם הגדול את אשד אידע באותו הבוקר‪.‬‬ ‫״איש הס‪.‬ס‪ .‬נ טל תיק‪ ,‬ו שאלני אם יש בו תכשיטים‪ .‬אמדתי לו כי‬ ‫יש שם רק ניידו ת‪ .‬הוא ה שליך את הניירות‪ ,‬ואת יו מנה של אנה‪ ,‬על‬ ‫הרצפה‪ ,‬ושם ב תיקו את כלי־הכסף שלנו וכן חנוכייה‪ .‬אילו היה נוטל עמו‬ ‫את היומן‪ ,‬לא היה איש שומע לעולם על בתי״‪.‬‬ ‫אנה פראנק מתה במחנה הריכוז ברגן־בלזן במארס ‪ .1945‬שנה לאחר‬ ‫מכן‪ ,‬חזר אביה לעליית־הגג של הבית באמשטרדם‪ .‬היומן היה עדיין שם‪.‬‬ ‫״יומנה של אנה פראנק״ עורר את מצפונו של העולם הנאור‪ .‬היה‬ ‫זה סיפורה של ילדה רגילה‪ ,‬ממוצעת‪ ,‬אשד כתבה על בעיותיה הפעוטות‬

‫‪134‬‬

‫א פי לו ג ליו מנ ה של אנ ה פ ר אנ ק‬ ‫(״אמא לעתים מתייחסת אלי כאל תינוקת‪ ,‬ו איני יכולה לסגול זאת״)‪,‬‬ ‫על רקע החיים שעליהם מרחפת תדיר סכנ ת הפחד (״אני חוששת מאד‬ ‫כי יגלו או תנו ויוצי אונו להורג״)‪.‬‬ ‫ד‪,‬״יומן״ תורגם לשלושים ושתים ל שונות‪ ,‬עובד להצגת־תיאטרון ולאחד־‬ ‫מכן אף הוסרט‪ .‬הוא עודר את לבותיהם של מליוני בני־אדם‪ ,‬במיוחד‬ ‫הצעירים‪ .‬גרמנים צעירים דבים נוסעים מדי שנה ב שנה לברגן־בלזן‪,‬‬ ‫כדי להתפלל לזכרה של אנה פראנק‪.‬‬ ‫באחד הלילו ת של אוקטובר ‪ ,1958‬ב שעה תשע וחצי‪ ,‬טילפן לדירתי‬ ‫בלינץ‪ ,‬אחד מידידי‪ ,‬בהתרג שות רבה‪ .‬האוכל לבוא מייד ל״לאנדסתיאטר״ ?‬ ‫הצגה של ״יו מנה של אנה פראנק״ הופסקה זה־עתה על־ידי מפגיני ם‬ ‫אנטי שמיים‪ .‬קבוצות של אנשים צעירים‪ ,‬רובם בין הגילים חמש־עשרה‬ ‫ושבע־עשרה‪ ,‬החלו צועקים ״בוגדי ם! מלחכי־פינכ ה! רמאים!״ אחדים‬ ‫ה שמיעו קריאות־לעג‪ .‬כאשר עלו האודות נראו ביציע מפגינים צעירים‪,‬‬ ‫שה שליכו עלונים על הקהל באולם‪ .‬בעלונים נ א מ ר‪:‬‬ ‫מחזה זה אינו אלא דבר־הונאה גדול‪ .‬אנה פראנק לא היתה קיימת‬ ‫מעולם‪ .‬היהודים המציאו את כל הפדשה כולה‪ ,‬משום שהם רוצים‬ ‫לסחוט פיצויים ו שילומים נוספים‪ .‬אל תאמינו לשום מלה! ז הו זיו ף!‬ ‫המשטרה הוזעקה‪ ,‬ורשמה את שמותיהם של אחדים מן המפגינים‪,‬‬ ‫תלמידים בבתי־ספד תיכוניים במקום‪ .‬לאחר מכן נמ שכה ההצגה‪ .‬כאשר‬ ‫הגעתי ל״לאנדסתיאטד״ נסתיימה כבר ההצגה‪ ,‬אך ההתרג שות לא שככה‪.‬‬ ‫שתי מכוניות־מ שטרה חנו בחזית התיאטרון‪ ,‬וקבוצות של צעירים ני צ בו‬ ‫בסביבה‪ ,‬כשהן דנו ת בתקרית‪ .‬האזנ תי להם‪ .‬דעת־הכל היתה‪ ,‬כפי שנסתבר‬ ‫מדבריהם‪ ,‬כי המפגינים צודקים‪ .‬כל הפרשה הזאת‪ ,‬של אנה פראנק‪,‬‬ ‫אינה אלא מע שה־הונאה גדול‪ .‬יפה שמי שהו גילה אומץ־לב כדי להראות‬ ‫ליהודים אלה מה דעתם עליהם‪.‬‬ ‫רבים מצעירים אלה אף לא נולדו בעת שאנה פדאנק שולחה למוות‪.‬‬ ‫ועתה‪ ,‬כאן בלינץ‪ ,‬במקום בו ביקר היטלד בבית־הספר‪ ,‬ואייכמן גדל‪,‬‬ ‫תובעים מהם להאמין בשקרים וב שנאה‪ ,‬בדעה־קדומה ובניהיליז ם‪.‬‬ ‫בבוקר המחרת ניג ש תי למשטרה‪ ,‬ועברתי על ר שימת שמותיהם של‬ ‫הצעירים שנאסרו‪ .‬לא היה זה קל — היו להם ידידי ם רבי־ה שפעה‪,‬‬ ‫והוריהם רצו לה שקיט את כל הפרשה‪ .‬אחדי ככלות הכל‪ ,‬לא היה זה‬ ‫עניין חמור ממש‪ ,‬אמרו‪ ,‬פ שוט כמה צעירים המ שתוללים ומ שתע שעים‪.‬‬ ‫נמסר לי כי שמותיהם של התלמידים יועברו לבתי־הספר שלהם‪ ,‬לפעולה‬ ‫מ שמעתית‪ .‬אולם איש לא נענ ש‪ .‬הנערים בלינץ אינם חשובים‪ ,‬אמרתי‬

‫‪135‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫לעצמי‪ ,‬אך יש ח שיבות ל עניין א חד‪ :‬שבועות אחדים קודם לבן הצהיר‬ ‫מורה בבית־ספר תיכון בליבק‪ ,‬יועץ־הלימודים לותאד שטילאו‪ ,‬כי יו מנ ה‬ ‫של אנה פראנק אינו אלא מע שה־זיוף‪ .‬הוא נתבע לדין על־ידי אביה‬ ‫של הגערה‪ ,‬ושלושה מומחים אי שרו את אמיתות היומן‪ .‬כפי שנמסר‬ ‫ב״פראנקפודטר אלגמיינ ה ציי טונג״‪ ,‬״עמד הנא שם על המקח שש שעות‪,‬‬ ‫לגבי נוסח הודאתו‪ ...‬יש להגן על הנוער הגרמני מפני ‪ ,‬מ חנ ך כזה״‪.‬‬ ‫האירועים בלינץ נראו ב עיני חמורים יותר‪ ,‬משום שהיו סימפטומאטיים‪.‬‬ ‫הפרחחים הצעירים עצמם אינם א שמים! האשמה מוטלת על הוריהם‬ ‫ומוריהם‪ .‬המבוגרים מנסים להרעיל את מוחותיהם של בני הדור הצעיד‪,‬‬ ‫כדי להצדיק את עברם המפוקפק‪ .‬רבים מהם לכודים על־ידי מורשת־‬ ‫הבורות‪ ,‬ה שנאה והדעה־הקדומה שלהם‪ .‬אין הם לומדים דבר מדבדי־הימים‪.‬‬ ‫ה תנ סויו תי במשך עשרים ה שנים האחרונות שיכנעוני כי בני גרמניה‬ ‫ואוסטריה מתחלקים לשלוש ק בוצו ת‪ :‬הרא שונה כוללת את האשמים‪,‬‬ ‫אלה שביצעו פשעים כנגד האנו שות‪ ,‬אף כי לעתים לא ני תן להוכיח פשעים‬ ‫אלה‪ .‬האחרת היא קבוצת מ שתפי־הפעולה — אלה שלא בי צעו פשעים‪,‬‬ ‫אך ידעו על־אודותם ולא ע שו דבר כדי למנעם‪ .‬והקבוצה ה שלי שית היא‬ ‫קבוצת החפים־מפשע‪ .‬אני סבור כי יש צורך מוחלט להפריד בין התמימים‬ ‫והחפים־מפ שע לבין האחרים‪ .‬הדור הצעיר חף־מפשע‪ .‬רבים מהצעירים‬ ‫שאני מכיר מוכנים ללכת בדרך הארוכה של סובלנות ופיוס‪ .‬אולם דק‬ ‫אם ייע שה ח שבון טהור וברור‪ ,‬יוכלו צעירי גרמניה ואוסטריה לפגו ש‬ ‫את הצעירים שמעברה האחר של הדרך — אלה הזוכרים‪ ,‬מנסיונם האי שי‬ ‫או מסיפוריהם של הוריהם‪ ,‬את זוועו ת העבר‪ .‬שום התנצלו ת לא תוכל‬ ‫להשתיק את קולותיהם של אחד־ע שר מי ליוני הנרצחים‪ .‬הגרמנים הצעירים‬ ‫הבאים להתפלל על קברה של אנה פראנק ה בינו זאת מזה ז מן רב‪.‬‬ ‫התפייסו ת אפ שרית דק על סמך ידיעה‪ .‬עליהם לדעת מה אירע באמת‪.‬‬ ‫ימים מעטים לאחר ההפגנו ת בלינץ ה שמעתי הרצאה בדבר הניאו־‬ ‫נאציזם‪ ,‬במטה הארכידיוקיזה של וינה‪ .‬הדיון שנערך לאחד הרצאתי נמ שך‬ ‫עד שעה שתים לפנות בוקר‪ .‬אחד הפרופיסורים דיווח על תקרית שאירעה‬ ‫לאחד מידידיו‪ ,‬כומר שלימד לימודי־דת בגי מנסי ה שבוולס‪ ,‬באוסטריה‬ ‫העילית‪ ,‬בקירבת לינץ‪ .‬הכומר דיבר על מע שי־הזוועה שביצעו הנאצים‬ ‫במאוטהאוזן‪ .‬אחד התלמידים קם על רגליו‪.‬‬ ‫״ אבינו‪ ,‬אין טעם לדבר על הדברים הללו‪ .‬אנו יודעים כי תאי־הגאזים‬ ‫של מאוטהאחן שימ שו רק לחיטוי בגדים״‪ .‬הכומר נדהם‪ .‬״הרי ראיתם‬ ‫את סרטי־היומן‪ ,‬את התצלומים‪ .‬ראיתם את הגוויות״‪.‬‬

‫‪136‬‬

‫א פי לו ג ליו מנ ה של אנ ה פ ר אנ ק‬ ‫״ע שויים מניי ר מ עו ך׳‪ /‬אמר הנער‪ .‬״אין זו אלא תעמולה מחוכמת‪,‬‬ ‫כדי להביא לידי כך שהנאצים ידאו א שמים׳‪/‬‬ ‫״מי אמר ז א ת?״‬ ‫״הכל יודעים זאת‪ .‬אבי יוכל לספר לך הרבה על הדברים הללר׳‪.‬‬ ‫הכומר מסר על התקרית למנהל בית־ספרו של הנער‪ .‬החלה חקירה‪,‬‬ ‫ונערך סקר באיזוד‪ .‬למעלה מחמי שים אחת מהתלמידים באותה כתה היו‬ ‫בניהם של פעילים בתנועה הנאצית‪ .‬הוריהם היו נוהגים לספר לבניהם‬ ‫על הגבורה והתהילה של עברם — כיצד הצטרפו למפלגה הנאצי ת של‬ ‫אוסטריה ב שנו ת השלושים המוקדמות‪ ,‬כאשד היה זה עניין בלתי־חוקי‪,‬‬ ‫כיצד סייעו ב פי צ ה רכבות וגשרים‪ ,‬כיצד הדפיסו והפיצו ספרות בלתי־‬ ‫ליגאלית שהסיתה נג ד ממ שלת דולפוס‪ .‬לאחר מכן נע שו האבו ת אנשי*ס‪.‬ס‪.‬‬ ‫מלאי־גאווה‪ .‬לא קל לצעירים לגדול בסביבה מעין זאת‪ ,‬בלא שתהא‬ ‫לה השפעה עליהם‪ .‬הוריהם היו מלאי־חרדה‪ ,‬וי שבו בשקט‪ ,‬ב שנים‬ ‫המוקדמות שלאחד המלחמה‪ ,‬אך לקראת סוף שנות החמי שים חזרו ודיברו‬ ‫בגעגועים על העבד המפואר‪ .‬הנערים היו מאזיני ם להם בהתרג שות‪.‬‬ ‫מוריהם בביודהספר‪ ,‬שרבים מהם היו נאצימ־ל שעבר‪ ,‬לא ע שו דבר כדי‬ ‫להזים את הסיפורים המפוארים שסיפרו הוריהם של התלמידים‪.‬‬ ‫קראתי וחזרתי וקראתי את ״יו מנה של אנה פראנק״ פעמים מספד‪.‬‬ ‫קראתיו כבן המין האנו שי‪ ,‬א שד כבודו נפגע חמורו ת! כיהודי‪ ,‬אשר‬ ‫איבד ששה מיליון מבני־ ע מו! כאיש שגמר־אומר לחיו ת למען המתים‪,‬‬ ‫שרצה בהענ שה‪ ,‬לא בנ קמ ה! וכאביה של נערה שהיתה בת או תו הגיל‬ ‫שאנה פראנק היתה בו בעת שכתבה את יומנה‪ .‬היה זה רק רצוד האל‬ ‫כי נער תי לא נולדה במועד מוקדם ולא התנסתה בגורלה של אנה פראנק‪.‬‬ ‫אולם אנה פראנק לא סבלה יותר מאשר מיליון ילדים אחרים‪ .‬ספרה‬ ‫הופיע בעת שהבריות החלו נע שו ת אדי שות לטראגדיה הטמונה בעבר‪,‬‬ ‫כאשר דבים אמרו כי שוב אין הם רוצים לשמוע עוד על הדברים הללו‪,‬‬ ‫כי יש לחדול מ שנאה‪ .‬דבריה של ילדה זו חדרו בעד המחסום הכלל־‬ ‫עולמי של ק שיחות־לב‪ .‬היא שוב לא היתד‪ .‬גוויי ה אלמונית‪ ,‬בקבד־המונים‪.‬‬ ‫היא נע שתה ילדתם של הכל‪.‬‬ ‫יומיים לאחר התקרית ב״לאנדסתיאטר״ י שבתי עם חבר בבית־קפה‬ ‫בלינץ‪ .‬הכל שוחחו על המאורע‪ .‬הני תן להאשים את הנערים על חטאי‬ ‫הוריהם? הרי ברור כי הם אינם אחראים‪.‬‬ ‫קבוצת תלמידי גי מנסי ה י שבה ליד ה שולחן הסמוך‪ .‬ידידי קרא אליו‬ ‫את אחד הנערים‪ ,‬שאת הוריו היטיב להכיר‪.‬‬ ‫״פריץ‪ ,‬האם היי ת בתיאטרון בעת ה הפגנו ת?״‬

‫‪137‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בינינו‬

‫״לצערי לא‪ ,‬אך אחדים מהנערים בני־כי ת תי ה שתתפו בהן‪ .‬שנים אף‬ ‫נאסרו״‪ ,‬אמר פריץ בגאווה‪.‬‬ ‫״מה סבור אתה על כל ה עניין ?״ שאל ידידי‪.‬‬ ‫״ובכן — ה עניין פשוט‪ .‬אין עדו ת כי אנה פראנק חיתה אי־פעם״‪.‬‬ ‫אמר תי‪ :‬״אך מה בקשר ליו מן?״‬ ‫״היומן הוא בוודאי מע שה־זיוף מחוכם‪ .‬אין ספק כי אין הוא מוכיח‬ ‫על קיומה של אנה פראנק״‪.‬‬ ‫״היא קבורה בקבר־המונים בברגךבלזן״‪.‬‬ ‫הוא הניע בכתפיו‪ .‬״אין הוכחה״‪.‬‬ ‫הוכחה‪ .‬צריך היה להביא הוכחות — הוכחות שאין לטעות לגביהן‪,‬‬ ‫שי שכנעו את הספקנים הצעירים הללו‪ .‬צריך לחלץ לבנה אחת ממיבנה־‬ ‫השקדים שהוקם‪ .‬אז יתמוטט כל המיבנה כולו‪ .‬אך כיצד ני תן למצאה‪...‬‬ ‫מ שהו עלה במוחי‪ .‬א מ ר תי‪ :‬״אי שי הצעיד‪ ,‬אם נוכל להוכיח לך את‬ ‫קיומה של אנה פראנק‪ ,‬התקבל את היומן כמיסמך א מי תי?״‬ ‫הוא הביט בי‪ ,‬ו א מר‪ :‬״כיצד תוכל להוכיח זאת?״‬ ‫״אביה חי״‪.‬‬ ‫״אין בכך כדי להוכיח דבר״‪.‬‬ ‫״המתן‪ .‬אביה דיווח ל שלטונות כי הם נאסרו על־ידי הגיסטאפו״‪.‬‬ ‫״כן״‪ ,‬אמד הנער באי־סבלנות‪ .‬״ שמענו כל זאת״‪.‬‬ ‫״נני ח שנמצא את קצין הגיסטאפו שעצד למעשה את אנה פראנק?‬ ‫האם תקבל ז א ת כהוכחה?״‬ ‫הוא נראה נדהם‪ .‬הרעיון לא עלה מעולם במוחו‪.‬‬ ‫״כן״‪ ,‬אמר בסופו של דבר‪ ,‬באי־רצון בולט‪ .‬״ א ם האיש עצמו יודה‬ ‫בכך״‪.‬‬ ‫היה זה איפוא עניין פ שו ט‪ :‬עלי למצוא את האיש שאסר את אנה‬ ‫פראנק‪ ,‬לפני ארבע־עשרה שנה‪ .‬רבבות אנ שים הועברו ברחבי אירופה‬ ‫כולה על־ידי אנ שים קטנים חסדי־שם‪ ,‬מ שרתיו האלמוניים של המוות‪ .‬אף‬ ‫במחנה־הריכוז עצמו‪ ,‬לא יד ענו תמיד את שמותיהם של מענינו‪ .‬הם ידעו‬ ‫מה התוצאות האפ שריות של חשיפת־עצמם‪ ,‬וני סו להסוות את זהותם‪.‬‬ ‫לא היו כמעט נ תוני ם כלשהם שלפיהם ני תן היה לפעול‪ .‬היומן נסתיים‬ ‫לפתע‪ ,‬כאשר אנה פראנק נלקחה מעליית הגג‪ .‬אביה של אנה‪ ,‬אוטו‬ ‫פראנק‪ ,‬היה בעליה של חברת היצוא קולן ו שו ת‪ /‬לאחר שהנאצים החרימו‬ ‫את כל הרכוש הי הודי בהולאנד‪ ,‬שימש אחד העובדים ההולאנדיים של‬ ‫חברת קולן ו שות׳‪ ,‬פאול קראלד‪ ,‬אפוטרופוס על החברה‪ .‬הוא סייע לבני‬ ‫מ שפחת פראנק להסתתר ב ע לייו ד הגג של ה בניין בפרינצנגראכט‪ ,‬שבו‬

‫‪138‬‬

‫א פי לו ג ליו מנ ה של אנ ה פ ר אנ ק‬ ‫היו מ שרדיה של ההברה‪.‬‬ ‫בנספח ל״יומף׳ כתב קראלד כי לאחר מאסדם של בני משפחת פראנק‬ ‫הוא ניסה להתערב לטובתם במפקדת הגיסטאפו של אמשטרדם‪ .‬הוא שוחח‬ ‫עם הקצין אשד אסר את המשפחה‪ ,‬איש ‪ .0.0‬וינ אי ששמו‪ ,‬כך כתב‪,‬‬ ‫זילוורנאגל‪ .‬התערבותו לא הביאה לתוצאות‪ .‬הדיו־וח שבון שמסר קראלר‬ ‫עורר תגובות אירוניו ת בקרב הנאצים באוסטריה‪ .‬הרי ידוע לכל‪ ,‬אמרו‪ ,‬כי‬ ‫השם ״זילוורנאגל״ אינו קיים באוסטריה‪ ,‬והיה בכך משום הוכחה נוספ ת‬ ‫כי סיפורה של אנה פראנק אינו אלא סיפור־בדים שזוייף‪.‬‬ ‫החומר שבידי היד‪ .‬איפוא מועט ביותר‪ .‬ידע תי כי איש הס‪.‬ס‪ .‬היה‬ ‫וינ אי או לפחות אוסטרי‪ .‬אוסטרים רבים העו שים מחוץ לארצם מכנים‬ ‫את עצמם בשם וינאים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הוא היה בוודאי איש ‪ .0.0‬בדרג‬ ‫נמוך‪ ,‬שכן תפקידו היה לאסור ולהביא לבית־הכלא — כלומר ס‪.‬ס‪ .‬שיצה‬ ‫(טוראי)‪ ,‬ס‪.‬ס‪ .‬רוטנפידר (טוראי ראשון) או לכל היו תד ס‪.‬ס‪ .‬אונטר שארפירר‬ ‫(רב טוראי)‪.‬‬ ‫היה בכך איפוא כדי לצמצם את תחום החקירה‪ .‬יש להניח‪ ,‬אמרתי‬ ‫לעצמי‪ ,‬כי קראלר שיבש את אחת האותיות? י תכן שהשם הוא זילברנאגל‪,‬‬ ‫שם נפוץ למדי באוסטריה‪ .‬אנ שים אחדים היו רשומים תחת שם זה‬ ‫במדריך־הטלפונים של וינה? וכמעט מאה נוספים היו רשומים בערים‬ ‫אחדות‪ .‬השם היה גם ידוע היטב במחתו ת קארינתיה ובורגנלאנד‪ .‬אילו‬ ‫רק ידע תי את שמו הרא שון של האי ש!‬ ‫המ שכתי בחיפו שים‪ .‬בקרב כל הזילברנאגלים חייב להיות לפחות‬ ‫אחד שהיה איש ‪ .0.0‬נמוך־דרג בעת המלחמה‪ ,‬ואשר שירת בהולאנד עם‬ ‫הגיסטאפו‪ .‬נערכו חקירות לגבי שמות‪ ,‬והם ״טוהרו״‪ .‬נערכו סינוני‬ ‫שמועות‪ ,‬ובדיקת עובדות‪ .‬היה זה תהליך ממו שך ואיטי‪ ,‬והיה עלי לגלות‬ ‫זהירות מירבית‪ .‬אם אכניס לצרה אדם חף־מפשע‪ ,‬הרי עלולים להגי ש‬ ‫נגדי תביעה על הוצ אודדיבה‪.‬‬ ‫כאשר המשטרה רוצה לגלות נ הג־ מכוני ת אשר עבר עבירה‪ ,‬יכולה‬ ‫היא לעצור את כל ה מכוניו ת ולבק ש מהנהגים את ר שיונותיהם‪ ,‬ואיש‬ ‫לא ימחה על כך‪ .‬אני לא יכול תי לנהוג כן‪ .‬מצאתי שמונה אנ שים ששמם‬ ‫זילברנאגל‪ ,‬שהיו חברי המפלגה הנאצי ת או אנ שי־‪.0‬ס‪ ,.‬ו שגילם תאם‬ ‫את מבוק שי‪ .‬אחד מהם‪ ,‬מי שהיה אובר שטורמפירר (סגן‪ ,‬כלומר דרגה‬ ‫גבוהה מכדי שיהיה מקום לכלול את נו שאה בר שימתי)‪ ,‬הוא עתה בעל־‬ ‫משרה מכובד בחבל בודגנלאנד‪ .‬מכל מקום‪ ,‬מעודו לא היה בהולאנד‪.‬‬ ‫ביק שתי מאחד מידידי להתקשר עם סוכנויו ת בילו ש פרטיות‪ .‬הוא‬ ‫מסד לכל אחת מהן כי אדם בשם זילברנאגל ביקש מ מנו א שראי! תמיד‬

‫‪139‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫היה זה כמובן זילבדנאגל שונה‪ .‬הוא אמר כי הוא רוצה לבדוק את‬ ‫עבדו של האי ש בתקופת הנאצים‪ .‬הי שגנו מידע דב‪ ,‬אך לא היה בו כדי‬ ‫להצביע על האיש שחיפ שנו‪ .‬פעם שאלתי את אחד הבאנקים מהו מעמד־‬ ‫האשראי של איש בשם זילברנאגל‪ .‬באנקים עושים כרגיל מלאכה נאותה‪,‬‬ ‫אך גם הפעם היתד‪ .‬התוצאה שלילית‪ .‬שני זילברנאגלים אחרים נ תגלו‬ ‫כנאצים־ל שעבר — אך לא היה בכך משום תגלית מפתיעה‪ .‬כמעט‬ ‫והחלטתי לוותר על החיפו ש‪ ,‬אך באו תו הרגע עלה בזכרוני מבעם החוצפני‬ ‫של הנערים שבלינץ‪ .‬והרי אני רציתי כי ילכו להוריהם וי א מ רו‪ :‬״שיקרתם‪,‬‬ ‫אנה פראנק היתד‪ .‬קיימת‪ .‬אילו שקרים נוספים סיפרתם לנו?"‬ ‫ב שנת ‪ 1963‬הוז מנ תי להופיע ברשת הטלוויזיה ההולאנדית‪ .‬באמשטרדם‬ ‫ביקרתי בבית אנה פראנק‪ ,‬המשמש עתה כמצבת זכרת‪ ,‬ומי ש שתי את‬ ‫הקירות שאותם מיששה גם הנערה‪ .‬שוחחתי עם הממונה על הבית‪.‬‬ ‫הוא אמר כי תכופות תהה על האי ש שלקח עמו את הנערה ובני־מ שפחתה‪.‬‬ ‫לאיש לא היה מו שג כל שהו מי היה האיש‪ .‬הוא שאל שאלה זו פעמים‬ ‫רבות‪ ,‬והכל ה שיבו כי אינם יודעים דבר‪.‬‬ ‫״תשע־עשרה שנה — תקופה ארוכה היא זאת‪ / ,‬אמר‪ .‬״ ה עניין נראה‬ ‫כאבוד״‪.‬‬ ‫״אין דבר שהוא אבוד‪ / ,‬אמדתי‪ .‬״תאר לעצמך שאמצא את איש־הס‪.‬ם‪.‬‬ ‫שאסר אותה‪ ,‬ושהוא יוד ה במעשה זה?״‬ ‫האיש הביט בי ממו שכות‪ .‬״אז תכתוב את האפילוג ליומנה של‬ ‫אנה פראנק‪/ ,‬‬ ‫במשך תקופת־מה ח שבתי כי עלי להיפג ש עם אוטו פראנק‪ ,‬אביה של‬ ‫אנה‪ .‬י ת כ ן שהוא זוכר מי הו האיש שבא לקחתם‪ ,‬בבוקר ה־‪ 4‬באוגוסט‬ ‫‪ .1944‬י ת כ ן שיהיה מסוגל לתארו בפני‪ .‬כל רמז ע שוי לסייע‪ .‬איש הס‪.‬ס‪.‬‬ ‫בוודאי ה שתנה‪ ,‬לאחר ה שנים הרבות שחלפו — אך י תכן שיש מ ש ה ו‬ ‫שבאמצעותו ני תן להכירו‪.‬‬ ‫לא התק שרתי עם מר פראנק‪ .‬מודה אני כי לא היה זה אך ורק‬ ‫מ שום שלא רציתי לחזור ולפגוע בכך באי ש זה‪ ,‬שכה הירבה לסבול‪,‬‬ ‫מתוך שאאלצנו לתור שוב בזכרונו‪ .‬היה גורם אחר שהטרידני‪ .‬נני ח שמר‬ ‫פראנק יבק שני ש ל א לע שות דבר ב עניין ז ה? האוכל להיענו ת לבק שתו‬ ‫ז א ת ? פג שתי אנ שים אחרים אשר לא רצו שאחפש אחר רוצחי אבותיהם‪,‬‬ ‫אמותיהם וילדיהם‪ .‬הם אמרו כי לא יוכלו לשאת את המתח הכרוך בכך‪.‬‬ ‫הם שאלו‪ :‬״מה הטעם‪ ,‬מר ויזנ טל ? אינך יכול להחזיר לתחייה את המתים‪.‬‬ ‫תוכל רק להגביר את סיבלם של הנותרים בחיים״‪.‬‬ ‫בעודני תוהה מה עלי להוסיף ולע שות‪ ,‬קראתי בע תוני ם כי מד פראנק‬

‫‪140‬‬

‫א פי לו ג ליו מנ ה של אנ ה פ ר אנ ק‬ ‫דיבר‪ ,‬באסיפה בגרמניה‪ ,‬על הצורך בסליחה ובפיום‪ .‬העתונים הגרמניים‬ ‫העלו על נם את רוחב־לבו ואת סובלנותו‪ .‬רוחש אני כבוד לנקוד ת־‬ ‫הראות של אוטו פראנק‪ .‬הוא מגלה אתיקה של איש שאינו רק מטיף‬ ‫לסלחנות‪ ,‬אלא גם נוהג לפי עקרונותיו‪ .‬אולם אני מ ת עניין מעל לכל‬ ‫בבחינו ת המע שיות והמ שפטיות של הפרשה‪ .‬שוב ושוב ד אי תי כיצד‬ ‫סובלנות וסלחנות לא הובנו כהלכה על־ידי הנאצים‪ .‬העובדה שאביה‬ ‫של אנה פראנק סלח לרוצחי ילד תו שימשה טיעון חשוב לאלה שסברו‬ ‫כי יש לחדול מהעמדתט־לדין של כל הפו שעים הנאציים‪ .‬הם א מרו‪ :‬״מה‬ ‫שמספק את אוטו פראנק צריך לספק כל אדם אחר‪ .‬אם הוא סולח —‬ ‫אז צריכים הכל לסלוח״‪ .‬מצפונו של מד פראנק מני ח לו לסלוח‪ .‬מ צפוני‬ ‫מאלצני להביא את האשמים לדין‪ .‬ברוד כי אנו פועלים במיפלסי־מוסר‬ ‫שוני ם! דרכינו שונות הן‪ .‬פה ושם מצטלבות הן‪ ,‬ואז מכירים אנו איש‬ ‫במפעלו של רעהו‪.‬‬ ‫זוכר אני שיחה שקיימתי לאחר המלחמה עם כומר קאתולי‪ .‬הו א א מ ד‪:‬‬ ‫״אנו חייבים לסלוח להם‪ .‬הם יע מדו בפני בי ת־דין של מעלה״‪.‬‬ ‫אמר תי‪ :‬״אבי‪ ,‬מדוע מנסים תמיד אותם פושעים שאינם מאמיני ם‬ ‫באלוהים להתחמק מן הצדק האנו שי‪ ,‬והם מעדיפים להסדיר את ח שבו־‬ ‫נותיהם עם אלוהים?״‬ ‫לא היתד‪ .‬תשובה בפיו‪.‬‬ ‫כעבור זמךמד‪ .‬סיפרו לי ידידי ם מהולאנד כי אי ש הס‪.‬ס‪ .‬שאני מחפש‬ ‫קרוי אולי ״זילבדטאלד״‪ ,‬ולא ״זילברנאגל״‪ .‬אנ שים אחדים בשם‬ ‫״זילבדטאלד״ גרו בווינה לפני המלחמה‪ ,‬אך הם היו יהודים‪ ,‬ונעלמו‪.‬‬ ‫מצאתי שלושה זילברטאלרים שונים בווינ ה ובמקומות אחרים באוסטריה‪.‬‬ ‫הכל ״טוהרו״‪ .‬התחלתי מבין כי הסיכויים קלושים ביו תד שאמצא אי־‬ ‫פעם את העד ההיסטורי האחד שאני זקוק לו‪ .‬התחלתי לתהות האם‬ ‫עד זה נותר אמנם בחיים‪.‬‬ ‫בביקורי הבא באמשטרדם שוחחתי עם שני ידידים‪ ,‬המכירים שניהם‬ ‫את פרשת אנה פרנק‪ .‬היו אלה מר בן א‪ .‬סייס־ מהמכון ההולאנדי ל תי­‬ ‫עוד מלחמתי‪ ,‬ומר טאקוניס‪ ,‬קציך מ שטדה הול אנדי רפ־דרג‪ .‬במהלך‬ ‫שיחתנו הוזכרו שמות רבים — ראשי ה‪.0‬ס‪ .‬וילהלם הארסטר‪ ,‬אלפונס‬ ‫ורנד‪ ,‬וילי צפף‪ ,‬גרטרוד סלוטקה ואחרים‪ ,‬שעבדו כעוזרי אייכמן‪ .‬בעבודה‬ ‫כגון זו שלנו‪ ,‬פושע אחד מוביל לפו שע אחר‪ .‬הפקתי מה שיחה רמזי־‬ ‫פעולה חדשים‪ ,‬שמעתי שמות חדשים‪ .‬בקומי להיפרד מהם א מר טא קוניס‬ ‫כי יש בידו ״ספרות מסעות״ ב שבילי‪ ,‬וחייך‪ .‬הוא הביא לי העתק מצולם‬ ‫של מדריך־הטלפונים ל שנת ‪ 1943‬של הגיסטאפו בהולאנד‪ .‬היו בו כשלוש‬

‫‪141‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫מאות שמות‪.‬‬ ‫״קרא זאת במטוס״‪ ,‬אמר‪ .‬״ספרות זאת תמנעך מהירדם״‪.‬‬ ‫הטיסה לווינה נמשכה כ שעתיים‪ .‬התיי שבתי בנו חו ת במו שבי‪ ,‬ועלעל תי‬ ‫במדריך‪ .‬כמעט נ מנ מ תי כאשד הפכתי את הדף והגע תי לכו תר ת‪ :‬״ז\‪— 1‬‬ ‫זונדרקומאנדו״ (קומ אנדו מיוחד)‪ .‬תחת הכותרת המ שנה ״‪— 1^ 8 4‬‬ ‫יהודים״ קר א תי‪:‬‬ ‫קמפין‬ ‫בו שמן‬ ‫שדף‬ ‫זילבדבאואר‬ ‫הקיצו תי במהירות‪ .‬מדור ‪ 17 8 4‬עסק באיסופם ובמ שלוחם של יהודים‬ ‫למחנות־המוות‪ .‬אם מי שהו הל שין ב אוזני הגיסטאפו על יהודים המס ­‬ ‫תתרים אי־שם בהולאנד‪ ,‬אין ספק כי הידיעה חייב ת היתד‪ .‬להגיע בסופו‬ ‫של דבר למדור ‪ 1 ¥ 8 4‬באמשטרדם‪ .‬לפתע פתאום נראתה בעיני מהירות‬ ‫המטוס כאיטית ביותר‪ .‬קשה היה לי להתאפק ולהמתין עד הגיענו לווינה‪.‬‬ ‫ידעתי כי דוב אנשי המדור ‪ 1^ 3 4‬גוייסו מתוך כוחות המשטרה של‬ ‫גדמניה ואוסטריה‪ ,‬בעיקר בקרב הבלשים‪.‬‬ ‫בשובי הביתה‪ ,‬עוד לפני שהיסרתי מעלי את מעילי‪ ,‬פתחתי את ספר־‬ ‫הטלפונים של וינה‪ .‬לבי נפל בקרבי‪ .‬היו כתריסר אנשים בשם זילבר־‬ ‫באואד‪ .‬ויש בוודאי רבים נוספים במדריכי־הטלפון העירוניים האחרים‬ ‫של אוסטריה‪ .‬אם אצטרך לחקור כל אחד מהם‪ ,‬כפי שעשיתי לגבי‬ ‫הזילברנאגלים והזילברטאלרים‪ ,‬עשויות שנים לחלוף‪ .‬הגעתי לשלב שבו‬ ‫צריך היה להפעיל חשיבה דידוקטיבית‪ .‬לא הייתי מסוגל לחקור כל‬ ‫אדם ששמו זילברבאואד‪ .‬החלטתי שאחפש אחר אדם בשם זה שעבד‬ ‫(או עובד עדיין) במשטרת וינה‪ .‬היה זה כפתרון משוואה בעלת נעלמים‬ ‫רבים‪ ,‬בסיועו של גורם ידוע אחד‪ .‬היה עלי לצאת מהנחה מוגדרת‪ ,‬אם‬ ‫ברצוני להקים מיבנה‪.‬‬ ‫התקשרתי עם הד״ר ויזינגר במיניסטריון הפנים ואמרתי לו —‬ ‫וחוששני כי היה זה בשמץ גאוותנות — כי מצאתי את איש הגיסטאפו‬ ‫שאסר את אנה פראנק‪.‬‬ ‫״הוא שוטר וינאי בשם זילברבאואר״‪ ,‬אמדתי‪.‬‬ ‫ויזינגר לא הזים את טענתי‪ .‬״מה שמו הפרטי?״‬ ‫״איני יודע מה שמו הפרטי״‪.‬‬ ‫״יש בוודאי ששה אנשים בשם זילברבאואר במשטרת וינה״‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫״באיזה מהם בוחר אתה?״‬

‫‪142‬‬

‫א פי לו ג ליו מנ ה של אנ ה פ ר אנ ק‬ ‫״זהו בוודאי עניין קל‪ .‬כל מ ה שעליך לע שות הו אלע בו ר על רשומות־‬ ‫ה שירות שלהם‪ .‬אני מ עוניין באיש ששימש במדור ‪ 1^ 6 4‬באמשטרדם‬ ‫באוגוסט ‪ 1944‬״‪.‬‬ ‫״היה זה לפני תשע־עשרה שנה״‪ ,‬אמד ויזינג ר בספקנות‪.‬‬ ‫״הרי ר שומותיכם מדחיקו ת לכת אהודה‪ ,‬הלא כן?״‬ ‫״בסדר״‪ ,‬אמר‪ .‬״הג ש־נא בקשה בכתב לל שכתי״‪.‬‬ ‫ב־‪ 2‬ביוני ‪ 1963‬שיגרתי לו דין־וח שבון מפורט‪ .‬חלפו שבועות אחדים‪.‬‬ ‫כא שד ביקרתי אצל ויזינג ר ביולי‪ ,‬ב ענין אחר‪ ,‬חזרתי ו שאלתיו ב עניין‬ ‫זילברבאואד‪ .‬הוא אמר כי תיקיהם של כל השוטרים ששמם זילברבאואר‬ ‫״נמצאים עדיין בבדיקה״‪ .‬בספטמבר‪ ,‬כאשד שבתי מחופ שתי‪ ,‬חזרתי‬ ‫והתק שרתי עמו‪ .‬נאמר לי כי ״עד כה לא התגלה שום רמז מוח שי״‪.‬‬ ‫ב־‪ 15‬באוקטובר באו סיים וטאקוניס מאמשטרדם כדי לדון ע מי‬ ‫בפר שות אחדות של פ שעי מלחמה בהולאנד‪ .‬עדכנו ביקור אצל ויזינגר‪.‬‬ ‫שוב שאלתיו ב עניין זילברבאואר‪ .‬י דידי ההולנדים‪ ,‬אמרתי‪ ,‬י שמחו‬ ‫ל שמוע חד שות‪.‬‬ ‫״ אני מצטער״‪ ,‬אמר ויזינגר‪ .‬״ עדיין אין אנו מוכנים‪ ,‬ב עניין זה״‪ .‬שמתי‬ ‫לב לנעימ ת־לוואי שבקולו‪ ,‬אך יחסתיה לאי־סבלנות או לעומס־עבודה‬ ‫דב מדי‪ .‬טעות היתד‪ .‬בידי‪.‬‬ ‫בבוקר ה־‪ 11‬בנובמבר יצא ה״פולקס שטימה״ (״קול העם״)‪ ,‬בטאונה‬ ‫הר שמי של המפלגה הקומוניסטי ת באוסטריה‪ ,‬בכתבה סנסאציוני ת‪ .‬המפקח‬ ‫קאדל זילברבאואר‪ ,‬ממ שטרת וינה‪ ,‬הושעה מתפקידו ״עד לחקירה‪ ,‬ואולי‬ ‫להעמדה־לדין״‪ ,‬על תפקידו בפרשת אנה פדאנק‪ .‬הקומוניסטים ני צלו‬ ‫ע ד תום את הישגם העתונאי‪ .‬ד אדיו מוסקבה שידר כי האחראי למאסרה‬ ‫נח שף מתוך ״עמידתמ־על־המ שמר של לוחמי המחתרת והיסודו ת המת ­‬ ‫קדמים של אוסטריה״‪ .‬״איזווסטיה״ שיבח לאחר מכן את עבודת הבילו ש‬ ‫שע שו ה״חברים״ האוסטריים‪.‬‬ ‫התק שרתי עם ויזינג ר‪ .‬הוא היה נבוך ביותר‪ .‬״ היינו מעדיפים‪ ,‬כמובן‪,‬‬ ‫שהפרשה תצא לרשות הרבים באמצעותך‪ ,‬ולא באמצעות הקומוניסטים‪.‬‬ ‫כיצד יכולנו לדעת כי זילברבאואר עומד לפתוח את פיו ? ההנחה היתד‪.‬‬ ‫שלא יאמר דבר״‪.‬‬ ‫החלטתי גם אני לפתוח את פי‪ .‬התק שרתי עם עודך ע תון הולאנדי‬ ‫באמ שטרדם ומסרתי לו את כל הסיפור‪ .‬הוא הפך להיות סיפור־ של־‬ ‫עמוד־א׳ ברחבי העולם כולו‪ .‬קיבלתי יותר מברקים ומכתבים מ שקיבלתי‬ ‫לאחד לכיד ת אייכמן‪ .‬הופעתי בד איונו ת בראדיו ובטלוויזיה‪ .‬פאולקראלר‪,‬‬ ‫העו שה עתה בקנדה‪ ,‬סיפר לעולם כולו כיצד חיו בני משפחת פראנק‬

‫‪143‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ג י נ ו‬

‫בעליי ת הגג‪ .‬וב שוויצריה‪ ,‬אמר מר פראנק כי מאז ומתמיד ידע כי שובה־‬ ‫משפחתו‪ ,‬מטעם הגיסטאפו‪ ,‬היה איש ס‪.‬ם‪ .‬בשם זילברבאואר‪.‬‬ ‫הכל היו נרג שים‪ ,‬פרט ל שלטונות האוסטריים‪ ,‬אשר אמרו כי אין‬ ‫הם מביני ם ״על מה כל המהומה׳׳ (כפי שאמד לי אחד מהפקידים דמי־‬ ‫הדרג)‪ .‬העתונאים רצו לשוחח עם זילברבאואד‪ ,‬אולם מיניסטר הפנים‬ ‫סירב לשחרר תצלומים שלו‪ ,‬וניסה להחזיקו בבידוד מוחלט‪ .‬לא הסכמתי‬ ‫עם שיטה זו‪ .‬מסרתי לע תונאי הול אנדי את מענו הפרטי של זילברבאואד‪,‬‬ ‫כיוון שסבור היי תי כי ההולאנדים זכאים לראיון י חודי אחד‪ ,‬לפחות‪.‬‬ ‫כאשר ההולאנדי בא לבי תו של זילבדבאואד‪ ,‬מצא את מפקח המשטרה‬ ‫(הדרגה הנמוכה ה שנייה במ שטרת אוסטריה) כשהוא נ תון בהלד־רוח‬ ‫זועם‪.‬‬ ‫״מדוע נטפלים אלי‪ ,‬לאחר כל ה שנים הללו ן הרי לא ע שיתי אלא‬ ‫את המוטל עלי‪ .‬זה־עתה רכ שנו רהיטים חדשים‪ ,‬בת שלומים לשיעורים‪,‬‬ ‫ועתה הם משעים אותי‪ .‬כיצד אוכל לשלם תמורת הרהיטים?"‬ ‫״האם אין אתה מצטער על מה שע שית?״ שאל העתונאי‪.‬‬ ‫״כמובן שאני מצטער‪ .‬לעתים אני חש עצמי מושפל עד מאד‪ .‬עכ שיו‪,‬‬ ‫בכל פעם שאני עולה על הח שמלית‪ ,‬עלי לקנות כרטיס‪ ,‬ממש כ מי כל‬ ‫אחד אחד‪ .‬שוב אין אני יכול להציג את תעודת־ה שידות שלי״‪.‬‬ ‫״ומה בדבר אנה פראנק? האם קראת את יו מנ ה?״‬ ‫זילברבאואר הניע בכתפיו‪ .‬״ קני תי את הספרון ב שבוע שעבר‪ ,‬כדי‬ ‫לראות אם אני מופיע בו‪ .‬מסתבר ש אינני מופיע בו״‪.‬‬ ‫אמד ה ע תונ אי‪ :‬״ מיליוני בני־אדם קראו את היומן לפניך‪ .‬ואתה היי ת‬ ‫יכול להיות הרא שון לקרוא בו״‪.‬‬ ‫זילברבאואר הביט בו בהפתעה‪ .‬״כן‪ ,‬אמת הדבר‪ .‬מעולם לא ח שבתי‬ ‫על כך‪ .‬אולי היה עלי להרימו מעל הרצפה״‪.‬‬ ‫אילו היה עושה כן‪ ,‬לא היה איש שומע עליו — או על אנה פראנק‪.‬‬ ‫כאשד אמד לי ויזינג ר ב־‪ 15‬באוקטובר ״עדיין אין אנו מוכנים ב עניין‬ ‫זה״‪ ,‬הוא ידע כבר כי המפקח קארל זילברבאואר‪ ,‬הנספח למפקדת‬ ‫המשטרה של המחוז הרא שון‪ ,‬הודה כי היה ממונה על קבוצת אנ שי‬ ‫גיסטאפו‪ ,‬וכי הוא עצמו אסר את אנה פראנק ואת האחרים‪ ,‬בבוקר ה־‪4‬‬ ‫באוגוסט ‪ .1944‬שאלתי את ויזינג ר מדוע הסתיר מ מני מידע זה‪ .‬הוא‬ ‫השיב כי קיבל ״הוראות מגבוה״ לה שתיק את העניין‪.‬‬ ‫לאחר כניעתה של גרמניה‪ ,‬ברח זילברבאואר מהול אנד וחזר לווינה‪.‬‬ ‫כיוון שהתפטר ממ שטרת וינ ה ב שנת ‪ , 1943‬בעת שהצטרף לס‪.‬ס‪ ,.‬היה‬

‫‪144‬‬

‫א פי לו ג ליו מנ ה של אנ ה פ ר אנ ק‬ ‫עליו לעמוד ב־‪ 1952‬בפני בי ת־דין ל״דה־נאציפיקאציה״‪ .‬הוא יצא זכאי‪,‬‬ ‫וחזר ל שירות בדרגה של מפקח‪.‬‬ ‫במשך חודש לאחר הודא תו של זילברבאואר לא ע שו הממונים עליו‬ ‫דבר‪ .‬ב־‪ 4‬באוקטובר ה שעוהו מן ה שירות‪ ,‬והוא נצטווה שלא לה שמיע‬ ‫הגה על הפרשה כולה‪ ,‬עד לתום החקירה‪ .‬חודש לאחר מכן ה תלונן‬ ‫זילברבאואר ב אוזני אחד מ ע מי תיו כי ״הסתבך בצרה כלשהי‪ ,‬בגלל אנה‬ ‫פראנק״‪ .‬או תו עמית‪ ,‬חבר המפלגה הקומוניסטי ת של אוסטריה — שכן‬ ‫יש קומוניסטים אחדים במ שטרה הווינ אי ת — מסד את הסיפור לאירגון‬ ‫הקומוניסטי של שוכני־מחנו ת־הריכוז ל שעבד‪ .‬באסיפה שנתקיימה בד‪10‬‬ ‫בנובמבר סיפר מי שהו אחד סיפור זה‪ .‬בבוקר המחרת יצא ה״פולקס־‬ ‫שטימה״ בידיע תו המזעזעת‪.‬‬ ‫ה שלטונות האוסטריים לא מצאו כל עדויו ת כי זילברבאואר היה אשם‬ ‫בהגליי ת בני מ שפחת פראנק‪ .‬דובר מיניסטריון הפנים אמד כי מאסרה‬ ‫של אנה פראנק ״ אינו מצדיק את מאסרו שלזילברבאואר או את העמדתו־‬ ‫לדין בתורת פו שע־מלחמה״‪ .‬שכן הוא מילא אחר פקודות‪ ,‬ותו לא‪ .‬לאחר‬ ‫מכן נערך מ שפט מ שמעתי‪ ,‬משום שזילברבאואר הסתיר מוועדת הדה־‬ ‫נאציפיקאציה את העובדה כי שימש במדור ל ענייני יהודים בגיסטאפו‬ ‫בהולאנד‪.‬‬ ‫מר פראנק‪ ,‬שנתבקש למסור עדות‪ ,‬אמר כי שובהו ״רק מילא את‬ ‫חובתו‪ ,‬ופעל באורח קורקטי‪ .‬הדבר הי חיד שאני מבקש הוא כי לא אצטרך‬ ‫לחזור ולראות איש זה״‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫ועדת־סקר מ שטרתית זיכתה את זילברבאואר מכל אשמה ר שמית‪.‬‬ ‫הוא חזר למשטרת וינה‪ ,‬בה הוא משרת בל שכת הזיהוי‪.‬‬ ‫דרך אג ב‪ :‬זילברבאואר היה מוצב במפקדת המשטרה במשך כל ה שנים‬ ‫שחיפ שתי אחריו‪ .‬ז מךה הליכ ה ממ שרדי למפקדת המ שטרה אינו עולה‬ ‫על עשר דקות‪ .‬יש להניח כי נפג שנו יותר מפעם אחת ברחוב‪ .‬וכן‪ ,‬מול‬ ‫מרכז ה תיעוד שלנו יש חגות־טכסטיל גדולה‪ ,‬ועליה שלט הנו שא את השם‬ ‫״זילברבאואד״‪ .‬חנו ת נוספת‪ ,‬גם היא בשם ״זילברבאואר״‪ ,‬קרובה לכניסה‬ ‫ל בניין בו שוכן מ שרדנו‪ .‬זילבדבאואד אינו חשוב כלל‪ ,‬כמובן‪ .‬בה שוואה‬ ‫ל שמות אחדים השמורים בתיקי‪ ,‬אין הוא אלא לא־כלום‪ ,‬אפס מאופס‪,‬‬ ‫אולם הדמות שלפני האפס היתד‪ .‬אנה פראנק‪.‬‬

‫‪145‬‬

‫־ ‪¥‬־‬

‫פרק תשיעי‬

‫מעבר לתחומ< ההג<ה‬

‫‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫זמן קצר לאחר המלחמה‪ ,‬נמסר לי בהיו תי בלינץ כי אלפי סידורי־‬ ‫תפילה יהודיים נ תגלו במרתפה של מצודה מן המאה הט״ז‪ ,‬ב שטירייה‬ ‫( שטייארמארק)‪ .‬ועדה בת חמישה אנ שים יצאה שמה‪ ,‬כדי לערוך חקירה‪.‬‬ ‫מצודה זו‪ ,‬שהיא מיבנה מבעית־קמעה‪ ,‬אפור‪ ,‬אפל‪ ,‬מוזנ ח ורעוע‪ ,‬שוכנת‬ ‫בחבל־אדץ מבודד‪ ,‬ב תוככי יערות‪ .‬שרת זקן הכני סנו למרתף הטחוב‪,‬‬ ‫והעלה אור בנורה עמומה‪ .‬לאחר ש עינינו הסתגלו לאור החיווריין ראינו‬ ‫ערימות עצומות של ספרים שחורים — ספרי־תנ״ך‪ ,‬סידורי־תפילה‪,‬‬ ‫כרכי־תלמוד — אלפים דבים של ספרים‪ ,‬כערימות פחם שחור או לבני־‬ ‫פחם‪ .‬ס ידידי התפילה הובאו לאותו מקום מבתים יהודיים ובתי־כנסת‬ ‫ברחבי אירופה כולה‪ .‬אדוני הרייך ה שלי שי ה תכוונו לחלק ספרי־קוד ש‬ ‫אלה לאחד מכן בין הספריות‪ ,‬האוניברסיטות והמכונים המדעיים שלהם‪.‬‬ ‫הם עתידים היו לשמש מוצגים היסטוריים שיש בהם עניין מבחינת‬ ‫מוזרותם — שרידיו של גזע ששוב אינו קיים‪ .‬ביום מן הימים‪ ,‬אמרו‬ ‫בלבם‪ ,‬יהיו הספדים יקרי־ערך ממש כמגילות־פאפירוס א שוריות או‬ ‫צלמיות מכרתים‪.‬‬ ‫שעה ארוכה ני צ בנו שם‪ ,‬בלא שיהא בכו חנו להוציא הגה מפינו‪ .‬כל‬ ‫אחד מא תנו הרהר בטדאגדיו ת ללא־ספור שמדתף טחוב זה מסמל —‬ ‫ביהודים וביהודיו ת האדוקים‪ ,‬שסידודי־ה תפילה שלהם נגז לו מהם‪.‬‬ ‫החבר הצעיר ביותר ב חבור תנו היה י הודי מרותניה (אוקראינה)‪,‬‬ ‫שסיפר לי קודם לכן כי כל מ שפחתו נספתה בשואה‪ .‬הוא עבר ליד‬ ‫עדימו ת הספרים‪ ,‬נטל ספד זה או אחד‪ ,‬קירבם ל שפתותיו והחזירם‬ ‫לערימה‪ .‬לפתע שמעתי קול־גניחה‪ .‬פני תי לאחור‪ .‬הגבר הצעיד החזיק‬ ‫בידיו סידור־תפילה‪ .‬הוא ניצב מ תבונן בעמוד הרא שון‪ ,‬ופניו חיוורות‬ ‫כסיד‪ .‬לפתע התמוטט ונפל על הקרקע‪.‬‬

‫‪146‬‬

‫מ ע ב ר ל ת חו מי ה ה גיון‬ ‫רצנו אליו‪ .‬אחד מ א תנו ההזיק בביסו בקבוקון יי״ ש‪ .‬הצעיר פקח את‬ ‫עיניו ולגם לגימה כלשהי‪ .‬ידיו רעדו‪ .‬הרמתי את סידור־התפילה‬ ‫ופתחתיו‪ .‬על הדף הרא שון מצאתי רישום בכתב־ידה של אשה‪ .‬אין ספק‬ ‫כי היא כתבה את אשר כתבה מתוך התרג שות מ רו ב ה‪:‬‬ ‫הם באו זה־עתה לעירנו‪ .‬בעוד דקות אחדות י היו בבי תנו‪ .‬אם‬ ‫ימצא מי שהו סידור־תפילה זה‪ ,‬יודי ע נא לאחי היקר‪...‬‬ ‫ההמשך לא היה אלא דף חלק‪ .‬ב תח תי תו רשום היה מ שפט שנראה‬ ‫כתוספת של הרגע האחרון‪ ,‬תוספת שנכתבה במהירות‪ ,‬וכמעט שאי אפשר‬ ‫היה לפענ חה‪:‬‬ ‫אל ת שכחונו ן ואל ת שכחו את רוצחינו ! הם‪...‬‬ ‫היתר לא היה אלא שרבוט בלתי־ברור‪ .‬סגד תי את הסידור והיבטתי‬ ‫בגבר הצעיר‪ .‬הוא היה ע דיין חיוור‪ ,‬אך עתה — שקט‪ .‬״אם לא אכפת‬ ‫לכם‪ / ,‬אמר‪ ,‬״ היי תי רוצה ל שמור את הסידור אצלי‪ .‬הוא היה שייך‬ ‫לאחותי‪ .‬היא מתה במחנה טרבלינ ק ה׳‪/‬‬

‫‪.2‬‬ ‫המכתב הוכתב בחדר־ביודחולי ם בפראנקפורט‪ .‬האחות שהדפיסה‬ ‫או תו הסבירה כי החולה מחלימה והולכת‪ ,‬אך עדיין אין היא יכולה‬ ‫לכתוב במו־ידיה‪ .‬מדת קלר‪ ,‬כפי שאכנה אותה כאן‪ ,‬ניסתה •לאבד את‬ ‫עצמה לדעת על־ידי חתכים בפרקי־ידיה‪ ,‬והדבר כמעט שעלה בידה‪.‬‬ ‫מרת קלר היתה מ עוניינ ת ביותר להתקשר עמי‪ ,‬לאחד שקראה על־‬ ‫אודו תי בעתונים‪ .‬האחות לא שמעה את שמי מעולם‪ ,‬אך הרגיעה את‬ ‫החולה שלה בא מרה‪ :‬״כל היהודים מכירים איש את רעהו״‪ .‬היא שלחה‬ ‫את המכתב לידיד בי שראל‪ ,‬וביקשה מ מנו להעביר אלי את המכתב‪.‬‬ ‫ידיד זה לא הכירני‪ ,‬אך המכתב הגיע אלי בסופו של דבר‪.‬‬ ‫מדת קלר ה תחננה בפני שאבוא לבקרנה בפראנקפורט‪ ,‬אם אגיע‬ ‫שמה אי־פעם‪ .‬בקשתה נכתבה מתוך תחו שת־דחיפות‪ ,‬אף כי במכתב‬ ‫לא נרמז דבר לגבי טיב העניין‪ .‬היא צירפה למכתבה תצלום שנגזר‬ ‫מתוך כתב־עת ג ר מני מצוייר‪ .‬נראו בו איש הני צב על סף קבר־המונים‪,‬‬ ‫ועומדים להוצי ארלהודג‪ .‬מאחריו ני צב חייל גרמני‪ ,‬כ שהוא נכון לירות‪.‬‬ ‫פג שתי במרת קלר בגן ביתה שבאחד הפרוורים‪ ,‬באחד מימי אוקטובר‬ ‫‪ . 1961‬היה זה קיץ שליו! ולתוך הגן חדר צחוקם של ילדים‬ ‫ש שיחקו בסביבה‪ .‬הכל היה רגוע ונעים‪ ,‬פרט להחבו שות הלבנות שעל‬ ‫פרקי־ידיה של מרת קלר‪ ,‬ופני ה החיוורות במיוחד‪ .‬היא היתה אשה‬

‫‪147‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫כבת ארבעים וחמש‪ ,‬בעלת שיעד בלונדי כהה‪ ,‬נאה ל מ דין אולם הזעזוע‬ ‫ניבט ע דיין מעיניה‪ .‬היא דיברה בני ב גר מני בל תי־ מוכדז לאחד מכן‬ ‫סיפרה לי כי חצתה את הגבול ה מז רודג ר מני ב שנת ‪.1948‬‬ ‫״תודה לך על שבאת״‪ ,‬אמרה‪ .‬״ אני ח י י ב ת ל שוחח עם מי שהו‬ ‫שיבין את בעיי תי‪ .‬האנ שים כאן מאזינים לי‪ ,‬אך אין הם רוצים להבין‪.‬‬ ‫להיפך‪...‬״‬ ‫קולה דעך ונעלם‪ .‬במשך זמן־מה י שבנו דוממים‪ .‬תכופות זקוקים‬ ‫בני־אדם ל שהות־מה‪ ,‬לפני שיוכלו לדבר‪ .‬שהדי כה קשה הדבר‪ ,‬לספר‬ ‫לאיש זר דברים מסויימים‪ .‬התצלום שנגזר מתוך כתב־העת היה מונח‬ ‫על ה שולחן הקטן שבינינו‪.‬‬ ‫מרת קלר באה לפראנקפורט ב שנת ‪ .1948‬עד מהרה מצאה לעצמה‬ ‫עבודה‪ ,‬וכעבור שבועות מספד פגשה בו‪ .‬הוא נראה היה בעיניה כגבר‬ ‫שקט‪ ,‬חביב‪ ,‬הגון‪ .‬היתד‪ .‬לו משרד‪ .‬טובה בבית־חרו שת‪ ,‬והכל חיבבוהו‬ ‫שם‪ .‬״הוא לא היה שותה לשכרה‪ ,‬או מסתובב עם נ שים״‪ ,‬אמרה מרת‬ ‫קלר‪ .‬״כאשר ביק שני להינ שא לו‪ ,‬הסכמתי מייד‪ .‬לגבי שנינו לא היתד‪,‬‬ ‫זו ברית־ני שואים שנבעה מתוך תשוקה לוהטת‪ ,‬אך היינו שנינו בודדים‪,‬‬ ‫ולא צעירים ביותר‪ ,‬וח שבנו שאם נקדי ש ל עניין מעט סבלנו ת והלינה‪,‬‬ ‫נוכל להביא לידי הצלחת הני שואין‪ .‬לא ידע תי דבר על־אודותיו‪ ,‬אך‬ ‫הדי יודע אתה מה היה המצב באותן שנים שלאחר המלחמה — לא היי ת‬ ‫מרבה לשאול הרבה שאלות‪ .‬ה תח תנו ב שנת ‪ ,1952‬ורכ שנו לעצמנו בית‬ ‫זה‪ .‬הפקדנו את הת שלום־ל שיעורין הרא שון‪ ,‬ופרענו חלק מסויים מן‬ ‫החוב מדי שנה ב שנה‪ .‬הוא הרבה לעסוק ב תיקונים ב בי ת! הוא היה‬ ‫מסוגל לתקן כל ליקוי‪ .‬שנינו אהבנו מאד את הגן‪ .‬לא היינו נפג שים‬ ‫עם אנשים רבים‪ .‬בעלי לא אהב לפגו ש באנ שים חדשים‪ ,‬וגם מצידי לא‬ ‫היתד‪ ,‬התנגדות לכך‪ .‬שמתי־לב לדבר א חד‪ :‬הוא מעולם לא דיבר על‬ ‫המלחמה‪ .‬כאשד שאלתיו‪ ,‬אמר כי ה שתתף במלחמה‪ ,‬כמו כל אחד אחר‪,‬‬ ‫וכיווץ את כתפיו ביגיעה‪ ,‬כאילו לא רצה להיזכר בתקופה זו״‪.‬‬ ‫באחד הבקרים של ינואר ‪ — 1961‬למעלה מששה חודשים לאחר‬ ‫שנלכד אייכמן‪ ,‬וזמן קצר לאחר שעתון מקומי פירסם ידיעה על ״מסע‬ ‫הה שמדה״ שנערך במזרח — אמר לה בעלה שלום‪ ,‬כפי שהיה נו הג‬ ‫לעשות‪ .‬הוא נטל את תיבת־ארוחודהצהרים שלו‪ ,‬ובתוכה כריך‪ ,‬תפוח‬ ‫ועתון‪ ,‬ויצא לעבודה‪ .‬באותו הערב לא חזר הביתה‪.‬‬ ‫מרת קלר לא עצמה עין במשך כל הלילה‪ .‬בבוקר התקשרה עם‬ ‫בית־החרו שת‪ .‬הם אמרו שם כי ה תכוונו להתקשר עמה‪ .‬האם בעלה‬ ‫חו ל הו הוא לא בא לעבודה בבוקר הקודם‪ .‬הם בדקו בבתי־החולים‬

‫‪148‬‬

‫מ ע ב ר ל ת חו מי ה ה גיון‬ ‫קלד היה מעורב בתאונה‪ .‬אולם‬ ‫והודיעו למשטרה‪ .‬הכל הניחו כי‬ ‫החיפוש אחריו‪ ,‬שנערך בכל בתי־החולים‪ ,‬העלה חרס‪ .‬המשטרה שאלה‬ ‫את מרת קלר האם היו לבעלה ״אויבים״ כלשהם‪ .‬היא אמרה להם כי‬ ‫אין הם מכירים אנשים רבים‪ .‬בבית־חחרושת אי אפשר היה למצוא‬ ‫הסבר להסתלקותו‪ .‬קלר‪ ,‬אמדו עמיתיו לעבודה‪ ,‬היה אדם מסוגר‪ ,‬מתבודד‪,‬‬ ‫אך הוא התנהג כך מאז־ומתמיד‪ .‬שמו נרשם בתיק הנעדרים שבמשטרה‪,‬‬ ‫וכל כמה שהשלטונות היו נוגעים בדבר — לא נעשה צעד נוסף‪.‬‬ ‫השכנים‪ ,‬כמובן‪ ,‬הוסיפו לדבר‪ .‬הדעה הכללית היתד‪ .‬כי הוא ״הסתלק‬ ‫לו בחברת אשה אחרת״‪ .‬מרת קלר לא האמינה בגירסה זו‪ .‬חושיה אמרו‬ ‫לה כי היתד‪ .‬מרגישה בכך‪ ,‬אם בעלה היה ״מתעסק״ עם מישהי אחרת‪.‬‬ ‫אולם היכן יכול הוא להיות? היא החלה לחפש אחר רמזים‪ ,‬שיחזרה‬ ‫לעצמה את השיחות שניהלו לאחרונה‪ ,‬ניסתה להיזכר האם אמר משהו‬ ‫שאת משמעותו לא תפסה‪ .‬אולם היא ניצבה תמיד בפני קיר אטום‪.‬‬ ‫לא היו שום מכתבים מודפסים‪ ,‬איש לא בא לבקר אצלו‪ ,‬הוא לא היה‬ ‫עצבני‪ ,‬שנתו לא נדדה‪ ,‬הוא לא הירבה לדבר‪.‬‬ ‫היא חזרה והתקשרה עם לשכת הנעדרים במשטרה‪ ,‬אך הם לא שמעו‬ ‫דבר‪ .‬אחד מקציני המשטרה אמר לה‪ ,‬בלא עודף־טאקט‪ ,‬כי ״גברים רבים‬ ‫בורחים מנשותיהם‪ ,‬מדי שבוע בשבוע‪ ,‬ואין מה לעשות בעניין זה״‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬לא חזרה מרת קלר למשטרה‪ ,‬ונימנעה מלשוחח עם השכנים‪.‬‬ ‫היא לא רצתה רחמים‪ ,‬או כי ילעגו לה‪ .‬היא ידעה בדיוק את אשר הם‬ ‫חושבים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לא היה לה זמן לרכילות‪ .‬היה עליה לחזור ולמצוא‬ ‫לעצמה מקום־עבודה‪ ,‬כדי לפרוע את חובות בעלה‪ .‬בית־החרושת סירב‬ ‫לשלם לה פרוטה‪ ,‬והיא לא יכלה לצפות לקבל פנסיה ממשלתית כל‬ ‫עוד לא הביאה הוכחה כי בעלה נפטר‪ .‬באותם חודשים למדה מרת קלר‬ ‫כי החיים במדינורסעד עלולים להיות אכזריים למדי‪.‬‬ ‫חלפו חודשים‪ ,‬והיא החלה לחשוב על בעלה כעל נפטר‪ .‬היא היתה‬ ‫עייפה מרוב־עבודה‪ ,‬והיא ידעה כי לא תוכל להחזיק בבית ו בגן; היה‬ ‫זה עניין יקד מדי‪ .‬ב־‪ 17‬באפריל ‪ — 1961‬ויום זה לא תשכח לעולם —‬ ‫ביקרה במספרה‪ .‬בעת שישבה מתחת למייבש־השיער דפדפה באחד‬ ‫השבועונים המצויירים‪.‬‬ ‫באורח מיכאני עילעלה בכתב־העת‪ .‬היא הגיעה למאמר מצוייר בדבר‬ ‫הוצאתנדלהורג של יהודים בוויניצה שבאוקראינה‪ .‬אחד התצלומים הראה‬ ‫קבר־המונים שהכיל גוויו ת רבות‪ ,‬וכן — לפי הכתובת שמתחת לתצלום‬ ‫— אנשים אחדים שנותרו עדיין בחיים‪ .‬מתחת היה תצלום של הוצאה־‬ ‫להורג‪ .‬הקורבן ניצב על סף הקבר‪ ,‬ומאחריו — מי שעמד לידות בו‪,‬‬

‫‪149‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫חייל גרמני‪ .‬הלה צולם כשהוא מכוון את רובהו‪ .‬היה זה גבר כבד־אברים‪,‬‬ ‫במדי־שדה אפורים‪ ,‬שהרכיב משקפיים‪ .‬כחצי־התריסר חיילים התבוננו‬ ‫במחזה‪ ,‬כשהם מחייכים‪.‬‬ ‫מרת קלר נעצה מבט בחייל זה‪ .‬התדהמה היתה פתאומית‪ ,‬כאילו‬ ‫פגע בה כדור־רובה‪ .‬לא‪ ,‬אין שום ספק‪.‬‬ ‫״כן‪ ,‬מר ויזנטל‪ .‬היה זה האיש שלאחר מכן נישאתי לו״‪.‬‬ ‫היא השמיעה קול־צעקה‪ ,‬וכתב־העת החליק מעל ברכיה‪ .‬אנשים באו‬ ‫במרוצה‪ .‬הם חשבו כי היא התעלפה מתחת למייבש־השיער‪ ,‬היא לא‬ ‫סיפרה להם דבר! כיצד תוכל להסביר להם מה שזה־עתה דאתה?‬ ‫״כתב־העת היה בן חודשים אחדים״‪ ,‬סיפרה לי מרת קלר‪ .‬״הוא הושאל‬ ‫מספרייה‪ .‬אילו לא הייתי ניגשת למספרה באותו שבוע‪ ,‬לא הייתי דואה‬ ‫אותו כלל‪ .‬אין זו מקריות‪ ,‬מר ויזנטל‪ ,‬שראיתי את התצלום דווקא באותו‬ ‫היום‪ .‬לא — איני יכולה להסביר זאתי‪ .‬הדבר חורג מתחומי ההגיון״‪.‬‬ ‫הסכמתי עמה‪ .‬״האם את משוכנעת באורח מוחלט כי אין טעות בידך?״‬ ‫״בהחלט‪ .‬התבוננתי בתצלום פעמים כה רבות‪ ,‬באמצעות זכוכית‬ ‫מגדלת‪ .‬הוא היה צעיר אז בעשרים שנה‪ ,‬אולם לא השתנה למעשה‪.‬‬ ‫היכרתי לא רק את הפרצוף‪ ,‬אלא גם את הדרך שבה הוא מחזיק " את‬ ‫ראשו ואת זרועותיו״‪ .‬היא הניעה את ראשה בהחלטיות‪ .‬״לא — היה‬ ‫זה הוא׳■‪/‬‬ ‫היא שילבה את זרועותיה‪ .‬״כאשר חזרתי הביתה‪ ,‬התמוטטתי‪ .‬רציתי‬ ‫למות‪ .‬כיצד אוכל להוסיף ולהתקיים‪ ,‬בידעי כי עשיתי תשע שנים בהברת‬ ‫רוצח? חזרתי והתבוננתי בפניו באמצעות הזכוכית המגדלת‪ .‬הוא לא גילה‬ ‫רגשות כלשהם‪ .‬אולי ירה במאות או באלפים‪ ,‬בדם קר ? כיום יודעת אני כי‬ ‫לא היה חיי ב לירות בהם‪ .‬הוא היה צעיר‪ ,‬בשנת ‪ ,1941‬צעיר מכדי שניתן‬ ‫יהיה לאלצו‪ .‬אולי התנדב‪ .‬הפכתי את הדף‪ ,‬והתבוננתי בקבר ההמונים‪,‬‬ ‫וחשבתי לעצמי‪ :‬יתכן שירה גם בכל האחרים‪ .‬ולאחר מכן נזכרתי בידיו‪,‬‬ ‫שנגעו בי וליטפוני‪ .‬היה זה כאילו סייעתי לו לעשות את הדברים הנוראים‬ ‫הללו״‪.‬‬ ‫היא נעצה מבטה בחלל הריק‪ .‬״מוצאי ממשפחה קאתולית אדוקה‪.‬‬ ‫במשך כל חיי נסיתי שלא לפגוע ביצור־אנוש‪ ,‬או אף בבעל־חיים‪ .‬ועתה‬ ‫חשה אני כי הכל היה לשווא‪ .‬אין שום טעם בכל אשר עשיתי‪ .‬איבדתי‬ ‫כל תקווה‪ .‬עד שקראתי את הידיעות ממשפט אייכמן‪ ,‬לא ידעתי למעשה‬ ‫הרבה על הדברים הללו‪ .‬עתה אני יודעת‪ .‬ובעלי היה אחד מהם״‪.‬‬ ‫היא טילפנה לקציךבלבוש־אזרחי בתחנת המשטרה המקומית‪ ,‬שאותו‬

‫‪150‬‬

‫מ ע ב ר ל ת חו מי ה ה גיון‬ ‫הכירה במשך שנים‪ ,‬והראתה לו את התצלום‪ ,‬באמרה כי היא רוצה‬ ‫להודיע למשטרה‪.‬‬ ‫הקצין הביט בה במבט צונן‪ .‬״האם את רוצה לומר לי כי את מתכוונת‬ ‫להסגיר את בעלך*שלך?״‬ ‫היא נאלמה דום‪ .‬היא לא ציפתה לתשובה מעין־זו‪ .‬היא ניסתה להבין‬ ‫את אשר חשה‪ .‬אין ספק כי הוא בעלה‪ ,‬אך הוא גם רוצח‪ .‬היא נאבקה‬ ‫קשות וארוכות במצפונה‪ .‬אין היא יכולה לשמור סוד נורא זה בקירבה‪.‬‬ ‫קצין המשטרה אמד‪ :‬״מדת קלר‪ ,‬אין ספק כי יצאת מדעתך״‪.‬‬ ‫״אך האם אין אתה מבין?״ היא היתד‪ ,‬אחוזת־יאוש‪ .‬״ביום שנעלם‬ ‫הופיעה בעתון כתבה על־דבר מעשי־הזוועה‪ .‬כנראה שקרא משהו בעתון‪,‬‬ ‫שהפחיד אותו‪ .‬הוא ידע כי הם לכדו את אייכמן‪ .‬הוא רצה להיעלם בלא‬ ‫לומד דבר‪ .‬הוא עשה בוודאי דברים איומים ונוראים״‪.‬‬ ‫״עדיין סבור אני כי יצאת מדעתך‪ ,‬מרת קלר‪ .‬האם את רוצה לדאות‬ ‫את בעלך חבוש בכלא? האם אין את מבינה כי אם תידומי למשך זמךמה‪,‬‬ ‫תסתיים כל הפרשה‪ ,‬ולא תועלה עוד לעולם? לא יעבור זמן רב‪ ,‬ועל‬ ‫דברים אלה יחול חוק־ההתיישנות‪ .‬ואז‪ ,‬לא יוכל איש לגעת בו לרעה״‪.‬‬ ‫עתה‪ ,‬בשבתי שם‪ ,‬הוסיפה עדיין מרת קלר לנעוץ את מבטה בחלל‬ ‫הריק‪ ,‬בדרך מוזרה ביותר‪.‬‬ ‫״מר ויזנטל״‪ ,‬אמרה‪ ,‬בלא להביט בי‪ ,‬״קצין המשטרה היה מודאג‬ ‫אך ורק בדבר גורל בעלי‪ .‬חלפה במוחי המחשבה‪ ,‬כי אולי גם הוא נאצי‪.‬‬ ‫אולי הוא עדיין נ א צי; כולם מסייעים איש לרעהו‪ .‬כאשר הוא עזבני‪,‬‬ ‫אמר‪, :‬יודעת את‪ ,‬למעשה הייתי צריך להודיע על כך למשרד‪ /‬אך‬ ‫כתוך אופךאמירתו זאת‪ ,‬ומבטו בי‪ ,‬ידעתי כי לעולם לא יאמר להם דבר‪.‬‬ ‫הוא לא נפרד ממני לשלום; הוא התייחס אלי כאל בוגדת‪ .‬איני יכולה‬ ‫לתאר בפניך כמה אומללה הייתי‪ .‬כמעט באורח אוטומאטי נכנסתי‬ ‫לחדר־האמבט‪ ,‬ו—ו בכן‪ ,‬יודע אתה מה עשיתי״‪.‬‬ ‫היא נותרה בחיים אך ורק משום שהדוור בא לביתה כעבור דקות‬ ‫מספר‪ .‬הוא שמע רעש קל הנובע מחדר־האמבט‪ ,‬ומצא אותה רובצת שם‪.‬‬ ‫הוא הזעיק אמבולנס‪ ,‬והיא נלקחה לבית־החולים‪.‬‬ ‫אמרתי‪ :‬״מרת קלר‪ ,‬גם בכך אין מקריות״‪.‬‬ ‫״כן‪ ,‬אני יודעת‪ .‬יהיה עלי לחיות עם ידיעה זו‪ .‬אך קשה לחיות בבדידות‬ ‫כה נוראה‪ .‬חזרתי והתקשרתי עם המשטרה‪ ,‬ונתגלה כי כל המיסמכים‬ ‫האישיים שלו הוצאו בשם מזוייף‪ .‬אף אין אנו יודעים את שמו האמיתי״‪.‬‬ ‫לפתע נטלה את ידי‪ .‬״אמור־נא לי — האם לא נהגתי כהלכה? האם‬

‫‪151‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫הייתי צריכה לסכור את פי‪ ,‬ולא לומד דבר — כפי שיעץ קצין־המשטרה ז״‬ ‫״היטבת לעשות‪ ,‬מרת קלר‪ .‬יעבוד זמן רב‪ ,‬ואז תדעי כי לא היה‬ ‫דבר אחר שיכולת לעשותו״‪.‬‬ ‫זו הפעם הראשונה הבחנתי באוד בעיניה‪ .‬אמרתי‪ :‬״האם ניסית לגלות‬ ‫את שמו האמיתי?״‬ ‫היא הניעה את ראשה לשלילה‪ .‬״קיוויתי כי המשטרה תסייע לי‪:‬‬ ‫אולם הם לא גילו כל נכונות לכך‪ .‬הם שאלו או תי מי אני‪ ,‬כאילו א ני‬ ‫עשיתי משהו שלא כשורה! הם התנהגו כאילו היו סבורים שהמצאתי את‬ ‫כל העניין‪ ...‬ובכן‪ ,‬מבין אתה‪ ,‬היה עלי לשוחח עם מישהו שיאפין לי״‪.‬‬ ‫״אני מאמין ל ך‪/‬‬ ‫וכי מה יכולתי לעשות? הודעתי לתובע על פרשה זאת‪ ,‬ומסרתי לו‬ ‫את שמו של קציךהמשטרה שיעץ למרת קלר שלא לומר דבר‪ .‬אולם‬ ‫אין כל אפשרות לגלות את עקבותיו של חייל אלמוני ביחידה צבאית‬ ‫שהשתתפה בהוצאתם־להורג של יהודי ויניצה‪ ,‬שבאוקראינה‪ ,‬בסוף ‪— 1941‬‬ ‫שכן יחידות אחדות של ה‪ .0.0‬והוורמאכט היו מעורבות בדבר‪ .‬אין אנו‬ ‫יודעים את שמותיהם של אלה שהתנדבו לשמש כתליינים‪ .‬אף אין אנו‬ ‫יודעים את שמו האמיתי של בעלה הנעדר של מרת קלר‪ .‬הוא עתר‬ ‫להיות אחד הרוצחים שבקירבנו‪.‬‬

‫‪152‬‬

‫פרק עשירי‬

‫ה ע סקי ם ־ קודמים לבל‬

‫באחד הלילות של דצמבר ‪ 1946‬המתנתי בקוצר־דוח לבלדד מיוחד‬ ‫שעמד להגיע מבראטיסלאווה‪ .‬כבד באותה העת התחלתי לאסוף חומר נגד‬ ‫אדולף אייכמן ואנשי מטהו‪ ,‬ובבראטיסלאווה‪ ,‬בירת סלובאקיה‪ ,‬נדון למוות‬ ‫זמן קצר קודם־לכן דיטר ויסליצני‪ ,‬אחד ממשתפי־הפעולה הקרובים ביותר‬ ‫של אייכמן‪ .‬בתא־המוות ערך ויסליצני רשימה של אנשי־מטהו של‬ ‫אייכמן‪ ,‬וציין פרטים שונים לגבי מי שהיה הממונה עליו‪ .‬ויסליצני טען‬ ‫כי יודע הוא היכן מקוכדמחבואו של אייכמן‪ .‬בסופו של דבר הגיע הבלדר‬ ‫ועמו רשימת השמות‪ .‬בכל אחת מהערים החשובות של השטחים שנכבשו‬ ‫על־ידי הגרמנים הוצב אחד מראשי־עוזריו של אייכמן‪ .‬ציינ תי על מפת‬ ‫אירופה את שמותיהם של אנ שי־אייכמן‪ ,‬ליד שם כל עיר‪ .‬היו שם רולף‬ ‫והאנס גינתר בפראג! דאנקר בפאריס ז אלויס ברונר באתונה ז זיידל‬ ‫ובורגר בטרזיינשטאדט‪ .‬הונשה בבודאפסט; אנטון ברונר בווינ ה; אריך‬ ‫ראיאקוביץ בהאג; וויסליצני בבראטיסלאווה‪.‬‬ ‫מתחתי קווים דקים בין הערים שליד שמותיהן הופיעו שמותיהם של‬ ‫אנשים אלה‪ .‬לאט לאט החל מתגלה גופו של עכביש־ענק‪ .‬אייכמן היה‬ ‫ראשו של העכביש‪ .‬רשת־קוריו הושמדה‪ ,‬אך רבים מהאנשים שהיוו את‬ ‫רגליו של עכביש זה נמלטו להם‪ ,‬ועדיין שוטטו בעולם כבני־חורין‪.‬‬ ‫סגנו של אייכמן‪ ,‬דולף גינתר‪ ,‬מת כנראה; אחיו האנס נעלם‪ .‬זיידל‪,‬‬ ‫דאנקר ואנטון ברונר מתו‪ .‬אלויס ברונד חי בדמשק‪ .‬אנטון בורגר הסתתר‬ ‫אי־שם בגרמניה‪ .‬אחד השמות שהופיעו ברשימה היה נעדר כל משמעות‪,‬‬ ‫מבחינתי‪ :‬הד״ר אריך דאיאקוביץ‪ .‬לא הקדשתי לו ת שומודלב כלשהי;‬ ‫צריך היה ללכוד פושעים חשובים יותר‪ .‬אולם עם הזמן גיליתי כי שמו‬ ‫של דאיאקוביץ חזר וצץ במיסמכים שונים שקראתי‪ ,‬בחודשים שלאחר‬ ‫מכן‪ .‬תפקידיו המדוייקים באירגונו של אייכמן לא היו ברודים לי‪ .‬בראשונה‬ ‫היה עורד־דין בווינה‪ ,‬שייצג לקוחות יהודים אמידים‪ ,‬אשד — והיה זה‬

‫ד‪ .‬רו צ ח י ם‬

‫בי ני נו‬

‫נוח ביותר מבחינתו — היו נוהגים להיעלם‪ .‬אחר כך גיליתי כי הוא‬ ‫הצטרף לס‪.‬ס‪ ,.‬עבד בתפקיד כלשהו בשביל אייכמן‪ ,‬שירת במזרח׳ ונעלם‪.‬‬ ‫אנשים מסויימים אמדו כי בוודאי מת‪ .‬אחרים אמרו לי כי הוא בר־נש‬ ‫פיקח‪ ,‬שאולי הסתתר במקום בטוח‪ ,‬בנקטו בשם מושאל‪ :‬במחנה־מעצר‬ ‫של בעלות־הברית‪ ,‬אולי‪ .‬אנשים אחרים אמרו מהר־מהד כי מעולם לא‬ ‫שמעו על אודותיו‪ .‬אילו הייתי מנוסה יותר‪ ,‬באותם ימים ראשונים‬ ‫שלאחר המלחמה‪ ,‬הייתי יודע כי אלה הם האנשים היודעים בדיוק היכן‬ ‫ניתן לגלות את ראיאקוביץ‪.‬‬ ‫ברוב־סבלנות קיבצתי נתונים נוספים‪ .‬אריך ראיאקוביץ נולד בשנת‬ ‫‪ 1905‬בעיר טרייסטה (שבאותה עת היתד‪ .‬חלק מהקיסרות ההבסבורגית)‪,‬‬ ‫כבנו של מורה בגימנסיה‪ .‬בהיותו בן שמונה־עשרה בא לגראץ‪ ,‬שהיתה‬ ‫חממה בה שרצו נאצים כה רבים‪ ,‬ושם הוא למד משפטים‪ .‬בשנת ‪1934‬‬ ‫נשא לו לאשה את אנה מאריה רינטלן‪ ,‬בתו של הד״ר אנטון רינטלן‪ ,‬מי‬ ‫שהיה שגרירה של אוסטריה ברומא‪ ,‬במישטרו של דולפוס‪ ,‬ואחד הנאצים‬ ‫הבלתי־חוקיים הידועים ביותר לשימצה באוסטריה‪ .‬לאחד מכן עבר‬ ‫ראיאקוביץ לרעות בנאות־דשא ירוקים יותר‪ ,‬בווינה‪ ,‬והוא החל לעסוק‬ ‫בעריכודדין‪ .‬לאחר פלישתו של היטלר לאוסטריה הצטרף למפלגה הנאצית‪,‬‬ ‫והוקצה לו כרטיס־חבר מספר ‪ — 6,330,373‬מספר לא נמוך ביותר? אולם‬ ‫האדון הדוקטור ראיאקוביץ חש והשלים ברוב־התלהבותו את אשד החסיר‬ ‫מבחינת מהירות הצטרפותו למפלגה‪ .‬בתיקו האישי מופיע רישום משנת‬ ‫‪: 1939‬‬ ‫מועמד הס‪.‬ס‪ .‬ראיאקוביץ משמש עתה יועץ משפטי למוסד המרכזי‬ ‫להגירה יהודית בווינה‪ ,‬וכן בפראג ובברלין‪ .‬בתפקיד זה ממלא‬ ‫הוא אחר כל הדרישות ועושה את מלאכתו בנמרצות‪ ,‬במהירות‬ ‫וביעילות‪ .‬בעת פעולה בת ארבעה שבועות שנערכה בפולין‪ ,‬נתגלה‬ ‫כבעל־תושייה בכל המצבים‪ .‬באורח אישי מגלה הוא תפיסת־חיים‬ ‫בדורה‪ ,‬יש לו מראה נמרץ‪ ,‬והתנהגותו הנאציונאל־סוציאליסטית‬ ‫היא ללא־רבב‪ .‬אופיו הוא הממליץ עליו המלצה חמה להעלאה‬ ‫לדרגת ס‪.‬ס‪ .‬פירה‬ ‫(על החתום) אייכמן‬ ‫ס‪.‬ס‪ .‬האופטשטודמפירר (סרן)‬ ‫המוסד הווינאי להגירת יהודים‪ ,‬שבניהולו של אייכמן‪ ,‬נעשה דגם‬ ‫לכל המוסדות הדומים שהוקמו ברחבי אירופה כולה‪ .‬הוא שוכן בארמון‬ ‫רוטשילד‪ ,‬ברחוב הנסיך אויגן‪ .‬אייכמן וראיאקוביץ נפג שו תכופות באותם‬

‫‪154‬‬

‫ה ע ס קי ם קו ד מי ם לכל‬ ‫אולמות שבהם נאסר ביום א‪ 13 /‬במארס ‪ ,1938‬הבארון לואיס פון‬ ‫רוטשילד‪ ,‬ראשו הרשמי של בית רוטשילד‪ ,‬על־ידי ששה אנשים חבושי‬ ‫קובעי־פלדה‪ ,‬שנאמר להם כי עליהם להמתין עד שהאדון הבארון יסיים‬ ‫את אדוחת־הצהרים המתמשכת שלו‪ .‬הם המתינו! הפרוטוקול הנאצי לא‬ ‫לקח בחשבון אפשרות מעידזו‪ .‬הבארון הובל לאחד התאים בבית־הכלא‬ ‫של המשטרה‪ ,‬ולאחר מכן הושם במעצר במלון מונופול שהיה בידי‬ ‫הגיסטאפו‪ .‬הנאצים ביקשו ‪ 20‬מיליון דולאר תמורתו — כופר־הנפש‬ ‫הגבוה ביותר בהיסטוריה‪ .‬הם הסכימו לקבל גם פחות מכך‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪ 1939‬התנדב ראיאקוביץ ל‪ ,.0.0‬ושוגד לניסקו שבפולין‪,‬‬ ‫מקום שם הוקם‪ ,‬ביוזמת אייכמן‪ ,‬מחנה הריכוז הראשון‪ .‬ריינהאדד היידריך‬ ‫תמך בתוכנית לרכז את היהודים לפני שיגורם למחנות־השמדה‪ .‬בהתאם‬ ‫לכתב־האישום‪,‬‬ ‫נאמר ליהודים כי הפירר הבטיח להם בתים חדשים‪ .‬לא היו בניסקו‬ ‫בתים‪ ,‬אך הותר ליהודים לבנות בתים אחדים‪ .‬נאמר כי הבארות‬ ‫באיזור מורעלות‪ ,‬אך אם יקדחו — יש סיכויים שימצאו מים חיים‪.‬‬ ‫כרבע מהיהודים שהגיעו במשלוח הראשון נצטוו לצעוד ברגל‬ ‫כלפי מזרח‪ .‬אלה שינסו לחזור — יירו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1940‬היה ראיאקוביץ אחד מאנשי־הצמרת של אירגונו של‬ ‫אייכמן‪ .‬הוא היה אחד היוזמים של התוכנית שכונתה ״תוכנית מאדא־‬ ‫גאסקאד״‪ ,‬תוכנית להגליית כל היהודים מאירופה לאי הצרפתי מאדא־‬ ‫גאסקאד‪ ,‬שהנאצים הניחו כי יקבלו לאחר חתימת הסככדשלום עם צרפת‬ ‫המובסת‪ .‬תוכנית זאת הזכירה זו הפעם הראשונה את הביטוי מבשר־‬ ‫הרעות ״פתרונה הסופי של הבעיה היהודית״‪.‬‬ ‫במשך תקופת־מה גילה אייכמן עניין רב בתוכנית זאת‪ .‬דאיאקוביץ‬ ‫נעשה ל״מומחה־מאדאגאסקאר״ הרשמי של מדוד ‪ .1^ 84‬פעם גם ליווה‬ ‫את אייכמן במסע שערך למכון הטרופי בהאמבורג‪ ,‬מקום שם בדקו את‬ ‫האקלים ותנאי המחייה באי‪ .‬התוכנית ננטשה לאחר מכן‪ ,‬כאשד נסתבר‬ ‫כי שום חוזה שלום לא יחתם עם הצרפתים‪.‬‬ ‫באפריל ‪ 1941‬הועלה ראיאקוביץ לדרגת ‪ .0.0‬אוברשטורמפירר (סגן)‪,‬‬ ‫ונשלח על־ידי ריינהארד היידריך להולאנד‪ ,‬כדי להקים שם עוד מוסד‬ ‫להגירת יהודים‪ ,‬״שייעשה דגם לפתרון הבעיה היהודית בכל מדינות‬ ‫אירופה״‪ .‬הפתרון‪ ,‬בהתאם לכתב־האישום של התובע‪ ,‬״לא היה אלא ביזה‬ ‫כלכלית שכמעט־לא־הוסוותה של היהודים בהולאנד"‪ .‬הוקם מוסד שכונה‬ ‫״מינהלת הרכוש והרנטות‪ / ,‬והאדון הדוקטור נעשה אחד הממונים עליו‪.‬‬ ‫לאהד גירושם של כל היהודים מהולאנד‪ ,‬התנדב ראיאקוביץ ל־וואפךס‪.‬ס‪.‬‬

‫‪155‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בינינו‬

‫בשנת ‪ ,1943‬עבר קודם ל״קצינים גרמניים״ בבאד טלץ שבבאוואריה‪,‬‬ ‫ונשלח לחזית המזרחית‪.‬‬ ‫בעת משפט אייכמן שנערך בירושלים‪ ,‬חזר ועלח שמו של ראיאקוביץ‪.‬‬ ‫בדברו על פעולותיו בחולאנד אמראייכמן‪ :‬״כאשד שוחחתי עם ראיאקוביץ‬ ‫לפני חמש שנים‪ ,‬ב־‪... 1955‬הוא אישר פרטים מסויימים של המיבצע‪...‬״‬ ‫ובכן‪ ,‬ראיאקוביץ היה בחיים בשנת ‪ .1955‬הוא חיה‪ ,‬וייתכן שהינו עדיין‪,‬‬ ‫בארגנטינה! הוא היה ממקורבי אייכמן‪ .‬עם התקדמות המשפט נתברר‬ ‫יותר ויותר חלקו של דאיאקוביץ באידגונו של אייכמן‪ .‬מהמיסמכים בדבר‬ ‫השמדת יהודי הולאנד ני תן היה ללמוד כי ראיאקוביץ חייב לעמוד בראש‬ ‫רשימתי‪ .‬נוסח כתב־האישום שהוגש בסופו של דבר נגד ראיאקוביץ‪ ,‬בווינה‪,‬‬ ‫ביולי ‪ ,1964‬מסביר מדוע‪:‬‬ ‫ב־‪ 1‬באוקטובר ‪ 1941‬היו כ־‪ 140,000‬יהודים רשומים בהולאנד‬ ‫הכבושה‪ .‬מאות אחדות איבדו את עצמם לדעת‪ ,‬לאחד מכן! אחרים‬ ‫מתו במחנות־ריכוז בהולאנד‪ .‬מיולי ‪ 1942‬ואילך כ־‪ 110,000‬הוגלו‬ ‫לפולין‪ ,‬מקום שם נרצחו‪ .‬לאחר השחרור חזרו להולאנד ‪5,000‬‬ ‫יהודים בלבד‪.‬‬ ‫ב־‪ 1941‬מונה ס‪.‬ם‪ .‬שטאנדארטנפירר (קולונל) ד״ר וילהלם הארסטר‬ ‫תת־קומיסאר לבעיה היהודית‪ .‬לשכתו בהאג הורתה על ההגליות‬ ‫שהחלו באורח פתאומי ביולי ‪ .1942‬בין הלשכה המרכזית של‬ ‫מדור ‪ 1^ 84‬בברלין לבין סניפה בהאג קויימו מגעים אישיים‬ ‫תכופים‪ .‬אייכמן עצמו בא להולאנד‪ ,‬כדי לדון שם בכל הבעיות‬ ‫החשובות‪ .‬ב־‪ 28‬באוגוסט ‪ 1941‬ניפק הארסטר צו חשאי‪ ,‬שבאמצ ­‬ ‫עותו הקים ״מדוד־יהודים־מיוחד״‪ ,‬שנועד להביא ל״פתרון הסופי‬ ‫של בעיית היהודים״‪.‬‬ ‫ב*‪ 12‬באוגוסט ‪ 1942‬שלח הד״ר אריך ראיאקוביץ‪ ,‬שבאותה‬ ‫עת היה הממונה על מדור ‪ 1^/84‬בהאג‪ ,‬שדר־טלטייפ למפקד ה‪.0‬ד‪.‬‬ ‫בפאריס״ בו ביקש כי היהודים ההולאנדיים שנעצרו בצרפת ״יפונו״‬ ‫מייד‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬ציווה מפקד זה על הגלייתם של שמונים‬ ‫ושלושה גברים‪ ,‬נשים וילדים יהודיים‪ ,‬ממוצא הולאנדי‪ ,‬בששה‬ ‫משלוחים‪ ,‬ממחנה דראנסי שליד פאריס — לאושוויץ‪ .‬שם הועברו‬ ‫לידי הממונים על מחנה־הריכוז‪ ,‬בהתאם ל״פתרון הסופי של בעיית‬ ‫היהודים״‪.‬‬ ‫בין שמונים ושלושה היהודים היו שבעה ילדים‪ ,‬בני שלוש‬ ‫עד עשר‪ ,‬בלא הורים‪ .‬הצעירה שבהם היתד‪ .‬רות ליינד‪ ,‬בת השלוש‪.‬‬ ‫הוועדה הבינלאומית של הצלב חאדום בז׳נבד‪ .‬הודיעה לנו‬

‫‪156‬‬

‫ה ע ס קי ם קו ד מי ם ל כל‬ ‫שמשמונים ושלושה היהודים ניצל רק אחד מ״גיהנום או שוויץ״‪:‬‬ ‫ארתור סאלומונס‪ ,‬מאמשטרדם‪ ,‬ששוחרר על־ידי חיילי בעלות־‬ ‫הברית ממחנה בוכנוואלד‪ ,‬אליו הובא מאושוויץ‪.‬‬ ‫הד״ר דאיאקוביץ שותף־לדבר־פשע — רצח׳ בהתאם לסעיפים ‪,5‬‬ ‫‪ 135 ,134‬ר‪ 136‬של קובץ־החוקים הפלילי האוסטרי‪ .‬יש להענישו‬ ‫בהתאם לסעיף ‪.136‬‬ ‫בהתאם לסעיף ‪ ,136‬העונש הוא מאסר־עולם‪.‬‬ ‫ב־‪ 1‬באוקטובר ‪ ,1961‬חודשים אחדים לאחר משפט אייכמן‪ ,‬התחלתי‬ ‫לעבוד שוב במרכז התיעוד בווינה‪ .‬הפרשה הראשונה שנטלתי לידי היתה‬ ‫זו של הד״ר אריך ראיאקוביץ‪ .‬היגשתי לתובע הציבורי של וינה את כל‬ ‫העובדות שנודעו על־אודותיו בעת משפט אייכמן‪ ,‬ואת כל המיסמכים‬ ‫בדבר פעולותיו בהולאנד‪ .‬התובע הציבורי בווינה חקר את החומר והחליט‬ ‫כי הוא חשוב במידה מספקת‪ ,‬להצדיק עריכת חקירה מוקדמת‪ .‬צרמאסר‬ ‫נוסף הוצא כנגד הד״ר אריך ראיאקוביץ‪ ,‬״שמקום־מגוריו אינו ידוע׳■‪/‬‬ ‫היכן עשוי הוא להיות? כמעט באורח אוטומאטי חשבתי על דרום־‬ ‫אמריקה‪ .‬אייכמן היה שם‪ .‬אחרים שוהים עדיין שם‪ .‬היתד‪ .‬גם האפשרות‬ ‫כי הוא נסע לחוץ־לארץ‪ ,‬אך לאחר מכן חזר לספרד‪ ,‬לאיטליה‪ ,‬לגרמניה‬ ‫או לאוסטריה‪.‬‬ ‫התחלתי את חיפושי על־ידי עריכת בדיקה זהירה בקרב מודעיו‬ ‫המקצועיים של ראיאקוביץ‪ .‬משכבר הימים — עורכי־דין‪ ,‬שופטים‪ ,‬פקידי‬ ‫בית־המשפט וכר‪ .‬עורכי־דין נודעים בווינה‪ ,‬שניהלו בעבר את רכושם של‬ ‫לקוחות יהודיים‪ ,‬ניסו לאחר המלחמה לגלות את יורשיהם של לקוחות‬ ‫אלה‪ ,‬אולם מסתבר כי דאיאקוביץ לא נקט בשום צעדים בכיוון כזה‪.‬‬ ‫בחורף ‪ ,1961‬כיוון שהגיע למשרדי מידע נוסף‪ ,‬היה בידי לעלות על‬ ‫עקבותיו של עורר־דין אימתני זה‪ ,‬מבחינת עיסוקיו לאחר המלחמה‪:‬‬ ‫לאחר הכניעה הוא שהה תקופה קצרה במחנה שבויי־מלחמה אמריקני‪,‬‬ ‫ולאחר מכן נמלט‪ .‬במשך זמךמה הוסתר בשטירייה על־ידי אשתו*‬ ‫לשעבר* אשר התגרשה ממנו בשנת ‪.1944‬‬ ‫הבריטים חיפשו אחר ראיאקוביץ׳ אך לא מצאוהו‪ ,‬אף כי הוא התגורר‬ ‫בגראץ‪ ,‬בלב־לבו של האיזור הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1947‬עבר לטרייסטה‪ ,‬עיר‬ ‫מולדתו‪ ,‬כשהוא משקיע סכומים גדולים בפירמה אנרי ו שות׳ (״יבוא‪ ,‬יצוא‪,‬‬ ‫ייצוג מסחרי‪ ,‬קומיסיונים׳‪ /‬המען המברקי — ראיאריקו)‪.‬‬ ‫לאחר מכן נישאה למי שהיה ג‪.‬ם‪ .‬גאוהאופטמן של שטירייה‪ ,‬הפדופיסור‬ ‫*‬ ‫אדנים דאדייה‪ ,‬הממונה עתה על המכון ■הגרמני לחקר־טילים אשר בשטוטגאדט‪.‬‬

‫‪157‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫בשנים ‪ 1951‬ו־‪ 1952‬שהה ראיאקוביץ בדרום אמריקה‪ .‬הוא ערך‬ ‫ביקורים במדינות אחדות‪ ,‬וחשב להשתקע שם‪ ,‬אך חזר לאירופה‪.‬‬ ‫באוסטריה‪ ,‬גיליתי‪ ,‬הוצא צו מאסר נגדו בשנת ‪ ,1952‬בקשר לפעולותיו‬ ‫בתחום ה״אריאניזאציה״‪ ,‬אך הוא היה שם פעמים אחדות בשנות החמישים‪,‬‬ ‫ומסתבר כי לא היה מודאג כלל מאפשרות מעצרו שם‪ .‬אכן‪ ,‬הצדק היה‬ ‫עמו‪ .‬הדיון המשפטי בבית־הדין של גראץ נסתיים בסגירת התיק‪ ,‬״מחוסר‬ ‫עדות״‪ .‬באורח משפטי‪ ,‬שוב היה בךחורין‪ .‬ב־‪ 22‬באוגוסט ‪ 1953‬המיר‬ ‫את שמו‪ ,‬ומדאיאקוביץ הפך להיות ראיא‪ .‬הוא קיבל לעצמו את השליטה‬ ‫על הפירמה אנדי ושות׳‪ ,‬והעביר את מרכזה מטרייסטה לויאלה ביאנקה‬ ‫מאריה ‪ 31‬במילאנו‪ ,‬שהיא המרכז המסחרי והבנקאי של איטליה‪ .‬המשרד‬ ‫בטרייסטה נהפך לסניף של הפירמה‪ .‬ראיא שכד לעצמו דירה מהודרת‬ ‫בקורסו קונקורדיה ‪ ,8‬מילאנו‪ .‬הוא שמר על אזרחותו האוסטרית‪.‬‬ ‫מסתבר כי אברי ו שות׳ הפכה להיות מיפעל מעניין ביותר‪ .‬החברה‬ ‫נוסדה לאחר המלחמה על־ידי קונראדו אנרי מאיסטריה‪ ,‬ואמיל פליכס‬ ‫מאוסטריה‪ ,‬והיא התמחתה בסחר עם ארצות שמעבר למסך הברזל‪ .‬היו‬ ‫לה קשרים עם פלוני ראול ז׳אניטי‪ ,‬מטדייסטה‪ ,‬אשר השלטונות האיטלקיים‬ ‫ניהלו חקירה בגינו‪ ,‬בשל הטענה כי הבריח טובין אסטרטגיים ל‪$‬ולם‬ ‫הקומוניסטי‪ .‬אחת ממזכירות הפירמה היתה מדת ג׳וליאנה טנדלה‪ ,‬שבשנת‬ ‫‪ 1957‬הפכה להיות אשתו השנייה של ראיא‪ .‬אנרי ושות׳ פיתחה עד מהרה‬ ‫קשרי־מסחר מצויינים עם ברית־המועצות‪ ,‬פולין‪ ,‬צ׳כוסלובאקיה‪ ,‬הונגריה‬ ‫ומזדח־גדמניה‪ .‬הד״ר ראיא נסע פעמים מספר למוסקבה‪ ,‬לפראג‪ ,‬לווארשה‪,‬‬ ‫לפוזנן ולמזרח ברלין‪ ,‬מקום־שם מי שהיה ס‪.‬ס‪ .‬אוברשטורמפירד נתקבל‬ ‫כאורח מכובד על־ידי הביורוקראטיה הקומוניסטית‪.‬‬ ‫נראה היה כי ראיא צי ר לעצמו רכוש נכבד‪ ,‬כתוצאה מקשרי־הסחר שלו‬ ‫עם אויביה־לשעבר של גרמניה ההיטלרית‪ .‬השותפים בעיסקות אלה לא‬ ‫גילו שום פקפוקים על רקע פוליטי‪ .‬ראיא היה אהוד במיוחד על אנשי‬ ‫ס‪.‬ס‪ .‬לשעבר שהתגוררו עתה בגרמניה המזרחית‪ ,‬לאחד שנעשו לחברים‬ ‫נאמנים במפלגה הקומוניסטית‪ .‬הוא נעשה הנציג הכללי של אינטרסי‬ ‫הברזל‪ ,‬הגראפיט והליגניט של הדיפובליקות הסוציאליסטיות‪ .‬אנרי ושות׳‬ ‫יבאה ברזל‪ ,‬גראפיט וליגניט‪ ,‬וכן עצים וכלי־זכוכית‪ ,‬לאיטליה‪ ,‬וייצאה‬ ‫מנועי־ספינות למזרח־גרמניה‪ ,‬ואספקה רפואית להונגריה‪ .‬העסקים —‬ ‫קודמים לכל‪.‬‬ ‫ראיא קיים קשרים טובים עם מנהליהם של מפעלי־פלדה איטלקיים‪,‬‬ ‫והתעניין ביותר בתהליכי יצורו של צינור־נפט חסר־תפרים‪ ,‬שהסובייטים‬ ‫היו זקוקים לו ביותר באותה עת‪ .‬העתונים האיטלקיים מסרו לאחר מכן‬

‫‪158‬‬

‫ה ע ס קי ם קו ד מי ם ל כ ל‬ ‫כי שירותי הביון האיטלקיים החלו להתעניין בפעילותו של ראיא‪ ,‬כיוון‬ ‫שעשוי להיות קשר בין פרשיות שונות של ריגול תעשייתי באיטליה‪,‬‬ ‫לבין יצואן של סחורות אסטרטגיות אסורות‪ .‬אך הדיג במים עכורים‬ ‫השתלם יפה‪ .‬בעת מאסרו‪ ,‬נמסר כי ראיא הוא מיליונר — כאשר מונים‬ ‫את רכושו בדולארים‪ .‬הוא היה בעליה של חווילה יפה ביותר‪ ,‬וילה‬ ‫אניטה‪ ,‬במלידה שליד לוגאנו‪.‬‬ ‫כתבתי לד״ר לואיס דה יונג‪ ,‬מנהל המכון הממלכתי ההולאנדי לתיעוד־‬ ‫מלחמה באמשטרדם‪ ,‬באמרי כי יש בידי המען הנוכחי של ראיאקוביץ‪,‬‬ ‫וביקשתי ממנו חומר על פעולות הדוקטור בהולאנד‪ .‬הד״ר דה יונג הטיל‬ ‫על אחד מטובי עוזריו‪ ,‬ההיסטוריון ב‪ .‬א‪ .‬סייס‪ ,‬את התפקיד של הכנת‬ ‫תיק על תפקיד ראיאקוביץ ב״פתדון הסופי״ בהולאנד‪ .‬במארס ‪ 1962‬מסרתי‬ ‫לתובע בווינה תיק מלא על פעולות ראיאקוביץ בהולאנד בין ‪ 1938‬ל־‪.1944‬‬ ‫חלק נכבד מן המידע הנוסף על אודות ראיאקוביץ נבע מבאנק מווינה‪,‬‬ ‫שבפני מנהליו היצגתי את עצמי כאיש־עסקים המעוניין במעמדה של אנרי‬ ‫ושות׳ מבחינת אשראי‪ .‬הבאנק עשה מלאכה נאה‪ .‬הוא אף מסר לי את‬ ‫מספד מכוניתו של דאיאקוביץ‪ ,‬כמה אגשים עובדים במשרדו ובביתו‪,‬‬ ‫עם אילו פירמות עושה הוא עסקים‪ ,‬ופרטים אחרים‪ .‬כידוע‪ ,‬באנקים‬ ‫עשויים להיות מוסדות יעילים ביותר‪.‬‬ ‫מצאתי עדות כי דאיאקוביץ היה נוהג לבוא לעתים תכופות לווינה—‬ ‫עד אשר הוצא שם צרהמאסר השני נגדו‪ ,‬בשנת ‪ .1961‬מאותה עת ואילך‪,‬‬ ‫נמנע מלהציב את כף רגלו בעיר זאת‪ .‬במארס ‪ 1962‬נסעתי למילאנו‪ ,‬כדי‬ ‫לדון בפרשה עם השלטונות האיטלקיים‪ .‬כאשר מסדתי את המידע שלי‬ ‫על־אודות דאיאקוביץ לקולונל מארנארו‪ ,‬ב״היכל המשפט״׳ הניע ראשו‬ ‫ברוב־תימהון‪.‬‬ ‫״כיצד גילית את כל הדברים הללו? כמה סוכנים עובדים בשירותך‬ ‫באיטליה ?״‬ ‫״קולונל״‪ ,‬אמרתי בהפתעה מעושה‪ ,‬״הן לא תרצה שאגלה את סודותי‬ ‫המקצועיים‪ ,‬הלא כן?״‬ ‫פגשתי את גנראל־הקאראביניירי במילאנו‪ ,‬אשר שאל‪ :‬״ובכן‪ ,‬אתה‬ ‫האיש שהיה קשור בפרשת אייכמן?״‬ ‫אותתי בראשי לאות הן‪.‬‬ ‫״סיניור ויזנטל״‪ ,‬אמר‪ ,‬בשקט רב‪ ,‬״היכן היא ספינתך? או מטוסך‬ ‫הפרטי ?״‬ ‫היה עלי להבטיח לו כי אין בכוונתי לחטוף את ראיאקוביץ‪.‬‬ ‫האיטלקים גילו אהדה לעבודתי‪ ,‬אך אמרו כי אין הם יכולים לאסור‬

‫‪159‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫את ראיאקוביץ‪ .‬אין הוא אזרח איטלקי! הוא לא פגע בשום אזרח איטלקי‪.‬‬ ‫פעילותו הפושעת התנהלה כולה בארצות אחרות‪ .‬משלחת מטעם אירגונים‬ ‫יהודיים שונים ביקרה אצל מיניסטר המשפטים ברומא‪ ,‬כדי לבקש את‬ ‫התערבותו‪ .‬המיניסטר חקר את הפרשה‪ ,‬ואמר כי הוא עשוי להוציא צר‬ ‫מאסר לששים יום‪ ,‬כנגד ראיא־ראיאקוביץ‪ ,‬אם השגריר האוסטרי יבקש‬ ‫זאת‪ ,‬רשמית‪ .‬פירושו של דבר‪ ,‬שהשגריד האוסטרי היה צריך לקבל הוראות‬ ‫ממיניסטריון החח שלו בווינה‪ ,‬והלה מצידו צריך היה לקבל ממיניסטריון‬ ‫המשפטים בקשה להתערב בדרך זו‪.‬‬ ‫בהיכנסי למבוך האפל של הביודוקראטיה האוסטרית‪ ,‬ניג שתי‬ ‫למיניסטריון המשפטים בווינה‪ ,‬מתוך נסיון לגלות מיהו האחראי לפרשה‬ ‫זאת — משימה שלא היתד‪ .‬קלה כלל — והאם י היו מוכנים לבקש‬ ‫ממיניסטריון המשפטים האיטלקי‪ ,‬באמצעות הצינורות הדיפלומאטיים‬ ‫המקובלים‪ ,‬להסגיר את הד״ר אריך ראיא‪.‬‬ ‫דומה היה כי שואל אני שאלה ישידה‪ ,‬אולם כל שקיבלתי בתגובה‬ ‫לכך היו תשובות־עקיפין‪ .‬נאמר לי כי החקירה ״תלויה ועומדת״‪ .‬מסקנות‬ ‫מוגדרות ״טרם הוסקו״‪ .‬במקום פעולה בלתי־ביורוקראטית‪ ,‬גיליתי‬ ‫התחמקויות ביורוקראטיות‪ .‬טחנות הצדק האוסטרי‪ ,‬שמעולם אינן טוחנות‬ ‫במהירות מרובה‪ ,‬נראו במקרה זה כטוחנות באיטיות מיוחדת‪ .‬פרקליט‬ ‫המדינה אמר לי כי הוא עסוק ביותר בשעה זו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הוא עומד‬ ‫לצאת תוך זמן קצר ביותר לחופשת הפסחא‪.‬‬ ‫״אדוני פרקליט המדינה״‪ ,‬אמרתי‪ ,‬״אני מאחל לך חג־פסחא שמח‪.‬‬ ‫באשר לאדון דוקטור ראיא‪ ,‬מתעתד אני ל ה כין לו חינגת־פסחא שמחה״‪.‬‬ ‫היד‪ .‬רק מוצא אחד ממבוי משפטי סתום ז ה‪ :‬להביא את הפרשה בפני‬ ‫הפורום הרחב ביותר‪ .‬התקשרתי עם דינו פרסקובאלדי‪ ,‬הכתב הווינאי של‬ ‫״קוריירה דלא סירא״‪ ,‬העתון המילאני‪ ,‬ב־‪ 8‬באפריל ‪ 1963‬אחר הצהרים‪,‬‬ ‫ומסרתי לו את הסיפור‪.‬‬ ‫שעתיים לאחר מכן שלח עורך ה״קוריירה״ במילאנו עתונאי לביתו‬ ‫של הדוטודה ראיא‪ .‬העתונאי נתקבל על־ידי בנו של ראיאקוביץ‪ ,‬אשד‬ ‫שאל במה המדובר‪ .‬העתונאי השיב כי העתון עומד לפרסם כתבה גדולה‬ ‫על־דבר הדוטודה ראיא‪ ,‬וביקש הצהרה‪ .‬הוא נתבקש להמתין רגע‪ ,‬בבקשה‪.‬‬ ‫הבן יצא לראות את אביו‪ ,‬וחזר‪ .‬״אבי יהיה במשרדך מחר בבוקר״‪ ,‬אמד‪.‬‬ ‫העתונאי חזר למערכת‪ .‬עורך ה״קוריירה״ הודה לאחר מכן כי טעה‬ ‫בכך שהעמיד את ראיא על המשמר‪ .‬בחצות הליל נפוצה כבר פרשת ראיא‬ ‫ברחבי איטליה כולה‪ .‬בבוקר המחרת נראה הד״ר דאיא בבאנק שלו‪ ,‬זמן‬ ‫קצר לאחר שנפתח‪ .‬לאחר מכן שמעתי שמועות כי הוא הוציא כמאה‬

‫‪160‬‬

‫ה ע ס קי ם קו ד מי ם לכ ל‬ ‫מיליון לירות איטלקיות במזומנים — כמעט חצי מיליון ל״י‪ .‬הוא התיישב‬ ‫במכונית הפיאט ‪ 2000‬שלו‪ ,‬מכונית מדגם קופיי הצבועה באדום‪ — ,‬ונעלם‪.‬‬ ‫באותה העת הפך כבר סיפורו של הד״ד ראיא להיות סיפור־עמוד־השעד‬ ‫ברחבי אירופה כולה‪ .‬עתונים רבים הדפיסו את תצלוט־דיוקנו — וניבט‬ ‫ממנו גבר בלונדי־כהה׳ בעל פרצוף רגוע ומוארך‪ ,‬מצח גבוה ועיניים‬ ‫מבהיקות‪ ,‬אשר נראה כאילו הוא מביט בקורא‪ ,‬במבע אירוני כלשהו‪.‬‬ ‫עתונאי מן ה״קוריירה״ התקשר עמי טלפונית והודיעני כי ראיא חצה את‬ ‫הגבול בין איטליה לשוויצריה‪ ,‬בכיאסו‪ .‬התקשרתי עם סוכנות ״יוניי טד‬ ‫פרס״ בציריך‪ ,‬וביקשתים להודיע למשטרה השוויצרית על הגיעו של‬ ‫ראיא לשוויצריה‪ .‬השוויצרים חיפשוהו בחוילה שלו במלידה‪ ,‬אך לא‬ ‫מצאוהו שם‪ .‬בבוקר המחרת הודיעה משרתת בבית־מלון מקומי למשטרת‬ ‫לוגאנו כי היא ראתה את ה״קוריירה דילא סירא״‪ ,‬עם תצלומו של הד״ר‬ ‫ראיא‪ ,‬וכי היא יודעת אל־נכון כי הוא מתגורר בבית־המלון‪.‬‬ ‫המשטרה השוויצרית הודיעה לראיא כי הוא נחשב ל״זר בלתי־רצוי״‪.‬‬ ‫הוא נתבקש לעזוב מייד את המדינה‪ .‬ראיא נסע במכוניתו חזרה לכיאסו‪,‬‬ ‫אולם משמר־הגבול האיטלקי לא היה מוכן להרים את המחסום בפני‬ ‫ה״פיאט״ האדום שלו‪ ,‬ונאמר לדוטורה כי אין הוא רצוי כלל‪ .‬בימים‬ ‫שלאחר מכן סירבו שלוש מדינות‪ ,‬שכנותיה של שוויצריה‪ ,‬להניח לו לבוא‬ ‫בגבולן‪ :‬איטליה‪ ,‬צרפת וגרמניה‪ .‬והשכנה הרביעית‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬המתינה‬ ‫לו כשצרמאסר בידיה‪ .‬לא היו אלה סיכויים נעימים ביותר לעורך־דין‬ ‫אמיד כמותו‪.‬‬ ‫במשך זמן־מה היו אנשים מודיעים לי‪ ,‬ממקומות שונים‪ ,‬כי דאו את‬ ‫הד״ר ראיא החמקתן< אך כאשר בדקנו את מקום־הימצאו — שוב לא היה‬ ‫באותו מקום‪ .‬היה זה‪ ,‬כפי שניסח זאת אחד העתונים האיטלקיים‪ ,‬נוסח‬ ‫מודרני של האריה של דוסיני‪ ,‬״פיגארו פה‪ ,‬פיגארו שם״‪ .‬בלוגאנו אמר‬ ‫הד״ד ראיא למשטרה השוויצרית כי הוא עומד לצאת לווינה׳ כדי ״לתבוע‬ ‫לדין את ויזנטל״‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬ניג ש ראיא לבקר אצל עורך־הדין שלו בציריך‪ .‬הם‬ ‫התקשרו טלפונית עם עורך־הדין הווינאי של ראיא‪ ,‬פלוני ד״ר דוסטאל‪.‬‬ ‫הלה יעץ לראיא לבוא לאוסטריה ולעמוד באומץ בפני הצפוי לו‪ .‬באמצעות‬ ‫מבדק של סוכנות ״יונייטד פרס״ הגיעה ידיעה מציריך לווינה כי ראיא‬ ‫עומד לעלות על המטוס הבא לווינה‪ ,‬משדה־התעופה קלוטן‪.‬‬ ‫עתונאים‪ ,‬צותות־טלוויזיה‪ ,‬קרייני ראדיו ופקידי־מדינה מיהרו כולם‬ ‫יחד לשדה־התעופה שליד וינה‪ ,‬שוויכאט‪ .‬פרשת דאיא הפכה להיות‬ ‫לסנסאציה כלל־אירופית‪ .‬היו שהימרו‪ ,‬האם יבוא לווינה ויסגיר את עצמו‪,‬‬

‫‪161‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫או האם ינסה להימלט‪ ,‬אולי לדדוט־אמריקד‪ -‬הצטרפתי ל״וועדת הקבלה״‬ ‫שנתכנסה בשדה־התעופה של וינה‪ ,‬בעת שמטום ה״קאראוול״ של ״סוויס־‬ ‫אייר״ חג על פני שדה־התעופה‪ .‬המטוס נחת‪ .‬הד״ר אריך ראיא לא היה‬ ‫בין הנוסעים‪ .‬שיחות טלפון קדחתניות גילו כי ראיא עלה על מטוס‬ ‫ה״קאראוול״ בציריך‪ ,‬אולם במינכן‪ ,‬בעת חניה קצרה‪ ,‬נעלם לו‪.‬‬ ‫חזרתי למשרדי‪ ,‬מקום שם הגיעתני שיחה טלפונית דחופה מאחד‬ ‫המפקדים של משטרת מינכן‪.‬‬ ‫״אנו זקוקים לעזרתך‪ ,‬מר ויזנטל‪ .‬היכן הוא ראיא? כל כמדהמשטרה‬ ‫נצטווה לצאת לפעולה‪ .‬מיניסטר הפנים רותח‪ .‬אנו חייבים לתפוס את‬ ‫ראיא — שאם לא כן‪ ,‬תקרע אותנו העתונות לגזרים״‪.‬‬ ‫הצעתי להם לשמור על מעברי־הגבול מבאוואדיה‪ ,‬ובאותה הזדמנות‬ ‫הצעתי כי י עיינו היטב ברישומ־עברו של מי שהיה הממונה על ראיא‬ ‫בהולאנד‪ .0.0 ,‬בריגאדפירד לשעבר ד״ר וילהלם הארסטר‪.‬‬ ‫״אני חושש כי המיניסטר שלכם ירתח עוד יותר‪ ,‬אם תעשו זאת‪.‬‬ ‫האדסטר משמש עתה יועץ ממשלתי ראשי במיניםטריון־הפנים של‬ ‫באוואדיה‪ ,‬שמושבו במינכן״‪.‬‬ ‫מסרתי את פרשת האדסטר לכתב הווינאי של״ד‪.‬פ‪.‬א‪.‬״׳ סוכנות־הידיעות‬ ‫הגרמנית‪ .‬עשרים־וארבע שעות לאחר שעתוני גרמניה פידסמוה‪ ,‬הושעה‬ ‫האדסטד מתפקידו‪ .‬בינואר ‪ 1966‬נאסר‪.‬‬ ‫פרשת הארסטד עודדה שערודיה פוליטית במינכן‪ .‬ב־‪ 25‬ביוני ‪1943‬‬ ‫הודיע הד״ר וילהלם הארסטר‪ ,‬מאיור־גנראל של המשטרה הגרמנית‪ ,‬ראש‬ ‫משטרת הבטחון והס‪.‬ס‪ .‬בהולאנד‪ ,‬כדברים הבאים לקומיסאר־הרייך זייס־‬ ‫אינקוואדט‪ :‬״מבין ‪ 140,000‬היהודים שנמסר כי הם יושבים בהולאנד‪,‬‬ ‫סולק עתה היהודי ה־‪ 100,000‬מן האומד‪ ..-‬ביום א‪ /‬ה־‪ 20‬ביוני׳ במסגרת‬ ‫פעולה מיוחדת שנערכה באמשטרדם‪ ,‬נתפסו ‪ 5,500‬יהודים תוך עשרים‬ ‫וארבע שעות״‪.‬‬ ‫לאחר מאסרו של הארסטד נתבדר כי חברי כל המפלגות הפוליטיות‬ ‫העיקריות של באוואריה (צ‪.‬ס‪.‬או‪ ,.‬ס‪.‬פ‪.‬ד‪ ,.‬פ‪.‬ד‪.‬פ‪ .‬ומפלגת־באוואריה) היו‬ ‫בין הממונים עליו‪ ,‬במיניסטריון הפנים‪ ,‬בו עבד מאז ‪ .1956‬הארסטד הצהיר‬ ‫בפומבי‪ :‬״הממונים עלי יודעים יפה את עברי״‪ .‬לפחות חמישה פקידים‬ ‫חשובים‪ ,‬מצמרת המיניסטריון‪ ,‬הציעו כי בידי הס‪.‬ס‪ .‬פירר‪ ,‬לשעבר‪ ,‬יופקד‬ ‫תפקיד בכיר במיניסטריון‪ ,‬וכתוצאה מכך חתם המיניסטר על המינוי‪.‬‬ ‫המיניסטר הודה לאחר מכן‪ :‬״אני מבית שמישהו ניסה ״להסדיר״ משהו‪,‬‬ ‫בלא להודיע לי הודעה ראויה״‪ .‬אחדים מהפקידים הגבוהים המעורבים‬

‫‪162‬‬

‫ה ע ס קי ם קו ד מי ם ל כ ל‬ ‫בעניין טוענים כי שוב אין הם מסוגלים לזכור את אשר אירע‪ .‬הכנת‬ ‫המשפט נגד מי שהיה ממונה על ראיא היא עתה בעיצומה‪.‬‬ ‫בעוד שמשטרת באוואריה היתה עסוקה בחיפושים עצבניים אחר ראיא‪,‬‬ ‫ניג שתי לביקור אצל פרקליט המדינה‪ ,‬במיניסטריון המשפטים האוסטרי‪.‬‬ ‫הוא חזר זדרעתה מחופשת־הפסחא שלו‪ .‬שאלתי האם אוסטריה עומדת‬ ‫לאסור את ראיא‪.‬‬ ‫פרקליט המדינה התחמק מתשובה ישירה‪ .‬הרבה תלוי בשאלה האם‬ ‫החומר כנגד ראיא ״ידאה כמספיק״‪ .‬אמנם הוצא כנגדו צו־מאסר‪ ,‬אולם‬ ‫בינתיים מתכננים רק ״חקירה ראשונית״‪ .‬יהיה עלי להמתין לתוצאותיה‬ ‫של זו‪.‬‬ ‫אמדתי‪ :‬״אדוני יועץ־החצר‪ ,‬עומדים אגו עתה בעיצומו של חג הפסח‪.‬‬ ‫הדי סידור־התפילה שלי‪ .‬הייתי בדרכי לבית־הכנסת‪ ,‬כדי לומר ״קדיש״‬ ‫לזכר הנרצחים‪ .‬ברשותך‪ ,‬הייתי ר מ ה לאמדו כאן‪ ,‬במשרדד — לזכר‬ ‫‪ 110,000‬היהודים ההולאנדים שהובלו לטבח״‪.‬‬ ‫הוא החל מתרגז‪ :‬״מה רוצה אתה שאעשהו״‬ ‫״אני רעה צדק‪ .‬דאית את החומר נגד דאיא‪ .‬אתה יודע שצריך לאסור‬ ‫אותו״‪.‬‬ ‫״ואם יתגלה כי הוא חף מפשע?״‬ ‫״ברגע זה‪ ,‬מתבונן בך העולם כולו‪ ,‬וממתין לראותך נוקט בפעולה‪.‬‬ ‫אני מאמין‪ ,‬בכנות‪ ,‬כי ייטב הדבר לאוסטריה וליוקרתה אם דאיא יאסר‪,‬‬ ‫ואולי ישוחרר לאחר מכן‪ ,‬מאשר אם יני חו לו להסתובב בחופשיות גמורה‪,‬‬ ‫ומתוך לגלוג על הצדק האוסטרי״‪.‬‬ ‫קדתי לאדון יועץ־החצר‪ ,‬ויצאתי‪ .‬ביום המחרת‪ ,‬הגיע ראיא במכונית‬ ‫ממינכן‪ .‬הוא לא נעצר בגבול האוסטרי‪ ,‬אף כי היה ברשימת ה״מבוקשים״‪,‬‬ ‫ואף כי משטרות גרמניה ואוסטריה גם יחד חיפשו אחריו‪ .‬הוא נכנס‬ ‫לבניין בית־המשפט בווינה‪ ,‬מקום שם המתין לו שופט־חוקר‪ .‬דאיא היה‬ ‫עדיין בךחורין‪.‬‬ ‫לאחר מכן׳ באותו הבוקר‪ ,‬שוחחתי שוב עם פרקליט המדינה‪ .‬הוא‬ ‫;אמר לי כי חוקרים את הד״ד דאיא‪.‬‬ ‫״ו‪?...‬״ שאלתי‪.‬‬ ‫״אני חושב שהם מוכנים לקראתו‪ .‬גש‪ ,‬ותן מבט״‪.‬‬ ‫עברתי לאורך מסדרון בית־המשפט‪ .‬שני בלשים ניצבו מול הדלת‬ ‫׳שהובילה ללשכתו של השופט החוקר? הם עמדו לאסור את ראיא ברגע‬ ‫■שייצא ממנה‪.‬‬

‫‪163‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫ב־‪ 23‬באפריל‪ ,‬בשעה מאוחרת אחר הצהרים — שעות אחדות לאחר‬ ‫מאסרו של ראיא בווינה — נראה נציג של מכון הסחר המזרח גרמני‪,‬‬ ‫ה״אינטרקאמר״‪ ,‬מסלק מארונות־התצוגה של ה״אינטרקאמר״ ביריד המסחר‬ ‫של מילאנו פריטים אחדים שהיו שייכים לפירמה אנרי ושות׳‪ .‬כן סילקו‬ ‫משם תצלום שהראה את ראיא בחברת אחדים ממנהלי ה״אינטדקאמד״‪,‬‬ ‫וחברים דמי־מעלה במשלחת המסחרית הסובייטית ברומא‪ .‬היו שהבחינו‬ ‫בעובדה כי המפלגה הקומוניסטית באיטליה‪ ,‬שקודם לכן כינתה אתראיא‬ ‫״רוצחה של אנה פראנק״ ו״עושה־דברו של אייכמך‪ ,‬נאלמה דום ולא‬ ‫השמיעה דבר בקשר למאסרו‪ .‬העתונים הלא־קומוניסטיים דיווחו כי‬ ‫השלטונות האיטלקיים חוקרים את האפשרות של שיתוף־פעולה בין ראיא‪,‬‬ ‫איש הס‪.‬ס‪ .‬לשעבד‪ ,‬לבין המפלגה הקומוניסטית של איטליה‪ .‬היו עתונים‬ ‫איטלקיים שכתבו כי אנרי ושות׳ שילמה למפלגה קומיסיונים על עיסקות־‬ ‫המסחר שלה עם המזרח‪.‬‬ ‫ניקולאי סווטאיילוב‪ ,‬חבר במשלחת מסחרית סובייטית ברומא‪ ,‬שהיה‬ ‫נוהג לשאת־ולתת עם ראיא לעתים מזומנות‪ ,‬הוחזר למוסקבה‪ .‬העתונים‬ ‫מסדו כי במוסקבה היד‪ .‬ראיא ממקורביו של ואלנטין חראברוב‪ ,‬פקיד‬ ‫בכיר שעסק בתיאום המחקר המדעי‪ .‬היו שזכרו כי ראיא קיים ק‪2‬זרי־‬ ‫ידידות הדוקים עם בעלה השני של אשתו הראשונה‪ ,‬הפרופיסור אדנים‬ ‫דאדייה‪ ,‬מן המכון לחקר הטילים אשר בשטוטגאדט‪.‬‬ ‫ב־‪ 1‬באוגוסט ‪ 1963‬כתב העתון הרומאי ״איל טמפו״‪:‬‬ ‫הקומוניסטים באיטליה מודאגים ביותר מן החקירה הנערכת לגבי‬ ‫מי שהיה מעוזריו של אייכמן‪ ,‬ראיאקוביץ‪ .‬הוא הפך להיות סוכן‬ ‫סובייטי‪ ,‬לאחר המלחמה‪ ,‬וקיים קשרים הדוקים עם מנהיגי המפלגה‬ ‫הקומוניסטית האיטלקית‪ ,‬ובמיוחד עם מומחי המפלגה לסחר ח ת‪.‬‬ ‫הם אומרים כי הם קיבלוהו לחיקם רק לאחר שה״חברים״ מהמשלחת‬ ‫המסחרית הסובייטית ברומא ערבו לראיא‪ ,‬בכנותם אותו ״פאטריוט‬ ‫טוב וידיד־אמת של הרפובליקה הדימוקראטית הגרמנית‪ ,‬ושל‬ ‫המפלגה הקומוניסטית״‪.‬‬ ‫משפטו של ראיאקוביץ נתקיים בווינה באפריל ‪ .1965‬צויין באולם‬ ‫בית־המשפט כי הנאשם התנהג בשחצנות בולטת (אותו ״מראה נמרץ״‬ ‫שכה מצא חן בעיני ידידו אייכמן)‪ .‬הוא היה בטוח־בעצמו‪ ,‬סירב להשיב‬ ‫על שאלות‪ ,‬ופעמים אחדות הרגיז בצורה בולטת את סניגוריו‪ .‬פעם סיפר‬ ‫לחבד־ד‪,‬מושבעים כי הכנסתו החודשית היא פי עשרה‪ ,‬בקירוב‪ ,‬מהכנסתו‬ ‫של מושבע ממוצע‪ .‬בהזדמנות אחרת לגלג על התובע‪ ,‬ופגע בכבוד השופט‪.‬‬

‫‪164‬‬

‫ה ע ס קי ם קו ד מי ם לכ ל‬ ‫חבד־המושבעים מצאו אשם‪ .‬בית־המשפט דן אותו למאסר של שנתיים‬ ‫ומחצה‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪ 1965‬שוחרר דאיא בצינעה‪ .‬עתה חי הוא באוסטריה‪ ,‬ויש‬ ‫בכך משום מעשה נבון‪ .‬שכן ההולאבדים עדיין לא ביטלו את צרהמאסד‬ ‫נגדו‪ .‬אם ינסה ראיא אי־פעם לצאת את אוסטריה‪ ,‬יבקשו ההולאנדים את‬ ‫הסגרתו‪ ,‬ויביאוהו לדין בהולאנד‪ .‬דומה כי דאיא מסתפק בחייו‪ ,‬כעורך־‬ ‫דין ואיש־עסקים אמיד שפרש מעיסוקיו‪ .‬היה זה תמיד עניין של ״העסקים‬ ‫— קודמים לכל״‪ ,‬לגביו‪ ,‬וכלל זה הוכיח את עצמו גם הפעם‪.‬‬

‫‪165‬‬

‫*‬

‫פרק אחד עשר‬

‫הבארון הזקו לא <בול ה*ה לשכוח‬

‫כרונולוגית‪ ,‬נפתח סיפורו של הבארון אוודט פון פרייטאג־לורינגהופן‬ ‫באחד מימי הקיץ של שנת ‪ ,1963‬ברכבת לברלין‪ .‬אך ראשיתו האמיתית‬ ‫היתה באחד הבקרים‪ ,‬בראשית האביב של שנת ‪ ,1943‬כאשר שנים מחברי‬ ‫המחתרת הפולנית הבריחו נער יהודי בן חמש־עשרה לביקתת־העץ שלי‬ ‫בבתי־המלאכה המזרחיים לתיקץ רכבות‪ ,‬שבעיר לבוב‪.‬‬ ‫עודני זוכר כיצד בראה אולק‪ ,‬בעת שראיתיו לראשונה‪ .‬הוא נראה‬ ‫מבועת עד מאוד* עיניו הכחולות היו קרועות מפחד‪ .‬שעדו היה אדמדם‬ ‫ושפתיו דקות‪ ,‬ועורו היה מכורכם‪ .‬הפולנים אמרו כי אולק עשה את‬ ‫השבועות האחרונים במחבוא׳ במרתף אפל‪ .‬היה זה היום הראשון בו חזר‬ ‫וראה אור־שמש‪ .‬הוא היה השריד היחיד מכל האוכלוסיה היהודית של‬ ‫חודורוב‪ ,‬עיירה בגליציה שהושמדה כליל על־ידי הנאצים‪ .‬שלושת אלפים‬ ‫גברים‪ ,‬נשים וילדים נרצחו‪ ,‬ודק אולק נותר בחיים‪ .‬אחד השכנים הנוצריים‬ ‫הצילהו‪ ,‬והסתירו מאחרי ערימת פחמים במרתפו‪.‬‬ ‫עתה חזר הגיסטאפו וערך חיפושים בכל הבתים‪ .‬השכנים מסרו את‬ ‫אולק לידי המחתרת‪ .‬הם מסרו בידיו את מיסמכי־הזיהוי המזוייפים של‬ ‫נער פולני נוצרי‪ ,‬אך אמרו שלא יוכלו לעשות יותר מזאת‪ .‬החזקתי את‬ ‫אולק בביקתתי במשך ימים אחדים‪ ,‬ודיברתי עם מנהלה של חברת בנייה‬ ‫בתוככי בית־המלאכה‪ .‬הסברתי כי אולק הוא ילד פולני שאיבד את הוריו‪.‬‬ ‫המנהל הסכים לקחת את אולק בתורת שולייה‪ ,‬כך שיאכל בקאנטינה‬ ‫ויהיה לו מקום בו יוכל לישון‪ .‬לפני צאת אולק את ביקתתי הבהרתי לו‬ ‫כי יהיה עליו להיזהר ביותר‪ ,‬אם רוצה הוא להיוותר בחיים‪.‬‬ ‫״אסור לך לספר ל אי ש כי אתה יהודי״‪ ,‬אמרתי‪.‬‬ ‫״אף לא ליהודים?״ שאל‪.‬‬ ‫״לא‪ .‬אף לא ליהודים‪ .‬ואל תתיידד עם האסירים היהודיים העובדים‬ ‫בקרפיפי הרכבת‪ .‬מבטיח?״‬

‫‪166‬‬

‫ה ב א דון הז קן לא י כו ל הי ה ל ש כו ח‬ ‫והוא הבטיח‪.‬‬ ‫אולק נותר בחיים לאחד המלחמה‪ .‬חזרתי וראיתיו בשנת ‪ ,1946‬בלינץ ז‬ ‫הוא המתין שם‪ ,‬כדי להצטרף לאחד המשלוחים הבלתי־ליגאליים לארץ־‬ ‫ישראל‪ .‬שלוש שנים לאחר מכן‪ ,‬כאשר ביקרתי לראשונה בישראל‪ ,‬שמעתי‬ ‫כי אולק הצטרף לקיבה לוחמי הגיטאות‪ ,‬בקידבת חיפה‪ ,‬ונסעתי שמה‬ ‫כדי לבקר אצלו‪.‬‬ ‫מאז נע שינו ידידים‪ .‬בנסיעותי לישראל מבלה אני תמיד שעות אחדות‬ ‫או יום בקיבוץ שלו‪ .‬הוא חזר ואימץ לעצמו את שכדמשפחתו הקודם‪,‬‬ ‫והוא קרוי יצחק שטרנברג‪ .‬הוא נבחר לשמש מזכיר הקיבוץ‪ .‬נ שוי‪ ,‬ויש‬ ‫לו שני ילדים בריאים‪ .‬שוב אין הוא דומה לאותו נער מבוהל שבא‬ ‫לביקתתי בשנת ‪.1943‬‬ ‫באפריל ‪ 1964‬הז מינני לבוא לקיבוץ שלו‪ ,‬כדי לספר לחבריו משהו‬ ‫על עבודתי‪ .‬לאחר השיחה נקראתי לטלפון‪ .‬איש בשם היינץ יעקב‪ ,‬שהיה‬ ‫חבר אחד הקיבוצים הסמוכים׳ שמע כי אני נמצא בקיבוץ זה‪ ,‬וביקש ממני‬ ‫לשוחח עמו‪ .‬העניין חשוב ביותר — האוכל לבוא לקיבוצו מייד ז‬ ‫היינץ יעקב סיפר לי כי נולד בגרמניה ועלה ארצה עם הוריו בשנת‬ ‫‪ .1933‬הוא בלונדי‪ ,‬כחול־עיניים‪ ,‬ונראה גרמני ביותר‪ .‬הוא שזוף שזפון‬ ‫עמוק ! ויש לו ידיים חזקות ותנועות איטיות‪ ,‬כאיכר של ממש‪ .‬בסוף שנת‬ ‫‪ 1963‬נסע לגרמניה‪ .‬היתה זו נסיעתו הראשונה לארץ לידתו! הוא נסע‬ ‫שמה כדי לבדוק את תביעת הפיצויים של משפחתו‪ ,‬על רכוש שנלקח‬ ‫על־ידי הנאצים‪ .‬ברכבת לברלין מצא את עצמו בחברת גרמני גבוה‪,‬‬ ‫אציל־מראה‪ ,‬שהיה אז כבן שבעים שנה‪ .‬הם החלו לשוחח‪ .‬הגרמני שאל‬ ‫את יעקב מהיכן הוא‪ .‬משאמר יעקב כי הוא מישראל‪ ,‬נראה הגרמני מופתע‪,‬‬ ‫ושבע־דצון‪.‬‬ ‫״אין אתה נראה כיהודי‪ ,‬הר יעקב״‪ .‬הגרמני הקשיש הציג את עצמו‬ ‫כבארון אוורט פון פרייטאג־לורינגהופן‪.‬‬ ‫יעקב צחק‪ .‬״רבים מהישראלים הצעירים שלנו אינם נ ר אי ם כיהודים‪,‬‬ ‫אם לכך כוונתך‪ .‬רוב הילדים בקיבוץ שלנו בלונדים וכחולי־עין — כמו‬ ‫ילדים מסקאנדינאביה או מטכסאס‪ .‬אך הם ח שי ם עצמם יהודים — וזה‬ ‫מה שחשוב״‪.‬‬ ‫הבאדון הניע ראשו‪ ,‬כמסכים עמו‪ .‬הוא אמר כי מעולם לא פגש קודם‬ ‫לכן בישראלי! הוא בילה את רוב ימיו בבדידות‪ ,‬בנאות־הכפר‪ .‬הוא גדל‬ ‫בחווה פיאודאלית השייכת למשפחתו בלאטביה‪ .‬היה זה‪ ,‬כמובן‪ ,‬לפני‬ ‫שהבולשביקים באו והחרימו את הרכוש העיקרי‪ .‬הבארון הכיר יהודים‬

‫‪167‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בינינו‬

‫רבים בריגה‪ .‬הוא אמר כי היו אלה האנשים המתורבתים ביותר בעיר‪,‬‬ ‫ואהבו אדריכלות‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬ואמנויות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1919‬נמלט הבארון לגרמניה‪ ,‬מקום שם ידש לאחד מכן שתי‬ ‫אחוזות‪ ,‬במזרח פרוסיה‪ .‬הוא ניהל את האחוזות׳ בגדודנא ובמיראקובו‪,‬‬ ‫עד שנת ‪ .1945‬אז באו לשם שוב הרוםים־רודפיו‪.‬‬ ‫הם שוחחו על כל העניינים הללו‪ ,‬כיצד ברחו שניהם‪ ,‬הבאדון הגרמני‬ ‫מן הרוסים והיהודי הגרמני מן הגרמנים‪ .‬הבאדון סיפר ליעקב כי אחיו‬ ‫היה קצין בצבא הקייזד‪ ,‬ולאחר מכן בוורמאכט‪.‬‬ ‫״הכלל במשפחתנו‪ ,‬מזה מאות בשנים‪ ,‬היד‪ .‬כי הבן הבכור יורש את‬ ‫האחוזות ואת ניהולן‪ ,‬ועל האחרים לשרת בצבא‪ .‬אחי היה נאציונאל‬ ‫סוציאליסטי נלהב‪ ,‬לפני שהיטלד עלה לשלטון‪ .‬כקצינים רבים אחרים‪,‬‬ ‫הוא חש עצמו מושפל לאחד מלחמת העולם הראשונה‪ .‬הוא היה סבור‬ ‫כי הנציונאל סוציאליסטים יחזרו ויקימו את גרמניה הגדולה‪...‬״‬ ‫הבארון הניע בכתפיו‪ ,‬כמשלים עם מהלך העניינים‪ .‬״אחי המסכן —‬ ‫עד מהרה נפקחו עיניו‪ .‬כאשר ראה את אשר עשה ה‪ .0.0‬לפני המלחמה‪,‬‬ ‫ובעת המלחמה‪ ,‬נעשה אחי אוייב־בפועל של המישטד‪ .‬הוא היה אחד‬ ‫הפאטדיוטים שקמו נגד היטלר ב־‪ 20‬ביולי ‪ .1944‬האם יודע אתה ‪..‬על‬ ‫נסיוךנפל זה ז״‬ ‫היינץ יעקב הניע בראשו‪ ,‬לאות הן‪ .‬הוא תהה מדוע אריסטוקראט‬ ‫קשיש זה‪ ,‬שבדור היה כי אין הוא מרבה כרגיל בדברים‪ ,‬מספר כל זאת‬ ‫לזר שאותו פגש באקראי ברכבת‪.‬‬ ‫״אחי השיג את חומר־הנפץ לפצצה של הרוזן שטאופנברג‪ .‬יודע אתה‬ ‫את אשר אירע‪ .‬אחי איבד את עצמו לדעת‪ .‬אולי היה זה טוב יותר —‬ ‫אחרת היו תולים אותו בכלא פלצנזיי שבברלין‪ .‬אני עצמי נאסרתי על־‬ ‫ידי הגיסטאפו בברלין‪ ,‬ועשיתי חודשים אחדים בבית־הכלא שבאלכסנדר־‬ ‫פלאץ‪ ,‬אולם שוחררתי כתוצאה מהתערבות של ידידי‪ ,‬נאצי רט־מעלה‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה‪ ,‬צריך הייתי להסתתר שוב‪ ,‬כאשר הדוסים החלו לחפש‬ ‫אחדי‪ .‬קצין פולני‪ ,‬אשד היה כלוא במחנה־הריכוז שטוטהוף ליד דאנציג‪,‬‬ ‫הציל את חיי‪ .‬הכל מוזר ביותר‪ ,‬הלא כן? בספטמבר ‪ 1945‬הצלחתי להשיג‬ ‫מיסמכים מזוייפים‪ ,‬ובסופו של דבר הגעתי למקום קטן במדינת הסה‪ ,‬שבו‬ ‫מתגוררת אחותי האלמנה‪ .‬עתה מנהל אבי חווה קטנה‪ .‬אין בכך רבותא‪,‬‬ ‫אך החקלאות היא התחום היחיד שאני יודע בו משהו״‪.‬‬ ‫הבארון רכן לעבר בן־שיחו‪ .‬״הר יעקב‪ ,‬אין אני מאמין במקריות‪ .‬גם‬ ‫אתה לא היית מאמין בד״ אילו היית חי את חיי‪ .‬אין זו מקריות בלבד‪,‬‬ ‫שאתה ואני נפג שנו כאן בתא זה‪ .‬כמעט שאיני יוצא מחוותי‪ ,‬בימים אלה‪.‬‬

‫‪168‬‬

‫ה ב א רון הז קן לא י כו ל חי ח ל ש כו ח‬ ‫אתה היהודי הראשון שפגשתי בו מזח שנים‪ .‬אני יודע אילו דברים‬ ‫נוראים ע שינו אנו‪ ,‬הגרמנים‪ ,‬ליהודים‪ ,‬משום שראיתים ב מדעיני‪ .‬ראיתי‬ ‫אותם רוצחים נשים חפות־מפשע‪ ...‬עד היום‪ ,‬לא דיברתי על כך עם נפש‬ ‫חיה‪ ,‬אך עדיין רואה אני דברים אלה בחלומות־הביעותים שלי‪ .‬איני יכול‬ ‫לשכוח את סודי‪ ,‬ואיני רוצה לקחתו עמי אלי־קבר‪...‬״‬ ‫הוא כיסה את עיניו בידיו‪ .‬״עדיין יכול אני לראות את האשד‪ ,‬היהודייה‬ ‫שעבדה בחוותי במיראקובו‪ .‬גברת תרבותית ביותר‪ ,‬מפראג‪ .‬וזוכר אני‬ ‫את האשד‪ .‬הצעידה מבודאפסט‪ ,‬שהיתה רופאה׳ ושהקימה בית־חולים ארעי‬ ‫בבית־הספר הקטן שבגדודנא‪ .‬היא היתד‪ .‬בת שלושים לכל היותר‪ .‬נאה‬ ‫ביותר‪ .‬אמרתי שאנסה להסתירה‪ ,‬ואולי יהיה לה אחר כך סיכוי להימלט‪.‬‬ ‫היא אמרח תודה רבה‪ ,‬אך היא רוצה להישאר עם החולים שלה‪ .‬בסופו‬ ‫של דבר‪ ,‬רצחוה יחד אתם‪ .‬אני ד ע ה להאמין כי לפחות אחדים מהם ניצלו‪,‬‬ ‫ואילו היו בידי מעניהם הייתי רע ה מאד לעזור להם״‪.‬‬ ‫הבארון הישיר מבטו‪ ,‬ואמר ליעקב‪ :‬״אנא‪ ,‬תן לי את מענך‪ .‬איני יכול‬ ‫לשוחח על כך היום‪ .‬אבל אכתוב אליך"‪.‬‬ ‫עתה י שבנו בגן קטן‪ ,‬מוקפים בפרדסי הקיבוץ — שטרנברג‪ ,‬היינץ‬ ‫יעקב ואני‪ .‬יעקב מסר לידי את מכתביו של הבארון פרייטאג־לורינגהופן‪.‬‬ ‫״כל הסיפור מצוי במכתבים אלה‪ .‬אנו מתכתבים זה עם זה ברציפות‪.‬‬ ‫מבץ אתה‪ ,‬כאשר הוא החל לדבר על ״הדברים הנוראים״‪ ,‬כפי שכינה‬ ‫אותם‪ ,‬חשבתי באורח אוטומאטי עליך‪ .‬אמדתי לבארון‪ :‬״יתכן שיהיה בכך‬ ‫משום ערך כלשהו לשמעון ויזנטל״‪ ,‬וסיפרתי לו על מפעלך‪ .‬הבארון‬ ‫נראה מופתע‪ ,‬ואמר‪ :‬״עתה יודע אני כי אין זה צירוף־מקרים‪ .‬אחד‬ ‫ממחנות־העבודה‪ ,‬שבו נתרחשו כמה מן הדברים הגרועים ביותר‪ ,‬קרוי‬ ‫ויזנטל‪ ,‬כפר קטן ליד תורן‪ .‬מבקש אני ממך כי תתקשר עם איש זה‪,‬‬ ‫ויזנטל‪ ,‬ותמסור לו את החומר״‪.‬״‬ ‫אותו הלילה לא עצמתי עין‪ .‬בח ח שרד שקט מוחלט‪ .‬בעד החלון הפתוח‬ ‫של חדר־האורחים הקטן שבו ניצבה מיטתי‪ ,‬חדר ניחוחה של ישראל —‬ ‫תערובת של תפרחת הדרים ופרחים‪ ,‬שאוכל לזהותה גם כ שעיני עצומות‪.‬‬ ‫קראתי וחזרתי וקראתי במכתביו של האריסטוקראט הגרמני הקשיש‪,‬‬ ‫מכתבים שהכילו את מה שהוא כינה ״סודו הנורא״‪ .‬הגרוע מכל הוא‪,‬‬ ‫כי יתכן שלא היה מספר את אשד סיפר אלמלא פגש ביהודי צעיר‪ ,‬והלה‬ ‫מצא חן בעיניו‪ .‬תכופות תוהה אני‪ ,‬כמה סודות אחרים נותרו ללא־גילוי‪.‬‬ ‫באחד מימי נובמבר ‪ 1944‬הגיע משלוח של ‪ 2,800‬נשים יהודיות‬

‫‪169‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בינינו‬

‫בקרונות־בקד לתחנת הרכבת של מידאקובו‪ ,‬ליד תורן שבפולין‪ .‬מנהל‬ ‫התחנה‪ ,‬איש בשם זאכאדק‪ ,‬שנותד עדיין במיראקובו‪ ,‬היטיב לזכור את‬ ‫הפרשה‪ ,‬ולאחר מכן סיפר עליה לבאדון פרייטאג־לורינגהופן‪ .‬הנשים היו‬ ‫תשושות ומצומקות‪ .‬אחדות מהן היו על סף המוות‪ .‬מסען היה ארוך ונורא‪.‬‬ ‫רובן באו מהונגריה‪ ,‬אחרות היו מפולין‪ ,‬מצ׳כוסלובאקיה‪ ,‬מרומניה‪,‬‬ ‫מהולאנד‪ ,‬מאוסטריה ומצרפת‪ .‬הן היו כבר קודם לכן במחנות־ריכוז‬ ‫בלאטביה ובליטא‪ ,‬ולאחר מכן הובאו במעבדות קטנות שחצו את הים‬ ‫הבאלטי לדאנציג‪ ,‬ומשם למחנה־הריכוז שטוטהוף‪ .‬לאחר מכן נשלחו‬ ‫למיראקובו‪ .‬מן התחנה הובאו לחווה גדולה ליד גדודנא‪ ,‬במרחק של‬ ‫כשני קילומטרים — חווה שאז השתייכה לבארון‪.‬‬ ‫הנשים נלקחו לאדבעה מחנוודעבודה ‪ :‬מאלוון‪ ,‬שליד שטראסברג?‬ ‫גדודנא‪ ,‬שליד תורן? שירוקופאם‪ ,‬שליד קולם? וויזנטל‪ ,‬שליד תורן‪ .‬בראש‬ ‫הקבוצה עמד ‪ .0.0‬אוברשטורמפירר (סגן) אהלה‪ .‬בגרודנא נצטוו הנשים‬ ‫לחפור חפירות אנטי־טאנקיות‪ .‬הן שכנו באוהלים שפונו על־ידי חברי‬ ‫ה״היטלריוגנד״ (תנועת־הנוער של היטלד) אשר עסקו בחפירות באותו‬ ‫האיזור‪ .‬נשים אחדות נשלחו לעבוד בחוות שמסביב‪ .‬כ־‪ 135‬מביניהן נשלחו‬ ‫י‬ ‫לאחוזותי‪ ,‬ועבדו באורוות‪ ,‬או עסקו באיסוף תפוחי־אדמה בשדות‪.‬‬ ‫לרוב הנשים כמעט לא היו בגדים כלשהם‪ ,‬בעת הגיען‪ .‬רבות מהן‬ ‫כיסו את מערומיהן בשתי שמיכות־צבא מהוהות ז האחת מעל שכמן‪,‬‬ ‫והאחרת מסביב לירכיהן‪ ,‬כחצאית‪ .‬הן היו כד‪ ,‬רעבות‪ ,‬עד כי רצו לשדות‬ ‫ואכלו מן העלים של סלק־הסוכד‪ .‬נשים שהיו חלשות מכדי לעבוד נהרגו‬ ‫על־ידי אנשי ד‪ .0.0,‬שהיו מנחיתים באלותיהם מהלומות בעורפן‪ .‬מפקד‬ ‫ה‪.0‬ס‪ .‬אד‪,‬לה אמר לי לאחר מכן כי זוהי שיטה יעילה ביותר‪ .‬הוא אמד‪:‬‬ ‫״שום בדיקה שלאחר־המוות לא תוכל לגלות אי־פעם את סיבת המוות״‪.‬‬ ‫רצח הנשים היה נעשה בחצי־אי קטן שבים גרודנא‪ .‬הן הושלכו על־ידי‬ ‫נשים אחדות לקבר־ד‪,‬מונים‪ ,‬ובסופו של דבר נרצחו גם נשים אלה‪ .‬מדי‬ ‫יום ביומו ציווה אחלה על רציחתן של ‪ 8‬עד ‪ 20‬נשים‪ .‬ב*‪ 16‬או ב־‪17‬‬ ‫בינואר ‪ 1945‬נרצחו ‪ 118‬נשים — וחיה זה זמן קצר בלבד לפני הגיע‬ ‫הרוסים‪ .‬באותה העת נולד ילד לאחת הנשים‪ .‬ניסיתי להצילו‪ ,‬בסיועם‬ ‫של שני פועלים פולניים‪ .‬הדבר לא עלה בידי‪ .‬אהלה מצא את האם ואת‬ ‫בנה‪ .‬ראיתי במו עיני כיצד הרג את האם ואת ילדה בעת ובעונה אחת ‪. . .‬‬ ‫וכך נמשך לו תיאור־חזוועות הזה‪ .‬אחת הנשים נצטוותה לכרוע ברך‬ ‫במשך שעתיים‪ ,‬על הנהר הקפוא‪ ,‬״עד שברכיה נצמדו לקרח‪ ,‬ללא־הפרד״‪.‬‬ ‫השומרים היו גרמנים ואוקראינים‪ .‬ד‪,‬באדון כינה אותם ״האספסוף‬ ‫המזוהם ביותר שניתן להעלות כמותו על הדעת״‪ .‬הם חלקו את הנשים‬

‫‪170‬‬

‫ה ב א רון הז קן לא י כו ל היד‪ .‬ל ש כו ח‬ ‫בקתות רוביהם‪ .‬כאשר אשד‪ .‬איחדה במקרה‪ ,‬דקות אחדות‪ ,‬לעבודה‪ ,‬היו‬ ‫ממציאים ״סוגים שונים של הענשה סאדיסטית״‪ .‬ובדומה למצבי־זוועה‬ ‫אחרים‪ ,‬היו גם גילויי גבורה‪ ,‬כגון זה של הרופאה‪.‬‬ ‫הבארון פרייטאג־לורינגהופן הסתיר שתי בשים אחדות בביתו ז תופרת‬ ‫מבודאפסט ואשה מפראג‪ ,‬אשתו של פרוון‪ .‬מנהל־העבודה הפולני שלו‬ ‫הסתיר נערה יהודיה צעירה מלודז‪ /‬שהיתד‪ .‬בת תשע־עשרה‪ .‬עשד נשים‬ ‫עבדו באורוות‪ ,‬מקום שם טיפלו בבעלי־החיים הצעירים יותר‪ .‬הבארון‬ ‫הודה לתת להן חלב ותפוחי־אדמה‪ ,‬אף שידע כי הדבר נאסר על־ידי אהלה‬ ‫בתכלית האיסור‪ .‬אחת האסירות‪ ,‬אשתו של בעל־טחנה ליד פראג‪ ,‬מסרה‬ ‫לידיו רשימה שהכילה חמש מאות שמות של אסירות‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬כאשד‬ ‫פדייטאג־לורינגהופן חי בפולין בשם מושאל‪ ,‬ערך אצלו חייל רוסי חיפוש‪,‬‬ ‫נטל ממנו את הרשימה‪ ,‬וקרעה לגזרים‪.‬‬ ‫ב־‪ 18‬בינואר ‪ 1945‬גורשו הנשים שנותרו במקום‪ .‬לפי השמועה‪,‬‬ ‫הן נלקחו לדאנציג‪ ,‬מקום שם נדחפו לתוך הים‪ ...‬יש דברים רבים‬ ‫אחדים שראיתי במרעיני‪ ,‬ושאני מוכן להעיד עליהם‪ .‬ז ו הי‬ ‫ה א מ ת‪ .‬הלוואי והייתי יכול לגלות האם מי מהנשים נותרה בחיים<‬ ‫ואני מאחל לכולן כל טוב עלי־אדמות‪.‬‬ ‫הינחתי מיידי את מכתביו של הבארון‪ .‬באתי לכאן כדי לבקר אצל ידיד‬ ‫צעיר‪ ,‬לראות את הילדים ואת הפרדסים שבקיבוץ‪ .‬ואף כאן לא יכולתי‬ ‫להימלט מן העבר‪.‬‬ ‫נתעוררו אצלי שתי שאלות‪ .‬ראשית‪ ,‬האם אחלה נותר בחיים‪ ,‬והאם‬ ‫נמצאנו? שנית׳ היהיה הבאתן פרייטאג־לורינגהופן מוכן להיצמד לסיפורו‬ ‫בביודהמשפט ו פעמים רבות נתקלתי בעדים שסירבו לדבר בפני שופט או‬ ‫תובע מחוזי‪ .‬תכופות אין מתייחסים לעדותו של עד יחיד כמספקת‪ ,‬כדי‬ ‫להעמיד מישהו לדין‪ ,‬אך הבארון יהיה עד משכנע ביותר‪ .‬אין לו מניע‬ ‫אישי למתךעדות‪ ,‬פרט לעשיית הצדק! אין הוא י הודיו הוא לא הכיר‬ ‫קודם לכן את האיש אותו הוא מאשים‪ .‬אין זה עניין שבו איש אחד‬ ‫מאשים‪ ,‬ואיש אחד מתגונן‪ .‬העקרון הישן־נושן של ‪ !60‬נתק ‪ 10‬ל‪ )1!1‬מ‪1‬‬ ‫(כאשד אתה בספק — גזור לטובת הנאשם) לא יוכל לחול במקרה זה‪.‬‬ ‫אהלה היה ‪ .0.0‬אוברשטורמפידד במחנדרדיכוז‪ .‬ידוע היה לכל כי אנשים‬ ‫מעין אלה לא בילו את זמנם בכתיבת שירה‪ ,‬או במשחקי שחמט‪ .‬את‬ ‫האריסטוקראט הגרמני הקשיש אי־אפשר היה להאשים בדעה־קדומה לטובת‬ ‫הנאשם‪ .‬הפשעים נתבצעו על אדמת אחוזתו‪ .‬הוא היה עד־ראייה‪.‬‬ ‫הינחתי את המכתבים בתיקי‪ .‬אם נוכל לגלות את אהלח‪ ,‬יתכן שהתביעה‬ ‫נגדו תהיה מבוססת ומוצקת‪.‬‬

‫‪171‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בינינו‬

‫לאחד שובי מישראל ביקשתי ממיכאל לינגנס‪ ,‬אחד מעמיתי־לעבודה‬ ‫בווינה‪ ,‬להתקשר עם הבארון‪ .‬אמו של לינגנם‪ ,‬נוצרייה‪ ,‬כלתו של מפקד‬ ‫משטרת קלן‪ ,‬נשלחה לאושוויץ משום שסייעה ליהודים‪ .‬עתה משמשת‬ ‫היא כנשיאה של ועדת אושוויץ‪.‬‬ ‫לינגנס שוחח עם הבארון פרייטאג־לורינגהופן‪ ,‬ולאחר מכן נסעה‬ ‫מרת לינגנס להיפגש עם הקשיש‪ .‬הלה הסכים מייד להעיד בבית־המשפש‪.‬‬ ‫הוא אמר כי אין זאת אלא חובתו‪ .‬אין הוא רוצה למות כשנטל נורא כזה‬ ‫רובץ על מצפונו‪ .‬הוא כתב למכון ההיסטורי היהודי בווארשה וביקש‬ ‫מיסמכים או שמות של עדים‪ ,‬אך לא יכול היה למצוא דבד‪ .‬בקשה דומה‬ ‫נשלחה למשטרת ישראל‪ ,‬וגם משם הגיעה תשובה שלילית‪ .‬אף המומחים‬ ‫הישראליים לפשעי הנאצים לא שמעו מעולם על דצח־ההמונים של ‪1,500‬‬ ‫הנשים בגרודנא‪ .‬כתבנו דיךוח שבון‪ ,‬ו שיגרנוהו למוסד הגרמני המרכזי‬ ‫לעשיית־צדק‪ ,‬בלודוויגסבודג‪.‬‬ ‫על התובע ריקרל הוטל הטיפול בעניין‪ .‬כיוון שהנשים באו ממחנה‬ ‫שטוטהוף‪ ,‬החל בעבודתו בחיפוש שמותיהם של השומרים שם‪ .‬ברשימה‬ ‫הופיע שמו של האוברשטודמפירר פאול אהלה‪ .‬נסתבר כי אהלה מתגירר‬ ‫עתה בקיל‪ ,‬שם הוא עובד כמכונאי‪ .‬איש מהמקום לא ידע על עברו‪.‬‬ ‫״מה שמדאיג אותי בקשר לפרשה זו הוא כי לא ידענו דבר על*‬ ‫אודותיה״‪ ,‬אמר דיקרל‪ .‬״אלמלא היית מודיע לנו על כך‪ ,‬הבאדון עלול‬ ‫היה ללכת לעולמו מבלי לגלות את סודו״‪ .‬אמדתי לו כי גם בפולין‬ ‫ובישראל‪ ,‬התיקים בדבר מעשי־הזוועה הנאציים לא גילו דבד‪.‬‬ ‫״אתקשר עם הבארון פרייטאג־לורינגהופך‪ ,‬אמר דיקרל‪ .‬״מה שהוא‬ ‫כותב במכתביו ליעקב יחשב בביורמשפט דק כ״מידע״‪ .‬כדי לעצור בעד‬ ‫תחולתו של חוק ההתיישנות זקוקים אגו להצהרה־בשבועה מטעם הבארון‪.‬‬ ‫אנסה למצוא תצלום של אחלה‪ .‬אם הבאדץ יוכל לזהותו‪ ,‬אזי העניין מבוסס״‪.‬‬ ‫פרייטאג־לורינגהופן העיד שבועות אחדים לאחר מכן‪ ,‬ואישר כל מה‬ ‫שכלל במכתביו‪ .‬התיק נשלח לפרקליט המחוז בקיל‪ ,‬שם נאסר מי שהיה‬ ‫‪ .0.0‬אוברשטורמפירר פאול אהלה‪ .‬הוא לא ניסה להכחיש את פשעיו‪ .‬הוא‬ ‫היה מועמד לדין‪ ,‬ואני מאמין כי היה יוצא חייב‪ ,‬אלמלא מת בבית־הסוהר‪.‬‬ ‫בנובמבר ‪ ,1965‬עשרים שנה לאחר מעשי־הפשע שנתבצעו במזרח‬ ‫פרוסיה‪ ,‬הודיעו השלטונות הפולניים כי הם מצאו את ״קבר־ההמונים בחצי*‬ ‫האי הקטן שבים גדודנא״‪ ,‬שהבארון פדייטאג־לודינגהופן תיארו נאמנות‪.‬‬

‫‪172‬‬

‫פרק שנים עשר‬

‫שידוך לד״ר באבור‬

‫בימים אלה באים אלי אנשים ומביאים עמם בעיות שונות ומשונות‬ ‫הקשורות במישטר הנאצי‪ .‬הם מתייחסים אלי כאל ״רופא כללי״‪ -‬המסוגל‬ ‫לרפא את כל המחלות — לפחות בכל הנוגע לאלה הנובעות מאותן שנים‬ ‫אפלות‪ ,‬שאיש אינו אוהב להיזכר בהן‪ .‬תכופות יש להם מושג מעורפל‬ ‫בלבד לגבי טיב עבודתי‪ .‬הם קראו משהו בעתון‪ ,‬הם זוכרים את שמי‪,‬‬ ‫הם מקווים כי אוכל לסייע להם‪ ,‬לייעץ להם‪ ,‬להגן עליהם‪ .‬הם יודעים כי‬ ‫לא אסגירם לאיש‪ .‬פרשתו של הד״ר קאדל באבוד היא דוגמה אופיינית‪.‬‬ ‫יתכן שלעולם לא הייתי שומע עליה‪ ,‬אלמלא אשה אחת‪ ,‬בעיר אוסטרית‪,‬‬ ‫אשר לא פגשה בי מעולם‪ ,‬שקראה משהו בקשר לוויזנטל בעתון‪ ,‬ואמרה‬ ‫לבתה לגשת ולהתייעץ עמי‪.‬‬ ‫בעייתה של הנערה התעודדה חודשים אחדים קודם לכן‪ .‬אקרא לה‬ ‫רות׳ אף כי אין זה שמה הנכון? היא מוסיפה עדיין לחיות באוסטריה‪.‬‬ ‫רות היתד‪ .‬כבת עשרים וחמש‪ ,‬כאשד פגשתיה בסוף שנת ‪ ,1963‬צעירה‬ ‫ונאה ומלאת־חיים — שיער שחור‪ ,‬עיניים חולמניות וגיזדה שהאוסטרים‬ ‫מכנים אותה ברוב־נימוס ״פולשלאנק״ (רזה־מלאה)‪ .‬רות סיפרה לי כי‬ ‫היא ״רומאנטית ללא־תקנה״‪ ,‬הסבורה כי החיים חייבים להיות בבחינת‬ ‫הרפתקה מרגשת‪ .‬לאחר מכן הודתה בגילוי־לב כי כל העניין החל משום‬ ‫שהיא חיפשה לעצמה שמץ התרגשות — משהו שנעדר בעיר האוסטרית‬ ‫הקטנה‪ ,‬שבה חיתה בחברת אמה‪ .‬עבודודהמ שרד שלה שיעממה אותה‪,‬‬ ‫וכן שיעממוח הצעירים שעמם נפגשה במסיבות שנערכו לעתים נדירות‪.‬‬ ‫שנתיים קודם לכן ערכה ביקור אצל אחיה‪ ,‬שהיה מהנדס בקניה‪ .‬הוא‬ ‫הובילה במסעות־סאפארי בג׳ונגל‪ .‬היא נהגתה ממסעות אלה הנאה מרובה ‪:‬‬ ‫מהרחשים המחרים שביער‪ ,‬מן החיות‪ ,‬מן האווירה ומן המסתורין‪ .‬כאשר‬ ‫חזרה לאוסטריה‪ ,‬כתום שלושת החודשים‪ ,‬נראו לה החיים בעיר־מולדתה‬ ‫כה משעממים וחדגוניים‪ ,‬עד כי לא יכלה לשאתם עוד‪ ,‬והשיגרה במשרד‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫נדאתה בעיניה גרועה משהיתה‪ .‬כאשר הדפיסה את המבתב העשרים־‬ ‫וארבעה או העשרים־וחמישה הפותח במלים‪ :‬״אדון נכבה אנו מתכבדים‬ ‫להודיעך‪...‬״ חשה כמעט בחילה פיסית כלפי מכונת־הכתיבה שלה‪ .‬זה‬ ‫היה הלך־רוחה בעת שביום א׳ סגרירי אחד קראה מודעה במדור ״שידוכים״‬ ‫שב״קוריר״ הווינאי‪ .‬וזו לשון המודעה‪:‬‬ ‫רופא‪ ,42 ,‬משרה מצויינת מעבר־לים‪ ,‬רוצה להתכתב עם נערה‬ ‫נחמדה‪ .‬המטרה‪ :‬ני שואין‪ .‬לכתוב לתא מספר‪...‬‬ ‫״ידעתי מייד כי ‪,‬מעבד לים׳ פירושו אפריקה״‪ ,‬אמדה לי דות‪ .‬״איני‬ ‫יכולה להסביר זאת במדוייק ‪ :‬היה זה יותר מאשר אינטואיציה — חשתי‬ ‫זאת ממש‪ .‬אמרתי לאמי כי אני מתכוונת להשיב על המודעה‪ ,‬והיא צחקה‪.‬‬ ‫אמא מכירה אותי יפה‪ .‬אולם היא היתה סבורה שאין כל רע בכתיבת‬ ‫מכתב‪, ,‬כל עוד אין את מצפה לתשובה‪ .,‬אמא אינה אופטימיסטית מושבעת‪.‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬כתבתי את המכתב ו שיגדתיו ביום ב׳ בבוקר‪ ,‬בדרכי למשרד‪,‬‬ ‫וחשבתי על כך במשך ימים אחדים‪ .‬אולם לא הגיע כל מענה‪ ,‬ממש כפי‬ ‫שאמא חזתה מראש‪ ,‬ולאחר זמךמה שכחתי את כל הפרשה״‪.‬‬ ‫אולם שלושה שבועות לאחר מכן הגיע מכתב על שמה‪ .‬היה זה מן‬ ‫המהנדס המדופלם באבוד‪ ,‬בווינה‪.‬‬ ‫באבוד כתב בסיגנון אדיב‪ ,‬מיושן‪ .‬הוא אמר כי קרא את מכתבה‬ ‫בתשומת־לב‪ ,‬וברצונו לזכות בעונג של פגישה עמה‪ .‬ברצונו לספר לה‬ ‫הכל על אודות בנו קארל‪ ,‬שהוא רופא ידוע באדים אבבה‪ .‬קארל עושה‬ ‫חיל‪ .‬בין החולים הנתונים לטיפולו ני תן למנות אחדים מבני משפחת‬ ‫הקיסר היילה סילאסי‪.‬‬ ‫״שוחחתי עם אמא על העניין״‪ ,‬אמדה לי רות‪ .‬״החלטנו שאין כל רע‬ ‫בשיחה עם איש זקן ואדיב זה‪ .‬לא התייחסתי אליו‪ ,‬כמובן‪ ,‬כאל חמי*‬ ‫לעתיד‪ .‬היה בזה עדיין משום הבדיחה‪ .‬הנערות במשרד אמדו‪, :‬היזחדי‪,‬‬ ‫רות‪ .‬תוך שנה יהיה לך בעל‪ ,‬ובית גדול באדיס אבבה‪ ,‬ותריסרי משרתים‬ ‫ומכוניות‪ .‬תוזמני לסעוד עם הקיסר‪ ,‬נערה בת־מזל שכמותך!׳ והכל צחקו‪.‬‬ ‫הם ידעו כי אין אבי בת־מזלז התאהבתי כבר קודם־לכן — אך תמיד‬ ‫התאהבתי בגברים הבלתי־מתאימים‪ .‬היו שהיו כבר מאוהבים בנערה‬ ‫אחרת‪ ,‬והיו שהיו כבד נשואים״‪.‬‬ ‫בשבוע שלאחר מכן ערך אצלה האדון המהנדס באבוד ביקור‪ .‬היה זה‬ ‫גבר קשיש‪ ,‬בעל קסם שליו‪ ,‬בדומה למכתבו‪ .‬הוא נראה שבע־דצון ביותר‬ ‫בראותו את רות‪ ,‬וחלק לה מחמאה‪ .‬הוא אמר כי קיבל עדימה ״כזו״ של‬ ‫מכתבים — והוא העלה את כף־ידו לגובה של ‪0 15‬״מ מעל לשולחן —‬ ‫אך מכתבה מצא חן בעניו יותר מכל האחרים‪ .‬ובאבירות וינאית אופייני ת‬

‫‪174‬‬

‫שי דו ך ל ד״ ר ב א בו ד‬ ‫הוסיף‪, :‬ואוכל לומר כי א ת ממאת חן בעיני עוד יותד ממכתבך״‪.‬‬ ‫הוא ואשתו חיו חיים שקטים בווינה‪ ,‬אמר לה‪ .‬בנם היחיד‪ ,‬קאדל‪ ,‬נסע‬ ‫לאתיופיה עם אשתו‪ ,‬בארונית באבו לשעבר — ״מוזר ביותר‪ ,‬הדמיון בין‬ ‫שמותינו״ — אשר מתה שם בתאונת־מכונית בשנת ‪ .1960‬בתו היחידה‬ ‫של בנו‪ ,‬דאגמאר‪ ,‬היא עתה בת עשרים‪ ,‬ולומדת בפאריס‪ .‬הד״ר קארל‬ ‫באבור הוא גינקולוג‪ ,‬״הטוב ביותר באדים אבבה״‪ ,‬אמד אביו‪ ,‬ועובד‬ ‫בבית־החולים מנליק‪ ,‬שהסובייטים תדמו לאתיופיה‪ ,‬וכן יש לו מרפאה‬ ‫פרטית מודרנית‪ ,‬עם ציוד קרני־ א ומעבדה‪ .‬מדי פעם בפעם מוזמן הוא‬ ‫לארמון הקיסר‪.‬‬ ‫״מאז מות אשתו‪ ,‬היה בננו בודד ביותר״‪ ,‬אמד הקשיש‪ .‬״אין הוא‬ ‫יכול לעזוב את חולותיו ולבוא לאירופה‪ ,‬ועל כן היצעתי לפרסם מודעה‬ ‫בעתת הווינאי‪ .‬אמרתי שאולי ימצא מישהי מתאימה״‪ .‬הוא חייך כלפי‬ ‫רות‪ ,‬ואמר‪ :‬״ולא אופתע כלל אם אמנם מצא מישהי כזאת״‪.‬‬ ‫״אדוני המהנדס״‪ ,‬אמרה דות במהירות‪ ,‬״חייבת אני לחזור על מה‬ ‫שכתבתי במכתבי‪ .‬אני יהודייה ‪-----------‬״‪.‬‬ ‫״אבל‪ ,‬גבירתי הצעידה והיקרה‪ ,‬אין זה משנה כלל את המצב‪ .‬אנו‬ ‫קאתולים‪ .‬תמיד היינו ליבראלים ברג שותינו‪ .‬בביתנו אין יודעים אנטי ­‬ ‫שמיות מהי — אנא‪ ,‬האמיני לי״‪ .‬הוא הביט ברות‪ ,‬ואמר‪ :‬״התכתבי לו‬ ‫ישירות‪ ,‬הלא כן?״‬ ‫היתד‪ .‬זו תחילתו של רומאן ממושך ועצום‪ ,‬באמצעות הדואר‪ .‬מדי יום‬ ‫ב׳ בבוקר היה הדוור מנפנף במעטפת־דואר־אוויד מוארכת‪ ,‬ששוגרה על*‬ ‫ידי הד״ר קארל באבוד‪ ,‬תא־דואר ‪ ,1761‬אדיס אבבה‪.‬‬ ‫כעבור שבועות אחדים‪ ,‬צירף באבוד את תצלומו‪ .‬רות דאתה גבר‬ ‫בלונדי־כהה‪ ,‬בגובה בינוני‪ ,‬בעל עיניים עצובות‪ ,‬דזה למדי וצעיר־למדאה‪.‬‬ ‫הוא כתב כי הוא בודד ביותר‪ .‬בתה אמר‪ ,‬מבלה את דוב זמנה בפאריס‪.‬‬ ‫היערות קרובים לעיר‪ ,‬והוא אוהב לצאת לציד‪ ,‬אך אין הוא נהנה לעשות‬ ‫זאת לבדו‪ .‬לאחר חודשיים שלח ״נ שיקות־יד״ ל״רות היקרה״‪ .‬היא השיבה‬ ‫לו בנוסח ״קארל היקר״‪ .‬היא חשבה כי היא מכירה אותו היטב‪ .‬במשרד‬ ‫שוב לא התלוצצו לגבי האפשרות של נסיעתה לאפריקה‪.‬‬ ‫אביו של קארל ביקש ממנה לבוא לווינה לשהות של יום‪ ,‬הזמין אותה‬ ‫להצגת־תיאטרון ולבית־מרזח שבו לגמו יין ושוחחו על־דבד קארל‪ .‬רות‬ ‫הופתעה מכך שהמחנדס באבוד לא הציגה בפני אשתו‪.‬‬ ‫״כאשר הייתי שואלת על־אודותיה‪ ,‬היה מתחמק מלהשיב״‪ ,‬סיפרה לי‪.‬‬ ‫‪ ,‬אני מניחה שאמו של קארל לא גרסה את הרעיון של פירסום מודעת*‬

‫‪175‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫שידוכין‪ .‬בינתיים‪ ,‬הוספנו אנו — קארל ואני — להתכתב‪ .‬מכתביו היו‬ ‫חביבים ורוויי־חיבה״‪.‬‬ ‫כשנה לאחר מכתבו הראשון‪ ,‬הזמין הד״ר באבוד את רות לבוא לאדים‬ ‫אבבה‪ .‬הוא כתב כי עשה סידורים כי ימסרו לה כרטיסי־טיסה מווינה‬ ‫לאדיס אבבה‪ ,‬וחזרה — ״למקרה שהמקום לא ימצא חן בעיניך‪ ,‬אף כי‬ ‫אני מקווה כי לא כך יקרה״‪ .‬הוא אמד כי ביקש מבתו דאגמאר לפגוש‬ ‫את רות בווינה‪ ,‬״כך שאת והנערה תוכלו לבוא לכאן יחד״‪.‬‬ ‫ימים מעטים לאחד מכן הגיעה דאגמאר‪ ,‬ובאה לבקר אצל רות‪ .‬הן‬ ‫מצארחן אשה בעיני רעותה‪ .‬דאגמאר היתד‪ ,‬נערה נאה בעלת עיניים‬ ‫עצובות‪ .‬״אני מניחה כי הילדה לא זכתה מעולם להרבה חיבה‪ ,‬בביתה״‪,‬‬ ‫אמרה לי רות‪ .‬שבוע לאחר מכן טסו השתים מווינה לאדיס אבבה‪.‬‬ ‫הד״ר באבוד המתין בשדה־התעופה‪ .‬הוא היה אדיב‪ ,‬נשק את ידה של‬ ‫רות‪ ,‬וחיבק את דאגמאר‪ .‬אך הוא היה רחוק מציפיותיה של רות‪ .‬היה בו‬ ‫משהו מוזר וכמעט מפחיד‪.‬‬ ‫הוא נהג במכונית נהיגה פרועה ביותר‪ .‬בדרך משדה־התעופה העירה‬ ‫התנגש כמעט פעמיים התנגשות חזיתית‪ ,‬בעת שנהג בצידו הלא־נכון של‬ ‫הכביש‪ .‬מבודהת־למחצה שאלה האם רוצה הוא להרוג את עצמו‪ ,‬וברצינות‬ ‫מדובה הוא השיב לד‪ ,‬כי ניסה לעשות כן מזה שנים‪ .‬רות חשבה כי‬ ‫עבודתו המרובה גורמת לו לדכאון רגעי‪ .‬היא ידעה כי לבנים באפריקה‬ ‫סובלים תכופות ממצבי־רוח קשים‪ .‬אולם היא הופתעה למשמע דבריו‬ ‫הבאים‪ ,‬שנאמרו מתוך שביעות־רצון‪ :‬במשך השנתיים האחרונות הוא היה‬ ‫מעורב בחמש תאונות־מכונית‪ .‬היא הביטה בו מתוך סקרנות‪ .‬כיצד יכול‬ ‫היה להחזיק ברשיודד*‪,‬נהיגה שלו?‬ ‫״יקירתי‪ ,‬אני מוכר היטב בארמון הקיסר‪ .‬אני הרופא הטוב ביותר באדיס‬ ‫אבבה״‪.‬‬ ‫הוא החנה את המכונית ליד בית אפל‪ ,‬שנראה עזוב‪ .‬אך הוא היה צונן‪,‬‬ ‫ורות ביקשה להירגע ולהינפש‪ .‬הטיסה היתד‪ ,‬ארוכה‪ ,‬והיא היתה עייפה‪.‬‬ ‫״הבה וניסע ליער‪ ,‬למשך שעה״‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫״עתה ז״ אמדה‪ ,‬מופתעת‪.‬‬ ‫״מדוע לא? אין זו אלא נסיעה קצרה‪ .‬רק החליפי את נעליך‪ .‬אקח את‬ ‫הרובה שלי״‪.‬‬ ‫היער היה מדוחק מן הבית מרחק של קילומטרים אחדים‪ .‬שוב תפס‬ ‫את רות קסמה של אפריקה‪ .‬אולם קשה היה לה ליהנות ממנו‪ .‬הוא נהג‬ ‫כמטורף‪ .‬פחד תקף אותה‪ .‬היא אמרה כי יהיה עליה לצאת מהמכונית‪ ,‬אם‬ ‫יוסיף לנהוג כך‪.‬‬

‫‪176‬‬

‫שי דו ך ל ד״ ר ב א בו ד‬ ‫״הוא צחק׳‪ /‬סיפרה לי רות‪ .‬״הוא צחק כאילו אמרתי משהו מצחיק‪.‬‬ ‫התחלתי לאט־לאט לפחוד ממנו״‪.‬‬ ‫״אל תשתטי״‪ ,‬אמר‪ .‬״אין זה רחוב רינג בווינה‪ ,‬שבו את יכולה לצאת‬ ‫ולעלות על החשמלית הבאה״‪ .‬הוא צחק שוב‪ .‬הוא אמר כי הוא מתכוון‬ ‫להביאה לנהר האהוב עליו‪ .‬״הוא שורץ תנינים״‪ .‬היא חשבה כי הוא‬ ‫מתלוצץ‪ .‬אולם כאשר עצר את המכונית‪ ,‬והם הלכו במורד השביל הצר‬ ‫המוליך אל הנהר‪ ,‬ראתה את התנינים במים הכהים‪ ,‬הבוציים‪.‬‬ ‫״האין אלה יצורים נחמדים?״ העיר‪ .‬רות התרחקה מן המקום‪ .‬״הבה‬ ‫ונחזור״‪ ,‬אמר‪ .‬״רוצה אני שתפגשי בידידי הטוב ביותר באתיופיה׳‪/‬‬ ‫״עצרנו ליד ביתני המשטרה המקומית‪ ,‬ונכנסנו פנימה״‪ ,‬הוסיפה רות‬ ‫ואמדה‪ .‬״אריה קשיש רבץ מתחת לאחד העצים‪ .‬חרדה אחזתני‪ ,‬אולם קארל‬ ‫אמר כי אין סיבה לפחד‪ ,‬כי האריה הוא כחיית־בית מאולפת‪ ,‬וכי הם‬ ‫ידידים טובים‪ .‬ואז הוא הניח את ידו בתוך לוע האריה‪ .‬כאשר חזר והוציאה‪,‬‬ ‫נטף דם מזרועו‪ .‬אמרתי‪ :‬״אלוהים אדירים‪ ,‬הוא נשך אותך!״ קארל חייך‪,‬‬ ‫ואמר‪ :‬״אין דבר‪ .‬הוא ידידי הטוב ביותר‪ ...‬בואי‪ ,‬הבה וניסע הביתה״‪.‬‬ ‫חדר־המגודים בביתו של הד״ד באבוד היה טחוב וצונן‪ .‬כמעט שלא‬ ‫היה בו מה לאכול< המקרר היה ריק למחצה‪ .‬דאגמאר פתחה קופסת בשד‬ ‫משומר‪ .‬באבור אמר כי הוא עייף‪ ,‬ועלה לחדרו‪ ,‬בלא כל התנצלות‪ .‬דממה‬ ‫בלתי־נעימה נשתררה בחדר‪ .‬דאגמאר אמרה כי מצבי־הדיכאון של אביה‬ ‫נעשו גרועים מדי פעם בפעם‪.‬‬ ‫״כנראה שהיו לו חוויות־אימים בעת המלחמה‪ .‬מעולם אינו מדבר על‬ ‫כך‪ .‬אולם העניין מציק לו ביותר‪ .‬כל עוד היתה אמא בחיים‪ ,‬היה רגוע‬ ‫הרבה יותר‪ .‬לעתים היה כמעט מאושר‪ ,‬אולם מאז‪...‬״ היא כיווצה את‬ ‫כתפיה בחוסד־ישע‪ .‬״הוא היה זקוק ביותר לאמא‪ .‬ואז אירעה התאונה‪.‬‬ ‫ועתה — ראית אותו‪ .‬אני פוחדת״‪.‬‬ ‫רות ניסתה לשאול בזהירות על תאונת־המכונית‪ .‬מרת באבוד נהגה‬ ‫במכונית באחד הלילות האפלים‪ ,‬חסרי־הירח‪ ,‬כאשר פגעה במכונית‬ ‫שחנתה בצדי הדרך‪ .‬בעלה ישב לצידה‪ .‬התאונה לא הוסברה מעולם כראוי‪.‬‬ ‫מסתבר כי מדת באבוד לא עשתה כל נסיון לפנות ולהימנע מהתנגשות‬ ‫חזיתית‪ .‬היא גם לא הפעילה את המעצורים‪ .‬היה זה כאילו ר צ ת ה לפגוע‬ ‫באותה מכונית חונה‪ .‬היא נהרגה בו־במקום‪ ,‬ובעלה נפצע פצעים קשים‪.‬‬ ‫רות לא ישנה כלל באותו הלילה‪ .‬היא חשבה על מכתביו החביבים‪,‬‬ ‫מלאי־החיבד״ של קארל‪ ,‬על עיניו האכזריות‪ ,‬ועל אורח־התנהגותו כאשר‬ ‫תחב את ידו לתוך לוע הארי‪ .‬היא שמחה כי אין היא חייבת לראות את‬ ‫פניו בארוחת הבוקר‪ .‬הוא יצא למרפאתו בשעה מוקדמת‪ .‬היא יצאה העירה‬

‫‪177‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫בחברת דאגמאר‪ .‬כאשר חזרו הביתה‪ ,‬בשעה מאוחרת אחר הצהרים‪ ,‬מצאוהו‬ ‫יושב בחדר־המגורים‪ .‬הוא נעץ מבטו נכחו‪ ,‬ולא קם בעת שנכנסו לחדר‪.‬‬ ‫רות עלתה לחדרה‪ .‬למטה התנהל ויכוח‪ .‬היא שמעה את דאגמאד‬ ‫מתלוננת כי היא רעבה‪ ,‬וכי אין מה לאכול בבית‪ .‬אז צעק הד״ר באבוד‬ ‫משהו שרות לא יכלה להבינו׳ וקולה של דאגמאד השיב בצעקה‪ ,‬ולפתע‬ ‫— דממה‪ .‬לאחר זמן־מה ראתה רות כי הוא עוזב את הבית ונכנס למכד‬ ‫ניתו‪ .‬הוא חזר כעבור מחצית־השעה‪ ,‬ועמו מעט מזון‪ ,‬אך הוא לא התיישב‬ ‫לסעוד יחד עמן‪ .‬דאגמאד אמרה כי אביה כמעט שאינו אוכל דבר‪.‬‬ ‫בערב שלאחר מכן‪ ,‬הביאה אשתו של אחד הפקידים במקום תינוק חולה‪,‬‬ ‫כדי שהד״ר באבוד יבדקנו‪ .‬דאגמאר פתחה את הדלת‪ .‬האשד‪ .‬אמרה כי‬ ‫התינוק אחוז־קדחת‪ ,‬וכי אין היא יכולה להגיע לרופא־הילדים שלה‪ .‬היהיה‬ ‫הד״ר באבור מוכן לבדוק את תינוקה ז‬ ‫דאגמאר אמרה לאביה כי חולה עומדת בחח‪ ,‬ותינוק בידה‪ .‬הוא קפץ‬ ‫ממקומו‪.‬‬ ‫״עיניו היו מלאות־דם ופניו היו כמעט מעוותים לגמרי משנאה״‪ ,‬סיפרה‬ ‫לי דות‪ .‬״היה זה נורא‪ .‬הוא צעק על דאגמאר‪ ,‬כי לא יגע בילד‪ ,‬הוא‬ ‫שונא ילדים‪ ,‬מוטב שימותו‪, .‬מעולם לא טיפלתי בילד‪ ,‬ולעולם לא אטפל‬ ‫בילד‪ .‬שיסתלקו!׳ דאגמאר ניצבה כרתוקה למקומה‪ ,‬כשהיא מתחננת בפני‪,‬‬ ‫ואז אמרתי‪, :‬קאדל‪ ,‬הרי אתה רופא‪ ,‬הלא כן? התינוק חולה‪ .‬אנא צא‬ ‫וטפל ב תינוק׳״‪.‬‬ ‫״אז הפנה את זעמו אלי‪ .‬הוא אמר לי שאל־לי להתערב‪ .‬הוא אמר כי‬ ‫אין הוא זקוק לעצות מיהודיה מטונפת ושמנה‪ .‬נאלמתי דוס‪ .‬הוא צרח‬ ‫ע לי‪, :‬אל תביטי בי כך! אני שונא ילדים‪ .‬אבי שונא כל יצור־אנוש‪ .‬יש‬ ‫להרוג בני־אדם באמצעות גאזים — להרגם במהירות המרובה ביותר‪ .‬אין‬ ‫אנו זקוקים לבני־אדם‪ .‬חיות עדיפות בהרבה על בני־אדם‪ .‬יש להשאיר‬ ‫בחיים רק את החיות!׳״‪.‬‬ ‫הוא פנה מעמנו וברח לתוך הלילה‪ .‬האשד‪ .‬הסתלקה‪ ,‬ותינוקה עמה‪.‬‬ ‫המשרת הזקן אמר לרות כי הד״ר באבוד דץ בוודאי לגדהחיות‪ .‬היא‬ ‫שאלה מה עושה הוא בגן החיות‪ ,‬עתה‪ ,‬בלילה ז המשרת השיב שכאשר‬ ‫הד״ד באבוד ״חולה ומודאג״ נוהג הוא ללכת לגן החיות ולשחק שם‬ ‫עם הברדלס‪ .‬הוא אוהב ללטפו‪ ,‬והוא מניח את ידו בתוך לוע החיה‪ .‬בבוקר־‬ ‫המחרת ראתה רות כי ידו השמאלית של באבוד כרוכה בתחבושת‪.‬‬ ‫״ידעתי כי הוא אדם חולה״‪ ,‬אמרה לי‪ .‬״אמדתי לו‪ ,‬בשקט‪ ,‬כי אני‬ ‫חוזרת לווינה‪ .‬הוא פרץ בחמת־זעם‪ .‬הוא צעק כי אין לי כל דשות לדבר‬ ‫אליו בנוסח זה‪ .‬איש אינו רשאי לדבר אליו כך‪ .‬הוא אדם גדול‪ ,‬אדם‬

‫‪178‬‬

‫שי דו ך ל ד ״ ד ב א בו ד‬ ‫חשוב‪ ,‬הרופא הדגול ביותר באדים אבבד>‪ .‬תייכתי ואמרתי‪ ,‬בשקט‪, :‬קאדל׳‬ ‫אני סבורה שאתה השוטה הגדול ביותר באדים אבבה‪ /‬והסתלקתי לי‪.‬‬ ‫אז שמעתיו משמיע אנקה‪ ,‬ופני תי לאחור‪ .‬הוא קם‪ ,‬ועיניו נראו כאילו הן‬ ‫מלאות בדם‪ .‬חשתי כי הוא עלול לחנוק אותי‪ .‬משהו בי הביאני לצעוק‬ ‫כנגדו‪, :‬הסתלק‪ ,‬פרא שכמותך! הסתלק מכאן מייד! אל תעז לגעת בי!׳״‬ ‫״היה זה מוזר ביותר‪ .‬ברגע שצעקתי עליו‪ ,‬נסוג‪ .‬כתפיו נפלו? דומה‬ ‫היה כי התמוטט כליל‪ .‬למראהו נזכרתי בבובת־גומי מנופחת‪ ,‬כאשד מניח‬ ‫אתה לאוויר לצאת ממנה‪ .‬הוא סב על עקביו ויצא‪ .‬בלא לומד מלה‪ .‬המשרת‬ ‫הזקן המתין עד לצאתו של באבור‪ .‬אחד כך בא אלי‪ ,‬וקד לי קידה עמוקה‪.‬‬ ‫צעקתי על אדוניו‪ ,‬ועתה אני חזקה יותר מאדוניו‪ .‬הזקן סיפר לי כי אשתו‬ ‫של באבוד היתה תמיד סוטרת על פרצופו‪ ,‬בעת שהיה מתנסה ב״אחד‬ ‫מן ההתקפים הללו״‪ ,‬ואזי היה שקט‪ ,‬ו״טוב מאוד״‪ .‬המשרת העווה את‬ ‫פניו‪ .‬טילפנתי לשדה־התעופה והזמנתי מקום לטיסה הראשונה היוצאת‬ ‫ביום המחרת״‪.‬‬ ‫בבוקר־המחרת‪ ,‬עמד המטוס להמריא בשעה עשר‪ .‬כאשר רות ידדה‬ ‫מחדרה עם מזוודותיה‪ ,‬אמרה לה דאגמאר כי היא ואביה הוזמנו לארמון‬ ‫הקיסר לארוחת הבוקר‪ ,‬וכי אין הם יכולים לקחתה לשדה־התעופה‪.‬‬ ‫״באדיס אבבה אין אשה לבנה יכולה לנסוע לבדה במונית״‪ ,‬הסבירה‬ ‫לי רות‪ .‬״אלוהים יודע להיכן יובילוני נהגים ילידים אלה״‪ ,‬אמרתי לדאג־‬ ‫מאד‪ .‬״אני מצטערת‪ ,‬אך את ואביך תצטרכו להסיעני תחילה לשדה־‬ ‫התעופה! אחר כך תוכלו ללכת לקיסר שלכם״‪.‬‬ ‫״אז שמעתי רחש מן הפתח‪ ,‬וראיתיו‪ .‬הוא ניצב שם‪ ,‬ללא־ניע‪ .‬לפתע‬ ‫התקרב אלי‪ .‬חשבתי כי הוא עומד לרצחני נפש‪ .‬פעלתי כמתוך רפלכס‪.‬‬ ‫סטרתי על פניו בכל כוחי — פעמיים‪ ,‬שלוש פעמים‪ ,‬איני זוכרת בדיוק‪.‬‬ ‫הוא ניצב שם‪ ,‬והניח לי להלקותו‪ .‬אני סבורה שממש נהנה מכך‪ ,‬וחלק‬ ‫זה היה הגרוע ביותר בכל העניין‪ .‬הוא אמד כי עלי להלקותו‪ ,‬כי אין‬ ‫מגיע לו שום דבר אחר‪ ,‬כי הוא חסר כל ערך‪ ,‬כי ברצונו למות‪ ,‬הוא רצה‬ ‫למות מאז נהרגה אשתו״‪.‬‬ ‫רות עצמה את עיניה‪ .‬״הו‪ ,‬היה זה איום ונורא — וכל זאת בנוכחות‬ ‫בתו‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬לא היה כל קושי‪ .‬הם הסיעוני לשדה־התעופה‪ .‬דאגמאר‬ ‫בכתה‪ .‬היא רצתה שאשאר‪ .‬הוא לא נפרד ממגי לשלום‪ ,‬ושמחתי על כך‪.‬‬ ‫הם נסעו לארמון הקיסר‪ ,‬בדי לסעוד עמו ארוחת בוקד‪ ,‬ואני צעדתי לעבר‬ ‫המטוס‪ .‬ואז‪ ,‬כשישבתי במושבי‪ ,‬קראתי לדיילת וביקשתי ממנה משהו‬ ‫לאכול״‪.‬‬ ‫משדה־התעופה בווינה נסעה רות מייד לביתו של אביו של באבור‪,‬‬

‫‪179‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫כדי לספר לו את אשר אירע‪ .‬אשה קשישה‪ ,‬שברור היה כי היא אמו של‬ ‫הרופא‪ ,‬פתחה את הדלת‪ ,‬או משראתה את רות קראה מהר לבעלה‪ ,‬והניחה‬ ‫אותם לבדם‪.‬‬ ‫״הייתי נרגשת ביותר‪ .‬אמרתי לו שלא צריך היה להניח לי לנסוע‬ ‫שמה‪ .‬האין הוא יודע כי בנו חולה ביותר‪ ,‬וכי יש לאשפזו? כיצד יכול‬ ‫קארל להיות רופא‪ ,‬כאשר הוא מסרב לטפל בילדים‪ ,‬ואומר כי הוא שוגא‬ ‫בני־אדם? הוא אמר לי כי יש להמית את בני־האדם בגאזים‪ ,‬וכי הוא‬ ‫אוהב רק חיות־פרא‪ ...‬סיפרתי לו הכל‪ .‬הזקן התנצל‪ .‬הוא אמר כי קארל‬ ‫התנסה בהתמוטטות־עצבים בעת המלחמה‪ ,‬והם קיוו כי עתה חש היא‬ ‫בטוב‪ .‬הוא זקוק כל כך למישהו חזק ונמרץ שיטפל בו‪.‬‬ ‫״כך‪ ,‬אמרה רות‪ .‬״יהודייה שמנה ומזוהמת‪ ,‬שתלקה אותו״‪.‬‬ ‫״אני מצטער‪ ,‬יקירתי‪ .‬אני מקווה שתוכלי לשכוח את כל העניין״׳‬ ‫אמר המהנדס המדופלם באבור‪.‬‬ ‫אולם לא היה ביכולתה לשכוח‪ .‬היא ראתה את באבור בחלומות־‬ ‫הביעותים שלה‪ .‬היא חזרה לעבודתה המשעממת במשרד‪ ,‬והיא טעתה‬ ‫טעויות־הדפסה יותר מאשר אי־פעם‪ .‬בני־האדם אמרו כי היא נראית‬ ‫שונה משהיתה‪ .‬היא לא יכלה לספר את אשר אירע‪ .‬היה זה כמו משהו‬ ‫שאתה קורא על־אודותיו ברומאן גדוע‪ ,‬אך אינו מתרחש למעשה לבני־אדם‬ ‫של בשר־ודם‪ .‬דק אמה ידעה הכל‪ ,‬ואמה היתד‪ .‬מודאגת‪ .‬באחד הערבים‪,‬‬ ‫כאשר רות חזרה הביתה‪ ,‬אמרה לד‪ .‬אמה‪ :‬״אני סבורה שאת צריכה לספר‬ ‫את הסיפור כולו למישהו שיבין אותו‪ .‬קראתי משהו בעתון על שמעון‬ ‫ויזנטל‪ .‬מדוע לא תסעי לווינה‪ ,‬ותשוחחי עמו?״‬ ‫רות כיווצה את כתפיה בחוסר־ישע‪ :‬״אני יודעת כי קשה ביותר להאמין‬ ‫לכל העניין‪ ,‬מר ויזנטל‪ .‬אולם כל דברי — אמת הם‪ .‬אני נשבעת בפניך״‪.‬‬ ‫אמרתי כי אני יודע כי זהו סיפור־אמת‪ .‬״אני מכיר את הד״ר קארל‬ ‫באבוד מזה שנים‪ .‬ראיתיו זמן רב לפני שאת דאית אותו״‪.‬‬ ‫בעוד שדות סיפרה לי את סיפורה‪ ,‬חשבתי על משהו אחר‪ .‬יש מחזה‬ ‫מסויים בבימת־זכרוני‪ ,‬שלעולם לא אשכחנו‪ .‬זהו חדר קטן‪ ,‬וקירותיו‬ ‫אפוריכדכהים‪ .‬הכניסה היא מצד שמאל‪ .‬היציאה היא באמצע הקיר השחור‪.‬‬ ‫היציאה מובילה הישר למשדפה במחנה־הריכוז גרוס־דוזן‪.‬‬ ‫על הבימה‪ ,‬שפרט לכך היא ריקה לגמרי‪ ,‬ניצב שולחן קטן‪ ,‬ועליו‬ ‫מזרקים אחדים‪ ,‬וכמה בקבוקים ובהם נוזל חסר־צבע‪ .‬יש כסא — רק‬ ‫אחד‪ .‬ריח קלוש של בשר חרוך מרחף באוויר‪ .‬השנה היא שנת ‪ .1944‬הזמן‬ ‫— שעה כלשהי משעות היום או הלילה‪ .‬זהו חדר־הכניסה למשרפות‬

‫‪180‬‬

‫שי דו ך ל ד״ ר ב א בו ד‬ ‫גרוס־רוזן‪ .‬אין במחנה־ריכוז זה תאי־גאזים‪ .‬במשרפה מטפל אסיד רוסי‬ ‫הקרוי ״איוואן השחור״ — שהייתו המתמדת במחיצת העשן השחירה את‬ ‫פניו ואת ידיו‪ .‬איוואן נראה ממש איום‪ ,‬אולם מועט הוא מספר שוכני־‬ ‫המחנה שראוהו בעודם בחיים‪ .‬באשד איוואן השחור מגיע לטפל בהם‪,‬‬ ‫שוב אין בני־האדם יודעים פחד מהו‪ .‬הוא נושא את אפרם לשדה סמוך‪,‬‬ ‫שם משתמשים בו כחומר־דישון‪ .‬בשדה זה שותלים גנני המחנה ירקות‬ ‫למטבח המחנה‪ .‬יודע אני כל זאת‪ ,‬משום שהייתי אחד האסירים שהוטל‬ ‫עליהם לעבוד בגדידקות זה‪.‬‬ ‫עתה ניצב גבר צעיר במרכז החדר‪ .‬הוא לבוש במעיל־רופאים לבן‪,‬‬ ‫וזאת מעל למדי ה‪ .0.0‬שלו‪ .‬רוב האסירים דאו את ה״דוקטור״ הצעיר‬ ‫כבד קודם לכן‪ ,‬שכן הוא חבר ב״ועדת הברירה״‪ .‬כאשר מגיעים משלוחים‬ ‫של אסירים‪ ,‬הם מצטווים לצעוד במורד ולהתייצב דום מול שולחן קטן‪.‬‬ ‫ה״דוקטור״ שליד השולחן מניע את האצבע־המורה שלו ימינה (חיים) או‬ ‫שמאלה (מוות)‪ .‬איש ס‪.‬ס‪ .‬מציין סימן ברשימה‪ .‬ה״דוקטור״ מעיף מבט‬ ‫נוסף בשברי־האדם שלפניו‪ .‬״פתח את פיך! יותר!״ הוא מניע את ראשו‪.‬‬ ‫האסיר אינו חסר־ערך לחלוטין‪ .‬שלוש סתימות זהב‪ .‬ה״דוקטור״ מציין‬ ‫צלב שחור גדול‪ ,‬בעפרון עבה ורטוב‪ ,‬על מצחו של האסיר‪ .‬״להסתלק ד‬ ‫כל האסירים שנבחרו בדרך זאת חייבים להירשם במשרד־המחנה‪ .‬סתימות‬ ‫הזהב שבפיותיהם נרשמות בשני העתקים‪ .‬שוב אין הם בעלים להן‪ ,‬אך‬ ‫מניחים להם להשתמש בהן כתקנת־ארעי — כל עוד הם חיים‪ .‬וכי מי‬ ‫יאמר כי ה‪ .0.0‬אינם אנושיים ז אין הם מסלקים את שיניו של אדם‪ ,‬כל‬ ‫עוד הוא בחיים‪.‬‬ ‫עד מהרה יעמדו שוב האסירים שהופנו כלפי שמאל מול הגבר הצעיר‬ ‫שבמעיל־הרופאים הלבן‪ .‬הוא מיומן מאד במלאכתו‪ .‬הוא ממלא את המזרק‪,‬‬ ‫אומר לאסיר‪ ,‬שהסיר את בגדיו עד לטבורו‪ ,‬להתיישב על הכסא‪ .‬שני‬ ‫אנשי ‪ .0.0‬מחזיקים באסיר‪ .‬הצעיר ניגש אליו בזריזות ונועץ בתנועה‬ ‫חדה את המחט בלב האסיר‪ .‬המזרק מכיל חומצה פינולית‪ ,‬שהוא חומר‬ ‫ממית‪.‬‬ ‫״הר דוקטור״ באבוד חביב ביותר על הממונים עליו בס‪.‬ס‪ ,.‬המכנים‬ ‫אותו ״הר דוקטור״ אף כי הם יודעים כי כאשר התגייס לא היה אלא‬ ‫תלמיד־רפואה‪ ,‬שסיים רק ששה ״זמנים״ באוניברסיטת וינה‪ .‬״תמיד נוהג‬ ‫אני לתת להם מנה גדושה‪ ,‬כדי להבטיח את עצמי״‪ ,‬אומר הוא להם‪ .‬״הר‬ ‫דוקטור״ הוא אדם אנושי ביותר‪ .‬לעתים נתקפים האסירים בפחד‪ ,‬כאשר‬ ‫הוא מזריק בלבם את זריקת־המוות‪ ,‬אולם אין הוא מניח להם זמן רב כדי‬ ‫לחשוב‪ .‬הרי אסירים אחרים ממתינים בתור‪ .‬גופותיהם של המתים נסחבות‬

‫‪181‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫במהירות בעד דלודהיציאה‪ .‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬ני תן להבחין בעשן‬ ‫העולה בארובה‪.‬‬ ‫לאחר שרות סיפרה לי את סיפורה‪ ,‬ישבתי זמן רב ליד שולחני והרהרתי‪.‬‬ ‫תכופות הייתי רואה את העשן עולה בארובה‪ ,‬בעת שעבדתי בגדהמחנה‪.‬‬ ‫היה זה רק רצון אלוהים‪ ,‬כי לא היה עלי לשבת על הכסא‪ ,‬מול ״הר‬ ‫דוקטור״ קארל באבוד‪.‬‬ ‫אין הסכמ־הסגרה בין אוסטריה לאתיופיה‪ .‬ברוב ארצות אפריקה חוק־‬ ‫ההתיישנות על אשמת רצח הוא עשר שנים‪ .‬בהתאם לחוק האתיופי‪ ,‬פשעיו‬ ‫של באבוד אינם יכולים עוד להיות מובאים בפני בית־דין‪.‬‬ ‫בדקתי את תולדותיו של באבור לאחד המלחמה‪ .‬הוא היה במחנה־‬ ‫מעצר של בעלות הבדית‪ ,‬אחד מ״דגי הרקק״ שלא עשה ״משהו רציני״•‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1947‬עשה חודשים מספר בכלא לאנדסגריכט שבווינה‪ ,‬אך העדות‬ ‫נגדו היתה ״לא מספקת״‪ ,‬והוא שוחרר‪ .‬באבוד היה בר־מזל‪ .‬עניינו לא‬ ‫הדחיק־לכת מעבר לחקירה מוקדמת‪ ,‬ואז נסגר התיק‪ .‬היו תיקים רבים‬ ‫דחופים יותר‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1948‬חידש קארל באבוד את לימודי־הרפואה שלו באוניברסיטת‬ ‫וינה‪ .‬בשנה לאחר מכן‪ ,‬לאחר שעבד את הבחינות‪ ,‬קיבל את התואר דוקטור‬ ‫למדיצינה באולם הגדול של האוניברסיטה‪ ,‬ונשבע שבועה חגיגית ״לשרת‬ ‫את האנושות כולה״‪ .‬באבור שימש כרופא־בית בבית־החולים העירוני‬ ‫גרסטהוף שבווינה‪ ,‬ולאחר מכן עסק ברפואה בעיר גמונדן‪ ,‬שבזאלצקא־‬ ‫מדגוט‪ .‬נאמד כי היה חביב ביותר על חוליו שם‪ .‬אולם באבוד לא חש‬ ‫עצמו בטוח בגמונדן‪ .‬באחד מימי ‪ 1962‬באו שני אנשים לדירת־הוריו‬ ‫בווינה‪ ,‬ושאלו על אודותיו‪ .‬היו אלה משוכנירלשעבר של מחנה גרוס־‬ ‫רוזן‪ .‬כאשד אביו של באבור אמר להם כי בנו אינו במקום‪ ,‬ניג שו האנשים‬ ‫למשטרה והגי שו תלונה כנגד הרופא‪ .‬וכך‪ ,‬אין בכך אולי משום מקריות‬ ‫שזמן קצר לאחר מכן נעלם באבוד מגמונדן‪ ,‬בחברת אשתו ובתו‪ .‬בשנה‬ ‫שלאחר מכן ה שיגו השלטונות האוסטריים עדויות נוספות על פעילותו של‬ ‫באבוד בעת המלחמה‪ .‬הוא הואשם בגרימת מותם של אנשים שמספרם‬ ‫אינו ידוע‪ ,‬באמצעות הזרקות־רעל‪ .‬הוצא צו מאסר נגדו‪ ,‬אולם באותה עת‬ ‫היה מענו לא־ידוע‪ .‬סבורים היו כי הוא עושה במקום כלשהו בדרום־‬ ‫אפריקה‪.‬‬ ‫כיוון שידעתי כי שום בית־דין אתיופי לא יעמיד לדץ את הד״ר קארל‬ ‫באבוד‪ ,‬וכי הוא עצמו לא יבוא לווינה מרצונו הטוב‪ ,‬כדי לעמוד לדין‬ ‫שם‪ ,‬נותרה דק האפשרות של אילוצו לעשות זאת‪ .‬התקשרתי עם הכתב‬ ‫בווינה של ה״ניו־יורק טיימס״‪ .‬הכתבה שנתפרסמה בתוצאה מכך הביאה‬

‫‪182‬‬

‫שי דו ך ל ד ״ ד ב א בו ד‬ ‫להדים רבים באמדיקה ובאתיופיה‪ .‬השגדידות האתיופית בוו שינגטון בינסה‬ ‫מסיבת עתונאים בדי להודיע לציבור שהד״ר באבור לא היה מעולם רופאו‬ ‫הרשמי של הוד מלבותו הניגום‪ .‬עם זאת‪ ,‬הודו בי הוא טיפל באחדים‬ ‫מבני משפחת הקיסר‪.‬‬ ‫כאשר הכתבה שלי ״באבוד חייב להצדיק את עצמו״ נתפרסמה באחד‬ ‫מעתוני פראנקפורט‪ ,‬קיבל העורך מכתב ממורה גדמני להיסטוריה‪ ,‬אשר‬ ‫כתב‪:‬‬ ‫לאחר תום המלחמה‪ ,‬בשנת ‪ >1945‬באו אשתי אינגבורג׳ אמה (אשר‬ ‫הלכה בינתיים לעולמה) ואחותה לאוסטריה‪ ,‬והן התגוררו במלון‬ ‫פוסט‪ ,‬בשטובן אם אדלברג‪ .‬בריחוק של בתים אחדים חי פלוני‬ ‫קאדל באבוד‪ ,‬עם אשתו הלגה ובתם דאגמאר‪ ,‬מווינה‪ .‬באבוד הלך‬ ‫על קביים? הוא אמר לי כי נפצע בסופה של המלחמה‪ .‬בראשית‬ ‫‪ 1946‬עבדו אמי ומשפחתה לעיירה הקטנה צוג‪ ,‬שליד לך אם ארלברג‪,‬‬ ‫מקום שם התגודדו בביקתת־וורמאכט ישנה המשתייכת עתה לאחד‬ ‫מאיכרי המקום‪ .‬זמן קצר לאחר מכן הצטרפו אליהם באבור ובתו‪,‬‬ ‫אשד שהו יחד עם משפחת אשתי עד סוף ‪ .1946‬קל להבין כי‬ ‫אנשים השוכנים בבפיפה אחת‪ ,‬במקום כה קטן‪ ,‬מתקרבים איש אל‬ ‫דעהו‪ .‬קארל באבוד סיפר לאשתי ולקרוביה כי הוא היה ״רופא־‬ ‫מחנה״ במחנות־ריכוז אחדים‪ .‬אשתי היתד‪ .‬אז בת עשרים ושתיים‪,‬‬ ‫ולא ידעה דבד על מה שהתרחש באמת במחנות אלה? היא היתד‪.‬‬ ‫סבורה כי ״דופאי־מחנות״ כאלה מילאו תפקידים הומאניטאריים‬ ‫רגילים‪ ,‬כרופאים אחדים‪ .‬לאחד מכן עבדה כאחות בסאנאטוריום‬ ‫הליוס שבדאווס ( שוויצריה)‪ ,‬אשר הועבר לרשות ועד־ההצלה‬ ‫היהודי‪ .‬אנשים ששהו במחנות־דיכוז ושסבלו משחפת זכו שם‬ ‫לטיפול‪ .‬הזוועות שחוליה תיארו באוזניה‪ ,‬והעובדות שאשתי גילתה‬ ‫לאחר מכן על שנים אלה — שכן כזכור אני מורה להיסטוריה —‬ ‫פקחו את עיניה‪ .‬היא חשה עתה כי עליה לתרום להרשעתו של‬ ‫קאדל באבוד — משהו שתוכל לעשות‪ ,‬משום שהכירה איש זה‬ ‫היטב‪ .‬היא מוכנה למסור את בל המידע שברשותה למד ויזנטל‪,‬‬ ‫ומבקשת ממך להעביר מכתב זה למרכז התיעוד‪ ,‬כיוון שאין בידיה‬ ‫מענו של מר ויזנטל‪...‬‬ ‫גם באדים אבבה היו לכתבת ה״ניו־יורק טיימס״ הדים‪ .‬כתבים גרמניים‬ ‫ואוסטריים ביקשו את באבוד ללמד סניגוריה על עצמו‪ ,‬כנגד ההאשמות‬ ‫שהואשם‪ .‬במסיבת עתונאים סיפר באבוד בדוב־זעם כי ״מעולם לא היה‬

‫‪183‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫פעיל במחנה־ריבוז כלשהו״‪ .‬אולם הוא הודה בי היה בבדסלאו בתורת‬ ‫״רופא צבאי״‪.‬‬ ‫שאל אחד העתונאים‪ :‬״הד״ר באבוד׳ מדוע אין אתה תובע את ויזנטל‬ ‫לדין‪ /‬באשמה של הוצאת־דיבה?"‬ ‫״איני יכול להרשות לעצמי זאת‪ .‬הייתי טס לווינה‪ ,‬אך אין בידי הבסף‬ ‫לכך״‪.‬‬ ‫כאשר קראתי זאת בעתוני גרמניה ואוסטריה‪ ,‬הברקתי לבאבור‪:‬‬ ‫ק ב ל נ א כ ר טי ס טי ס ה ב ח ב ר ת ה ת עו פ ה ה א תיו פי ת ב א די ס‬ ‫א ב ב ה נ קו ד ה א ש״ ל ב ו ו י נ ה י סו פ ק ל ך נ קו ד ה וי ז נ ט ל‪ .‬לא‬ ‫חשבתי שיהא זה נאה ביותר להוסיף כי את האש״ל יספק לו חינם בית־‬ ‫הכלא לאנדסגריכט‪ ,‬מטעם השלטונות האוסטריים‪ ,‬אשר לא ביטלו עדיין את‬ ‫צו־המאסר נגדו‪ .‬מסרתי את המבדק לעתוני־העיר‪ .‬רציתי לוודא כי באבוד‬ ‫לא יוכל לומר כי המברק לא הגיעהו‪.‬‬ ‫לא קיבלתי תשובה למבדקי‪ .‬באבור לא רצה לבוא לווינה‪ .‬הוא החליט‬ ‫לצאת למסע נוסף‪ .‬הוא חיבר את צוואתו‪ ,‬פרע את חשבונותיו‪ ,‬הסדיר‬ ‫בקפדנות את כל ניירו תיו ונסע לתוך היער‪ ,‬למקום האהוב עליו‪ ,‬ליד‬ ‫הנהר השורץ תנינים‪ ,‬שאליו הביא את רות בערב הראשון שע שו‪-‬יחד‬ ‫באדים אבבה‪.‬‬ ‫שם עצר את המכונית והסיר את כל בגדיו‪ .‬הוא נשא עמו רק את‬ ‫רובהו‪ .‬לאט לאט נכנס לנהר‪ ,‬כשהוא מוקף על־ידי בעלי־החיים שהיו כה‬ ‫אהובים עליו‪ .‬הוא הוסיף לבוסס במים‪ ,‬עד שהגיעו כמעט עד חזהו‪ ,‬ואז‬ ‫ירה בלבו‪.‬‬ ‫אולי קיווה כי התנינים י שימו לב אליו‪ ,‬אך לא כן היד‪ .‬הדבר‪ .‬ימים‬ ‫אחדים לאחר מכן ראו תיירים אמריקניים‪ ,‬בעיצומו של סאפארי‪ ,‬גופה‬ ‫הצפה בנהר האפל‪ .‬הם מסרו על תגליתם זו לשלטונות האתיופיים‪ .‬חקירה‬ ‫משטרתית קבעה בלא כל ספק כי קארל באבוד איבד את עצמו לדעת‪.‬‬ ‫עתון נאצי בגרמניה פירסם ידיעה ייחודית‪ ,‬לפיה ״סוכני ויזנטל" הם אשר‬ ‫רצחו את באבוד‪ .‬הלווייה התקיימה ימים מספד לאחר מכן‪ .‬חברים רבים‬ ‫מן המושבה האוסטרית והגרמנית השתתפו בה‪ .‬הקונסול הכללי האוסטרי‬ ‫הניח זד על קברו של הד״ר באבוד‪.‬‬

‫‪184‬‬

‫פרק שלושה עשר‬

‫השמדת הצוענים‬

‫הבחבתי במברק בדרך־מקרה‪ ,‬באחד הימים של חודש ספטמבר ‪,1964‬‬ ‫בעת שעלעלתי בפראג במיסמכים נאציים שונים‪ .‬היה זה מברק שנשלח‬ ‫על־ידי מפקדת הגיסטאפו בברלין׳ ב־‪ 13‬באוקטובר ‪ , 1939‬ושמוען ללשכת‬ ‫הגיסטאפו במוראבסקה־אוסטראווה (מהריש־אוסטראוו) ב״חבל החסות״‬ ‫בוהמיה־מוראוויד‪( ,‬המהווה עתה חלק מצ׳כוסלובאקיה)‪ .‬המברק שוגר לסגן‬ ‫ואגנר‪ ,‬לשם ״מסירה מיידית לידי סרדס‪.‬ס‪ .‬אייכמך‪ ,‬ונאמד בו‪:‬‬ ‫קולונל־ס‪.‬ס‪ .‬נבח ביקד ב־‪ 12.10.39‬וביקש מידע‪ .‬לאן יוכל לשלוח‬ ‫את צועני ברלין? ביקשתיו להתאזר בסבלנות ליוכדיומיים עד‬ ‫שאמצא היכן סרן־ס‪.‬ס‪ .‬אייכמן ואבקשנו להתקשר עם קולונל־ס‪.‬ס‪.‬‬ ‫נבה‪ .‬אם שילוח צועני־ברלין ימשך עוד זמן רב‪ ,‬תצטרן* העיר‬ ‫ברלין להקים מחנה מיוחד לצוענים‪ ,‬תוך הוצאות רבות וקשיים‬ ‫גדולים עוד יותר‪ .‬קולונל־ס‪.‬ס‪ .‬נבה מבקש שתטלפן אליו‪.‬‬ ‫(על החתום) בראונה‪.‬‬ ‫השדר הבא היה מברק נוסף‪ ,‬ועליו החותמת ד חו ף‪ ,‬מד‪,‬־‪ 16‬באוקטובר‪,‬‬ ‫מאייכמן ב״ס‪.‬ד‪ .‬דונאו״ (לשכת הבטחון של הגיסטאפו בווינה) ״לתשומת‬ ‫לבו של הסדן גינטד‪ ,‬הגיסטאפו‪ ,‬מוראבסקה־אוסטראווה״‪ .‬נאמר בו‪:‬‬ ‫בקשר למשלוח הצוענים אודיע שביום ר ‪ 20.10.39‬יצא מווינה‬ ‫המשלוח הראשון של יהודים‪ .‬יש לצרף לו ‪ 3‬עד ‪ 4‬קרונות־בקר‬ ‫ובהם צוענים‪ .‬רכבות תצאנה לאחד־מכן מווינה‪ ,‬מודאבסקה־אוסט־‬ ‫ראווה וקאטוביצ׳ה (פולין)‪ .‬השיטה הפשוטה ביותר — לצרף כמה‬ ‫משאיות צוענים לכל משלוח‪ .‬צמודים ללוח־זמנים קפדני ומצפים‬ ‫להוצאת העניין לפועל בלא תקלות‪ .‬בקשר לאלטרייך (כלומר‪,‬‬ ‫גרמניה עצמה) אודיע כי המיבצע יתחיל תוך ‪ 3‬עד ‪ 4‬שבועות‪.‬‬ ‫(על החתום) אייכמן‪.‬‬ ‫בספטמבר ‪ 1964‬נסעתי לפראג‪ ,‬כדי לעיין במיסמכים נאציים שנתגלו‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫בארבע תיבות מבודזלות שנמצאו בתחתיה האגם השחור שבדרום בוהמיה‪.‬‬ ‫בהיותי שם‪ ,‬הראוני השלטונות הצ׳כוסלובאקיים את הארכיונים שהגיסטאפו‬ ‫השאיר במוראבסקה־אוסטראווה‪ ,‬ו שנתגלו שם לאחרונה‪ .‬היתד‪ ,‬זו העדות‬ ‫התיעודית הראשונה לגבי השמדתם של הצוענים‪ .‬מסתבר כי התוכנית‬ ‫בוצעה בפיקוחו של אדולף אייכמן‪ .‬האדם שהיה ממונה עליה ישירות‬ ‫היה אחד בשם ״בראונה״‪.‬‬ ‫לא היה זה סוד‪ ,‬כמובן‪ ,‬כי הנאצים התייחסו לצוענים כאל גזע ״נחות״‪,‬‬ ‫לאחר שהיטלד עלה ב־‪ 1933‬לשלטון‪ .‬שלוש שנים לאחר מכן הוקמה מחלקת‬ ‫״מחקר״ מיוחדת‪ ,‬על־ידי הס‪.‬ד‪ ,.‬כדי ״לחקור״ את הצוענים — מחלקה‬ ‫שהיתה דומה במידת־מה למחלקה לעניינים יהודיים‪ /‬שבה עבד אייכמן‬ ‫מאז שנת ‪ .1937‬חוקי נירנבדג לגבי היהודים תוקנו עוד קודם לכן כדי‬ ‫לכלול גם צוענים‪ .‬נישואים בין צוענים לגרמנים היו אסורים בתכלית‬ ‫האיסור‪ .‬בספטמבר ‪ .1939‬לאחר שהחלה המלחמה בפולין‪ ,‬ציווה הימלר‬ ‫כי כל הצוענים החיים ב״גרמניה רבתי״ יפונו לפולין‪ .‬צו זה חל על כ־‬ ‫‪ 30,000‬צוענים‪ ,‬ששני־שלישים מהם חיו בגרמניה‪ ,‬והיתר — בחבל בורגנ־‬ ‫לאנד שבאוסטריה‪ ,‬ובבוהמיה־מוראוויה‪.‬‬ ‫ידעתי כי באחדים ממחנות־הריכוז היו מדורים מיוחדים לצוענים‪ .‬מחנה‬ ‫גדול הוקם במיוחד למטרה זאת באושוויץ־בירקנאו‪ .‬בעת משפט אושוויץ‬ ‫הגדול שנערך בפראנקפורט בשנות הששים המוקדמות הוזכרה השמדת‬ ‫הצוענים בקצרה‪.‬‬ ‫התחלתי לחקור בעניין‪ ,‬שכן נסתבר לי כי איש לא עשה זאת קודם‬ ‫לכן‪ .‬הצוענים אינם עם מאורגן־כהלכה ! ורבים מהם אינם יודעים קרוא‬ ‫וכתוב‪ .‬לא היה להם ״מרכז תיעוד״‪ ,‬ולאף אחד לא היה אכפת במיוחד‬ ‫מה היה גודלם — עד אשר מצאתי‪ ,‬במקרה‪ ,‬את המיסמכים שבארכיוני‬ ‫הגיסטאפו אשר במודאבסקה־אוסטראווה‪.‬‬ ‫יומיים לאחר שאייכמן שיגר את מברקו בקשר למשלוחים הראשונים‬ ‫של צוענים‪ ,‬ללשכת הגיסטאפו במוראבסקה־אוסטראווה‪ ,‬קויימה ״שיחת־‬ ‫טלטייפ״ בין הסרן (ואלטר) בראונה בברלין לבין הסרן גינטר במוראבסקה*‬ ‫אוסטראווה‪ ,‬שחלקה מובא להלן‪:‬‬ ‫גינ טר‪ :‬אבקש ממך להודיע לסרן נבח או לרב־סרן ורנר כי לא‬ ‫הצלחנו להתקשר עמם‪ .‬בינתיים שלחנו שמה את השדר‪ .‬המשלוח‬ ‫הקרוב ממוראבסקדדאוסטראווה עומד לצאת ביום ה׳ ‪ .25.10.39‬אולי‬ ‫ניתן לכלול צוענים במשלוח‪.‬‬ ‫בראונה‪ :‬בסדר‪ .‬אודיע לסרן נבה או דב־סרן ורנד‪ .‬מה חדש אצלך ו‬ ‫הלוחות הסטאטיסטיים שלי הורגים אותי‪.‬‬

‫‪186‬‬

‫ה ש מ ד ת ה צו עני ם‬ ‫גינ ט ר‪ :‬כאן שולחים אנו היום את המשלוח הראשון של ‪ 901‬יהודים‬ ‫לניסקו (פוליו)‪ .‬בקרוב אצא לקאטוביצ׳ה‪ .‬ה־‪ 1,000‬הבאים יוצאים‬ ‫משם ביום ר בבוקר‪ .‬האם העלמה לייטנר הגיעה כב רז‬ ‫בראונה‪ :‬כן‪ .‬האם העלמה לוקאש הגיעה כב רז‬ ‫גינ ט ר‪ :‬כן‪ .‬אפשר להשיג אותי במוראבסקה־אוסטדאווה‪ ,‬כמו קודם‬ ‫לכן‪ .‬סגני הוא חבד־המפלגה בדינר‪ ,‬היודע הכל על־אודות הכל‪.‬‬ ‫בראונה‪ :‬מתי יגיע לכאן הסרן אייכמן?‬ ‫גינ ט ר‪ :‬אולי בראשית השבוע הבא‪ .‬הקולונל מילר רוצה להעמיד‬ ‫לרשותו מטוס‪ .‬חייל היטלד!‬ ‫ובראונה‪ ,‬בדוב־צייתנות‪ ,‬מסיים את ה שיחה‪:‬‬ ‫חייל היטלד! בראונח‪ .‬עבוד‪.‬‬ ‫העתקנו את כל המיסמכים הקשורים בחגלייתם ובהשמדתם של הצוענים‪.‬‬ ‫המיסמכים המקוריים נותרו בארכיוךהמדינה הצ׳כוסלובאקית בפראג‪ .‬ביוני‬ ‫‪ 1965‬שלחתי את כל התיק לתובע־הראשון שולה‪ ,‬בלשכה המדכזית שבלוד־‬ ‫וויגסבורג‪ .‬איש שם‪ ,‬או בבון׳ לא ידע דבר על בחינה זו‪ ,‬מעוטת־התיעוד‪,‬‬ ‫של מסע־השמדת־העמים של הנאצים‪ .‬הייתי מסוגל לזהות את הסח‬ ‫בראונה‪ .‬התפקיד של חיסול הצוענים הוטל עליו על־ידי חבדיגאדיר נבה‪,‬‬ ‫ראש ה״רייכסקרימינאלפוליצייאמט" (לשכת המשטרה הפלילית של הרייך)‬ ‫של הס‪.‬ס‪ .‬אנשי־‪ .0.0‬אחרים שהוזכרו במיסמכים הם הסגן ואגנר‪ ,‬הסרן‬ ‫גינ ט ה רב־הסדן ורנ ה הקולונל מילר‪ ,‬היינריך מילד (הממונה על אייכמן)‪,‬‬ ‫חבר מפלגה בשם ברינה ושתי נשים שזוהו כלייטנר ולוקאש‪.‬‬ ‫אין יודעים אם בראונה‪ ,‬שחיה אחראי ישירות לפרשה‪ ,‬עודנו בחיים‪.‬‬ ‫מאז ‪ 1964‬מצאנו חומר בארכיונים יהודיים שונים ברחבי העולם‪ ,‬בקשר‬ ‫להשמדת הצוענים‪ ,‬אולם פרטים רבים נותרו בחזקת נעלם‪ .‬אין יודעים‬ ‫בוודאות‪ ,‬למשל‪ ,‬היכן נרצחו הצוענים‪ .‬רבים נשלחו לגיטאות יחד עם‬ ‫היהודים‪ ,‬במיוחד לווארשה‪ ,‬ללובלין ולקיאלצ׳ה שבפולין‪ .‬תכופות היו‬ ‫מגלים אותם יחד עם היהודים‪ ,‬ואנשי־ה‪.0‬ס‪ .‬היו רוצחים אותם במקום‪.‬‬ ‫בדיניט־וח שבונות של קומאנדו־ההשמדה של ה־‪ .0.0‬שפעל באוקראינה יש‬ ‫התייחסויות דבות לצוענים‪.‬‬ ‫הגלייתם מצפון גרמניה לא החלה אלא במאי ‪ .1940‬אז באו המשלוחים‬ ‫מבאוואריה ומבורגנלאנד‪ .‬לאחר הפלישה הגרמנית לבדיודהמועצות קיבלה‬ ‫״קבוצת־הפעולות ד׳״ פקודה לחסל את כל הצוענים שבאוקראינה ובקרים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1942‬נמשכו ההגליות מאירופה המערבית והדרומ־מערבית‪ ,‬והצוע־‬ ‫נים שולחו למחנות־ריכוז שונים בפולין‪ .‬הפעולה האחרונה בוצעה כנדאה‬

‫‪187‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫בשנת ‪ ,1944‬בתאי־הגאזים של אושוויץ‪ .‬איש לא יידע לעולם מה מספר‬ ‫הנרצחים מבין הצוענים‪ .‬היו בוודאי מאות אלפים‪ ,‬בכל ארצות אירופה‬ ‫שנכבשו על־ידי הנאצים‪.‬‬ ‫בדידוח שבון שלי ללשכה המרכזית בלודוויגסבורג טענתי כי העדויות‬ ‫מספיקות לפתיחת סידרה חדשה של משפטים בקשר לפשע של השמדת־עם‪.‬‬

‫‪188‬‬

‫־‪■¥‬‬

‫פרק ארבעה עשר‬

‫הטבח בק<פאלונ<ה‬

‫באביב ‪ 1964‬שהיתי בטורינו שבאיטליה‪ ,‬לפי הזמנתם של ידידים‪,‬‬ ‫שבעת המלחמה היו חברים בתנועת־ההתנגדות האיטלקית‪ .‬הרציתי על‬ ‫עבודתי בפני קהל גדול‪ ,‬שגילה עניין רב‪ .‬לאחר מכן באו אחדים מן המא­‬ ‫זינים לשוחח עמי — לבקש ממני מידע על־דבר קרובי־משפחתם‪ ,‬או‬ ‫למסור לי על אירועים מסויימים שהיו סבורים כי אמצא בהם עניין‪.‬‬ ‫ביניהם היתד‪ .‬גברת קשישה‪ ,‬כסופת־שיער‪ ,‬כפופת־קומה‪ ,‬שהיתה לבושה‬ ‫בגדי־אבל‪ .‬התרשמתי ביותר מן המבע החמור‪ ,‬כמעט מאובן‪ ,‬של עיניה‪.‬‬ ‫״סיניור ויזנטל״‪ ,‬שאלה אותי‪ .‬״האם אתה עוסק רק בפשעים נאציים‬ ‫שבוצעו כנגד יהודים?״‬ ‫הבטחתיה כי בתיקינו יש רשומות לגבי פשעים נאציים נגד לא־יהודים‬ ‫ויהודים גם יחד‪ ,‬אם כי ברוב המקרים מתברר כי הקורבנות יהודים הם‪.‬‬ ‫היא הניעה ראשה כאילו לכך ציפתה‪ .‬״הייתי רוצה לפגוש אותך למשך‬ ‫חצי שעה מחד בבוקר‪ ,‬בעת שתהיה לבדך״‪ ,‬אמרה‪ .‬קבענו מועד‪ ,‬והיא‬ ‫נסתלקה לה‪.‬‬ ‫היא הגיעה לבית־המלון שלי בשעה היעודה‪ ,‬ושוב התרשמתי מהליכו־‬ ‫תיה המכובדות ומצערה העמוק‪ .‬חשתי כי אשד‪ .‬זו סבלה בלבה סבל רב‪.‬‬ ‫לא קל היה לה לבוא לפגשני‪ .‬״התבוננת אתמול בבגדי־האבל שלי״‪,‬‬ ‫אמרה‪ .‬״אני שרויה באבל מאז אותו היום‪ ,‬בסתיו ‪ ,1943‬בעת שקיבלתי‬ ‫הודעה רשמית כי בני נהרג — הוצא־להורג — על־ידי הגרמנים‪ .‬סיניור‬ ‫ויזנטל‪ ,‬לא צחקתי מאז אותו היום‪ .‬ולא אצחק עוד עד ליום מותי‪ .‬הוא‬ ‫היה בננו היחיד‪ .‬בעלי מת לאחר מכן‪ ,‬כי לבו נשבר בקירבו‪ .‬יודעת אני‬ ‫כי אי־אפשר להחזיר את המתים‪ .‬בתורת נוצריה טובה‪ ,‬חייבת אני להשלים‬ ‫עם רצון האל‪ .‬אולם חודה לי כי לאיש בגרמניה לא אכפת‪ ,‬לגבי תשעת‬ ‫אלפי החיילים האיטלקיים שנרצחו בקיפאלוניה‪ .‬איש לא עשה דבר בקשר‬ ‫לפרשה זאת״‪.‬‬

‫‪189‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫״קיפאלוניה ‪ 1‬שאלתי‪ .‬מעודי לא שמעתי שם זה‪.‬‬ ‫״אף א ת ה אינך יודע על הטראגדיה שנתחוללה על אי יווני קטן זה״‪,‬‬ ‫אמדה במדידות‪ .‬״אמור־נא לי‪ ,‬האם מותר להרוג שבויי־מלחמה‪ ,‬חיילים‬ ‫שנכנעו‬ ‫"‬

‫״יש בכך משום הפרה גסה של אמנת ז׳נ ב ה׳‪/‬‬ ‫״כן‪ .‬אולם בקיפאלוניה נרצחו תשעת אלפי איש מהדיוויזיה האיטלקית‬ ‫בשם ״אקווי״‪ ,‬על־ידי חיילים גרמניים‪ .‬אחדים מן הסופרים האיטלקיים‬ ‫כבד תיארו פשע נורא ז ה׳‪ /‬היא סיפקה לי מידע נוסף‪ .‬הבטחתי לה כי‬ ‫אערוך חקירה‪ .‬אם המידע שמסרה לי יאושר‪ ,‬הבטחתי לטפל בפרשת‬ ‫קיפאלוניה‪ .‬היא הניעה ראשה לאות הכרה‪ ,‬ויצאה‪.‬‬ ‫לפני צאתי לשדדדהתעופה התקשרתי עם ידידי אנג׳לו דל בוקא‪ ,‬אחד‬ ‫מעורכי כתב העת ״גאזטה די פופולו׳‪ /‬הוא הכיר את הפרשה‪ .‬״אחד‬ ‫מהפשעים החמודים ביותר במאת־שנים זאת‪ ,‬נגד אמנת ז׳נבה‪ ,‬אולם אף‬ ‫אחד מהגרמנים אינו מתעניין בה״‪ ,‬אמר‪ .‬״אבקש ממאדצ׳לו ונטורי לשלוח‬ ‫אליך את ספרו״‪.‬‬ ‫ימים אחדים לאחר מכן קיבלתי בווינה מכתב מהסופר מארצ׳לו ונטורי‪,‬‬ ‫ועמו — עותק מספרו ״באנדיירה ביאנקה א קיפאלוניה״ (דגל לבן על‬ ‫קיפאלוניה)‪ .‬עיינ תי בספד‪ ,‬ובדקתי ברשומות ביודהדין הצבאי החמישי‬ ‫של נירנבדג‪ ,‬שעסק בפשע־מלחמה זה‪ .‬לאחר מכן קיבלתי העתק מגזר־דינו‬ ‫של בית־הדין הצבאי העליון ברומא‪ ,‬מן ה־‪ 20‬במארס ‪ ,1957‬נגד למעלה‬ ‫משלושים קצינים מן הצבא הגרמני אשר נידונו שלא בפניהם‪ .‬גזר־הדין‬ ‫משתרע על שבעים וארבעה עמודים המודפסים במכונת־כתיבה‪ .‬לאחר מכן‬ ‫כתבתי מכתב ללשכה המרכזית לפשעי הנאצים בלודוויגסבורג‪ ,‬וכתוצאה‬ ‫מכך נמסר לי כי הטבח שנעשה בתשעת אלפי חיילים איטלקיים בקיפא־‬ ‫לוניה ״אינו ידוע׳׳‪.‬‬ ‫התחלתי להבין מדוע פשע נורא זה לא נחקר בגרמניה‪ .‬לא הס‪.‬ס‪.‬‬ ‫ולא הגיסטאפה ואף לא חברי המפלגה הנאצית — אף אחד מכל אלה‬ ‫לא היה מעורב בעניין‪ .‬הפשע בוצע על־ידי אנשי הוורמאכט‪ ,‬וכוחות‬ ‫רבי־השפעה בריפובליקה הפדראלית המערב גרמנית ניסו למנוע את גרירת‬ ‫הוורמאכט לתוך מסגרת החקירות שנערכו לגבי פשעי־מלחמה נאציים‪.‬‬ ‫בעזרתה של השגרירות האיטלקית בווינה הישגתי את מעניהם של עשרים‬ ‫או שלושים חיילים איטלקיים אשד בדרך־נס ניצלו מן הטבח‪ .‬שלחתי את‬ ‫שמותיהם ללודוויגסבורג‪ .‬לאחר שהות־מה הוטל על התובע אובלודה‬ ‫מדורטמונד לחקור בפרשה‪ .‬התובע‪ ,‬גבר צעיר ונמרץ‪ ,‬החל בעבודתו‪.‬‬

‫‪190‬‬

‫ה ט ב ח ב קי פ א לוני ה‬ ‫קיימנו מגע מתמיד‪ .‬עד מהרה ידענו כל מה שניתן היה לדעת על הטרא'‬ ‫גדיה שנתחוללה בקיפאלוניה‪.‬‬ ‫קיפאלוניה הוא אחד האיים היווניים הגדולים יותר‪ ,‬המופדד מחופה‬ ‫המערבי של יוון באמצעות מיפדץ פאטדאם‪ .‬תעלה שאורכה חמישה קילד‬ ‫מטרים מפרידה בין קיפאלוניה לבין האי הקטן איתאקה‪ ,‬הנזכר אצל‬ ‫הומרוס‪ .‬רוב שטחו של האי קיפאלוניה אינו מעובד‪ ,‬והקרקע מכוסה‬ ‫בירק־עד‪ ,‬כשגדלים עליה עצי־אודן המכונים ‪165 >:>:£;1101113‬ל^ הגבעות‬ ‫השוממות במרכז האי מגיעות עד לגובה של כאלף מטרים‪ .‬לאורך קר‬ ‫החוף יש מטעי־זיתים‪ ,‬כרמים ומטעי־צימוקים‪.‬‬ ‫בקיץ ‪ ,1943‬בשבועות האחרונים של הברית הגרמנית־איטלקית׳ הוצבה‬ ‫דיוויזיי ת ״אקווי״‪ ,‬שמנתה כ־‪ 9,000‬איש‪ ,‬בפיקודו של הגנדאל גאנדין‪ ,‬באי‬ ‫קיפאלוניה‪ .‬יחידת־קישור גרמנית קטנה‪ ,‬שהיתה מורכבת מאנשי צבא‬ ‫וצי‪ ,‬היתה מוצבת בחצי־האי פאליס‪ ,‬בחופו המזרחי של האי‪ .‬באוגוסט‬ ‫‪ 1943‬היה היחס בין החיילים הגרמניים לאיטלקיים באי ‪ 1‬ל־‪ .6‬ב־‪ 8‬בספ­‬ ‫טמבר ‪ 1943‬נכנעה איטליה לבעלות הברית האנגלראמריקניות‪ .‬לאחר‬ ‫כניעתו של המארשאל באדוליו קיבל הגנראל גאנדין הוראות באלחוט‪,‬‬ ‫מהאדמיה האיטלקית ה־‪ ,11‬בזו הלשון ‪ :‬״הי שארו ג מ קו מ פ ט‪ .‬אט הגרמ ­‬ ‫ני ם ינ פו להפעיל כוח‪ ,‬ה ש תמ שו בנ שקכם״‪ .‬ב־‪ 9‬בספטמבר‪ ,‬בעת שכל‬ ‫יחידות הדיוויזיה עמדו הכן‪ ,‬קיבל הגנראל גאנדין שדד אלחוטי אחר‪,‬‬ ‫המבטל את הקודם והמורה לו להסגיר את פל הנשק לידי הגרמנים‪ .‬גאנדין‬ ‫לא ציית לפקודה החדשה‪ ,‬שכן היה סבור כי אין היא אלא מעשה־זיוף‪.‬‬ ‫תמורת זאת‪ ,‬שידר וביקש הנחיות מהפיקוד העליון האיטלקי‪.‬‬ ‫בבוקר ה־‪ 10‬בספטמבר הופיעו במוצב־הפיקוד של גאנדין שני שליחים‬ ‫מן המפקדה הגרמנית באיזור הבאלקאנים׳ לייטנאנט־קולונל האנס בארגה‬ ‫ולייטנאנט פדאנץ פאות‪ ,‬ותבעו כי הדיוויזיה תתפרק מנשקה‪ ,‬בהתאם‬ ‫להוראות היום הקודם‪ .‬גאנדין הסביר כי יש לו סיבה להטיל ספק באמיתות‬ ‫הפקודה השנייה‪ ,‬וביקש שהות‪ .‬הוא ערך התייעצות עם קציניו‪ ,‬והודה‬ ‫לבאטאליון השלישי של הרגימנט ה־‪ 317‬לסגת ממוצב חשוף בקארדא־‬ ‫קאטא< ״כדי למנוע סיבוכים נוספים״‪ .‬הגיעו ידיעות על חיילים גרמניים‬ ‫הנוחתים בחוף‪ .‬החיילים האיטלקיים החלו לגלות עצבנות‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 9‬בבוקר‪ ,‬בדיוק‪ ,‬ב־‪ 11‬בספטמבר‪ ,‬חזרו והופיעו שגי השליחים‬ ‫הגרמניים במפקדתו של הגנראל גאנדין‪ ,‬והציגו לו אולטימאטום‪ .‬נותרה‬ ‫לגנראל שהות עד שעה שבע בערב‪ ,‬אמרו‪ ,‬להיענות לתביעות הגרמניות‪.‬‬ ‫הלך־רוחם של החיילים האיטלקיים נעשה עויין במידה בולטת‪ .‬בשעות‬ ‫לפני הצהרים ניסו חיילים גרמניים לתפוס כלי־רכב איטלקי משוריין‪,‬‬

‫‪191‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫ונהדפו‪ .‬המצב נעשה חמוד יותר‪ .‬בשעה שלוש כינס הגנראל גאנדין‬ ‫מועצת־מלחמה נוספת‪ .‬הכמרים שבדיוויזיה טענו לכניעה בדרכי־שלום‪.‬‬ ‫הגנראל גאנדין החל לשאת־ולתת עם שני הקצינים הגרמניים‪ ,‬אך השהה‬ ‫את ההחלטה עד שיקבל הוראה מפורשת מהממונים עליו‪ .‬הגרמנים הוסיפו‬ ‫להנחית חיילים נוספים באי‪ .‬היחס בין החיילים הגרמניים והאיטלקיים‬ ‫היה עתה בערך ‪ 1‬ל־‪.3‬‬ ‫ב־‪ 12‬בספטמבר מסרו תותחנים איטלקיים אחדים שנמלטו מהאי הסמוך‬ ‫ס‪ .‬מאורה כי כל החיילים האיטלקיים שהסגירו את נשקם לידי הגרמנים‬ ‫נלקחו למחנה־שבויים‪ .‬אי־השקט בקיפאלוניה גבר‪ ,‬ופה ושם פרצו חילופי־‬ ‫יריות‪ .‬המתיחות בקרב האיטלקים גברה‪ ,‬כשהגרמנים השתלטו על שתי‬ ‫סוללות‪ ,‬על קסרקטידקאראביניירי ועל בית־המכס אשר בארגוסטוליון‪.‬‬ ‫תביעותיו של הקולונל בארגה לכניעה מיידית החלו להיות דוחקות יותר‪,‬‬ ‫אולם הן נדחו לאחר התייעצות שנערכה במפקדת הדיוויזיה‪ .‬נשק איטלקי‬ ‫לא יוסגר — כך הוחלט — ואם הגרמנים ינסו להפר את ה״סטאטוס קוו״‪,‬‬ ‫יקבלו את פניהם בכוח‪.‬‬ ‫בבוקר ה־‪ 13‬בספטמבר ירו האיטלקים בשתי ספינות גרמניות שניסו‬ ‫להגיע לחוף‪ .‬אחת מהן הוטבעה‪ ,‬והשנייה נכנעה‪ .‬חמישה גרמנים נהדגו‪.‬‬ ‫בשעה אחת אחד הצהרים הודיע הגנראל גאנדין לחייליו כי המשא־ומתן‬ ‫עם הגרמנים מוסיף להתנהל‪ .‬זמן קצר לפני חצות הלילה ביקש הגנראל‬ ‫מחייליו להצביע לגבי האולטימאטום הגרמני — נוהל בלתי־דגיל‪ ,‬אך‬ ‫הרי המצב לא היה מצב רגיל‪ .‬ביום המחרת הצביעו האיטלקים פה אחד‬ ‫נגד הסגרת נשקם ונגד שיתוף־פעולה כלשהו עם הגרמנים‪ .‬הגנראל גאנדין‬ ‫קיבל פקודה מממשלת איטליה ‪ :‬יש לדחות את האולטימאטום הגרמני‪ ,‬ואם‬ ‫יהיה צורך — יש לדחותו גם בכוח הנשק‪.‬‬ ‫בצהרי־היום הודיע הגנראל גאנדין לשליחים הגרמניים על הפקודה‬ ‫הסופית שקיבל‪ ,‬ועל תוצאות ההצבעה שערך בקרב חייליו‪ .‬הגרמנים‪,‬‬ ‫מצידם‪ ,‬ביקשו להרהר בדבר עד שעה תשע למחדת־בבוקר‪.‬‬ ‫ב־‪ 15‬בספטמבר בשעה ‪ 9‬בבוקר ביקשו הגרמנים שהות עד שעה אחת‬ ‫בצהרים‪ .‬שעה אחת לאחר מכן‪ ,‬החלו מפציצי־הצלילה הגרמניים הראשונים‪,‬‬ ‫מדגם ״שטוקה״‪ ,‬מופיעים מעל האי‪ .‬הגנראל גאנדין הורה לאנשיו לירות‪.‬‬ ‫הקרב בין הגרמנים לאיטלקים החל‪ .‬שני הצדדים היו עתה שווים‪ ,‬מבחינה‬ ‫כמותית‪ ,‬באי? אולם לגרמנים היתה יותר ארטילריה‪ ,‬והיה להם סיוע אווירי‬ ‫כבד‪ .‬הקרב נמשך ששה ימים‪ ,‬עד ה־‪ 21‬בספטמבר‪ .‬באותו היום הניפו‬ ‫האיטלקים‪ ,‬אשר איבדו למעלה מאלפיים איש‪ ,‬את הדגל הלבן‪ ,‬והסגירו‬ ‫את עצמם בתורת שבויי־מלחמה‪.‬‬

‫‪192‬‬

‫ה ט ב ח ב קי פ א לוני ה‬ ‫במשפטי נירנברג נחשפו אחדים מן הפרטים לגבי הטבח שנערך‬ ‫בקיפאלוניה‪ ,‬ושנים מן הקצינים שהיו נוגעים בדבר — הגנראל וילהלם‬ ‫שפיידל והגנראל הוברט לאנץ‪ ,‬אשר פקד על הקורפוס הצבאי השביעי‬ ‫הגרמני בבלקאנים — ני דונו למאסר‪ ,‬הראשון לעשרים שנה והאחד לשתים־‬ ‫עשרה שנה‪ .‬אי אפשר לחזור ולהעמידם לדין בקשר לפשעים אלה‪ .‬אחדים‬ ‫מן הגרמנים שהיו כרוכים בפרשה‪ ,‬לא עשו דבר — לפי גזר־הדין של‬ ‫בעלות־הברית — יוחד מאשר להעביר הוראות‪ ,‬ועל כן יצאו זכאים‪.‬‬ ‫הרב־סרן האראלד פון הירשפלד‪ ,‬קצידהקי שור הגרמני הראשי לקורפוס‬ ‫הצבאי ה־‪ 26‬של האיטלקים‪ ,‬שדיוויזית ״אקווי״ היתד‪ .‬חלק ממנו‪ ,‬ואשר‬ ‫נכח במקופ־המעשה בקיפאלוניה‪ ,‬נהרג בקרב בחזית הרוסית‪ ,‬בשנת ‪.1944‬‬ ‫כיום יודעים אנו משהו שבית־הדין בנירנברג ושבית־המשפט הצבאי‬ ‫ברומא‪ ,‬בהתכנסו ב־‪ ,1957‬לא ידעוהו‪ :‬מארטין בורמאן‪ ,‬סגנו של היטלר‪,‬‬ ‫הוציא פקודה סודית־ביותר לפיה יש להוציא־להורג את כל שברי־המלחמה‬ ‫האיטלקיים שבאי קיפאלוביה‪ ,‬מייד‪ ,‬בתורת עונש על סירובם להיכנע‪.‬‬ ‫הפקודה הגיעה בצינורות־הפיקוד עד לקצידהקי שוד הירשפלד בקיפאלוניה‪.‬‬ ‫הוקם פיקוד־הוצאה־להורג‪ ,‬בפיקוחו של הסרן ראדמאכר מן הצי הגרמני‪,‬‬ ‫והלייטנאנטים היידריך וקון מן הצבא הגרמני‪ .‬השברים האיטלקיים פורקו‬ ‫מנשקם‪ .‬לאחר מכן הועלו על משאיות‪ ,‬כביכול כדי להובילם למחנות‬ ‫שבויי־מלחמה‪ .‬תמורת זאת‪ ,‬נלקחו למקומות מבודדים שונים ברחבי האי‬ ‫— בעיקר ליד קוקולאטא‪ ,‬טדויאנאטא וקונסטאנטינוס‪ ,‬ושם נורו למוות‬ ‫על ידי כיתות־ההוצאה־להורג של הצבא הגרמני‪ ,‬ונקברו בקברות־המונים‪.‬‬ ‫במשך ה־‪ 21‬וה־‪ 22‬בספטמבר‪ ,‬ל א ח ר שפסקו מעשי־האיבה ולאחר‬ ‫כניעתם‪ ,‬הוצארלהורג כל קציניד‪ ,‬וחייליה של דיוויזי ת ״אקווי״‪ ,‬פרט‬ ‫ליוצאיכדמךהכלל בודדים‪ .‬הגנראל גאנדין נורה בשעה שבע בבוקר‪ ,‬ב־‪24‬‬ ‫בספטמבר‪ .‬באותו היום נלקחו ‪ 260‬קצינים איטלקיים למגדלור שבפאנוס‪,‬‬ ‫צפונית לארגוסטוליון‪ .‬הם הוצאו שם להורג‪ ,‬גוויותיהם הושמו על רפסודה‬ ‫גדולה‪ ,‬עליה הונחו סלעים כבדים‪ .‬הרפסודה נגררה לים ושם הוטבעה‪.‬‬ ‫אחד ממעשי־התגמול האחרונים בוצע ב־‪ 25‬בספטמבר‪ ,‬עת שתדיסרים‬ ‫אחדים של קצינים וחיילים איטלקיים שהיו פצועים הוצאו מבית־החולים‬ ‫של הדיוויזיה והוצאו להורג‪ .‬ב־‪ 28‬בספטמבר‪ ,‬לאחר שהגרמנים מצאו ‪17‬‬ ‫מלחים איטלקיים שהסתתרו מפניהם‪ ,‬ירו בהם‪ .‬מתוך הדיוויזיה כולה‪ ,‬בת‬ ‫תשעת־אלפים איש‪ ,‬הצליחו רק כשלושים להסתתר באי‪ .‬לאחר מכן נמלטו‪.‬‬ ‫הם יופיעו כעדים‪ ,‬בעת שייפתח המשפט‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות מצאו ועדות־צבא איטלקיות את כל קברי־ההמונים‬ ‫שבקיפאלוניה‪ .‬האב לואיג׳י גילארדיני‪ ,‬מי שהיה כומר בדיוויזיה‪ ,‬והחי‬

‫‪193‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫עתה בגיבואה‪ ,‬כתב ספר בשם ״הקדושימ־המעונים של קיפאלונידד‪ .‬הקצי­‬ ‫נים שפקדו על כתות־ההוצאה־להורג הגרמניות בלולים עתה ברשימת‬ ‫ה״מבוקשים״ הגרמנית‪( .‬הקולונל בארגה‪ ,‬אחד השליחים‪ ,‬הוכיח כי בשלח‬ ‫לכרתים לפבי שהחל הטבח)‪.‬‬ ‫בפברואר ‪ 1966‬שוחחתי עם התובע אובלודא בדורטמונד‪ ,‬שבסע‬ ‫לקיפאלוניה כדי לערוך חקירה מכלי ראשון‪ ,‬והמקווה להביא את הפושעים‬ ‫לדין‪ .‬לאחד מכן הצטרפו אלינו תובעים אחדים‪ .‬התעוררה שאלה אחת‪,‬‬ ‫שאיש מהנוכחים לא יכול היה להשיב עליה‪ .‬כיצד אפשרי הדבר כי פשעי‬ ‫קיפאלוניה — רציחתם של אלפי אבשים — בותרו בלתי־ידועים לשלטונות‬ ‫הגרמניים? אלמלא היתד‪ .‬באה גברת קשישה ועצובה ומשוחחת עמי‬ ‫בטורינו‪ ,‬היו רוב הגרמנים לא יודעים גם היום על פשעי קיפאלוביה‪.‬‬

‫‪194‬‬

‫פרק חמשה עשר‬

‫גאלר<ת הדמעות‬

‫המכתב בא מנידזיל אנד‪ .‬כתב־היד היה קשה לפיענוח‪ ,‬אך המשמעות‬ ‫היתד‪ .‬בדורה‪ .‬הגברת הזקנה התנצלה‪ .‬היא יודעת כי אין זו פרשה שכרגיל‬ ‫אני מתעסק בה‪ ,‬אך אין היא יודעת למי יכולה היא לפנות‪ ,‬אם לא אלי‪.‬‬ ‫היא שיגרה בשנים האחרונות מכתבים רבים לווינה‪ ,‬אך איש לא יכול היה‬ ‫להודיעה דבר‪ .‬היא נלקחה מביתה בשבת ‪ .1939‬הם באו לדירתה במחח‬ ‫הראשון של וינה‪ .‬״הם נ תנו לי חמש דקות‪ ,‬בדיוק‪ ,‬כדי ליטול את מעילי‬ ‫ואת ארנקי״‪ ,‬כתבה לי‪ .‬לא היו לה מזומנים; והיא כבר מסרה את תכשי­‬ ‫טיה‪ .‬נותרה דק הדירה‪ ,‬ובה כל אוצרותיה‪.‬‬ ‫‪...‬עשיתי מאמצים כה רבים כדי לשמור על דירתי בדיוק כפי שהורי‬ ‫הורישוה לי — חרסינת־המייסן‪ ,‬ותיבות־הטבק הזעירות שאבא היה‬ ‫אוסף‪ ,‬ושידות־בידרמאייר‪ ,‬אחץ־הזכוכית ובו שלוש צלמיות־סוור‪,‬‬ ‫הפמוטים הישנים‪ ,‬והכסף‪ .‬בעת האינפלאציה של שנות העשרים‪,‬‬ ‫כאשד היה לנו קר ו היינו רעבים‪ ,‬היה עלי למכור אחדים מן החפ­‬ ‫צים‪ ,‬כדי לקנות מזון ופחמים‪ .‬אך לא מכרתי אף אחת מהתמונות‪.‬‬ ‫והיתה התמונה האחת שאהבתי במיוחד‪ ,‬משום שידעתי מה רבה‬ ‫היתה משמעותה בעיני אבי‪...‬‬ ‫בפתח הדירה נעצה מבט אחרון‪ .‬היתה זו הפעם האחרונה שראתה את‬ ‫אוצרותיה‪ .‬כאשד חזרה בשבת ‪ 1946‬לא בותר דבד‪ .‬נאצי בודע עבר לגור‬ ‫בדירתה‪ ,‬שבועות אחדים אחר צאתה‪ .‬זמן קצר לפני סוף המלחמה ברחו‬ ‫הנאצי ובני־משפחתו‪ ,‬בנטלם עמם חפצים דבים‪ .‬איש לא יכול היה לומד‬ ‫לה מה אירע להם‪ .‬הבריות היו עסוקות בחיפושים אחר בריות אחרות ; איש‬ ‫לא התעניין בחרסינת־מייסן ובתיבות־טבק זעירות ובפמוטים‪ .‬לאחר מכן‬ ‫היגרה לניו־זילאנד‪ ,‬מקום שם נתמכה על־ידי קדובי־משפחה דחוקים‪.‬‬ ‫התגברתי על אבדן כל החפצים שלי! שהדי אנשים אחדים הפסידו‬ ‫הרבה יותר‪ .‬אולם היי תי רוצה לדעת מה אירע לציור זה‪ .‬אחד‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בינינו‬

‫מידידי האמידים רוצה לרכשו‪ .‬הוא הבטיח להניח לי להתענג עליו‬ ‫בביתי עד סוף ימי‪ .‬והכסף יסייע לי לפרנסתי‪ .‬אני מזדקנת‪ ,‬ויש‬ ‫חשבונות שצריך לפרעם‪...‬‬ ‫היא כתבה לגופים שונים בווינה‪ ,‬וביקשה מידע על־דבר ציור זה‪.‬‬ ‫דרושות היו לה שנתיים רק כדי לאתר את המקום שבו החזיקו את התמו­‬ ‫נות ״חסרות־הבעלים״ ‪ :‬בהופבורג‪ ,‬במחסנים שנוהלו על־ידי הלשכה‬ ‫לאוצרוודהאמנות של המדינה‪ .‬היא כתבה שמה‪ ,‬ונתבקשה להגיש מיסמכים‬ ‫שונים — שאם לא כן‪ ,‬אסור להם אף להודיע לה האם הציוד ברשותם‪.‬‬ ‫לא היתד‪ ,‬זו הפעם הראשונה ששמעתי על אודות ציורים ותמונות אלה‪.‬‬ ‫זמן קצר לפני כן התקשר עמי אחד מעורכי־הדין המקומיים‪ .‬פליט מווינה‪,‬‬ ‫העושה עתה באנגליה‪ ,‬ביקש ממנו לנסות ולהחזיר לרשותו ציור דב־ערך‬ ‫שהוחזק בהופבורג‪.‬‬ ‫״מוזר״‪ ,‬אמר עודד־הדין‪ .‬״דומה כי אני נתקל במסך של ערפל‪ .‬הכל‬ ‫נוהגים כאילו רציתי לגנוב משהו‪ .‬אני סבור שעליך להתעניין בפרשה‪.‬‬ ‫ויזנטל‪ .‬יש לי הרגשה שמישהו מסתיר משהו מאחרי תמונות אלה״‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬נתברר לי כי כך הווה‪ .‬בעת שהתחלתי לערוך חקירות‪ ,‬בתחום‬ ‫שלא התנסיתי בו קודם לכן‪ ,‬היו התוצאות מעניינות ביותר‪ .‬בסופה ^זל‬ ‫מלחמת העולם ה שנייה שררה עירבוביה מוחלטת בקשד למקונדהימצאם‬ ‫של אוצרות־האמנות של היבשת כולה‪ .‬הנאצים אידגנו את שוד־האמנות‬ ‫הגדול ביותר בהיסטוריה‪ .‬כאשד היטלר‪ ,‬גדינג וריבנטרופ גילו התעניינות‬ ‫מפתיעה באמנויות‪ ,‬החל ה״איסוף״ להיות סמל־מעמד נאצי חשוב ביותר‪,‬‬ ‫ופעילות־שעות־הפנאי של מנהיגי הנאצים התרכזה בכך‪ .‬הרווחים בתחום‬ ‫זה היו גדולים יותר מאשר בציד או בדיג‪ .‬הפירר עצמו היה אספן־האמנות‬ ‫הראשי‪ ,‬והוא תיכנן תוכניות גראנדיוזיות להעניק לעירו האהובה לינץ‬ ‫את אוסף־האמנות הגדול ביותר שהעולם ראה אי־פעם‪ ,‬אוסף שיעמיד בצל‬ ‫את הלובר‪ ,‬האופ׳יצי והפראדו‪ .‬תהיה זו גם עיסקת־ד‪,‬אמנות הגדולה ביותר‬ ‫בהיסטוריה‪ .‬מטה מיוחד הושם תחת פיקודו של מומחה־האמנות חסר־‬ ‫הליאות של היטלר‪ ,‬אלפדד רוזנברג‪ ,‬והוא הוקם מתוך מטרה לבזוז את‬ ‫אוצרות־האמנות שבארצות אשר בכבשו על־ידי הנאצים‪ .‬אנשי־המטה‬ ‫גריסו מקרב מנהלי־המוזיאונים‪ ,‬המומחים לאמנות והסוחרים בחפצי־אמנות‪.‬‬ ‫״אוספים״ נאציים נוצרו על־ידי החרמה סתם‪ ,‬או תחת מסך־עשן של‬ ‫ליגאליות‪ .‬אחד מידידי בהולאנד סיפר לי לאחרונה על דדך־פעולתה של‬ ‫השיטה האחרונה‪.‬‬ ‫״היה ידוע כי אני בעליו של פראנץ האלס יפה‪ .‬לא רבות מתמונות‬ ‫אלה היו בידיים פרטיות‪ .‬מומחיו של רוזנברג באו לבקר אצלי‪ ,‬באחד מימי‬

‫‪196‬‬

‫ג א ל די ת ה ד מ עו ת‬ ‫‪ ,1941‬יחד עם שבי ידידים מהגיסטאפו‪ .‬הם התבוננו בהאלס שלי‪ ,‬והוא‬ ‫מצא חן בעיניהם‪ .‬כמובן‪ .‬הם הציעו כי ירכשוהו לצורך המוזיאון העתיד־‬ ‫לקום של הפירד — כבוד גדול‪ ,‬וזכות מיוחדת בשבילי‪ ,‬לתרום למוזיאון־‬ ‫העל הזה‪ .‬הם גילו הערכתם הרבה כי הציעו לי מה שכינו ״מחיר הוגף‪.‬‬ ‫ידידי צחק‪ .‬״בשנות השלושים‪ ,‬בעת השפל הכלכלי‪ ,‬הוערכה התמונה‬ ‫ב־‪ 150,000‬מארק‪ .‬עתה הציעו לי ‪ 1,500‬מארק‪ .‬הם אמרו כי אינם רוצים‬ ‫לנצל אותי ניצול בלתי־הוגן‪ .‬אחד מאנשי הגיסטאפו אמר כי כל כמה‬ ‫ש הו א נוגע בדבר‪ ,‬היה הסכום מוגזם‪ ,‬מוגזם ב־‪ 1,500‬מארק‪ .‬הוא הניח‬ ‫לי ששים שניות כדי לשקול בדבר‪ .‬הסכמתי״‪.‬‬ ‫״מה היה קודח אילו היית מסרב ז״‬ ‫הוא צחק שוב‪ .‬״מכיר אני איש שהתעקש‪ .‬הגיסטאפו נטל אותו‪ ,‬יחד‬ ‫עם התמונה שלו‪ .‬הוא לא חזר מעולם״‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה‪ ,‬ניסו המומחים־לפיצויים להנהיג מעט סדר בתוהרובוהו‬ ‫שנוצר‪ .‬תמונות שנגנבו ממוזיאונים ומגאלדיות ציבוריות זוהו בקלות‪,‬‬ ‫והוחזרו‪ .‬היה זה עניין קל פחות‪ ,‬כאשר מדובר באוספים פרטיים‪ ,‬במיוחד‬ ‫במקום שהבעלים המקוריים נעלמו‪ .‬הבעיה הקשה ביותר היתה כרוכה‬ ‫בתמונות שהיו שייכות ליחידים‪ ,‬שאוספיהם היו קטנים ביותר‪ .‬הם לא‬ ‫החזיקו רשימות מדוייקות‪ ,‬כפי שנהגו לעשות האספנים הגדולים‪.‬‬ ‫המערב־גרמבים עשו מאמץ למצוא את עקבותיהם של הבעלים הנעדרים‬ ‫של חפצי האמנות או יורשיהם החוקיים; הם גם החזירו תמונות שהיו‬ ‫שייכות לאוסטרים‪ .‬האוסטרים היו איטיים יותר‪ .‬הם מסרו אוצדות־אמנות‬ ‫לידי בעליהם החוקיים שיכלו להוכיח את בעלותם‪ ,‬אך לא עשו מאמץ‬ ‫כלשהו כדי לגלות את האנשים‪ ,‬או יורשיהם‪ ,‬שהיו בעלי התמונות‪ ,‬הרי­‬ ‫שומים והפסלים שאוחסנו בהופבורג‪ .‬הם ידעו כי הבעלים נרדפו‬ ‫מסיבות גזעניות או פוליטיות‪ ,‬אך טענו כי מקרים רבים היו ״מסובכים״‪.‬‬ ‫לעתים ״מכרו״ הבעליפ־לשעבר יצירות אמנות כשהם נתונים ללחץ כבד‪,‬‬ ‫כפי שידידי ההולאנדי ״מכר״ את ההאלס שלו‪ .‬בתי־המשפט צריכים‬ ‫להחליט אם ״מכירה״ מעין זו חוקית היא‪ .‬יתכן שתמונה מסויימת ״הוחרמה״‬ ‫על־ידי נאצי‪ ,‬לאחר הגלייתם של הבעלים היהודיים שלה‪ ,‬ולאחר מכן היא‬ ‫״הוחרמה״ על־ידי אנשים אחרים‪ ,‬לאחר הסתלקותו החפוזה של נאצי זה‪.‬‬ ‫הכל היה ״קומפליצידט״ (מסובך) ביותר‪.‬‬ ‫התחלתי לעיין ברשימת אנשי־המטה העיקריים ביחידתו המיוחדת של‬ ‫רוזנברג‪ .‬לא הופתעתי ביותר לגלות כי אחדים מהאנשים שנטלו חלק‬ ‫בשוד־האמנות הגדול חזרו ונעשו דאשי־המנהלים במוזיאונים ובמיניסטר־‬ ‫יונים? אחרים הפכו להיות סוחרי־אמנות משגשגים ביותד‪ .‬שנים מאנשי‬

‫‪197‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫מטהו של רוזנברג משמשים עתה כסוחרים מכובדים בעיר גדולה בדרום‬ ‫גרמניה‪ .‬אחד הפקידים הגבוהים ביותר בלשכה לאוצרוודהאמנות של‬ ‫המדינה‪ ,‬בווינה‪ ,‬היה ״גאוקונסטווארט באציונאל־סוציאליסטי״ (מעין‬ ‫״גאולייטר״ בענייני אמנות)‪ ,‬בקארינתיה‪ .‬הוא היה חבר ועדה נייד ת‬ ‫מטעם ה‪.0.0‬׳ שסיירה ביוגוסלאביה ובחרה תמונות למוזיאון של הפידר‪.‬‬ ‫ניסיתי לבדוק את מספר התמונות השמורות בהופבודג‪ ,‬ומה סוגן‪ .‬לא‬ ‫היה זה עניין קל‪ .‬היו להם רשימות‪ ,‬אך הם שמרו עליהן כעל ראשי־חץ‬ ‫גרעיניים (אולי משום חששם מפני התפוצצות מסוג זה או אחד)‪ .‬התקשרתי‬ ‫טלפונית עם הגב׳ ד״ד פ‪ ,.‬הממונה על אוצרות האמנות של המדינה‪,‬‬ ‫וביקשתי ראיון‪ .‬מי אני? מה רוצה אני לדעת?‬ ‫״ברצוני לקבל רשימה של התמונות חסרות־הבעלים המוחזקות בהופבודג״‪.‬‬ ‫השתררה דומייה ארוכה‪ .‬״מי שלח או תך־אלינו?״‬ ‫הסברתי כי שליחותי היא מטעם אחדים מן הבעלים‪ .‬הגב׳ ד״ד פ‪ .‬אמרה‬ ‫במהירות כי היא עסוקה ביותר‪ ,‬וביקשה שאחזור ״בעוד כעשרה ימים״‪.‬‬ ‫כך עשיתי‪ .‬הגב׳ ד״ד פ‪ .‬שאלה באיזו תמונה מסויימת מתעניין אני‪.‬‬ ‫אמרתי כי רוצה אני לקבל פרטים על־דבד כ ל התמונות‪.‬‬ ‫״אך אין זה אפשרי כלל‪ .‬אין אנו יכולים לגלות מידע מעין זה לאזרחים‬ ‫פרטיים״‪.‬‬ ‫שאלתי אם היא מעדיפה שאמסור על כך לעתונות‪ .‬הרי תמיד תוכל‬ ‫להכחיש את הידיעה‪ ,‬אמרתי‪.‬‬ ‫משהזכרתי את המלה ״עתונות״‪ ,‬נתקשחה עמדתה של הממונה על‬ ‫אוצרות האמנות של המדינה‪ .‬כל העניין אינו בעצם בתחום־סמכותה‪,‬‬ ‫אמרה‪ .‬היא הציעה לי לפנות למיניסטריון הכספים‪.‬‬ ‫במיניסטריון הכספים לא היה הפקיד הראשי מוכן אף לשוחח עמי‪.‬‬ ‫נתבקשתי לשוחח עם פקיד־זוטר הממונה על העניין‪ .‬היה זה אוסטרי‬ ‫נעים־הליכות‪ .‬הוא הציע לי לשבת‪ ,‬הציע לי סיגריה‪ ,‬ואמר לי כי שמח‬ ‫הוא עד למאוד להכיר את מר ויזנטל המפורסם‪.‬‬ ‫אמרתי‪ :‬״כוונתך לומר‪ ,‬את מד ויזנטל הידוע־לשימצה״‪.‬‬ ‫נעימת־קולו היתד‪ .‬עתה לבבית פחות‪ .‬מה יוכל לעשות ב שבילי? אני‬ ‫משחזר כאן את הדרשיח הבא‪ ,‬לפי מיטב זכ רוני‪:‬‬ ‫ו‪ :.‬״כמה תמונות מחזיקים אתם בשמם של בעלים בלתי־ידועים ?״‬ ‫הוא‪ :‬״ובכן‪ ,‬קשה לומר‪ .‬צריך יהיה לערוך רשימת־מלאי מעודכנת‪ .‬יש‬ ‫שינויים מתמידים‪ ,‬מבין אתה‪ .‬אנו מחזיקים לא רק תמונות השייכות‬ ‫לאנשים שנרדפו מסיבות גזעניות או מדיניות‪ ,‬אלא גם רכוש הונגרי וצ׳כי‬

‫‪198‬‬

‫ג א ל די ת ה ד מ עו ת‬ ‫רב‪ ,‬שהורחק מבעליו‪ ,‬ושהגיע לכאן בעת המלחמה״‪.‬‬ ‫ו‪ :.‬״כמה תמונות שייכות לאנשים שנרדפו מסיבות גזעניו ת או פולי ­‬ ‫טיות‪ ...‬מאתיים? שלוש מאות?"‬ ‫הוא‪ :‬״הייתי אומר הרבה יותר!״‬ ‫ו‪ :.‬״אלפיים?״‬ ‫הוא‪ :‬״ובכן‪ ,‬זה יותר מדי״‪.‬‬ ‫ו‪ :.‬״האם יש ביניהן תמונות יקרות־ערך?״‬ ‫הוא‪ :‬״תלוי למה כוונתך ב״יקרות־ערך״‪ .‬אין שם שום תמונה בסדר־‬ ‫גודל של דמבראנדט״‪.‬‬ ‫ו‪ :.‬״אך יש שם תמונות טובות למדי?״‬ ‫הוא‪ :‬״ובכן‪ ...‬כ ך‪.‬‬ ‫ו‪ :.‬״מדוע לא פירסמתם אי־פעם דשימה של תמונות אלה? יהיה בכך‬ ‫כדי לאפשר לבעליהן‪ ,‬ברחבי העולם כולו‪ ,‬להגיש בקשה להחזרתן אליהם״‪.‬‬ ‫הוא‪ :‬״אך‪ ,‬מר ויזנטל היקר שלי‪ ,‬אין צורך לפרסם רשימה מעין־זו‪.‬‬ ‫האנשים המצרים במקצוע זה‪ ,‬והאספנים‪ ,‬יודעים הכל על־אודות הציורים‬ ‫החשובים יותר‪ .‬השמועה עושה לעצמה כנפיים״‪.‬‬ ‫ו‪ :.‬״נניח שאץ היא מגיעה לעיר קטנה בניו־זילאנד‪ ,‬שבה חיה גברת‬ ‫יהודייה קשישה על גמילוודחסד‪ .‬היא היתה יכולה למכור את התמונה‬ ‫השייכת לה‪ ,‬וליהנות משנות־חייה האחרונות״‪.‬‬ ‫הוא‪ :‬״המט‪...‬״‬ ‫ו‪ :.‬״יודע אני כי החזרתם אחדות מן התמונות לאנשים שהוכיחו את‬ ‫בעלותם עליהן‪ .‬אולם תמונות שלא יהיה להן דורש עד שנת ‪— 1968‬‬ ‫כך מבין אני — יעשו לרכוש המדינה״‪.‬‬ ‫הוא‪ :‬״ובכן‪ ,‬מה מציע א ת ה ?״‬ ‫ו‪ :.‬״אני מציע כי תכינו קאטאלוג של כל התמונות ושאר יצירות־‬ ‫האמנות‪ .‬יודע אתה כמה דם ודמעות קשורים ביצירות אלה‪ .‬את הקאטאלוג‬ ‫יש להדפיס ולשלוח לכל אחת מהקונסוליות האוסטריות ברחבי העולם‪.‬‬ ‫תהיה הזדמנות לבריות להביט בו‪ ,‬ולראות האם רכושן שמור בהופבורג״‪.‬‬ ‫הוא (במבוכה) ‪ :‬״המבין אתה מה פירוש הדבר ? הלא כך נוצף מכתבים״‪.‬‬ ‫ו‪ :.‬״הבולאים האוסטריים ישמחו על כך״‪.‬‬ ‫הוא‪ :‬״אין אתה מבין‪ .‬כל העניין הוא ״קומפליצידט״ (מסובך)‪ .‬התחלנו‬ ‫לנהל משא־ומתן עם ההונגרים‪ .‬אנו עומדים לשוחח על כך עם הצ׳כים‪.‬‬ ‫אין לנו זמן להתדיין עם כל אחד ואחד מן הבעלים‪ .‬פשוט‪ ,‬אין לנו כוח‬ ‫אדם מספיק לשם כך״‪.‬‬

‫‪199‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בינינו‬

‫חזרתי ונתקלתי בקמיצות־שפתיים דומה במיניסטדיץ הממשלתי ל״אבט־‬ ‫חת רכו ש׳‪ /‬הם א מ ת כי קאטאלוג של תמונות אלה יצוד ״מלחמת נייר״‬ ‫עצומה‪ ,‬ותוגשנה תביעות משפטיות ללא־ספוד‪ .‬פשוט אי־אפשר ״להראות‬ ‫סתם׳׳ את התמונות לאנשים שטוענים כי הן שייכות להם‪.‬‬ ‫״אין אתה יודע מה אירע לאחד שכוחות בעלות־הברית יצאו מאוסטריה‬ ‫בשנת ‪ .1955‬החזרנו רכוש מוחרם לבעליו החוקיים‪ ,‬לכאורה‪ .‬אז באו אנשים‬ ‫אחרים ותבעו אותו הרכוש‪ .‬אלוהים אדירים‪ ,‬אץ אתה יכול להעלות על‬ ‫הדעת את אשד נתרחש אז‪ .‬למרבית הפלא‪ ,‬היו מתקוטטים תמיד דווקא‬ ‫לגבי הדברים בעלי־הערך‪ .‬איש לא היה מעוניין בחפצים הזולים״‪.‬‬ ‫אמדתי‪ :‬״האם פי ת שו של דבר שתצים אתם להמתץ עד שחפצים אלו‬ ‫יע שו רכוש ה בדינ הד׳‬ ‫״ניתן להגיש בקשות להחזרת־רכוש עד סוף שנת ‪ .1967‬בקשות‬ ‫שתוגשנה לאחד מכן לא תתקבלנה״‪.‬‬ ‫ואם הבעלים אינם יודעים על גבול־זמן זה ז הו‪ ,‬חבל מאוד‪ .‬אין דבר‬ ‫שניתן לעשותו עתה‪ ,‬בנושא זה‪.‬‬ ‫נותר רק לערער בפני פקידי־הממשלה הגבוהים ביותר‪ ,‬ובפני העם‬ ‫האוסטרי‪ .‬כתבתי מכתבים למיניסטר הכספים‪ ,‬למיניסטר החינוך ולמיניסטר‬ ‫החח‪,, .‬אני משוכנע כי התפובליקה האוסטתת אינה מעוניינת בעשיית־‬ ‫רווחים מאוצדות־אמנות שנתכסו בדם ובדמעות׳׳‪ ,‬כתבתי בסוף מכתבי‪.‬‬ ‫שלחתי לעתונות ידיעה על עניין זה‪ ,‬יחד עם העתקים מן המכתבים‪.‬‬ ‫במשך זמן־מה לא פירסם איש דבר‪ .‬פקיד ממשלה רם־מעלה מסר לי כי‬ ‫״כל העניין הסבוך הזה נדת עתה״‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪ 1965‬פירסם ה״אכספרס׳׳ הווינאי הוקעה של ״גאלרית‬ ‫הדמעות״‪ .‬אחדים מהעתונים האחתם הלכו בעקבותיו‪ .‬מיניסטר־החוץ‪,‬‬ ‫הד״ר ב תנו קרייסקי‪ ,‬כתב לי כי הוא תומך בהצעתי להכין קאטאלוג של‬ ‫אוצרות־האמנות‪ ,‬שיישלח לכל הקונסוליות של אוסטריה ברחבי העולם‪,‬‬ ‫וכך יוכלו כל הבעלים־בכוח למצוא את כל המידע הדת ש להם‪.‬‬ ‫וב־‪ 16‬באפריל ‪ 1966‬כתב לי הד״ ר וולפגאנג שמיץ‪ ,‬מיניסטר הכספים‪,‬‬ ‫כי הוא ומיניסטר החינוך בדקו את הבעיה ביסודיו ת‪:‬‬ ‫פתרון הבעיה שעוררת יהיה באמצעות חוק פדראלי חדש‪ ,‬שייקרא‬ ‫בוודאי ״החוק לטיפול באוצתת־אמנות״‪ .‬כבר היטלתי על עובדי‬ ‫להכין טיוטת חוק מעין זה‪ ,‬שיאפשר לאנשים להגיש תביעותיהם תוך‬ ‫זמן מסויים‪ ,‬לאחד שייכנס לתוקפו‪ .‬אני מקווה שתסכים לכוונתנו זו‪.‬״‬ ‫אולי לא יהיה זה מאוחר מדי‪ ,‬לגבי הגברת הזקנה מניו־זילאנד‪.‬‬

‫‪200‬‬

‫*‬

‫פרק ששה עשר‬

‫שנ< נרות‬

‫בהיותי סטודנט צעיר‪ ,‬הייתי מבלה תכופות שבועות אחדים בעיר־‬ ‫הקיט הפולנית זאקופאנה‪ ,‬שבהרי הקארפאתים‪ :‬טיולים ארוכים‪ ,‬אור־‬ ‫שמש ושלווה בקיץ‪ ,‬ומסלולי־סקי משובחים בחורף‪ .‬כיום‪ ,‬חזרה זאקופאנה‬ ‫להיות אהובה על המחליקים־על־השלג‪ .‬בקירבת מקום לעיירה זו שוכנת‬ ‫העיר הקטנה ראבקה‪ ,‬מקום שם חי פעם ילד יהודי קטן בשם סאמי רוזנב־‬ ‫אום‪ .‬שמעתי את שמעו בפעם הראשונה בספטמבר ‪ ,1965‬בעת שמרת‬ ‫ראוזיץ׳ מראבקה באה למשרדי בווינה‪ .‬חיפשתי אז עדים שיוכלו להופיע‬ ‫במשפט שעמד להיערך בגרמניה‪ ,‬בקשר לפשעי הנאצים בראבקה‪.‬‬ ‫מרת ראוויץ׳ היטיבה להכיר את סאמי רוזנבאום‪ .‬היא סיפרה לי כי‬ ‫היה זה ״נער חלוש‪ ,‬בעל פנים חיוורות ו חו ת ועיניים גדולות וכהות‪,‬‬ ‫אשר נראה מבוגר בהרבה מכפי גילו — כפי שילדים כה רבים נראים‪,‬‬ ‫ילדים שלמדו מוקדכדמדי על־אודות החיים‪ ,‬ושאינם מרבים לצחוק״‪ .‬סאמי‬ ‫היה בן תשע בשנת ‪ ,1939‬עת באו הגרמנים לראבקה בימים הראשונים של‬ ‫המלחמה נגד פולין‪ ,‬והחיים שם החלו להיעשות לגיהנום‪ .‬עד אז היו‬ ‫החיים נורמאליים למדי — אם ני תן לכנות כנורמאליים את חייהם של‬ ‫יהודים עניים בפולין‪ .‬אביו של סיאמי היה חייט זעיר‪ ,‬אשר עבד מדי יום‬ ‫ביומו במשך שעות מרובות‪ ,‬ושפדנסתו היתה דחוקה ביותר‪ .‬אנשים כמו‬ ‫הרוזנבאומים היו כרגיל טרף לשלטונות‪ ,‬ועונת הציד בפולין נמשכה‬ ‫תריסר חודשים בשנה‪.‬‬ ‫המשפחה היתה בעלת שני חדרים טחובים ומטבח זעיר‪ ,‬בבית מיושן‬ ‫וקודר‪ ,‬אולם הם היו מאושרים ביותר‪ ,‬ואדוקים מאוד‪ .‬מאמי למד להתפלל‪.‬‬ ‫מדי‪ .‬יום ר היה הולך עם אביו לבית־הכנסת‪ ,‬והאם היתה‬ ‫מדליקה את נדות השבת‪ .‬אמא ואחותו של מאמי‪ ,‬פאולה‪ ,‬שהיתה‬ ‫מבוגרת ממנו בשלוש שנים‪ ,‬היו נשארות בבית ומכינות את ארוחת ליל‬ ‫השבת‪.‬‬

‫‪201‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בינינו‬

‫חיים אלה הפכו להיות זכדון־נעורים בלבד‪ ,‬לאחד שהגרמנים כבשו‬ ‫את פולין‪ .‬בשנת ‪ 1940‬הקים ה‪ .0.0‬מה שכינה ״בית־ספר משטרתי״‬ ‫בקסרקטיני הצבא הפולני לשעבר‪ ,‬ביערות שמסביב לראבקה‪ .‬לא היה‬ ‫זה בית־ספר רגיל‪ .‬היה זה מרכז־אימונים לקאדרים עתידיים של רוצחי‬ ‫‪ .0.0‬היה זה השלב המוקדם של ההשמדה‪ .‬ההוצאות־להורג בוצעו על־ידי‬ ‫מחלקות של אנשי ‪ .0.0‬אשר ירו בקורבנותיהם‪ .‬לעתים היה עליהם לירות‬ ‫בחמישים‪ ,‬מאה ואולי אף מאה וחמישים איש ליום‪ .‬אנשי ה‪.0‬ס‪ .‬בראבקה‬ ‫נתקשחו‪ ,‬כך שלא יתמוטטו לאחר שבועות אחדים של מילד תפקיד מעיך‬ ‫זה‪ .‬היה עליהם להיעשות אדישים למראה דם‪ ,‬לצעקות־הייסורים של נשים‬ ‫וילדים‪ .‬צריך היה למלא תפקיד זה במיזער ההטרדה ובמירב היעילות‪.‬‬ ‫היתד‪ .‬זו פקודודהפירד‪.‬‬ ‫‪ .0.0‬אונטדשטודמפירר (סגךמי שנה) וילהלם רחנבאום‪ ,‬מהאמבורג‪,‬‬ ‫נתמנה מפקד בית־הספר‪ .‬דוזנבאום היה איש ‪ .0.0‬אופייני ‪ :‬ציני‪ ,‬ברוטאלי‪,‬‬ ‫משוכנע ב״יעודו״‪ .‬הוא היה מתהלך בחוצות העיר ושוט־רכיבה בידו‪.‬‬ ‫״כאשר ראינוהו ברחוב‪ ,‬היינו כה מבוהלים עד כי היינו מסתתרים בפתחו‬ ‫של הבית הסמוך ביותר■‪ /‬סיפרה האשה מדאבקה‪ .‬בראשית ‪ 1942‬ציווה‬ ‫איש הס‪.‬ס‪ .‬רוזנבאום על כל היהודים בראבקה להתייצב בבית־הספר‬ ‫שבמקום‪ ,‬כדי ״להירשם׳■‪ /‬היהודים ידעו מה פירו שו של רישום זה‪ .‬החולים‬ ‫והקשישים יגור שו עד־מהרה מן המקום‪ .‬על האחרים יהיה לעבוד ב שיתת‬ ‫ה‪.0‬ס‪ ,.‬או הוורמאכט‪ ,‬בכל מקום שיישלחו אליו‪.‬‬ ‫לקראת סופו של הרישום‪ ,‬הופיע ‪ .0.0‬פירד רוזנבאום בחדר בית־‬ ‫הספר‪ ,‬בלוויית שגי סגניו‪ ,‬הדמאן אודר וואלטר פרוך*‪ .‬רוזנבאום עיין‬ ‫בשמות היהודים‪ .‬״לפתע הלקה בשוט־הרכיבה שלו מכה אדירה ב שולחך‪,‬‬ ‫סיפרה לי האשד‪ .‬מראבקה‪ .‬״כל אחד מאתנו נרתע‪ ,‬כאילו הלקוהו‪ .‬רוזנבאום‬ ‫צעק‪ :‬״מה זה? דוזנבאום? יהודים! כיצד מעיזים יהודים מטונפים אלה‬ ‫לשאת את שמי הגרמני הטוב? ובכן‪ ,‬אטפל בכך!״ אולי היה ‪ .0.0‬פירר‬ ‫דוזנבאום מופתע ללמוד כי שמו הגרמני הטוב נחשב לשם יהודי‪ ,‬אם כי‬ ‫יש כמובן אנשים הקרמים רוזנבאום‪ ,‬ושאינם יהודים‪.‬‬ ‫הוא השליך את הרשימה על השולחן‪ ,‬ויצא מן החדר‪ .‬מאותו יום ואילך‬ ‫ידעו הכל בראבקה כי הרוזנבאומים ירצחו! היתה זו רק שאלה של מועד‪.‬‬ ‫ידוע היה כי אנשים בערים אחרות נאסרו והוצאו להורג אך ורק משום‬ ‫* שניהם היו מבין ה״לקוזזות״ הראשונים שלי לאחר המלחמה‪ .‬מצאתי את‬ ‫פרוד בשנת ‪ 1947‬בבלומברג־מונדזיי‪ ,‬כפר ליד זאלצבורג‪ .‬הוא נידון לשש‬ ‫שנות מאסר‪ .‬אודד‪ ,‬שגם הוא אוסטרי‪ ,‬נאסר בחווילה גדולה בלינץ‪ ,‬ש״הוחרמה״‬ ‫מבעליה היהודי הקודם‪ .‬הוא שוחרר לאחד מכן על־ידי האפריקנים‪ ,‬ועתה הוא‬ ‫איש־עסקים מצליח בלינץ‪.‬‬

‫‪202‬‬

‫שני נ רו ת‬ ‫ששמם היה ״רוזנברג״‪ ,‬או משום שהיו יהודים‪ ,‬ושמם הראשון היה במקרה‬ ‫אדולף או הרמאן‪.‬‬ ‫באותה עת תו הו בראבקה שמועות מבעיתות בדבר בית־הספר המש ­‬ ‫טרתי‪ .‬נאמד כי נערכות שם הוצאות־להורג לצורכי תירגול‪ ,‬באהת מקוזזות־‬ ‫היעד שבסביבה‪ .‬נערכו שם בחינות‪ ,‬כש תלמידי הם‪.‬ם‪ .‬יורים בבני־אדם‪,‬‬ ‫בעוד שרוזנבאום וסגניו משגיחים על תגובות התלמידים בריחוק נפשי‬ ‫עילאי‪ .‬מטרות־הירי החיות לבחינות אלה היו יהודים ופולנים שנאספו‬ ‫על־ידי הגיסטאפו‪ .‬כאשר אחד התלמידים נרתע ממלאכתו‪ ,‬היה מסולק‬ ‫מכיתת־ההוצאה־לפועל ונשלח ליחידה בקו־החזית‪.‬‬ ‫מרת ראוו־יץ׳ ידעה יפה על מה היא מדברת‪ ,‬שכן לאחר הרישום היא‬ ‫נשלחה לעבוד בבית־הספר המשטרתי‪ ,‬בתורת מנקה‪ .‬״כאשר היו אנ שי‬ ‫הס‪.‬ס‪ .‬חוזרים מקרחת־היער היה עלי לצחצח את מגפיהם‪ ,‬שתמיד היו‬ ‫מכוסים בדם״‪.‬‬ ‫הדבר אירע ביום ו׳ בבוקר‪ ,‬ביוני ‪ .1942‬עדי־הראייה‪ ,‬ששנים מהם‬ ‫חיים עתה בישראל‪ ,‬אינם יכולים להיזכר בתאריך המדוייק‪ ,‬אך ידוע להם‬ ‫כי היה זה יום ר‪ .‬אחד מהם עבד בבית שניצב מול מגרש־המשחקים‬ ‫שמאחרי בית־הספר‪ .‬הוא ראה שני אנשי ‪ .0.0‬מלווים את ״היהודי רוזג־‬ ‫באום״‪ ,‬את אשתו ואת בתם פאולה‪ ,‬בת החמש־עשרה‪ .‬מאחריהם צעד ‪.0.0‬‬ ‫פירר רוזנבאום‪.‬‬ ‫״האשה והנערה הובלו מסביב לפינת בית־הספר‪ ,‬ואז שמעתי יריות‬ ‫אחדות״‪ ,‬אמר העד‪ ,‬בהצהרה־בשבועה‪ .‬״ראיתי את רוזנבאום מלקה את‬ ‫רוזנבאום בשוט־הרכיבה שלו‪ .‬הוא צעק‪ :‬״יהודי מטונף‪ ,‬אלמד אותך על‬ ‫שאתה נושא את שמי הגרמני ד אחר כך שלף איש הס‪.‬ס‪ .‬את אקדחו וירה‬ ‫ברוזנבאום החייט‪ .‬הוא ירה בו פעמיים ושלוש‪ .‬לא יכולתי למנות את‬ ‫הידיות‪ ,‬משום שהייתי מזועזע מדי״‪.‬‬ ‫אנ שי ה‪ .0.0‬באו לקחת את בני משפחת רוזנבאום בעת שישבו מסביב‬ ‫לשולחן‪ ,‬בחדר הקידמי‪ ,‬לארוחת הבוקד‪ .‬סאמי היה כבר במחצבת־אבנים‬ ‫גדולה בזאקריטי הסמוכה‪ ,‬אליה נשלח בתורת פועל־כפייה לאחר יום־‬ ‫הולדתו השנים־עשר‪ .‬על כל הגברים היהודיים היה לעבוד‪ ,‬וסאמי סווג‬ ‫עתה כגבר‪ .‬אולם הוא היה חלוש וסבל מתת־תזונה‪ ,‬ולא יכול היה לעשות‬ ‫הרבה‪ ,‬פרט למיון האבנים והנחת האבנים הקטנות יותר במשאית‪.‬‬ ‫ה‪.0‬ס‪ .‬שיגר למחצבה שוטר יהודי בלתי־מזויין‪ ,‬כדי להביא את מאמי‪.‬‬ ‫לעתים תכופות היו שולחים שוטרים יהודיים כדי לאסור יהודים אחרים‪,‬‬ ‫בעת שהיו עסוקים יתר־על־המידה בלימודיהם בבית־הספר המשטרתי‪.‬‬

‫‪203‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫השוטר היהודי סיפר לאחר־מכן למנקה היהודיה בבית־הספר את אשר‬ ‫אירע‪ .‬הוא נסע לזאקריטי בעגלה קטנה‪ ,‬שהיתה רתומה לסוס‪ .‬הוא עצר‬ ‫את הסום‪ ,‬ונופף בידו לסאמי רוזנבאום‪ .‬כל העובדים במחצבה הפסיקו את‬ ‫עבודתם והתבוננו בנעשה — הפועלים היהודיים ו שני אנ שי ה‪ .0.0‬אשר‬ ‫שמת עליהם‪ .‬סאמי הניח את האבן הכבדה שהחזיק בה על גבי המשאית‪,‬‬ ‫ת עד לעבר העגלה‪ .‬הוא ידע את אשר עומד להתחולל‪.‬‬ ‫סאמי הביט בשוטר היהודי‪ .‬״היכן הם?״ שאל‪ .‬״אבא‪ ,‬אמא‪ ,‬פאולה‪.‬‬ ‫היכן ?״‬ ‫השוטר לא הוציא הגה מפיו‪ ,‬ורק הניע ראשו‪.‬‬ ‫סאמי הבין‪ .‬״הם נרצחו״‪ .‬קולו היה נמוך‪ .‬״זה זמן רב ידעתי כי הדבר‬ ‫עומד להתרחש‪ .‬כי שמנו — רוזנבאום״‪.‬‬ ‫השוטר בלע את רוקו‪ ,‬אולם נראה היה כי סאמי אינו שם לב לכך‪.‬‬ ‫״ועתה באת לקחתני״‪ .‬הוא דיבר בנעימת־קול ענייני ת לגמרי‪ .‬לא היה‬ ‫כל רגש בקולו‪ .‬הוא עלה והתיישב על המושב‪ ,‬ליד השוטר היהודי‪.‬‬ ‫השומר לא היה מסוגל להוציא הגה מפיו‪ .‬הוא ציפה כי הילד יבכה‪,‬‬ ‫אולי אף יברח‪ .‬במשך כל הנסיעה לזאקריטי תהה השוטר כיצד יוכל‬ ‫להזהיר את הנער‪ ,‬כיצד יביא להיעלמו במעבה היעתת‪ ,‬מקום שם עשויים‬ ‫אנ שי המחתרת הפולניים לעזור לו לאחר מכן‪ .‬עתה היה זה מאוחר מדי‪.‬‬ ‫שני שומרי הס‪.‬ס‪ .‬התבוננו בנעשה‪ ,‬כ שתבים בידיהם‪.‬‬ ‫השוטר סיפר לסאמי את אשר אירע באותו הבוקר‪ .‬מאמי שאל האם‬ ‫יוכלו לעצור לרגע ליד ביתו‪ .‬כאשר הגיעו שמה‪ ,‬ירד מן העגלה וניג ש‬ ‫לחדד הקידמי‪ ,‬בהותירו את הדלת פתוחה‪ .‬הוא התבונן בשולחן שעליו‬ ‫ספלי־תה מלאים־למחצה‪ ,‬ספלים שנותרו מאתחת־הבוקר‪ .‬הוא התבונן‬ ‫בשעון‪ .‬השעה היתה שלוש וחצי‪ .‬אבא‪ ,‬אמא ופאולה היו בבר קבותם‪,‬‬ ‫ואיש לא העלה נר לזכרם‪ .‬לאט‪ ,‬ובאורח שיטתי‪ ,‬פינה ממי את השולחן‬ ‫והניח עליו את הפמוטים‪.‬‬ ‫״יכולתי להבחין בסאמי‪ ,‬מבחוץ״‪ ,‬סיפר לאחר מכן השוטר היהודי‬ ‫לאשה־המנקה‪ .‬״הוא חבש כיפה לראשו‪ ,‬והחל להדליק את הנת ת‪ .‬שנים‬ ‫לזכר אביו‪ ,‬שנים לזכר אמו‪ ,‬ושנים לזכר אחותו‪ .‬והוא התפלל‪ .‬ראיתי את‬ ‫שפתיו נעות‪ .‬הוא אמר ‪,‬קדיש׳ לזכרם״‪.‬‬ ‫אבא רוזנבאום היה נוהג תמיד לומר ״קדיש״ לזכר הנפטתם‪ ,‬וסאמי‬ ‫למד תפילה זו מפי אביו‪ .‬עתה היה הגבר היחיד שנותר במשפחתו‪ .‬הוא‬ ‫ניצב דומם‪ ,‬כשהוא מתבונן בששת הנתת‪ .‬השוטר היהודי שהמתין בחת‬ ‫ראה את סאמי מניע אט־אט את ראשו‪ ,‬כאילו נזכר במשהו‪ .‬אחר כך‬ ‫הביא סאמי שני נרות נוספים לשולחן‪ ,‬הוציא גפ תר‪ ,‬הדליקם והתפלל‪.‬‬

‫‪204‬‬

‫שני נ רו ת‬ ‫״הנער ידע כי הלך כבר לעולמו״‪ ,‬אמר השוטר לאחר מכן‪.‬‬ ‫אחר כך יצא סאמי את הבית‪ ,‬בהותירו את הדלת כשהיא פתוחה‪,‬‬ ‫ובשקט ישב בעגלה‪ ,‬לצד השוטר‪ ,‬שדמעות זלגו מעיניו‪ .‬הנער לא בכה‪.‬‬ ‫השוטר קינח את דמעותיו בגב־ידו‪ ,‬ומשך במושכות‪ .‬אולם הדמעות הוסיפו‬ ‫לזול‪ .‬הנער לא אמד דבר‪ .‬בעדינות נגע בזרועו של הגבר המבוגר יותר‪,‬‬ ‫כאילו רצה לנחמו — לסלוח לו על שהוא נוטלו עמו‪ .‬אחר כך הם נסעו‬ ‫לקרחת־היעד‪ .0.0 .‬פירר רוזנבאום וה״תלמידים״ שלו המתינו לנער הקטן‪...‬‬ ‫״הגיעה העת!״ אמד איש הס‪.‬ס‪.‬‬ ‫אמרתי לאשה מראבקה כי ידעתי על אודות בית־הספר המשטרתי של‬ ‫הס‪.‬ס‪ .‬מאז שנת ‪ .1946‬לפני שנים אחדות מסרתי לשלטונות בהאמבורג‬ ‫את כל העובדות ועדות בפרשת־התביעה נגד איש הס‪.‬ס‪ .‬וילהלם רוזנבאום‪.‬‬ ‫עתה תהיה בידינו עדות לפרשת־תביעה נוספת‪.‬‬ ‫היא שאלה‪ :‬״היכן רוזנבאום עתה?״‬ ‫״וילהלם רוזנבאום נאסר בשנת ‪ ,1964‬ועתה הוא חבוש בבית־הכלא‬ ‫של האמבורג‪ ,‬עד למשפטו״*‪.‬‬ ‫היא השמיעה אנחה‪ .‬״מה התועלת? הרי כולם הלכו לעולמם‪ .‬והרוצח‬ ‫נותר בחיים״‪ .‬היא חתמה על ההצהדה־בשבועה‪ .‬״אין בכך כל טעם״‪.‬‬ ‫שום מצבת־קבר אינה נושאת את שמו של סאמי רוזנבאום‪ .‬איש לא‬ ‫היה זוכרו‪ ,‬אלמלא היתד‪ .‬האשה מדאבקה באה למשרדי‪ .‬אולם מדי שנה‬ ‫בשנה‪ ,‬באחד מימי יוני‪ ,‬מתעתד אני להדליק שני נרות לזכרו‪ ,‬ולומד‬ ‫״קדיש״‪.‬‬

‫משפטו של רוזנבאום החל למחרת יום העצמאות של שנת תשכ״׳וז (המתרגם)‪.‬‬

‫‪205‬‬

‫פרק שבעה עשר‬

‫הרוצחים מגאל<צ<ה‬

‫בשום מקום אחר לא סבלו היהודים סבל כה רב‪ ,‬ומשך תקופה כה‬ ‫ארוכה‪ ,‬כפי שסבלו בארץ־מולדתי גאליציה‪ ,‬שמסורת היא כי זוהי ארץ‬ ‫הפוגרומים‪ .‬גאליציה היתד‪ .‬המוצב הקידמי המזרחי ביותר של הקיסרות‬ ‫האוסטררהונגרית‪ ,‬והיא שכבה לאורך הגבול המערבי של רוסיה הצארית ז‬ ‫לאחר מכן היא נעשתה חלק מן הריפובליקה הפולנית* כיום שייכת היא‬ ‫לריפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית האוקראינית‪ .‬בשטח הדומה לשטחה‬ ‫של פורטוגל חיו בגאליציה כשלושה וחצי מיליון איש‪ ,‬וביניהם ‪800,000‬‬ ‫יהודים‪.‬‬ ‫בתורת ילד הייתי מאזין תכופות לאבי־זקני‪ ,‬מצד אמי‪ ,‬כשהוא מספר‬ ‫לנו הילדים‪ ,‬סיפורים רבים על־אודות הפוגרומים — סיפורים עגומים‬ ‫ועצובים‪ ,‬שתכופות היה בהם עוקץ אירוני מריר‪ .‬זוכר אני את הסיפור‬ ‫על־אודות ידידו היהודי של סבא‪ ,‬שהיה בעל־המסבאה בכפר קטן בגאליצ־‬ ‫יה‪ ,‬שהתגוררו בו איכרים אוקראינים ויהודים אחדים‪ .‬אחד מהלקוחות‬ ‫הנאמנים ביותר היה הכומר המקומי‪ .‬הוא היה נהנה ביותר מעירוי כוסית‬ ‫יי״ש לגרונו‪ ,‬אך לא היה נהנה מהצורך לשלם תמורתה‪ .‬באחד הערבים‬ ‫— במוצאי־שבת — כאשד הכומר נתבקש לפרוע את חשבונו השבועי‪,‬‬ ‫אמר כי לא נותר לו כסף‪ ,‬והוא הפקיד בידי בעל־המסבאה את מפתח‬ ‫הכנסייה‪ ,‬בתורת עירבון‪ .‬הוא הבטיח לשלם ביום א‪ /‬בעת שיקבל כסף‬ ‫מן האיכרים‪ .‬אחר כך הלך מתנודד לעבר ביתו‪.‬‬ ‫ביום א׳ בבוקר באו האיכרים לטקס התפילה‪ ,‬ולא יכלו להיכנס לכנסייה‪.‬‬ ‫הם העירו את הכומר מתרדמתו‪ .‬הוא אמר להם‪ :‬״היהודי המטונף שבמס‪-‬‬ ‫באת־הכפד מונע בעדכם מלהיכנס לכנסייה‪ .‬גשו אליו‪ ,‬וקחו את המפתח ר‬ ‫האיכרים הנרגזים צעדו לעבד המסבאה‪ ,‬הלקו את בעליה היהודי מכות‬

‫ה רו צ חי ם מ ג א לי צי ה‬ ‫רצח‪ ,‬שיברו את כל שהיה במסבאה‪ ,‬השתכרו‪ ,‬וחגגו את יום־המנוחה שלהם‬ ‫באמצעות פוגרום קטן‪.‬‬ ‫קשים היו חייהם של היהודים בגאליציה‪ ,‬אך הם אהבו את ארצם‪ .‬היה‬ ‫להם שפע של פירות וירקות‪ ,‬של בשר ועופות‪ ,‬של חמאה וביצים‪ .‬משפחה‬ ‫היתד‪ .‬מסוגלת לחיות חיים נוחים על עשרות ל״י לחודש‪ .‬היו בני־מזל‬ ‫שהיו להם קרובי משפחה ״עשירים" באמריקה‪ ,‬שהיו שולחים אליהם מדי‬ ‫חודש בחודש שטר בן חמישה דולאר‪ .‬האקלים הרוחני של המיעוט היהודי‬ ‫המדוכא היה עירני ביותר‪ .‬היהודים‪ ,‬שרובם התגוררו בערים‪ ,‬מצאו להם‬ ‫מקלט בעולמה של תורה‪ ,‬בעולם של ספרים‪ ,‬של מוסיקה‪ .‬בעיר מולדתי‬ ‫בוצ׳אץ׳ התגוררו כ־‪ 6,000‬יהודים‪ .‬אף העניים היו חוסכים את כל כספם‬ ‫כדי לשלוח את ילדיהם לגימנסיה המקומית‪ ,‬בה למדנו גם לאטינית ויווני ת‪.‬‬ ‫בין שתי מלחמות־העולם למדו למעלה ממאתיים צעירים בני־ב ת׳אץ׳‬ ‫באוניברסיטה או בטכניון‪ ,‬בלבוב או בווארשה‪ .‬מדענים׳ אמנים‪ ,‬מוסיקאים‬ ‫וסופרים רבים — מתאם מאיזור זה‪.‬‬ ‫לאחר שפרצה מלחמת העולם השניה סבלו כל יהודי פולין‪ .‬אך יהודי‬ ‫גאליציה סבלו יותר מכולם‪ .‬בעת הכיבוש הסובייטי‪ ,‬מספטמבר ‪ 1939‬עד‬ ‫יוני ‪ ,1941‬נאסרו יהודים רבים בתורת בורגנים‪ ,‬או אנשי האינטליגנציה‪,‬‬ ‫או משום שהיו ציונים‪ ,‬או שהיו ״קאפיטאליסטים״‪ .‬פולנים ואוקראינים‬ ‫רבים נאסרו גם הם‪ ,‬בתורת ״לאומנים״‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬היו קומיסארים‬ ‫יהודיים אחדים בקרב החוגים השליטים הסובייטיים‪ .‬לאחר שהיטלר פלש‬ ‫לברית־המועצות‪ ,‬ב־‪ 22‬ביוני ‪ ,1941‬נטשו הסובייטים את גאליציה בחיפזון‬ ‫רב‪ .‬במקום להוביל עמם את האנשים שאסרו — היהודים‪ ,‬הפולנים‪,‬‬ ‫האוקראינים — הסובייטים ירו ברובם‪ .‬התועמלנים האוקראינים אמרו כמובן‬ ‫לאיכרים‪ :‬״היהודים ידו באנשיככד‪ ,‬והדבר הביא להתפרצויות אנטיש ­‬ ‫מיות חדשות‪ .‬חיל־החלוץ של הצבאות הגרמניים הפולשים היה מורכב‬ ‫מאוקראינים פרדגרמניים‪ ,‬אשר התנקמו בכך שעוררו גל של פוגרומים‪.‬‬ ‫מכיר אני יהודים אשר היו חבושים בבתי־כלא סובייטיים‪ ,‬הצליחו להימלט‪,‬‬ ‫ולאחד מכן נודו בידי אוקראינים ״משום שרצחתם את בני־עמנר‪ /‬יהא אשר‬ ‫יהיה הצד שבו היו היהודים‪ ,‬תמיד היה זה הצד הלא־נכון‪.‬‬ ‫בראשית ‪ ,1942‬בוועידת ו אנזיי שנערכה בברלין‪ ,‬החליטו הנאצים‬ ‫להפוך את פולין הכבושה (ה״גנראל־גוברנמנט״) למרכז פעילותם בתחום‬ ‫השמדת־העם‪ .‬שלושת וחצי מיליוני היהודים שבפולין עתידים היו להירצח‬ ‫במולדתפ־הם׳ בהסכמתם — ולעתים בשיתוף־פעולה — של דבים מאוד‬ ‫מן האזרחים הפולניים‪ ,‬בני אותה המולדת‪ .‬פולין היתה הארץ האידיאלית‬ ‫להקמת מחנות המוות בה‪ .‬ה‪ .0.0‬והגיסטאפו היו יכולים לסמוך על מסייעים‬

‫‪207‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫שחונכו בהתאם למסורת המזרזדאידופית של אנטישמיות‬

‫מתנדבים‪,‬‬ ‫אכזרית‪.‬‬ ‫באף אחת מן הארצות האחרות שנכבשו על־ידי הנאצים — צ׳כוסלר‬ ‫באקיה‪ ,‬בלגיה‪ ,‬הולאנד‪ ,‬דנמארק‪ ,‬נורווגיה‪ ,‬צדפת‪ ,‬איטליה‪ ,‬יוון‪ ,‬יוגוסלאביה‬ ‫— לא היה דוב האוכלוסיה המקומית משתף־פעולה עם התליינים‪ .‬אף‬ ‫באוסטריה ובגרמניה ידעו אנשים מועטים יחסית מקרב האוכלוסיה‬ ‫האזרחית את האמת כולה על־אודות מחנות המוות‪ ,‬אם כי רבים ידעו משהו‪.‬‬ ‫בסך הכל‪ ,‬היו הסודות האפלים שמורים כראוי‪.‬‬ ‫בפולין לא היו סודות‪ .‬הרכבות שהעבידו את קרונות־הבקר ובהם‬ ‫קורבנות למחנות־ההשמדה הופיעו בלוחות־המסע הרשמיים של הנהלת‬ ‫הרכבות‪ ,‬ממש כרכבות רגילות‪ .‬האוכלוסיה האזרחית ידעה על־אודות‬ ‫מחנות הריכוז‪ .‬הם ראו את האסירים האומללים‪ ,‬בלבושם המפוספס‪ ,‬בעת‬ ‫שהובילום לעבודה‪ .‬הם התלוננו על הסירחון העולה מארובות המשרפות‪,‬‬ ‫בקירבת בתיהם‪.‬‬ ‫העבדות בנוסחה המודרני הונהגה בגאליציה בשנת ‪ ,1941‬עם כניסת‬ ‫הגרמנים שמה‪ .‬חבר זוטר בגיסטאפו‪ ,‬או איש ‪ .0.0‬שפל־דרג‪ ,‬ידעו יפה כי‬ ‫בגאליציה יוכלו לעסוק בשוד ובביזה‪ ,‬בעינויים וברצח׳ ואיש לא ישאל‬ ‫שאלות כלשהן‪ .‬אף הנאצים היו חייבים לעצור ולרסן אחדים מפושעיהם‪.‬‬ ‫מושל לבוב‪ .0.0 ,‬פירר לאש‪ ,‬נאסר משום שהחרים רכוש יהודי רב מדי‪,‬‬ ‫לטובת עצמו כמובן‪.‬‬ ‫בתיקי הפרטיים מצוי תצלום של חשבון בו נאמר‪ :‬״‪ 6‬חבלים‪ ,‬לפי‬ ‫‪ 8.80‬זהובים האחד״‪ ,‬ומתחת לפרטים אלה החותמת‪ :‬״שולם״‪ .‬ששה חבלים‬ ‫לתריסר אנשי המועצה היהודית של לבוב‪ ,‬שהוצארלהורג ב־‪ 1‬בספטמבר‬ ‫‪ 1942‬במצוות ‪ .0.0‬אוברשארפירר (סמל) אוסקאר ואלטקה‪ ,‬ראש המדוד‬ ‫לעניינים יהודיים של הגיסטאפו בלבוב‪ .‬ואלטקה‪ ,‬שהועמד לדין בהאנובר‬ ‫בנובמבר ‪ ,1962‬הכחיש בציניות מדובה את הכל‪ ,‬בעת שהיצגתי בבית־‬ ‫הדין תצלומים שנעשו בחשאי במקום ההוצאה־להורג‪ ,‬על־ידי ידידי במחת­‬ ‫רת הפולנית‪ .‬גם היצגתי את החשבון תמורת החבלים‪ .‬בציניות שלא־תיאמן‬ ‫שלח הממונה על ואלטקה‪ ,‬אוברשטורמפירד לייטמאייר‪ ,‬את החשבון לחב­‬ ‫ריה החדשים של המועצה היהודית‪ .‬יורשיהם של הנרצחים פרעו את‬ ‫החשבון — בידעם כי תוך זמן קצר יוצאו גם הם להורג‪ .‬ואלטקה נדון‬ ‫בסופו של דבר לשמונה שנות מאסר‪.‬‬ ‫לא שרר בגאליציה חוק‪ ,‬אלא חוק הס‪.‬ס‪ ..‬לאחר הפלישה הגרמנית‪,‬‬ ‫רוכזו היהודים מכל הכפרים והעיירות בגיטאות בערים הגדולות יותר‪.‬‬ ‫האוכלוסיה האוקראינית המקומית שיתפה־פעולה בלהיטות עם הגיסטאפו‬

‫‪208‬‬

‫ה רו צ חי ם מג א לי צי ד‪.‬‬ ‫ועם הם‪.‬ם‪ .‬שוטרי־עזר אוקראינים רבים היו אכזריים עוד יותר מאשר‬ ‫אנ שי הס‪.‬ם‪.*.‬‬ ‫רדיפות היהודים בוצעו בציניו ת בל־תיאמן‪ .‬בערים אחדות היו היהודים‬ ‫חייבים לשלם תמורת הכדורים שבהם נורו? יש לנו הוכחות לבך‪ .‬אכזריות‬ ‫הס‪.‬ם‪ .‬בגאליציה עולה על כל מעלליהם האחרים של הנאצים‪ ,‬במקומות‬ ‫אחרים‪ .‬ע שיתי שנים בעיקוב אחר הפשעים שבוצעו בגאליציה‪ .‬ידיעה‬ ‫בת שורותיים‪ ,‬שהופיעה ב״ידי שה רונד שאו״‪ ,‬כתב־עת קטן היוצא לאור‬ ‫בבאזל‪ ,‬ידיעה שראיתיה ב שנת ‪ 1958‬׳ הביא תני לעריכת חיפו ש שהיה כרוך‬ ‫בסבך עצום של פשעים‪ .‬היקפו של מ שפט־גאליציה שנפתח ב שטוטגארט‬ ‫ב־‪ 3‬בנובמבר ‪ 1966‬עולה אף על משפט או שוויץ שנערך בפראנקפורט‪.‬‬ ‫הידיעה שהופיעה ב״ידי שה רונד שאד מסרה כי איש ס‪.‬ס‪ .‬בשם ריכארד‬ ‫דיגא נאסר בוואלד שוט‪ ,‬עיר קטנה במדינת באדךוירטמברג‪.‬‬ ‫השם דיג א העלה בי את זכרון הבוקר של ה*‪ 19‬ביולי ‪ ,1944‬ואת מחנה‬ ‫הריכוז לבוב־יאנובסקה‪ .‬טלפנתי לוואלד שוט‪ .‬ביק שתי לדבר עם התובע‬ ‫האחראי לפרשה‪ ,‬הד״ר וילהלם אנגלברגר‪ ,‬והסדרתי פגי שה עמו‪.‬‬ ‫נתבדר כי אנגלברגר הוא גבר נמרץ ו מבידדבר‪ .‬שאלתיו כיצד נאסר‬ ‫דיגא‪ ,‬והוא השיב כי לאמיתו של דבר היתה זו טעות‪ .‬אשה בהאנובר‬ ‫האשימה איש מסרים בשם דיגא בפ שעי מלחמה‪ .‬נתברר כי דיגא זה‬ ‫אינו האדם הנכון‪ ,‬אולם בעוד שהגרמנים בדקו את תלונתה‪ ,‬גי לו עדויו ת‬ ‫נגד איש ‪ .0.0‬בשם ריכארד דיגא‪ .‬אמרתי לתובע כי ב עיני ראיתי את‬ ‫דיגא מבצע מעשה־רצח‪ ,‬לפחות פעם אחת‪.‬‬ ‫״התכיר את דיגא היום‪ ,‬ארבע־עשרה שנה לאחר המע שה?״‬ ‫״ אני סבור כי אוכל לזהותו״‪.‬‬ ‫הד״ר אנגלברגר ביקש ממני לבוא עמו‪ .‬י רדנו למסדרון ארוך‪ ,‬בקומה‬ ‫ה שנייה‪ .‬החלונות ה שקיפו על חצר בית־הסוהר למטה‪ .‬היה זה יופ־חורף‬ ‫קודר‪ .‬תריסר אסירים סובבו במעגל! כולם היו לבושים במעילים קצרים;‬ ‫ובכובעי־צמר‪ .‬היבטתי למטה במשך שנייה‪ ,‬ואז אמר תי‪ :‬״דיגא הוא ה שלי שי‬ ‫משמאל‪ .‬אך אמור־נא לו להסיר את מ שקפיו‪ .‬הוא לא הרכיב משקפיים‬ ‫בעת שהיכרתיו״‪.‬‬ ‫הד״ר אנגלברגר א מד‪ :‬״הבה וניג ש למשרדי״‪.‬‬ ‫דיגא הוכנס פנימה‪ .‬הוא לא ה שתנה‪ :‬אותן עיניי ם נעדרוודמבע‪ ,‬אותו‬ ‫• בצרפת‪ ,‬שבה לא היו הגרמנים מסוגלים תמיד להבחין נין יהודים לבין צרפתים‪,‬‬ ‫נפתרה הבעייה כך‪ :‬הגיסטאפו הביא שמד• אוקראינים‪ ,‬בדי לרחרח ולגלות‬ ‫בין הצרפתים את היהודים שבהם‪.‬‬

‫‪209‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫פה מרושע‪ .‬הוא היה ״פולקסדויט שר״ (גרמני גולה) מ שלזיה‪ ,‬שדיבר‬ ‫פולנית‪ .‬כשאר ה״פולקסדויט שה״ מחבל הסודטים‪ ,‬מסלובאקיה ומיוגוסלאביזז‪,‬‬ ‫היה לו שם לא־גרמני‪ ,‬סלאבי‪ ,‬ותסביך־נחיתות עז שהביאו לידי כך שירצה‬ ‫להוכיח כי הוא גרמני במאה וחמישים אחוז‪ .‬הוא הוכיח זאת מתוך שהיה‬ ‫אכזרי במיוחד לאסירים שהיו נ תוני ם למרותו‪.‬‬ ‫הד״ר אנגלברגר שאל את דיגא האם הוא מכיר אותי‪ .‬הוא השיב ‪ :‬״לא״‪.‬‬ ‫אמר תי‪ :‬״כמובן׳ מר דיגא אינו מכיר אותי‪ .‬היינו אלפי אסירים‪ ,‬ואיש‬ ‫‪ .0.0‬אינו מביט בפרצופם של אסיריו‪ .‬אולם אולי יזכור מר דיגא כיצד‬ ‫נמלטנו יחד‪ ,‬אסירים ואנ שי ‪ ,.0.0‬מלבוב‪ .‬לכיוון מערב‪ ,‬כיצד הקמנו יחד‬ ‫את מטה הבנייה ‪,‬וינו ס׳‪.‬״‬ ‫הוא חייך‪ .‬״כן‪ ,‬אף היה לנו מטה נוסף‪ ,‬בשם ‪,‬מרקור׳‪ ,‬דו מני״‪.‬‬ ‫״נכון״‪ ,‬אמרתי‪ .‬״אזכיר לך עוד כמה דברים‪ ,‬מר דיגא‪ .‬אבקש ממך‬ ‫להפסיקני אם אומר דבר שאינו נכון״‪.‬‬ ‫הוא הניע ראשו‪ ,‬לאות הסכמה‪.‬‬ ‫״זוכר אני את הקריאה האחרונה של שמות האסירים‪ ,‬במחנה־הריכוז‬ ‫יאנובסקה‪ ,‬ב־‪ 19‬ביולי ‪ .1944‬אמדת לאסירים כי אלה שאינם מסוגלים‬ ‫לצעוד יוסעו בקרון‪ .‬קרונות אחדים‪ ,‬הרתומים לסוסים‪ ,‬ני צ בו מאחרי‬ ‫הקסרקטינים״‪.‬‬ ‫שוב הניע דיגא את ראשו‪ ,‬לאות הסכמה‪.‬‬ ‫״אשה י הודייה קשישה הרימה את ידה‪ .‬רגליה היו נפוחות ביותר‪.‬‬ ‫בעלה‪ ,‬שניצב לידי‪ ,‬אמר ל ה‪ :‬״אל תאמרי להם! שתקינ״ אך היא אמרה‪:‬‬ ‫״ איני יכולה ללכת‪ ,‬אין בי הכוח‪...‬״ היא אמרה לך כי רגליה כואבות‪,‬‬ ‫ואתה הוצאת אותה למקום מאחרי הקסרקטינים‪ .‬מקום שם ני צ בו הקרונות‪,‬‬ ‫ואז שמענו קול־ירייה‪ .‬ראיתי את האשד‪ .‬נופלת‪ .‬נטלתי את הזקן בזרועותי‪,‬‬ ‫יסגרתי בידי את פיו‪ ,‬לבל י שמיע קול־צעקה‪ ,‬משום שאם לא כן היית יורה‬ ‫גם בו״‪.‬‬ ‫התובע אמר‪ :‬״מה יש לך לומר‪ ,‬מר דיג אז״‬ ‫״ אדוני תובע־המדינה‪ ,‬האשה לא היתה מסוגלת ללכת‪ ,‬וכך ‪------------‬״‬ ‫דיגא עצר באמצע המשפט‪ .‬הוא תפס לפתע כי הרחיק לכת‪.‬‬ ‫אמר ה תובע‪ :‬״מר דיגא‪ ,‬זה־עחה השמעת הודאה״‪.‬‬ ‫דיגא מחה ואמר כי לא הודה באשמה כלשהי‪.‬‬ ‫אמדתי ‪ :‬״מר דיגא‪ ,‬זו הי דק ההתחלה‪ .‬יש לי דברים רבים נוספים לספר‬ ‫לך‪ .‬זכ רוני טוב יותר מזכרונך‪...‬״‬ ‫היתד‪ .‬זו תחילתו של המשפט הגדול ביותר בתולדות המשפט הגר מני‪,‬‬ ‫משפט גאליציה‪ .‬נ שארתי בוואלד שוט שלושה ימים‪ .‬העימות עם דיגא‬

‫‪210‬‬

‫ה רו צ חי ם מג א לי צי ה‬ ‫החזיר לזכרוני פרטים על מה שראו עיני‪ .‬הפרשה קרובה במיוחד ללבי‪,‬‬ ‫משום שאת כל משפחתי איבדתי בגאליציה‪.‬‬ ‫הד״ר אנגלברגר סיפק לי חדד‪ ,‬ומזכירה‪ .‬במשך שלושה ימים ארוכים‬ ‫הכתבתי — שמות‪ ,‬תאריכים‪ ,‬מקומות‪ ,‬אירועים‪ .‬העליתי בזכרוני ששים‬ ‫ו שמונה שמות‪ ,‬וביניה ם שמותיהם של רוצחי־המונים ‪ :‬בלום‪ ,‬קולונקו‪,‬‬ ‫הייני ש‪ ,‬לונרט‪ ,‬וובקה‪ ,‬רוקיטא׳ גיבאואר‪ .‬הד״ ר אנגלברגר ה ציגני בפני‬ ‫המפקח הפלילי פאלר‪ ,‬מפקח־משטרה גרמני מוכשר ביותר‪ .‬לאחר שובי‬ ‫לווינ ה הוספנו להחליף בינינו מכתבים‪ .‬מ תי קינו אספתי חומר על לבוב‪.‬‬ ‫התחלתי לאסוף עדויו ת מאנשים שהיכרתי‪ .‬הם‪ ,‬מצידם‪ ,‬מצאו עדים אחדים‪.‬‬ ‫היג שתי אלבום מלא תצלומים‪ .‬רבות מהתמונות נמצאו לאחר חיסולו של‬ ‫מחנה־הריכוז בלבוב‪ .‬מסיבה כלשהי‪ ,‬היו רבים מאנ שי הס‪.‬ס‪ .‬אוהבים‬ ‫להצטלם בחברת קורבנותיהם‪ .‬יש בידי תצלומים של תלייני ‪ .0.0‬הניצבים‬ ‫בגאווה ליד גוויו תיה ם המיטלטלות של שני אנשים שזה עתה הוציאום‬ ‫להורג‪ .‬יש תצלומים גרועים עוד יותר‪ .‬תמונות אלה היו שמישות ביו ת ר‪:‬‬ ‫עתה היו לפושעים פרצופים‪ ,‬ועדים רבים‪ ,‬בראותם צילומים אלה‪ ,‬נזכרו‬ ‫בבירור בכל אשר אירע להם‪ .‬במשך ה שנים שלאחר מכן אספתי למעלה‬ ‫מ שמונה מאות הצהרות־בשבועד‪ .‬מאת עדי־ראייה‪ .‬שלושים וששה פו שעים‪,‬‬ ‫מתוך הששים ו שמונה שהעליתי בזכרוני‪ ,‬נ תגלו בסופו של דבר‪ .‬מחציתם‬ ‫חבושים עתה בבתי־הכלא‪ ,‬כשהם ממתינים למשפטים שייערכו נגדם‪.‬‬ ‫הפושעים העיקריים לא היו בתא־הנא שמים בעת פתיחתו של משפט‬ ‫גאליציה‪ .‬ס‪.‬ס‪ .‬בריגאדפירר (מאיור־גבראל) ד״ר אוטו גוסטאב ווכטר‪,‬‬ ‫מי שהיה ראש משטרת וינ ה‪ ,‬וסגנו‪ ,‬ס‪.‬ס‪ .‬בריגאדפירר פרידריך כאצמן‪,‬‬ ‫מדארמשטאדט‪ ,‬מתו בינ תיי ם‪ .‬ווכטר היה אחד מחמשת הסוכנים הנאצים‬ ‫שביצעו את מעשה־הרצח בקאנצלר האוסטרי הד״ר אנגלברט דולפוס‪.‬‬ ‫ב־‪ 25‬ביולי ‪ . 1934‬ברא שית מלחמת העולם ה שנייה נתמנה מושל פלך‬ ‫קראקוב בפולין‪ ,‬ולאחר מכן הוצב בלבוב‪ .‬ראי תיו בראשית ‪ 1942‬בגיטו‬ ‫לבוב‪ .‬הוא היה אחראי אי שית לפעולה שנערכה ב־‪ 15‬באוגוסט ‪ ,1942‬בעת‬ ‫ש־‪ 4.000‬קשישים נאספו בגי טו ונ שלחו לתחנת־הרכבת‪ .‬אמי היתד‪ .‬ביניהם‪.‬‬ ‫ווכטר נמלט לאחד המלחמה בסיוע א ו די ס ה‪ ,‬ומצא לעצמו מקלט‬ ‫בקולג׳ דתי ברומא‪ ,‬אצל כמרים סלובאקיים שלא יד עו את זהותו‪ .‬בריחתו‬ ‫תוכננה היטב? הוא אף נטל עמו מבאוואריה את הארכיונים שלו‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1949‬חלה במחלה אנו שה‪ ,‬והרופאים הני חו כי לא יוסיף לחיות ז מן רב‪.‬‬ ‫הוא אמר למארחיו ברומא מי הוא‪ ,‬ביקש לראות את אשתו‪ ,‬שחיתה בשם‬ ‫״לוטה פוהל״ במחנה־פליטים בקירבת־מקום‪ ,‬וכן ביקש כי כומר יבוא‬ ‫אליו‪ .‬הטקס הדתי שלפני־המוות נערך על־ידי ההגמון אלויס הודאל‪,‬‬

‫‪211‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫הרקטור האוסטרי של הפנסיה הקאתולית הגרמנית ברומא‪ ,‬ואז הלך‬ ‫לעולמו‪ .‬הוא נקבר ברומא‪ .‬לאחר מכן ביקש אריסטוקראט אוסטרי שהיה‬ ‫נוהג לעתים לסייע לי מההגמון הודאל לשחרר את תיקיו של ווכטר‪.‬‬ ‫ההגמון סירב‪.‬‬ ‫כאצמן היה מפקד־המשטרה של ווכטר‪ .‬כאשר בא ללבוב‪ ,‬יד ענו כי‬ ‫אלפי אנשים עתידים להישלח בקרוב למותם‪ .‬היה זה גבר גוץ‪ ,‬בעל פנים‬ ‫חיוורים ודלי־דם ו שפתיים קשוחות ודקות‪ .‬עיניו היו כהות‪ ,‬בלא כל בדק‪.‬‬ ‫איש לא ראהו מעודו מחייך‪ .‬הוא כתב דידו ח שבון ארוך על ״מיבצע‬ ‫ריינהארד״‪ ,‬הפעולה שבה נהרגו שנים וחצי מיליון איש בפולין‪ ,‬כתגמול‬ ‫על הריגת היינהארד היידריך על־ידי פארטיזאנים צ׳כיים ב שנת ‪.1942‬‬ ‫בסוף הדיךוח שבון כותב כאצמן‪ :‬״גאליציה‪ ,‬שפעם היו בה ‪ 800,000‬יהודים‪,‬‬ ‫היא עתה ‪,‬יודנ ריי ך (נקייה מיהודים)״‪ .‬בכך מסתיים הדידוח שבון‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה נעלם כאצמן‪ .‬הלכתי אחד סימני־עקבות רבים‪ ,‬אך לא‬ ‫יכולתי למצאו‪ .‬בסתיו של שנת ‪ 1956‬קיבלתי מדאדמשטאדט מכתב אנוני מי‪.‬‬ ‫הכותב הציע כי אחפש בגרמניה סוכן־נוסע בשם ״אלברכט״‪ ,‬שאומרים‬ ‫כי הוא פושע נ אצי מרושע‪ .‬יש סוכנימ־נוסעים רבים בגרמניה בשם זה‪.‬‬ ‫ועל כן השלכתי את המכתב לסל־הניירות‪ .‬שלוש שנים לאחר־מכן‪ ,‬כא&ר‬ ‫שוחחתי עם המפקח הפלילי פאלה הזכיר הלה את כאצמן‪ ,‬ואמר כי יש‬ ‫יסוד לסברה כי כאצמן מסתתר אי־שם בגרמניה‪ ,‬בשם המושאל ״ברונו‬ ‫אלברכט״‪.‬‬ ‫״בדארמשטאדט״‪ ,‬אמרתי לו באורח אינסטינקטיבי‪ ,‬וסיפרתי לו על־‬ ‫דבר המכתב ה אנוני מי‪ .‬ימים אחדים לאחר מכן הודי עני פאלר כי ב דונו‬ ‫אלבדכט‪ ,‬סוכךנו םע‪ ,‬מת ב־‪ 19‬בספטמבר ‪ 1957‬בבית־החולים אליס שב־‬ ‫דאדמשטאדט‪ .‬לאחר שהרופאים אמרו לו כי לא נו תר לו ז מן דב לחיות‪,‬‬ ‫ביקש להביא אליו כומר‪ ,‬והתוודה כי הוא מי שהיה ס‪.‬ס‪ .‬בריגאדפידד‬ ‫פרידריך כאצמן‪ .‬הוא ביקש להיקבר ב שמו האמיתי — לא כמפקדו‪ ,‬אוטו‬ ‫ווכטר‪.‬‬ ‫בהשוואה לווכטר ולכאצמן‪ ,‬הדי הפושעים האחרים הנזכרים בפרק זה‬ ‫אינם אלא דגי־דקק‪ .‬זוכר אני את ס‪.‬ס‪ .‬אונטד שטורמפירר (םגךמי שנה)‬ ‫וילהאוז‪ ,‬מפקד מחנה־הריכוז לבוב־יאנובסקה‪ .‬היה זה סאדיסט מו שבע‪.‬‬ ‫הוא התגורר באחד הבתים שבתוך המחנה‪ ,‬יחד עם אשתו ובתו‪ ,‬ילדה‬ ‫בלונדי ת בת שש בשם הייקה‪ .‬באחד הבקרים הקימו פועלים יהודיים בניין‬ ‫ליד ביתו‪ .‬עדי־ראייה ראו את וילהאוז על מדפסת החווילה שלו‪ ,‬בחברת‬ ‫אשתו והייקה‪ .‬הוא הצביע על הבנאים כשהם מתכופפים‪ ,‬בעבודתם בהקמת‬ ‫קיר־הלבנים‪ .‬הם בווד אי הזכירו לווילהאוז את הדמויות המשמשות כמט־‬

‫‪212‬‬

‫ה רו צ חי ם מג א לי צי ה‬ ‫רות‪ ,‬בקליעדרלמטרה‪ ,‬שכן לפתע נטל את רובהו‪ ,‬כיוונו בת שומת־לב‬ ‫וירה‪ .‬אחד הפועלים נפל‪ .‬הייקה נהנתה ביותר ממשחק זה‪ .‬היא מחאה‬ ‫כפיים‪ .‬אבא חזר ו כיוון את רובהו‪ ,‬ופגע במטרה נוספת‪ ,‬וגם הפעם ידה‬ ‫באחד הפועלים‪ .‬אחר כך מסר את רובהו לידי אשתו‪ ,‬ואמר לה כי תנסה‪.‬‬ ‫כך עשתה‪ .‬הבנאי היהודי ה שלי שי נפל חלל‪.‬‬ ‫מע שי־האכזריות ה שונים של וילהאוז מפורטים פירוט קליני בכתב־יד‬ ‫של ספר שכתב הפרופיסור טאדיאו ש זאדדצקי המנוח באותן ה שנים‪.‬‬ ‫זאדרצקי פולני נוצרי‪ ,‬חקר את היהדות‪ ,‬דיבר עברית‪ ,‬והכיר את הקהילה‬ ‫היהודית בלבוב‪ .‬היו לו ידידי ם יהודיי ם רבים‪ ,‬והוא סבל סבל עמוק‬ ‫בהיווכחו בגורלם‪ .‬כאשר מע שי־הזוועה הגרמניים החלו‪ ,‬החליט זאדרצקי‬ ‫לרשום לעצמו את הדברים שראה ו שמע! הוא התכוון להעמיד בכך מצבה‬ ‫לזכר היהודים הגוועים בעירו האהובה‪ .‬תכופות היה חומק בח שאי לתוך‬ ‫הגיטו‪ ,‬משוחח עם יהודים‪ ,‬ורושם בחשאי רשימות‪ .‬ספרו מכיל תאריכים‪,‬‬ ‫שמות ומקומות‪ .‬היהודים עצמם לא הספיקו לרשום את כל מע שי־הזוועה!‬ ‫ההיוותרות בחיים תבעה את כל מאמציהם‪ .‬הפרופיסור זאדרצקי הלך‬ ‫לעולמו‪ ,‬אך המחתרת הפולני ת שמרה על כתב־היד שלו‪ .‬הבאתי לידי כך‬ ‫שהוא יתורגם‪ ,‬והיג שתיו לתובע בוואלד שוט‪ .‬היה לו ערך רב בהכנת‬ ‫התביעה נגד פו שעי הם‪.‬ם‪ .‬בלבוב‪.‬‬ ‫מכתב־היד למדתי מדוע הודח וילהאוז לפתע מתפקידיו כמפקד המחנה‪.‬‬ ‫לשכת המחנה בלבוב־יאנובסקה קיימה מגע עם פירמות שונות בעיר לבוב‪,‬‬ ‫שסיפקו מזץ‪ ,‬חומרי־בניין‪ ,‬פחם‪ ,‬תיל דוקרני ושאר חומדים שהיו דרושים‬ ‫לו‪ .‬אחד מעובדי הפירמות הללו היה מהנדס פולני‪ ,‬שהיה איש המחתרת‬ ‫הפולנית‪ .‬אחת מבנות־דודו‪ ,‬אשד‪ .‬פולניה‪ ,‬היתד‪ .‬אסירה מ שוכנות־המחנה‪.‬‬ ‫המחתרת ידעה הכל על־אודות מע שי־אכזריותו של וילהאוז‪ ,‬ופגי שה מיוחדת‬ ‫של תא המחתרת קיבלה החלטה כי על וילהאוז למות‪ .‬אחדים מן החברים‬ ‫התנדבו לירות בו‪ ,‬אולם היה בכך כדי להביא למע שי־תגמול נוראים‪...‬‬ ‫אז נזכר המהנדס כי חברתו קיבלה מכתבים אחדים מלשכת מחנה־הריכוז‪,‬‬ ‫ובהם חותם רשמי וחתימתו של וילהאוז‪ .‬היה בכך כדי להעלות בלבם של‬ ‫אנ שי המחתרת רעיון‪ .‬אחד מהם‪ ,‬זיי פן מומחה‪ ,‬כתב מכתב וחתם בשמו‬ ‫של וילהאוז‪ .‬במכתב זה ביקש ״וילהאוז״ מלשכת הפירר בברלין להעבירו‬ ‫לחזית המזרחית‪ .‬המכתב נסתיים במ שפט‪ :‬״כגרמני וכאיש ‪ .0.0‬חש אני‬ ‫כי זאת חובתי לפירר שלי ולמולדתי״‪.‬‬ ‫שבועות אחדים לאחר מכן הוזמן וילהאוז ללשכת הפירר‪ ,‬שם מצא את‬ ‫עצמו‪ ,‬להפתעתו הרבה‪ ,‬יו שב מול הרייכסלייטר מארטין בורמאן‪ .‬הרייכס־‬ ‫לייטר אמד לו כי הפירר שמח עד מאוד לקבל את מכתבו‪ .‬כן‪ ,‬אמד בורמאן‪,‬‬

‫‪213‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫האונטר שטורמפירר מהווה דוגמה דאוייה־ל שבח של ״ מילוי חובה״‪ .‬הפידר‬ ‫נענ ה בדוב־חסדו למשאלתו של וילהאוז‪.‬‬ ‫״הרי צו־התנועה שלך לחזית המזרחית״‪ ,‬אמר בורמאן‪ .‬״מיטב ברכותי‪.‬‬ ‫הייל היטלר!״‬ ‫״הייל היטלר!״ אמר ‪ .0.0‬אונטר שטורמפירר וילהאוז‪ ,‬ויצא מן הלשכה‬ ‫בצעדים כושלים‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫עקבות‬ ‫חקרוה‬ ‫הילדה‬ ‫פטה‪.‬‬

‫נפל בקרב בדאנציג‪ ,‬בסוף שנת ‪ .1944‬בסופו של דבר גילי תי את‬ ‫אשתו בזארבריקן‪ ,‬והודעתי על כך ל שלטונות הגרמניים‪ .‬הם‬ ‫לגבי תרגילי־הירי במחנה־הריכוז של לבוב‪ ,‬על מטרות חיות‪ .‬מדת‬ ‫וילהאוז יו שבת עתה במאסר ב שטוטגארט‪ ,‬כשהיא ממתינה למש־‬

‫בבתי־המלאכד‪ .‬לתיקון רכבות־המזדח שבלבוב היו ב שנת ‪ 1943‬מאות‬ ‫אחדות של פועלי־כפייה יהודיי ם‪ .‬אחד מהם‪ ,‬גבר גוץ ושקט בשם חסין‪,‬‬ ‫עבד באורוות־סוסים ליד הקאנטינה הגרמנית‪ .‬תפקידו של חסין היה‬ ‫לה שגיח על סוסים אחדים‪ .‬ני תנ ה לו רשות מיוחדת ללון באורווה‪ .‬אשתו‬ ‫של חסין נהרגה באביב ‪ ,1943‬באחת מפעולות־הה שמדה שביצעו אנ שי‬ ‫הס‪.‬ס‪ .‬בגיטו‪ .‬בנם בן ה שמונה נמלט והוסתר על־ידי שכנים‪ .‬בדרך כל שהי‬ ‫הגיעה לחסין הידיעה כי הילד נותר בחיים‪ ,‬והוא נמצא בגיטו‪ .‬חסין ה שיג‬ ‫ר שיו ד מ ע ב ר להיכנס לגיטו‪ ,‬והבריח את בנו לתוך בתי־המלאכה של הרכבת‬ ‫המזרחית‪ .‬היה שם‪ ,‬באורווה‪ ,‬אבוס עץ גדול‪ ,‬בעל מכסה‪ .‬חסין הני ח את‬ ‫בנו בתוך האבוס‪ ,‬ונקב בדפנו תיו חורים אחדים‪ ,‬כך שהילד יוכל לנשום‪.‬‬ ‫הילד נשאר שם כמעט שלושה חודשים‪ .‬דק בלילה‪ ,‬בעת שהגרמנים הלכו‬ ‫לבתיהם‪ ,‬היה חסין מניח לבנו לצאת ולשאוף אוויר צח‪ .‬אויגן יטר‪,‬‬ ‫המפקח הגרמני הממונה על כוח־האדם‪ ,‬ידע על־אודות הילד‪ ,‬וכן ידעו גם‬ ‫גרמנים אחרים‪ ,‬אך הם שמרו על הסוד‪.‬‬ ‫באחד מימי הקיץ של שנת ‪ 1943‬גילה המפקח הראשי פטר ארנולדס‬ ‫את הסוד‪ .‬לאחר מכן סופד לי כי אשד‪ ,‬פולנייה שעבדה במטבח‪ ,‬ושהיתד‪.‬‬ ‫מביאה מדי פעם מעט אוכל לילד‪ ,‬גילתה זאת לארנולדס מתוך פליטת־פד‪-‬‬ ‫האסירים חששו ביותר מפניו‪ .‬אם עובד־כפייה לא היה מברכו לשלום‬ ‫בכבוד המתאים‪ ,‬היה ארנולד סוטר על לחיו‪ .‬רוב הפקידים הגרמניים שהיו‬ ‫ממונים על בתי־המלאכה לתיקון רכבות היו מתייחסים אלינו יחס הוגן‬ ‫ו היו בזים לארנולדס‪ ,‬אולם לא היה ביכולתם לע שות דבר ב עניין זה‪.‬‬ ‫ארנולדס הזעיק את שומרי הס‪.‬ס‪ .‬של המחנה‪ ,‬ומסר להם על הנער‪.‬‬ ‫‪ .0.0‬אונטר שארפירר (רב־טוראי) שונבאך‪ ,‬איש הקומאנדו המיוחד של‬

‫‪214‬‬

‫ה רו צ חי ם מג א לי צי ה‬ ‫המחנה שהיה ממונה על הוצאה־להורג‪ ,‬בא לבית־המלאכה‪ .‬ראיתיו משוחח‬ ‫עם ארנולדם בפתח הקאנטינה הגרמנית‪.‬‬ ‫רצתי לאורווה‪ .‬אך היה זה מאוחר מדי‪ .‬חסין ניצב ליד גופת בנו‪,‬‬ ‫שהושלכה על ערימת הזבל שמאחרי האורווה‪ .‬חסין סיפר לי כי ארנולדס‬ ‫ו שונבאך נכנ סו לאורווה‪ ,‬וארנולדס פתח את האבוס והצביע על הילד‪.‬‬ ‫שונבאך הוציא את הילד‪ ,‬הרימו ואמר לאב להסתובב‪ .‬הוא ירה בילד‪,‬‬ ‫השליך את גופ תו על ערימת הזבל׳ ואמר ל ח סין‪ :‬״השלך אחת מ שמיכות־‬ ‫הסוסים כדי לכסות את הגופה‪ .‬חיש מ ה ד ד ארנולדס ו שונבאך נ שארו‬ ‫שעתיים בקאנטינה‪ ,‬והשתכרו‪ .‬הממונה הי שיר עלי‪ ,‬קולראוץ‪ ,‬אמר לי‬ ‫אחר כ ך‪ :‬״כמובן‪ ,‬ארנולדס חייב היה לשתות לשכרה‪ ,‬כדי לשכוח את כל‬ ‫הפרשה״‪.‬‬ ‫במשך שנים לאחד המלחמה ני סי תי למצוא את ארנולדס‪ ,‬בלא הצלחה‪.‬‬ ‫בינואר ‪ ,1958‬בעת שהיו לי ענייני ם להסדיר בדיסלדורף‪ ,‬קלן ופראנקפורט‪,‬‬ ‫גילי תי באקראי כי פטר ארנולדס הוא עתה פקיד בכיר ברכבת הפדראלית‬ ‫הגרמנית בפאדרבורן‪ .‬הודעתי לבית־המשפט בפאדרבורן‪ ,‬ופרקליט המחוז‬ ‫ביקש מ מני לבוא שמה ולהתייצב בפני מר ארנולדס‪.‬‬ ‫העימות נתרחש בל שכתו של התובע המחוזי‪ .‬האשמתי את ארנולדס‬ ‫באחריות למותו של הנער היהודי הקטן‪ .‬ארנולדס לא הכחיש זאת‪ .‬בסופו‬ ‫של דבר‪ ,‬אמר‪ :‬״מר ויזנ טל‪ ,‬אולי נוכל להגיע לכלל הסכם ב עניין זה״‪.‬‬ ‫א מד תי‪ :‬״מר ארנולדס‪ ,‬אין אפשרות להגיע להסכם‪ ,‬כ שמדובר במותו‬ ‫של ילד״‪.‬‬ ‫אז סיפר ארנולדס לפרקליט המחוז סיפור מסובך‪ .‬לא היה זה הוא‪,‬‬ ‫למעשה‪ ,‬אשר מסר ל‪ .0.0‬על־אודות הילד שבאבוס‪ .‬הדבר נע שה על־ידי‬ ‫אחד בשם שולצה‪ ,‬מנהל הקאנטינה הגרמנית‪ .‬היה זה נוח לארנולדס‪ ,‬כיוון‬ ‫ששולצה מת‪ ,‬ולא יכול היה להתגונן‪ .‬מצאתי עד־מפתח אחר‪ ,‬המפקח‬ ‫אויגן יטר׳ אחד מהפקידים הגרמניים בבתי־המלאכה של לבוב‪ .‬יטר הודה‬ ‫כי הוא ידע על־דבר הנער הקטן באבוס‪ ,‬כפי שידעו רבים אחרים‪ ,‬ולא‬ ‫אמרו דבר‪ .‬הוא סיפר לפרקליט המחוז כי היה ידוע לכל‪ ,‬בבית־המלאכה׳‬ ‫כי ארנולדס הוא אשד הסגיר את הנער לידי רוצחו‪ .‬לאחר עדותו החל‬ ‫י ט ה המתגורר עתה ב שטוטגארט‪ ,‬לקבל שיחות־טלפון אלמוניות באמצע‬ ‫הלילה‪ .‬קולות זרים קראוהו ייודנ קנ כ ט״ (עבד־היהודים)‪ ,‬ו היו מניחים‬ ‫לאחד מכן את השפופרת‪.‬‬ ‫מתוך אי־רצון היה על ה שלטונות להניח לפרשת התביעה כנגד‬ ‫אדנולדס‪ .‬הוא בר־מזל‪ .‬מתוך אלף ומאתיים היהודים שעבדו בבתי־המלאכה‬ ‫לתיקון רכבות בלבוב‪ ,‬באותה העת‪ ,‬נו תרו בחיים רק שלושה — ולא עלה‬

‫‪215‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫בידי למצוא את שני האחרים‪ ,‬הע שויים לשמש עדים כנגדו‪ .‬אולם איש‬ ‫הס‪.‬ס‪ .‬שונבאך נאסר על־ידי המפקח הפלילי פאלר‪ .‬שונבאך הודה מיד‬ ‫כי ירה בנער הקטן‪ .‬עתה שרוי הוא במאסר‪.‬‬ ‫כן נזכרתי בריכארד רוקיטא‪ ,‬סגן מפקד המחנה בלבוב‪ ,‬אשר לאחר‬ ‫מכן עבר לטארנופול‪ ,‬גם היא בגאליציה‪ ,‬כדי להתקדם בהתמחותו כרוצח‪.‬‬ ‫הוא רצח שם מאות אחדות של יהודים‪ ,‬ו אולי אף אלף? יש להניח כי הוא‬ ‫עצמו אינו יודע כמה‪ .‬קראנו לרוקיטא ״הרוצח הידידו תי״‪ .‬מעולם לא‬ ‫הלקה מי שהו‪ ,‬מעולם לא צעק על האסירים‪ .‬הוא ירה בהם בנימוס‪ .‬היה‬ ‫בו משהו מן האמן‪ .‬הוא היה מנגן בכינור‪ ,‬בקאטוביצ׳ה מולדתו‪ ,‬ואהב‬ ‫מוסיקה‪ .‬כאשר בא ללבוב‪ ,‬הדבר הראשון אשר עשה היה לארגן תזמורת־‬ ‫מחנה מיוחדת‪ .‬היו בין האסירים כמה מוסיקאים מן השורה הראשונה‪.‬‬ ‫רוקיטא הטיל על זיג מונד שלכטר‪ ,‬מלחין י הודי ידו ע׳ לחבר את ״טאנגו‬ ‫המוות״‪ .‬תזמורת המחנה ניגנ ה את טאנגו המוות‪ ,‬בעת שבוצעו ההוצאות־‬ ‫להורג‪ .‬הוצאות־להורג בליווי מוסיקלי הן עניין של יום יום באופירה‪ ,‬אולם‬ ‫בלבוב היו יורים כדורים של ממש‪ ,‬בעת שהמוסיקה היתה מושמעת‪.‬‬ ‫פעם עבר רוקיטא במחנה‪ ,‬וראה י הודי קשיש וחלו ש‪ .‬היהודי הצדיע‪.‬‬ ‫רוקיטא קידם את פניו ברוב־ידידות‪ ,‬השליך פיסת־נייר על הקרקע‪ ,‬ואמר‬ ‫לקשיש להרימה‪ .‬היהודי התכופף‪ ,‬ואז רוקיטא ירה בו למוות‪ .‬כפי שאמרתי‪,‬‬ ‫היה זה רוצח ידידו תי‪.‬‬ ‫בסופה של המלחמה היה רוקיטא במקום נכבד בראש ר שימתי‪ ,‬אך לא‬ ‫יכול תי לגלותו‪ .‬אף לא ידעתי אם נותר בחיים‪ .‬אם כן‪ ,‬הרי הוא שוב‬ ‫מוסיקאי‪ ,‬ללא כל ספק‪.‬‬ ‫בסתיו ‪ 1958‬נסעתי ברכבת לדנבה‪ .‬בקרוךהאוכל י שבתי מול קצין דני‪.‬‬ ‫התחלנו לשוחח‪ .‬נתברר כי שניבו היינו במחנה גרוס־רוזן באותה התקופה‪,‬‬ ‫בשנת ‪ .1944‬לאחר המלחמה היה הקצין באיזור הבריטי של גרמניה‪ .‬שוחחנו‬ ‫על אודות הימים ההם‪ ,‬והזכרתי את רוקיטא‪ .‬הקצין הדני שאל מה מראהו‬ ‫של רוקיטא‪.‬‬ ‫״היו לו פנים רחבים‪ ,‬עיניי ם גדולות‪ ,‬ו שפתיים מזדקרות‪ .‬הוא היטיב‬ ‫לנגן בכינור״‪.‬‬ ‫״ מוז ר׳‪ /‬אמד הקצין הדני‪ .‬״דו מני כי היה זה במועדון הקצינים בהאמ־‬ ‫בורג‪ ,‬בשנת ‪ 1947‬או ‪ — 1948‬והיתה שם תזמורת גרמנית‪ .‬איני יכול‬ ‫לדעת כמובן בביטחה‪ ,‬שכן עבר ז מן רב מאז‪ .‬אולם אני סבור כי היה שם‬ ‫כנר שנראה כפי שאתה מתאר״‪.‬‬ ‫שיגרתי לתובע אנגלברגר דידו ח שבון על כך‪ .‬התחלנו לחפש אחר‬ ‫רוקיטא בגרמניה הצפונית׳ אולם לא הצלחנו למצאו‪ .‬בביקורי הבא בוואלד־‬

‫‪216‬‬

‫ה רו צ חי ם מ גא לי צי ה‬ ‫שוט שוחחתי על הפרשה עם המפקח הפלילי פאלר‪ .‬הוא סיפר לי כי‬ ‫ערך חקירות בקרב איגודי המוסיקאים בהאמבורג‪ ,‬ליבק וברמן‪ .‬אין לחם‬ ‫חבר בשם רוקיטא‪ .‬לאחר מכן שוחח עם מוסיקאים‪ ,‬בתארו את רוקיטא‪.‬‬ ‫באחד הימים בא מוסיקאי לבקר אצלו‪ .‬הוא מכי ה א מ ה אדם התואם את‬ ‫התיאור‪ ,‬אך שמו אינו רוקיטא‪ ,‬אלא דומאגאלה‪.‬‬ ‫״ואז התחלתי לחפש אחר דומאגאלה״‪ ,‬אמר פאלה ״לא הצלחתי‪ ,‬ושום‬ ‫אדם בשם כזה לא הופיע בר שימות של איגודי המוסיקאים‪ .‬המשטרה גם‬ ‫היא לא הכירה את השם״‪.‬‬ ‫היה לי ר עיון‪ :‬״הבה וננסה את קופת־ד‪,‬חולים‪ .‬הרי הכל יש להם היום‬ ‫ביטוח רפואי — אף רוצחים״‪.‬‬ ‫באותו הערב התקשר עמי פאלר‪ .‬״צדקת‪ .‬יש בהאמבורג איש בשם‬ ‫דומאגאלה‪ ,‬ואכן יש לו ביטוח רפואי‪ .‬שוב אין הוא מוסיקאי‪ .‬הוא שומר־‬ ‫לילה‪ .‬אני מקווה למצאו הלילה‪ .‬אודיעך"‪.‬‬ ‫שעתיים לאחר מכן ניג ש המפקח הפלילי פאלר לשומר־לילה בבית־‬ ‫חרושת האמבורגי‪ ,‬שהיה ידוע בשם ״דומאגאלה״‪.‬‬ ‫האיש הודה מיד כי שמו היה רוקיטא‪ ,‬וכי היה בלבוב ובטארנופול‪.‬‬ ‫הוא סיפר לפאלר כי שוב אין הוא מנגן בכינור‪ .‬היה זה רעיון מחוכם‬ ‫לקבל משרה של שומר־לילה‪ .‬הדבר הפחית את סיכויי זי הויו על־ידי אחד‬ ‫מקורבנותירל שעבר‪ .‬הדבר היה מצליח בידיו‪ ,‬אלמלא היה מנסה לבטח את‬ ‫בריאותו‪ .‬אכן‪ ,‬הוא ע שוי להזדקק לביטוח זה‪ .‬הוא נאסר והושלך לבית־‬ ‫הכלא‪ ,‬אך חלה והיה צורך לשחררו לתקופת־מה‪ ,‬לשם טיפול רפואי‪.‬‬ ‫בטראגדיה של גאליציה מהווים מעשי־הטבח שבוצעו בסטאניסלאב אחד‬ ‫הפרקים המרגשים ביותר‪ .‬בשנת ‪ 1939‬היו בסטאניסלאב כ־‪ 100,000‬תוש ­‬ ‫בים‪ .‬מחציתם היו יהודים‪ ,‬והמחצית האחרת — פולנים ואוקראינים‪ .‬בהתאם‬ ‫לתוכנית של ״מיבצע ריינהארד״ עתידה היתד‪ ,‬פולין ש ב ש ל טון הגרמנים‬ ‫להיות ״יו דנ ריי ך — ״נקייה מיהודים״ — בסוף שנת ‪ .1942‬בעיר סטא־‬ ‫ניסלאב בוצעה התוכנית במדוייק‪.‬‬ ‫ב־‪ 12‬באוקטובר ב־‪ 1941‬הוקפו המחוזות היהודיים וכ־‪ 20,000‬יהודים‬ ‫נכלאו יחד ליד בית־הקברות היהודי‪ .‬הכל מסרו את כספם‪ ,‬תכשיטיהם‪,‬‬ ‫מעילי־הפרווה שלהם‪ ,‬ובסופו של דבר — את בגדיהם‪ .‬היהודים הערומים‬ ‫נדחפו לספן של שתי חפירות־טאנקים גדולות‪ ,‬ונו רו בתת־מקלעים‪ .‬לפי‬ ‫כתב־האישום שהוכן בסופו של דבר בזאלצבורג‪ ,‬כנגד אנ שי ד‪,‬ס‪.‬ס‪ .‬שהיו‬ ‫אחראים לפשע זה‪ ,‬שני אחים בשם יוהאן וווילהלם מאואה ״החלה הפעולה‬ ‫בבוקר השכם‪ ,‬והיא נסתיימה לאחר רדת החשיכה‪ .‬כלי־רכב ממונעים‬

‫‪217‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫הוצבו מסביב לבית־הקברות ופנסיהם האירו את מחזה־ההשמדה‪12^ 00 .‬‬ ‫יהודים לכל הפחות נרצחו שם‪ .‬השאר הוחזרו ערומים לגמרי לעיר‪...‬״‬ ‫האחים מאואר היו מהסאדיסטים האכזריים ביותר שבסטאניסלאב‪ .‬היו‬ ‫אלה ״פולקסדויט שה״ מפולין‪ ,‬ו היו להם כל התסביכים של גרמנים ״נחותים״‬ ‫מעין אלה‪ .‬הניצולים הבודדים מטבח־סטאניסלאב סיפרו סיפורי־אימים על־‬ ‫אודות שני האחים‪ .‬אך למרבה הצער הם מסרו את שמותיהם כ״מאורר״‪,‬‬ ‫בתוספת האות ״ר״‪ .‬כתוצאה מכך ערך התובע זיכ טיג‪ ,‬בלודוויגסבורג‪ ,‬שהיה‬ ‫ממונה על הפרשה‪ ,‬חיפו שים אחר שני אנ שים בשם ״מאורר״ ולא ״מאואר״‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1963‬פג שתי את זיכ טיג‪ ,‬שסיפר לי כי חוקריו מצאו הרבה‬ ‫אנשים בשם מאורר‪ ,‬אך איש מהם לא נולד בפולין‪ .‬אמרתי כי אולי שמם‬ ‫של האחים הוא ״מאואר״‪ .‬התובע ביקש מ מני לערוך חיפו ש באוסטריה‪.‬‬ ‫התקשרתי עם ועדה שעקבה אחר הפולקסדויט שה בארץ זו‪ .‬כן‪ ,‬שני אחים‪,‬‬ ‫יוהאן ו־וילהלם מאואר‪ ,‬היו בזאלצבורג‪ ,‬שם עבדו ב שירותי־העזר האי־‬ ‫וו אנגלי‪ ,‬שהוא מוסד צדקה‪ .‬יוהאן היה ״יועץ ל ענייני פליטים״‪ ,‬ווילהלם‬ ‫היה ממונה על בית־נוער? משרות מו שלמות ל שני רוצחי־המונים‪ .‬אחד‬ ‫מעוזרי נסע למשטרת זאלצבורג‪ ,‬וגילה כי שני האחים נולדו בפולין‪ .‬הוא‬ ‫הביא עמו תצלום שלהם‪ .‬בה תבונני בו‪ ,‬נזכר תי כי לאמיתו של דבר פג שתי‬ ‫ביוהאן מאואר לאחר המלחמה‪ ,‬בעת שהוא עבד במוסד־צדקה פרוטיס־‬ ‫טאנטי‪ ,‬ו אני ע שיתי משהו לטובת אירגון־פליטים י הודי‪ .‬למרבה הצעד‪ ,‬לא‬ ‫ידעתי אז על־אודות עברו‪.‬‬ ‫הודעתי על ה עניין לזיכ טיג‪ ,‬והיג שתי את כל החומר נג ד האחים‬ ‫לפרקליט המחוז בזאלצבורג‪ .‬מאסרם של האחים מאואר עודר סנסאציה‬ ‫במקום‪ .‬המשפט נגדם‪ ,‬שנערך בראשית ‪ ,1966‬הפך להיות אחד מפרקי־‬ ‫השערוריה החמורים ביותר בתולדות המשפט האחר־מלחמתי באוסטריה‪.‬‬ ‫נראה היה כי אי אפשר כלל להרכיב חבר־מושבעים‪ .‬שכן מועמדים‬ ‫כה רבים ביק שו לשחררם מתפקיד זה‪ ,‬מסיבות מחלה או מסיבות אחרות‪.‬‬ ‫דברים מוזרים נתרחשו באולם בית־הדין ההומה־מאדם בעיר־הפסטיבאל‬ ‫היפה זאלצבורג‪ .‬הקהל הריע לנא שמים‪ ,‬וצחק כאשד עדים יהודיי ם הוש ­‬ ‫ב ע ו על התנ״ך‪ .‬כל העדים זי הו את האחים? העדויות היו מ שכנעות ביותר‪.‬‬ ‫לאחר שעות־דיון רבות‪ ,‬הודה חבר־המושבעים כי הנא שמים ביצעו מע שי־‬ ‫רצח‪ ,‬אך קבע כי הם פעלו מתוך כפייה‪ ,‬בהוציאם־לפועל הוראות מלמעלה‪.‬‬ ‫בית־המ שפט נאלץ לזכות את הנא שמים‪ .‬אולם השופט שישב־בראש הודיע‬ ‫להם‪ ,‬בהתאם לקובץ־החוקים האוסטרי‪ ,‬כי גזר־דינם של המושבעים אינו‬ ‫אלא ״טעות בולטת״‪ ,‬ועל כן יערך נגדם משפט חדש‪ .‬עד אז י שארו‬ ‫הנאשמים בבית־הסוהר‪.‬‬

‫‪218‬‬

‫ה רו צ חי ם מג א לי צי ה‬ ‫(המשפט ה שני של האחים מאואר נערך בווינ ה בחודש נובמבר ‪,1966‬‬ ‫ואז נמצאו א שמימ־בדין‪ .‬יוהאן ני דון ל שמונה שנות מאסר‪ ,‬ווילהלם ‪-‬‬ ‫לשתים־עשרה שנים‪).‬‬ ‫גזר־הדין הראשון שנחרץ בזאלצבורג‪ ,‬וההתנהגות האנטי שמית של‬ ‫הקהל בבית־המ שפט‪ ,‬עוררו גלי־תדהמה באוסטריה כולה‪ .‬העתון ״וינ ר‬ ‫ציי טונג״ כתב כי פסק־הדין ״מבי ש״‪ .‬סטודנטים קאתוליים וסוציאליסטים‬ ‫צעדו בחוצות וינ ה‪ ,‬כשהם נו שאים כרזות בהן נ א מר‪ :‬״אוסטריה‪ :‬גן־עדן‬ ‫לפושעים נאציים״‪ .‬לא סייעתי למהלך הענייני ם כאשר גילי תי — לצערי‬ ‫באיחור רב מדי — כי ראש חבר־המושבעים היה נ אצי אוסטרי בלתי־‬ ‫ליגאלי‪ ,‬ואיש ס‪.‬א‪ .‬לשעבר‪.‬‬

‫‪219‬‬

‫*‬

‫פרק שממה עשר‬

‫אחד מל״ן הצד<ק<כו‬

‫בעוד שפראנץ מורד ניהל את השמדתם של ‪ 80,000‬היהודים שבווילנה‪,‬‬ ‫בשנת ‪ ,1942‬עשה שם במקרה אוסטרי אחר‪ .‬שמו היד‪ .‬אנטון שמיד‪ ,‬ומוצאו‬ ‫— מווינה‪ .‬הוא היה בן ארבעים ושתים שנה‪ ,‬סמל בוורמאכט הסדיר‪.‬‬ ‫כאוסטרים רבים אחרים‪ ,‬הוא גויי ס לוורמאכט‪.‬‬ ‫שמיד לא היה סמל־ת״ס אופייני‪ .‬הוא היה אדם שקט‪ .‬שהירבה להרהר‬ ‫ולא אמר הרבה? היו לו ידידי ם מועטים בקרב ע מי תיו בצבא‪ .‬קיים דק‬ ‫תצלום אחד שלו‪ .‬נראים בו פנים מהורהרים‪ ,‬הגוני ם‪ ,‬עיניי ם רכות ועצ ר‬ ‫בות‪ ,‬שיער כהה ושפט קטן‪ .‬יחידת־הצבא שלו היתה בווילנ ה בחודשים‬ ‫הגרועים ביותר של פעילות־הה שמדה של מורד‪.‬‬ ‫אנטון שמיד היה קאתולי אדוק‪ ,‬אשר סבל סבל עמוק כאשד חזה‬ ‫בסיבלם של אחרים‪ .‬הוא היה גם גבר בעל אומץ־לב בלתי־רגיל‪ .‬סיפורו‬ ‫עלול היה להישאר נעלם‪ ,‬אלמלא עדויו ת שונות שנכללו ב תיקנו על־‬ ‫אודות מודד‪ .‬בין ‪ 250‬הניצולים מגי טו וילנא‪ ,‬יש אחדים שאת חייהם הציל‬ ‫אנטון שמיד‪ .‬הם סיפרו לי לאחר מכן את סיפורו‪.‬‬ ‫גרמנים רבים בווילנא גינו בחשאי את מע שי־הזוועה שביצע מורד‪,‬‬ ‫אד הם לא העזו לעשות דבר‪ .‬שמיד החליט כי מחובתו הנוצרית לסייע‬ ‫ליהודים הנרדפים‪ .‬הוא הפך לאירגוךעזרה חשאי‪ ,‬בן איש אחד‪ .‬הוא‬ ‫היה חומק לתוך הגיטו‪ ,‬מתוך סיכון אי שי רב‪ ,‬והיה מביא ליהודים הגוועים‬ ‫ברעב מזון‪ ,‬הוא היה נו שא בכיסיו בקבוקי חלב‪ ,‬ומביאם לתינוקות‪ .‬הוא‬ ‫ידע כי אלפי יהודים מסתתרים במקומות אחרים בווילנא‪ ,‬ושימש כבלדר‬ ‫ביניהם לבין ידידיה ם שבגיטו‪ .‬הוא העביר שדרים‪ ,‬לחם ותרופות‪ .‬הוא‬ ‫אף העז לגנוב רובי־וורמאכט‪ ,‬אותם מסר ללוחמי־ההתגגדות היהודיים‪.‬‬ ‫״הוא עשה את כל הדברים הללו בלא שיצפה לכך שמישהו יודה לו‬ ‫על כך״‪ ,‬אמר לי אחד הניצולים‪ .‬״הוא עשאם מתוך טוב לבו‪ .‬ב שבילנו‪,‬‬ ‫בגיטו‪ ,‬היה גבר צנום ושקט זה‪ ,‬במדי־הסמל שלו‪ ,‬בבחינת קדוש״‪.‬‬ ‫הבלתי־נמנע אירע‪ .‬הגיסטאפו גילה‪ ,‬בי מיו הרא שונים של חודש אפריל‬

‫‪220‬‬

‫א חד מ ל ״ו ה צ די קי ם‬ ‫‪ ,1942‬כי שמיד ניסה להבריח חמישה יהודים מן הגיטו‪ ,‬ולהביאם ליערות‬ ‫פונארי הסמוכים‪ ,‬בהם קיוו להסתתר‪ .‬הוא נאסר‪ .‬בבוקר נערך נג דו משפט‬ ‫צבאי גרמני‪ ,‬והוא ני דון למוות‪.‬‬ ‫שעתיים לאחר מכן כתב שמיד לאשתו‪ ,‬שטפי‪:‬‬ ‫קיבלתי את שני מכתביך‪ ...‬שמח כי הכל כשורה אצלך‪ .‬חייב אני‬ ‫לספר לך מה הגודל המצפה לי‪ ,‬אך אנא‪ ,‬היי אמיצה בעת שתקראי‬ ‫את ה שורות הבאות‪ ...‬זה עתה דנוני למוות‪ ,‬ב ביו ד דין צבאי‪ .‬אין‬ ‫מה לעשות‪ ,‬פרט להגשת בקשה לחנינה‪ ,‬וזאת ע שיתי‪ .‬הדבר לא‬ ‫יוכרע אלא בצהרים‪ ,‬אך אני סבור כי בקשתי תידחה‪ .‬כל הבק שות‬ ‫הדומות נד חו עד כה‪.‬‬ ‫אך‪ ,‬יקירי‪ ,‬התעודדו‪ .‬השלמתי עם גורלי‪ .‬הוחלט בשמים — האל‬ ‫הטוב הוא שחרץ את גורלי — ו אין מה לעשות ב עניין זה‪ .‬אני כה‬ ‫רגוע‪ ,‬עד כי קשה להאמין בכך‪ .‬ז הו רצונו של האלוהים‪ ,‬והוא‬ ‫הביא לידי כך שאהיה אמיץ־לב‪ .‬אני מקווה שגם לך יעני ק אומץ־‬ ‫לב‪.‬‬ ‫חייב אני לספר לך כיצד אירע הדבר‪ .‬יהודים כה רבים כאן גור שו‬ ‫על־ידי החיילים הליטאים ונו רו באחו שמחוץ לעיר — בין ‪2,000‬‬ ‫ל־‪ 3,000‬איש מדי פעם‪ .‬הם היו מטיחים תינוקות אל גז עי העצים‬ ‫— התוכלי לתאר לעצמך זאת ז היו לי הוראות (אם כי ה עניין לא‬ ‫מצא כלל חן ב עיני) לתפוס את מקופ־הפיזור‪ ,‬שבו ע ב ת ‪ 140‬יהודים‪.‬‬ ‫הם ביק שו מ מני לסלקם משם‪ .‬הינ ח תי להם ל שכנעני — הרי יודע ת‬ ‫את כי לב רך לי‪ .‬לא יכול תי להרהר ב עניין‪ .‬סייע תי להם‪ ,‬ו שופטי‬ ‫סבורים כי ע שיתי מעשה דע מאוד‪ .‬יהיה זה קשה ב שבילכן‪ ,‬שטפי‬ ‫וגרתה יקרות‪ ,‬אך סלחרנא לי‪ :‬פעלתי כיצור אנו ש‪ ,‬ולא רציתי‬ ‫לפגוע באיש‪.‬‬ ‫כאשר תקראו את מכתבי זה‪ ,‬שוב לא אהיה עלי־אדמות‪ .‬לא אוכל‬ ‫לחזור ולכתוב אליכן‪ .‬אך היו נא בטוחות כי נחזור וניפג ש‪ ,‬בעולם‬ ‫טוב יותר‪ ,‬עם א בינו שבשמים‪ .‬כתבתי מכתב קודם ב־‪ 1‬באפריל‪,‬‬ ‫וצירפתי את תצלומה של גרתה‪ .‬מכתב זה אמסור לידי הכומר‪...‬‬ ‫ארבעה ימים לאחר מכן‪ ,‬ב־‪ 13‬באפריל‪ ,‬הוצא אנטון שמיד להורג‪ .‬הוא‬ ‫מת יחד עם חמשת היהודים שאותם רצה להציל‪ .‬הוא נקבר בבית־קברות‬ ‫קטן לחיילים‪ ,‬בווילנא‪ .‬יומיי ם לאחר מכן שלח הכומר‪ ,‬הפאסטור פריץ‬ ‫קרופ‪ ,‬את מכתבו האחרון של שמיד לאלמנתו בווינה‪.‬‬ ‫ביום ב‪ /‬ה*‪ , 13‬בשעה ‪ 3.00‬אחר הצהרים‪ ,‬נאלץ בעלך היקר להסתלק‬ ‫(כתב קרופ)‪ .‬היי תי עמו ב שעותיו האחרונות‪ ...‬הוא התפלל ונו תר‬

‫‪221‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫אמיץ־לב עד הסוף ממש‪ .‬משאלתו האחרונה היתה בי אומר לך‬ ‫כי גם את חייבת להישאר אמיצת־לב‪...‬‬ ‫השם אנ טון שמיד מופיע באחדים מן היומנים שכתבו יהודים אשד‬ ‫ני ספו לאחר מכן בגי טו וילנא‪ .‬הכל תיארו את נדיבו ת־לבו ואת אומץ־לבו‪.‬‬ ‫אחדים מהניצולים זוכרים אותו היטב‪ .‬התחלתי לאסוף את עדויותיהם‪.‬‬ ‫באחד הימים בא לבקרני בווינה י די די הד״ר מארק דבורז׳צקי‪ ,‬מתל־אביב‪,‬‬ ‫אשר עדותו בקשר לווילנא בעת משפט אייכמן סייעה ל שכנע את האוס ­‬ ‫טרים כי צריך יהיה להעמיד לדין גם את מורר‪ .‬הוא מסר לי את מענה‬ ‫של אלמנת אנטון שמיד‪.‬‬ ‫ביקרתי אצל מרת שמיד‪ ,‬אשד‪ .‬יגעה וקשישה המחזיקה בחנות קטנה‪,‬‬ ‫ושרכושה דל ביותר‪ .‬בתה הנ שואה‪ ,‬גרתה‪ ,‬חיה עמה‪ .‬הן סיפרו לי כי‬ ‫חייהן לא היו קלים כלל ב שנת ‪ ,1942‬בעת שנודע ברובע כי הסמל שמיד‬ ‫הוצא־להורג משום שניסה להציל יהודים אחדים‪ .‬אחדים מן השכנים אף‬ ‫ה שמיעו איומים כלפי מרת שמיד‪ ,‬אלמנתו של ה״ בוגד׳‪ /‬ואמרו לה לנטוש‬ ‫את הרובע‪ .‬היו כאלה שניפצו את שמשות ביתה‪.‬‬ ‫שאלתי את מרת שמיד האם יש לה משאלה כלשהי‪ .‬כן‪ ,‬אמרה‪ ,‬היא‬ ‫היתד‪ .‬רוצה לעלות על קבר בעלה בווילנא‪ .‬לא היה קל להסדיר זאת‪1,‬׳■‬ ‫משום שווילנא‪ ,‬עד שנת ‪ ,1965‬היתד‪ ,‬סגורה מטעם הרוסים לתיירים‬ ‫אזרחיים‪ .‬סיפרתי את הפרשה כולה לשגריר הסובייטי בווינה‪ .‬וביק שתיו‬ ‫להשיג אי שור למשפחה לנסוע לווילנא‪ .‬אמרתי כי המרכז לתיעוד יממן‬ ‫את הנסיעה‪ .‬ב־‪ 25‬באוקטובר ‪ 1965‬עלו מרת שמיד‪ ,‬בתה וחתנה על‬ ‫הרכבת למינסק‪ ,‬ומשם עלו על מטוס שהמריא לווילנא‪ .‬מרכז התיעוד‬ ‫עומד להסדיר כי מצבה תוקם על קברו של אנטון שמיד‪ ,‬ועליה הכתובת‪:‬‬

‫פ״נ‬ ‫איש שחשב בי חשוב יותר‬ ‫לסייע לכריות‬ ‫מאשר לחיות‬ ‫מרת שמיד הראתה לי מכתב קודם מבעלה‪ ,‬שתאריכו ה*‪ 1‬באפריל‬ ‫‪ .1942‬באותה העת‪ ,‬כבר ערך הגיסטאפו חקירה נגדו‪ .‬״הכל חייבים למות‬ ‫ביום מן הימים״‪ ,‬כ תג ״ני תן למות כתליין‪ ,‬או כעוזר‪ .‬אני היי תי רוצה‬ ‫למות כעוזר״‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬אחד מל״ו הצדיקים‪.‬‬

‫‪222‬‬

‫פרק תשעה עשר‬

‫המומחה לאר<אנ<זצ<ה‬

‫ב שנים האחרונות ע שיתי ז מן לב בהולאנד‪ ,‬וקיימ תי קשרים הדוקים‬ ‫עם מרכז התיעוד ההולאנדי באמשטרדם‪ ,‬בעת חיפו שי אחד מי שלקח־‬ ‫בשבי את אנה פראנק‪ ,‬ובעת חקירותי בפעולותיו של הד״ר אריד ראיאקו־‬ ‫ביץ‪ .‬טריומוויראט־הצמרת בעת הכיבו ש הנאצי של הולאנד היד‪ .‬מורכב‬ ‫משלושה נאצים אוסטריים רבי־מעלה ‪ :‬ה ד׳ ר ארתור זייס־אינקווארט‪,‬‬ ‫הרייבסקומיסאר של היטלר! הד״ר האנס פישבק‪ ,‬שהיה גנרל־קומיסאר‬ ‫ל ענייני כספים ומסחר? וס‪.‬ס‪ .‬גרופנפירר (לייטנאנט־קולונל) ואלטר ראוטר‪,‬‬ ‫שהיה גנראל־קומיסאר ל ענייני בטחון‪ .‬שלושת אלה היוו את ג רעינו של‬ ‫״מועדון הדאנובה״ הידוע לשימצה‪ ,‬שחבריו היו נאצים אוסטריים נכבדים‬ ‫בהולאנד‪ .‬לאחד המלחמה‪ ,‬העידו פו שעי־מלחמה נאציים רבים בהולאנד‪,‬‬ ‫במשפטים שונים‪ ,‬כי חברי מועדון הדאנובה אחראים לכל ההחלטות הח שו­‬ ‫בות בעת הכיבו ש הגרמני של הולאנד‪ .‬החברים היו מתכנסים מדי יום ר‬ ‫כדי להחליט ב ענייני ם של חיים ומוות — וברוב המקרים היתד‪ .‬מ שבעות‬ ‫החלטותיהם מוות‪ .‬מבין שלושה ״מנהיגי ם״ אלה הוצא־להורג זייס־אינק־‬ ‫וואדט בנירנברג‪ .‬וראוטר זכה לגורל דומה בהולאנד‪.‬‬ ‫ומה בדבר פישבק ? י די די בהולאנד היו סבורים כי הלך לעולמו‪ .‬סירבתי‬ ‫להאמין בכך‪ ,‬משום שלא יכול תי למצוא הוכחות לכך‪ .‬התחלתי חוקר‬ ‫איפוא את התיקים בקשר לפישבק‪ .‬הפריט הראשון היה מפברואר ‪, 1938‬‬ ‫בעת שהיטלר שיגר את ״ תביעו תיו״ הרא שונות לקאנצלר האוסטרי דולפוס‪.‬‬ ‫ביני הן היתד‪ .‬תביעת הפירר כי הד״ר האנס פישבק ימונה מיניסטר המסחר‪,‬‬ ‫בממשלה חדשה‪ ,‬פרו־נאצית‪ ,‬שתוקם באוסטריה‪ .‬בהתאם לרשומות הצטרף‬ ‫פישבק למפלגה הנאצית הבלתי־חוקית באוסטריה ב שנת ‪ ,1937‬וקיבל את‬ ‫כרטיס־חבר מספר ‪ .6,133,529‬שו שניג לא נענה לתביעות היטלר‪ ,‬ו שבועות‬ ‫אחדים לאחר מכן פלש היטלר לאוסטריה‪ .‬עתה הוקמה ממשלה אוסטרית‬ ‫על־ידי זייס־אינקווארט‪ ,‬ובה נתמנה הד״ר האנס פישבק למיניסטר הכלכלה‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫והמסחר‪ .‬בעת הרדיפה אחרי י הודי אוסטריה‪ ,‬שבאה לאחר מכן‪ ,‬גילה‬ ‫פישבק את כ ש מנו ל שוד וגזל בסיטונות‪ .‬הוא היה האיש שניסח את‬ ‫תוכנית ה״אריאניזאציה״ של בל הרכוש היהודי באוסטריה‪ .‬עובדה זו‬ ‫מוכחת על־ידי מיסמכים שנקראו בנירנברג ב־‪ 29‬בנובמבר ‪ ,1945‬בנוכחות‬ ‫ג דינג‬ ‫בעת חקירת־ה שתי־והערב של ג רינג‪ ,‬קרא התובע מיסמך מספר ‪—1816‬‬ ‫פס‪ ,‬מוצג מספר ארה״ב—‪ ,261‬שהעיד על היעילו ת שבה גזלה ממשלת‬ ‫זייס־אינקווארט את רכושס של י הודי אוסטריה‪ .‬ה מדיניו ת פותחה בי שיבה‬ ‫שנתקיימה ב־‪ 12‬בנובמבר ‪ ,1938‬בראשותו של ג רינג‪ ,‬בברלין‪ ,‬ב מיניסטריון‬ ‫האוויר של הרייך‪ .‬נכ חו באותה י שיבה‪ ,‬בהתאם לעדותו של ג רינג בעת‬ ‫המשפט‪ ,‬היידריך‪ ,‬מנ היג המשטרה החשאית הנאצית? הד״ר פריק‪ ,‬מיניסטר‬ ‫הפנים ! גבלס ! פונק‪ ,‬מיניסטר הכלכלה הרוזן שוורין פון קרוסיק‪ ,‬מיניסטר‬ ‫הפינ אנ סי טז וכן ״פישבק מאוסטריה״‪.‬‬ ‫לאחר שהדיפלומאט הגרמני ארנסט פון דאת נרצח על־ידי הסטודנט‬ ‫היהודי הרשל גרינ שפאן‪ ,‬בפאריס‪ ,‬נדד בנובמבר ‪ , 1938‬יעץ פישבק לג רינג‬ ‫להטיל על י הודי גרמניה ואוסטריה קנם קיבוצי בן ביליון מארק‪ ,‬בתורת‬ ‫עונ ש‪ .‬לפי מיסמכי נירנברג‪ ,‬הציע פישבק את התוכנית המפורטת דלהלן‬ ‫לגזילת רכושם של הי הודי ם‪:‬‬ ‫הוד מעלתך‪:‬‬ ‫ב עניין זה (השאלה היהודית) יש לגו כבר תובנית מושלמת לגמרי‬ ‫לגבי אוסטריה‪ .‬יש ‪ 12,000‬בעלי־מלאכה יהודיים ויש ‪ 5,000‬חנויו ת‬ ‫קמעונאיות יהודיו ת בווינ ה‪ .‬לפני תפיסת ה שלטון בבד היתה בי דינו‬ ‫תוכנית מוגמרת לגבי הסוחרים‪ ,‬בקשר לסד־בל זה של ‪17,000‬‬ ‫חנויו ת‪ .‬מתוך חנויותיהם של ‪ 17,000‬בעלי־המלאכה‪ ,‬עתידות היו‬ ‫כ־‪ 10,000‬להיסגר לגמרי‪ ,‬ר‪ 2,000‬עתידות היו להישאר פתוחות!‬ ‫‪ 4,000‬מבין ‪ 5,000‬חנויות־הקמעונאים יש לסגור‪ ,‬ו אילו ‪ 1,000‬יש‬ ‫להשאיר פתוחות‪ ,‬כלומד להעבירן אדיאניזאציה‪ .‬בהתאם לתוכני ת‬ ‫זו‪ ,‬הדי בין ‪ 3,000‬ל־‪ 3,500‬מבין סך־הכל ‪ 17,000‬החנויו ת תשארנה‬ ‫פתוחות‪ ,‬וכל השאר — תיסגרנה‪ .‬על כך הוחלט לאחר חקירות‬ ‫שנערכו לגבי כל ענף וענף‪ ,‬ולפי הצרכים המקומיים‪ ,‬מתוך תיאום‬ ‫עם כל ה שלטונות המוסמכים‪ ,‬והתוכנית מוכנה לפירסום ברגע‬ ‫שנקבל את החוק שביק שנו בחודש ספטמבר‪ .‬חוק זה יסמיך או תנו‬ ‫למנוע ר שיונות מבעלי־מלאכה‪ ,‬בלי קשר לשאלה היהודית‪.‬‬ ‫ג רינג ה שיב‪ :‬״אפרסם צו זה היום״‪ .‬הוא העיר‪ ,‬ברוב־ שמחה‪:‬‬ ‫״עלי לומד כי הצעה זו נפלאה‪ .‬כך תיפתר כל הפרשה בווינ ה‪,‬‬

‫‪224‬‬

‫ה מו מ ח ה ל א רי אניז צי ה‬ ‫אחת הבירות היהודיו ת‪ ,‬כביכול‪ ,‬עד הג־המולה או עד סוף ה שנה״‪.‬‬ ‫ואז אמד מיניסטר הכלכלה הגרמני‪ ,‬פונ ק‪ :‬״נוכל לעשות אותו‬ ‫הדבר גם כאן״‪.‬‬ ‫״במלים אחרות״‪ ,‬אמר התובע בנירנברג׳ ״פתרונו של זיי ם־‬ ‫אינקווארט נראה בעין כה יפה‪ ,‬עד כי התייחסו אליו כאל דגם‬ ‫לשאר חלקי הרייך״‪.‬‬ ‫אולם פתרונו של זייס־אינקווארט היה׳ לאמיתו של דבר‪ ,‬פתרונו של‬ ‫הד״ר האנס פי שבק‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬בהולאנד‪ ,‬היה הד״ר פישבק הגרוע שברודפי־היהודים‬ ‫שבקרב הנאצים‪ .‬ב־‪ 8‬באפריל ‪ 1942‬ערך ביקור במחנה עבודת־כפייה שבו‬ ‫הוחזקו אלפיים יהודים‪ .‬לאחר מכן שיגר לזייס־אינקווארט דין וח שבון‪:‬‬ ‫״תנאי־ה שיכון והמזון של היהודים כה טובים‪ ,‬עד כי אין להסביר זאת״‪,‬‬ ‫והוא הגי ש הצעות ל שינויים יסודיים‪ .‬פישבק נכח במה שהיה קרוי ״י שיבת‬ ‫היהודים״ שנערכה ב־‪ 16‬באוקטובר ‪ .1942‬בהשתתפות זייס־אינקווארט‬ ‫ואחרים‪ ,‬בה נדונה שאלת הגלייתם של י הודי הולאנד‪ .‬יש בי דינו חליפת־‬ ‫מכתבים בין זייס־אינקווארט‪ ,‬ראוטר ופישבק שנתקיימה ב שנת ‪ ,1941‬בה‬ ‫מזכירים שלושת החברים העיקריים של ״מועדון הדאנובה״ זו הפעם‬ ‫הראשונה את המונח ״ אוי סזידלונג״ (י שוב־מחד ש) של היהודים‪ ,‬במקום‬ ‫״ אויסוואנדרונג״ (הגידה)‪ .‬בינ תיי ם‪ ,‬בזז פישבק בליל אתהמ שקההולאנדי‪.‬‬ ‫הוא ״חיסל״ ‪ 13,000‬מיפעלים יהודיי ם ! הביא ל״אריאניזאציה״ של ‪2,000‬‬ ‫חנויו ת יהודיו ת‪ ,‬והעביר לגרמניה ביליוני ם אחדים של גילדרים הולאנדיים‪.‬‬ ‫הגלייתם של י הודי הולאנד בוצעה בהיעדר מוחלט של רג שוודאנו ש‪.‬‬ ‫יש בידי מכתב שנכתב בידי י הודי הולאנדי בשם ג‪ .‬א‪ .‬פאן דר האל‪,‬‬ ‫לגנראל כריסטיאנסן‪ ,‬מפקד הצבא הגרמני בהולאנד‪ .‬פאן דד האל כתב‬ ‫כי איבד את שתי רגליו בפעולה במאי ‪ ,1940‬והוא ביקש כי יפטרו אותו‬ ‫מהגליית־היהודים‪ .‬הוא הוגלה ומת במחנה־ריכוז‪ .‬מכתבו נמצא רק לאחר‬ ‫מכן‪ .‬הוא נו שא את הרי שום‪ :‬״י הודי נשאר תמיד י הודי — עם רגליים‪,‬‬ ‫או בלעדיהן״‪.‬‬ ‫פישבק היה חבר אותה קבוצה קטנה‪ ,‬בצמרת הנאצית‪ ,‬שהיתה בקיאה‬ ‫ביותר בתוכנית ו ב מנגנון ל״פתרון הסופי של הבעיה היהודית״‪ ,‬ואשר סייע‬ ‫ב שכלולו של ״הפתרון הסופי״‪ .‬היה זה איש פיקח‪ ,‬רב־תו שייה ואכזרי‪.‬‬ ‫לאחר שבעלות־הברית שחררו חלק נכבד מהולאנד‪ ,‬עברו פישבק ואנ שי־‬ ‫מטהו לאיזור הצפון־מזרחי של המדינה‪ ,‬והמ שיכו ב״חיסול" רכוש‬ ‫הולאנדי‪ ,‬ובהעברת הנכסים לגרמניה‪.‬‬ ‫מ שנסתיימה המלחמה‪ ,‬הופיע פישבק בר שימות ה״מבוקשים״ של‬

‫‪225‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫אוסטריה והולאנד גם יחד‪ ,‬אך אי־אפשר היה למצאו‪ .‬באוסטריה‪ ,‬באותה‬ ‫העת‪ ,‬היו נאצים מסוגו של פישבק נידוני ם למאסר־עולם על פשעים‬ ‫הפחותים מאלה שביצע הוא‪ .‬הוא הועמד לדין שלא בפניו‪ ,‬על בגידה‬ ‫במולדת‪ ,‬וכל נכסיו באוסטריה הוחרמו‪ .‬בהולאנד קרוב לוודאי שהמשפט‬ ‫היה מסתיים בעונ ש־מוות‪ .‬אולם אי־אפשר היה למצוא אותו ב שתי‬ ‫הארצות גם יחד‪ .‬באוסטריה היה רשום כ״נעדר״‪ ,‬ובהולאנד הני חו כי מת‪.‬‬ ‫אי־אפשר היה למצוא את עקבותיו‪ ,‬עד שאשה י הודיי ה קשישה באה‬ ‫למשרדי בווינה‪ .‬באחד מי מי ספטמבר ‪ .1965‬היא היתה מלאת־יאו ש‪ .‬בעת‬ ‫מלחמת העולם ה שנייה‪ ,‬בעת שהיא ובעלה עמדו להיות משולחים לגלות‪,‬‬ ‫התקשר עמם י דיד לא־יהודי והבטיח לקחת על עצמו את הטיפול בבית־‬ ‫העסק שלהם ולנהלו ״עד אשד ת שובו״‪.‬‬ ‫״עתה הוא מנהלה הכללי של פירמה‪ ,‬כאן בווינ ה״‪ ,‬אמרה הקשישה‪.‬‬ ‫״הלכתי לראותו‪ ,‬אך הוא הכחיש הכל‪ .‬אץ הוא יכול לזכור כי לקח לידיו‬ ‫את הפירמה שלנו‪ .‬הוא אמר לי כי אל־לי להטרידו‪ ,‬והשליך אותי החוצה״‪.‬‬ ‫אותו סיפור י שךנו שן‪ .‬הזקנים טעו טעות מרה בכך שנותרו בחיים‪,‬‬ ‫שחזרו‪ ,‬ושביקשו לקבל שוב את רכושם‪ .‬שאלתיה האם יש לה מיסמך‬ ‫כתוב כלשהו‪ ,‬ב ענין זה‪.‬‬ ‫״לא העזנו״‪ ,‬אמרה‪ .‬״נ תנו בו אימון״‪.‬‬ ‫שאלתי‪ :‬״התוכלי להוכיח את טענתך? היש לך עד כל שהוז״‬ ‫״כן‪ .‬בעלי י תן לך את שמותיהם של אנ שים אחדים שידעו על העבדת‬ ‫החזקה על הפירמה‪ .‬הד״ר האנס פישבק הוא אחד מהם‪ .‬הוא היה קשור‬ ‫קשר אמיץ עם ה״אריאניזאציה״ של רכוש י הודי״‪.‬‬ ‫״פישבק לא יוכל לסייע לך״‪ ,‬אמרתי‪ .‬״הוא מת״‪.‬‬ ‫האשה נעצה בי את מבטה‪ .‬״הוא לא היה מת לפני ארבעה שבועות‪.‬‬ ‫אני מכירה אשה אוסטרית שאמרה לי כי שוחחה לאחרונה עם פישבק‪.‬‬ ‫היא אמרה כי הוא יועץ תע שייתי באחת הערים הגדולות של גרמניה״‪.‬‬ ‫״התוכלי לה שיג ממנה את מענו של פישבק ?״‬ ‫הקשישה הניעה ראשה בעצב‪ .‬״לא‪ ,‬אין היא מסכימה לתת את‬ ‫המען‪ .‬עדיין היא פרו־נאצית בכל לבה״‪.‬‬ ‫לאחד הסתלקה‪ ,‬י שבתי במו שבי במשך זמן רב‪ .‬הדי עוד פו שע ששרד‬ ‫ו שג שג‪ ,‬בעוד שהכל מניחים כי מת‪ .‬התחלתי לחקור‪ .‬ז מן קצר לאחד סוף‬ ‫המלחמה‪ ,‬מצאתי‪ ,‬עבד פישבק לאיטליה‪ ,‬ומשם לדרופ־אמריקה‪ ,‬וכל זאת‬ ‫בסיוע אודיסה‪ .‬הוא התיי שב בארגנטינה‪ .‬ב שנת ‪ ,1957‬לאחד שהפאר־‬ ‫לאמנט האוסטרי ביטל את חוק פשעי המלחמה‪ ,‬נעלם שמו של הד״ר‬

‫‪226‬‬

‫ה מו מ ח ה ל א רי אניז צי ה‬ ‫האנס פישבק מרשימת פו שעי־המלחמה הנעדרים‪ .‬פישבק החליט כי הגיעה‬ ‫העת לחזור לאירופה‪.‬‬ ‫האשד‪ .‬אמרה כי עתה משמש הוא כיועץ תע שייתי בגרמניה‪ .‬פירו שו‬ ‫של דבר כי הוא גר בוודאי בעיר תע שייתית גדולה‪ .‬שלחתי מכתבים‬ ‫אחדים וביק שתי מידידי ם בגרמניה בי יבדקו האם הד״ר האנס פישבק‬ ‫רשום במדדיכי־הטלפון של ערים גרמניו ת שונות‪ .‬כל התשובות היו‬ ‫שליליות‪ .‬אחר כך התחלתי ל עיין ב״קומפאם״ הגרמני‪ ,‬מעין ״מי ומי״ לגבי‬ ‫אישים בולטים בתע שייה‪ ,‬במסחר ובחיי־הכספים של גרמניה‪ .‬שם מצאתי‬ ‫את שמו של הד״ר חואן פי שבק׳ אזרח ארגנ טיני‪ ,‬יועץ פינ אנסי‪ .‬ה מ ען‪:‬‬ ‫רחוב אלפדד ‪ , 140‬אסן‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬היה זה פישבק‪ ,‬פושע המלחמה‪ ,‬ועכ שיו חבר מכובד בקהילת אנ שי־‬ ‫העסקים של אסן‪ .‬מביתו באסן המרחק במכונית לגבול ההולאנדי אינו‬ ‫מגיע כדי שעת נסיעה‪ .‬גי לינו כי יש לו דרכון ארגנ טיני‪ ,‬מספר ‪,4507366‬‬ ‫שנופק בבואנוס־איירס ב־‪ 25‬בספטמבר ‪ .1957‬הודענו על כך ל שלטונות‬ ‫ה שיפוטיים של הולאנד‪ .‬המרכז לתיעוד בהולאנד‪ ,‬ומשטרת הולאנד‪ ,‬הכינו‬ ‫תיק עבה ובו עדויו ת מר שיעות‪ ,‬והתיק נמסר לידי מיניסטרית המשפטים‬ ‫ההולאנדי‪ ,‬בהאג‪ .‬השגריר ההולאנדי בבון הודיע רשמית על ה עניין‬ ‫ל שלטונות הגרמניים‪ .‬התובע ב מינכן שערך חקירות לגבי פשעי־המלחמה‬ ‫הגרמניים בהולנד‪ ,‬קיבל גם הוא הודעה מתאימה‪.‬‬ ‫אולם קדה המקרה‪ ,‬והפשעים שלגביהם יכלו ה שלטונות ההולאנדיים‬ ‫למצוא עדויו ת י שירות ו מיידיו ת בכללו כולם במסגרת חוק־ההתיי שנות‬ ‫הגרמני‪ .‬עד כה לא נתבק שו הגרמנים להסגיר את פישבק להולאנד‪ ,‬מקום‬ ‫שם אין חוק ההתיי שנות חל על פ שעיו‪ .‬הרשות שהיתה לו להישאר‬ ‫בגרמניה פגה ב־‪ 6‬באפריל ‪ , 1966‬ומ שמר־הגבול האוסטרי קיבל הוראה‬ ‫שלא להתיר לו לחזור לארץ־מולדתו‪ .‬ה שלטונות ההולאנדיים מנסים‬ ‫למצוא הוכחות‪ ,‬באמצעות עדים ומיסמכים‪ ,‬כי פישבק היה שותף למעשי‬ ‫רצח — פשע שאינו נכלל בתחולתו של חוק־ההתיי שנות הגרמני‪ .‬י תכן‬ ‫איפוא כי יבוא יו מו של הד״ד האנס פי שבק‪ ,‬רא ש־ודא שון למבצעי האדיא*‬ ‫ניז אציה‪.‬‬

‫‪227‬‬

‫*‬

‫פרק עשרים‬

‫הפן האחר של ה<רח‬

‫באחד מימי אפריל ‪ , 1945‬זמן קצר לפני תום המלחמה באירופה‪ ,‬הגיעה‬ ‫רכבת מהונגריה למאוטהאוזן‪ .‬רוב הנוסעים היו תשושים ומצומקים? נראה‬ ‫היה כי הנהלת המחנה כבר ויתרה עליהם‪ ,‬מראש‪ ,‬כיוון שהם שוגרו י שירות‬ ‫לבלוק־המוות שבו אני עצמי שהיתי באותה עת‪.‬‬ ‫בין הבאים היה רבי הונג רי נודע‪ .‬התהלכה שמועה כי הוא הצליח‬ ‫להבריח לתוך מחנה־הריכוז סידור־תפילה קטן‪ .‬הערצתי את הרבי על‬ ‫אומץ־לבו‪ .‬בוודאי ידע כי הס‪.‬ם‪ .‬העני ש כל מי שנתפס כשהוא מביא ע מו‬ ‫חפצים כלשהם — אף מברשת־שניים י שנה‪ ,‬או פיסת ראי שבור‪.‬‬ ‫הרבי בא לחדרנו ביום המחרת‪ ,‬כשהוא עובד ממיטה למיטה‪ .‬רבים‬ ‫מן הגוועיט־מרעב היו חלושים אף מכדי שיוכלו להתיי שב על דרג שיהם‪.‬‬ ‫תיארתי לעצמי כי הרבי מתכוון לשוחח עמם‪ ,‬ולספק להם סעד רוחני‪.‬‬ ‫תמורת זאת‪ ,‬אמר כי הוא י שאיל לכל אחד מהם את סידור־התפילה שלו‬ ‫למשך חמש־עשרה דקות‪ .‬״דמי ההשאלה״ י היו רבע ממנת־המרק היומי ת‬ ‫של כל אסיר‪ .‬קערה אחת של נוזל מימי — זה היה כל אשר קיבלנו מדי‬ ‫עשרים וארבע שעות‪ ,‬אך רבים היו מוכנים לוותר ברצון על חלק מתוכנה‬ ‫של קערה זאת‪ ,‬ובלבד שיהיה הסידור בידיהם למשך חמש־עשרה דקות‪.‬‬ ‫היה זה סידור קטן ושחור‪ ,‬והם החזיקוהו בין כפות־ידיהם‪ .‬הם היו חלשים‬ ‫מכדי שיוכלו לקרוא בו‪ ,‬אך סידוד־התפילה העלה בהם זכרונו ת מימי־‬ ‫ילדותם‪ ,‬תפילת ליל שבת בבית־הכנסת‪ ,‬קולו של החזן‪ .‬הספר הקטן החזירם‬ ‫לחדר־המגורים שלהם‪ ,‬בו הדליקו נרות לכבוד שבת‪ ,‬וריח ניחוח נדף•‬ ‫מן המטבח‪ .‬אחד הגוססים בחדרנו היה שופט‪ ,‬אשד המיר את דתו ונע שה‬ ‫קאתולי‪ ,‬אך עתה שכר גם הוא את הסידור הקטן ועשה חמש־עשרה דקו ת‬ ‫יקרות בהעלאת זכרונו ת — ואז מסר לדבי רבע ממנודהמרק שלו‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬הלך הרבי לעולמו לפני כל האחרים‪ .‬הכמות המוגזמת של‬ ‫מרק הגדי שה את הסאה‪ ,‬מבחינת מערכת־העיכול המוחלשת שלו‪ .‬הוא‬

‫‪228‬‬

‫ה פ ן ה א ח ר ש ל הי דד!‬

‫נלקח מעמנו‪ ,‬אך הבריות כמעט לא שמו לב לכך‪ .‬תהיתי מה אירע לסידורו‪.‬‬ ‫לאחר השחרור נלקחנו למחנה־ד״נופש בינדרמיכל בלינץ‪ ,‬מקום שם‬ ‫טיפלו בנו רופאים אמריקנים‪ .‬האמריקנים הקימו בית־כנסת קטן בתוך‬ ‫תחומו של מחנה־הנופ ש‪ .‬לתפילת־הפתיחה‪ ,‬באפריל ‪ ,1946‬הובא ספר־‬ ‫תורה מאמריקה‪ ,‬ורבי זקן הגיע משם כדי להשמיע את התפילה הראשונה‪.‬‬ ‫אמרתי לידידי כי אין אני עומד לקחת חלק בטקס התפילה‪ .‬לא יכולתי‬ ‫לספר להם כי שוב איני רוצה לראות רבי‪ ,‬לעולם‪ .‬לא יכולתי לשכוח את‬ ‫רודף־הבצע שהמיר אמונה במזון‪ .‬במקום להגי ש סעד לגוססים — מילא‬ ‫את כרסו במרק שלהם‪ .‬קצתי באנשים מעין אלה‪.‬‬ ‫באותו הלילה בא הרב סילוור לראותני‪ .‬היה זה גבר נמוך־קומה‪ ,‬שלבש‬ ‫מדי־צבא אמריקניים‪ ,‬בלא סימני דרגה או חיל‪ .‬היה לו זקנקן לבן‪ ,‬ו עיניו‬ ‫הבוהקות האירו מתוך טוב־לב‪ .‬הוא היה לפחות בן שבעים וחמש‪ ,‬אך‬ ‫מוחו היה חריף וקולו — קולו של צעיר־לימים‪ .‬הוא סיפר לי כי נולד‬ ‫באוקראינה‪ ,‬ארץ־הפוגרומים‪ ,‬והיגר בהיותו נער לאמריקה‪ ,‬ארץ־התקווה‪.‬‬ ‫הוא הניח את י דו על כתפי‪ .‬״ובכן‪ ,‬מספרים לי כי אתה ברוגז עם‬ ‫אלוהים?" אמר ביידי ש‪ ,‬וחייך לעומתי‪.‬‬ ‫אמרתי כי אין אני שרוי ברוגז עם האלוהים‪ ,‬אלא עם אחד ממשרתיו‪,‬‬ ‫וסיפרתי לו את אשר אירע‪.‬‬ ‫הוא הוסיף לחייך‪ .‬״וזה כל מה שיש לך לספר לי?״‬ ‫״האין זה מספיק‪ ,‬רבי?" שאלתי‪.‬‬ ‫״שוטה שכמותך״‪ ,‬אמר‪ .‬״ובכן‪ ,‬אין אתה זוכר אלא את האיש הרע‪,‬‬ ‫שנטל משהו מן האנשים הטובים‪ .‬מדוע לא תיזכר‪ ,‬תמורת זאת‪ ,‬באנ שים‬ ‫הטובים‪ ,‬שנתנו משהו לאיש הרע?״ הוא נגע בי בכף־ידו הפרושה‪ ,‬ויצא‪.‬‬ ‫השתתפתי בטקס־התפילה ביום המחרת‪ .‬מאז אותו היום ני סי תי לזכור‬ ‫תמיד כי יש שני פנים לכל מטבע‪ ,‬אם כי לעתים קשה להבחין בפן האחד‪,‬‬ ‫ממש כפי שקשה לראות את הפן האחר של הירח‪.‬‬

‫‪.1‬‬ ‫תכופות מהרהר אני ברבי סילוור הקשיש‪ ,‬בעת שאני ניצב בפני בעיה‬ ‫סבוכה‪ ,‬שאין לה פתרונות פשוטים‪ .‬חשבתי עליו באחד הבקרים‪ ,‬בספטמבר‬ ‫‪ ,1965‬בעת שמדת ק‪ .‬ישבה מולי‪ .‬היא היתה לבושה בחליפת־טוויד ונשאה‬ ‫עמה תיק־ שינה קטן‪ .‬שערה היה פרוע‪ .‬היא בילתה את כל הלילה ברכבת‬ ‫שהגיעה מגרמניה‪ ,‬והיא הגיעה במוני ת מן התחנה אל משרדי‪.‬‬ ‫״היה עלי לראותך‪ ,‬מר ויזנ טל‪ .‬לא יכולתי להמתין עוד‪ .‬אני זקוקה‬ ‫לעזרה בפר שת־הפיצויים שלי‪ .‬ועלי לשוחח עם מי שהו המאמין בי‪ .‬איש‬ ‫אינו מאמין לדברי‪ ,‬משום שסיפורי קשה כל כך להיא מך‪.‬‬

‫‪229‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫אולם סיפורה סיפור־אמת הוא‪ .‬לאחר מכן בדקתי בקפדנות את כל‬ ‫גנ ר ל‬ ‫של‬ ‫הי הו דיי ה‬ ‫א ש תו‬ ‫הי א‬ ‫העובדות‪ .‬מ ר ת ק‪.‬‬ ‫ם‪ .‬ם‪ .‬ג ר מ ני ל ש ע ב ר‪.‬‬ ‫היא היתד‪ .‬בת ששים כאשר באה לראותני‪ ,‬ו היו בפניה קמטי־סבל‬ ‫עמוקים‪ .‬אולם האמנתי לה כאשר אמדה לי כי היתד‪ .‬פעם נערה יפה —‬ ‫ופרועה למדי‪ .‬היא ירשה את מזגה הסועד מאמה‪ ,‬שהיתה שחקנית בווינ ה‪.‬‬ ‫היא עצמה הפכה להיות שחקנית קטנה‪ ,‬והיא מילאה תפקידים זעירים‬ ‫במינכן‪ ,‬ב שנת ‪ <1934‬בעת שפגשה בו‪ .‬נכנה אותו בשם האנס‪ .‬פרשת־‬ ‫אהבתם היתה מלאת־רגש וחופ שייה מדאגות‪ .‬הם הסכימו ביניהם שלא‬ ‫לשוחח על־אודות העתיד‪ .‬היא ידעה כי הוא הולך מדי יום ביו מו למשרד‬ ‫כלשהו‪ ,‬אך לא שאלתו שאלות מפורטות לגבי עבודתו‪ .‬היא שמחה ביותר‬ ‫כי הוא עו ב ה והסתפקה בכך ז שכן אנ שים רבים היו מובטלים במינכן‬ ‫ובשאר ערי גרמניה בשנת ‪ .1934‬רק כאשר הרופא אמר לה כי היא עומדת‬ ‫ללדת‪ ,‬החלה לשאול שאלות מספד‪ .‬האנס נטל אותה בזרועו תיו ואמר לה‬ ‫כי אל־לה לבכות‪ .‬עליו להתוודות ב פני ה‪ :‬הוא מ שתייך למדור הפוליטי‬ ‫של ה‪.0‬ס‪ .‬זה היה ה״משרד״ שאליו היה הולך מדי בוקר בבוקר‪.‬‬ ‫״לא בכיתי״‪ ,‬אמרה לי מרת ק‪ .‬״היי תי מבוהלת‪ ,‬משום שעתה היי תי‬ ‫חייבת להתוודות גם אני‪ .‬סיפרתי לו כי אבי הלך לעולמו‪ .‬שיקרתי לו‪.‬‬ ‫אמי היתה קאתולית< אבי‪ ,‬אבי ה ב ל תי ־ חו ק י‪ ,‬היה עורך־דין י הודי‬ ‫בברלין‪ .‬פירו שו של דבר‪ ,‬שאין אני ״ארית״ כפי שחשב‪ .‬אני י הודייה‬ ‫למחצה‪ .‬בתורת איש ס‪.‬ס‪ .‬לעולם לא יוכל ל שאתני לאשה‪ .‬אולם האנס‬ ‫סירב להודות בתבוסד‪ (.‬הוא היה גבר נפלא‪ .‬הוא אמר כי נוכל למסור את‬ ‫התינוק לבית־תינוקות של ה‪.0‬ס‪ ,.‬ולחיות י ח דיו בלא ני שואין‪ .‬אמדתי‬ ‫כי רוצה אני לגדל את הילד בעצמי‪ .‬האנס נסע לברלין ושוחח עם אבי‪,‬‬ ‫שאמר לו כי שמו אינו מופיע על שום מיסמך בקשר אלי‪ .‬פירו שו של‬ ‫דבר כי אוכל להודיע כי אני ארית‪ ,‬וכי נוכל להינ שא‪ .‬למעשה לא היה‬ ‫זה עניין קל‪ ,‬והאנס צריך היה להתווכח במשך שנתיים‪ ,‬עד שהס‪.‬ס‪ .‬הניח‬ ‫לו ל שאתני לאשד‪ <.‬אני מניחה שהיו להם ספקות‪ ,‬כיוון שבאורח ר שפי‬ ‫לא היה לי אב‪ .‬אולם היי תי בלונדי ת‪ ,‬ו עיני כחולות‪ .‬אילו היי תי נראית‬ ‫י הודייה‪ ,‬לעולם לא היו מניחים לנו להינ שא״‪.‬‬ ‫הם היו מאושרים ביותר‪ ,‬עם ילדתם הפעוטה‪ ,‬והיתד‪ .‬להם דידה גדולה‬ ‫במינכן‪ .‬את האנס היו מסיעים מדי בוקר במכונית רשמית למשרדו במחנה‬ ‫הריכוז דאכאו‪ ,‬מקום שם היה ממונה על המחלקה הפוליטית‪.‬‬ ‫״החלק הנורא ביותר טרם נתהולל״‪ ,‬הוסיפה מרת ק‪ .‬״האנס הצליח‬ ‫תמיד להימנע מאותם קורסים מיוחדים‪ ,‬כיצד לצוד בני־אדם ולענותם‬

‫‪230‬‬

‫ה פן ה א ח ר של הי ר ח‬ ‫ולרצחם‪ .‬כן‪ ,‬היו להם קורסים מעין אלה אף באותן ה שנים‪ .‬אולם עם‬ ‫חלוף הזמן‪ ,‬נע שו הענייני ם גרועים יותר ויותר‪ .‬האנס ראה יותר מדי‪ ,‬וידע‬ ‫יותר מדי‪ .‬הוא הועלה לדרגת קולונל ‪ ,.0.0‬והוא ביקש שיעבירוהו להאפד‬ ‫בורג‪ .‬היה מחנה־ריכוז קטן בנויינג א מה הסמוכה‪ ,‬והוא הועמד בראשו‪.‬‬ ‫הוא חשב כי יהיה שם מרוחק ממרכז־העניינים‪ ,‬אולם טעה בכך‪ .‬נויינג א מה‬ ‫היה מחנה־ה שמדהז בין ‪ 1938‬ל־‪ 1945‬הו שמדו שם ‪ 55,000‬איש מצרפת‪,‬‬ ‫מדנמארק‪ ,‬מנורווגיה‪ ,‬מהולאנד‪ ,‬מאוסטריה‪ ,‬מבלגיה‪ ,‬מבריודהמועצות‬ ‫ומגרמניה‪ .‬כל המשלוחים מהאמבורג‪ ,‬מצפון גרמניה הגי עו שמה בסופו‬ ‫של דבר‪ .‬בי תנו לא היה מרוחק מן המחנה‪ .‬ני סי תי לעזור לאסירים בדרכים‬ ‫קטנות — ביק שתי מהאנס לשלוח אחדים מהם לעבוד בביתנו‪ ,‬ונ ת תי להם‬ ‫מזון‪ .‬אחר כך גילה זאת הגיסטאפו‪ ,‬ונ צ טווינו לעבור לגור בהאמבורג‪,‬‬ ‫שבה קיבלנו דירה גדולה‪ .‬אני סבורה שמאז ואילך הפקידו עלי שמירה‬ ‫מתמדת‪ .‬הם ידעו כי אין לתת בי אימון״‪.‬‬ ‫עם תחילת ההפצצות שהפציצו בעלות־הברית ו שבסופו של דבר הרסי‬ ‫כליל את העיר הפנימי ת של האמבורג‪ ,‬בילתה מרת ק‪ .‬את לילותיה במקלט‬ ‫מפני התקפה אווירית‪ .‬שם הבחינה בנערה בשם אסתר‪ ,‬שהיתה מתרחקת‬ ‫מן הבריות ולא שוחחה עם איש‪.‬‬ ‫״י ד ע תי כי היא י הודייה‪ ,‬והיה עלי לעזור לה״‪ ,‬אמרה מרת ק‪ .‬״היה‬ ‫זה כמעין כפייה פנימי ת‪ .‬כן היה זה טידוף־דעת‪ ,‬מצד אשתו של איש‬ ‫ס‪.‬ס‪ .‬דנדדרג״‪ .‬היא כיווצה את כתפיה‪.‬‬ ‫היהודייה הצעידה היתד‪ .‬ביי שני ת ביותר‪ ,‬ונרתעה ביותר משיחה עם‬ ‫מרת ק‪ .‬רק לאחר ערבים אחדים‪ ,‬לאחר שמרת ק‪ .‬הביאה לה בקבוק־‬ ‫תרמוס חדש‪ ,‬כאשד הבחינה כי בקבוקה של אסתר נשבר‪ ,‬החלה לגלות‬ ‫כלפיה מעט ידידו ת‪ .‬אסתר התגוררה בחדר פעוט בעליי ת־גג‪ ,‬מקום שם‬ ‫ני סו שכניה הנוצריים להחביאה‪ .‬אמה נלקחה קודם לכן למחנה־הריכוז‬ ‫ראוונסבריק‪ ,‬והיא ידעה כי ״הם״ עתידים לבוא ולקחתה תוך ז מן קצר‪.‬‬ ‫והיא היתד‪ .‬מבוהלת‪ ,‬משום שעמדה ללדת‪.‬‬ ‫״לקחתיה לדירתי‪ .‬בעלי לא היה בעיר‪ .‬יקרה אשר יקרה‪ ,‬אמרתי לעצמי‪,‬‬ ‫תינוקה חייב להיוולד‪ .‬אולם באחד הלילות באו אנ שי הגיסטאפו לחפשה‪.‬‬ ‫התחננתי בפניהם‪ ,‬אולם הם אמרו כי היא יכולה להישאר בדירה במשך‬ ‫אותו הלילה‪ ,‬אולם בחמש בבוקר היא חייב ת להיות בביברהאוז‪ ,‬תחנת‬ ‫ה שילוח לראוונסבריק‪ .‬אחרי שהלכו‪ ,‬א רזנו חפצים מעטים והלכנו לתחנת־‬ ‫הרכבת‪ .‬רכבת־חצות עמדה לצאת למינכן‪ ,‬מקום שם היתה לי עדיין דירה‬ ‫משלי‪ .‬כאשר הג ענו ל מינכן גילי תי כי אני זקוקה למיסמכים בשביל אסתר‪.‬‬ ‫נסעתי לדגנסבודג‪ ,‬גנב תי את דרכונה של גיס תי ואמרתי לאנשים ב מינכן‬

‫‪231‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫הודעתי לבעלי כי אני הרה‪ .‬הסברתי כי‬ ‫זמךמה‪ .‬אמרתי כי בטוח יותר להישאר‬ ‫כי האנס חש דג שות־הקלה‪ .‬היו לו צר*ת‬ ‫בהאמבודג‪ ,‬משום שדיברתי בחופ שיות‬

‫כי אסתר היא גיסתי‪ .‬לאחד מכן‬ ‫שמרתי זאת בסוד מפניו‪ ,‬למשך‬ ‫במינכן מאשר בהאמבורג‪ .‬דו מני‬ ‫רבות עם הממונים עליו ב‪.0.0‬‬ ‫רבה מדי״‪.‬‬ ‫האנס שמח ביותר לשמע הידיעה‪ .‬הוא קיווה כי יהיה זה הפעם נער‪.‬‬ ‫בתם היתה עתה בת שש‪ ,‬וחיתה עם אמה־זקנתה מצד האב בחווילה‬ ‫בדגנסבורג‪ .‬האנס שלח לאשתו חפצים נאים בשביל התינוק? הוא הביע‬ ‫את תקוותו כי הכל ילך כשורה אצלה ואצל התינוק‪ .‬משהגיעה שעתה‬ ‫של אסתר ללדת‪ ,‬הכניסה אותה מרת ק‪ .‬לקליניקה פרטית‪ ,‬שבה טיפלו‬ ‫דק בנ שותיהם של קצינים גבוהים‪.‬‬ ‫״היתה רק דרך אחת לעשות זאת״‪ ,‬אמרה מדת ק‪ .‬״רשמתי את אסתר‬ ‫ב שמי־ שלי‪ .‬מכרתי תכשיטים אחדים‪ ,‬כדי לשלם לרופא ולקליניקה‪ .‬בעלי‬ ‫לא יכול היה להבין מדוע לא נכנס תי לבית־החולים הגדול של הס‪.‬ס‪.‬‬ ‫ליד מינכן‪ ,‬מקום שם היי תי מקבלת הכל בלא תשלום‪ .‬הסברתי כי לא‬ ‫אהיה מאושרת אם אלד את תינוקי במקום שהיה נ תון באורח רשמי ל שיפוט‬ ‫ה‪ .0.0‬הוא הבין‪ .‬הילד נולד ב־‪ 28‬באוגוסט‪ ,‬נער קטן שלא ידע כי משהי‬ ‫אינו כשורה‪ ,‬בקשר א ליו‪ :‬הוא יהודי‪ .‬לקחתיו הביתה‪ ,‬בעת שאסתר‬ ‫נ שאדה בקליניקה‪ .‬ידעתי כי אני מסכנת את חיי‪ ,‬אולם הם לא היו חשובים‬ ‫כה בעיני? הילד היה חשוב הרבה יותר״‪.‬‬ ‫היא קיוותה שאסתר תצטרף אליהם תוך ז מן קצר‪ ,‬אולם היו סיבוכים‬ ‫שלאחד־הלידה‪ .‬הרופא היה מודאג ממצבה‪ .‬בינ תיי ם קיבל האנס חופשה‬ ‫מיוחדת‪ ,‬כדי לראות את הרך הנולד‪ .‬הוא הגיע יחד עם י די דו די ם‪ ,‬אשר‬ ‫עבד במפקדה בדאכאו‪ .‬מרת ק‪ .‬התבוננה בהם בעת שהתבוננו בהערצה‬ ‫בתינוק הפעוט‪ .‬הם הרימוהו מעריסתו‪ ,‬ו שיחקו עמו — עד כי נהפכו להיות‬ ‫ילדים קטנים גם הם‪.‬‬ ‫״אילו היו יודעים כי הוא יהודי‪ ...‬לא יכול תי להשלים במחשבתי משפט‬ ‫זה‪ .‬אלוהים אדירים‪ ,‬צריך היי ת לראות את בעלי! הוא השתולל מרוב‬ ‫אושר‪ .‬הוא עטף את התינוק בשיראים ובבגדי־צמר‪ ,‬והוציאו לטיול‬ ‫בטגרנזיי‪ .‬התוכל להעלות על הדעת מה התרחש בלבי ז שמחתי ביותר‬ ‫כאשר חופ שתו נסתיימה‪ .‬קיווי תי כי אסתר תחלים ותבוא במהרה הביתה‪.‬‬ ‫אולם באחד הלילות הם התקשרו עמי מהקליניקה — ובאותו הלילה היא‬ ‫מתה בזרועותי‪ .‬היה עלי לומר לרופא את אשר אירע‪ .‬שכן הוא היה חייב‬ ‫להודיע על מותה‪ ,‬ואסתר היתד‪ ,‬רשומה ב שמי! באורח רשמי‪ ,‬הלכתי‬ ‫לעולמי באותו הערב — והדי אני ניצב ת מולו‪ .‬הוא הרים את שפופרת‬

‫‪232‬‬

‫ה פן ה א חד של הי ר ח‬ ‫הטלפון והתקשר עם הגיסטאפו״‪.‬‬ ‫הגיסטאפו הגיע שעתיים לאחר מכן‪ ,‬שכן מרת ק‪ .‬ניסתה להיחלץ מן‬ ‫הסבך בתירוצי־הסבר שונים ז היא אמדה כי לא ידעה שאסתר יהודייה‪,‬‬ ‫וכי שום דבר לא היה חשוב בעיניה‪ ,‬פרט לתינוק‪ ,‬כיוון שרצתה לאמצו‪.‬‬ ‫הם לא האמינו לח כלל‪ .‬אם דוצה היא עד כדי כך בתינוק‪ ,‬אמרו‪ ,‬הרי‬ ‫יכלה לאמץ לעצמה אחד מהתינוקות הבלתי־חוקיים של הס‪.‬ס‪ .‬כך עושה‬ ‫אשתו הגרמנייה של איש־ס‪.‬ס‪ .‬טוב‪ .‬הם החזיקו אותה חמישה ימים‪ ,‬והלקו‬ ‫אותה ללא־רחמים‪ ,‬אולם היא דבקה לקביעת־האמת‪ ,‬כי בעלה לא ידע על‬ ‫כל ה עניין‪ .‬היא שולחה למחנה־הריכוז הקרוב ביותר‪.‬‬ ‫״והתינוק ז״ שאלתי‪.‬‬ ‫היא אמרה‪ :‬״הם הרגוהו לנגד עיני‪ .‬הוא היה בן עשרה שבועות‬ ‫ב ל בד‪ /‬היא ישבה כ שידיה בחיקה‪ ,‬והיא עייפה ביותר‪ .‬״כמובן‪ ,‬הם גילו‬ ‫הכל על־אודותי — על־דבר אבי היהודי‪ .‬האנס הגן עליו עד אז‪ .‬הם באו‬ ‫לקחת אח אבי גם כן‪ ,‬ו‪ ...‬ובכן‪ ,‬אתה יודע‪ .‬באשר לבעלי‪ ,‬הם כנראה האמינו‬ ‫לי בעת שאמרתי כי אין הוא מעורב ב עניין‪ ,‬שכן לא סילקוהו מתפקידו״‪.‬‬ ‫היא עשתה שמונה־ע שד חודש במחנדרהריכוז‪ ,‬עד שעלה בידיה להימלט‬ ‫להולאנד‪ ,‬ז מן קצר לפני תום המלחמה‪ .‬לאחד המלחמה היא ובעלה מצאי‬ ‫האחת את ה שני‪ ,‬וחזרו י חדיו למינכן‪.‬‬ ‫״היתה זו התקופה הגרועה ביותר‪ .‬האמריקנים אסרו את בעלי‪ ,‬והתייחסו‬ ‫אלי כאל פושעת‪ .‬לגביהם היי תי א שתו של גנראל־ס‪.‬ס‪ .‬היהודים ואנ שי‬ ‫מחנה־הריכוז שנאוני‪ .‬והנאצימ־ל שעבד בזו לי‪ ,‬משום שידעו כי אני‬ ‫י הודייה‪ .‬לא מצאתי לעצמי ידיד‪ ,‬בכל אשר אפנה‪ ,‬לא מצאתי מי שיאמין‬ ‫לדברי‪ .‬אף עתה שואלים הם או תי‪ :‬״מדוע ע שית זאת?״‪ ,‬אולם כולם‬ ‫מתכוונים לדברים שונים‪ .‬היהודים מתכוונים ל שאול‪ :‬מדוע התחתנת עם‬ ‫איש ס‪ . 0.‬ז והנאצים מתכוונים ל שאול‪ :‬מדוע סייעת לאשה י הודייה‪ ,‬בעת‬ ‫שהיית אשתו של ס‪.‬ס‪ .‬פירר? וה שלטונות המערב־גרמניים סירבו להיענות‬ ‫לבקשתי לפיצויים חומריים‪ ,‬אף כי היי תי אסירה במחנה־ריכוז‪ ...‬כן‪ ,‬אסתר‬ ‫המסכנה כתבה לי מכתב מן הקליניקה‪ ,‬ז מן קצר לפני מותה‪ .‬היא חזתה‬ ‫במדוייק את אשד יקרה לי‪, .‬איש לא ידחם עליך‪ .‬בכל אשר תפני‪,‬‬ ‫י שנאוך‪/‬״‬ ‫״ובעלך ז״‬ ‫״לאחר שהפרשה נודעה בציבור‪ ,‬אמרו לו אחדים מה״קאמראדים״ שלו‬ ‫כי היה עליו לירות בי‪ .‬הוא לא ידה בי‪ .‬מעולם לא השמיע אף מילת־‬ ‫האשמה אחת‪ .‬למעשה‪ ,‬הוא וי די דו ריס היו היחידים שהיו הגוני ם‪ :‬שני‬ ‫אנ שי ‪ .0.0‬שהיו מפקדיהם של מחנות־ריכוז״‪ .‬היא רכנה קדימה‪ ,‬ונטלה‬

‫‪233‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫בידה את זרועי‪ .‬״האם מוצא אתה משמעות כלשהי בסיפורי? האם יש‬ ‫בכך משמעות כל שהי?״‬

‫‪.2‬‬ ‫הר דירקטור ד‪ .‬הוא אזרח מכובד בעיר גרמנית גדולה‪ .‬גבר בעל עמדה‬ ‫חשובה‪ ,‬הכנסה ראויה־לציון‪ ,‬בית נאד״ ידידי ם נאותים‪ .‬מדי בוקר מגיעה‬ ‫מכונית מרצדם נהוגה על־ידי נ הג פרטי לפתח ביתו‪ ,‬ו מדי ערב החד הוא‬ ‫בנוסח דומה‪ .‬השכנים מסירים את מגבעותיהם וקדים עמוקות להר דירק ­‬ ‫טור‪ .‬אף כי הוא מתגורר בעיר מזה שנים אחדות בלבד‪ ,‬לא דדו ש היה‬ ‫לו ז מן רב כדי להצטרף למועדונים הנאותים‪ ,‬להיות מוזמן למסיבות‬ ‫הח שובות ביותר‪ ,‬להופיע מדי יום ב׳ בקרב ה מנדי ם שבתיאטרון המקומי‪.‬‬ ‫במלים אחרות‪ ,‬הוא גבר בעל יחוד בעירו‪ .‬אמת‪ ,‬אנשים מסויימים העלו‬ ‫את ה שאלה‪ :‬״מאין הוא? מה עשה קודם לכן?״ אולם כל אדם המסוגל‬ ‫לאמוד את ערכן של הבריות יכול לראות כי הר דירקטור ד‪ .‬הוא חבר‬ ‫מצליח בחברת־השפע החדשה של גרמניה‪ .‬למי אכפת מוצאו של איש‬ ‫מעין־זה? יש ח שיבות לשאלה מה הוא מייצג‪ ,‬ולא מיהו‪.‬‬ ‫תמהני מה היו אומדים הידידי ם וה שכנים אילו היו יודעים כי להר‬ ‫דירקטור ד‪ — .‬בשם אחר — היתד‪ .‬קאריירה מלחמתית מוצלחת‪ ,‬בתורת‬ ‫סגךמפקדו של מחנה־ריכוז‪ ,‬כי היה אחראי אי שית למותם של לפחות‬ ‫שלושים איש‪ .‬אלה המקרים ש אני יוד ע עליהם‪ .‬אלוהים יודע מה רב‬ ‫הוא מספרם של המקרים האחרים‪ .‬לא היה זה אלא ב־‪ 1963‬כשמצאתי איש‬ ‫זה‪ ,‬לאחד חיפו ש שנמשך שנתיים‪ ,‬והתנהל בשתי יב שות‪ .‬ידע תי את שמו‬ ‫האמיתי‪ ,‬את דקעו‪ ,‬את פ שעיו‪ .‬וזה הכל — לא יכולתי לעשות דבי־ כדי‬ ‫להביאו לדין‪.‬‬ ‫התובע הציבורי בעידו של ד‪ .‬אמר לי‪ :‬״בחנתי את עדויו תיך‪ ,‬וזו הי‬ ‫פדשה מזעזעת‪ .‬אומר אני זאת׳ אף על פי שלאחר התנסותי בשנים ה א ח'‬ ‫דונו ת שוב לא היי תי צריך להיות מזועזע‪ .‬אולם רוב החומר מבוסס על‬ ‫ידיעות מכלי שני‪ .‬אנו חייבים למצוא עדי־ראייה״‪.‬‬ ‫״לא קל למצוא עדי־ראייה ממחנות קטנים כל כך‪ ,‬לאחר למעלה מעשרים‬ ‫שנה‪ ,‬אדוני תובע המדינה״‪ ,‬אמרתי‪.‬‬ ‫״יודע אני זאת‪ ,‬אולם לאיש זה ידידי ם רבי־עוצמה‪ .‬אם לא תהיה לנו‬ ‫פרשת־תביעה מבוססת כהלכה‪ ,‬עלולה היא ליהפך למעין בומראנג‪ .‬השג‬ ‫נא ב שבילי עדות של עד־ראייה מהימן‪ ,‬ואעמידו לדין״‪.‬‬ ‫וכך החל החיפו ש הממושך אחר עדי־ראייה‪ .‬רוב האנשים שמצאתי‬ ‫ידעו רבות‪ ,‬אך לא ראו די במרעיניה ם‪ .‬הם מעודם לא ראו את האיש‬

‫‪234‬‬

‫ה פן ה א ח ר של הי ר ח‬ ‫כשהוא רוצח מי שהו‪ .‬אנ שים הולקו למוות‪ ,‬במחנה‪ ,‬והכל ידעו כי היה זה‬ ‫מעשה י די ד‪ ,.‬אולם איש לא נכח במקוט־המעשה‪ .‬ד‪ .‬העדיף להלקות‬ ‫אסירים בלילה‪ ,‬בדירתו הפרטית‪.‬‬ ‫״יש שגי אנשים שאתה חייב למצוא״‪ ,‬אמר לי אסיר־לשעבר‪ .‬״האחד‬ ‫הוא מאכם‪ ,‬שהיה רופא־האסירים במחנה‪ .‬םגן־המפקד היה קורא לו‪ ,‬כאשר‬ ‫האסירים היו גוססים או לאחר שמתו‪ .‬וגם הלן ע שויה לדעת‪ .‬היא עבדה‬ ‫כמשרתת אי שית בדירתו של סגן־המפקד״‪.‬‬ ‫דרוש היה ז מן דב לגלות את מעניהם של שני אלה‪ .‬אני מעלים את‬ ‫שמותיהם האמיתיים‪ ,‬מסיבות שתתבררנה להלן‪ .‬מאכס עוסק עתה ברפואה‬ ‫בפאריס‪ .‬הלן מתגוררת בגרמניה‪ .‬כתבתי להם‪ ,‬הסברתי את ח שיבות‬ ‫עדותם‪ .‬לא קיבלתי כל תשובה‪.‬‬ ‫חזרתי וכתבתי‪ ,‬וגם הפעם לא הגיעה כל תשובה‪ .‬היה זה נדיר ביו תר‪:‬‬ ‫תכופות מסרבים אנשים להעיד׳ ולעתים יש להם סיבות מכאיבות ביותר‬ ‫לסירוב זה‪ ,‬אולם כרגיל מנסים הם לסייע לי בדרך זו או אחרת‪ .‬מאכם‬ ‫והלן יהודים‪ .‬לא י תכן שהם מעונייני ם להגן על פושע־‪.0.0‬‬ ‫בינתיי ם היה הנהג מסיע את הר דירקטור ד‪ .‬מדי בוקר‪ .‬היה לו דרכון‬ ‫בד־תוקף‪ ,‬ואם היה מבחין בעיקובנו א ח ריו‪ ,‬עלול היה להסתלק לו‪ ,‬ואז היה‬ ‫מגיע קיצה של הפרשה‪ ,‬מבחינתנו‪.‬‬ ‫באחד הימים פג שתי בידיד החי בפאריס‪ .‬הזכרתי בדרד־אגב את מאכס‪.‬‬ ‫י די די היטיב להכירו‪ .‬הוא אמד כי מאכס חי בבדידות מוחלטת‪ ,‬אינו רואה‬ ‫איש פרט לחוליו‪ ,‬הוא מוזר‪ ,‬פרוש מן העולם‪ ,‬״ולעתים אף מ פ חיד‪ /‬סיפרתי‬ ‫לו את סיפורי‪ .‬י די די הניע בכתפיו‪.‬‬ ‫״אין בכך כדי להפתיעני‪ .‬מאכס הוא האדם האחרון שירצה לצעוד‬ ‫לתוך אולם בית־הדין ולהעיד‪ .‬פעם אמר לי כי רוצה הוא לשכוח הכל‪,‬‬ ‫אם ני תן בכלל לשכוח״‪.‬‬ ‫אמרתי‪ :‬״גש אליו והסבר לו כי יש לנו חובה כלפי המתים‪ .‬אנ שים‬ ‫רבים כל כך ממלאים את חובתם כלפי החיים‪ ,‬אך איש אינו חושב על‬ ‫ה תחייבויו תיו כלפי אלה שאינם יכולים לומר דבר‪ .‬מאוחר מדי להחזירם‬ ‫לחיים‪ ,‬אולם אין זה מאוחר מכדי לע שות צדק במי שהו כגון ד‪ .‬פיצויי ם‬ ‫מוסריים חזקים יותר מאשר פיצויי ם חומריים‪ .‬קל מדי לומר כי אין אתה‬ ‫דוצה לזכור״‪.‬‬ ‫אמרתי לידידי דברים רבים נוספים‪ ,‬וביק שתי ממנו לחזור על כל‬ ‫דברי ב אוזני מאכס‪ .‬ה עניין נגע ביותר ללבי‪ ,‬וגילי תי מרירות מרובה‪.‬‬ ‫שבועות אחדים לאחר מכן קיבלתי איגרת קצרה ממאכס‪ .‬הוא הציע‬

‫‪235‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫שניפגש במקום כלשהו‪ ,‬אך לא באוסטריה או בגרמניה! אין היא מוכן‬ ‫לבוא שמה‪ .‬קבענו מועד ונפג שנו ב שוויצריה‪.‬‬ ‫הוא סיפר לי כי הוא בן חמי שים! הוא נראה קשיש הרבה יו תד‪ .‬עיניו‬ ‫היו כהות ביותר‪ ,‬כמעט נעדרות־חיים‪ .‬הוא דיבר בהיסוס‪ ,‬כאילו כל מלה‬ ‫היתד‪ .‬בבחינת מאמץ‪ .‬מעולם לא חייך‪ .‬הסכמתי עם ידי די אשר כינה את‬ ‫הרופא ״לעתים אף מפחיד״‪.‬‬ ‫הוא אמד ‪ :‬״יודע אני מה דעתך עלי‪ .‬ידידך סיפר לי מה שאמרת‪ ,‬ואתה‬ ‫צודק — בעקרון‪ .‬אך כאשר אספר לך את סיפורי‪ ,‬תסכים כי אני‪ ,‬לצערי‪,‬‬ ‫היוצא־מךהכלל‪ .‬לא אוכל להעיד בבית־המ שפט״‪.‬‬ ‫״דברים כה גורליים תלרים בכך״‪.‬‬ ‫״ אני יודע‪ ,‬אך ה אזךנ א לי תחילה‪ .‬כל מה שאנשי המחנה הזד‪ ,‬אומרים‬ ‫על ד‪ .‬אמת ויציב‪ .‬בכמה מההזדמנויות נוכחתי‪ ,‬בעת שהוא הניח ידו על‬ ‫קורבנותיו‪ .‬היו ביניהם שכבר לא ני תן היה לסייע להם‪ .‬איש זה הוא סאדיסט‬ ‫שעינה ורצח בלא סיבה כלל‪ .‬הרי מכיר אתה את הטיפוס הזה״‪.‬‬ ‫הוא דיבר בנימת הסתייגות קלינית‪ .‬אמרתי כי אני מכיר היטב טיפוסים‬ ‫מעין אלה‪.‬‬ ‫״הוא התייחס אלי תמיד כיאות‪ .‬אולי משום שהבין כי אני יודע כל פך‬ ‫הרבה‪ .‬הוא היה זקוק לי‪ ,‬ובבוא העת‪ ,‬מאמין אני כי היה יורה גם בי‪.‬‬ ‫היי תי מ שוכנע בכך‪ ,‬ולא היה לו ספק כי ידע תי זאת‪ .‬בהתבסס על רקע‬ ‫זה היתד‪ .‬בינינו שביתת־נשק כלשהי‪ .‬והיתה סיבה אחרת‪ .‬במדוד הנ שים‪,‬‬ ‫שלנו‪ ,‬האםירים־הגברים‪ ,‬אסוד היה להיכנס אליו‪ ,‬היתד‪ ,‬אדוסתי־הלן‪ .‬מוצ ­‬ ‫אנו מאותה העיר בפולין‪ ,‬ביקרנו באותו ביודהספר‪ ,‬התאהבנו בהיו תנו‬ ‫סטודנטים‪ .‬גם אז היתד‪ .‬הנערה היפה ביותר‪ .‬עדיין היא יפה ביותר‪.‬״‬ ‫קולו כמעט נדם‪ ,‬וחששתי כי לא יוסיף לדבר‪.‬‬ ‫״כמובן‪ ,‬הוא שם לב אליה‪ .‬הוא היה ״דון ז׳ו אן״ גדול‪ ,‬ו תמיד היה‬ ‫מתפאר בהצלחותיו אצל נשים‪ .‬הוא ידע על־אודות הלן ועל־אודותי‪ ,‬והפיק‬ ‫תענוג דב מ עינויי‪ .‬הוא הוציאה מן המחנה‪ ,‬ו שיכן אותה בדירתו הפרטית‬ ‫כמשרתת האי שית שלו‪ .‬הוא היה מספר לי כמה נעים לחזור הביתה‪ ,‬לחיקה‬ ‫של הלן! כיצד היא שומרת על הדירה שתהיה נאה ונ קיי ה‪ ,‬כיצד היא‬ ‫מכינה לו ארוחות‪ ,‬מצחצחת את נעליו‪ .‬היה זה גרוע הרבה יותר מאשד אילו‬ ‫היה מלקה אותי עד־מוות‪ ,‬כפי שהיה מלקה אחדים‪.‬״‬ ‫באחד הימים תיכננו שני ידידי ם תוכנית־בריחה‪ ,‬וביק שו ממאכס לבוא‬ ‫עמד‪,‬ם‪ .‬הוא אמר כי אין הוא מתכוון להימלט מהמחנה בלא הלן‪ .‬הם אמרו‬ ‫לו כי הוא שוטה‪ .‬י מיו במחנה ספורים הם‪ .‬הכל יד עו כי תוך שבועות‬ ‫או חודשים אחדים יירה בו סגן המפקד‪ .‬אם מאכס יברח בחברתם‪ ,‬יתכן‬

‫‪236‬‬

‫ה פן ה א חד של הי ר ח‬ ‫שיוכל לאחד מכן לעזור להלן‪ ,‬מבחוץ‪ .‬היו לכך לפחות סיכויים כלשהם‪.‬‬ ‫שהרי הפארטיזאנים הפולנים נמצאים ביערות‪ .‬הוא חב לנערה חוב זה —‬ ‫הנסיון להימלט‪.‬‬ ‫״נ מלטנו״‪ ,‬אמד‪ .‬״הצטרפנו אל הפארטיזאנים‪ ,‬וכאשר קיי מנו קשר עם‬ ‫הדוסים — ה תגיי סנו כולנו לצבא האדום‪ .‬התנדבתי ל שירות בחזית‪ .‬אמרתי‬ ‫לעצמי כי אם אחזור שוב לאותו האיזור‪ ,‬אוכל אולי לע שות משהו לטובת‬ ‫הלן‪ .‬בחלומותי דאיתי את עצמי נכנם למחנה י חד עם י חיד תי‪ ,‬ומשחרר‬ ‫אותה״‪.‬‬ ‫הוא הגיע בכתפיו‪ ,‬ביגיעה רבה‪ .‬״לא כך אירע‪ .‬נ שלחתי לפנים ברית־‬ ‫המועצות‪ ,‬מקום שם עבדתי בבית־חולים‪ .‬ע שיתי כל מה שיכולתי כדי‬ ‫להישלח שוב אל החזית‪ .‬הם ה חזי קוני שם! הם היו זקוקים לי‪ .‬כאשר‬ ‫המלחמה נסתיימה‪ ,‬ני סי תי ככל שיכולתי לצאת את רוסיה‪ .‬אך רק ב־‪1950‬‬ ‫הוחזרתי סוף־סוף למולדתי‪ .‬בעיר־מולדתנו גילי תי מה אירע להלן‪.‬‬ ‫״כאשד הצבא האדום התקרב למחנה‪ ,‬הוחלט לחסלו‪ .‬אחדים מהאסורים‬ ‫ברחו‪ ,‬אולם כמעט כל האסירים־הגברים נרצחו‪ .‬מבין הנשים שדדה רק‬ ‫הלן‪ .‬הוא נטל אותה עמו בעת שנמלט‪ .‬הוא החליף את שמה‪ ,‬סיפק לר‪.‬‬ ‫תעודות מזוייפו ת‪ .‬כן‪ ,‬אין ספק ‪ :‬הוא הציל את חייה של הלן‪ .‬אולם‪ ...‬נולד‬ ‫לה ילד ממנו‪ .‬הבריות סיפרו לי כי היא נעלמה לאחר המלחמה‪ .‬אולי עברה‬ ‫לגרמניה‪ ,‬אולם איש לא ידע האם נותרה בחיים‪ ,‬והיכן ע שויה היא להיות״‪.‬‬ ‫הוא קם וצעד בחדר בי ת ־ ה מ לון שבו י שבנו‪ ,‬גבר שהזקין קודמ־זמנו‪,‬‬ ‫ו עיניו כבויות‪ ,‬חסרות־תקווה‪.‬‬ ‫״דרו שות היו לי שנים כדי למצאה‪ .‬היא המירה את שמד״ אך בסופו‬ ‫של דבר הי שגתי את מענה‪ .‬לא היה שם טלפון‪ ,‬ועל כן ניג ש תי לדירתה‬ ‫ולחצתי על פעמוךהדלת‪ .‬גבר צעיר פתח את הדלת‪ .‬ה תכוננ תי במשך כל‬ ‫החודשים הארוכים הללו לרגע שבו אחזור ואראה את הלן‪ .‬אולם לא היי תי‬ ‫מוכן לכך‪ .‬הנער שניצב מולי נראה בדיוק כאביו‪ .‬מעולם לא דאיתי מקרה‬ ‫מדהים יו תד של ד מיון משפחתי‪ .‬ניצב תי שם כדבוק אל מקומי! לא היי תי‬ ‫מסוגל לנוע‪ .‬אחר כך התנערתי והסתלקתי‪ .‬לא יכולתי להיכנס פנימה‪.‬‬ ‫לא לאחד הימצאו של נעד זה במקום‪ .‬פני תי וכמעט התרחקתי מן הדלת‪,‬‬ ‫ואז שמעתי דלת אחרת נפתחת‪ ,‬וראיתי את הלן‪...‬‬ ‫״היא בכנסה לחדר־הכניסה‪ ,‬והיבטתי בעיניה‪ .‬כעבור שנייה קצרה כבר‬ ‫ידעתי הכל‪ ,‬וכן גם היא‪ ,‬אף שלא החלפנו מלה אחת בינינו‪ .‬היא אהבה‬ ‫אותי? תמיד אהבתני‪ ,‬ממש כשם שאני לא אחדל לאהוב אותה לעולם‪.‬‬ ‫ני צ בנו שם‪ ,‬וה שנייה נראתה ב עינינו כנצח‪ .‬אז נע הנער‪ ,‬ו הבינו תי כי‬ ‫הוא ניצב עדיין בינינו‪ .‬היא הציגה אותו בפני‪ .‬התפעלתי משליטתה‬

‫‪237‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫העצמית‪ .‬היא הצליחה לומר מלים אחדות של אגב‪ ,‬אחר כך שילחה אותו‬ ‫ב תי ח ץ כלשהו וסוף סוף נ שארנו לבדנו״‪.‬״‬ ‫הוא נדם‪ .‬אמרתי‪ :‬״אומדים לי כי אינך נ שוי״‪.‬‬ ‫״לא‪ ,‬ולעולם לא אתחתן‪ .‬מעולם לא היתה‪ ,‬ולעולם לא תהיה‪ ,‬אשה‬ ‫נוספת בחיי‪ .‬אני אוהב היום את הלן כפי שאהבתיה בעת שהיינו במדורים‬ ‫שונים של מחנו•‪,‬־הריכוז‪ ,‬ובעת שהיינו מתבוננים איש ברעותו בעד גדר־‬ ‫התיל‪ ,‬בעת שהשוטרים לא היו מבחינים בגו‪ ,‬היינו מתבוננים זה בזו‪,‬‬ ‫ומתפללים כי יבוא יום ושוב לא תעמוד בינינו שום גדר‪ .‬עתה סולקה‬ ‫הגדר‪ ,‬אך‪...‬״‬ ‫הוא נטל את ידי‪ .‬״האין אתה מבין? אין אני יכול לשאת לאשה את‬ ‫אמו של נער זה‪ ,‬המזכיר לי רוצח‪ .‬לעולם‪ ,‬לעולם לא אוכל להתרגל‬ ‫לנוכחותו‪ .‬הוא עלול אף לפגוע בדבד היחיד שנותר בלבי — אהבתי להלן‪.‬‬ ‫נ שארתי עמה במשך כל היום‪ .‬שוחחנו? רוב הזמן בכינו‪ .‬אחר כך הסתלקתי‬ ‫לי‪ ,‬ומעולם לא ראיתיה מאותו היום‪ ,‬ולעולם אף לא אראנה‪ .‬וכך‪ ,‬עתה‬ ‫מבין אתה מדוע לא אוכל להיכנס לתא־העדים‪ .‬לא אוכל להסוות את‬ ‫מרירותי‪ ,‬בעת שאחזה באיש זה‪ .‬ה שנאה תבצבץ מעיני‪ ,‬וד‪,‬סניגוריה תנצל‬ ‫זאת כמיטב יכולתה‪ .‬אשבע כי כל האשמותי נג דו אמת הן׳ ואולי יהיה‬ ‫בכך כדי לסייע לך‪ ,‬יותר מאשר עדותי האי שית בבית־המ שפט‪ .‬אולם לא‬ ‫אבוא שמה״‪.‬‬ ‫ימים אחדים לאחד מכן‪ ,‬ערכתי ביקוד אצל הלן בגרמניה‪ .‬מאכס צדק‬ ‫— היא היתד‪ .‬עדיין יפה ביותר? היה לה יו פי נ שיי אמיתי‪ ,‬הגובר ככל‬ ‫שאתה שוהה עמו ז מן רב יותר‪ .‬היא נראתה צעידה ממאכס‪ ,‬אם כי היה‬ ‫בעיניה עצב הדומה לשלו‪ .‬אמרתי לה כי ראיתי את מאכס׳ ו שאלתיה מדוע‬ ‫לא השיבה‪.‬‬ ‫״משום שאיני יכולה להעיד בבית־המ שפט״‪.‬‬ ‫״אומרים לי כי את יודע ת דברים רבים״‪.‬‬ ‫״ראיתי דברים נוראים‪ .‬היו הלקאות בדירתו‪ ,‬ו‪...‬״ היא כיסתה את‬ ‫עיני ה בידה‪ .‬״לעולם לא אשכח זאת‪ .‬לאחר מכן היו נו שאים אותם לבקתה‬ ‫הקטנה‪ ,‬שבה היה מאכס מטפל בהם‪ ,‬א ם אמנם נו תרו בחיים‪ .‬הזכדונות‬ ‫אינם מרפים ממגי אף לרגע‪ .‬יודעת אני מהי עבודתך‪ ,‬מר ויזנ טל‪ .‬אתה‬ ‫זכאי לדעת את כל הדברים הללו‪ .‬אולם יש משהו אחר״‪.‬‬ ‫היא יצאה וחזרה עם גבר צעיר‪ .‬הוא היה כבן עשרים‪ ,‬גבוה ובלונדי‪.‬‬ ‫הוא נראה בדיוק כתצלומי אביו‪ .‬הבינו תי מה חש מאכס בעת שראה את‬ ‫הנער — וידע כי הנער חף־מפשע‪ ,‬ואי־אפשר להא שימו‪ .‬הוא שהה ע מנו‬ ‫דקות אחדות‪ ,‬אחר כך נשק ליד אמו ויצא ללי מודיו באוניברסיטה הסמוכה‪.‬‬

‫‪238‬‬

‫ה פן ה א חד של הי ר ח‬ ‫הלן אמרה כי הוא בעד טוב‪ ,‬ובן באמן‪ ,‬המסור לה מאוד‪.‬‬ ‫היא התבובבה בי כאשר ראיתי לראשובה את בבה — והיא ידעה‪ ,‬באורח‬ ‫איבסטיבקטיבי‪ ,‬בי מאכם סיפר לי הכל‪.‬‬ ‫״בבי איבו יודע מי היה אביו״‪ ,‬אמרה‪ .‬״הוא חושב כי אביו מת בעת‬ ‫המלחמה‪ .‬אביו לא ראה מעולם את הבער‪ .‬אין הוא יודע כי בותרתי בחיים‪,‬‬ ‫כי בולד לבו ילד‪ .‬לא ידע תי זאת בעצמי כאשד הוא ואבי ברחבו מן המחבה‪,‬‬ ‫ז מן קצר לפבי כביסתם של החיילים הרוסיים‪ .‬הוא הציל את חיי‪ .‬הוא‬ ‫ה שיג לי ביירות מזוייפי ם‪ ,‬בתורת ארית‪ .‬הוא בתן לי כסף‪ ,‬ואחר כך‬ ‫התקדם לעבר המערב‪ .‬הוא רצה כי האמריקבים ילקחוהו בשבי‪ .‬התפללתי‬ ‫כי האלוהים יטול ממבי את הילד‪ .‬אולם האל החליט אחרת‪ .‬הוא הביא‬ ‫לידי כך שאלד את בבי‪ ,‬והוא הביא לידי כך שהבער ידאה בדיוק כפי‬ ‫שבראה אביו‪ .‬אולי כדי להעבישבי‪ .‬מדוע היבחתי לו לקחתבי לדירתו?‬ ‫מדוע לא בשארתי עם הבשים האחרות שבמחבד״ ולא מתי עמהן? מדוע‬ ‫מצוי באדם אותו דחף בוראי להיוותר בחיי ם?״‬ ‫היא בעצה בי מבט‪ .‬מה יכול תי לומר? אמדתי לה כי אבשים ע שו‬ ‫דברים בוראים עוד יותר כדי להתקיים‪ .‬אך היא לא האזיבה לי‪.‬‬ ‫״היו רגעים שבהם רציתי לחבוק את התיבוק‪ .‬אך לא יכול תי לעשות‬ ‫את אשר עשה אביו‪ .‬לא יכול תי לרצוח‪ ...‬האם אתה מבין עתה מדוע איבי‬ ‫יכולה להעיד? אסור לך אף לספר להם בי אבי בחיים‪ .‬עודכי־הדין שלו‬ ‫יאלצובי להופיע בבית־המ שפט‪ ,‬ואז איאלץ להישבע כי הוא הציל את חיי‪.‬‬ ‫אין הוא יודע את המחיר שאבי משלמת תמורת זאת"‪ .‬היא במבעה מהביט‬ ‫בי‪ ,‬ו שאלה‪ :‬״האם מאכס דיבר עלי‪?...‬״‬ ‫אמרתי‪ :‬״הוא סיפר לי הכל"‪.‬‬ ‫״ועתה‪?...‬״ היה פחד בעיביה‪.‬‬ ‫אמרתי‪ :‬״מעולם לא היבחתי לפרשה‪ ,‬כאשר היו לי עדים‪ .‬אולם פרשה‬ ‫זו תלויה אך ורק בעדויו ת של מאכס ושלך‪ .‬שביכם סבלתם דייכם‪ .‬לא‬ ‫אוסיף לעשות דבר‪ ,‬בפרשה זאת״‪.‬‬

‫‪239‬‬

‫פרק עשרים ואחד‬

‫סנ ט אחד לכל גוו<<ה‬

‫לראשונה נתקלתי ב שמו של פראנץ שטאנגל ב שנת ‪ ,1948‬בעת שהור־‬ ‫איתי רשימה חשאית של עיטורים שהוענקו לקצינים בכירים ב‪.0‬ס‪ .‬לרובם‬ ‫הוענק העיטור של ״קדיגספרדינסטקרויץ" (צלב שירות המלחמה)‪ ,‬על‬ ‫״אומץ לב החורג מגדר החובה״‪ ,‬״סיוע לחברים מתחת לאש״‪ ,‬או ״הימלטות‬ ‫בנסיבות מסוכנות במיוחד״‪ .‬אולם בצידם של שמות אחדים‪ ,‬ברשימה זר‪,‬‬ ‫היו דק ציוני ם בעפ רון‪ :‬״ עניין חשאי של הרייך״‪ ,‬ולאחר מכן ההערה‬ ‫״תמורת מצוקה פסיכולוגית״‪ .‬במינוח הנאצי הסמוי‪ ,‬היה פירו שו של דב ר‪:‬‬ ‫״תמורת הצטיינות מיוחדת בטכניקה של ה שמדת־המונים״‪ .‬לשמו של‬ ‫פראנץ שטאנגל ני לוו הן הציוךבעפדון‪ ,‬הן ההערה‪.‬‬ ‫המיסמך הבא שבו ראיתי את שמו היתד‪ .‬רשימת חפצים שנמסרו‬ ‫לר‪.0.‬ה‪.‬א‪ .‬ברלין‪ ,‬על־ידי מינהלת מחנה־הריכוז טרבלינקה‪ ,‬ליד וארשה‪ ,‬בין‬ ‫‪ 1‬באוקטובר ‪ 1942‬ל־‪ 2‬באוגוסט ‪ .1943‬הרי הר שימה‪:‬‬ ‫‪ 25‬משאיות — שיער נ שים‬ ‫‪ 248‬מ שאיות — בגדים‬ ‫‪ 100‬מ שאיות — נעלים‬ ‫‪ 22‬משאיות — מוצרי־אריגה‬ ‫‪ 46‬מ שאיות — תרופות‬ ‫‪ 254‬מ שאיות — שטיחים וכלי־מיטה‬ ‫‪ 400‬משאיות — חפצים משומשים שונים‬ ‫‪ 2.800.000‬דולארים אמריקניים‬ ‫‪ 400.000‬לירות שטרלינג‬ ‫‪ 12.000.000‬רובלים סובייטיים‬ ‫‪ 140.000.000‬זהובים פולניי ם‬ ‫‪ 400.000‬שעוני־זהב‬ ‫‪ 145.000‬קילוגראם טבעות־ני שואין מזהב‬

‫סנ ט א חד לכל ג וויי ה‬ ‫‪ 4,000‬קאראט יהלומים מעל ‪ 2‬קאדאט‬ ‫‪ 120,000,000‬זהובים במטבעות־זהב שונים‬ ‫כמה אלפים של מחרוזות פניני ם‪.‬‬ ‫על החתום‪ :‬פראנץ שטאנגל‪.‬‬ ‫שטאנגל היה מפקד מחנה טרבלינקה‪ .‬מבין ‪ 700,000‬האנשים שידוע‬ ‫כי הובלו לשם‪ ,‬ידוע על כארבעים שנותרו בחיים‪.‬‬ ‫בסוף שנת ‪ 1943‬שוב לא היו קורבנות‪ .‬פולין נחשבה להיות ״יו דנ ריי ך‬ ‫(״טהורה מיהודים״)‪ .‬רוב היהודים האחדים מאוסטריה‪ ,‬מגרמניה ומהארצות‬ ‫שנכב שו על־ידי הנאצים — חוסלו קודם לכן‪ .‬פעולות מצומצמות יו תד‬ ‫בוצעו במקומות כדאכאו ומאוטהאוזן‪.‬‬ ‫באשר לנאצים‪ ,‬נותרה ב עי ה‪ :‬מה יובלו לעשות במאות האחדות של‬ ‫טכנאי הס‪.‬ס‪ .‬רמי־המעלה‪ ,‬שהתמחו בה שמדה־המוני תז במינוח הנאצי הם‬ ‫היו ״נו שאי־סוד‪ ,‬מדרגה רא שונה׳‪ /‬כלומד שהם יד עו יו תד משהיה כדי־‬ ‫טובתם‪ ,‬או כדי טובת המפלגה‪ .‬עדויו ת ני תן לה שמיד על־ידי פתיחת‬ ‫קבדוודה מוני ם ו שריפת הגוויו ת‪ ,‬הריסת קסרקטיני־המוות ופיצוץ תאי־‬ ‫הגאזים והמשרפות‪ .‬בטדבלינקה נע שו כל הדברים הללו‪ .‬עתה צריך היה‬ ‫לחסל את מירב עדי־הראייה‪ .‬דבים מ״נו שאי־הסוד‪ ,‬מדרגה רא שונה״‪,‬‬ ‫נ שלחו לזירת־פעולות שבה לא הגיחו כי יוו תרו בחיים> ליוגוסלאביה‪,‬‬ ‫למשל‪ .‬הפארטיזאנים היוגוסלאביים מעולם לא שבו גרמנים בעודם בחיים‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬שיגדה המפקדה הנאצית דבים מרוצחי־ההמונים של ה‪.0‬ס‪.‬‬ ‫למלחמה בכוחוודהגדילה היוגוסלאביים‪ .‬על ציניו ת השיטה הנאצית מעיד‬ ‫לעתים קרובות המינוח שלה‪ ,‬ומנהיגי־הנאצי ם השתמשו בביטוי ה מוני‬ ‫ברצותם להתייחס לחיסול אנשיהבדשלהם‪ ,‬אשר שוגרו לחזית שממנה לא‬ ‫הני חו כי יחזדו‪ .‬חיסול זה היה קרר ״צום פרהייצן״ (להבעיר)‪.‬‬ ‫גילי תי ב שנת ‪ 1948‬כי פראבץ שטאנגל היה בין הגרמנים הבודדים‬ ‫שנותרו בחיים בחזית היוגוסלאבית< אחד מאותם שסירבו כי יחסלום‪ .‬בסוף‬ ‫המלחמה הוא חזר לאוסטריה‪ ,‬והצטרף לאשתו‪ ,‬שעבדה כאומנת‪ ,‬ולילדיו‪.‬‬ ‫הוא לא נהנה ז מן רב מחירותו באוסטריה‪ .‬כאוברשטורמפירר של ה‪.0‬ס‪.‬‬ ‫לשעבד היה חייב ב״מאסר אוטומאטי״‪ .‬הוא נתפס על־ידי האמריקנים‪,‬‬ ‫יחד עם אנ שי־‪ .0.0‬רבים אחרים‪ ,‬והושם במחנה מארכוס ו‪ .‬אוד אשר‬ ‫בגלאזנבאך‪ ,‬ליד זאלצבודג‪ .‬הוא עבר חקירה שיגרתית‪ .‬איש לא ידע כי‬ ‫הוא היה מפקד מחנה טרבלינקה‪ .‬הוא נ שאל שאלות וה שיב תשובות‬ ‫שיגרתיות על־אודות שירותו בעת המלחמה‪ .‬אחר כך חזר לדרג שו‪ ,‬שכב‬ ‫עליו‪ ,‬עי שן סיגריה אמריקנית ושוחח עם קציני הס‪.‬ס״ ע מי תיו‪ ,‬על בריחה‪,‬‬ ‫שטאנגל עשה שנתיים במחנה גלאזנבאך‪ .‬היי תי שם לעתים קדובות‪,‬‬

‫‪241‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫כ שעבדתי בוועדת פשעי־המלחמה‪ ,‬חיל הריגול הנגדי ולשכת השירותים‬ ‫האסטרטגיים‪ .‬העצורים היו זוכים למזון רב‪ ,‬הם היו שזופים‪ ,‬וני הלו חיים‬ ‫נעימי ם ביותר‪ .‬היתה להם חברה משעשעת‪ ,‬מחלק אחר של המחנה‪ ,‬שבו‬ ‫היו עצורות נ שותיהם של נאצים רמי־מעלה ואחדות מן הנשים ששימשו‬ ‫כשומרות במחנות־ריכוז‪ .‬לפני ש שטאנגל יכול היה להגשים את תוכניות־‬ ‫הבריחה שלו‪ ,‬הועבר ממחנה גלאזנבאך לבית־הכלא הסדיר שבלינץ‪ .‬נתגלה‬ ‫כי הוא קצידמ שטדה אוסטרי לשעבר‪ ,‬שעבד במצודת האדטהיים‪ ,‬בית־‬ ‫הספר הנאצי לה שמדודאדם מדעית‪ ,‬בית־ספר שיתואר בפרק להלן‪ .‬האוס ­‬ ‫טרים עמדו להעמידו לדין‪ .‬אולם היו תביעות דבות‪ ,‬ובתי־ד״משפט היו‬ ‫עסוקים ביותר‪.‬‬ ‫האסירים נ שלחו לעתים תכופות לפנות עיי־מפולת ולסייע בבנייתם‬ ‫מחדש של מיבנים שנהרסו בהפצצות‪ .‬לאחר מכן שמעתי כי שטאנגל היה‬ ‫בקבוצה של פושעים זעירים‪ ,‬שעבדו בהקמתו מחדש של קומבייךפלדה‬ ‫בלינץ‪ ,‬שהיה שייך למדינה‪ .‬השמירה על האסירים לא היתה מעולה‪ .‬מדוע‬ ‫ירצו להימלט? בבית־הכלא קיבלו מזון רב יותר מ שיכלו לה שיג מחוצה‬ ‫לו‪ .‬בגשר אנס הסמור שמדו חיילים סובייטיים על גבול האיזור הסובייטי‬ ‫של אוסטריה‪ .‬והרי ברור ששום אסיר לא יהיה שוטה עד כדי כך שירצה‬ ‫להימלט בכיוון זה‪ .‬אולם בערב ה־‪ 30‬במאי ‪ 1948‬שוב לא היה פראנץ‬ ‫שטאנגל בין האסירים שעמם יצא בבוקר‪ .‬איש לא ראהו נמלט‪ ,‬ואיש לא‬ ‫התרגש ביותר‪ .‬רישום נוסף צויין בתיקו‪ /‬והתיק הושלך על ערימת תיקים‬ ‫רבים אחדים‪ .‬לא נמסרה כל ידיעה על כך ל שלטונות האמריקניים או‬ ‫לעתונות האוסטרית‪.‬‬ ‫כאשד נודע לי בסופו של דבר כי שטאנגל נעלם‪ ,‬החלטתי לבדוק את‬ ‫מעשיה של משפחתו‪ .‬כ שהי שגתי את מענה של המשפחה בוולס אמרו לי‬ ‫ה שכנים כי מרת שטאנגל ושלוש בנותיה עזבו את אוסטריה ב־‪ 6‬במאי‬ ‫‪ .1949‬לאחד בריחת בעלה מצאה לעצמה מרת שטאנגל עבודה — בספרייה‬ ‫האמריקנית שבעיר‪ .‬בינתיי ם — וזאת גילי תי לאחר מכן — הועבר שטאנגל‬ ‫לדמשק‪ ,‬באמצעות א ו די ם ה‪ .‬הוא קיבל שם משרה‪ ,‬וערך תוכניות להבאת‬ ‫אשתו ו בנו תיו לדמשק‪ .‬הוא הכיר אשה הודית עשירה בדמשק‪ ,‬אשד היתה‬ ‫נוסעת לעתים תכופות ל שוויצריה‪ .‬היא הבטיחה לשכור את מרת שטאנגל‬ ‫בתורת אומנת ל שני ילדיה‪ .‬הקונסוליה הסורית ב ב ה תנפק את האשרות‬ ‫הדרו שות‪.‬‬ ‫באחד הימים של שנת ‪ 1949‬באו שלושה אנשים מחברת שנקר ו שו ת‪/‬‬ ‫חברה אוסטרית ידועה ל שיגור מטענים‪ ,‬לדירתה של מדת שטאנגל‪ ,‬רשמו‬ ‫ד מ ש ק באותיות גדולות על דפנותיהם של שני ארגזי־עץ גדולים‪ ,‬ונ טלו‬

‫‪242‬‬

‫סנ ט א חד לכל גוויי ה‬ ‫עמם את הארגזים‪ .‬מרת שטאגגל נפרדה מידידיה ומ שכניה‪ ,‬הבטיחה לכתוב‬ ‫להם בקרוב‪ ,‬ויצאה עם בנותיה ל שוויצריה‪ .‬בברן קיבלה אשרות לסוריה‪,‬‬ ‫ונעלמה‪.‬‬ ‫בסוף ‪ 1949‬נוד עו דברים רבים על אודות מחנה־המוות שבטרבלינקה‪,‬‬ ‫ופעולו תיו של פראנץ שטאנגל‪ .‬אז כבר סווג כגדול הפושעים הנאציים‬ ‫שנעלמו עקבותיהם‪ .‬רבים בוולס החלו מדברים עליו‪ .‬הידידים וה שכנים של‬ ‫מרת שטאנגל מסדו לי כי היא לא שלחה להם אף גלויה אחת‪ .‬היו אנ שים‬ ‫שאמרו כי כל הסיפור על־אודות דמשק לא סופד אלא כדי להוליך שולל את‬ ‫המשטרה‪ .‬הם שמעו מ״מי שהו״ כי ה שטאנגלים הם ״בוודאי״ בביי רו ת‪ :‬בכ ­‬ ‫רטסת פו שעי המלחמה שלי ציינ תי ״דמשק‪ ,‬ואולי ביירות״ בכרטיסו של‬ ‫פראנץ שטאנגל‪ ,‬והינח תי את תיקו בין הפר שות שלא נסתיימו‪ ,‬אף שיש‬ ‫להן עדיפות גבוהה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ידע תי כי הפרשה לא תהיה מן הקלות‪ .‬אין‬ ‫סיכויים רבים שהסורים י סגי רו פושע נאצי‪.‬‬ ‫דבר לא אידע עד שבאחד מימי שנת ‪ 1959‬בא עתונאי גרמני לערוך‬ ‫אצלי ביקור‪ .‬היכרתיו זה שנים‪ .‬הוא ערך לאחרונה מסע מטעם ע תונו‬ ‫בארצות־ערב שונות‪ ,‬והוא הביא לי רשימה של נאצים החיים שם‪ .‬״דרך‬ ‫אגב״‪ ,‬אמד‪ ,‬״פראנץ שטאנגל נמצא בדמשק‪ .‬לא פג שתי בו‪ ,‬אך שוחחתי‬ ‫עם אנשים מסויימים שאמדו כי הם יודעים זאת בוודאות‪ .‬הם אמרו כי‬ ‫הוא עובד במוסך‪ ,‬כמכונאי״‪.‬‬ ‫לאחר לכידת אייכמן בארגנטינה‪ ,‬במאי ‪ , 1960‬ערך העתונאי הגרמני‬ ‫מסע נוסף בארצות ערב‪ ,‬כדי לדווח על תגובות ההמונים על תפיסת‬ ‫הפושע הנאצי‪ .‬כאשר בא לראותי‪ ,‬חודשים אחדים לאחר מכן‪ ,‬אמר לי כי‬ ‫שטאנגל שוב אינו בדמשק‪ .‬״דומה כי הוא נעלם ימים אחדים לאחר שבך‬ ‫גו ריון הודיע על תפיסת אייכ מך‪ ,‬אמר ידידי‪.‬‬ ‫ב ךגו ריון הודיע לכנסת ולעולם כולו כי אייכמן חבוש בבית־כלא‬ ‫י שראלי‪ ,‬בלא למסור פרטים‪ .‬עתונות העולם הידבתה להעלות השערות‬ ‫לגבי לכידה מוצלחת זאת‪ .‬כתב־עת לחדשות בגרמניה הודיע כי אייכמן‬ ‫הובא לישראל בסיועם של כמה דרוזים פרו־י שראליים‪ .‬סיפור זה היה‬ ‫בדוי מתחילתו ועד סופו‪ ,‬אך דומה כי היה בו כדי לעורר ב שטאנגל‬ ‫חששות‪ .‬נאמר לעתונאי הגרמני כי שטאנגל עזב את דמשק בחיפזון רב‪.‬‬ ‫מחקתי בכרטיסו את הרישום ״דמשק״‪ ,‬ו ציינ תי‪ :‬״מען — אינו ידוע״‪.‬‬ ‫ב־‪ 21‬בפברואר ‪ 1964‬באה אשה אוסטרית למשרדי בווינה‪ .‬היא נראתה‬ ‫נרג שת ביותר‪ .‬היא קראה הודעה־לעתונות שפירסמתי ביום הקודם‪ ,‬בה‬ ‫הזכרתי בין השאר את פראנץ שטאנגל ופ שעיו‪ .‬היא מיררה בבכי‪ ,‬ואמרה ‪:‬‬ ‫״מר ויזנ טל‪ ,‬לא ידע תי כלל כי בת־דודתי תרזיה נשואה לאיש‬

‫‪243‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫נורא כזה‪ .‬רוצזדהמוני ם! זה נורא‪ .‬לא יכול תי לי שון במשך כל הלילה ו׳‬ ‫מדת שטאנגל היא בת־דודתה! אמדתי במהירות‪ :‬״היכן נמצאת‬ ‫עתה תרזיה ?״‬ ‫״מד‪ .‬פירוש — בבראזיל‪ ,‬כמובן״‪.‬‬ ‫היא נאלמה דום‪ ,‬ונרתעה לאחור‪ ,‬כשהיא מתבוננת בי‪ .‬היא פטפטה‬ ‫יתר על המידה‪ .‬ני סי תי להוציא ממנה ידיעו ת נוספות‪ ,‬בזהירות‪ ,‬אך היא‬ ‫לא היתד‪ .‬מוכנה להוסיף ולדבר‪ .‬לא רציתי להפר את הכלל שקבעתי‬ ‫לעצמי‪ ,‬ולשאול אותה לשמה‪ .‬ידוע בווינ ה כי מעולם איני עומד על‬ ‫גילוי שמותיהם ומעניהם של אנשים הבאים אלי מרצונם־הטוב והמספקים‬ ‫לי מידע‪ .‬היה עלי להניח לה ללכת‪.‬‬ ‫ביום המחרת בא לבקר אצלי גבר בעל מדאה מפוקפק ביותר‪ .‬היו‬ ‫לו עיניי ם מתרוצצות‪ ,‬ודומה היה כאילו אין הוא מסוגל להי שיר מבטו‬ ‫לתוך עיני‪ .‬כאשד דיבר‪ ,‬היה חוכך בסנטרו בעצבנות‪ .‬לא הופתעתי כאשר‬ ‫הודה כי היה אי ש גיסטפו‪ .‬היי תי פחות מאשר מופתע כאשר הבטיחני‬ ‫כי ״לא עשה שום דבר רע״‪ .‬תכופות תוהה אני‪ ,‬מי אשם בכל הדברים‬ ‫הרעים שנע שו‪ ,‬שכן איש אינו מודה בשום מעשה שנעשה‪.‬‬ ‫״הם אילצוני להתגייס״‪ ,‬אמר‪ .‬״מה יכול תי לע שות? אני כרגיל אותו‪-‬‬ ‫ברנש שהכל בועטים בו״‪.‬‬ ‫לא אמרתי דבד‪ .‬היתד‪ .‬זו ההקדמה הרגילה‪.‬‬ ‫״קראתי את הכתבה שהופיעה בעתונים‪ .‬בקשר לפדאנץ שטאנגל‪.‬‬ ‫בגלל אנ שים כ שטאנגל‪ ,‬אנ שים כ מונו סובלים ללא־קץ‪ ,‬מאז סוף המלחמה‪.‬‬ ‫היו לי משרות‪ ,‬אך כעבור זמן־מה מגלים הם מה שעשית במלחמה‪,‬‬ ‫והם מפטרים אותך״‪.‬‬ ‫א מד תי‪ :‬״סבור היי תי כי לא ע שית שום דבר רע״‪.‬‬ ‫הוא התרגז‪ .‬״לא לכך התכוונתי‪ .‬אך כאשר הם שומעים כי היי תי‬ ‫בגיסטאפו‪ ...‬ובכן‪ ,‬יודע אתה כיצד זה״‪.‬‬ ‫״הגדולים — ה שטאנגלים‪ ,‬האייכמנים — אלה קיבלו את כל הסיוע‬ ‫שהיו זקוקים לו‪ .‬הם הוברחו מן המדינה‪ ,‬הם קיבלו כסף ומשרות‪,‬‬ ‫ותעודות מזוייפו ת‪ .‬ומי עוזר לאנשים כ מוני? הבט־נא בכתונתי‪ ,‬בחליפתי‪.‬‬ ‫אין לי משרה‪ ,‬אין לי כסף‪ .‬אף לא אוכל להרשות לעצמי ללגום מעט יין״‪.‬‬ ‫לא רציתי להתווכח עמו‪ ,‬אם כי דומה היה כי ריח משקה נדף מפיו‪.‬‬ ‫אולי היה זה ויסקי‪ .‬או אולי יי״ ש‪.‬‬ ‫״דאה״‪ ,‬אמר‪ ,‬כאשר לא הוספתי לדבר‪ .‬״ אני יודע היכן שטאנגל‪ .‬אני‬ ‫יכול לעזור לך למצוא אותו‪ .‬שטאנגל לא עזר לי‪ .‬מדוע אחפה עליו?״‬ ‫הוא הציץ בי מזווי ת־עינו‪ .‬״אך הדבד יעלה לך בכסף״‪.‬‬

‫‪244‬‬

‫סנ ט א חד לכל גוויי ה‬ ‫סוף סוף הגענו אל העיקר‪.‬‬ ‫״כמה?״ שאלתי‪.‬‬ ‫״עשרים וחמי שה אלף דולאד״‪.‬‬ ‫״מדוע לא תבקש שני מיליון ? אין לי סכומים כאלה״‪.‬‬ ‫הוא הביע בכתפיו‪ .‬״בסדר‪ .‬אציע לך מחיר מיוחד‪ ...‬כמה יהודים רצח‬ ‫שטאנגל?"‬ ‫״איש לא ידע לעולם כמה נרצחו בעת שהיה ממונה על מחנה טדבלינקה‪.‬‬ ‫אולי שבע מאות אלף‪ ,‬אולי פחות״‪.‬‬ ‫הוא טפח באגרופו על ה שולחן‪ .‬״ אני רוצה סנט אחד לכל אהד מהם‪.‬‬ ‫שבע מאות אלף סנט‪ .‬הבה ונראה — פירו שו של דבר שבעת אלפי‬ ‫דולאר‪ .‬ממש מציאה‪.‬״‬ ‫היה עלי להתאמץ כדי להשאיר את י די מונחות על ה שולחן‪ .‬אחרת‬ ‫היי תי יוצא מכלי‪ ,‬וסוטר על לחיו‪ .‬שוב אין אני נדהם למראה ציניו ת‪,‬‬ ‫לאחר שבים דבות כל כך‪ ,‬אולם ח שבונו של הברנש היה קשה־מנשוא‪.‬‬ ‫קמתי‪.‬‬ ‫״ובכן?״ שאל‪.‬‬ ‫רציתי לה שליכו מן החדר‪ ,‬אך חזרתי‪ .‬וי שבתי‪ .‬אולי היה זה הסיכוי‬ ‫היחיד שלי כדי לחשוף את אחד הפושעים המרושעים ביותר מבין כולם‪.‬‬ ‫״לא אתן לך עכ שיו פרוטה‪ .‬אך אם שטאבגל יאסר‪ ,‬על סמך הידיעות‬ ‫שתספק לי‪ ,‬תקבל את הכסף״‪.‬‬ ‫״ומי יערוב כי תקיים את ההסדר?״‬ ‫״איש לא יערוב לכך‪ .‬ואם אין זה מוצא חן בעיניך׳ הסתלק!״‬ ‫״בסדר״‪ ,‬אמד‪ .‬״איבך צריך להתרגש‪ .‬אספר לך בדיוק היכן שטאבגל‬ ‫עובד עתה‪ .‬אך איבי יודע באיזה שם משתמש הוא עתה‪ .‬האם אתה מסכים‬ ‫עדיין ?״‬ ‫״המשך״‪.‬‬ ‫״ שטאנגל עובד כמכונאי בבית־החרו שת פולקסוואגן בסאן פאולו שב־‬ ‫בראזיל״‪.‬‬ ‫נתבדר כי ידיעה זו היתד‪ .‬נבונה‪ .‬שטאנגל מוסיף לעבוד בסאן פאולו*‬ ‫אף יש בי דינו מענו הנוכחי‪ .‬והוא מופיע עדיין ברשימת ה״מבוקשים״‬ ‫על־ידי בית־המ שפט המחוזי בליבץ‪ ,‬שהוציא כנגדו את צו־המאסד המקורי‪.‬‬ ‫פעם ראיתי תצלום שלו‪ .‬הוא בראה בו כשהוא מחזיק ב שוט־דכיבה‪ ,‬ודוחף‬ ‫אגשים לתאי־הגאז בטרבליבקה‪ .‬אם איש זה יוע מד אי־פעם לדין‪ ,‬אשלם‬ ‫ברצון שבעת אלפי דולאר למי שהיה אי ש־גיסטאפו‪.‬‬ ‫כמעט שלוש שבים בדיוק לאחד שה שגתי את מעבו של פראבץ‬

‫‪245‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫שטאנגל מהאיש שרצה ‪ 700,000‬סנט תמורת מידע זה‪ ,‬נסתיים פרקו של‬ ‫שטאנגל‪.‬‬ ‫ידעתי כי ני תן לקדם את הפרשה רק בסיועו של מי שהו שיש לו‬ ‫השפעה בבראזיל‪ .‬צעד רשמי היה מסוכן‪ ,‬כיוון שאנשים כה רבים היו‬ ‫יודעים עליו מראש‪ .‬שטאנגל היה ״מבוקש״ על־ידי בית־הדין בווינה‪,‬‬ ‫על מע שיו בטרבלינקה ובסוביבוד‪ ,‬והוא היה ״מבוקש״ על־ידי בית־הדין‬ ‫של לינץ‪ ,‬משום שהיה סגן מפקדו של בית־הספר לרציחה בהארטהיים‪.‬‬ ‫אם אוסטריה היתד‪ .‬מבקשת באורח רשמי את הסגרתו‪ ,‬היו אנשים רבים‬ ‫יודעים על כך‪ :‬שני התובעים‪ ,‬שני השופטים־החוקרים‪ ,‬פקידים בכירים‬ ‫ב מיני ס ט ריוני המשפטים‪ ,‬המתורגמנים שיעסקו בתרגום התיק‪ ,‬עובדי‬ ‫השגרירות הבראזילית בווינ ה‪ ,‬פקידים אחדים ב מיניסטריון ה ח ח האוסטרי‬ ‫ועובדי ה שגרירות האוסטרית בריו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬יש למנות בכלל יודעי־‬ ‫הדבר את אנ שי מיניסטריון המשפטים הבראזילי‪ ,‬הצריכים לדעת ידיעה‬ ‫מוקדמת את דבר מאסרו של שטאנגל‪.‬‬ ‫ידעתי כי קיים בדרומ־אמריקה ״קאמראדנוורק״ (אירגון חברים) שהוקם‬ ‫על־ידי ה‪.0‬ס‪ .‬לאחר סוף המלחמה‪ .‬אחד המייסדים היה הקולונל האנס‬ ‫אולריך רודל‪ .‬היו להם בכל מדינה דרום־אמריקנית קשרים הדוקים‬ ‫עם המשטרה‪ ,‬ה שלטונות‪ ,‬ועובדי ה שגרירויות של גרמניה‪ ,‬אוסטריה‬ ‫ואיטליה‪ .‬אירגון ה‪ .0.0‬ידע כי תדיר עוברים ה ענייני ם המסוכנים את‬ ‫ה שגרירויות הללו‪.‬‬ ‫היה עלי למצוא מי שהו שיהיה בעל־השפעה בבראזיל‪ ,‬ו שיסייע לי‬ ‫לקצר את התהליך הרשמי‪ .‬יהיה עלי לעשות מעשה דומה גם באוסטריה!‬ ‫היה הכרח לצמצם למינימום את מספר האנשים היודעים על הפרשה‪.‬‬ ‫בדצמבר ‪ 1966‬קיבלתי שדר מידידים בבראזיל כי אי שיות רבת־השפעה‬ ‫ביותר עורכת ביקוד באירופה‪ ,‬ומוכנה לקבלני לראיון בציריך‪ .‬טסתי‬ ‫שמה מייד‪.‬‬ ‫הגבר שישב מולי היה בגיל העמידה‪ ,‬יפה־תואר‪ ,‬ובעל עיניי ם‬ ‫מהורהרות‪ .‬הוא האזין לדברי‪ ,‬״כתוב־נא לי מכתב קצר‪ ,‬ואודיע לך מתי‬ ‫חוזר אני לדיו‪ .‬אל תשלח לי חומר לשם״‪ .‬הוא ידע על ״אירגון החברים״‬ ‫ועל מגעיו עם ה שגרירויות הזרות‪ .‬אף לפני שאמרתי לו היכן עובד‬ ‫שטאנגל‪ ,‬אמר‪ :‬״ אני מוכן להתערב כי הוא עובד בחברה גרמנית‪ .‬אני‬ ‫מ שוכנע כי אין הוא היחיד״‪.‬‬ ‫בינואר ‪ 1967‬שמעתי כי איש־הקשר שלי חזר לדיו‪ .‬התחלתי לעבוד‬ ‫בווינה‪ ,‬וערכתי ביקוד אצל מיניסטר המשפטים האוסטרי‪ ,‬הפרופיסוד‬ ‫ד״ר קליקאצקי‪ .‬הוא ה אזין לי‪ ,‬והבטיח את עזרתו‪.‬‬

‫‪246‬‬

‫סנ ט א חד ל כל ג וויי ה‬ ‫״הוצאו צווי־מאסר נגד איש זה‪ .‬נבקש את הסגר תו׳‪/‬‬ ‫התחלתי להתייעץ עם פקידי מיניסטריון המשפטים‪ ,‬מתוך נסי ת להפחית‬ ‫את מספר האנשים שיהיו חייבים לדעת על־דבר הפרשה‪ .‬הפרוקוראטוריט‬ ‫נצטוו לבוא למיניסטריון‪ .‬מתוך החומר נג ד שטאנגל — תיק ובו למעלה‬ ‫מ*‪ 1,000‬עמוד — הוכן תקציר‪ .‬בינ תיי ם שלחתי את החומר שלי שהוכן‬ ‫על־ידי מדכז התיעוד‪ ,‬לדיו‪ .‬כבלדרית שימשה אשה צעירה‪ ,‬העובדת לעתים‬ ‫ב שבילנו‪ .‬היא נולדה בבראזיל‪ ,‬התגוררה בווינה‪ ,‬והיה בדור כי לא תמשוך‬ ‫תשומת־לב כאשר תגיע לדיו‪.‬‬ ‫לאחר שיצאה בדרכה לדיו‪ ,‬המתנתי בעצבנות‪ .‬באחד הלילות‪ ,‬בשעה‬ ‫שלוש לפנות־בוקר‪ ,‬היא התקשרה עמי‪ .‬לא הבינו תי את דבריה‪ ,‬אך קלטתי‬ ‫מלה אחת‪ ,‬שחזרה וני שנ ת ה‪ :‬קרניבל‪ .‬היא חזרה והתקשרה בלילה הבא‪,‬‬ ‫והפעם היתה התקשורת טובה יותר‪.‬‬ ‫״יהיה עלינו להמתין עד לסוף הקדניבל‪ .‬ברגע זה אין מה שנוכל‬ ‫לע שות״‪.‬‬ ‫ני סי תי לסיים את הפרשה מצידה הווינ אי‪ .‬מארכיוני משפט טרבלינקה‬ ‫שנערך בדיסלדורף הגיע חומר נוסף‪ .‬גם קיבלתי שדר מריו‪ .‬איש־הקשר‬ ‫שלי‪ ,‬רב־ההשפעה‪ ,‬עומד לחזור ולצאת את בראזיל ב־‪ 1‬במארס‪ ,‬בדרכו‬ ‫לאירופה‪ .‬נו תרו פחות מ שבועייט — בין סוף הקרניבל ועד ל־‪ 1‬במארס —‬ ‫לשם פעולה בבראזיל‪ .‬הבלדרית שלי חזרה לווינה ודיווחה כי תוכנן‬ ‫לאסור את שטאנגל באחד הערבים‪ ,‬בשעה שייצא את בית־החרו שת של‬ ‫פולקסוואגן בסאן פאולו‪ .‬לא רצו לאסור אותו בביתו‪ ,‬שכן נאמד כי הוא‬ ‫מחזיק שם אוסף של כלי־ירייה ותחמושת* ו אין בכך כדי להתמיה‪ .‬עקב‬ ‫אחריו נ ציג חשאי של משטרת בראזיל‪ .‬לאחר מאסרו יוטס לבראזיליה‪,‬‬ ‫בירת המדינה‪ ,‬מסיבות בטחת•‬ ‫היה עלי להתערב פעמים אחדות ב מיניסטריון המשפטים בווינ ה‪ .‬הזמן‬ ‫היה קצר ביותר‪ ,‬והיה צורך לפעול במהירות מירבית‪ .‬הסברתי את המצב‬ ‫למיניסטר‪ ,‬אשד ביקש מעובדיו להתקדם במהירות המרובה ביותר‪ .‬ב־‪22‬‬ ‫בפברואר נקראתי למיניסטריון‪ .‬תיק שטאנגל תורגם לפורטוגזית ונשלח‬ ‫ל מיני ס ט רי ת־ ה חו ץ האוסטרי‪ .‬הלה התקשר עם ה שגרירות הבראזילאית‬ ‫בווינ ה‪ ,‬וביק ש ממנה לאשר אי שור נו ט ריוני את התרגום‪ ,‬ב־‪ 23‬בפברואר‪.‬‬ ‫הצעתי לכסות את הוצאות הטסתו של בלדר דיפלומאטי מטעם משרד‬ ‫ה ח ח‪ ,‬אך נמסר לי כי אין לאוסטריה בלדרים לדרומ־אמריקה‪ .‬אין לה גם‬ ‫ק שד־דאדיו י שיר‪ ,‬ואף לא קשר־טלקס עם שגרירויות אוסטריה ביבשת זו‪.‬‬ ‫כל נסיעה רשמית של עובד מיניסטריון החוץ‪ ,‬הנמ שכת למעלה משלושה‬ ‫ימים‪ ,‬חייבת להתאשר על־ידי ועדת מיניסטרים המתכנסת מדי יום ג׳‪.‬‬

‫‪247‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫במקרה זה‪ ,‬י שמעו תריסר אנ שים על הפרשה‪ .‬תמורת זאת‪ ,‬הוחלט לשלוח‬ ‫את צ ר הזי מון ואת הבקשה הארעית להסגרה יחד עם החומר המתורגם‪,‬‬ ‫במעטפה מיוחדת‪ ,‬בדואר־אוויר‪ ,‬ל שגריר האוסטרי בדיו‪ ,‬כך שהוא לבדו‬ ‫יפתחנה‪.‬‬ ‫בליל שבת‪ ,‬ה־‪ 24‬בפברואר‪ ,‬התקשרתי עם י די די בבראזיל ובק שתיו‬ ‫כי יתראה עם ה שגריר האוסטרי בדיו ביום ב׳ בבוקר‪ .‬באשר הגיע שמה‪,‬‬ ‫כבר היתד‪ .‬בידי ה שגריר חבילת דואד־האוויר‪ .‬השגריר האוסטרי מסר‬ ‫את החומד ביום ב‪ /‬ה־‪ 27‬בפברואר‪ ,‬ל מיניסטריון ה ח ח של בדאזיל‪.‬‬ ‫ביום ג‪ ,‬אחר הצהרים נאסר שטאנגל בעת שעזב את ביודהחרו שת‬ ‫פולקסוואגן בסאן פאולו‪ .‬הוא היה מבועת ביותר ן הוא היה מ שוכנע כי‬ ‫לכד אותו קומאנדו י הודי‪ ,‬שהעמיד פנים כי הוא כוזדמ שטרה בראזילאי‪.‬‬ ‫בטל גדול ירד מעל לבו כאשר הובא לתחנת־המשטרה במקום‪ .‬הוא זכר‬ ‫מה שאירע לאייכמן‪ ,‬ואמר בווד אי לעצמו כי הוא בר־מזל‪.‬‬ ‫ביום המחרת יצא י די די הבדאזילאי את המדינה? אולם לפני עלותו‬ ‫על המטוס התקשר עמי ואמר לי כי הכל כשורה‪ .‬באותו הערב הודיע‬ ‫אבראו סודרה‪ ,‬מושל סאן פאולו‪ ,‬הודעה רשמית לעתונות ולציבור על‬ ‫מאס ת של שטאנגל‪ .‬מאז החלו הגלגלים הדיפלומאטיים לנוע במהירוון‪.‬‬ ‫גם גרמניה ביקשה את הסגרתו של שטאנגל‪ ,‬בתורת פושע־מלחמה‪.‬‬ ‫ב־‪ 2‬במאדם נסעתי לאמשטרדם‪ ,‬וע שיתי ימים אחדים בהולאנד‪ .‬בינ תיי ם‬ ‫התקשד מי שהו עם מרכז התיעוד בווינ ה‪ .‬הוא שאל‪ :‬מה בדבר ‪700,000‬‬ ‫הסנט שלו? נאמר לו כי הסכום של ‪ 7,000‬דולאר מגיע לו‪ ,‬וכי ישולם לו‬ ‫לאחד שובי לווינה‪.‬‬ ‫לאחר שבאסד בסאן פאולו‪ ,‬הועבר לבדאזיליה‪ ,‬בירת בדאזיל‪ ,‬שממנה‬ ‫קשה יותר להימלט‪ .‬מרכז ה תיעוד הטיל על עורד־דין‪ ,‬הד״ד אבטוביו‬ ‫איוואריסטו דה מודאאס פיליו לטפל בעביין‪ .‬הלה קיבל ייפוי־כו ח‬ ‫מאחדים מביצולי מחבד״־המוות טדבליבקה‪ .‬אוסטריה וכן הרפובליקה‬ ‫הפדראלית של גדמביה‪ ,‬והרפובליקה העממית של פולין‪ ,‬ביק שו את הסגרתו‪.‬‬ ‫ויכוח החל מתנהל ברחבי העולם‪ ,‬בשאלה האם על פ שעי שטאנגל חל‬ ‫חוק־ההתיי שנות הבראזילאי‪ ,‬אם לאו‪ .‬בהתאם לחוק הבראזילאי יש חוק־‬ ‫התיי שנות בן עשרים שנה בקשר לרצח‪ .‬שטאנגל נמלט מכלאו בלינץ‬ ‫ב שנת ‪ ,1948‬בעת שפ שעיו לא נכללו בחוק־ההתיי שנות הבראזילאי‪ .‬שכן‬ ‫בדיחה משעה את תחולתו של חוק־ההתיי שנות‪ :‬כן טענו האוסטרים‪.‬‬ ‫העמדה הגרמבית היתה מבוססת על העובדה כי בגרמניה הוצא צו־מאסר‬ ‫בגדו — עוד לפבי שפג תוקף עשרים שבות ההתיישבות‪.‬‬

‫‪248‬‬

‫סנ ט א חד לכל גו ויי ה‬ ‫בראזיל חתמה על האמנה הבינלאומי ת נגד הפשע של השמדת־עם‬ ‫(ג׳ינו סייד) — פשע שאין לגביו חוק־התיי שנות‪ ,‬ובדאזיל חייבת לנהוג‬ ‫בהתאט לאמנה‪.‬‬ ‫ממשלות הולאנד וי שראל‪ ,‬ואי שים חשובים ברחבי העולם‪ ,‬תבעו את‬ ‫הסגרת שטאנגל לשם ע שיית צדק‪ .‬משלחת של קבוצות־נרדפים שונות‬ ‫הופיעה ב שגרירויות בראזיל בבירות שונות‪ ,‬והגי שה תזכיר בו ביקשה‬ ‫את הסגרתו של פראנץ שטאנגל והעמדתו לדין‪ .‬מאסרו הבליט את העובדה‬ ‫כי בדרוט־אמדיקה נו תרו פו שעי־מלחמה רבים‪ ,‬שעדיין לא באו על עונ שם‪.‬‬ ‫ב־‪ 8‬ביוני ‪ 1967‬החליט בית־הדין העליון של בדאזיל‪ ,‬פה אחד‪ ,‬להסגיר‬ ‫את פראנץ שטאנגל לריפובליקה הפדראלית הגרמנית‪ ,‬במיגבלה אחת‪:‬‬ ‫ששטאנגל לא יידון למאסר־עולם‪ .‬בסוף יוני הועבר מפקד מחנה טרבלינקה‬ ‫לפאריס‪ ,‬ומשם הוא הוסע לדיסלדורף‪ ,‬מקום העמדתרלדין‪.‬‬

‫‪249‬‬

‫־‪-¥‬‬

‫פרק עשרים ושמם‬

‫ק ל ל ת ק <ו‬ ‫‪.1‬‬ ‫בדצמבר ‪ 1961‬השתתפתי בוועידה שנערכה בבדיסל‪ ,‬מטעם האיגוד‬ ‫הבינלאומי של הרזיסטאנס‪ ,‬שאני משמש םגן־נ שיא בו‪ .‬במיפג ש זה ביקש‬ ‫מר הוברט האלין‪ ,‬המזכיר הכללי של ה איגוד הבינלאומי של אנ שי־ההתנג־‬ ‫דו ת ומוגלים‪ ,‬מידידי הרמאן ל אנגביין (המזכיר הכללי של ועדת־או שוויץ‬ ‫הבינלאומית) וממני לחפש בווינ ה אחד רוברט יאן ורבלן ! הלה היד‪ .‬ס‪.‬ס‪.‬‬ ‫אובר שטורמבאנפירר (סגן־אלוף) פלמי־במוצאו׳ מפקד הס‪.‬ס‪ .‬הפלמי‪ ,‬סגנז‬ ‫של מנ היג הפאשיסטים דגרל‪ ,‬ו שליחו הראשי של הגיסטאפו בבלגיה‪ .‬ב־‪44‬‬ ‫באוקטובר ‪ 1947‬נידון ורבלן על־ידי בי ת־דין בלגי‪ ,‬שלא בפניו‪ ,‬על רציחת‬ ‫‪ 101‬איש‪ .‬האלין היה סבור כי ורבלן חי בווינה‪ ,‬אולי בשם המושאל ז׳ אן‬ ‫מאריי‪ ,‬שבו השתמש בעת שכתב עלונים ני א רנ אציי ם רבים‪ .‬האלין קיבץ‬ ‫חומד רב להרשעת ודבלן‪.‬‬ ‫ל אנגביין ו אנוכי לא יד ענו הרבה על פעולו תיו של ״ד אן מ אדיי׳‪ /‬הוא‬ ‫היה חבר חשוב במוסד הקרוי סורבה (ראשי תיבות של ״סוציאלי‬ ‫אורגאני שה אודדנונג ס־בווגונג אוירופאס״‪ ,‬כלומר תנועת־סדד סוציאל־‬ ‫אורגאנית של אירופה״)‪ ,‬שקיים פעם קונגרס בזאלצבודג‪.‬‬ ‫ב שובנו לווינה התחלנו‪ ,‬ל אנגביין ו אנוכי‪ ,‬בלי קשד זה עם זה‪ ,‬לחפש‬ ‫אחר ״ז׳ אן מאריי״‪ .‬לא מצאנוהו‪ ,‬והיה עלינו לוותר על החיפו שים‪ .‬שבועות‬ ‫אחדים לאחר מכן קיבלנו מכתבים דחופים מהאלין ובהם בקשה כי נמ שיך‬ ‫בחיפו שים‪ .‬שוחחתי עם ל אנגביין‪ .‬לא היו אנשים בשם ״מאריי״ בווינ ה‪.‬‬ ‫החלטנו לחפש אחר ורבלן לפי שמו האמיתי‪ — ,‬שכן חיפו ש מעין־זה לא‬ ‫נעשה קודם לכן‪ .‬לא היינו סבורים שיש סיכויים כי פושע נ אצי שנמצא‬ ‫חייב בדין יוסיף להחזיק בשמו‪.‬‬ ‫אולם זאת בדיוק עשה‪ .‬באותו היום‪ ,‬מצאנו — ל אנגביין ו אנוכי —‬ ‫בלשכת הרישום הרשמית של המשטרה אחד בשם רוברט י אן ודבלן‪ .‬הוא‬ ‫התגורר ברחוב ג ריינ ר‪ ,‬ברובע דבלינג‪ .‬ל אנגביין שלח שמה שליח‪ ,‬שמסר‬

‫‪250‬‬

‫קלל ת קין‬ ‫והכל יכולים‬

‫כי כדטיס־הביקור של ודבלן בעת ליד כפתור־המצילה‪,‬‬ ‫להבחין בכך‪ .‬מעולם לא ביסה להסתתר‪ ,‬כפי שהיבחבו אבו‪.‬‬ ‫שלחבו את מענו לד‪,‬אלין‪ .‬במכתב־התשובה שלו צידף את גזר־הדין‬ ‫שהוצא בגד ורבלן‪ .‬הוא בידון למוות‪ ,‬ב־‪ 14‬באוקטובר ‪ , 1947‬על־ידי בית‬ ‫הדין של חבל בראבאנט‪ .‬היה זה מיסמך כבד‪ ,‬מודפס בפלמית‪ .‬התקשרתי‬ ‫עם ל אנגביין‪ ,‬וניג שנו לערוך ביקור אצל התובע מאייר־מאלי‪ ,‬בבית־‬ ‫המשפט המחוזי של ווינ ה‪ .‬התובע אמר מייד כי יש לאסור את ורבלן‪ ,‬אולם‬ ‫קודם לכן רוצה הוא תרגום רשמי של המיסמך הכתוב בפלמית‪ .‬מי ידע‬ ‫פלמית‪ ,‬בווינ ה ‪ 1‬אמרתי ‪ :‬״יק שה ע לינו למצוא מי שהו בווינ ה הדובר פלמית‪.‬‬ ‫ובסופו של דבר‪ ,‬יתברר אולי כי ז הו איש ס‪.‬ס‪ ,.‬כמו ורבלך‪ .‬מאייר־מאלי‬ ‫צחק‪ ,‬אולם נתבדר כי לא הרחקתי בהשערתי‪ .‬במשפט ורבלן היה התורגמן‬ ‫הפלמי הרשמי מי שהיה מזכירו של הד״ר ארתור זייס־איבקווארט‪,‬‬ ‫הרייכסקומיסאר של היטלד בהולאנד‪ .‬מצאנו את משפט המפתח‬ ‫בפסק־הדין‪ ,‬בו נאמר כי ורבלן נדון ל״מיתה עם כדור״ (מוות בירייה‪,‬‬ ‫כמובן)‪ .‬התובע מאייר־־מאלי חתם על צו־מאסדו של ורבלן‪ ,‬והתקשר עם‬ ‫מ שטרודהמדיבה‪ .‬מפקד־־משטרה בכיר קיבל את השיחה‪ .‬הוא בשמע נדהם‬ ‫ביותר‪ ,‬ו אין בכך שום פלא‪ .‬לאבגביין ואבוכי למדבו כי ורבלן‪ ,‬באחת‬ ‫השבים לאחר שובו לווינ ה‪ ,‬אכן שימש כסוכן של משטרת המדיבה‪.‬‬ ‫״ובכן‪ ,‬לפחות תדע היכן למצאו״‪ ,‬אמר לו התובע‪ ,‬בקראו באזביו את צו־‬ ‫המאסר‪ .‬השעה היתד‪ 10.30 .‬בבוקר‪ ,‬כאשר באבו לערוך את הביקור אצל‬ ‫התובע‪ .‬בשעה ‪ 1‬בצהרים באסד ורבלן‪.‬‬ ‫*‬

‫*‬

‫♦‬

‫בשבת ‪ 1936‬הקים ורבלן אירגון בבריסל‪ ,‬אותה כיבה בשם ״דה פלאג״‬ ‫(״הדגל״)‪ ,‬שכלפי ח ת היה אגודה פלמית ״ל שיתוף־פעולה תרבותי״‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬היה זה מוסד ריגול‪ ,‬שפעל י שירות למען הס‪.‬ס‪ .‬בברלין‪ ,‬וקיבל‬ ‫את הוראותיו י שירות מן הר‪.‬ס‪.‬ה‪.‬א* העומד בראשו‪ ,‬איש בשם ואן דה‬ ‫וילה‪ ,‬חבוש עתה בבית־כלא בלגי‪ .‬פ שעיו של ורבלן זכו לפומבי רב‪.‬‬ ‫הוא הסגיר פאטריוטים ולוחמי־מחתרת לידי ה‪ <.0.0‬השתתף במיבצעי־‬ ‫טירור רבים‪ ,‬ובמו י דיו רצח את ז׳ו דז׳ פטר‪ ,‬ראש העיר סי ך‬ ‫ג׳ו ס־ טן־נוד‪ ,‬ב־‪ 31‬בדצמבר ‪ <1942‬את מר אמיל לאדטיג‪ ,‬ב־וולווה־סיב־‬ ‫לאמבד‪ ,‬ב־‪ 20‬ביבואד ‪ ? 1943‬ואת ראול אבגל‪ ,‬עורך־דין באיכסל‪ ,‬ב־‪24‬‬ ‫בפברואר ‪ — 1943‬שלא להזכיר תשעים ושמובה מעשי־רצח אחרים‪ ,‬שכולם‬ ‫תואדו בגזד־דין המשתרע על עמודים אחדים המודפסים במכובת־כתיבה‪.‬‬ ‫• ראה נספח ר‪.‬ם‪.‬ז?‪.‬א‪.‬‬

‫‪251‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫טייסים אמריקניים אחדים שנפלו לידי הם‪.‬ם‪ .‬היו בין קורבנותיו‪ .‬כן‪,‬‬ ‫בהתאם לפסק־הדין‪ ,‬השתתף ורבלן אי שית בעינויי ם של קורבנות אחדים‪,‬‬ ‫לפני רציחתם‪ .‬זהו סיפור מכוער‪ ,‬אף בהשוואה לסיפורים המכוערים הרגילים‬ ‫לגבי הס‪.‬ס‪.‬‬ ‫בסוף המלחמה נעלם ורבלן‪ .‬הוא נמלט לגרמניה‪ ,‬ומשם עבר לווינה‪,‬‬ ‫אליה הגיע כשהוא מחזיק בדרכונו של אחד‪ ,‬יצחק מייזלס — י הודי‬ ‫מאנטוורפן‪ ,‬שנרצח באו שוויץ‪( .‬מעולם לא מצאנו הסבר ראוי‪ ,‬כיצד ה שיג‬ ‫ודבלן את דרכונו של מייזלס‪ ,‬וכן לא הוסבר מה אירע ליהלומים שמייזלם‬ ‫נשא עמו‪ ,‬ב שפופרות של מ שחת־ שיניים‪ ,‬כאשד יצא את אנטוורפן)‪.‬‬ ‫ורבלן השתמש בווינ ה ב שמות מושאלים אחרים‪ ,‬אולם ב שנת ‪1958‬‬ ‫הגי ש בקשה לקבלת אזרחות אוסטרית‪ ,‬ב שמו האמיתי — רוברט י אן‬ ‫ורבלן‪ .‬לפי החוק האוסטרי‪ ,‬כל בק שה־לאזרחות חייבת להיות מלווה‬ ‫בהוכחה כי המועמד לא נמצא חייב בדינו‪ ,‬על פשעים שבוצעו במדינה‬ ‫אחרת‪ .‬י ש צורך במ שהו הקרוי ״תעודת־אופי"‪ ,‬וכל מגי ש־בק שה עובר‬ ‫חקירה ‪.‬מטעם מ שטרודהמדינה האוסטרית‪ .‬אולם ורבלן‪ ,‬שנידון למוות‬ ‫בבלגיה‪ ,‬נמצא כנראה זכאי‪ ,‬אף כי שיחודטלפון אחת ל שגרירות בלגיה‬ ‫בווינה היתה מעידה כי אין הוא ראוי לקבלת אזרחות אוסטרית‪ .‬הוא‬ ‫נע שה לאזרח אוסטרי ב־‪ 2‬ביוני ‪ .1959‬ע תוני אוסטריה תהו האם י ש כאן‬ ‫דוגמה נוספת ל״ שלאמפריי״ (בטלנות) האוסטרית או — האם יש לוורבלן‬ ‫ידידי ם בחלונו ת גבוהים ביו ת ר‪.‬‬ ‫משפט־יהמושבעים של ורבלן התקיים בווינ ה ב שנת ‪ .1965‬הוא ה תגונן‬ ‫בב שדון ובחוצפה‪ ,‬בה שמיעו ב אוזני חבר־ד‪,‬מושבעים הרצאות ארובות‪,‬‬ ‫שנועדו להוכיח כי הוא פעל ״תחת לחץ״‪ .‬הוא זוכה‪ .‬ברחבי בלגיה‪,‬‬ ‫ובמקומות אחרים‪ ,‬עוררה עובדה זו חמת־זעם‪ ,‬ואף בווינ ה יצאו הסטודנטים‬ ‫במחאה‪ ,‬ורוב העתונים מתחו ביקורת על גזד־ הדין‪ .‬ורבלן יצא את אולם‬ ‫בית־המ שפט כ שהוא בן־חורין‪ .‬פרקליט המחוז הגי ש ערעור על גזר־הדין‪.‬‬ ‫המלה האחרונה בפרשה זו עדיין לא הושמעה‪.‬‬

‫‪.2‬‬ ‫היברתי לראשונה את מר טוני פהרינגר בספטמבר ‪ , 1944‬במחנה־הריבוז‬ ‫פלאשוב‪ ,‬ליד קראקוב‪ ,‬פולין‪ .‬הוא היה אחד מחמישים ה״קאפו״ הגרמניים‪.‬‬ ‫רובם היו אסיריבדל שעבר — פו שעים שנמצאו חייבים בדין‪ ,‬בריונים‪,‬‬ ‫ורוצחים אשר שוג ת למחנות ל שי ת ת ״נפרד״•‪ .‬אחדים מהם היו אנ שים‬ ‫חביבים ביותר‪ .‬בקבוצה זו‪ ,‬זובר אני במיוחד שודד־ים לשעבר‪ ,‬בשם‬ ‫שילינג‪ ,‬אשר הצליח ביותר במקצועו זה בים הצפת‪ ,‬שבו הוא וכמה מי די דיו‬

‫‪252‬‬

‫ק לל ת קין‬ ‫הקמבים התמחו ב שדידת ספינות־ שע שועים‪ .‬הם היו עוצרים אחת מספינות‬ ‫מהודרות אלה‪ ,‬משחררים את נוסעיה מכל המזומנים והתכ שיטים שבידיהם‪,‬‬ ‫ונוט שים את הספינה‪ .‬כאשר המשטרה הגרמנית החלה מחפשת אחר‬ ‫שילינג‪ ,‬הוא נמלט לדרופ־אמריקה‪ ,‬אולם ב שנת ‪ 1937‬חזר ל״פאטרלאנד״‬ ‫(מולדת)‪ ,‬כ שמניע אחד מפעם ב קי רבו‪ :‬״היימווה״ (געגועים למולדת) —‬ ‫אותו נוסח גרמני־ביו תר של געגועים‪ .‬היה לו שם מושאל‪ ,‬היה לו דרכון‬ ‫מזוייף‪ ,‬וברגע שהציב את רגלו על אדמת האמבודג‪ ,‬ניג ש לבי ת־זונו ת‬ ‫באיזור רייפרבאהן הידוע־ל שימצה‪ .‬אכן‪ ,‬געגועי ם־למולדת לוב שים צורות‬ ‫שונות‪ ,‬אצל אנ שים שונים‪ .‬באותו הלילה פרצה קטטה גדולה בדייפרבאהן‪.‬‬ ‫שילינג נאסר‪ ,‬זוהה‪ ,‬ונ שלח לבית־הכלא‪ .‬היה זה בחוד חביב‪ ,‬בנוסח מ בין‬ ‫הוד‪ ,‬שהיה משחדר את העשירים מכספם המיותר והיה עחר לעניים‪ .‬כאשר‬ ‫שני אסירים במחנה־הריכוז היו מתווכחים‪( ,‬יאחד מהם הצביע על ח ב מ‬ ‫ואמר ל שילינג‪ :‬״ראה‪ ,‬הדי לך אדם שהיה א מי ד ״‪ ,‬היה שילינג סוטר על‬ ‫לחיו של האמיד־ל שעבר‪ .‬לטובת י הודי עני היה מרבה לע שות‪ :‬הוא היה‬ ‫מביא לנו מזון‪ ,‬ו מגן עלינו מפני ה״קאפד׳ המרושעים‪.‬‬ ‫בקרב האח מני ם‪ ,‬היה טוני פהרינגר המת שע ביותר‪ .‬היה זה נער בן‬ ‫עשרים ואחת‪ ,‬בלונדי‪ ,‬בעל אף סולד ומבע אכזרי ב עיניו הכחולות‪ .‬נ שיו‬ ‫— תמיד היו לו נ שים — היו מכנו ת אותו ״ טוני הבלונדי״‪ .‬האסירים היו‬ ‫קוראים לו‪ ,‬ומדייקים יו תר בכך ‪ :‬״החיה הבלונדית״‪ .‬הוא קיבל חדר משלו‪,‬‬ ‫מזון־ס‪.‬ס‪ .‬מיוחד‪ ,‬ושאר זכויות־יתר‪.‬‬ ‫היו ״קאפו״ מסוגים שונים‪ .‬שילינג‪ ,‬למשל‪ ,‬הציל את חייהם של יהודי ם‬ ‫דבים‪ ,‬שעוונותיהם היו קלים — כגון איחור לעבודה‪ ,‬או הצדעה בלתי־‬ ‫נאותה לאיש ‪ .0.0‬כאשר שילינג היה מ א ה איש־ס‪.‬ס‪ .‬מו שיט י דו לעבר‬ ‫אקדחו‪ ,‬היה ממהר לסטור על לחיו של ה ע ב ריין‪,‬ו מ פי ל אותו ארצה‪ .‬״הדי‬ ‫לך!״ היה אומר לאיש ה‪.0‬ס‪ .‬״אל תטנף את ידיך בי הודי מזוהם זה‪ ,‬אדוני‬ ‫הטוראי הראשון‪ .‬הענ שתי אותו במקומך‪.‬״ האסיר היה עלול להפסיד בדרך‬ ‫זו שן או שתים‪ ,‬אך לפחות היה נו תר בחיים‪.‬‬ ‫טוני פהרינגר היה שונה‪ .‬הוא היה ממונה על מה שכונה בשם ״קומ אנדו‬ ‫‪ 1005‬״‪ ,‬שאליו ה שתייכתי‪ .‬היינו פלוגת־עבודה מיוחדת־במינה‪ .‬תפקידנו היה‬ ‫לחפור ולפתוח את קברוודההמונים שבאיזוד‪ ,‬להוציא את הגוויו ת‪ ,‬ול שרפן‬ ‫או להעלימן בדרך אחרת‪ .‬המיתקפה הסובייטי ת נעה ב מ הי מ ת מערבה‪.‬‬ ‫הגרמנים‪ ,‬אשר קודם לכן מילאו את קברות־ההמונים בגוויותיהם של אזר­‬ ‫חים חפיפ־מפ שע‪ ,‬רצו למנוע את הי שנות מה שאירע ביער הפולני שליד‬ ‫קאטין‪ ,‬מקום שם הוצאו־להורג אלפי קצינים פולניי ם בפקודת סטאלין‪,‬‬ ‫וגוויו תיה ם נ תגלו ב־‪ 1941‬על־ידי הנאצים שהגיעו למקום‪ ,‬כך שהיה‬

‫‪253‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫בידיהם לע שות שימו ש־תעמולה עצום בפשע הרוסי‪ .‬הגרמנים לא דצו‬ ‫בי דבר זה יקרה אצלם‪ ,‬ועל כן החלו מנסים להעלים את בל שרידי הגוויו ת‬ ‫שבקברות־ההמונים ברחבי פולין‪ .‬לגרמנים היו ר שימות מדוייקו ת של‬ ‫מיקום הקברות‪ ,‬ור שימות של הגוויו ת הקבורות שם‪ .‬הר שימות נערכו‬ ‫בקפדנות‪ ,‬בשלושה עותקים! אחדות נפלו לאחר מכן לידי בעלות־הבדית‪,‬‬ ‫וברבים מהמשפטים נגד הנאצים ע שו בהם שימוש בתורת עדות‪ .‬בפלאשוב‬ ‫היה תפקידנו להוציא את הגוויו ת מן הקברים ול שרפן‪ ,‬או — אם שוב‬ ‫לא היה הדבר אפשרי — לטחון את העצמות עד־דק‪ .‬דשא ופרחים נ שתלו‬ ‫במקומות בהם היו קודמ־לכן קברדודהמונים‪ .‬לא היתה זו עבודה נעימה‪,‬‬ ‫ומפקד המחנה נ תן לנו על בן קסרקטיני־מגורים טובים יותר‪ ,‬ו מנו ת־ מזון‬ ‫כפולות‪ .‬לאחר שהיינו עובדים במשך ארבע־עשרה שעות‪ ,‬ב שאנו מוקפים‬ ‫בסירחון האיום של גוויו ת נרקבות וע שן־ערימות־הגוויות‪ ,‬היינו צועדים‬ ‫בבבדות לקסרקטינינו‪ ,‬מתוך תקווה שנוכל לזכות בשעות אחדות של שינה‬ ‫או שכחה‪ .‬אך ב שובנו היה טוני הבלונדי מ מ תין לנו‪ .‬הוא היה מצווה‬ ‫עלינו לצאת למגרש־המסדרים‪ ,‬כדי לעסוק ב״התעמלות״ — מעלה ומטה‪,‬‬ ‫מעלה ומטה‪ ,‬ל ח ו ק פ ח‪ ,‬ואז שלושים ביפופי־ברכים‪ ,‬עד שהחלשים בינינו‬ ‫היו מתמוטטים‪ .‬לא היו לפהרינגר הוראות מן הס‪.‬ם‪ .‬לרדות בנו‪ .‬הוא פשוט‬ ‫נהנה מבד‪ .‬הוא היה גאה ב תרגילי־העינויי ם הפרטיים שלו‪.‬‬ ‫היו גם דברים מכוערים אחרים שהיה עושה‪ .‬הוא היה מלקה אסירים‬ ‫עד כדי כך שחלו מבך‪ .‬ואנ שים חולים הדי ״חוסלו״ עד־מהרה‪ .‬כאשר‬ ‫היינו עובדים בקברות‪ ,‬היה פהרינגר עורך ביקורת על מספר הגוויו ת‬ ‫שהוצאנו מהם‪ .‬הוא החזיק ב מגפיו מלקחיים‪ ,‬בדומה למלקחיהם של רופאי־‬ ‫שניים‪ .‬במלקחיו אלה היה שובר את שניהם של הקורבנות‪ ,‬בחפ שו אחר‬ ‫ס תימוודזהב שאולי חמקו מעיני הס‪.‬ס‪ . .‬כאשד היה מגלה סתימת־זהב‬ ‫מעין זו‪ ,‬היה מחליק את השן לתוך כיסו‪ .‬לאחד מכן היה ממיר את הזהב‬ ‫בבוסית יי״ ש‪ .‬תמיד היה לו יי״ ש למכביר‪ .‬הבטחתי לעצמי כי אם יעלה‬ ‫בידי להיוותר בחיים לאחר ״קומאנדו ‪ 1005‬״‪ ,‬ולאחר המלחמה‪ ,‬אנסה למצוא‬ ‫את טוני הבלונדי‪.‬‬ ‫ב שנת ‪ 1946‬פג שתי באשה פולני ת בלינץ אשר היתה במחנה פלאשוב‪.‬‬ ‫היא סיפרה לי כי היתה מתבוננת בנו לעתים תכופות‪ ,‬ממדור הנ שים‬ ‫שבמחנה‪ .‬״ היי תי רואה את קבוצתכם חוזרת מן העבודה‪ ,‬ואז היי תי מתבר‬ ‫ננ ת בטוני‪ ,‬בעת שהשתעשע בכם״‪ ,‬אמרה‪ .‬״איזה סאדיסט היה!״‬ ‫אמרתי לה כי תכופות ח שבתי על טוני פהרינגר‪ ,‬אך לא יד ע תי על־‬ ‫אודו תיו דבר‪ ,‬פרט לכך שהגרמנית שלו היתה במבטא אוסטרי‪ .‬האשה‬ ‫הפולנייה אמדה לי כי שמעה בי טוני מוצאו מאוסטריה העילית‪ .‬לא היה‬

‫‪254‬‬

‫ק לל ת קין‬ ‫בבך בדי לסייע לי בהרבה‪ .‬השם פהרינגר נ פ ח גיו ת ר באוסטריה העילית‪.‬‬ ‫באחד הימים‪ ,‬ברא שית שנת ‪ , 1947‬היי תי בספרייה ציבורית בלינץ‪ ,‬וקראתי‬ ‫עתונים נאציים י שנים‪ .‬גי לי תי כי ע תוני ם אלה מהווים מקור מ צויין למידע‬ ‫הדת ש לי‪ .‬הנאצים ני סו ככל שיכלו למחוק את עדויו ת העבר‪ ,‬אולם ב ת ר‬ ‫כי שכחו את ארכיוני הספריות הציבוריות‪ ,‬שהכילו כרכים כרוכים של‬ ‫עתונים י שני ם‪.‬‬ ‫בעוד אני ת שם לעצמי רי שומים מ‪0‬פר‪ ,‬לגבי שמות ‪:‬מעניינים שגילי תי‬ ‫בעתונים‪ ,‬שמעתי שני אנ שים בקרבתי המשוחחים ביניהם‪ .‬הבינו תי מהשיחה‬ ‫כי אחד מהם הוא ״חוקר של שלות־יוחסיך — מקצוע שמעודי לא שמעתי‬ ‫עליו‪ .‬היה זה גבר י די ת תי‪ ,‬קשיש‪ .‬שאלתיו למ שמעות מקצועו‪ .‬הוא הסביר‬ ‫כי בעת ה שלטון הנאצי העסיק בל ג אוליי טונג מומחים אחדים‪ ,‬שהוטל‬ ‫עליהם לבדוק את ״ תעו ת ת המוצא הארי״‪ .‬היו אלה מיסמבים ח שובים‪,‬‬ ‫שהיה בהם בדי לגזור דינו של אדם‪ ,‬ל חי ת ת או לכלא‪ ,‬לעו שר או לעוני‪,‬‬ ‫ולעתים קרובות לחיים או למוות‪ .‬״אנ שים רבים למדי הגי שו תעודות‬ ‫מזוייפו ת לג אוליי טונג״‪ ,‬אמד האיש‪ .‬״היה ע לינו לחפש בר שומות‪ ,‬לחפש‬ ‫אחר תעודות־לידה ורי שומי־כנסייה י שנים‪ ,‬ולע תך מחקר גיני א לוגי‪ .‬ת ב‬ ‫״חוקרי שלשלות היוחסין״ היו היסטוריוני ם שהתמחו בתולדות המקום‪.‬‬ ‫תודה לאל שאין אני חייב להוסיף ולע שות זאת עתה‪ .‬חזרתי לכתיבת־‬ ‫היסטוריה מקומית״‪.‬‬ ‫בדרכי הביתה‪ ,‬עלה במוחי רעיון‪ .‬אולי אבקש ״חוקר שלשלות יו ח סין״‬ ‫מעין־זה לסייע לי במציאת טוני פהרינגר ? מומחה מ עי דז ה יד ע הרבה על־‬ ‫אודות הפהדינגרים באוסטריה העילית‪ .‬שבוע לאחד מכן פג שתי כהיסטור­‬ ‫יון מקומי בלינץ‪ .‬הוא היה חבר המפלגה הנאצית‪ ,‬אך — כך גי לי תי —‬ ‫מעולם לא היה פעיל בה‪ .‬סיפרתי לו על טוני פהרינגד‪.‬‬ ‫הוא היסס‪ ,‬ואמר כי אין הוא תצה להיע שות ״בוגד״‪.‬‬ ‫שאלתי‪ :‬״האם ביצעת אי־פעם פ שע?״‬ ‫הוא הני ע ראשו ל שלילה‪ .‬״הרי יודע אתה כי התשובה שלילית‪ .‬הדי‬ ‫חקרת בז הי ת ת את חיי בעת המי שטר הנאצי״‪.‬‬ ‫״כן‪ ,‬אולם עתה אתה רוצה להגן על פושע שפל‪ ,‬אדם שנהנה בהיותו‬ ‫״קאפו״ במחנה ריכוז מעינויי ם של אסירים חסרי־י שע‪ ,‬שלא יכלו לה תגונן ?״‬ ‫הוא ה שיב כי אין זו הסיבה להיסוסו‪ .‬אד הוא חשש ‪.‬מפני ה״תוצאות״‬ ‫האפ שריות‪ .‬הבטחתי לו לשמור על אלמוניו תו‪ .‬אי ש לא ידע כי עזר לי‪.‬‬ ‫לעולם לא ניפג ש בביתו‪.‬‬ ‫הוא חזר אלי למחרודהיום‪ .‬״פהרינגרים אחדים חיים בכפר קרמשטאל‪,‬‬ ‫בין קירבדודף למיכלדודף‪ .‬ז הו איזו ד מ עניין ביותר מבחינה היסטורית‪,‬‬

‫‪255‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ג י נ ו‬

‫וי ש בו בתי־באדוק עתיקים‪ ,‬ומצודות עתיקות‪ .‬ליד קירכדורף י ש מצודה‬ ‫מן המאה הט״ז‪ ,‬אלט־פרנ שטיין‪ ,‬אשד ‪ ----------‬״‬ ‫*כך‪ ,‬הפסקתיו‪ .‬״אשלח אנ שים שמה‪ ,‬כדי לגלות פדטים לגבי הפה־‬ ‫דינגדי ם שם״‬ ‫יומיי ם לאחר מכן הביא לי אחד מעוזדי ידי ע ה כי אחד בשם אנ טון‬ ‫פהדינגר מתגודד בקידכדורף‪ .‬הוא כבן עשרים וארבע‪ .‬ה שכנים אמרו כי‬ ‫הוא היה מחוץ לביתו‪ ,‬בעת המלחמה‪ .‬י תכן שהוא ה״קאפו״‪ ,‬אך היה עלי‬ ‫לוודא זאת‪ .‬ביק שמי מאחד הצלמים של לינץ לנסוע לקידכדודף‪ ,‬בתורת‬ ‫תייר תמים‪ ,‬החובב צילום‪ ,‬ולהביא לי תצלום של פהרינגר‪.‬‬ ‫כאשד ראיתי את התצלום‪ ,‬ידע תי כי היה זה ״ טוני הבלונדי״‪ .‬הודעתי‬ ‫על כך למשטרה‪ ,‬סיפרתי להם על־אודות ה״קאפו״‪ ,‬ומסרתי להם את‬ ‫שמותיהם של עדים אחרים‪.‬‬ ‫פהרינגר נאסר והועמד לדין‪ .‬נקראתי על־ידי התביעה לשמש כעד‬ ‫העיקרי‪ .‬סיפרתי לבית־המ שפט את אשר היה עושה‪ .‬סניגו רו ביקש רחמים‪,‬‬ ‫משום נסיבו ת מקלות‪ .‬לקוחו‪ ,‬אמר‪ ,‬פעל ״תחת לחץ״‪ ,‬נהג דק לפי ההור­‬ ‫אות‪ ,‬ויתר על כן‪ ,‬העבודה ב״קומאנדו ‪ 1005‬״ היתה קשה ביותר‪.‬‬ ‫ואז קם ״ טוני הבלונדי״ וביק ש מ מני סליחה‪.‬‬ ‫אמר תי‪ :‬״ אני אי שית סולח לנאשם על שהלקה אותי‪ ,‬ועל שעשה לי‬ ‫את כל מה שתיארתי‪ .‬אסכים כי היו נסיבו ת מקלות‪ .‬אך איני יכול להעניק‬ ‫לנאשם חנינ ה בשם חברי‪ ,‬ששוב אינם עמי‪ .‬אין לי זכות לעשות זאת״‪.‬‬ ‫טוני פהרינגד ני דון לשבע שנות עבודודפרך‪ .‬הוא מת בבית־הסוהר‪,‬‬ ‫שלוש שנים לאחד מכן‪.‬‬

‫‪.3‬‬ ‫באחד מי מי ‪ 1963‬קיבלתי מכתב מאדם שאותו אזכיר ב שמו הפרטי‬ ‫בלבד‪ ,‬לי אוניד‪ .‬הוא קרא במקום כל שהו על־אודות עבודתי‪ .‬הוא היה נוא ש‪,‬‬ ‫וחשב שאולי אוכל לסייע לו‪ .‬נפג שנו בעיר קלן‪ ,‬ולי אוניד סיפר לי את‬ ‫הסיפור שרדף אותו במשך עשרים ושתים שנה‪ .‬הוא נולד בעיר הליטאית‬ ‫פלונגה‪ ,‬שהיתה מרוחקת אז שלושים־ושבעה קילומטרים מן הגבול הגרמני‪.‬‬ ‫מתוך ‪ 6,000‬התושבים‪ ,‬בקירוב‪ ,‬שהיו בפלונגה לפני המלחמה‪ ,‬היו כ־‪1,800‬‬ ‫יהודים‪ .‬לי אוניד‪ ,‬שהוא י הודי‪ ,‬סיפר לי כי עד ל שנות השלושים המאוחרות‬ ‫שד ת תמיד י ח סי־ידידו ת בין הליטאים לבין היהודים‪ .‬היו לו‪ ,‬למ של‪,‬‬ ‫ידידי ם ליטאיים רבים בבית־הספר‪ .‬ליהודים היו בתי־כנסת משלהם‪ ,‬הילדים‬ ‫היו מבקרים בגימנסיה‪ .‬היו ארכיטקטים‪ ,‬תפאי ם ורוקחים יהודיי ם‪.‬‬ ‫״אילו היה מי שהו חוזד־מרא ש מה שעתיד היה להתחולל בפלונגה‪,‬‬

‫‪256‬‬

‫ק לל ת קין‬ ‫היי תי מביט עליו כעל מטורף״׳ אמד לי אוניד‪ .‬״והדבר חל במיוחד על‬ ‫מע שיו של ליט אי בשפ אדנולדאם פאבדשא‪ ,‬שאותו היכד תי בבית־הספר‬ ‫— בחוד חביב‪ ,‬שקט ומסוגר‪ ,‬מחר לעתים — אך חביב״‪.‬‬ ‫הו ריו של פאברשא היו בעליהם של ששדדעשר הקטאר אדמה‪ ,‬מ ח ת‬ ‫לפלונגה ן אביו עבד כעוזר־לתקח‪ ,‬וארנולדאס ואמו טיפלו בחווד‪ -‬אדנול־‬ ‫דאם היה בחוד רזה‪ ,‬בגובה בינוני‪ ,‬בעל כתפיים צ ת ת וראש קטן ביו תד‪.‬‬ ‫הוא דיבר בקול צרוד! ו‪ 1‬מיד נראה היה עצבני‪ ,‬כמעט פ ח ת‪ .‬הוא דיבר‬ ‫ליטאית‪ ,‬ת סי ת ופולני ת בשטף‪.‬‬ ‫כא שד הצבא האדום כבש את פלונגה‪ ,‬ב שנת ‪ , 1940‬הצהיר פאברשא‬ ‫כי הוא קומוניסט נלהב‪ ,‬והוא מסר את אדמותיו לוועד־המפלגה המקומי‪,‬‬ ‫מעשה שהביא לו שבחים רבים‪ .‬הוא גם גילה מגמה חדשה ומדאיגה‪ ,‬בכך‬ ‫שהל שין על אחדים מן הליטאים בעיר‪ ,‬ב אוזני הנ‪.‬ק‪.‬ו‪.‬ד‪ .‬הליטאים נלקחו‬ ‫מן העיר‪ ,‬ולא שמעו עליהם עוד‪ .‬היה זה המעשה האחרת ששמע לי אוניד‬ ‫על פאברשא‪ .‬לי אוניד גדי ם לצבא האדום‪ ,‬והועבר לבדית־המועצות‪.‬‬ ‫במשך מלחמת העולם ה שנייה עלה לי אוניד לדרגת רב־סרן בצבא‬ ‫האדום‪ .‬כחיילים רבים‪ ,‬בצבאות אחרים‪ ,‬התפלל תכופות כי י שתייך ליחידה‬ ‫שתשחרר את עיר־מולדתו‪ .‬תפילו תיו של לי אוניד נתקבלו‪ .‬הוא לחם עם‬ ‫דיוויזי ה בארצות הבאלטיות‪ ,‬ובאחד מי מי ‪ 1944‬היד‪ .‬מוצב בי חידה שכבשה‬ ‫את העיר פלונגה‪.‬‬ ‫״לבי הלם בחהקה‪ ,‬בעת שהטאנקים שלנו הגי עו לפרוורי העיד״‪ ,‬אמד‬ ‫לי אוניד‪ .‬״ מיד ניג ש תי לבי תנו‪ .‬אשד‪ .‬זרה פתחה את הדלת‪ .‬היא היתה‬ ‫מבוהלת‪ ,‬כאשר דאתה את מדי‪ ,‬וברחה‪ .‬יצאתי מן הבית‪ .‬רציתי למצוא‬ ‫קתבי־מ שפחה‪ ,‬ידידי ם‪ .‬לא מצאתי אף אחד ממיודעי‪ .‬הילכתי ברחובות‬ ‫שכה היטבתי להכירם‪ ,‬אך הרחובות היו מלאים בז ת ם‪ .‬פלונגה הפכה להיות‬ ‫עיר־רפאים ב עבו ת‪ .‬יאו ש אחזני‪ .‬לא היה אף פרצוף מוכר אחד‪ ,‬בעיר‬ ‫שבה נולדתי‪ .‬בסופו של דבר ניג ש תי לכומר המקומי‪ ,‬שאותו היכרתי‪ .‬הוא‬ ‫היה עדיין שם׳ והוא לקחני בזרועותיו‪ ,‬ובמשך זמן־מה ב כינו שנינו״‪.‬‬ ‫הכומר סיפר ללי אוניד את הסיפור הנורא‪ .‬בקיץ ‪ 1941‬כב שו הגרמנים‬ ‫את פלונגה‪ .‬החבר פאברשא נע שה לפתע אוהד־נאצים מושבע‪ ,‬והחל‬ ‫עובד לטובת הגיסטאפו‪ .‬אם עשה זאת בפקודת המפלגה הקומוניסטית‪ ,‬אם‬ ‫לאו — זאת לא ידע‪ .‬הכומר סיפר לליאוניד כי ימיט אחדים לאחד הגיע‬ ‫הגרמנים החל פאברשא בפוגרום‪ ,‬שנסתיים רק לאחר שכל י הודי פלונגה‬ ‫— כל הגבתם‪ ,‬הנ שים והילדים נרצחו‪.‬‬ ‫״ איני יכול לתאר זאת‪ ,‬אף עתה״‪ ,‬אמר הכומר‪ .‬״לרא שונה הולקו‬ ‫היהודים‪ ,‬וכונ סו כולם בבית־הכנסת‪ .‬ברחבה שלפני בית־הכנסת הכין ההמון‬

‫‪257‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫מדורה‪ ,‬והיהודי ם נאלצו להוציא את ספדי־התודה שלהט וסידורי התפילה‬ ‫ולהעלותם באש‪ .‬אחר כך דחף פאברשא זקני ם אחדים לתוך האש‪ ,‬וירה‬ ‫בהם‪ .‬מאם זוכר אתה את הד״ר זיו הקשיש‪ ,‬שהכל רחשו לו כבוד‪ ,‬בהיותו‬ ‫רופא מעולה ז פאברשא אילצו לכרוע ברך ולאכול צואת־סוסים‪ .‬וזאת‪,‬‬ ‫לי אוניד‪ ,‬הימה רק ההתחלה‪ .‬ההמון יצא מדעתו‪ ,‬ופאברשא היה גדו ע מכל‬ ‫האחדים‪ .‬הם גיר שו את היהודים לקאו שנאי‪ ,‬העיירה המרוחקת מן העיר‬ ‫מדחק של כשלושה קילומטרים‪ ,‬ושם החל הטבח הסופי‪ .‬י דו בהם —‬ ‫בגברים‪ ,‬בנ שים‪ ,‬בילדים‪ — ,‬בכל‪ .‬ני סי תי להציל כמה נערות צעירות‬ ‫שהיכדתי מן הגימנסיה‪ .‬אמרתי להן לכרוע ברך והטבלתי אותן‪ ,‬ואמרתי‬ ‫לפאברשא כי עתה הן נערות נוצריו ת‪ .‬הוא קפץ עלי ו הפילני לקרקע‪.‬‬ ‫ד אי תי כיצד פאברשא מושך או תן ב שעה‪ ,‬ואחד כך יודה בנערות המסכ­‬ ‫נו ת‪ .‬כן‪ ,‬וא שתו נטלה רובה מדתה גם היא‪ .‬התעלפתי‪ .‬במשך חוד שים דבים‬ ‫לאחר מכן היי תי חולה‪ .‬הרופאים ח שבו כי בינ תי נסתתרה‪ ...‬לאחר שסיימו‬ ‫את מעשיהם‪ ,‬לא נותר אי ש‪ .‬אחד היהודים האחרונים שנהרג היה אפריט‬ ‫י שראלוביץ‪ ,‬שהיה בעל בית־המרקחת שבו עבד אביו של פאברשא‪ .‬לא‬ ‫תופתע לשמוע כי פאברשא הזקן לקח לידיו את בית־המרקחת‪ ,‬ואת כל‬ ‫האדמה והבית שהיו שייכים לתקח שנרצח‪.‬״‬ ‫לי אוניד לא יכול היה לדבר‪ ,‬במשך שעה קלה‪ ,‬לאחר ששמע את תיאורו‬ ‫של הכומר‪ .‬בסופו של דבר שאל היכן פאבדשא עתה‪.‬‬ ‫״הוא יצא את העיר יחד עם הגרמנים״‪ ,‬אמד הכומר‪ .‬״אמונ תי אומדת‬ ‫לי להטיף לסליחה‪ ,‬לי אוניד‪ ,‬אולם כאשר אני מהרהר בארנולדאס פאברשא‪,‬‬ ‫אין דחמים בלבי‪"...‬‬ ‫לי אוניד לא בכה‪ ,‬בעת שיצא מבי ת הכומד‪ .‬והוא לא נ שאר בפלונגה‪.‬‬ ‫הבתים נע שו לו זדים‪ ,‬ממש כפני־הבריות‪ .‬הוא יצא את עיר־הרפאים‬ ‫ושמח על כי יכול הוא להוסיף וללחום בגרמנים‪ .‬אולם במשך כל אותה‬ ‫עת טיכס עצה איך למצוא את פאברשא‪ .‬לי אוניד חש כי י ש לו שליחות‪,‬‬ ‫שלמענה הציל האל אותו — הי הודי האחרון של פלונגה‪.‬‬ ‫לא עלה בידו למצוא את פאברשא‪ .‬לאחד המלחמה הוחזרה הדיוויזי ה‬ ‫שלו לברית־המועצות‪ .‬לאחד מכן סופח ליחידה אחרת אשר נשלחה לגרמניה‬ ‫המזרחית‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬החליט לי אוניד לבקש מקלט במערביברלין‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬במחנות ה שונים של הפליטים המערב־גרמניים‪ ,‬חיפש אחד ליטאים‬ ‫ואנ שים מן הארצות הבאלטיות‪ .‬מי שהו דאה את פאברשא לאחר המלחמה‪.‬‬ ‫לי אוניד עקב אחר כל רמז שגילה‪ ,‬והעובדה האחרונה שגילה היתה כי‬ ‫פאברשא‪ ,‬א שתו ו שני ילדיהם היג רו — תחת שם פולני — לאוסטרליה‪,‬‬ ‫ב־‪ 1948‬או ב־‪ .1949‬שם אבדו העקבות‪ .‬לי אוניד לא ידע כיצד להמ שיך‬

‫‪258‬‬

‫ק לל ת קין‬ ‫בחיפו שיו‪ ,‬אך הוא חש בי הוא ח יי ב להמ שיך‪ .‬ובך הגיע אלי‪.‬‬ ‫פשע איום נוסף נוד ע דק משום שאיש אחד‪ ,‬מתוך מאות או אלפים‪,‬‬ ‫שדד בחיים‪ .‬במה פלונגו ת יש — ובמה אנ שים בפאבדשא‪ ,‬שבלל איננו‬ ‫יודעי ם עליהם?‬ ‫לי אוניד גילה בי י די דו הקדוב של פאברשא‪ ,‬תפ א ליטאי בשם ולאדאס‬ ‫איווינסקי ם‪ ,‬אשר לי אוניד הבירו גם הוא‪ ,‬היגר אף הוא לאוסטרליה ב שנת‬ ‫‪ 1948‬בערך‪ .‬איווינס קי ם עוסק עתה ברפואה בגיני א ה החדשה‪ .‬באמצעות‬ ‫אחד מתושבידרלשעבר של פלונגה היו שב עתה בפאריס‪ ,‬גילה לי אוניד‬ ‫בי בני משפחות איווינ ס קי ס ופאברשא היו י ח דיו באוסטרליה‪ ,‬עד שנת‬ ‫‪ .1956‬אולם באותה שנה תי בננו בני משפחת פאברשא להגר לארצות־‬ ‫הברית‪.‬‬ ‫‪.‬פירו שו של דבר״‪ ,‬אמדתי ללי אוניד‪* ,‬בי עלינו לחפש משפחה —‬ ‫גבר‪ ,‬אשה‪ ,‬שני ילדים — שבוודאי היגרו לאוסטרליה בהשתמשם בשם‬ ‫פולני‪ ,‬שאין אנו יודעי ם מהו‪ ,‬כנראה ב שנת ‪ , 1948‬ולאחר ‪ 1956‬יצ או את‬ ‫אוסטרליה בדרכם לארצות־הברית״‪.‬‬ ‫הוא הני ע ראשו לאות ״הן״‪ .‬״המ שימה נראית בבלתי־אפ שרית״‪.‬‬ ‫א מר תי‪ :‬״אותו ד״ר איווינסקי ם בווד אי יוד ע היכן הם״‪.‬‬ ‫כתבתי לאנ שים באוסטרליה‪ .‬קיבלתי מכתב מנזירה קאתולית אשר‬ ‫שוחחה עם כומר בגיני א ה החדשה‪ .‬הכומר הכיר את הד״ד איווינס קיס‪,‬‬ ‫אך לא היה מסוגל לספק לנו את המידע הדרוש לנו‪.‬‬ ‫ני סי תי לגשת ל עניין מנקודת־ראות אחרת‪ .‬אם פאברשא עו שה עתה‬ ‫באמריקה‪ ,‬אזי בווד אי עומד הוא בקשר עם ליטאים אחדים‪ .‬ביק שתי מאחד‬ ‫מידידי לפרסם בעתונים ליטאיים אחדים היוצאים־לאור באמריקה הודעה‬ ‫כי אחד מתו שבי פלונגה‪ ,‬ששמו עתה הוא ״סמית״‪ ,‬הלך לעולמו‪ ,‬והוא‬ ‫הורי ש את רבושו הרב לבני־פלונגה שנ ש תיי ת בחיי ם) הללו נתבק שו‬ ‫לכתוב למען מסרים‪.‬‬ ‫איש לא ה שיב על המודעה‪ .‬י תכן כי פאברשא קרא אותה‪ ,‬אך לא העז‬ ‫להשיב עליה‪ .‬האם אץ שנתו נודד ת‪ ,‬כאשר הוא חושב על פלונגה?‬

‫‪259‬‬

‫פרק עשרים ושלושה‬

‫ב<ת*ה‪7‬זפר לרצח המ‪1‬נ<ם‬

‫בסוף מאי ‪ 1961‬באה אשד‪ .‬אוסטרית‪ ,‬בגיל־העמידה‪ ,‬לראותני בלינץ‪.‬‬ ‫לאחד לכידת אדולף אייכמן הרבו העתונים במקום לכתוב על חלקי בחיפו ש‬ ‫אחריו‪ ,‬ועתה באו אלי אנשים שונים ומ שונים כדי לספר לי דברים שלא‬ ‫רציתי לדעתם‪ ,‬ולמכור לי דברים שלא היה לי חפץ בהם‪ .‬אחדים הציעו‬ ‫ידיעה בלעדית‪ ,‬אחרים באו לבקש את עצתי‪ .‬לא ידע תי מדוע בדיוק באה‬ ‫אשה זו לבקרני‪ .‬היא נראתה מהנחת‪ ,‬בלתי־מו שכת‪ .‬היא לבשה סוודר‬ ‫מהוה‪ ,‬ושערה המזוהם נפל על מצחה — לא היתה זו אשד‪ .‬שציפיתי כי‬ ‫תספר לי סיפור־אהבה‪ ,‬אך זה בדיוק מד‪ .‬שהיה בפיה‪ .‬ב רונו ברוקנר היה‬ ‫פעם שומר־לילה בבתי־המטבחיים של לינץ‪ ,‬והוא היה גם צלמ־חובב‬ ‫נלהב ביותר‪ .‬הוא חי עם האשה‪ ,‬והבטיח לה לשאתה לאשה‪ .‬אחר כך‬ ‫פגש במי שהי אחרת‪...‬‬ ‫האזנתי בלא תשומת־לב מיוחדת‪ ,‬ותהיתי מתי תגיע אל העיקר‪.‬‬ ‫״ ‪-----‬וב שנ ת ‪ 1940‬עבד ברוקנר ב שביל הנאצים‪ ,‬ונע שה הצלם המיוחד‬ ‫של מצודת הארטהיים״‪.‬‬ ‫הארטהיים! עתה חדלתי באדי שותי‪.‬‬ ‫״האם כוונתך למצודת הארטהיים שבאלקופן ו״‬ ‫״כן״‪ ,‬אמרה‪ .‬״זו הי נסיעה במכוני ת של לא יותר ממחצית השעה‪,‬‬ ‫בדרך הראשית המובילה לפאסאו‪ .‬האם היית שם פ ע מו בעת המלחמה‬ ‫הפכו הנאצים את מצודת הארטהיים לסאנטוריום‪ .‬שם עבד ב רונו בתורת‬ ‫צלם‪ .‬הוא היה בא לראותני בלינץ אחת ל שבועיים‪ .‬תמיד היה לו כסף רב‪.‬‬ ‫אז החל להסתובב עם אשה זאת‪ ,‬ו ‪---------‬״‬ ‫״כן‪ ,‬אני מכין‪ .‬מה עשה בסאנאטוריום‬ ‫״ובכן‪ ,‬הוא צילם את החולים‪ .‬התצלומים נ שלחו לברלין‪ .‬היה זה סוד‬ ‫גדול‪ ,‬אך פעם‪ ,‬כאשר שתה לשכרה‪ ,‬סיפר לי הכל״‪.‬‬ ‫א מד תי‪ :‬״איזה סוג של תצלו מי םו״‬

‫בי ת־ ה ס פ ר ל רצ ח ה מוני ם‬ ‫לפתע קמה האשה‪ .‬אולי הרביתי לשאול‪.‬‬ ‫״מדוע אץ אתה שואל את ב רונו ע צ מו ?' אמדה בזעם עצור‪ .‬״הוא‬ ‫היה נאצי‪ ,‬בהחלט< והדי אתה רודף אחר נאצים‪ ,‬הלא כן? הרי המען‬ ‫שלו‪ .‬הוא יכול לספר לך יותר ממני על־אודות הניסויים הנאים שאילצוהו‬ ‫לצלם שם בהארטהיים״‪ .‬והיא נסתלקה‪.‬‬ ‫לראשונה שמעתי על־דבד הארטהיים ב שבועות האחרונים להיותי‬ ‫במאוטהאוזן‪ .‬המשרפות היו מרבות לעבוד״ ולעתים היה אחד הכבשנים‬ ‫מתקלקל‪ ,‬ואז היה מומחה ״מהארטהיים״ בא ומתקן את המכונה‪ .‬ולעתים‬ ‫נשלחה קבוצת אסירים ל״הארטהיים״‪ ,‬ולא חזרה מעולם‪ .‬מי שהו סיפר לי‬ ‫כי הארטהיים הוא שמה של מצודה עתיקה‪ ,‬בריחוק לא רב ממאוטהאחן‪.‬‬ ‫״הארטהיים״ היה ב עיני שם זהה למוות‪ .‬אך לא הרביתי להדהד בכך‪.‬‬ ‫ברבצי על דרג שי‪ ,‬בבלוק־•המוות‪ ,‬היי תי חלש מכדי לחשוב‪.‬‬ ‫ב שנת ‪ 1947‬נ שפטו אחדים מ שומרי הס‪.‬ס‪ .‬של מאוטהאוזן בבי ת־דין‬ ‫צבאי אמריקני בדאכאו‪ .‬סייעתי בהכנת חומר העדויות נג ד אחדים מאנ שי‬ ‫הס‪.‬ס‪ ,.‬ו היי תי בבית־המ שפט‪ .‬אחד הנא שמים העיד כי נשלח למאוטהאוזן‬ ‫״מהאדטהיים״‪ .‬הוא נדון למוות‪ .‬השם הארטהיים לא החכר עוד‪.‬‬ ‫בפעם הבאה נתקלתי בשם בדידו ח שבון על תוכנית המתודהחסד של‬ ‫המישטר הנאצי‪ .‬רוב העובדות ידועו ת‪ ,‬אך אחזור עליהן בקצרה‪ .‬בפעם‬ ‫הרא שונה הוזכרה המתת־החסד — מה שהנאצים כינו בשם ״גנאדנטוד״ —‬ ‫בינואר ‪ .1940‬בפקודת אדולף היטלר נפג שו בבראנדנבורג שלושה אנ שי ם‪:‬‬ ‫רייכסלייטר פיליפ בולר‪ ,‬רייכספירר ל ענייני בריאות הד״ר לי אונ אדדו‬ ‫קונ טי‪ ,‬ורופאו הפרטי של היטלר‪ ,‬הד״ ר קארל בראנדט‪ .‬הם נצטוו להכין‬ ‫תוכניו ת ל״השמדת חיים שאינם ראויים לחיות״‪ ,‬לפי הניסוח הנאצי‪.‬‬ ‫המיבצע היה ״סודי ביותר״‪ ,‬והיה בפיקוחה הי שיר של לשכת הפירר‪,‬‬ ‫אשר ברא שונה שלט בה רודולף הס‪ ,‬ולאחר טיסתו־בריחתו של הס —‬ ‫מארטין בורמאן‪ .‬בורמאן מינה ועדת מומחים רפואיים‪ ,‬בראשות הפדופיסור‬ ‫ד״ר ורנר היידה‪ ,‬פרופיסור לפסיכיאטריח באוניברסיטת וירצבורג‪ .‬היידה‬ ‫היה אחראי להמתתם של לפחות מאה אלף איש‪ .‬הוא נעלם בסוף המלחמה‪,‬‬ ‫כשהוא נוקט בשם ״ד״ ר ז אוו אד ה׳‪ /‬נתפס ב שנת ‪ , 1962‬והתאבד בבית־‬ ‫הכלא ז מן קצר לפני משפטו הצפוי‪.‬‬ ‫בשלב הרא שוני של תוכני ת המתת־החסד נבחרו קבוצות מסויימות‬ ‫של אנ שים — מפגרים בשכלם‪ ,‬חולים אנו שים‪ ,‬קשישים מאד — לשמש‬ ‫קורבנות‪ ,‬כיוון שהם סווגו כ״אוכלים ללא־תועלת״‪ ,‬או ״אוכלים ואינם‬ ‫עו שים״‪ ,‬בלש ץ המי שנה‪ .‬התיאוריה היתד‪ .‬כי על אף המזון יקר־הערך‬ ‫שאכלו‪ ,‬לא הפיקו דבר! ועל כן נחרץ גורלם למות‪ .‬רובם היו נוצרים —‬

‫‪261‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫חולים גרמניי ם ואוסטריים בבתי־חולים ובבתי־מהסד* יהודים לא היו‬ ‫ביני ה ם• רובם נ שלחו כבר למחנות־הריכוז‪ .‬הנאצים התייחסו להמתת*‬ ‫החסד כרצח מומרי־כביכול‪ ,‬ו היו נוקטים בה לגבי בני־גזעם בלבד‪ .‬באורח‬ ‫רשמי היתד‪ .‬ה תוכני ת מכונה ב שפ־הצופן ״ט‪4‬״‪ ,‬על שם חווילה נאה ברחוב‬ ‫טירגארטן ‪ ,4‬ברלין‪ ,‬מקום שם שוכנה מפקדת מיבצע המתת־החסד‪.‬‬ ‫ההחלטה בדבר גודלו של בן־אנו ש‪ ,‬לחיים או למוות‪ ,‬נתקבלה על־ידי‬ ‫רופאים שהיו מכונים ״מומחי ט‪ ."4‬אלה קיבלו את תיקיהם האי שיים של‬ ‫״אוכלים ללא תועלת‪ ,‬בכוח״ מבתי־חולים ובתי־מחסה בגרמניה‪ ,‬אוסטריה‬ ‫וארצות אחרות‪ .‬רופאים אלה היו מעלעלים ב שטחיות בתיקים‪ ,‬בלא שיטרחו‬ ‫לבדוק את החולים עצמם‪ .‬כאשר צויין צלב על גבי תיק מסרים‪ ,‬היה‬ ‫בכך משוט חריצת דינו של בעל התיק למוות‪.‬‬ ‫לאחד מכן היו התיקים נ שלחים לל שכת־תעבודה מיוחד ת‪ ,‬וחוב שים‬ ‫בעלי־ שרידים היו מביאים את הגברים והנ שים שנחרץ גודלם ל״קליניקה״‬ ‫או ל״סאנאטודיום״ הקרובים ביותר‪ ,‬לשם חיסול מהיד‪ ,‬באמצעות זריקת־‬ ‫מוות‪ .‬ארבעה מוסדות מעין אלה נזכרים בדיניט־וח שבונו ת לגבי המתת־‬ ‫החסד שהובאו לידיע תי‪ .‬שלושה היו בג ר מני ה‪ :‬האדאמאר‪ ,‬ליד לי מבורג‪:‬‬ ‫זוננ ש טיין‪ ,‬ליד פירנה אשר בסאכסוניה ! ומצודת גרפנק‪ ,‬בבד אנדנבו רג‬ ‫הרביעי היה מצודת הארטהיים‪.‬‬ ‫לאחר שבתי־החולים ובתי־המחסה שוחררו מ״אוכלים ללא־תועלת״‬ ‫רבים‪ ,‬הורחב המיבצע וכונה בשם הצופן ״‪ 14‬פ ‪ 13‬״‪ .‬הוא חל על שוכני‬ ‫מחנות־ריכוז גרמניים ואוסטריים‪ ,‬שהיו חולים או נכים — תכופות כתוצאה‬ ‫מעבודת הכפייה*‪.‬‬ ‫מיבצע ״‪ 14‬פ ‪ 13‬״ החל ב שנת ‪ , 1941‬והוא נמשך עד לסוף המלחמה‪.‬‬ ‫לאחד ‪ 1943‬נ שלחו שוכני מחנות צרפתיים רבים למות בהארטהיים‪.‬‬ ‫לאחד קריאת ה די ךו ח ש בו ן נסעתי למצודת הארטהייט‪ ,‬המרוחקת כעש ­‬ ‫רים קילומטרים מלינץ‪ ,‬וה שוכנת בכפר ה שלו אלקופן‪ ,‬המוקף ב שדות‬ ‫ירוקים ובגבעות מעוגלות‪ .‬המצודה היא מיבנה מבעית למדי‪ ,‬מן המאה‬ ‫הט״ז‪ ,‬ב סי ג נון הריניסאנס‪ ,‬וי ש בה ארבעה צריחים ו שורות ארוכות של‬ ‫חלונות‪ -‬נכנס תי בעד השער לתוך חצר גדולה המוקפת ב שדרות־עמודים‬ ‫נאות‪ .‬המצודה היתד‪ .‬מאוכלסת באותה עת על־ידי פליטים‪ ,‬פולקסדויט שה‪,‬‬ ‫מן המזרח‪ ,‬וידע תי כי לא יוכלו לספר לי דברים רבים‪ ,‬כיוון שבאו‪ .‬שמה‬ ‫• הקאנצלר הפדראלי לשעבר של אוסטריה‪ ,‬הד״ר אלפונם גודבאך‪ ,‬שמא‬ ‫נכה‪ ,‬נבחר לשיגור למצודת הארטהיים‪ ,‬אך ניצל בזכות כתב־ידו הנאה והוא‬ ‫נשלח לעבוד ממשרד מחנה הריכוז דאכאו‪.‬‬

‫‪262‬‬

‫בי ת־ ה ס פ ר ל רצ ח ה מוני ם‬ ‫דק לאחר המלחמה‪ .‬הסתובבתי בכפר ו שוחחתי עם אנ שים אחדים בו‪ ,‬אולם‬ ‫ברגע ששאלתי על המצודה‪ ,‬נאלמו דום‪ .‬הם אמדו כי היה זה ‪,,‬מעין‬ ‫סאנאטוריום״‪ ,‬הני עו בכתפם‪ ,‬והסתלקו‪ .‬חזרתי ללינץ‪ .‬בווד אי לא היי תי‬ ‫חוזר וחו שב על מצודת הארטהיים‪ ,‬אלמלא היחד‪ .‬באה אלי אשה ומספרת‬ ‫לי ברוב־קנאתה על מע שיו של ברונו ברוקנד‪.‬‬ ‫התחלתי לחקור בפרשת בדונו קל־הדעת‪ .‬עתה עבד במיפעל כי מי‬ ‫ממלכתי בלינץ‪ ,‬ואמרו כי עדיין הוא צלט־חובב נלהב ביותר‪ .‬ב תי קינו‬ ‫הוזכר אחד ‪ .0.0‬אובר שטודמפידד בדוקנד‪ ,‬אשד לדברי עדותם של ניצולי ם‬ ‫ממחנות־ריכוז אחדים היה בלדר בין המחנות לבין ברלין‪ .‬אחד מ תפקידיו‬ ‫של ‪ .0.0‬אובד שטורמפירר ברוקנר היה להעביר זהב ותכ שיטים שנגזלו‬ ‫מאסירים יהודיי ם‪ .‬לא היה בתיק שום תיאור לגביו‪ .‬מסרתי את החומר‬ ‫שהיה בידי לידי משטרת לינץ‪ ,‬וקצידמ שטדה נשלח לראיץ את ברוקנר‪.‬‬ ‫לא היתד‪ .‬כנגדו האשמה מסויימת‪ ,‬והיה עלינו לנהוג בזהירות‪ .‬הצעתי‬ ‫לקצין המשטרה שיפתח ב שיחה על־דבר זהב ותכ שיטים‪ ,‬ורק לאחר מכן‬ ‫יעבור‪ ,‬בלא־מ שים‪ ,‬למצודת האדטהיים‪ .‬קצין המשטרה הי טיב למלא את‬ ‫מ שימתו‪ .‬בדוקנר הבחיש בתוקף בי היה אי־פעם בס‪.‬ס‪ .‬הוא היה ״חייל‬ ‫פשוט בוורמאכט"‪ .‬מעולם לא היה בלדר של הס‪.‬ס‪ ,.‬ומעולם לא העביר‬ ‫זהב או תכ שיטים‪ .‬למעשה‪ ,‬אמר‪ ,‬מעולם לא זכה ב״ שלל״ מלחמתי כל שהו‪.‬‬ ‫״אף לא הבאתי עמי מן המלחמה מצלמה״‪ ,‬אמר ברוקנר‪ .‬״ו אין זה‬ ‫‪0‬וד כי כמעט הכל חזרו הביתה עם מצלמה או שתיים‪ .‬שלא לדבר על‬ ‫דברים אחרים״‪.‬‬ ‫קצידהמ שטרה הניע ראשו‪ .‬״אך עתה י ש לך מצלמות אחדות?״‬ ‫״כן‪ .‬הן היו שייכות לי מאז לפני המלחמה״‪.‬‬ ‫״ אילו תצלומים ע שית במצודת הארטהיים‪ ,‬ברוקנר?״‬ ‫ברוקנר שמח ביו תר כי הקצין זנח את נו שא הזהב והתכ שיטים‪ ,‬עד כי‬ ‫הודה בכל‪.‬‬ ‫״תצלומים רפואיים‪ .‬הם ביצעו ניסויי ם‪ ,‬שם במרתף למטה‪ ,‬ו אני היי תי‬ ‫מצלם אותם בעד נקב שבדלת״‪.‬‬ ‫הוא לא התנדב לתפקיד זה‪ ,‬אמד‪ .‬באחד מי מי שנת ‪ 1940‬בא אליו אחד‬ ‫מאנ שי ה״ג אוליי טונג״ הנאצי בלינץ ו שאלו האם יהיה מסוגל לנהל חדר־־‬ ‫פיתוח ממדרגה ראשונה‪ .‬ברוקנר השיב בחיוב‪ ,‬ואמר כי ישמח לעשות‬ ‫זאת‪ .‬ימים אחדים לאחר מכן נתבק ש לבוא ל״ג אוליי טונג״‪ ,‬שם רו איין על־‬ ‫י די שני אנ שים‪ .‬היה עליו לחתום על הצהרה כי לא י שוחח עם איש על־‬ ‫אודות עבודתו‪ .‬ביום המחרת בא אליו פלוני מר לותאלר שהסיעו‬ ‫ל״סאנאטוריום הארטהיים״‪ .‬בדרך שאל ב רונו ברוקנר מה י הי ה עליו לעשות‬ ‫שם‪.‬‬

‫‪263‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫״אל תשאל אותי״‪ ,‬אמד לותאלר‪ .‬״הם כבר יאמרו לך"‪.‬‬ ‫במצודה הובא ברוקנר ל ס ת כריסטיאן וירת‪ ,‬מפקד המקום‪ .‬הוא תיאר‬ ‫את ה ס ה וירת כ״אדם נוח לאחר שעות העבודה׳ אד ק פ ח ביותר בעת‬ ‫שאתה בתפקיד‪ .‬הוא לא היה מהסס אף לרגע לי מ ת במי שהו‪ ,‬אם משהו‬ ‫לא היד‪ .‬כשורה״‪ .‬וירת אמר לברוקנר כי י הי ה עליו לצלם ״שלושה תצלו­‬ ‫מים מכל חולה״‪ ,‬הראה לו את חדר־הפיתוח‪ ,‬שהיה בו באמת ציוד ממדרגה‬ ‫רא שונה‪ ,‬והראה לו היכן יי שן‪.‬‬ ‫ברוקנר צילם כשלושים חולים ליום‪ ,‬ולעתים אף יותר‪ .‬העבודה היתד‪.‬‬ ‫קשה‪ .‬״ היו חולים מטורפים לגמרי‪ ,‬והיה צורך שחובשים ירסנום‪ .‬פעם או‬ ‫פעמיים ברח אחד החולים‪ ,‬לפני שיכלו להזריק לו את זריקת־המוות‪,‬‬ ‫והתפרץ כנגדי‪ .‬היד‪ .‬זה קשה‪ .‬והגרוע ביותר היה כי לא יכולתי לאכול‬ ‫דבר‪ .‬היה סירחון נורא באוויר‪ ,‬מכב שני־המ שרפות‪ .‬הריח ריחף באוויר‬ ‫ביום ובלילה‪ .‬כעבור ימים אחדים הלכתי ל ס ה וירת ואמרתי לו שאיני‬ ‫יכול לעמוד בכך‪ .‬ביק שתי ל שחררני מתפקידי״‪.‬‬ ‫ה ס ה וירת לא נהנה ממשאלה זו‪ ,‬והציב בפני ברוקנר שלוש ברירו ת‪:‬‬ ‫״או שתישאר כאן ולא תאמד דבר‪ ,‬ב ה קנ ר‪ .‬או שתישלח למאוטהאוזן‪ .‬או‪',‬‬ ‫אם אתה מעדיף‪ ,‬תיירה כאן מייד״‪ .‬ברוב־יאו שו הלך ברוקנר לחד ת‪ .‬באותו‬ ‫הלילה שלח לו הסדן ויד ת בקבוק יי״ ש‪ .‬ברוקנר השתכר‪ ,‬ובמשך זמן־מה‬ ‫שכח את הסירחון שריחף באוויר‪.‬‬ ‫באורח הדרגתי גילה יו תר ויו תר על־אודות הארמהיים‪ .‬לא היה ז ה‬ ‫קל‪ ,‬משום שהאנשים לא היו בו לדבר‪ ,‬ואמרו לו שלא לשאול שאלות —‬ ‫אם רוצה הוא להישאר בחיים‪ .‬אולם הוא לא היה שוטה‪ .‬הוא הבחין בכך‬ ‫כי שני הרופאים הממונים‪ ,‬הד״ר רודולף לונאואר מלינץ‪ ,‬התפא הראשי‪,‬‬ ‫והד״ר גיאורג דינו‪ ,‬סגן הרופא הראשי‪ ,‬לא שבעדרצון מהעובדה שהוא מצלם‬ ‫את מעשיהם‪ .‬אולם הפקודות שקיבל היו מסרן וירת‪ .‬לאחר שבועות אחדים‬ ‫אמר לו דרת לצלם תצלומים אחדים מן ה״ניסויי ם״ האחרונים במרתף‪.‬‬ ‫״ אילו ניסויי ם ו״ שאל קצין המשטרה‪.‬‬ ‫״עתה החלו להמית חולים באמצעות גאז‪ .‬היה עלי לצלמם מקרוב‪,‬‬ ‫בעת חבלי־הגסיסה שלהם‪ .‬אחר כך היה עלי לצלם את מוחם‪ .‬וירת כינה‬ ‫את תצלומי ״חומד מדעי״ ושלח אותם לברלין‪ .‬לא הני חו לי לשמור לעצמי‬ ‫תצלומים אלה‪ .‬ליד חדר־הניסויים היתד‪ .‬המשרפה‪ .‬לא שאלתי שאלות‪.‬‬ ‫העבודה השתלמה יפה‪ .‬הם שילמו לי שלוש מאות מארק לחודש‪ ,‬והרתחתי‬ ‫מעט כסף מן הצד בצלמי עובדים‪ ,‬באי שורו של הסרן וירת‪ .‬המזון היה טוב‪.‬‬ ‫ו תמיד היו משקאות למכביר‪ ,‬ומסיבות בלילות‪ .‬הכל י שנו עם ‪,‬הכל׳״‪.‬‬

‫‪264‬‬

‫בי ת־ ה ס פ ר ל רצ ח ה מוני ם‬ ‫ב רונו ברוקבר מילא את המוטל עליו‪ ,‬ולא פטפט‪ .‬לאחר מכן הועבר‬ ‫הסדן ויר ת ל תפקיד אחד‪ ,‬ויו ר שו הי ה פראנץ שטאנגל‪ .‬ובאחד מחוד שי‬ ‫‪ 1941‬נס תיי ם כל ה עניין‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬מ ב חינ תו של ב דונו‪ .‬הוורמאכט‬ ‫גיי סו ו שלח או תו ל חזי ת המזרחי ת‪.‬‬ ‫״האם שמת לב לדברים אחדים‪ ,‬בעת היו תך בהארטהיים ‪ 1‬״ שאל ק צין‬ ‫המ שטרה‪.‬‬ ‫״ כ ך‪ ,‬אמר בדו קנר‪ .‬״דבר אחד איני מ בין‪ .‬כ שלו שים או שלו שים‬ ‫וחמי שה חולי ם היו מומתים מדי יו ם ביו מו במרתף‪ .‬עם זא ת‪ ,‬היו להם‬ ‫לפחות שמוני ם עובדי ם‪ ,‬ואחדי ם מהם י ר דו למרתף כדי ל ה תבונן בנע שה‪.‬‬ ‫לשם מה היו זקוקי ם ל שמונים אי ש ז ״‬ ‫היי תי מסוגל לה שיב על שאלתו זו של ברו קנר שבועו ת מועטי ם לאחר‬ ‫מכן‪ ,‬לאחר חקירה י סודי ת‪ .‬מצוד ת הארטהיים לא שימ שה דק כ מכון להמתת־‬ ‫חסד‪ ,‬כ פי שהינח תי עד לחקיר תו של ברוקנר‪ .‬האדטהיי ם היתה הרבה‬ ‫יו ת ר מכך‪.‬‬ ‫היו עובדו ת רבות־מ שמעות‪ ,‬שדומה היה כי אין קשר ביני הן‪ .‬ויר ת‬ ‫היה מ מונ ה אחר כך על כל שלו שת מחנות־הה שמדה ש ב פו לין‪ :‬בלזץ‪,‬‬ ‫סוביבור וטרבלינקה‪ ,‬מקום שם נ רצ חו מי ליון ו חצי גברים‪ ,‬נ שים דלדי ם‬ ‫י הודיי ם‪ ,‬בין ‪ 1941‬ל־‪ .1943‬יו ר שו בהאדטהיי ם‪ ,‬פראנץ שטאנגל‪ ,‬נע שה‬ ‫לאחד מכן מפקד טדבלינ קה‪ .‬גוס טב ו אגנד‪ ,‬שגם הוא השתלם בהאדטהיי ם‪,‬‬ ‫פקד לאחד מכן על מ חנ ה סוביבור ! הוא מסתתר עתה‪ ,‬בלא כל ספק‪,‬‬ ‫ב א רגנ טינ ה‪ ,‬תחת שם אחר‪ .‬לאחר המלחמה התאבד הד״ ר לונ או א ה י חד‬ ‫עם כל בני מ שפחתו‪ .‬הד״ר רינו נאסר בפר אנקפודט ב שנ ת ‪ , 1963‬ויו ע מד‬ ‫לדין שם‪ .‬ולא חרונה‪ ,‬אנ שי ‪ .0.0‬רבים אשר מיל או תפקידים טכניי ם ב ת אי־‬ ‫הגאזי ם ובמ שרפות שבמ חנו ת־הריכוז ה שוני ם ע שו זמן־מה בהארטהיים —‬ ‫או באחת מ שלו ש ה קליני קו ת האחרות להמתת־חסד‪.‬‬ ‫האמת הנוראה היא כי מרכזי המתת־החסד לא היו אלא בתי־ספר‬ ‫סדירים לרציחה‪ .‬אני עוסק כ אן אך ורק בהארטהיים‪ ,‬שקל היה לי לחקור‬ ‫על־ אודו תיה‪ ,‬אולם קיי ם חומר דומה לג בי שאר שלו שת המרכזים שבגרמניה‪.‬‬ ‫כולם היו מרכזי־הכ שרה ל תוכני ת ה שמדת־העם של היטלר‪.‬‬ ‫תגלי ת זו מ שיבה על שאלות שהיסטוריוני ם ו ק רי מינולוגי ם רבים תהו‬ ‫לגבי הן‪ ,‬מאז סופה של ה מלח מה‪ :‬כי צד נב חרו והוכ שרו בני־האד ם לצורך‬ ‫רציחתם של אחד־ע שד מי ליון אי ש‪ ,‬וכי צד הי טי בו עד כדי כך ל שמור‬ ‫על סודו תיה ם‪ ,‬עד כי הללו לא נו ד עו במ שך שנים לאחר סוף המלחמה ז‬ ‫בדור הדבר כי אנ שים שהוצבו לעבוד ב ת אי־ הג אזי ם‪ ,‬שהיה עליהם לצפות‬ ‫במותם של רבבות אי ש יו ם אחר יו ם ו שבוע אחד שבוע‪ ,‬צריכי ם היו לעבוד‬

‫‪265‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫הכ שרה טכני ת ‪.‬ו פ סיכולוגי ת‪ ,‬שאם לא כן היד מ תמוטטי ם מ שום המתח‬ ‫הרצוף‪.‬‬ ‫ב שנ ת ‪ 1947‬התחלתי ל דון בבעי ה עם מומחים שוני ם ש עיינו ב תיקי ם‬ ‫שנו תרו לג בי מנגנון הה שמדה הנ א צי‪ .‬שאלתי הי ס טו ריוני ם‪ ,‬ק רי מינולוגי ם‬ ‫ורופאי ם ב״י ד ו שם״ בירו שלים ‪ :‬כי צד ני תן להסביר כי לא אירעה מעולם‬ ‫תקלה כל שהי ב מ נ ג נו ן הה שמדה ב מ חנוו ד ה מוו תז יוד עי ם אנו כי בוו עי ד ת‬ ‫ו אנזיי‪ ,‬שנ תקיימה בינו א ר ‪ ,1941‬ה חליטו הנ אצי ם על חיסולם ה שיטתי של‬ ‫אחד־ע שר מי ליון י הודי ם ב אירופה‪ ,‬וני סו שיטו ת שונו ת של גינו סיי ד‪ .‬יודעי ם‬ ‫אנו כי היו תקלות מי כ אניו ת‪ .‬פעם נכח הימלר בעת שני סויי ם לני צול ג אזי־‬ ‫הפליטה של מנו עי־ צוללו ת לצורכי ה שמדה נכ שלו כ שלון ח ח ץ‪ .‬הוא כעס‬ ‫ביו תר‪ ,‬והעונ שי ם על הכ שלון היו דר א קוניי ם‪ .‬מכונו ת היו מתקלקלות‪ ,‬אך‬ ‫בני־האד ם שהפעילון — מעולם לא התמוטטו‪ .‬כי צד י תכן שהאנ שים שעסקו‬ ‫בהפעלת ת אי הג אזי ם והכב שני ם היו מ הי מני ם יו תר מא שר ה מ כונו ת! האם‬ ‫הכ שירום הן מיכ אני ת‪ ,‬הן פ סיכולוגי ת‪ ,‬לע מוד בלחץ הנו ר א? ה שאלה‬ ‫הדירה שינ ה מ עיני במ שך שני ם‪ .‬הנאצי ם י ד עו כי ז מנ ם אוז ל ו הי ל ד! שכן‬ ‫היו להם כבר תו כניו ת לה שמדתם של הצו עני ם‪ ,‬הפולני ם‪ ,‬הדוסי ם וכן‪,‬‬ ‫הלאה‪ .‬פירו שו של דבר כי את מנגב ת הגינו סיי ד צריך הי ה להפעיל‬ ‫במהירות מדובה‪ .‬כל העובדו ת ה צ בי עו בכיו ת של הכ שרה שנערכה אי־ שם‪,‬‬ ‫של קאדרים מיו חדי ם של תלייני ם מיו מני ם טכני ת ומוק שחים רג שית‪ .‬מצוד ת‬ ‫הארטהיים ו שאד מ ד מי המתת־החסד היו הת שובה לכך‪.‬‬ ‫הארטהיים או רגנ ה ב מ תכונ ת של בי ת־ספר לרפואה — אלא שלא הו רו‬ ‫שם כי צד להציל חיי־ אנו ש‪ ,‬אלא כי צד לה שמידם בי עי לו ת המרובה ביו תר‪.‬‬ ‫מותם של הקורבנו ת היה נחקר קליני ת‪ ,‬מצולם ב מדויי ק‪ ,‬מ שוכלל יו תר ויו ת ר‬ ‫באורח מד עי (במ שפטים שנערכו לאתר מכן בג ר מני ה הוכח כי ב מ חנו ת־‬ ‫המוו ת של בלזץ‪ ,‬סוביבור וטדבלינק ה היו צלמים מיו חדי ם שצילמו את‬ ‫מע שי־הרצח)‪ .‬היו עורכים ניסויי ם• ב תערובות שונו ת של ג אזי ם כדי למצוא‬ ‫א ת הג אז שיהא י עי ל ביו תר‪ .‬רופאים ו שעוני־עצר בידיה ם היו מ תבונני ם‬ ‫ב״חולי ם״ הגוססי ם בעד נקבי־הצצה בדלת המרתף של מצוד ת הארטהיים‪,‬‬ ‫ואורך י סורי־ הג סי ס ה הי ה נר שם בדיו ק של ע שירי ת ה שנייה‪ .‬נ ע רכו תצלומים‬ ‫של הגוססים‪ ,‬בדי לראות מ תי בדיו ק התרח ש ה מוו ת‪ .‬ה מ מוני ם שם לא‬ ‫הו תי רו דבר ל שלטת המקריות‪.‬‬ ‫ה״ס טודנטי ם״ היו ברא שונה מ ת בונני ם בני סויי ם < לאחר מכן היו מבצ ­‬ ‫עי ם אותם ב מו ידי ה ם‪ .‬כל ״ ס טודנ ט״ נב חר ע ל־ידי ק ציני ם נ אציי ם בכירי ם‪,‬‬ ‫שהיו קדרי ם ״ג או־ אינספק טורי ם״‪ .‬הבט חון הי ה כה קפדני‪ ,‬ע ד ש ב עניין זה‬ ‫היו ה״ג אר אינ ספ ק טורי ם״ אחראים אי שי ת וי שי רו ת ב פני ל שכתו של היטלר‪.‬‬

‫‪266‬‬

‫בי ת־ ה ס פ ר ל רצ ח ה מוני ם‬ ‫הנאצי ם י ד עו כי אסור להם ל הני ח א ת התרח שותו של מ שגה כל שהו‪ .‬גרמ ­‬ ‫ני ם ואוסטריי ם נרצ חו‪ ,‬ועלולי ם היו ל היווצר ק שיים‪ .‬על אף כל אמצעי*‬ ‫הז הי רו ת‪ ,‬אי רעו בסופו של דבר ״ מ שגי ם״ מ עין אלה ב״ס אנאטוריומי ם״‬ ‫ש בזוננ ש טיין וג רפנק‪ .‬האוכלוסי ה החלה מדברת ב עניין‪ ,‬ו ב סו פו של דבר‪,‬‬ ‫צריך הי ה לסגור מוסדו ת אלה‪ .‬בהאדאמאר ובהארטהיים הי ה ה ארגון‬ ‫מו שלם לג מרי‪ .‬המקומו ת היו מבודדי ם‪ .‬אי ש לא הוצי א הגה מ פיו‪.‬‬ ‫לעולם לא נד ע ב מדויי ק מה מספר האנ שים שנרצחו ב מ צוד ת־ ריני ס אנ ס‬ ‫זו‪ ,‬בעל ת ס טי ר הע מודי ם הנהדר‪ .‬שום מצב ת־זכרון לקורבנו ת הארטהיים‬ ‫— ש תב ם היו נו צ רי ם אוסטריי ם וג ר מניי ם — לא הוקמה‪ .‬מי ס מכי ל שכת‬ ‫הר שומות לא נ תגלו‪ .‬במ שפט ד אכ או‪ ,‬שנערך ב שנ ת ‪ ,1947‬ה עי דו עדי ם‬ ‫שוני ם כי בין שלו שים לארבעים ש פני־נ סיון אנו שיי ם ״ז כו ל טיפול״ במרת ­‬ ‫פים‪ ,‬מדי יו ם ביו מו‪ .‬י ש בכך כדי להסביר את היעלמם של כ שלו שים אלף‬ ‫אי ש‪ ,‬במ שך שלו ש שנים‪ .‬לקראת הסוף הפכה הארטהיים‪ ,‬לעוד מקום של‬ ‫ה שמדה‪ .‬כא שד ה תלייני ם ב מ או טה אוזן הסמוכה היו עסוקי ם מדי‪ ,‬היו‬ ‫שולחים את ה קורבנו ת העודפי ם להארטהיים‪.‬‬ ‫״ בוג רי״ הארטהיים נע שו לאחד מכן מורי ם לקאדרים ע תידיי ם של‬ ‫רוצחים ש הוכ ש ת באורח מד עי‪ .‬לאחר אי מוני ם מ סויי מי ם החלו ה״סטודנ*‬ ‫טים״ נע שי ם אדי שי ם לצעקו ת קורבנו תיה ם‪ .‬ה״ מורי ם״ היו מ תבונני ם‬ ‫ב תגוב ת ה״ ס טודנ טי ם״ שלהם‪ .‬הי ה זד‪ .‬ר עיון ג אוני‪ ,‬מב חינ ה פ סיכולוגי ת‪,‬‬ ‫לה שתמ ש בקורבנו ת ג ר מניי ם ואוס טריי ם‪ ,‬בתורת הכ שרה ב סי סי ת לרציחת־‬ ‫ה מוני ם‪ .‬כא שד ״ ס טודנ ט״ לא הי ה מתמוטט כא שד הי ה ע ליו לרצוח את בני‬ ‫ע מו הוא‪ ,‬ב ת ר הי ה ל״ מו ריו״ כי לא יגל ה פקפוקים כל שהם לג בי ה שמדת‬ ‫אלפי אנ שי ם שנח שבו כ״ת ת־אדם״‪ .‬״ ס טודנ ט״ שלא י כו ל הי ה לע מוד בכך‬ ‫היה נ שלח ל ק ר ח חזי ת‪ ,‬מקום שם הי ה מפ קדו מ צי בו ב״ הי מלפ אד טסקר‬ ‫מ אנדו״ ( מי לו לי ת‪ :‬קו מ אנדו המסע אל ה שמים) — כי תת־מתאבדי ם‪.‬‬ ‫היג ש תי את תי קי בפר שת הארטהיים לד״ר כ רי ס טי אן ברודא‪ ,‬מי שהיה‬ ‫אז ה מיני ס ט ר למ שפטים של אוסטריה‪ .‬ב־‪ 20‬בפברואר ‪ 1964‬היה בי די‬ ‫לומר ל ע תונו ת כי ה מיני סט ר הבטיח לי‪ ,‬בנוכ חו ת פרקליט ה מדינ ה הד״ר‬ ‫פראנץ פ אלין‪ ,‬כי י ט פלו מיי ד בחומר שהיג ש תי‪ ,‬״כך שכל ה מידע החד ש‬ ‫הזה יוכל ל היו ת מנ ע ל בהליכי ם המ שפטיים ה מ תנ הלי מ־ו הולכי ם עתה״‪.‬‬ ‫ה תיקי ם מכילי ם את שמותיהם של אזרחים אוסטריי ם אחדים שהיו פעילי ם‬ ‫בהארטהיים‪ .‬עם כ תיב ת שו ת ת אלה‪ ,‬בקיץ ‪ , 1966‬ע דיין מהלכים הם כ בני־‬ ‫חו רין‪.‬‬

‫‪267‬‬

‫*‬

‫פרק עשרים וארבעה‬

‫ה<בן בוד מ אר?‬

‫מקומ־הימצאו של מ ארטין בורמאן הוא החידה הנ אצי ת הסבוכה ביו תר‬ ‫שטרם נפתרה‪ .‬סגנו הרא שי של היטלר היה נו שא ל שמועות‪ ,‬ל אגדו ת‬ ‫ול חילו קי־ד עו ת יו ת ר מא שר כל מנ היג נ אצי אחר‪ .‬ה ש אלה‪ :‬״האם בורמ אן‬ ‫מ ת?״ טובה ת מיד לסיפוד־ שער נוסף‪ ,‬בכל אחד מכתבי־העת הגר מניי ם‬ ‫הזוכי ם לתפוצה ה מוני ת‪ .‬לגבי שום נ א צי נכבד אחד לא הו שמעו הכרזו ת‬ ‫כה תכופו ת כי מת‪ ,‬ולאחר מכן הו ק ם ל ת חייה‪ ,‬כבורמאן‪ .‬עדי ם ט ענו כי‬ ‫הוא נקבר ב מאי ‪ 1945‬במגר שי־המ שחקים שברובע מ ו א ב י ט א שר בברליד‪,‬‬ ‫וז א ת לאחר שנמלט מל שכ תו של היטלר‪ .‬ב שנ ת ‪ 1964‬ערכה מ שטרת‬ ‫מערב־ברלין חפירו ת ב איזו ר‪ ,‬ולא גיל ת ה דבר‪ .‬ל פני שנים אחדות נאמר‬ ‫כי הוא נקבר ב א סונ סיון‪ ,‬ביר ת פ אר אגוו אי‪ .‬לאחר שהקבר בו דובר נפתח‬ ‫מחד ש‪ ,‬נ תגל תה בו גו פ תו של אזרח פ אר אגוו אי בשם הור מונסילא‪ .‬לאחר‬ ‫המלחמה נאמר כי בורמ אן נמצא בספרד‪ ,‬ב מינז ר אי טל קי‪ ,‬במוסקבה‪ ,‬בחבל‬ ‫טי רול‪ ,‬באוסטרליה ו ב מדינו ת דרו ם־ א מריקניו ת רבות‪ .‬ב שנת ‪ 1947‬נ א מד‬ ‫כי הוא במצרים‪ ,‬ב שנת ‪ — 1950‬בדרופ־מערב אפריקה‪ ,‬ב שנה שלאחר מכן‬ ‫— ב צ׳יל ה‪ ,‬ב שנת ‪ — 1952‬בספרד‪ .‬באחת הפעמים נמסר כי הוא נ מלט‬ ‫מגר מניה‪ ,‬ב חצו תו את הרי האלפים‪ .‬כן ט ענו כי הוא נלקח על־ידי צולל ת‬ ‫ג ר מני ת מקיל לטיירה דל פו אגי (ארץ הא ש)‪ ,‬מקופ־היי שוב הדרו מי‬ ‫ביו ת ר בעולם‪ .‬באוקטובר ‪ 1965‬למדה סוכנו ת־ הידי עו ת האיטלקי ת א‪.‬נ‪.‬ס‪.‬א‪,.‬‬ ‫מפיו של פארקואלד! דונ א ציו‪ ,‬״ אי שיו ת ח שובה במי שטר הפא שיסטי״‪ ,‬כי‬ ‫בורמאן מתגורר בג׳ונג ל‪ ,‬במ אטו ג ת סו א שר בבראזיל‪ .‬למרבה־הצעד‪ ,‬כל‬ ‫הסיפורי ם ה סנ ס א ציוניי ם הללו על־ אודו ת בור מ אן מתגלים לאחר מכן‬ ‫בסיפורי־סרק‪ ,‬ו אין בהם כדי להוסיף לי די עו תינו‪ .‬אי ש לא היה מסוגל ע דיין‬ ‫לבוא ול טעון לזכו תו ב תגמול בן ‪ 100,000‬מארקים (למעלה מ־‪ 75,000‬ל״י)‬ ‫של שכת התובע בפראנקפורט הבטיחה‪ ,‬תמורת מידע שיביא ללכיד תו של‬ ‫מארטין בורמאן‪.‬‬

‫‪268‬‬

‫זזי כן בו ר מ אן ?‬ ‫התחל תי ל ה ת עניין ב חיד ת בור מ אן דק לאחר מ שפט איי כ מן‪ .‬ו ביוון‬ ‫שהתחלתי להתמחות בה רק ב איחור‪ ,‬הי ה לי י ת רון בכך שעמד לר שותי‬ ‫הנ סיון המצטבר של בל האנ שים שעבדו עד בד‪ .‬על הפר שה — המ שטרה‪,‬‬ ‫מ שפטנים ח שובים‪ ,‬הי ס טו ריוני ם‪ ,‬ק רי מינולוגי ם‪.‬‬ ‫מה המ שיכה ה מיו חד ת שב חיד ת מ ארטין בוד מ אן? הוא י דו ע ביו ם‬ ‫הרבה יו ת ר מ שהיה י דו ע בע ת שהיה ב שלטון‪ ,‬ב שהצלו ע ליו הד מויו ת‬ ‫ה ס סגוניו ת יו ת ר של ג רינג‪ ,‬גבלם והימלר‪ .‬אנ שים רבים ב רייך ה שלי שי‬ ‫לא שמעו א ת שמו מעולם‪ .‬רבים אף לא י ד עו כי צד נראה‪ .‬אולם לאחר‬ ‫טי ס תו־ברי ח תו של רודולף הס ל אנגלי ה‪ ,‬ב שנ ת ‪ , 1941‬נע שה בורמ אן סגנו‬ ‫של הפירר‪ .‬הוא הי ה מקורב יו ת ר להיטלר‪ ,‬ועו צ מ תו היתד‪ .‬רבה יו ת ר‪,‬‬ ‫מא שר כל נ א צי דנד מעל ה אחד‪.‬‬ ‫ע שי תי שעות רבו ת ב ה ת בוננו ת ב ת צלו מיו של בור מ אן אי ש־ה חידה‪.‬‬ ‫היה זה גבר בבד־אברים ובבד־גוף‪ ,‬בעל צוו א ר ב של פר ו פני ם אדי שי ם‪,‬‬ ‫ל א־ מיו חדי ם‪ ,‬רי קניי ם באורח מוזר‪ ,‬אכזריי ם‪ .‬כא שד ע שי תי בפדאנקפורט‬ ‫דנ תי ב אגד ת בורמ אן עם פריץ באואר‪ ,‬א שר שימ ש תובע במ שפט או שווי ץ‪.‬‬ ‫הוא קרא לבורמאן ״קדקוד־הבירה ה טי פו סי״‪ .‬לבורמ אן הי ה פרצוף של‬ ‫״אחד בתריסר״‪ ,‬שנ הוג למצאו ב מד תפי־הבירה של ב אוואריה‪ ,‬שם יו שבי ם‬ ‫אנ שי ם‪ ,‬לוג מי ם מ שקה ודני ם בפולי טי ק ה‪ ,‬ובהם הוויכו חי ם מוכרעים כ רגיל‬ ‫ע ל־ידי עוצ מ ת הקול יו ת ר מא שר ע ל־ידי מ שקלן של העובדו ת‪.‬‬

‫—‬

‫יוז ף וולף‪ ,‬ה הי ס טו רי ת הי הו די‪ ,‬קורא לבורמאן ״ צי לו של הי טלר״‪ ,‬ו הוא‬ ‫מרמז בכך כי בוד מ אן הי ה ה״אלטר אגו״ הסביל ויוד ע־ הכל של הפידר‪.‬‬ ‫אני סבור כי הנ אצי ם א שר כינו את בוד מ אן ״ דו חו הרעה של היטלר״‬ ‫קלעו יו ת ר למטרה‪ .‬הוא עמד ברא ש מנגנ ת המפלגה הנ אצי ת‪ ,‬שהיה עצום‬ ‫ו מ או רגן היטב‪ .‬מתחת לפירר היו ‪ 19‬דייכ סליי ט ר‪ ,‬ומתחתם — ‪ 41‬ג אוליי ט ר‪.‬‬ ‫( היו ‪ 40‬ג או = מחתות? ג אוליי ט ר נוסף יי צג את הגר מני ם ש מ ח ת לג ר­‬ ‫מני ה)‪ .‬מתחתם היו ‪ 808‬ק רייזליי ט ר (ד א שי־ חוגי ם)‪ ,‬ובדרג ה אחת מתחתם‬ ‫‪ 28,376‬אור ט סגרופנליי ט ר ( מנ היגי ם מ קו מיי ם)‪ ,‬ש היו מ מוני ם על ערים‬ ‫שלמות‪ ,‬או על חלקים מ סויי מי ם של עי ר גדול ה יו ת ר‪ .‬לאחר מכן היו‬ ‫‪ 89,378‬צלנליי ט ר ( מנ היגי־ ת אי ם) — אף המלה ״ תא״ י ש בה כדי להטעות‪,‬‬ ‫ביו ת ש״תא״ של הנ‪.0.‬ד‪.‬א‪.‬פ‪ .‬ע שוי הי ה ל היו ת מורבב מארבעה‪ ,‬ש שה‪ ,‬או‬ ‫אף ש מונה מ רו בעי־ העיד‪ .‬במיפלס הנ מוך ביו ת ר היו מ או ת אלפי ם של‬ ‫בלו קליי טד ( מנ היגי־גו שי ם) — בל אחד מהם אליל ב עיני האנ שים ש היו‬ ‫חיים ב סביב תו הקרובה‪.‬‬ ‫לאחר תחילתה של מלחמת העולם ה שניי ה‪ ,‬כא שד היטלר החל מ ת עניין‬ ‫ב שאלות אסטרטגיה‪ ,‬הופקד מ ארטין בוד מ אן על מנגנון המפלגה‪ .‬הוא הי ה‬

‫‪269‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫רייכ סליי טר בג ר מני ה‪ ,‬מזכי רו של היטלר‪ ,‬ראש ״הל שכה ה מפלג תי ת של‬ ‫הפירר׳‪ .,‬בל ההודאו ת ה סודיו ת ביו ת ר היו עו בדו ת א ת שול חן־עבוד תו —‬ ‫או תן הוד או ת שהביאו לה שמדת הי הודי ם ו שאר עמי ם ״נ חו תי ם״‪ ,‬לרדיפ ת‬ ‫הכנ סיי ה‪ ,‬לרציחו ת־ה ה מוני ם ב מכוני ם להמתת־חסד ו ב מ חנו ת־ הדי בוז‪ .‬בוד מ אן‬ ‫היה המחליט ל מי יו ת ר לראות א ת הי טלד‪ ,‬והוא היה מרחיק אנ שים שהיו‬ ‫ע שויי ם להפעיל על היטלר ה שפעה ממתנת‪ .‬פ קודו ת רבות ביו ת ר שנח תמו‬ ‫ע ל־י די היטלר נו שאו ת את חו ת מ־ מוחו של בורמאן‪ .‬במ שפט ני רנ ב רג הודה‬ ‫ג רינג בי מי ס מגי ם רבים הנו שאים א ת ח תי מ תו של הי טלד נ הגו ונ כ ת בו‬ ‫ע ל־י די בור מ אן‪.‬‬ ‫בור מ אן הי ה ה״בום״ הק שיח ו הל א־ אנו שי ה או פייני למפלגה הנ אצי ת‪.‬‬ ‫הוא נו ל ד ב שנ ת ‪ 1900‬בהאלבר שטאדט‪ ,‬החל את הקאריירה הפולי טי ת שלו‬ ‫ב היו תו בן שמונה־ע שרד״ ולאחר מלחמת העולם הרא שונה הצטרף ל״פריי־‬ ‫קורפס דוסבאך״ (החיל החופ שי על־ שם דוסב אך)‪ ,‬אחת הקבוצות הפא שים־‬ ‫טיו ת ש ה תנגדו לריפובליק ת ויי מ א ר‪ .‬לאחר שהור שע בא שמת רצח הו שם‬ ‫במאסר‪ .‬לאחר מ כן עוטר ע ל־י די הי טלר ב״ בלו ט או רד ך (מיסדר־הד ם)‪,‬‬ ‫על פ עולו תיו ה אי־ליג אליו ת‪ .‬ב שנת ‪ 1928‬כבר הי ה עובד־ מפלג ה ב שכר‪,‬‬ ‫ו סיי ע בי דו של הס‪ .‬בור מ אן נ שא לו לא שה א ת גרד ה בוך‪ ,‬א שר א ביו‪.,‬‬ ‫נע שה ה שופט ה עליון של המפלגה הנ א צי ת‪ .‬ל בני הזוג נו ל דו שבעה ילדי ם‪.‬‬ ‫באחד ה שלבים שקל בורמאן את האפ שרות של הנ הג ה חו קי ת של פולי ­‬ ‫ג א מיה בג ר מני ה‪ ,‬לאחר המלחמה‪ .‬הו א היה אבי ה צו שאמור הי ה לאלץ כל‬ ‫אי ש ‪ .0.0‬ל שאת לו שלו ש נ שי ם‪ .‬ב מו חו הדומה למח שב אל ק טרוני ערך‬ ‫את חי שובי ה א בידו ת העצומו ת של גברי ם ג ר מניי ם בע ת המלחמה‪ ,‬ו ה ע ד‬ ‫דפי ם העצומים של נ שי ם‪ ,‬בג ר מני ה לאחר המלחמה‪ ,‬עד בי הפוליג א מי ה‬ ‫נראתה ב עיניו ב שיטה הי חיד ה שתאפ שר ה שלמת ההפסדים תו ך ע שרים‬ ‫או שלו שים שנה‪ .‬בל המוסדו ת הנ אציי ם שהוקמו ל הזדווגו ת־ חוב ה בין‬ ‫אריים מאו שרים הו שפעו מ מו שגיו הפ רי מי טי ביי ם של בורמאן‪.‬‬ ‫הוא פי תח את מ ח שבו תיו אלה ב מכ תביו לא שתו‪ ,‬שהסכימה ע מו הסכמה‬ ‫מלאה‪ .‬בורמ אן סיפר לא שתו על כל פר שיות־האהבי ם שקיים עם א הובו ת‬ ‫שונו ת‪ .‬״מבתבי בו ר מ א ך פורסמו ב לונ דון ב שנת ‪ . 1954‬ב־‪ 21‬בינו א ר ‪1944‬‬ ‫כתב בורמ אן לא שתו על הצלחתו האחרונה‪ ,‬א שה שאותה בינ ה מ‪( .‬וא שר‬ ‫לאחרונה זוה ת ה כ מ אני ה בהרנס‪ ,‬שחקני ת ה מופיע ה ע תה במזרח ג ר מני ה) ‪:‬‬ ‫ח שבת בי * צריכה ל היו ת נערה בל תי־ רגיל ה ביו תר‪ .‬לא‪ ,‬מותק‪,‬‬ ‫אין היא נערה בל תי־ רגיל ה — אך אני שובב בל־י או מן‪ .‬התאהבתי‬ ‫בה עד ל שיגעון‪ ...‬ולקח תי אותה‪ ,‬על אף מ ח או תיה‪ .‬הרי א ת יוד ע ת‬ ‫את בווד ה ר צון שלי‪ ,‬שנגדו מ‪ .‬לא יבלה לע מוד ז מן רב‪ .‬עתה שלי‬

‫‪270‬‬

‫הי כן בו ד מ אןז‬ ‫היא‪ ,‬וח ש אני נ שוי כפליי ם‪ ,‬ובאו שר דב‪ .‬מ‪ .‬סובלת י סו די מצפת‬ ‫נוראים בק שר אליך‪ .‬זו הי שטות‪ ,‬כ מובן‪ .‬הי שג תי אותה בכוח־הדצ ת‬ ‫שלי‪...‬‬ ‫על כך ה שיבה מד ת בורמאן‪ ,‬ב*‪ 24‬בינו א ר ‪: 1944‬‬ ‫י הי ה עליך לווד א כי מ‪ .‬תלד י ל ד תוך שנה‪ ,‬וב שנ ה שלאחד מבן‬ ‫אני חיי ב ת ללדת י לד‪ ,‬כך ש ת מיד תהיה לך א שה אחת שתחפוץ‬ ‫בכך‪ .‬אחר כך נכנ ס א ת כל הילדי ם ב בי ת שעל שפת האגם‪ ,‬נ חי ה‬ ‫י חד‪ ,‬והא שה ש אינ ה בהרי ת באותה ע ת תוכל ת מיד לבוא לאובר*‬ ‫זאלצברג או לברלין‪ ,‬ול היו ת עמך‪.‬‬ ‫במרכזה של חיד ת בוד מ אן אינ ה ני צ ב ת ה שאלה הי כן הו א מסתתר‬ ‫עתה< ה שאלה הי א האם הצליח ל הינ צל בליל ה של ה־‪ 1‬ב מ אי ‪ , 1945‬לאחר‬ ‫שנראה ע ל־ידי עדי ם אחדי ם יו צ א את ל שכת הרייך‪ .‬בור מ אן ה ש תייך‬ ‫ל ק ב ע ה הקטנה של נ אצי ם א שד לאחד הגי ע הצבא האדום לברלין חמקו‬ ‫לתוך ה״פיררבונקר״‪ ,‬מקלטו הפרטי של היטלר‪ ,‬מ פני ה תקפו ת־ אוויר‪ ,‬שהיה‬ ‫מתחת לל שכת הרייך‪ .‬מב ץ הנ אצי ם שבצמרת היו שם דק בוד מ אן וגבלס‪,‬‬ ‫לאחד שהיטלר אי בד ע צ מו לדעת ב־‪ 30‬באפריל ‪ . 1945‬גבל© הכריז כי‬ ‫אין הוא מ תכוון ל היוו ת ר בחיי ם יו ת ד מא שר ה רייך ה שלי שי‪ ,‬ו אי ב ד את‬ ‫ע צ מו לדע ת‪ ,‬לאחר שהרג א ת א שתו וי ל דיו‪ .‬בי די בורמ אן הי ה בקבוק ת‬ ‫ז עי ר ו בו חומצה פרוסי ת‪ ,‬אולם הוא אמר כי ינ ס ה להימלט‪ .‬הוא הורה‬ ‫לגנד אל קרבם‪ ,‬רא ש־המטה האחרון של הוורמאכט‪ ,‬ללכת ל קווי ם הרוסיי ם‬ ‫ול ה ציע את כניע ת ה של ל שכת הרייך‪ ,‬תמורת מעבר חופ שי ל מגיני ם‪.‬‬ ‫המאר שאל ו א סילי צ׳וי קו ב תבע כני ע ה לל א־ תנ אי‪.‬‬ ‫בורמ אן ה חלי ט אז כי הם ינ סו לפרוץ בעד שר שרת־הטאנקים ה סו ביי טי ת‬ ‫הסוגרת על הל שכה מכל העברים‪ .‬הוא קיי ם ק שר־ראדיו עם הגר אנד־‬ ‫אדמיראל דני ץ‪ ,‬ב שלזוויג־ הול ש טיין‪ ,‬א שר נ ת מנ ה ע ל־י די היטלר ל תפקיד‬ ‫רייכ ס פ רזידנ ט של ג ר מני ה‪ .‬ב שעה ארבע ו ח צי אחר הצהרים‪ ,‬ב־‪ 1‬במ אי‪,‬‬ ‫נאמר לכל אלה שהו סיפו ע דיין להסתתר בבונ ק ר ל היכ ת‪ .‬פר שן ה רדיו‬ ‫האנס פריט שה‪ ,‬ב מיני ס ט ריוד ה ת ע מול ה הסמוך‪ ,‬הי ה סבור כי ה תוכני ת הי א‬ ‫ב ב חינ ת ״טירוף מוחלט״‪ ,‬ו איי ם כי ילך לרוסים וי צי ע את כניע ת ה של‬ ‫כל קריית־הממ שלה‪ .‬בורמ אן ביק ש מפריט שה שלא לע שות כן‪ ,‬ובל חצו‬ ‫של הלה הבטיח בורמ אן להורו ת ל״ורוולף״ — ק ב עו ת־ הג ריל ה שהוקמו‬ ‫כדי להוסיף ולהילחם לאחר התבוסה — ל הי מנע מפעולה נוספ ת‪ .‬פריט שה‬ ‫ו מזכי ר־ ה מדינ ה נ או מ אן י צ או לגן הל שכה‪ ,‬ובור מ אן הגי ע שמה כעבור‬ ‫רגע‪ .‬לפי עדו תו של נ או מ אן‪ ,‬הי ה בור מ אן לבו ש במדים בצבע אפור־ שדה‪,‬‬ ‫‪271‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫שעליהם תג של גנ ר אל ‪ ,.0.0‬ו ב מעיל־עור כהה‪ .‬הוא הוד ה לאחדים מ מנ היגי‬ ‫הס‪.‬ס‪ .‬לפרק א ת אי רגון ה״ו רוולף״‪.‬‬ ‫ב שעה ‪ 10‬בלילה החלו ה מגיני ם לצאת מהבונקר ב שורה עורפי ת‪.‬‬ ‫בורמ אן הי ה ב ק ב ע ה ק טנה אחת עם נ או מ אן ! מנ היג־ הנו ע ר של הדיי ך‬ ‫ארתור אכסמאן* נ הגו של היטלר‪ ,‬קמפקה< ו רופ או של הפירר‪ ,‬שטומפפ־‬ ‫אגד‪ .‬לי ד תחנ ת הרכבת פרידריכ שטראםה הגי עו לג שר רידנד א מ ר‪ ,‬המג שר‬ ‫על פני הנהר שפריי‪ .‬מעברו ה שני של הג שר ני צ בו טאנקי ם רוסיי ם‪.‬‬ ‫תו כני תו של בוד מ אן היתד‪ .‬לנ סו ת ולפרוץ בעד שר שדת־הטאנקים‪ ,‬בסיועם‬ ‫של טאנקי ם ג ר מניי ם ורכב מ שו ריין שהיה בידיה ם‪.‬‬ ‫הנהג קמפקה סיפר לבית־ד״דין בני דנ ב רג‪:‬‬ ‫הטאנקי ם הגר מניי ם החלו לנו ע ולעבוד א ת הג שר‪ ,‬לאחר טאנק־‬ ‫החלוץ‪ .‬בור מ אן צעד מאחרי טאנק־החלוץ‪ .‬טאנק זה נפג ע‪ ,‬אני‬ ‫שהו שלך מאחד‬ ‫מני ח ע ל־ידי ״פאנצרפאוסט״ (״ אג ת ף־ ש ריו ך)‬ ‫ה חלונו ת‪ ,‬ו ה ת פ ע ץ‪ ,‬במקום שני צב בורמ אן ר אי תי להבה מזנ ק ת‬ ‫אל־על‪.‬‬ ‫ה ריי כ סיוגנד פידד ( מנ היג הנו עד) אכסמאן סיפר לאחר מ כן‪:‬‬ ‫ט אנ ק־ ה״ טיגד״ הג ר מני‪ ,‬שהיתה בו תחמו שת רבה‪ ,‬התפוצץ‪ .‬הדף*‬ ‫ה אווי ר הנורא ה פי לני לקרקע‪ .‬באורח אינ ס טינ ק טי בי חיפ ש תי מחסה‬ ‫בבור שנ ע ד ע ל־ידי פצצה‪ .‬היו שם אנ שי ם אחדים< בורמאן<‬ ‫רופאו של הי טלד‪ ,‬ד״ר שטומפפאגר< ד״ר נ או מ אן< עוז רו של גבלס‬ ‫שווגרמ אן< ו עוז רי‪ ,‬ו ל צין‪ .‬אף אחד מאלה לא נפג ע‪ .‬דנו ב שאלה‬ ‫כי צד נוכ ל לצאת מברלין‪.‬‬ ‫הם צ עדו חזרה ל ת חנ ת פרידריכ שטדאסה‪ ,‬עלו במעלה הרכבת‪ ,‬ח צו‬ ‫ג שר־דכבת סמוך שחצה א ת ה שפריי‪ ,‬ע ע דו לאורך הקווי ם עד ש הגי עו‬ ‫לקידב ת תחנ ת להרטר‪ ,‬שכבד הי תה בי די ה חיילי ם ה סוביי טיי ם‪ .‬לדברי‬ ‫אכסמאן י ר דו בורמ אן והאחרים ב מורד המעלה‪ ,‬עד לרחוב‪ ,‬שם פג שו‬ ‫ב חיילי ם ת סיי ם‪ .‬בורמ אן והאחרים כבר ה סי ת א ת תגי־ הד רג ה שלהם‪.‬‬ ‫ה ת מי ם‪ ,‬שח שבו אולי כי אנ שים אלה מ ש תייכי ם ל״פולקס שטורם״‪ ,‬חיל‬ ‫ה הגנ ה האזרחי ת שהוקם בחופז ה ע ל־י די היטלר ו שלא הי ה י עי ל כלל‪,‬‬ ‫ה צי עו להם סיג ריו ת‪ ,‬ול א ה קדי שו להם ת שומת־לב כל שהי‪ .‬ו אז‪ ,‬מוסיף‬ ‫אכסמאן ו מ ספ ר‪:‬‬ ‫‪...‬בורמ אן ו הד״ ר שטו מפ אגד עז בו את ק בו צ תנו ו צ עדו ב מ הי ת ת‬ ‫לעבד רחוב ה אינוו אלידי ם‪ .‬י תר ת ה ק ב ע ה צעדה אחריהם‪ ,‬לאחר‬ ‫מכן‪ .‬ברחוב ה אינוו אלידי ם הרבו בי ריו ת‪ .‬כא שר כמעט סיי מנו א ת‬ ‫המעבר על פני הג שד שחצה את הפסים לי ד תחנ ת להרטר‪ ,‬ד אינו‬

‫‪272‬‬

‫הי כן בו ד מ אן ?‬ ‫שני אנ שים רובצים על הקרקע‪ .‬ד כנו עליה ם‪ .‬אולי נוכל ל סייע להם‪.‬‬ ‫היו אלה מ ארטין בורמ אן וד״ ר שטומפפאגד‪ .‬אי־אפ שר הי ה לטעות‬ ‫בכך‪ .‬פני ה ם היו גלויי ם‪ .‬הם שכבו על גבם‪ ,‬כ שזרועו תיה ם ורגליהם‬ ‫פ שוטו ת לצדדי ם‪ .‬נג ע תי בבורמאן‪ .‬שום תגובה‪ .‬רכנ תי ע ליו‪ .‬אין‬ ‫נ שי מה‪ .‬לא ד אי תי פצעי ם‪ ,‬או דם‪ .‬הי ריו ת נמ שכו‪ .‬הי ה ע לינו להוסיף‬ ‫וללכ ת״‪.‬‬ ‫י ש עדי ם אחדי ם‪ .‬רבים מהם ה עידו פעמים רבות‪ .‬בעדויו תי ה ם המאוח ­‬ ‫דו ת יו ת ר נו הגי ם לעתים העדים להזי ם פרטים שמסרו קודם לכן‪ .‬כן‪ ,‬בין‬ ‫עדויו תי ה ם של העדי ם ה שוני ם י ש הבדלי ם רבים‪ .‬טיי סו הרא שי של‬ ‫היטלר‪ ,‬באואר‪ ,‬נ שבע כי בורמ אן לבש מדי ם חו מי ם‪ ,‬בלא תגי־דדג ה‪,‬‬ ‫וקובע־פלדה‪ .‬נ או מ אן נ שבע כי בורמ אן לב ש מדי ‪ .0.0‬בצבע אפור־ שדה‪,‬‬ ‫וחב ש כומתת־מפלגה‪.‬‬ ‫בבדקי את ה עדויו ת ואת העדכווד ה מו מ חי ם — ק רי מינולוגי ם‪ ,‬היסטור ­‬ ‫יוני ם‪ ,‬אנ שי־צבא — היסק תי כי כל ההערכות לא לקחו בח שבון שיקול‬ ‫שנראה ב עיני בעל ח שיבו ת ע ליונ ה‪ :‬במצב מ עין־ז ה‪ ,‬כא שר זו הי שאלת‬ ‫חיי ם ו מוו ת‪ ,‬כל אדם דו אג דק לעצ מו‪ .‬ב ע ת שצעדו י חד‪ ,‬תחת מטר הכדורי ם‬ ‫ה סוביי טיי ם‪ ,‬לא הבדיל בין דייכ סליי ט ר בורמ אן ל בין נ הגו של היטלר‬ ‫תהום־הדרגד‪ .‬שהיה קיי ם קודם לכן‪ .‬היו אלה שגי אנ שים מפו חדי ם‪ ,‬שרצו‬ ‫כדי להציל את נפ שם‪ .‬ב שעה מ עי דזו אין אדם נו הג להקדי ש ת שומת־לב‬ ‫רבה ל מי שני צב לי דו! אי ש אינו מנסה לחרות בז כ רונו פרטים מי שניי ם‪,‬‬ ‫לצורך עדו ת שי מסור בע תיד‪ .‬היתד‪ .‬אפלה‪ ,‬ו אין ספק כי הנ מלטי ם לא‬ ‫ה ת בוננו בעמי תיה ם ש מי מין ומ שמאל‪ ,‬הם ני סו ל הינ צל‪ ,‬לא ל ה ת בונן‬ ‫בנע שה‪.‬‬ ‫בנו סף לכך‪ ,‬קיים ה עניין המערפל עו ד יו ת ר את ה שאלה‪ ,‬עניין יו מנו‬ ‫של בורמאן‪ .‬אין ספק לגבי מ הי מנו תו של היו מן‪ .‬עתה הוא שמור במוסקבה‪,‬‬ ‫אולם י ש העתק מ מנו ב תי קי ה שלטונו ת ה מזרח־גר מניי ם‪ .‬ב שתי ה שו ת ת‬ ‫ה א ח תנו ת של היו מן נ א מ ר‪:‬‬ ‫‪ — 30.4‬אדולף היטלר א‪ ,‬אוו ה ב‪* .‬‬ ‫‪ — 1.5‬נ סיון להיחלץ‪.‬‬ ‫י ש ה טועני ם כי היו מן נמצא על הקרקע‪ .‬אחרים טועני ם כי הוא נ מצא‬ ‫בכי ס־ מעילו של אי ש מת‪ .‬ההנחה היא כי האי ש המת הוא בורמאן‪ ,‬שכן‬ ‫אם היו מן א מי תי — חיי ב ת הגוויי ה ל היו ת גוויי ת בור מ אן‪ .‬אולם היי תי‬ ‫יכול ל הזכי ר ת ת ס ר מקרים שבהם הני חו נ אצי ם רמי־מעלה את מי ס מכי־‬ ‫הזי הוי שלהם בכיסיה ם של‪ .‬אנ שים מתים‪. ,‬מתוך תקווה שכך יוכי ח הדבר‬ ‫כי הם — מ ס תידי המיסמכי ם — מ תו ו אינ ם עוד‪.‬‬

‫‪273‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫י ש נ קוד ה פ סי כולוגי ת ח שובה נו ס פ ת‪ :‬הנאציפ־ שבצמר ת שאותם שאלתי‬ ‫לג בי בור מ אן מ שוכנעי ם כי הוא נו ת ר ב חיי ם‪ .‬דע ת הכל הי א כי ״ ת מיד‬ ‫הי ה שועל פיקח‪ ,‬בדיו ק האי ש המסוגל להערים על הכל‪ ,‬אף על ה מוו ת״‪.‬‬ ‫איי כ מן הי ה מ שוכנע כי בור מ אן היה ב חיי ם‪ ,‬לפחו ת ע ד שנ ת ‪ ! 1960‬איי כ מן‬ ‫אמר ז א ת לחוקרי־המ שטרה בי שראל‪ .‬דיפלו מ א ט רפ־מעלה‪ ,‬אחד מ מקורו תי‬ ‫ה מ הי מני ם ביו ת ר‪ ,‬מספר לי כי קיי מ ת בספרד ״ ק ח בו ר מ א ך ה מממנ ת‬ ‫פעולו ת ני או־נ א ציו ת ופ א שי ס טיו ת‪.‬‬ ‫יהא הדבר כא שר י הי ה‪ ,‬מיסמך שנודע לי ע ליו רק לאחרונה מ עיד כי‬ ‫בור מ אן תי כנן עו ד ל פני סוף המלחמה בריחה אל מעבר־לים‪ .‬מתחת לניי רו ת‬ ‫שנ תגלו ע ל־ידי חיילי ם סו ביי טיי ם בבונקר ל שכת־הרייך נמצא מברק מן‬ ‫ה־‪ 22‬באפריל ‪ , 1945‬ל שלי שו של בורמאן‪ ,‬הלמוט פון הומל‪ .‬נ אמר בו‪:‬‬ ‫״מסכים להצעה להעברה דרומה‪ ,‬מעבר לי ם״‪ .‬אין אפ שרות לפרש את‬ ‫״העברה דרומה‪ ,‬מעבר לי ם״ אחרת מא שר בריחה לעבר דרום־אמריקה‪.‬‬ ‫הסיפורים ה סנ ס א ציוניי ם פחו ת או יו ת ר שנתפרסמו לג בי ברי ח ת בורמאן‬ ‫פו תחי ם בעת שבה יצא‪ ,‬לפי ההנחה‪ ,‬את ג ר מני ה‪ ,‬בחורף ‪ .1945‬אחד פטר‬ ‫פראנץ קו ב אינ ס קי‪ ,‬שנאסר לאחר מכן באינסב רוק‪ ,‬הודה כי ב־‪ 12‬בדצמבר‬ ‫‪ 1945‬הביא את מ ארטין בור מ אן מ רייכנ ה אל שבבאוואריה לז אלצבולג‪,‬‬ ‫אינ סברוק ונ אודר ס‪ ,‬לי ד הגבול ה אי טלקי‪ .‬״אול ם״‪ ,‬אמר קוב אינ ס קי‪ ,‬״לא‬ ‫י ד ע תי אז כי האי ש הו א בורמאן‪ ,‬כיוון שהיה לו שפם ק טן‪ ,‬והוא ע שה ע לי‬ ‫רו שם שלילי בהחלט״‪ .‬קוב אינ ס קי טו ען כי לאי ש היו מי ס מכיי מ ס ע אי טל­‬ ‫קיי ם שנופ קו לו ע ל־י די אי רגון הוו א תי ק אן שברא שו עמד ה מונ סיניו ר‬ ‫היינ מ אן‪ ,‬וי א ד ל׳ אני מ א‪ 4 ,‬רומא‪.‬‬ ‫קוב אינ ס קי מסר כי היינ מ אן מסר לו א ת מ ענו של אחד יוז ף וולף‪ ,‬לי ד‬ ‫מצוד ת לאברס‪ ,‬ב מי ר אנו שבאיטליה‪ ,‬״ שמה ני ת ב תי א ת בו ר מ אך‪ .‬קוב אי־‬ ‫נ ס קי א מד‪:‬‬ ‫למעשה ר אי תי כי צ ד מונ סיניו ר היינ מ אן מלבי ש את בורמ אן בלבו ש‬ ‫נזי ר י שו עי‪ ,‬ו כי צד הוא עלה על סי פון אניי ה בדרך ל א רגנ טינ ה‪...‬‬ ‫היה לו ד רכון מזויי ף‪ ,‬ו ת עודוד מ ע ב ר של הצלב האדום‪ .‬י דו ע לי‬ ‫כי בורמאן חי בפרו‪ ,‬תחת השם המו שאל חוסה פ ח‪ ,‬ר ש לו חברה‬ ‫ליבוא ר צו א הר שומה תחת שט־הבתולים של א שתו הנוכ חי ת של‬ ‫בורמאן‪ .‬א שתו הרא שונה של בורמ אן נפטרה ב אי טלי ה ב שנת ‪. 1945‬‬ ‫תי או רו של קוב אינ ס קי אינו עו מד במבחן ה עיון ה קפדני‪ .‬מ שטרת‬ ‫אינ סברוק מו סיפ ה לו מ צי ד ה‪ :‬״דומה כי הוא ע תונ אי־ סנ ס א ציו ת״‪.‬‬ ‫אף אם נתעלם מהודעו ת מפוקפקו ת כאלה‪ ,‬דו מ ה כי י ש עו בדו ת שני תן‬ ‫לווד אן‪ ,‬ו שי ש ב הן עניין רב יו ת ר‪.‬‬

‫‪274‬‬

‫הי כן בו ר מ אן ?‬ ‫א‪ .‬ב סיו עו של י די ד שווי צ רי׳ קדא תי את עדו ת ה של א שה המ שוכנע ת‬ ‫כי דאתה א ת מ אד טין בוד מ אן ב שנ ת ‪ , 1956‬באוטובוס בסאן פ אולו שבבדא־‬ ‫זי ל‪ ( .‬הדין־ו ח ש בון שמסדה נבדק לאחר מבן ב קפדנו ת ע ל־ידי ה שלטונו ת‬ ‫הג ר מניי ם)‪ .‬א שה זו הכירה אי שי ת את בוד מ אן ב בד לין‪ ,‬ו שוחחה ע מו‬ ‫פעמים אחדו ת בל שכת הרייך‪ .‬לאחר המלחמה עברה לגו ר בלוז אן‪ .‬ב שנת‬ ‫‪ 1956‬נסעה להאן פ אולו‪ ,‬כדי לבקר אצל בתה‪ .‬בנסעה שם באוטובוס‬ ‫הרימה את עיני ה‪ ,‬ולהפתעתה הרבה ראתה את מ אד טין בורמאן‪ .‬״ פני תי‬ ‫אליו בג ר מני ת‪ ,‬ואמר תי ‪ :‬״ מד בורמאן !‪ ...‬אתה — כ אן ו ״ הוא נדה ם‪ ,‬קם‬ ‫בלא לומר מלה‪ ,‬ניג ש לדלת‪ ,‬וי צ א אף ל פני שהאוטובוס עצר‪ .‬ו אז נעלם״‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בחוד ש מ אי ‪ 1962‬התק שר אחד מעוז רי עם מרת פאולה דיג לד‪,‬‬ ‫מי שהיתה סוכנ ת־ הבי ת בבי ת בורמ אן בפולאך‪ ,‬ב אוואריה‪ ,‬וא שר נ שארה‬ ‫אצל מד ת גרדה בורמאן עד מותה של זו ב מי ר אנו ב שנת ‪ .1945‬כאשר‬ ‫נ ציגי ר איין א ת מרת ריגל ר לא הוד ת ה כי היא מ קיי מ ת ק שר עם בורמאן‪,‬‬ ‫אך היא הי ת ה מ שוכנע ת כי הו א חי — וז א ת ב שנ ת ‪ ! 1962‬הי א אמרה‬ ‫לנ ציגי כי מזכיר תו־ל שעבר של בור מ אן‪ ,‬אלזה קרוגר‪ ,‬נ שואה עתה לאיכר‬ ‫אי־ שם באוסטריה‪ ,‬אך אמרה כי אינ ה יוד ע ת את שמה הנוכ חי של אלזה‬ ‫קדוגר‪ ,‬ואף לא את מענה‪ .‬מ צי רי ך קיבל תי י די עו ת אחדו ת לג בי אלזה‬ ‫קרוגד‪ ,‬לפי הן י ש לה ק שרים הדוקי ם עם דרום־אמריקה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ב שנת ‪ 1962‬בי קד אצלי ע תונ אי אי טל קי‪ ,‬לו צ׳ אנו דוז־ולי מ מיל אנו‪,‬‬ ‫מן הע תון ״ל׳אספרסו״‪ .‬ב שנת ‪ 1960‬ע שה דודו לי ב צ׳יל ה‪ ,‬כדי לדוו ח‬ ‫לע תוני ם אי טל קיי ם שוני ם על רעידת־האדמה שנ תחוללה שם‪ .‬שם הוא‬ ‫פג ש בפדופי סור אנריקה בלו‪ ,‬שהורה א מנו ת ב אוני ב ר סי ט ת סנ טי אגו דה‬ ‫צ׳יל ה‪ .‬הפדופי סור בלו עסק בחיפו ש קדובי־מ שפחה שנעל מו בעת רעיד ת־‬ ‫האדמה‪ .‬היה זה ז מן קצר לאחד לכיד ת אדולף איי כ מן ! דו דו לי ו בלו שוחחו‬ ‫על־אודו ת מנ היגי ם נ אציי ם ל שעבד שנאמר כי הם מסתתרים תחת שמות‬ ‫מו שאלים בוו א ל דיווי ה‪ ,‬בחלקה הד רו מי של צ׳י ל ה‪ .‬הפרופיכזר בלו סיפר‬ ‫לדודולי כי פג ש בא שה ש״חי תה בחברת בור מ אן מ שנ ת ‪ 1948‬ו ע ד ל־‪ 1951‬״‪.‬‬ ‫הוא ה סדיר פגי שה ב ץ אשה ז א ת ל בין דו דו לי‪ .‬הי א כינ ת ה את עצמה‬ ‫בשם ״קלר״ ועבדה בחברה מסחרית ג ר ט בי ת־ צ׳י לי אנייג דו דו לי לא גי ל ה‬ ‫שום עובדו ת הק שורות בבורמאן‪ .‬מרת קלד סיפרה לדודולי כי ״באחד‬ ‫הי מי ם ני תן י הי ה ל שוחח על עניין ז ה״‪ .‬הפרופיסור בלו אמר כי הוא סבור‬ ‫״ ש אולי זו הי שאלה של כסף״‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בעת חיפו שי אחד הד״ד י ח ף מנגל ה קיבל תי מכתב ש מוען ‪ :‬״ויזנ ט ל‪,‬‬ ‫וינ ה״‪ ,‬מהעיר פורט־אדפריבס‪ ,‬שבהאיטי‪ .‬מר ג׳וני זו מ ר׳ ג ר מני שעשה את‬ ‫ארבעים ה שנים ה אחרונו ת בדרו ם־אמדיקה‪ ,‬כתב לי כי הוא היה ב עליו‬

‫‪275‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫של מועדון לילד‪ .‬בשם ״עלי באבא״ ב א סונ סיון בירת פ אד אגוו אי‪ ,‬מועדון‬ ‫שאותו מכד ב שנת ‪ . 1963‬עתה הוא ב ע ליו של ״רוקם ‪ ,‬באר״ בפורט־או־‬ ‫פדינ ם‪ .‬ה ת חלנו להחליף מכתבים ז ה עם זה‪ .‬ב מאי ‪ 1964‬שלח לי תצלום‬ ‫קבוצ תי שנע שה בעת המלחמה‪ ,‬ו בו נ ר או הי טלד ו אנ שי־ מ ט הו‪ ,‬כע שרים‬ ‫וחמי שה אי ש בסך הכל‪ .‬לא היו כל שמות על התצלום‪ .‬אי ש אחד צויין‬ ‫בו באמצעו ת חץ‪ .‬כתב מר זו מ ר‪ :‬״אי ש זד; הקרוי באו אד‪ ,‬הי ה בא ב שנ ת‬ ‫‪ 1961‬לעתים תכופו ת ל מועדון שלי ב א סונ סיון‪ ,‬בחברת אחד מנגלה‪ .‬לעתים‬ ‫היה עמם הד״ד יונג‪ .‬תכופו ת היו יוצ אי ם י חד לדיג‪ ,‬בנ ה ר או ב טו פאראנא״‪.‬‬ ‫אי שור לידיע ה זו קיבל תי לאחר מכן מעדים אחדים ב א סונ סיון‪ .‬האי ש‬ ‫ש צויין בחץ הוא בורמאן‪ .‬מ שפחת יונ ג היא מ שפחת בעלי־ א חוזו ת ע שירים‬ ‫בפ אר אגוו אי‪.‬‬ ‫שמתי לב לעובדה כי בכל הידי עו ת על־אודו ת בורמאן י ש חלל ריק‪,‬‬ ‫והוא בול ט ביו תר‪ .‬מדובר ב הן ב אירועי ם הדראמאטיים של הערב הגו רלי‪,‬‬ ‫דד‪ 1‬ב מאי ‪ , 1945‬או שהן עוסקו ת בהופעתו־מחד ש של בוד מ אן‪ ,‬ב מועד‬ ‫כל שהו ב ס תיו ‪ , 1945‬כא שד נמסר כי אנ שים שוני ם ר אוהו ב עיני ה ם‪ .‬הי כן‬ ‫ע שה בורמ אן ב תקופ ת־ הביניי ם‪ ,‬ומה ע שה?‬ ‫ב־‪ 6‬ב מאי ‪ 1963‬הופע תי ב תוכני ת ״פאנוראמה״ של ד שת ה ט לוויזי ה‬ ‫הג ר מני ת בהאמבורג‪ .‬בין השאר הזכר תי את פר שת מארטין בורמאן‪,‬‬ ‫וקרא תי ל״תקופה אפלה״ זו‪ ,‬מ־‪ 1‬ב מאי עד לסוף ה ס תיו של שגת ‪, 1945‬‬ ‫מפתח ל חיד ת בורמאן‪ .‬י מי ם מעטים לאחר מכן קיבל תי מכתב מאי ש‬ ‫שאכנהו פראנץ ראפ‪ .‬הוא כתב כי י ש לו מידע מ הי מן על־ אודו ת ״תקופה‬ ‫אפלה״ זאת*‬ ‫פג שתי את ראפ ב מלון דאכס ב מינ כן‪ .‬הי ה זה גבר בן חמי שים וארבע‪,‬‬ ‫י לי ד בול צ אנו שבדרופ־טירול ה אי טלקי‪ ,‬שם הוסמך כ מ תורג מן ב בי ת־ הדין‪.‬‬ ‫ב שנת ‪ 1938‬ביק ש לקבל אזרחות ג ר מני ת‪ ,‬כפי שהתיר מו סו ליני‪ ,‬לאנ שים‬ ‫ממוצא ג ר מני‪ ,‬ובעת המלחמה הוא שיד ת בוורמאכט‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬נע שה‬ ‫נ ציגן של חברות אי טל קיו ת ו שווי צ ריו ת העוסקות ב מכיר ת טחנות־קפה‬ ‫בי תיו ת ו כלי־ בי ת אחרים‪ .‬עתה חי הוא בעיר קטנה ליד היידלברג‪.‬‬ ‫ראפ סיפר לי כי בסוף הס תיו של שגת ‪ 1961‬היה באינסברוק‪ ,‬שהיתה‬ ‫כלולה ב איזור־ ה מכירו ת שלו‪ .‬שם פג ש באי ש שאותו נ כנ ה בשם פראנץ‬ ‫הולט‪ ,‬שהיה אז בן ארבעים ו שלו ש‪ ,‬ו שלאחר מכן נע שה שו תפו‪ .‬הולט‬ ‫גר באינסב רוק‪ ,‬כדיי ר בבי ת ה של אשד‪ .‬שאותה אכנה מדת הילדה‪ .‬ה שלו שה‬ ‫ה תיידדו ביו תר‪ .‬באחד הערבים‪ ,‬לאחר כו סו ת־יין רבות שנלג מו י ח דיו‪,‬‬ ‫נג ע הולט בי ד י די דו‪ .‬הוא אמר כי עו מד הוא לספר לו את ״ סודו הגדול״‪.‬‬ ‫ראפ אמד כי אין הוא רוצה ל שמוע סודות כל שהם ז הוא שם־לב כי מדת‬

‫‪276‬‬

‫הי כן בו ר מ אן ?‬ ‫הילדה ני ס ת ה ל מנוע את הולט מלדבר‪ .‬אולם מצב־רוחו של הולט היה‬ ‫מעולה‪ ,‬והוא לא שם לב אליה‪ .‬הוא אמד כי ראפ הוא י די דו ו שו תפו‪ ,‬כי‬ ‫הם עו שים הרבה כסף י חד‪ ,‬ו כי מדוע לא יד ע י די דו את סודו ? הוא מזג‬ ‫עוד יין‪ ,‬והחל מדבר‪.‬‬ ‫בעת המלחמה‪ ,‬כך החל סיפו רו של הולט‪ ,‬הי ה בי חיד ת אמבולאנסים‪.‬‬ ‫בסוף המלחמה היד‪ .‬שבוי־מלחמה במחנה־מעצר צרפ תי ליד אינסברוק‪ ,‬אך‬ ‫עד־מהרה שוחרר‪ .‬הוא החל לעבוד מטעם ה״צלב האדום״ האוסטרי בחבל‬ ‫טירול‪ .‬בקיץ ‪ 1945‬החל ״הצלב האדום״ האוסטרי להחזיר חיילי ם מ מ חנו ת־‬ ‫ה שברים של בעלו ת־הברי ת שהוקמו בג ר מני ה‪ .‬מיבצע־ההחזרה נע שה‬ ‫בחסות הכנ סיי ה הקאתולי ת‪ ,‬ובעלו ת הברי ת ה תיי ח סו א ליו ב עין יפה‪ ,‬כיוון‬ ‫שהם רצו ל הפגין כי הם מ תייחסים לאוסטריה כארץ ״מ שוחררת״‪ ,‬לא‬ ‫א ת ״כבו שה״ כג ר מני ה‪.‬‬ ‫הולט הוצב בקבוצת אנ שי ״הצלב האדום״ שנסעה ל מחנו ת שוני ם‬ ‫בג ר מני ה‪ ,‬ב אי טליה ובצרפת‪ .‬חברי המ שלחת קי בלו תעודו ת־ז הו ת בארבע‬ ‫ל שונו ת (צרפ תית‪ ,‬אנגלי ת‪ ,‬רוסי ת וג ר מני ת)‪ ,‬שאיפ שרו להם ל היכנ ס לכל‬ ‫אחד ממחנו ת־ה שבויי ם של בעלו ת־הברית‪ .‬הם אספו חיילי ם אוסטריים —‬ ‫אך לא אנ שי ס‪.‬ס‪ .‬או פו שעי מלחמה — וה חזירו ם לאוסטריה‪.‬‬ ‫בס תיו ‪ ,1945‬אמר הולט לראפ‪ ,‬הוא הי ה י חד עם קבוצ תו במחנה ליד‬ ‫פלנסבורג‪ ,‬שבחבל שלזוויג־ הול ש טיין‪( .‬בורמ אן ני ס ה ל הגי ע לגר אנד־‬ ‫אדמיראל דני ץ‪ ,‬בפלנסבורג‪ ,‬בעת שיצא את בונקר־ הפירר)‪ .‬במחנה זה‬ ‫פנתה להולט ״בלי ץ־מדל״ (נ ע ר ת־ בז ק)‪ ,‬מי שהיתה חייל ת בחיל־העזר‬ ‫לנ שים של הוורמאכט‪ ,‬וביק שה מ מנו לי טול או תה ע מו לאוסטריה‪ ,‬אף כי‬ ‫אין היא אוסטרית‪ .‬היא הציעה לו טבעת־יהלום יקרת־ערך‪ .‬הולט י ד ע כי‬ ‫הבדיקו ת הנע שו ת ע ל־ידי הבריטים — נע שו ת כ אילו כדי לצאת י די חובה‪,‬‬ ‫ועל כן הסכים‪ .‬היא חזרה א ליו ביו ם המחרת‪ ,‬ועמה תכ שיט נוסף‪ .‬היסכי ם‬ ‫לקחת עמה גם את א חי ה? הולט ה ת בונן בתכ שיט‪ ,‬וק שה הי ה לו לע מוד‬ ‫ב פני הפי תוי‪ .‬בסדר‪ ,‬אמר‪ ,‬הוא יצרף אותם למ שלוח בתורת אוסטרים‬ ‫ה חוזרי ם לארצם‪ .‬הם באו א ליו ביו ם המחרת‪ .‬האי ש הי ה בעל שפם ק טן‬ ‫ו הרכיב מ שקפיים‪ ,‬אולם נראה הי ה כי המ שקפיים מטרידי ם או תו‪ .‬כא שר‬ ‫רצה ל ה תבונן במ שהו‪ ,‬היד‪ .‬מסיר אותם‪.‬‬ ‫כאשר הגיע המ שלוח לאינסברוק‪ ,‬מקום שם ע תידי ם היו ה שבדי ם‬ ‫האוסטריים להיחקר ולהי שלח לבתיהם‪ ,‬חזר הזוג ו פנ ה אל הולט‪ .‬הם בי ק שו‬ ‫מ מנו כי הוא יעביר ם לנאודרס‪ ,‬כפר שליד הגבול האוסטרי‪ ,‬שלא היה‬ ‫מרוחק מהגבול ה איטלקי ו מ הגבול ה שוויצרי גם יחד‪ .‬ברור היה כי הם‬ ‫מ תעתדי ם לשלם לו ב עין יפה תמורת מע שה זה‪ .‬הפעם נ תנו לו סיכת־‬

‫‪277‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫קי שוט יקרת־ערך‪ .‬הולט הכיר הי טב את הגבול‪ .‬הוא הני ח כי ה שנים אינ ם‬ ‫אח ו א חו ת‪ ,‬אך לא ה ת עניין ביו תר‪ ,‬שכן ג מלו לו על מע שיו‪ .‬כ די ל הי מנ ע‬ ‫מ סיו רי הגבול של בעלו ת־ הברי ת שסבבו ב איזו ר‪ ,‬היה על הולט להדריך‬ ‫את ה שנים בדרכם ביע רו ת‪ ,‬ב שבילים ניד חי ם ובמעבר הדרי גבוה‪ .‬התקופה‬ ‫היתד‪ .‬״אוקטובר או נוב מבר״‪ ,‬אמר הולט‪ ,‬והי מי ם היו כבר צונני ם ביו תר‪.‬‬ ‫שלג רב הי ה על הקרקע‪ .‬תכופו ת היו נתקעים ב שכבווד שלג שגובהן הגי ע‬ ‫כדי מטר‪ .‬האשה גיל ת ה אומץ־לב ר ב‪ :‬היא הוסיפ ה לצעוד‪ ,‬אף שהיתה‬ ‫יג ע ה ביו ת ר‪ ,‬ואמרה לגברים למהר ולבו א‪ ,‬מ שום שאל־להם להיתפס על־‬ ‫י די אחד הסיורי ם‪ .‬הם ח צי את הגבול לדרוט־טירול ה אי טל קי‪ ,‬שם נתבק ש‬ ‫הולט להביאם לאחד ה מינז רי ם שבחבל וינ ט שג או‪ .‬רק אז‪ ,‬בסוף המסע‪.‬‬ ‫א מ ת להולט את מי הו ביל למקוט־מבטחים‪ .‬האי ש אמר כי הוא רייכס־‬ ‫לייטר מ ארטין בורמאן‪.‬‬ ‫״ב שער ה מינז ר״‪ ,‬סיפר הולט לראפ‪ ,‬״צלצל בורמ אן בפע מון‪ .‬הדל ת‬ ‫נפתחה‪ .‬בורמ אן הוצי א פי ס חדניי ר מכיס פני מי שהיה תפור ב מכנ סיו‪ .‬ה שומר‬ ‫קרא בניי ר‪ ,‬וביק ש מהם לה מ תין‪ .‬כעבור ז מ ך מ ה חז ר וביק ש מבורמאן‬ ‫ומהא שה להיכנ ס‪ .‬ח שבתי אז כי בדי ח תו של בורמ אן תוכננ ה יפה מרא ש‪.‬‬ ‫בור מ אן פנ ה אלי ו א מ ר‪, :‬פד אנץ‪ ,‬ע שי ת מ שהו היוצ א מגדר הרגיל‪ .‬אם‬ ‫לא תדבר על־ אודו תיו‪ ,‬תקבל סכוט־כסף מדי חוד ש בחוד שו‪ ,‬כל י מי חיי ך‪.‬‬ ‫הם נפ רדו מ מני ל שלום‪ ,‬ודל ת ה מינז ר נסגרה״‪.‬‬ ‫בנ ת חי את ה סיפור שסיפר הולט לפראנץ ראפ׳ היסק תי כי הוא מכיל‬ ‫י סודו ת רבים שיש לתת בהם אי מון‪ .‬רוב אנ שי קבוצ תו של בורמאן‪ ,‬שני סו‬ ‫ל פ ר ח א ת הטבעת הרוסי ת ב ב רלין‪ ,‬ה צלי חו בכך‪ .‬מדוע לא י צלי ח או תו‬ ‫״ שועל פיקח״ בורמ אן לע שות כן ? הוא ני ס ה ל הגיע לפלנ סבורג כדי ל שוחח‬ ‫עם דני ץ‪ ,‬ומצא לעצ מו מקלט תחת שם מו שאל‪ ,‬במקום הבטוח ביו תר‬ ‫שיכול היה ל מ צו א‪ :‬מחנה ב רי טי של שבויי־מלחמה‪ .‬סביר בהחלט כי‬ ‫הוא נ שא ע מו תכ שיטים יקרי־ערך‪ ,‬ו כי ינסה ל הגיע ל מינז ר ב אי טליה‪ ,‬כפי‬ ‫שע שו אנ שי־צמר ת נ אציי ם כה רבים ל פניו ו א חריו‪ .‬הוא בווד אי אחד‬ ‫הנו סעי ם הח שובים ביו תר ב״נ תי ב ה מינז רי ם״ של או ד י ס ה‪.‬‬ ‫ביק ש תי מראפ ל שוחח עם הולט ולקבל מידע מפורט יו תר‪ .‬ראפ כ תב‬ ‫להולט‪ ,‬ו הציע לו כסף רב‪ ,‬אם י הי ה מסוגל לספק עו בדו ת מ סויי מו ת‪.‬‬ ‫בפגי שתם הבאה היה הולט נ בו ך ביו תר‪ ,‬וביק ש מראפ ל שכוח את כל‬ ‫הפר שה‪ .‬אין הוא מ עוניין בכסף‪ ,‬אמר‪ .‬למע שה‪ ,‬הוא עלול להפ סיד הרבה‬ ‫יו תר מ שהוא ע שוי ל ה תוי ח‪ .‬הוא ה ת חנן ב אוזני ראפ שלא יספר את סו דו‬ ‫לאי ש‪ .‬ערכ תי חקירה ב אינ ס ב ת ק‪ .‬המ שטרה אי שרה כי הולט אכן הי ה‬ ‫שייך ליחיד ת־ א מבול אנסי ם בע ת המלחמה‪ ,‬ולאחר מכן הועסק ע ל־ידי ״הצלב‬

‫‪278‬‬

‫הי כן בו ר מ אן ?‬ ‫האדום״‬ ‫מ מחנו ת‬ ‫המחאה‪,‬‬ ‫על בנק‬

‫האוסטרי‪ .‬אמת הדבר כי הוא סייע בההזרתם של אוסטרים לארצם‪,‬‬ ‫שוני ם בגר מניה‪ .‬וכפרט א ח רון‪ :‬לדברי ראפ‪ ,‬הוסיף הולט לקבל‬ ‫מדי חוד ש בחוד שו‪ ,‬מחוץ־לארץ‪ ,‬ו ת מיד היתד‪ .‬ההמחאה מ שוכה‬ ‫אחר‪.‬‬

‫הפרט ה א מי תי הבא‪ ,‬ב תמונ ת־ד‪,‬מוזאיקה של פר שת בורמאן‪ ,‬הגי ע לידי‬ ‫מפי ה של אשד‪ .‬זעירה ו שברירית‪ ,‬שאותה אכנה ב טינ ה‪ .‬עתה חיה בפנ סי ה‬ ‫קטן ו שלו בג ר מני ה‪ .‬היא ע שתה למעלה מע שרים וחמ ש שנה ב צ׳יל ה‪ ,‬ו חזרה‬ ‫לאירופה ב של ג עגו עי ה‪ .‬באוקטובר ‪ 1964‬כתבה מרת ב טינ ה למ שטרת‬ ‫וינ ה וביק שה את מ עני‪ .‬אחר כך כתבה אלי‪ .‬בע ת שהותה ב צ׳יל ה‪ ,‬נאמר‬ ‫במכתבה‪ ,‬רכש לעצמו מ ארטין בורמאן חלקת־אדמה גדול ה בסביבתה הק ­‬ ‫רובה‪ .‬היא יוד ע ת‪ ,‬מקריאה בע תוני ם‪ ,‬כי אני ע שוי להיו ת מ עוניין בכך‪,‬‬ ‫וה ציע ה בי ניפג ש‪.‬‬ ‫היי תי כ מו בן מ עוני ץ ביו תר‪ .‬מרת ב טינ ה קיבלה את פני בחדרה‪,‬‬ ‫והוציאה ממגירה תצלום של מפה‪ ,‬שכותרתה (בגר מני ת) הי תד‪ :.‬״מפת‬ ‫שווי צרי ה ה צ׳ילי אני ת״‪ .‬ב כינוי ״ שוויצרי ה ה צ׳י לי אני ת״ מכני ם את מרכזה‬ ‫של צ׳יל ה‪ .‬היה לי הרו שם בי המפה הובנ ה ע ל־ידי ג ר מני ם בצ׳יל ה למטרה‬ ‫מ סויי מ ת מאוד‪ .‬היא בללה את ה שטח שבין ה או קיינו ס ה שקט לבין הגבול‬ ‫ה א רגנ טיני במזרח‪ .‬השטח שבין העדים ו אלדיווי ה וב ארילוצ׳ ה מ צויין בסימ ­‬ ‫ני ם ח שאיים מ סדי מי ם — מ שול שים‪ ,‬עיגולי ם וריבועי ם‪ ,‬ולכל אחד מהם‬ ‫מספר‪ .‬שלו שה מן המ שול שים מ צוייני ם ב או תיו ת ‪ 0 0‬ו־‪1 ,‬ז‪ .1‬ז הו איזו ר‬ ‫נאה ביו תר‪ ,‬ו בו הרים‪ ,‬אגמי ם‪ ,‬יע רו ת ונה רו ת‪ .‬י ש בו מקו מו ת־נופ ש יפי ם‬ ‫וב תי־קי ץ — ממש או תו הנו ף שג ר מני ע שיר וגול ה יכול לחיו ת בו‬ ‫בבדידו ת נעי מה‪ .‬היי תכן שלסימני ם הח שאיים מ שמעות צבאי ת ו‬ ‫שאלתי את מדת ב טינ ה כי צד ה שיגה את המפה המסתורית‪.‬‬ ‫״ ב בניין בעיר ו אלדיווי ה שבו ה תגורר תי היה ג ר מני בשם ארטורו‬ ‫שווארץ‪ .‬היה זה אי ש שקט ומ סוגר‪ ,‬שלא היה מרבה ל שוחח עם הבריו ת‪,‬‬ ‫והיה נעדר תכופו ת מבי תו למ שך שבועות אחדי ם‪ .‬מעולם לא סיפר ל שכנים‬ ‫מה הם מע שיו‪ .‬מסיבה כל שהי‪ ,‬נראה היה כי הוא נו תן בי אי מון‪ .‬ל פני‬ ‫נ סיע ה היה מ שאיר אצלי את מפתחות די ר תו׳ ו הי ה מבקש מ מני ל שים‬ ‫עין על המקום‪ ,‬ולה שקות א ת הפרחים״‪.‬‬ ‫״אז החלו להופיע בע תוני ם סיפורי ם על־ אודו ת הפו שעים הנ אציי ם‬ ‫בדרום־אמריקה‪ .‬התחלתי תוהה על שכני המס תורי‪ .‬הוא דיבר ג ר מני ת‪,‬‬ ‫היה לו כסף רב‪ ,‬הוא לא עבד עבודה סדירה כל שהי‪ ,‬ולא רצה ל שוחח‬ ‫עם אי ש‪ .‬היי תכן כי הוא אחד מאותם אנ שים‪ ,‬שיש להם סיבה טובה‬ ‫להי שאר אל מוני ם ז באחד מי מי שנת ‪ ,1960‬בעת שמר שווארץ היה מחוץ‬

‫‪279‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫לעיר‪ ,‬בא אי ש ז ד ואמר לי כי מד שוו או ץ נפטר לפתע‪ ,‬בע ת שהו תו‬ ‫בבראזיל‪ .‬הוא ביק ש מ מני א ת המפתחות לדיר תו של מר שווארץ‪ .‬אמרתי‬ ‫בי איני יכול ה למצוא א ת המפתחות‪ ,‬וביק ש תי כי י חזו ר וי בו א ביו ם־‬ ‫המחרת‪ .‬כאשר הסתלק‪ ,‬נכנ ס תי לדירה ו ה ת בוננ תי מסביב‪ .‬היו על ה שולחן‬ ‫ספרים אחדי ם‪ ,‬וניי רו ת בודדי ם‪ .‬ר אי תי עותקי ם אחדים של מפה זא ת‪,‬‬ ‫ונ טל תי אחד ע מי‪.‬״‬ ‫ז מן־ מה לאחר מכן נסעה מרת ב טינ ה לעייר ה או סודנו‪ ,‬שבאמצע הדרך‬ ‫בין ו אלדיווי ה לפוארטו מונ ט‪ .‬מר שוואדץ היד‪ .‬מרבה לדבר על או סו רנו‪,‬‬ ‫שבה חיו עתה גר מני ם רבים ש הגיעו לצ׳יל ה לאחר מלחמת העולם ה שניי ה‪.‬‬ ‫מרת ב טינ ה הכירה אחדים מהם‪.‬‬ ‫״הם ה תנ הגו כ אילו היתד‪ .‬זו ע דיין שנת ‪ 1938‬״‪ ,‬אמרה מרת ב טינ ה‪.‬‬ ‫״ב מיו חד זוכר ת אני עוי ד ־ דין ג ר מני שהיה מדבר ממש כגבלס‪ .‬כל מי‬ ‫שפג שתי בו נראה א מיד‪ ,‬בעל כסף רב‪ ,‬בלא עבודה מ סויי מ ת‪ ,‬ובעל בי ת‬ ‫נאה‪ .‬הכל הגי עו לכאורה לגיל־פרי שה‪ ,‬ו ת מיד די ב רו על־אודו ת ה רייך‬ ‫ה שלי שי הגדול‪ .‬אנ שים אחדים הזכי רו כי מארטין בורמאן מתגורר אי־ שם‬ ‫ב איזו ר‪ .‬עורך*הדין ב או סו רנו רכ ש לבורמאן חלקת־קרקע בין ו א לדיווי ה‬ ‫ל בין הגבול ה א רגנ טיני‪ .‬הכל י ד עו על עני ץ ז ה‪ .‬אם ת עיין במפה‪ ,‬תראה‬ ‫כי איזו ר זה מ צויין ב סי מני ם ח שאיים״‪.‬‬ ‫מדת ב טינ ה סיפרה לי דברים התואמים את מה שידוע הי ה לי קודם־‬ ‫לכן על נ אציפ־ל שעבר המתגוררים בסביב ת ב א רילוצ׳ ה‪ ,‬מעבדו ה א רגנ טיני‬ ‫של הגבול‪ .‬כל הסיפורי ם — דומי ם‪ .‬לגרמני ם א חוזו ת י פו ת והרבה קרקע‪.‬‬ ‫מנגל ה נראה שם לעתים קרובות‪ .‬היו מריבו ת מס תוריו ת בין הקבוצות‬ ‫הג ר מניו ת ה שונו ת‪ ,‬ש הגיעו לעתים לכלל י דיו ת‪ ,‬אולם המ שטרה המקומית‬ ‫דו אג ת לכך שלא י היו להן הדים פו מביי ם‪.‬‬

‫פיס ת־המוז איקה האחרונה הובאה אלי ע ל־ידי סטודנט צעיר בווינ ה‪.‬‬ ‫הוא צלצל למ שרדי באחד מי מי שנת ‪ ,1964‬וביק ש מ מני לפג שו בבי ת־‬ ‫קפה‪ .‬שם מצאתי גבר נעי ם ויפדדתואר‪ ,‬כבן ע שרים ושש‪ ,‬בעל עיניי ם‬ ‫עגו מו ת‪ .‬הוא חיי ב ל שוחח ע מי‪ ,‬אמר‪ .‬חוד שים אחדים קודם לבן הגיעה‬ ‫לווינ ה אשד‪ .‬ב ר אזילי ת צעירה ויפהפייה‪ ,‬כבת שלו שים‪ ,‬בדי לל מוד זמרה‪.‬‬ ‫״היא יפהפי ה״‪ ,‬אמד לי הגבר הצעיר‪ ,‬ונ אנ ח‪ .‬״מוצאה מ קודי טיבה‪ ,‬עיר‬ ‫ב מדינ ת פאראנא שבבראזיל״‪.‬‬ ‫ני סי תי שלא לגלו ת עניין חי צוני רב מדי‪ .‬בפאראנא י ש מו שבות‬ ‫ג ר מניו ת‪ ,‬ב הן מסתתרים אחדים מה״לקוחו ת״ הבולטי ם ביו תר שלי‪ .‬י ש‬ ‫להם שם מעריצי ם רבים‪ .‬ה מנ ט אליו ת היא זו של ה רייך ה שלי שי‪.‬‬

‫‪280‬‬

‫הי כן בו ר מ אן ?‬ ‫האשה הבר אזילי ת הי תה נ שואה לבעליה הג ר מני של חברה ליבוא‬ ‫וליצו א‪ .‬הוא היה מגיע תכופות לבארצלונה‪ ,‬ב ענייני עסקים‪ .‬בנ סיע תו‬ ‫האחרונה הני ח לא שתו לנ סוע לווינ ה‪ .‬היה לה קול ערב‪ ,‬והיא ה שתוקקה‬ ‫לקבל שיעורים בזי מרה‪ ,‬״ווינ ה היא המקום הטוב ביותר למטרה זא ת״‪,‬‬ ‫אמר הצעיר‪.‬‬ ‫הם נפג שו‪ ,‬וה תאהבו זה בזו‪ .‬הצעיר חזר וה שמיע אנחה‪ .‬לא אמרתי‬ ‫דבר‪ ,‬אך הוספתי לתהות מדוע התק שר ע מי — כדי לספר לי על פר שת־‬ ‫האהבים שלו עם יפהפיה מבראזיל‪.‬‬ ‫״יודע אני את שמה‪ ,‬אך היא ביק שה מ מני שלא לגלו תו״‪ ,‬אמר‪ .‬״המצב‬ ‫— עדין‪ .‬אין היא מסתדרת כראוי עם בעלה‪ .‬עלי ה להיזהר‪ .‬ובכן‪ ,‬באחד‬ ‫הימים י שבנו י חד בבי ת־קפה‪ ,‬וקראתי כתבה על־אודו ת בורמ אן שהופיעה‬ ‫באחד מכתבי־העת‪ .‬ה ת חלנו ל שוחח על כך‪ .‬דברים אלה מו שכים או תי‬ ‫ביו תר‪ .‬י דיד תי צחקה‪ ,‬ואמרה כי תוכל לספר לי ה ר ב ה בנו שא זה‪ .‬ו הי א‬ ‫הוציאה מנר תיקה תצלום‪ .‬הוא נע שה ב שנת ‪ ,1964‬ונ ר אי ת בו קבוצת אנ שים‪.‬‬ ‫אחד מהם‪ ,‬גבר כבד־אברים ומתקרח‪ ,‬מריט־למחצה את י דו הי מני ת‪ ,‬בעת‬ ‫התצלום‪ ,‬כ אילו הוא ח צ ה להסתיר את פניו‪ .‬למע שה‪ ,‬מסתיר הוא דק את‬ ‫אוזנו הי מני ת‪ .‬וי די ד תי אמרה אז‪, .‬הבט בו‪ .‬כל הי הודי ם‪ ,‬וג ר מני ם רבים‪,‬‬ ‫מחפ שים אחריו‪ .‬הוא אחד מהנאצים הגדולי ם ביו תר‪ .‬בעלי עובד ב ש בילו׳‪.‬״‬ ‫לא אמרתי דבר‪.‬‬ ‫אני‬ ‫כדי‬ ‫היא‬ ‫לה‬

‫״ בווד אי תוהה אתה מדוע אני מספר לך כל זא ת״‪ ,‬אמר‪ .‬״ובכן‪,‬‬ ‫מטורף אחרי אשה זאת‪ .‬היא עזב ה את ווינ ה ל פני שבועו ת אחדים‪,‬‬ ‫להצטרף לבעלה בספרד‪ .‬אני יוד ע שהיא אוהב ת או תי אהבה עזה‪.‬‬ ‫אמרה לי כי יש לה כסף מ שלה‪ .‬אולם הוא לא יסכים לעולם לתת‬ ‫ג ט־גידו שין‪ .‬הוא אחד מאותם ברנ שים אכזריי ם״‪.‬‬ ‫ה אזנ תי‪ .‬אף לא הופ תע תי מן העובדה כי מ שול ש רו מ אנ טי הוא אשר‬ ‫י חזי רני לפר שת מארטין בורמאן‪ .‬במ שך ע שרים ה שנים האחרונו ת ל מד תי‬ ‫שלא ל היו ת מופתע‪.‬‬ ‫״מר ויזנ ט ל‪ ,‬אני מ שוכנע בהחלט כי האי ש היה בורמאן‪ .‬כ מובן‪ ,‬אני‬ ‫מכיר את בורמאן רק מתצלומים בכתיבי־העת‪ ,‬אולם האי ש שניסה להסתיר‬ ‫את פניו נראה בדיו ק כ מו התצלומים שראיתי‪ ,‬ת צלו מיו של בורמאן‪ .‬ברור‬ ‫כי בעלה של י דיד תי חייב להיו ת נ א צי רמ־מעלה‪ ,‬שאם לא כן לא היה‬ ‫בורמאן משתמש בו לצורך שלי חויו ת בינל או מיו ת‪ .‬ח שבנו ‪ -‬כלומר‪,‬‬ ‫ח שבתי‪ ,‬שאם א תן לך את שמו‪ ,‬תדאג ל *ן‪ 0‬רו‪ ,‬בפעם הבאה שיהיה‬ ‫‪$.‬‬ ‫בספרד‪ -----------‬״‬ ‫והוא נדם‪.‬‬

‫‪281‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫״תיפטר מן הבעל‪ ,‬ו תובל ל חיו ת עם הבר אזילאי ת שלך באו שר‪ ,‬לעולם‬ ‫ו עד ?״ א מד תי‪.‬‬ ‫״ בדיו ק בך‪ .‬ותובל לקבל את מ ענו של בורמ אן בקורי טיבה‪ .‬י די ד תי ת תן‬ ‫לך או תו‪ ...‬היא היתד‪ ,‬מעדיפ ה ל חיו ת ב אן ע מי׳ באירופ ה״‪.‬‬ ‫ובאן‪ ,‬לע ת־עתה׳ עו מד ה עניין‪ .‬הבטח תי לצעיר שלא לע שות דבל‬ ‫שיביא במבובה את ידי ד תו‪ .‬הוא מסר לי את שמה‪ .‬הוא יו די עני מ תי י חז רו׳‬ ‫היא ובעלה‪ ,‬וי ע רכו בי קו ר באירופה‪.‬‬ ‫אולם נני ח שאוכל לספק עדו ת כי בוד מ אן חי ב מען מסויי ם בקוריטיב ה‬ ‫— מה יתרח ש אז ? ע שרים וארבע שעות לאחר מכן יעלם‪ .‬הוא יכול‬ ‫להסוות את עצ מו בהצלחה מרובה בדרומ־אמדיקה‪ .‬י ש לו בסף‪ ,‬וי ש לו‬ ‫רשת של עוזרי ם המסורים לו מסירו ת קנ אי ת‪.‬‬ ‫ארצות רבות מגלו ת עניין בבוד מ אן‪ ,‬אך שום מדינ ה אינ ה מ עוניינ ת‬ ‫ב א מ ת‪ .‬פריץ ב או א ה התובע בפראנקפורט‪ ,‬מטיל ספק באפ שרות שמדינה‬ ‫ד רופ־ א מ רי קני ת כל שהי תסגיר או תו‪ .‬חיד תו של מארטין בוד מ אן —‬ ‫שבמעט וד אי בי הוא מ תגורר עתה בקירב ת הגבול שבין א רגנ טינ ה ל צ׳יל ה‬ ‫— ת תנוון ותיע שה למ שוואה ביו לוגי ת פ שוטה‪ .‬הוא מוגן בהלכה‪ .‬שום‬ ‫מדינ ה לא תדצה להתנסות בפר שת־אייכמן שניי ה‪ .‬בורמאן י בו א לקצו‪ ,‬ביוים‬ ‫מן הי מי ם׳ ופרם ‪ 100,000‬המארקים לא י שולם‪ .‬ה מוו ת אינו זקוק לכסף‪.‬‬

‫‪282‬‬

‫א ח רי ת ־ ד ב ר‬

‫אני מודה בי קשה ל הא מין ברבים מ תי אורי־הפר שיו ת שלי‪ ,‬וכ אן מגיע‬ ‫אני לנ בו א תו של ם‪.‬ס‪ .‬דו טנ פיד ר ( טור אי רא שון) מרץ‪ .‬לא יד ע תי מ עודי‬ ‫את שמו הפרטי‪ ,‬אך את האי ש מי טי ב אני לזכור‪.‬‬ ‫הדבר אירע בספטמבר ‪ , 1944‬ליד ג רי בוב שבפולין‪ ,‬בעת הנ סיג ה הגרמ ­‬ ‫ני ת מן המזרח‪ .‬מחנה ה ריכוז לבוב חוסל קודם לכן‪ ,‬ו מא תיי ם שומדי־ה ‪.0.0‬‬ ‫שלו ״הרחיקו״ עצמם‪ ,‬בהצלחה‪ ,‬מהצבא האדום המתקרב־ובא‪ .‬אני היי תי‬ ‫אחד מ שלו שים וארבעה הני צולי ם במחנה זה‪ ,‬שאנ שי ה‪ .0.0‬״ שמדו״ עליה ם‬ ‫בדי שיהיה להם תירוץ לסגת מערבה‪.‬‬ ‫באחד הי מי ם‪ ,‬ב שעות אחר הצהרים‪ ,‬הז מינני ה טוראי הרא שון מרץ‬ ‫לבוא ל טיול בבפר סמוך‪ .‬ה מזון הי ה ק שה־לה שגה‪ ,‬ו כוונ תו היתה שננסה‬ ‫להביא ע מנו תפוחי־אדמה מעטים‪ .‬אני דיב ר תי פו לני ת‪ ,‬ומרץ הי ה סבור‬ ‫כי י הא בכך בדי ל סייע‪.‬‬ ‫היה זה יו ם חם‪ .‬מ צ אנו שני שקים קטנים של תפוחי־אדמה ב בי תו של‬ ‫אחד האיכרים‪ ,‬ועתה נ שא כל אחד מ א תנו שק‪ ,‬בדרכו ל מקו ם־ה חנייה‪.‬‬ ‫— היתד‪ ,‬זו תופעה יו צ או ד דו פן< כ רגיל היי תי אני חיי ב ל שאת את שני‬ ‫ה שקים‪ .‬בעת שעברנו לי ד נחל‪ ,‬בקצה היער‪ ,‬הציע מרץ כי נ תיי שב לז מן־‬ ‫מה ונינ פ ש‪.‬‬ ‫מרץ הי ה אחד מאנ שי הם‪ .‬ם‪ .‬המועטי ם ביו תר שנהג ת מיד ב הגינו ת‬ ‫כלפי האסירים‪ .‬מעולם לא הלקה אי ש‪ ,‬מעולם לא צעק ע לינו‪ .‬הוא היה‬ ‫פונ ה א לינו בל שון מנומס ת‪ ,‬ממש כ אילו היינו יצו רי ם אנו שיי ם‪ .‬לא היי תי‬ ‫מוכן למה שעתיד היה לבוא‪.‬‬ ‫אמר לי מ ר ץ‪ :‬״ ב היו תי י ל ד סיפרו לי מע שייה על או תו י ל ד הרוצה‬ ‫להגיע למקום אחר‪ ,‬ו מביע מ שאלה‪ ,‬ו אז בא נ שר בעל כנפי־ ענ ק ונו ט לו‬ ‫ל או תו מקום‪ .‬האם אתה זוכ ר מע שייה ז א ת‪ ,‬ויזנ ט ל ?״‬ ‫״ובבן‪ ,‬אבי זוכ ר א ת המע שייה על מרבד הקסמים״‪.‬‬

‫מ רו צ חי ם‬

‫בי ני נו‬

‫״כן‪ ,‬ה ר עיון דומה״• מ ת התמתח ונע ץ מב טו ב שמים ה מ עונני ם‪ .‬היינו‬ ‫שרויי ם בדח שי־עצי ם ו ב מל מולו הנעי ם של הנחל‪ .‬הכל הי ה רוגע ורחוק‬ ‫מן ה מ צי או ת‪ :‬האסיר ואי ש הם‪.‬ם‪ .‬נינו חי ם׳ בנאת־ה שדה ה אידילי ת‪ ,‬ב תוככי‬ ‫האפוקליפסה‪.‬‬ ‫״נני ח שנ שר יקח או תך לאמריקה‪ ,‬ויזנ ט ל ?״ שאל מרץ‪ .‬״מה תספר להם‬ ‫שם?״‪.‬‬ ‫לא אמרתי דבר‪ .‬האם הוא מנס ה ל ה בי אני‪ ,‬באמצעו ת תחבולה‪ ,‬לאמירת‬ ‫דבר של שטות?‬ ‫מרץ ביחש את מח שבותי‪ .‬הוא חיי ך ‪ :‬״אל תפחד‪ .‬תוכל לדבר בגילוי־ל ב״‪.‬‬ ‫״ א דוני הטוראי הרא שון״‪ ,‬א מד תי כדיפלו מאט‪ .‬״מעול ם לא ח שבתי על‬ ‫כך‪ .‬כיצד אוכל להגיע לאמריקה? הן אוכל להביע מ שאלה להגיע אל‬ ‫הירח ! ״‬ ‫ני סי תי ל הרווי ח ז מן‪ .‬נ כון‪ ,‬מרץ היה יו צ א־ מד הכלל‪ ,‬אי ש ‪ .0.0‬טו ב‪.‬‬ ‫אולם הרי ע דיין היה אי ש ס‪ .‬ס‪ *.‬כי צד אוכל לתת בו אי מון ?‬ ‫‪.‬״תאר לעצמך‪ ,‬ויזנ ט ל‪ ,‬כי אתה מגיע לניו־יו ר ק‪ ,‬והבריו ת שם שואלות‬ ‫או ת ך‪ :‬״איך היה באותם מ חנו ת־ ריכוז ג ר מניי ם? מה ע שו לכם?״‬ ‫לא ה שבתי‪ .‬עתה נ ת תי אי מון ב מ ת ‪,‬אולם הי ה קשה לה שיב‪.‬‬ ‫אמרתי — וזוכ ר אני כי אמרתי בהיסוס ובג מגו ם — ״ אני מתאר לעצ־‬ ‫מי‪ ...‬אני מתאר לעצמי שאספר לבריו ת א ת האמת‪ ,‬א דוני הטוראי הר א שוך‪.‬‬ ‫האם הוא עו מד לירו ת בי ? ר אי תי אנ שי ס‪ .0 .‬יורי ם בבני־ אד ם‪ ,‬גם‬ ‫כ שהסיבה היתד‪ .‬קלו שה עו ד יו ת ר מכך‪.‬‬ ‫מרץ הוסיף ל ה תבונן ב שמים‪ .‬הוא הני ע רא שו‪ ,‬כ אילו ציפה לת שובתי‬ ‫זא ת‪.‬‬ ‫״כן‪ .‬ח שבתי על כך — פעמים רבות‪ .‬ד אי תי את א שר אירע לבני־ע מך‪.‬‬ ‫אני אי ש ‪ .0.0‬אך לעתי ם אני מתעורר באמצע הלילה‪ ,‬ו איני יוד ע אם‬ ‫חולם אני‪ ,‬או האם זו הי האמת״‪.‬‬ ‫לא אמרתי דבר‪ .‬היה זה בטוח יו ת ר ל הני ח לו לדבר‪.‬‬ ‫״אתה תספר לבריו ת באמריקה את האמת‪ .‬נ כון‪ .‬ויו ד ע אתה מה יקרה‪,‬‬ ‫ויזנ ט ל ? הוא קם ל אי טו‪ ,‬הביט בי‪ ,‬ו חיי ך‪ :‬״הם לא י א מינו לך‪ .‬הם י א מ ת‬ ‫כי אתה מטורף‪ .‬אולי אף י שי מו אותך בבי ת־מ שוגעי ם‪ .‬כי צד יכול מי ש הו‬ ‫להאמין ב עניין נורא ואיו ם זה — אלא אם כן התנסה בו ?״‬

‫‪284‬‬

‫*‬

‫נספח‬

‫א בו וה ר (‪ .)Abwehr‬שירות הריגול הנגדי של הוורמאכט (הכוחות‬ ‫המזויינים של גרמניה)‪ ,‬בפיקודו של האדמיראל קאנארים‪ .‬קאנארים נאסר‬ ‫והוצא־להורג בשנת ‪ ,1945‬בתורת מרגל של בעלוודהברית‪ ,‬והיה בכך כדי‬ ‫להעטות חרפה בגרמניה על האבווהר‪.‬‬ ‫א רגנ טינ ה‪ .‬בסוף מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬בעת שגרמניה‬ ‫ואוסטריה התנסו במשבר פוליטי וכלכלי לאחר תבוסתן‪ ,‬היגרו אנשים‬ ‫רבים משתי ארצות אלד‪ .‬לארגנטינה‪ .‬סביר הדבר‪ ,‬כי רוב המהגרים היו‬ ‫לאומנים קיצוניים‪ ,‬שסירבו לחיות בגרמניה מובסת‪ ,‬״כבולים בשלשלאות‬ ‫ורסאיי״‪.‬‬ ‫מתוך חריצותם הידועה‪ ,‬החלו המהגרים להקים בתי־ספר‪ ,‬בתי־חרושת‪,‬‬ ‫מיפעלים‪ ,‬הם הוציאו־לאור עתונים וכתבי־עת‪ ,‬והחלו זוכים בהשפעה‬ ‫פוליטית ניכרת‪ .‬תוך זמן קצר הגיעו לעמדות מפתח בארצם החדשה‪ .‬אך‬ ‫תמיד הוסיפו לקיים קשרים עם ה״היימאט״ (מולדת)‪ ,‬מולדתם הרוחנית‬ ‫והמדינית‪ .‬בעת שמולדתם נתפסה על־ידי הפירר‪ ,‬התקבצו גרמנים‬ ‫ואוסטרים רבים בארגנטינה תחת דגלו של היטלר‪ .‬הנאצים ידעו את‬ ‫חשיבותם הרבה של הגרמנים שמחוץ לגרמניה‪ .‬הנ‪.‬ס‪.‬ד‪.‬א‪.‬פ‪ .‬אורגנה כהלכה‬ ‫בארגנטינה‪ .‬בראשית מלחמת העולם השנייה היו למפלגה הנאצית‬ ‫בארגנטינה ‪ 60,000‬חבר‪ .‬הגאולייטר בוהלה‪ ,‬בברלין‪ ,‬שהיה ממונה על כל‬ ‫הגרמנים הגולים‪ ,‬היה מיוצג בבואנוס איירם על־ידי סגנו‪ ,‬היינריך קורן•‬ ‫הגרמנים הגולים ניצלו בארגנטינה את כל האפשרויות‪ .‬היו להם קווי־‬ ‫ספנות‪ ,‬מכוני תרבות‪ ,‬תוכנית לחילופי סטודנטים‪ ,‬שירות־ידיעות מיוחד‪,‬‬ ‫בשם ״טראנסאוציאך‪ ,‬שנועד להתחרות עם רויטרס ושירותי־הידיעות‬ ‫האמריקניים‪ ,‬וכן עתונים וכתבי־עת שנתמכו על־ידי מיניסטריון התעמולה‬ ‫של גבלס‪ .‬הנספח הצבאי בשגרירות הארגנטינית ברומא למד גרמנית‪ ,‬כדי‬ ‫שיוכל לקרוא במקור את ״מיין קאמפף״‪ .‬שמו של הנספח הוא חואן ד‪.‬‬ ‫‪285‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בינינו‬

‫פרת‪ .‬ב־‪ 17‬באוקטובר ‪ 1943‬הוביל פרון את ה״דסקאמיזאדום״ (חסדי־‬ ‫החולצות) שלו במצעדם על פני בואנום איידם—מתוך חיקוי לאסטרטגיה‬ ‫של מוסוליני‪ .‬הוא גם חיקה דברים אחרים׳ בעת שנבחר לנשיא בשנת ‪.1946‬‬ ‫היו לו קומאנדו מעופפים מיוחדים‪ ,‬שהיו מאורגנים בדומה לס‪.‬ם‪ .‬רול־‬ ‫קומאנדום‪ .‬מזכירו הפרטי היה בנו של נאצי גרמני‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה‪ ,‬שלחו הנאצים לארגנטינה מומחים וכסף‪ .‬פרון עצמו‪,‬‬ ‫לפי חקירה שנערכה בבואנום איירם לאחר מפלתו‪ ,‬קיבל כ־‪ 100‬מיליון‬ ‫דולאר‪ .‬בואנום איירם הפכה להיות נמל־הייעוד של אירגון־הנםיעות‬ ‫הנאצי‪ ,‬הגדול והחשאי‪ ,‬א ו די ם ה‪ .‬הגרמנים קיבלו לידיהם בתי־מלון‬ ‫ופנסיונים‪ ,‬סיפקו למהגרי הס‪.‬ס‪ .‬תעודוודזהות‪ ,‬והיו להם קשרים מצויינים‬ ‫עם פקידי־הממשלה הבכירים ביותר‪ .‬באחד השלבים קשרה קבוצת גרמנים‬ ‫ארגנטיניים קשר‪ ,‬לטוס לגרמניה ולשחרר את הפושעים הנאציים שהיו‬ ‫עצורים בכלא לאנדסברג‪.‬‬ ‫ג י ‪ 0‬ט א פ ו (‪ .)Gestapo‬ראשי תיבות של ‪Geheime Staatspolizei‬‬ ‫(משטרודהמדינה החשאית)‪ ,‬אירגון־הבטחון של המפלגה‪ ,‬בתוך גרמניה‬ ‫ומחוצה לה‪.‬‬ ‫ג ליי כ ש א ל טו נ ג (‪ .)Gleichschaltung‬הסינכרוניזאציה המלאה של‬ ‫כל הפעילות הפוליטית והאחדת של הנאצים‪.‬‬ ‫ו עי ד ת ו א נזיי‪ .‬ב־‪ 20‬בינואר ‪ ,1942‬כינס ריינהארד היידריך מיפגש‬ ‫של חמישה־עשר ביורוקראטים נאציים רמי־דרג‪ ,‬בפרוור הברלינאי ואנזיי‪,‬‬ ‫ושם הוחלט על ״הפתרון הסופי של בעית היהודים״‪ :‬הגלייתם למזרח‪,‬‬ ‫עבודת־פרך‪ ,‬והוצאה־להורג בקנה־מידה המוני‪ .‬אדולף אייכמן היה אחד‬ ‫הנאצים הזוטרים ביותר שנכח בוועידה‪ ,‬אך עליו הוטל לדאוג לביצועו‬ ‫היעיל של ״הפתרון הסופי״‪.‬‬ ‫חוק ה ה תיי שנו ת‪ .‬התנ״ך‪ ,‬המשפט הרומאי והמשפט הקאנוני‬ ‫אינם מכירים בהתיישנות‪ ,‬לגבי פשעים‪ .‬המשפט האנגלרסאכםי שבריטניה‬ ‫וארצות־הברית של ימינו קיבלו בירושה מבוסם על העקרון של ‪tempus‬‬ ‫‪ non occurrit regi‬כלומד שחלוף־הזמן אינו משפיע על העמדה־לדין על‬ ‫פשע‪ .‬באנגליה ובארצות־הברית אינו קיים חוק־התיישנות לגבי רצח‪.‬‬ ‫האוסטרים פתרו את הבעיה על־ידי שחידשו את תוקפו של חוק אוסטרי‬ ‫ישן‪ ,‬שאינו מכיר בחוק־התיישנות לגבי רצח‪.‬‬ ‫בגרמניה־המערבית התנהל הוויכוח הגדול בשנת ‪ .1964‬הממשלה היתד‪.‬‬ ‫מוכנה‪ ,‬כמסתבר‪ ,‬להניח לחוק־ההתיישנות לעשות את שלו‪ .‬בלחץ דעת‬ ‫הקהל התעוררה השאלה האם אין להאריך את תקופת־ההתיישנות‪ ,‬בת‬ ‫?שרים השנה‪ .‬כ־‪ 70,000‬נאצים כבר נידונו‪ ,‬עד אותה עת‪ ,‬אך עדיין לא‬ ‫‪286‬‬

‫נספח‬ ‫הוחל בהליכים משפטיים לגבי ‪ 13,000‬חשודים‪ .‬ישומו של חוק ההתיישנות‬ ‫היה סוגד את תיקיהם של כל אלה‪ .‬שלושה מבין בל ארבעה מכתבים‬ ‫שהגיעו ל״בונדסטאג״ בבון תמכו ביישום החוק‪( .‬״יש לשים קץ לעניין‬ ‫זה‪ ...‬אי־אפשד להתייחס לאומה כאילו היתה עבריידנוער‪...‬״) הד״ר‬ ‫איוואלד בוכר‪ ,‬מיניסטר המשפטים המערב גרמני‪ ,‬התנגד להארכת החוק‪.‬‬ ‫הוא טען כי רוב הנאצים החשובים ביותר כבר נתפסו והועמדו לדין‪ .‬בוכר‬ ‫היה בעבר חבר בתנועת הנוער של היטלר‪ ,‬וחבר המפלגה הנאצית‪.‬‬ ‫בהיותו חבר המפלגה הדימוקראטית החופשית '(פ‪ .‬ד‪ .‬פ‪ ,).‬שהקימה אז‬ ‫קואליציה עם הצ‪.‬ד‪.‬או‪ .‬של לודוויג ארהארד‪ ,‬הופעל עליו לחץ כבד מצד‬ ‫עמיתירלמפלגה‪ .‬הפ‪.‬ד‪.‬פ‪ .‬היתה מעוניינת בקולותיהם של אנשי־הימין‬ ‫והניארנאצים הגרמניים‪.‬‬ ‫רוב העתונות הגרמנית‪ ,‬וכמעט כל ה״עלית״ האינטלקטואלית והפוליטית‬ ‫של מערב גרמניה‪ ,‬חלקו על דעת בוכר‪ .‬ויזנטל הגיש לבובר אוסף של‬ ‫‪ 360‬מכתבים‪ ,‬מפוליטיקאים‪ ,‬מדענים‪ ,‬אמנים‪ ,‬משפטנים וסופרים גרמניים‬ ‫ואוסטריים‪ ,‬שתמכו בהארכת תחולתו של החוק‪ .‬היו בהם מכתבים‬ ‫מאוגוסטין הקארדינאל ביאה‪ ,‬ההגמון הפמטיסטאנטי האנס לילייה‪ ,‬הבנקאי‬ ‫הרמאן י‪ .‬אבס‪ ,‬הפרופיסור קארל י‪ .‬בורקהארדט‪ ,‬חתני פרס נובל מאבס‬ ‫בודן ו־ורנר הייזנברג‪ .‬לאחר ויכוח ממושך החליט ה״בונדסטאג״ להתייחם‬ ‫ל־‪ 21‬בספטמבר ‪ — 1949‬היום בו החלה גרמניה המערבית לנהל את‬ ‫ענייניה־היא‪ ,‬באורח עצמאי — ביומ־הפתיחה של תקופת־ההתיישנות בת‬ ‫עשרים השנה‪.‬‬ ‫‪Nationalsozialistische Deutsche Arbeiterpartei‬‬ ‫נ‪ .0 .‬ד‪ .‬א‪ .‬פ‪.‬‬ ‫(המפלגה הנאציונאל־סוציאליםטית של העובדים הגרמניים)‪ .‬הוקמה על־‬ ‫ידי היטלר בשנת ‪ ,1919‬מתוך קבוצה פוליטית קטנה שהיתה קרריה‬ ‫״מפלגת העבודה הגרמנית״‪ .‬בספר שלפנינו היא קרוייה כרגיל ״המפלגה‬ ‫הנאצית״‪.‬‬ ‫ם‪ .‬א‪ .Sturmabteilungen .‬פלוגות־סער שאנשיהן היו בעלי חולצות‬ ‫חומות‪ .‬הוקמו בשנת ‪ ,1921‬ובתחילה היו מחולקות לקבוצות של ‪ 100‬איש‪.‬‬ ‫ם‪ .‬ד‪ .Sicherheitsdienst .‬שירות הבטחון‪ ,‬ה״עלית״ שב״עלית״‪ ,‬שירות‬ ‫המודיעין של ה־‪.0‬ס‪ ,.‬בפיקודו של ריינהארד היידריך‪.‬‬ ‫ם‪ .‬ם‪( Schutzstaffeln .‬משמרות־הבטחון)‪ .‬בראשונה היו אלה שומרי־‬ ‫הראש האישיים של היטלר‪ ,‬יחידה שהוקמה בשנת ‪ ,1923‬ושחבריה גויסו‬ ‫מבין הקשוחים ביותר שבאנשי ה־‪,0‬א‪ ,.‬בדי להיעשות ״סדרנים״ באסיפות‬ ‫פוליטיות‪ .‬בשנת ‪ 1929‬נתבקש הימלר על־ידי היטלר להקים את אירגון‬ ‫ה־‪ .0.0‬ולעשותו לחיל ה״עלית״ של המפלגה‪.‬‬ ‫‪287‬‬

‫ה רו צ חי ם‬

‫בינינו‬

‫להלן רשימת הדרגות בס‪.‬ס‪:.‬‬ ‫שיצה‬ ‫= טוראי‪.‬‬ ‫= טוראי ראשון‪.‬‬ ‫רוטנפירר‬ ‫אונטרשארפירר‬ ‫= רב־טוראי‪.‬‬ ‫אוברשארפירר‬ ‫= סמל‪.‬‬ ‫= רב־סמל‪.‬‬ ‫ד״אופטשארפירר‬ ‫אונטרשטודמפירר‬ ‫= סגן־מישנה‪.‬‬ ‫אוברשטורמפירר‬ ‫= סגן‪.‬‬ ‫= סרן‪.‬‬ ‫האופטשטורמפירר‬ ‫שטורמבאנפירר‬ ‫= דב־סדן‪.‬‬ ‫= סגדאלוף‪ ,‬לייטנאנט־קולונל‪.‬‬ ‫אוברשטורמבאנפירר‬ ‫שטאנדארטנפירר‬ ‫= קולונל‪.‬‬ ‫= בריגאדיר‪.‬‬ ‫אוברפירר‬ ‫= ־ מאיור־גנראל‪.‬‬ ‫בריגאדפירר‬ ‫= לייטנאנט־גנראל‪.‬‬ ‫גרופנפירר‬ ‫= גנדאל‪.‬‬ ‫אוברגרופנפירר‬ ‫ק רי ס ט א לנ א כ ט (‪ ,)Kristallnacht‬ליל הבדולח‪ .‬ב־ד בנובמבר‬ ‫‪ 1938‬נרצח מזכיר־הצירות ארנסט פון דאת‪ ,‬דיפלומאט בשגרירות‬ ‫הגרמנית בפאריס‪ ,‬על־ידי הרשל גרינשפאן‪ ,‬יהודי פולני צעיר‪ .‬בתורת‬ ‫תגמול הורה ריינהארד היידריך לשרוף ולהשמיד את כל בתי־הכנסת‬ ‫בגרמניה ובאוסטריה‪ ,‬בלילה של ה־‪ 9‬בנובמבר‪ .‬חנויות יהודיות נפרצו‬ ‫ונבזזו‪ .‬היתה זו ראשית־סופם של היהודים בארצות אלה‪ .‬הנאצים זוכרים‬ ‫את ליל הבדולח משום שהרחובות היו מכוסים בשברי־זכוכית מחלונות‬ ‫הראווה המנופצים של החנויות היהודיות‪.‬‬ ‫ר‪ .‬ם‪ .‬ה‪ .‬א‪( Reichssicherheitshauptamt .‬הלשכה המרכזית לבטחון‬ ‫הרייך)‪ .‬משרד הפנים של ה־‪ ,.0.0‬כביכול‪ ,‬שהקיף את כל שירותי המודיעין‬ ‫והמודיעין הנגדי‪.‬‬

‫‪288‬‬